{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-30","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":30,"title":"קטע 30","hebrewTitle":"קטע 30","segments":[{"index":1,"he":"כבתחלה אבל תתקיים מלכותו לעולם ומי יקימנו. חכלילי עינים מיין בסוד וייקץ כישן ד' \nכגבור מתרונן מיין ויכחול עיניו בדם אויביו נהורות אכזריותו עליהם ויהיה חכלילי \nמלשון כחול כי אותיותיהן שוות. אבל לישראל ולבן שניים מחלב ידבר להם דברי ניחומים \nכחלב הלבן:\nבן פורת יוסף וכו' הוא משיח בן יוסף אשר יקדים למלוך בירושלים מ' שנה כנזכר בפסיקתא \nפ' בלק ואז כל העולם יתנו בו עיניהם להממליכו וז\"ש בן פורת עלי עין. ובימיו כתוב \nיתייצבו מלכי ארץ וכו' ויבואו גוג ומגוג למלחמה בירושלים חוץ לחומה הנק' שור וז\"ש \nבנות צעדה עלי שור הם האומות כמ\"ש מי זאת עולה מן המדבר הם ישראל ראוה בנות ויאשרוה \nהם אומות העולם, וימררוהו ורובו ירמוז אל מש\"ה והביטו אליו את אשר דקרו כי ארמילוס \nיהרוג למשיח בן יוסף כנז' בפסיקתא ובמדרש זרובבל וישטמוהו בעלי חצים הם גוג ומגוג \nכי כל כלי מלחמתם הם חצים וכמ\"ש וביערו אש בנשק בחצים וברומח ז' שנים, ואחר שנהרג \n"},{"index":2,"he":"לא יטרפהו חיה כי ישאר גופו קיים מ' יום עד שיחייהו משיח בן דוד כנז' במפרשים הנז' \nוז\"ש ותשב באיתן קשתו וגומר לסיבת קשתו של יוסף שהי' צדיק באות ברית קודש הנק' קש\"ת \nוגם בזכות יעקב אביו שדמות דיוקנו גרמה לו שלא יחטא כנודע וז\"ש מידי וכח אביר יעקב \nומשם ואילך אז יהיה משיח בן דוד הנק' אבן די לא בידין ואבן מאסו הבונים יהיה הוא \nהרועה אמיתי על ישראל וז\"ש משם רועה אבן ישראל:\nבנימין וכו' התנבא על אליהו ז\"ל הבא עם המשיחיי' כנודע הנה אנכי שולח לכם וכו' והוא \nמבנימין כמשז\"ל על ויערשיהו ואליהו וזכרי בני ירוחם וז\"ש בנימין זאב יטרף. ואמנם \nמקודם שיבא יום ה' הנק' ערב יום ה' כענין טרב שבת אז יבא לערב ההוא ויחלק שלל כמ\"ש \nוהשיב לב אבות על בנים וכל א' ישוב לחלקו כמשז\"ל:\nוישלח יש' את ימינו וכו' ק' כי נודע הוא כי הוא הצעיר. גם אומר שכל את ידיו אין בו \nשום הבנה אבל הענין היא כי הנה עיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות איך הסדירן \n"},{"index":3,"he":"יוסף ומי נתן בימינו ומי בשמאלו אבל נודע לו זה בעין השכל כי פשוט הוא שהבכ'ור \nישימנו בימינו והצעיר בשמאלו ואז עשה הוא להיפך כי שלח יד ימינו וישם על ראש אפרים \nוביאר איך ידע כי אפרים בשמאלו לז\"א כי ידע זה לפי שהוא הצעיר וודאי כי הניחו \nבשמאלו ונמצא כי גם בעיניו לא היה רואה השכיל את ידיו בעין השכל והחליפם וידע זה \nלפי שמנשה הבכור ובודאי כי הניחו לימינו ולכן החליפם בהשכלה שהשכיל כנז'. או אפשר \nאומ' כי מנשה הבכור כי הוקשה לו ולמה החליף את ידיו וטקמם באלכסון ויותר יחליף \nהנערים עצמן לז\"א כי מנשה הבכור כלומר הטעם ששיכל את ידיו והחליפם ולא לנערים עצמן \nהוא לפי שמנשה הוא הבכור ורצה לחלוק לו כבוד על הפחות בענין זה לבדו שיהיה בימינו \nאבל ואולם לפי שאחיו אף אם הוא הצעיר הנה יגדל ממנו לכן הניח יד ימינו עליו. ובזה \nיובן למה התחיל באפרים ואמר והוא הצעיר וסיים במנשה ואמר כי מנשה הבכור אבל ירמוז \n"},{"index":4,"he":"כי הוראת כוונת אפרים הצעיר לכן הניחו בצד שמאל ומה ששיכל את ידיו היה לסיבת כבוד \nמנשה כי היא הבכור אמנם יוסף חשב כי לא במתכוין שכל ידיו אלא היותו זקן וכהוי עינים \nגרם לו כל זה ולכן אמר לו לא כן אבי וכו'. ויברכם וכו' כי כבר התחיל גם בברכתם כמ\"ש \nהמלאך הגואל אותי יברך את הנערים וכו' אבל העעם הוא כי כמו שבסדר הנחתן הטיל פשרה \nביניהם כי לסיבת היות מנשה הבכור הניחו בצד ימין ולסיבת היותו אפרים חשוב ממנו כי \nזרעו יהיה מלא הגוים )גם( נתן עליו יד ימינו הנה גם בענין הברכה רצה לרשות פשרה \nאחרת כיוצא בה והוא כי תחלה ברכם כסדר תולדותם לחלוק כבוד למנשה הבכור וז\"ש יברך את \nהנערים ר\"ל כסדר תולדותם בהיותם נערים מבלי השכלה אל מעלתם אחר שגדלו ואפשר כי לזה \nנתכוין רש\"י באו' הנערים מנשה ואפרים כלו' מנשה ואחריו אפרים, והכתוב ביאר הטעם לזה \nואמר ויברך את יוסף כי ברכה זו לא היתה בערך מעלת עצמן כי אם כפי בחינת יוסף אביהם \n"},{"index":5,"he":"לב' סיבות אם כי הוא הולידם כסדר הזה ואם כי הוא סדרן כסדר הזה אבל אח\"כ ויברכם כפי \nערך מעלת עצמם ואז וישם את אפרים לפני מנשה כי כן אמר בברכתם ישימך אלהים כאפרים \nוכמנשה. ואפשר כי הכתוב עצמו הזכיר מלת לאמר כי היא מיותרת לתרץ קושיא הנ\"ל והיא כי \nהרי כבר בירכם למעלה יברך את הנערים ומהו ויברכם ולזה ביאר הכתוב כי טעם זו הברכה \nהשנית היא כדי לאמר להם ברכה אחרת כסדר מעלתם והיא ישימך כאפרים ואח\"כ וכמנשה:\nואני נתתי לך שכם אחד וכו' יראה אעפ\"י שעיר שכם ראויה היתה לשמעון ולוי כי הם \nלקחוהו אז במעשה דינה כמ\"ש ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו וכו' עכ\"ז אני \nנתתיה לך לשכמך ולחלקך והגברתיך על אחיך הנז' וז\"ש על אחיך. והטעם לזה לפי שאני הוא \nהיותר עיקר בלקיחתה כי לקחתיה בחרבי ובקשתי כמ\"ש אונקלוס בצלותא ובבעותא ולולי \nתפלתי אשר הגינה עליהם לא בחרבם יוכלו לרשתה או ירמוז אל משז\"ל על פסוק ויסעו וכו' \n"},{"index":6,"he":"ולא רדפו וכו' כי יעקב חגר חרבו וקשתו ונלחם עמהם ולולא הוא נהרגו שמעון ולוי בניו:\nוהעליתם את עצמותי מזה אתכם. מלת אתכם נראה מיותרת אבל ירמוז אל משז\"ל על פסוק הים \nראה וינס ראה ארונו של יוסף ונקרע ונמצא כי אילו לא היו מעלים עצמותיו גם הם לא היו \nעולין שם כי לא היה נקרע להם הים ולהיות עצמותיו אתם נקרע וז\"ש אתכם:\nסליק:\n \n"},{"index":7,"he":"ספר עץ הדעת טוב - פרשת בא:\nויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וכו'. בראות משה כי במכת הברד הכניע פרעה את לבו ושב \nבתשובה גדולה מה שלא שב במכות הקודמות כי כן אמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים וכו' \nואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמוד ואח\"כ נהפך לגמרי והכביד את לבו תמה מאוד כי כפי זה \nעוד לא ישלחם ואפשר שיתרשל מן השליחות ע\"ד שאמר בתחילה למה זה שלחתני, לכן הוצרך \nהקב\"ה לחזק את לבו וז\"ש בא אל פרעה ואל תתייאש מן השליחות כי זה שראית שהכבדתי את \nלבו אני הוא שהכבדתי את לבו והסיבה היא למען שיתי אותותי אלה ר\"ל אלה השלשה העתידות \nוהמזומנות לבא שהן ארבה וחושך ומכות בכורות כי אם לא הי' מכביד את לבו עתה לא הייתי \nיכול להביאם עליו. וא\"ת והלא יותר טוב שישלחם עתה ולא תביא עליו אלו שלשה מכות לזה \nאמר אותותי ביו\"ד יתירה כי יספיק בשיאמר אותו' אלה אבל ירמוז כי כבר גזרתי עליו \nלהביא עשר אותות כמו שנתבאר אצלינו על כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם שהם ב' \n"},{"index":8,"he":"ידות שבהן עשר אצבעות וצריך אני לקיים את גזרתי וז\"ש אותותי אותות יו\"ד:\nאו ירצה בא אל פרעה וכו' אולי יאמר משה כי כיוון שבמכת הברד עשה תשובה וחזר אח\"כ \nלחטוא כמ\"ש ויוסף עוד לחטוא עליו נאמר האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות \nתשובה ובפרט כי גם שבמכות הראשונות לא היתה אז תשובתו כ\"כ גמורה כמו עתה עכ\"ז שב \nוחטא פעם אחר פעם ואין לו עוד תשובה ונגמר דינו לז\"א בא אל פרעה ע\"ד שפרש\"י בא אל \nפרעה והתרה בו כלומר אעפ\"י שאין מספיקין בידו וכו' עדיין צריך התראה כי אין מלקין \nאא\"כ מתרין ועתה התרה בו ההתראות כדין התורה למחוייבי מיתה כי ההתראות הראשונות לא \nהיו כהלכתן לגמרי בכל פרטי תנאי ההתראות, עוד סיבה אחרת כי ההתראות הקודמות הי' \nלהביא המכות שקדמו שהי' אז הוא המכביד את לבו בבחירתו אבל עתה כבר שב לגמרי במכת \nהברד ואני הוא שהכבדתי את לבו אז ולכן צריך אתה עתה לחדש לו ההתראה מחדש כי כבר \n"},{"index":9,"he":"חזרתי עתה להניחו בבחירתו וז\"ש הכבדתי לשעבר ולכן תמצא כי ע\"י ההתראה זו לא כתיב \nשהקב\"ה הכביד לבו ולכן הביא עליו מכת הארבה:\nאו ירצה בא אל פרעה וכו' כי בשאר מקומות כתיב בא אל פרעה ואמרת וכו' וכאן כתיב בא \nאל פרעה ולא כתיב ואמרת אליו וזה יובן בקושיא אחרת שיש למעלה והיא כי ב' פסוקים \nוהפשתה והשעורה וכו' והחטה והכוסמת וכו' הם שם שלא במקומם, והי' צריכין לכתוב למעלה \nאחר פסוק ויך הברד וכו' גם פסוק ויצא משה וכו' הי' ראוי ליכתב אחר פסוק ויאמר אליו \nמשה כצאתי וכו', אבל הענין כי משה רצה לתת גדולה ליוצר בראשית להודיע את פרעה כי \nבידו ית' להטות לבבו כחומר ביד היוצר וז\"ש ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תראון וכו' ולא \nתאמר כי ידיעתו היא כידיעת הנביאים שגם שידעון העתיד' אין ידיעתם מכרחת להטות לכאן \nולכאן כי הוא ידיעתו ית' עם היות שהוא יודע את העתיד כי כן אמרתי שידעתי כי אתה \nועבדיך טרם תראון וכו' הנה כל זה היא בידו ית' כי היא המטה את לבבכם ומכבידו לבלתי \n"},{"index":10,"he":"תיראון אותו ולא עוד אלא שגם אודיעך באיזה אופן יכבוד עתה לבבכם והיא כי הנה הפשתה \nוהשעורה שאינם כ\"כ מוכרחים למזון נוכו והחטה וגם הכוסמת שגם היא ממין החטה כנודע \nוהנה שתיהן הם המזונות היותר מוכרחים לא נוכו ומזה תבא לחשוב כי בדרך טבע הי' לפי \nשאלו אביב וגבעול קשים לכן הוכו ואלו הי' אפילות ורכות לכן לא הוכו ובזה יכבד לבך \nועוד כי בראותך המזון העקרי קיים יכבד לבך ואינו כן כי כל זה הוא מאת:\nה' להכביד לבך, והראי' לזה כי אפילות הנה בשביל שימצא הארבה מה שיאכל כמ\"ש ז\"ל \nוהוצרך הוא לעשות בהם פלאי פלאות לשלא יוכו בשביל שימצא הארבה מה שיאכל וזה הי' כדי \nלהכביד לבך שתחשוב כי הדבר הי' טבע והנה כן הי' כמ\"ש וירא פרעה כי חדל המטר והברד \nכלומר וכבר החטה והכוסמת כבר יצאו מפחד הברד לכך ויוסף לחטוא, ולכן עתה בא אל פרעה \nכדי שתודיעהו כי הצלת החטה והכוסמת כבר יצאו מפחד הברד לכך ויוסף לחטוא, ולכן עתה \n"},{"index":11,"he":"בא אל פרעה כדי שתודיעהו כי הצלת החטה והכוסמת היתה מאתי כדי להכביד לבו ועבדיו \nוסיבת ההכבדה הוא למען שיתי אותותי וכו' ויכיר גדולתי כי אינו ברשותו רק ברשותי \nלהטותו ונמצא כי מלת כי אני אינו טעם שהי' הקב\"ה נותן למשה על בואו אליו רק כאלו \nאמר בא אל פרעה זאמרת אליו כי אני הכבדתי וכו' לשון הודעה ולא נתינת טעם. וגם יתורץ \nבזה מה שלא אמר בא אל פרעה כי אני הכבדתי וכו' ואמרת אליו אם מאן אתה לשלח וכו' \nולמען שיתי וכו' וא\"ו של ולמען מוסיף על ענין ראשון כי הנה אני הכבדתי את לבו לשתי \nסיבות הא' היא למען שיתי אותותי וכו' כנ\"ל והסיבה הב' היא ולמען תספר וכו', פי' כי \nהסיבה הראשונה היא למען שיתי אותותי אותות יו\"ד אלה של עכשיו אשר הם בקרבו בתוך \nארצו במקומו בתוך ביתו ועוד רצוני להביא עליכם מכות אחרות זולת אלו העשר מכות שבארץ \nמצרים ואותם לא יהי' בקרבו בהיותם בבתיהם רק שאתעולל בהם כמצחק עם התינוק ועם השוטה \n"},{"index":12,"he":"ואוציאם מבתיהם ואוליכם עד ים סוף ואטביעם שם ואלו המכות קשות מן הראשונות וגדולות \nמאוד עד שיסופרו ממך לבניך וממנו לבן בנך לגודלם וז\"ש ולמען מכות אחרות יותר גדולות \nאשר אותם תספר באזני בנך ובן בנך כי הלא הה כי בהם התעללתי ושחקתי במצרים להטעותם \nלהוציאם ממצרים כמ\"ש ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ וחזקתי את לב פרעה וכו', \nוז\"ש את אשר התעללתי לשון שחוק והיתול וע\"י כן אשים אותותי אלו האחרות בם והם \nטביעתם בים סוף שהיתה מכה א' כלולה מכמה אחרות כנזכר בהגדה אמור מעתה במצרים לקו \nעשר מכות ועל הים לקו חמשים וז\"ש ואת אותותי אשר שמתי בם ואז הוכרה ידיעתו ית' יותר \nמכל המכות הראשונות כי אז פרעה עצמו אמר מי כמוכה באלים ה' כמשז\"ל וז\"ש וידעתם כי \nשמי ה' כי להיותם גדולה מכולן כתיב בה שמעו עמים ירגזון וכו' ולכן כאשר תספר שבחו \nית' תספרו זאת שהי' קריעת ים סוף קשה מכולן וז\"ש ולמען תספר וכו'. גם הראשונות הי' \n"},{"index":13,"he":"בקרבו כמו שזורק אבן באמצע חבורה בני אדם ויש מי שלא הוזק בה אבל בטביעת ים סוף \nכתיב לא נשאר בהם עד אחד וז\"ש אשר שמתי בם ר\"ל בכולם:\nאו ירצה ולמען תספר וכו' כי למעלה אמר ואולם לבעבור זאת העמדתיך הא' בעבור הראותך \nלך עצמך את כחי וכנגד זאת אמר כאן למען שיתי אותותי אלה בקרבו עצמו והב' היא ולמען \nספר שמי בכל הארץ וכנגד זה אמר ולמען תספר באזני בנך וכו', והענין הוא כי הבאת העשר \nמכות על מצרים אינו כ\"כ נפלא לשיסופר עניינם מדור לדור אבל היותו פוקד על צבא המרום \nואח\"כ על מלכי האדמה זה ראוי שיסופר באזני בנך ובן בנך וכו' וז\"א את אשר התעללתי \nבמצרים הוא השר שלהם כמ\"ש ז\"ל על והנה מצרים נוסע אחריהם וגם לזה הוזכר בלשון \nהתעללתי כי גם הוא מורכב מלשון עליה כי השר הוא למעלה ואח\"כ ואת אוחותי ממש הטבעיים \nאשר שמתי בם בתחתונים שהם רבים, והנה מיתת התחתונים מצויה היא בעולם ואינה תמי' אך \nראיית השר העליון שהוא רוחני ועתה מת על שפת הים כמשז\"ל מתים לא נאמר אלא מת וכו' \n"},{"index":14,"he":"הנה זה הפלא הגדול אשר יסופר באזני בנך ובן בנך וכו' כי ע\"י זה הפלא וידעתם כי אני \nה' מושל בשמים ובארץ ועל השרים העליונים כנודע כי שם ההוי\"ה מושל על עיין שרי שבעים \nאומות כמבואר אצלנו בפסוק עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים:\nאו ירמוז במה שאמר את אשר התעללתי במצרים אל נפילת מזל טלה ראש שנים עשר מזלות \nשעליו נאמר וכל בכור בהמה כמבואר אצלינו כי הוא אלהיהם כמ\"ש כי תועבת מצרים כל רועי \nצאן ויבא משה וכו' גם כי לא נצטוה רק הוא לבדו הביא עמו את אהרן כי אין מלקין אא\"כ \nמתרין כי לכך נאמר לו בא אל פרעה והתרה בו וההתראה צריכה בפני שני עדים. ולכן כתיב \nויאמרו אליו כי כיון שלצורך ההתראה בא שניהם התרו ויאמרו אליו וכו' אמנה בענין \nהביאה אמר בלשון יחיד ויבא והענין לרמוז כי אין מתרין ענין דיני נפשות רק ששניהם \nיבואו יחד זה בפני זה וז\"ש ויבא כי ביאה אחת היתה לשניהן ביחד, וזו נוסחא של ההתראה \n"},{"index":15,"he":"אמר ה' וכו' ירצה עם היות שנקרא כן לפי שהוא המהוה כל ההויות עכ\"ז אינו רוצה הוא שם \nההוי' הנ\"ל לאלוה רק על העבריים בלבד וז\"ש אלקי העבריים והנה לטעם הראשון שנקרא שם \nההויה יען כי ממנו נתהוו כל הנבראים א\"כ עד מתי מאנת לענות מפני להכיר שאני קראתיך \nואדרבה אמרת מי ה' אשר אשמע בקולו ועכ\"'ז אז בפעם הראשונ.ה אינו כ\"כ תימה אם מאנת \nאבל עתה במכת הברד שכבר ידעת כחי ואמרת ה' הצדיק וחזרת וחטאת א\"כ עד מתי יהי' נמשך \nזה המיאון מלהענות מפני, והנה על החטא הזה איני נוטל נקמה ממך עד אחרית הימים עם \nכלל כל האומות אשר אז יבשו כל עובדי פסל וכו' אבל לסיבה השנית והיא שאני נקרא אלקי \nהעבריים בפרטות א\"כ שלח את עמי ויעבדוני ואעפ\"י שאין אתה רוצה להיות מכלל עמי \nהמשועבד לי שלח את עמי וכו' וכי אני שקראתי כל שבעים אומות ושריהם ועכ\"ז כל שר מהם \nמושל על עמו ואני שקראתי כולם לא אהי' כאחד מהם שיהי' לי עם א' מיוחד לשיעבדני \n"},{"index":16,"he":"וענין זה קשה מן הראשונה ולכן על הראשונה א\"ש אם תמאן לענות מפני ולעבדני ולהכירני \nלא אענישך עתה כי אם בהגיע תור טונש כל האומות השוין בחטא זה אבל אם מאן אתה לשלח \nכי את טמי כנז' שהוא עונש פרטי אליך כי ברשותך הם דע כי בחטא זה אקח נקמה תיכף עתה \nממך וז\"ש כי אם מאן אתה וכו' הנני מביא מחר ארבה בגבוליך ולא בגבול זולתך כי אין \nעמי אלא ברשותך בנבד וגם כי יהי' זה העונש מחר ולא באחרית הימים בעונש האחרים, וא\"ת \nכי להיותן מועטין אינן מתפשטין הרבה אינו כן אלא וכסה את עין הארץ באופן כי לא יוכל \nשום אדם לראות את עין הארץ מרוב ריבוי הארבה וגם הארבה עצמו היושב על הארץ לא יוכל \nהוא עצמו לראות את הארץ, עוד אחרת כי עם שיכסו כל ארצך כולה ויגיעו עד סוף תחום \nארצך ויראו בארץ גושן אשר שם בני ישראל או בארץ כוש תבואות ופירות וירקות דשינות \nורעננות לא יצאו שם ויסתפקו במה שיצאו בארצך דבר שאינו ראוי לאכילה וז\"ש ואכל את \n"},{"index":17,"he":"יתר הפלטה וכו' וכן ואכל את העץ הצומח לכם מאחר זמן הברד שהוא דבר מועט ולא יצאו \nחוץ לארצך וגבוליך, עיד הוראה אחרת כי הוא מאתו ית' כי הנה יתר הפליטה הם החטה \nוהכוסמת אשר גם הם הי' ראויות להכותם במכת הברד אלא כי אפילות הנה ונעשה בהם פלאי \nפלאות לשיוצלו אז וזה מאתו ית' כי הותירם והשאירם מן הברד להניח מאכל מעט אל הארבה \nשיתקיימו ולא ימותו וז\"ש ואכל הארבה את יתר הפליטה כי לסיבה זו היתה נשארת לכם מן \nהברד, וא\"ת הלא זה יהי' בשדות הזרועים כי שם יכסו את עינם כי שם מקומם ובבחינה זו \nהם שם בריבוי אינו כך אלא ומלאו גם בתיך שאין שם מקום זרע ושל עבדיך ושל כל מצרים \nוגם בענין הבתים יהי' כנ\"ל כי לא יכנסו בבתי ארץ גושן או ארץ כוש ועם שגם כל הבתים \nימלאו יהי' דבר שאין לו שיעור אשר לא ראו אבותיך ואבות וכו' ועכ\"ז לא יתפשטו חוץ \nמגבוליך זו הוראה כי מאתי נהי' יען כי מאן אתה לשלח את עמי כנ\"ל, עוד השגחה אחרת כי \n"},{"index":18,"he":"כמו שעיקר הכבדת הלב היתה ממך וממך נמשכה חיזוק לב עבדיך ומשרתיך ומהם נמשך לדלת \nהעם כן העונש יתחיל בך ומלאו בתיך ואח\"כ ובתי כל עבדיך ואח\"כ ובבתי כל מצרים, והנה \nאחר שסיים ענין ההתראה ראה משה שהי' מתרצים לשלח את העם וכפי זה לא יוכל להביא עליו \nתשלום העשר מכות כי ההתראה ברמאות היתה כנ\"ל לכן תכף אחר ההתראה ויפן נסתכל בפניהם \nשהי' מרוצים ולכך תיכף ויצא מעם פרעה אולי יחזרו להכביד לבם או יהי' ע\"ד רבותינו \nז\"ל כי פנה אליהם וראה שהם מתפייסין לשלחם ואולי היו רוצים להתייעץ ביניהם אז ויצא \nמשה מעם פרעה אולי יתייעצו וישלחום. ובזה יתבאר מ\"ש מעם פרעה כי לא הרחיק ללכת רק \nמעם פרעה לבד ונשאר בבית החיצון אולי יקראוהו. ואז ויושב וכו' אל פרעה כי כיון שהיו \n"}]}
