{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-33","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":33,"title":"קטע 33","hebrewTitle":"קטע 33","segments":[{"index":1,"he":"צורך הרגלים אימתי הם כי אם אינם יודעים אימתי הי' ר\"ח איך ידעו אימתי הוא בעשור \nלחודש לזה רמז ג\"כ במ\"ש הזה כלומר כי אחר שתודיעם יום עצמו הזה של החודש ידעו מתי \nהוא יום העשור, גם ירמוז מה שבארנו בדרוש שבת הגדול שב\"פ מצורע טעם לקיחת הפסח \nבעשור לחודש ניסן )ושולט( שהוא לפי שטלה הוא אלוה של מצרים והוא ראש נמזלות ושולט \nבניסן ראש לחדשים ועקר שליטתו מן אחר שליש הראשון של החודש בסוד כח הנקרא שלישו\"ת \nהידוע לחכמי התכונה, וז\"ש דברו אל כל עדת ישראל מה שהודעתי לכה כי ניסן היא ראש \nחדשים וכיוון שכן אמרו להם כי בעשור של החודש הזה להיותו ראשון שולט עליו מזל טלה \nובפרט בעשור שבו כנז' ולכן ויקחו להם איש שה וכו' להכניעו כדי שתוכלו לצאת מתחת \nשעבודו, ואומרו לכם לרמוז כי ואיני לי כשאר הקרבנות כי כולו נאכל לכם וזה להודיע כי \nמסור הוא בידכם עתה והודיע כי יכולין למנות איש א' לבדו שליח ויקח ולקנות הפסח על \n"},{"index":2,"he":"כולם ואח\"כ כל מי שרוצה להתמנות עליו ימנה וז\"ש ויקחו וכו' כלומר גם שאמרתי ויקחו \nבלשון רבים יכולין הם ליקחו ע\"י איש אחד לבדו וכל בית אב שהן רבים:\n \nספר עץ הדעת טוב - פרשת בשלח:\nויהי בשלח פרעה וכו' הכתוב עצמו הרגיש כי מכיוון שכבר הקב\"ה נעשית רצונו כי פרעה \nכבר שלח את בני ישראל למה לא הכניסם לארץ כנען דרך קרוב במהרה ולא בדרך רחוקה כי \nעי\"כ אירע להם כל העשר נסיונות אשר לסבתם מתו כולם במדבר לזה הכתוב עצמו נתן סיבה \nואמר אעפ\"י שכבר נהי' הדבר הזה כי שלח פרעה את העם ועכ\"ז ולא נחם אלקים וכו' והטעם \nהוא כי קרוב הוא כמו שיתבאר, והענין הוא כי גם ששילחם לא הי' מספיק זה כי עדיין הי' \nחייב להם שכירות עבדית ס' ריבוא אנשים שעבדוהו בחומר ובלבנים רד\"ו שנה והוא עולה \nלסך נפלא כמשז\"ל כאשר באו לדין המצריים וישראל לפני אלכסודרוס, עוד אחרת כי זולת \nהחיוב הנז\"ל הנה גם הקב\"ה נשבע לאברהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ואז כששלחן הי' \n"},{"index":3,"he":"ישראל עניים מרודים כי כל ימיהם הי' עבדים בחנם ולכן הי' בהכרח שיבקש הקב\"ה דרך \nהסיבה ותחבולה לחזק את לב פרעה ורדף אחריהם הוא וכל חילו ממולאים בכסף ובזהב \nומרגליות כמ\"ש ז\"ל כי העני שבישראל העלה מביזת הים תשעים חמורים כסף וזהב כי מה \nשבתחלה וישאלו בני ישראל ממצרים כלי כסף וכו' לא הי' בו כ\"כ שיעור לשיאמר עלי' \nואח\"כ יצאו ברכוש גדול כי ודאי שלא השאלום כל אשר להם וגם כי לא הי' בו די אל \nשכירות עבודתם רד\"ו שנים כנ\"ל, וא\"ת הלא גם בדבר הזה הי' יכול להתקיים ג\"כ אם ינחם \nדרך ארץ פלשתים ויחזק את לב פרעה לרדוף אחריהם ביבשה בישוב ולא דרך ים סוף במדבר \nוגם יהי' נמשך לישראל התועלת האחר כי יהי' קרובים לארץ כנען כנ\"ל ולכן נתן הכתוב \nטעם לזה ואמר כי קרוב וכו' פן ינחם וכו', ירצה כי הנה ישראל לא למדו מלחמה מימיהן \nותמיד הי' עבדים נכנעים בעבודת פרך תחת יד המצריים אדוניהם מזמן רב וכאשר יראום עתה \n"},{"index":4,"he":"לא יצטרך עתה שילחמו המצרים ממש עמהם כי גם בראותם שהם באים למלחמה עליהם תפול \nעליהם אימה ופחד ויכנס מורך בלבבם וכרגע ישבו מצריימה ויאמרו לאדוניהם חטאנו כי משה \nהסית אותנו והרי אנו חוזרין לעבודתינו, וא\"ת כי השי\"ת יחזק את לב ישראל אינו כן כי \nבעלי בחירה ורצון הם כי אפי' את המצריים לא הי' השי\"ת יכול להכביד את לבם מן הדין \nאלא לפי שבתחלה העיזו פניהם נגדו ית' ונתחייבו כלייה כנזכר בהרמב\"ם ז\"ל בהלכות \nתשובה משא\"כ בישראל כי במורך לבם יחזרו מיד ולא יהיו בהם כח ואומץ לב להתייצב עד \nיעזרם ה' ויפלטם מידם אלא תיכף ושבו מצרימה וח\"ו תתבטל שבועתו ית\"ש ממה שאמר ואח\"כ \nיצאו ברכוש גדול. וביאר הכתוב כי לשתי סיבות ישובו מצרימה הא' כי קרוב הוא ויחזרו \nמיד והב' היא כנז' פן ינחם העם בראותם מלחמה וטרם שילחמו ושבו מצרימה וכמו שאירע \nשאמרו הלא טוב לנו שוב מצרים ממותינו במדבר ולכן ויסב אלקים וכו' כלומר אעפ\"י שהוא \n"},{"index":5,"he":"טורח גדול מאוד מסיבוב גדול כזה עוד טורח שני שהוא דרך המדבר בלתי יישוב ואין \nמזונות נמצאין שם לששים רבוא עכ\"ז הסיבם בדרך הזה לתועלת שיש בו הלא הוא שהנה הוא \nדרך ים סוף ר\"ל כי שם לא יצטרכו להלחם שם כלל ולא להתחיל לראותם מלחמה רק כי ישראל \nיכנסו בתוך הים ביבשה וכאשר יכנסו אחריהם המצריים ישובו המים ויכסום ולא יראו אותם \nישראל כלל עד אחר שתפלטם הים ויראו אותם מתים על שפת הים ועי\"כ לא ישובו מצרימה, \nויתקיים ואח\"כ יצאו ברכוש גדול וז\"ש וחמשים עלו וכו' ר\"ל מזורזין כמו שתרגם אונקלוס \nמלשון וחמש את ארץ מצרים כלומר ממולאים מכסף וזהב לקיים ואח\"כ יצאו ברכוש גדול, \nוא\"ת הרי שם נאמר יצאו שהוא ממצרים עצמה וענין זה היו בים לז\"א מארץ מצרים ולא \nממצרים כלומר עדיין ים סוף בתחומה של ארץ מצרים היא כי ארץ הוא שם אפרכיה כלומר כל \nתחום מצרים א\"כ הרי נתקיים ואח\"כ יצאו כי מים סוף ואילך הוא מדבר שמם גם יתישב מ\"ש \n"},{"index":6,"he":"כאן ענין וחמושים וכו' כי כפי פשוטו אין זה מקומו רק בפרשת ויסעו בני ישראל מרעמסס \nסכותה בפ' בא ולא אחר מה שאמר ויסב אלקים וכו':\nאו ירצה כי מ\"ש פן ינחם העם בראותם מלחמה וכו' מדבר על מלחמת הכנענים בכניסתן לארץ \nוכמ\"ש שאירע שם כמ\"פ וירד העמלקי והכנעני ויכום ויכתום וכו' כי אז אמרו נתנה ראש \nונשובה מצרימה והענין הוא כי ישראל תמיד היו מלומדים בעבודת פרך בחומר ובלבנים ולא \nניסו בגבורות מלחמות כנזכר בס' שופטים ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בהם את ישראל \nוכו' רק ללמדם מלחמה וכו' ולא עוד אלא שאפי' כלי זיין לא היו בידם שהיו רעה כפולה. \nוכמ\"ש בשאול עם פלשתים ולטוש איש את אתו ואת קרדומו וכו', ולשתי סבות האלו בראותם \nמלחמה של הכנענים לא יעלה בדעתם להלחם בהה כלל ותיכף ישובו מצרימה ובפרט כי קרוב \nהמקום מאוד אם ילכו דרך ארץ פלשתים כי הוא קרוב מאוד וז\"ש כי קרוב הוא ויתחזקו יותר \nשתי הסיבות הנז\"ל שהם פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה להיותו קרוב וע\"כ אף \n"},{"index":7,"he":"שבדרך האחרת יש בה גם שתי טרחות אם להיותה דרך רחוקה שצריכה סיבוב רב ואם היותה דרך \nמדבר שאין בה מזונות מצויין. וז\"ש ויסב אלקים את העם דרך המדבר, אמנם הסיבה היתה \nלהיותו ים סוף כי ע\"י יהיו שתי טובות הא' היא כי יטביעם שם כרגע ולא יוצרך אפי' אל \nראיית המלחמה כנ\"ל וגם יהיו לוקחים כל כלי זיין של מצרים כאשר תפלטם הים אל היבשה \nובהם ילחמו עם הכנענים ולא ישובו מצרימה וזהו שאמר וסמך וחמשים עלו וכו' ומזיינין \nכמו שפי' המפרשים ומ\"ש לארץ מצרים יהי' ע\"ד שפרשנו בדרך הראשון:\nאו ירצה ויהי בשלח וכו' במה שנודע כי כל ויהי לשון צער הוא והענין כי אלו היו ישראל \nיוצאים בע\"כ של פרעה בכח גבורתו של הקב\"ה לא עוד חשש פן ינחם העם וכו'. כי תיכף \nיקומו עליהם אדוניהם המצרים ויהרגום אבל עתה היו שם צער גדול חשש הקב\"ה פן ינחם העם \nוכו'. ולהיות כי פרעה עצמו שלחם ביד חזקתו על כרחם של ישראל כמ\"ש ותחזק מצרים למהר \n"},{"index":8,"he":"לשלחם וכתיב קומו צאו וכו' ועי\"כ נמצא כי יהיו לישראל פ\"פ לאמר להם אתם בעת הכעס \nגרשתם אותנו שלא מדעתינו ועתה שעבר זמן מה ונחה דעתכם היינו חוזרים להיות עבדים \nכבראשונה וז\"ש ויהי צער גדול בהיות כי שלח פרעה את העם כי ע\"כ הוצרך ולא נחם אלקים \nוכו' לפי שאמר אלקים פן ינחם העם וכו', וא\"ת והרי פרעה יאמר להם שקר אתם דוברים כי \nברצונכם יצאתם אלא כאשר צר לכם מפני כובד מלחמה באתם אלי לז\"א בראותם מלחמה כלומר \nלא ישובו אחר שילחמו וכשלו ונפלו דאז קלא אית ליה אבל מרחוק יריחו מלחמה וקודם \nשיורגש הדבר בראותם באים למלחמה ישובו תיכף אל מצרים ולא יודע הדבר לא לבאים עליהם \nלמלחמה גם לא למצריים ויתנכרו אליהם כאלו לא ראו כלל מלחמה אלא שברצונם הפשוט שבו \nאליהם כענין העבדים הנאמנים לאדוניהם ולכן הוצרך ויסב אלקים וכו', ואמנם כפי זה \nיספיק אם יוליכם דרך המדבר אך אמנם עוד אחרת היתה כי לא הוליכם ממש שם דרך פשוטה \n"},{"index":9,"he":"אלא ויסב דרך סיבוב כמו שסובב סביב העגולה וחוזר למקומו וירמוז בזה אל מה שאמר אח\"כ \nוישובו ויחנו לפני פי החירות והחזירן למקומן והטעם לזה ביארו הכתוב שם באומרו ואמר \nפרעה וכו' כמו שיתבאר שם ועיין שם כי שם תשלום הענין הזה:\nו ירצה ויהי בשלח וכו' כמ\"ש בספר הזוהר כי סתם העם הם ערב רב ובפרט כאן שנזכר תיכף \nוחמושים עלו בני ישראל כנראה כי העם הנ\"ל הם ערב רב ובזה יתבאר ענין הצער הנרמז \nבמלת ויהי וז\"ש ויהי צער גדול במה ששלח פרעה גם את הערב רב הנקראים עם כמ\"ש וגם ערב \nרב עלה אתם ולא מנעם פרעה כי הקב\"ה לא אמר לו רק שלח עמי ויעבדוני והנה הצער הוא כי \nלסיבת הע\"ר\"ר לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים וכו' עם שהיו שם טובות גדולות ורבות. \nוע\"ד משז\"ל קשים גרים לישראל כספחת כי כמה טובות ננעל מהם וכמה רעות הביאו עליהם כי \nהנה אם היו הולכין דרך ארץ פלשתים היו טוב להם הא' כי קרוב הוא ואין בו טורח כלל \n"},{"index":10,"he":"והב' כי הוא דרך ארץ כלומר של יישוב שמצויין שם מזונות. הג' כי בהתקרב הזמן ימנעו \nהמקרים וינצלו מן הנסיונות והחטאים ותיכף יכנסו לארץ, ועכ\"ז לא נחם שם ומנע מהם \nהטובות הנז\"ל לסבב את העם הם ערב רב שאין לבם שלם באמונה ולא היו גירי צדק לשמה אלא \nבראותם מעלת שבארץ כדרך משז\"ל אין מקבלין גרים בזמן דוד ושלמה ולכן יש חשש כי \nבראותם ראיית מלחמה בעלמא כיון שנתגיירו שלא לשמה ינחם העם ממה שנתגיירו ושבו \nמצרימה ויחזרו לסורן ויותר טוב היו אם לא נתגיירו כלל משאם נתגיירו וחזרו לסורן כי \nעונשם רב כי תורה אחת כגר כאזרח ועוד כי יהיו חילול שמים לאין קץ לעיני כל העמים כי \nח\"ו אין ממשות בתורת ה' כי לולא שלא ראו גדולתו לא היו שבין מצרימה. ויטילו ח\"ו פגם \nומום בשם אלקים הנז\"ל כי אמר אלקים כי היא מדת הדין הטושה האותות והמופתים ויטילו \nמום ח\"ו בשם אלקים העולה מו\"ם בגימט' ולכן ר\"ת של מ\"לחמה ו\"שבו מ\"צרימה הוא מום \n"},{"index":11,"he":"ועתה יזכור הרעות שבאו עליהם לסיבתם וז\"ש ויסב וכו' הא' כי היא דרך רחוקה וסיבוב רב \nהב' שהי' דרך המדבר שמם אשר לא די שאין בו לא שום מזון ולא מים ובחוסר כל אלה גם יש \nבו נחש שרף ועקרב וכו' ג' כי להיותו דרך המדבר נתגלגל הדבר בו ניסו את ה' בעשר \nנסיונות עד שגרם להפיל אותם במדבר אחרי היותם שם נדים ונעים ארבעים שנה וכל זה \nלסיבת פן ינחם העם כנ\"ל, ואל תאמר כי גם בישראל הי' חשש הזה כי הנה וחמושים עלו בני \nישראל מאמ\"צ וכו' כפי השני הפירושים הנ\"ל אם מזויינין בכלי זיין ואם מזורזין בתכלית \nהזריזות לבם כשמיר חזק נכון לבם בטוח בה' להלחם עם הקמים עליהם א\"כ מה שסיבב אלקים \nהי' את העם כלומר לסיבתם ולא בסיבת ישראל:\nויסעו מסכות וכו' הנה הי' ראוי להיות הסדר ויהי בשלח פרעה וכו' ויסב וכו' ויסעו \nמרעמסס ויסעו מסוכות אבל הענין ויהי בשלח פרעה וכו' לא נחם לצד מזרח דרך ארץ פלשתים \nרק מרעמסס לסוכות שהוא לצד דרום דרך המדבר ים סוף והנה הי' במסע הראשון שהוא מרעמסס \n"},{"index":12,"he":"לסוכות ואח\"כ סיפר מסע השני ואומר ויסעו מסוכות וכו', והנה בנסעם מרעמסס לא היו כי \nאם בני ישראל לבדם ואז בדרך ההוא נתחברו אליהם הערב רב כמ\"ש פ' בא ויסעו בני ישראל \nמרעמסס וכו' וגם ערב רב וכו' ואז עדיין לא הוכר ענין שני העמודים עם מי היו הולכין \nכי כולן היו בערבובייא ובחפזון גדול בצאתם מעבדות לחירות וז\"ש וגם ערב רב עלה אתם \nכלומר מעורבין בערבובייא עם בני ישראל ולסבה זו הנחם דרך המדבר כנז\"ל ואחר אשר כבר \nויחנו בסוכות הופרשו בני ישראל מן הערב רב בעת החניי' איש על דגלו בלי ערבוביי' אז \nאמר הקב\"ה הואיל כי חמושים עלו ב\"י מא\"מ ותלו בטחונם בי כנ\"ל ואדרבה בא עליהם צרה \nגדולה לנחותם בדרך רחוקה מפני הערב רב שעלה אתם א\"כ צריך אני להפריש ביניהם ולהראות \nאהבתי לבני ישראל והוא שיופרשו זה מזה שלא בערבובייא ואז אלך בשני העמודין לפניהם \nשל ישראל ולא לפני הערב רב, וז\"ש וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים במסע הראשון \n"},{"index":13,"he":"שהוא מרעמסם לסוכות ושם נמצאו יחד בני ישראל עם הער\"ר אחר חנייתן שם אלו חמושים \nמזורזין בוטחין בקונם משא\"כ בערב רב כי לסיבה זו לא נחם אלקים:\nדבר אל בני ישראל וישובו וכו' עתה ביאר מה שאמר לעיל ויסב אלקים לשון סיבוב איך \nענינו הלא הוא וישובו וכו' כי אחר שהיו באיתם ישובו לאחוריהם ויחנו לפני פי החירות \nכאדם ההולך ומסבב וחוזר למקומו אל פיתום הסמוכה לרעמסס ולפי ששה התחיל השיעבוד כמ\"ש \nויבן ערי מסכנות את פיתום וכו' החזירם לשם כדי להודיע לפרעה ינין מידה כנגד מידה כי \nשם התחיל השעבוד ומשם נמשך טעות לפרעה ואמר לבני ישראל נבוכים וכו'. ונגמר שם דינו \nכמ\"ש וחזקתי את לב פרעה וכו' יאכבדי בפרעה וכן' וגם כי מה שחחלה הי' נקרא מ\"י \nהשעבוד והתחלתו עתה נקרא פי החירות והגאולה ונרמוז לזה שינה את שמו מן פיתום לפי \nהחירות גם בזה יובן כי הי' מספיק לאמר ויחנו לפני בעל צפון ולמה הזכיר גם את פיתוס \nולא עוד אלא ששינה את שמו כנ\"ז גם יתבאר איך פי החירות ופיתוס הכל א' כי השי\"ת נתן \n"},{"index":14,"he":"בלבם לקרוא שם העיר הראשונה אשר בנו בני ישראל פיתום לרמוז כי משם יגמור דינם \nלשיוטבעו בים סוף ופי' תהו\"ם יבלעם כמ\"ש תהומות יכסיומו וכבר רז\"ל ג\"כ דרשו פיתוס \nכמו פ\"י תהו\"ם, ולהיות דרכו ית\"ש לקרב הדברים כפי הטבע לכן אמר לפני בעל צפון וכו' \nג\"כ כדי שיטעה פרעה כפי הטבע כנזכר בפי' רש\"י כענין משגיא לגוים ויאבדם אז ואמר \nפרעה וכו' כלומר ב' דברים אני רואה בעכובם הא' הוא ארץ פיתוס עצמה כי שם התחיל \nהשעבוד והועיל חכמת כשפיהם ששום עבד לא יצא משם כנודע ולכן ארץ פיתוס טצמה עכבה \nאותם בהגיעם שם וז\"ש נבוכים הם בארץ הידוע הנ\"ז היא פיתום לסיבה הנ\"ל הב' היא בעל \nצפון העומד בראשית המדבר כי פי החירות התחיל לכלוא אותם ולא יכול לגמרי אך בעל צפון \nאלוה שלהם רב כחו ביותר כי בכל אלהי מצרים שביישוב עשה בהם שפטים אך זה שבמדבר לא \nיכול לו כי גדול כחו ולכן סגר עליהם סגורה מוחלטת וז\"ש סגר עליהם המדבר, ואגב ארחי' \n"},{"index":15,"he":"רמז אל מה שאמר למעלה על פן ינחם העם וכו' כי אם הוליכם דרך ארץ פלשתים שאין שם \nמדבר הי' חוזרין מצרימה בראותם מלחמה ויאמרו כי ברצונם חזרו אכן אין 'חשש שיסובו \nמצרימה כי הרי ואמר פרעה נבוכים הם וכו' ואם ישובו לא כרצונם הוא ולא יקבלם ואדרבה \nיהרגם ולכן אין חשש שישיבו מצרימה. או ירצה ואמר פרעה וכו' הרגיש כי מה תועלת בשובם \nפי החירות וכי חכם גדול כפרעה יטעה לרדוף אחריהם עחה אחר ראותו את כל המופתים \nהנפלאים לז\"א ואמר פרעה וכו' ירצה ב' שליחיות הי' ובשניהם טעות הא' הוא כי חטאתי \nלשי\"ת ואמרתי מי ה' אשר אשמע בקולו והב' שאמרתי וגם את ישראל לא אשלח ולכן שלחתי \nאותם והתודתי אליו ואמרתי ה' הצדיק וכו' ועתה אשר אני רואה שנבוכים הם בארץ בפי \nהחירות שעדיין היא ארץ נושבת וגם שנית כי ראיתי בחכמתי כי רעה נגד פניהם גם אח\"כ \nבמדבר וז\"ש נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר כי בארץ פיתום התחילה קלקלתם להיותם \n"},{"index":16,"he":"נבוכים ובמדבר סגר עליהם סגורה מוחלטת שלא יצאו עוד משם ובמדבר ההוא יתמו ושם \nימותו, הנה זה יורה כי עיקר מה שהקפיד השי\"ת הוא לכבודו מפני שאמרתי מי ה' וכו' לא \nמפני היות אהבתו עם ישראל גמורה וחושש לכבודם כי הרי הניחם והנה הם נבוכים ולכן עתה \nלא אחזור לחטוא כנגד השי\"ת לומר כי ח\"ו מבלתי יכולת ה' הם נבוכים אמנם הם בעצמו \nנבוכים כי הקבה\"ו אינו רוצה להנהיגם עוד וז\"ש ואמר פרעה למה שנוגע לבני ישראל בעצמם \nכי הם נבוכים בארץ וז\"ש נבוכים הם לא מפני חולשת יכולתו ית\"ש וכן סגר עליהם המדבר \nלסבתם. ועי\"כ וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם כי יחשוב שלא יקפיד השי\"ת בכך ואז \nואכבדה בפרעה וכו', או ירצה קרוב אל הדרך הנז\"ל כי פרעה לא יתלה הענין רק אל בני \nישראל ולא בשי\"ת כי יאמר שישראל אינן ראויין לגמור גאולתן להכניסן לארץ כנען כי \nעדיין יש מקטריגים עליהם והדבר תלוי במבוכה גדולה בב\"ד שלמעלה בענין הארץ של כנען \n"},{"index":17,"he":"אם יכניסם או לאו וז\"ש נבוכים הם בארץ ולא עוד אלא שאני רואה בחכמתי כי אפי' קודם \nכניסתן לארץ סגר עליהם השר השולט במדבר ראש לכל המקטריגים כי הוא יותר חזק מן השר \nהשולט במצרים ולכן שם ימותו כולם ושם יוסגרו בתוך קברות המדבר:\nוחזקתי וכו' אין פירושו שיחזק לבו מחדש כי אם כך יהי' שיאמר פרעה נבוכים הם בארץ \nכבר לבו חזק אך הכוונה כי בזה שצויתי וישובו ויחנו וכו' יתגלגל כי ואמר פרעה וכו' \nועי\"כ וחזקתי וכו' כי הענין הנז\"ל הוא עצמו הי' החוזק:\nאו ירצה הרגיש מה שהקשה הרמב\"ם ז\"ל כי מאחר שסילק בחירתו אינו ראוי לעונש. כי בשלמא \nביציאת מצרים הוא התחיל בחוזק לבו ואח\"כ מנע ממנו התשובה אבל עתה שכבר ניחם והתודה \nושב בתשובה ושילחם למה יחזק לבו ואח\"כ יענישהו שלא כדין. גם הרגיש כי הלא הבחירה \nביד האדם ואיך יחזק לבו, לז\"א וחזקתי את לב פרעה לבדו ולא הזכיר את חילו רק אח\"כ \nבפורעניות ובזה נתרצו ב' הקושיות כי אינני מחזק רק לב פרעה כי אין בחירה בידו כמ\"ש \n"},{"index":18,"he":"לב מלך ביד ה' וכו' וגם כי כאשר אענישם ואכבדה בפרעה ובכל חילו כי אני לא חזקתי את \nלבם ואענישם למה לא מיחו בפרעה והלכו אחר עצתו ברוע לבבם וגם פרעה עצמו הנה הוא \n"}]}
