{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-44","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":44,"title":"קטע 44","hebrewTitle":"קטע 44","segments":[{"index":1,"he":"להספיק לכל זה סיבה ב' כי גם אם יתנו את כל אשר להם הנה כל זה לבטלה כי מי זה יעלה \nבדעתו כי האמנם ישב אלקים על הארץ כאשר תמה שהע\"ה גם משה כנזכר במדרש רבה. לז\"א דבר \nאתה אל בני ישראל ענין התרומ' הזו אשר אנכי דובר אליך ואני מבטיחך כי בדיבורך הקל \nהגם שלא תעשה מעשה ללכת מבית לבית להכריחם לגבות מהם הנדבה הנה הם מעצמם ויקחו לי \nתרומה כי אתה תדבר הדיבור והם יקיימו המעשה מאליהם ותיכף ילכו לבתיהם ויקחו ויפרישו \nתרומה לי כלומר שלא תצטרך שתלך אתה לבתיהם כי הם מעצמן אין זר אתם כי אה אני לבדי \nכי זה מוכרח כי מלא כל הארץ כבודי יקחוה לי וכפי זה תמצא כי לא די שיפרישו התרומה \nאמנם כסף על זה אני מבטיחך שתהי' בנדבת לבם ברצונה הפשוט ונמצא כי אח\"כ כשתקחו אתם \nמידם התרומה יהיו מאת כל איש אשר ידבנו לבו כולם שווין לטובה בזה וראי' לזה כי לא \nירימוה אז בפניכם רק כבר הופרשה לי ונקראת תרומתי שלי וז\"ש את תרומתי ולא אמר \n"},{"index":2,"he":"התרומה ועתה ביאר הסיבה הנ\"ל למה אפשר שיתרשלו לשהוצרכתי להבטיחך שיתנוה לז\"א וזאת \nהתרומה וכו' והנה היא עושר רב לא ימצא בגנזי מלכים מלכי העולם ומכ\"ש בבני ישראל \nהיוצאים עתה ממצרים מבית עבדים והנה גם כי אבני שוהם ומילואים הם יותר חשובים מן \nהזהב ומן הכסף והראוי להקדים אותם הטעם הוא להזכירן כסדר צרכיהן כי תחלה יזכיר נדבת \nהמשכן עצמו שהם זהב וכו' עד עצי שיטים ואחר כך הזכיר שמן ובשמים הצריכי' אחר היותו \nהמשכן נעשה ואמנם הם לצורך המשכן עצמו להאיר וגם למושחו והקטיר בו ואח\"כ זכר אבני \nשוהם וכו' שהם לבגדי כהונה המשרתים בקודש בלבד ואין בהם צורך כלל לעשיית המשכן עצמו \nאח\"כ זכר הסיבה השנית וז\"ש ועשו לי מקדש כלומר למלך כמוני כי את השמים ואת הארץ אני \nמלא ולא יכלכלוני ואיך מקדש מעט הזה יכילני לשאשכון בתוכם ואולי לזה יתרשלו כנ\"ל כי \nהסיבה א' כבר ביטלתיה כנ\"ל והודעתיך נדבות לבם אך הסיבה זאת חזקה כי אפי' אתה משה \n"},{"index":3,"he":"עצמך מתמה בזה כנ\"ל ואמנם התשובה לזה כי זה שאמרתי ועשו לי מקדש איננו לסיבת עצמו \nרק לסיבת היותו ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן הידוע אשר לי בגלגל ערבות \nכנודע וכמ\"ש ז\"ל במדרש רבה כי זה השיבו השי\"ת למשה אך בסממניך ואני בציורי ולהיותו \nרומז אל המשכן העליון בכל פרטיו כמ\"ש ככל אשר וכו' אינו רחוק מן השכל שאשכון בתוכו \nואגב אורחיה רמז כי אף גם איננו תבנית המשכן העליון רק את חבנית ע\"ד הנזכר ביחזקאל \nומראה כמראה אשר ראיתי היא דמות מראה כבוד ה' כנזכר בריש ספר התיקונין בהקדמתו דאית \nדיוקנא דמלכא וחותמא דמלכא וציורי דחותמא בשעוה וכו' ויהי' המשך שיעור הכתוב ועשו \nלי מקדש ככל אשר אני וכו' ואח\"כ אמר דבר בפני עצמו וכן תעשו בואו נוספת ירצה אל \nתאמר כי ודאי הוא שמה שהראיתני בהר אינו המשכן העליון עצמי כי אני בגוף חומרי ולא \nאוכל לראות אבל הראיתני את תבניתו והנה הוא דבר בלתי מעשיי להבדיל כמה הבדלות כענין \n"},{"index":4,"he":"האוחז את העינים שרואה מה שאינו אמנם המשכן התחתון שצויתנו לעשות הנה הוא מעשה גמור \nחומרי ואיך תשכון בו לז\"א וכן תעשו כי כמו שמה שהראיתיך איננו רק כענין דמות ותבנית \nאל המשכן העליון ולסיבה זו איננו רחוק שאשכון בתוכו לא מפני הוא בעצמו כי הלא הוא \nחומרי וגופני ואינני כבודי לשכון בו רק להיותו תבנית להעליון אצמצם שכינתי לשכן בו:\nאו ירצה דבר וכו' כי למעלה אמר כמה מדרגו' היו בישראל כי כללות כל ישראל היו נגד \nההר ולא עלו בהר עצמו והזקנים ואהרן וחור עלו בהר ושם נתעכבו כל אותן מ' יום כמ\"ש \nשבו לנו בזה פי' בהר עד אשר נשוב אני עם יהושע אליכה ופה חשבו לדין את העם ומי \nשיהי' בעל דברים יעלה אז בהר ויגש אליכם לפי שעה ולסבתם שבו בזה אצל סיום ההר לא \nיותר למעלה אמנם יהושע להיותו משרתו וגדולה שימושה יותר מלמודה זכה יותר כי עלה \nקרוב לראש ההר ונתעכב שם אך לא נכנס תוך הענן ולכן ברדת משה מן ההר לא דבר תחילה \n"},{"index":5,"he":"אלא עם יהושע לבדו על עון העגל ובראש ההר עצמו שם היה ענן ה' ושם ממש נכנס משה עם \nהשי\"ת עצמו ואמנם לפי זה יראה כי ישראל כולם הרחוקים כמה מדרגות ממקום הענן אולי לא \nראו המראה הגדולה הזאת כדי שיאמינו במשה כי נכנס תוך הענן לקבל הלוחות לז\"א ומראה \nכבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר ומשם הי' נראה לכל ישראל ברחוק וכפי זה יתייאשו כל בני \nישראל לאמר מי ומי יזכה אל המעלה הנ\"ל של משה כי ראינו שאין מי שזכה כמוהו ע\"ד \nראמות לאויל חכמות ועל כן בשער לא יפתח פיהו ונשאר רק מן הכל לזה הודיע ה' למשה \nואמר לו דבר אל בני ישראל שעם היותם כל כך מרוחקים אל יתייאשו כי כתרה של תורה ושל \nיראה מונחת ביד כל אדם וכל הרוצה ליטול את השם יטול זלא עוד אלא שאתה משה אני \nלקחתיך אלי והבאתיך אצלי ולהם אעשה יותר כי כביכול אותי הה לוקחין ומורידין שכינתי \nלדור עמהם בזה החומר העכור כי זו חיבה יתירה מן הראשונה שיבא המלך עצמו לבית עבדו \n"},{"index":6,"he":"יותר משהעבד ילך לבית אדונו וז\"ש ויקחו לי תרומה כי הם יקחו אותי אצלם ויפרישוני \nללכת עמהם וז\"ש תרומה לשון הפרשה:\nגם יהיה מלשון רוממות כי עם שאני רם במרום אשר למטה אצלם וא\"ת אולי כי ברוב עם זכות \nהרבים עדיף כי שכינה שורה על ס' ריבוא והנה יצא שכרו בהפסדו כי מי יוכל להשיב \nבתשובה שלמה וגמורה לס' ריבוא לשיזכו לכך וכמו שזכות הרבים עדיף כך חובות הרבים \nמצויה מאד. לזה הודיעו כי קרוב הוא מאוד בין ליחיד בין לרבים ולכך כל אחד ואחד \nיחשוב כי בשבילו נברא העולם והקב\"ה ישרה שכינתו עלינו ואדרבה יותר מעולה הוא היחיד \nמהרבים לסיבה הנ\"ל כי לשיהיו רבים יש טורח גדול מאוד וזה ענין הבדלם מאת כל איש \nיחידי בפרטות כיון שיהיו מאות' אשר מעצמו ידבנו לבו בתורת נדבה גמורה ולא בהכרח \nמפני בושת זולתו המוכיחו והמדריכו בתשובה עוד שנית שלא יהיה כלול מטוב ורע כלול \nמשני לבבות אלא שניהן נעשו לב אחד טוב בהשואה אחת וז\"ש לבו ולא אמר לבבו אלא הכל \n"},{"index":7,"he":"יצ\"ט שכל פנותיו לקנות עוה\"ב ויסלק לבו לגמרי מכל הבלי הנאות העוה\"ז עוד שלישית \nשיהי' איש כולל חורה ויראת חטא כי לא ע\"ה חסיד וז\"ש כל איש ר\"ל איש כלול. הנה כאשר \nתרצו לבקשנו תדעו כי אצלו אני שרוי ונמצא ושם תלכו אצלו ושם תמצאו את תרומתי וממנו \nתקחוה מי שירצה להיות כמוהו אמנם החלוקה האחרת והיא בהיותם רבים הנה הוא דבר כמעט \nשאינו אפשרי ולכן אין השראת ביניכם כ\"כ גמורה וז\"ש וזאת התרומה האחרת הלא היא אשר \nתקחו מאתם בהיותם רבים כי אז אינו יכול לשרות בקרבם עצמם כמו האיש היחידי כי כולו \nבהשואה אחד אך הרבים אי אפשר שכולם ישתוו באופן אחד ולכן צריך שיפרישו זהב וכסף \nוכו' ומהם יעשו לי מקדש ובאמצעותיו ושכנתי בתוכם גם אחרת צריך לסיבתו היותם רבים \nשיהיו מספר הדברים שמהם יעשו המשכן שלש עשר כמנין אחד להורות כי לא אשרה שכינתי \nבתוכם אלא שיהיו כולם אחדות גמורה חשובים כאיש א' יחידי שאין בנופל שינוי מקצתו אל \n"},{"index":8,"he":"קצתו והנה כאשר תעשו הן יחיד והן רבים התנאים הנ\"ל כולם יכולים להגיע אל מדרגתך כי \nככל אשר זכית לשאני מראה אותך את תבנית וכו' הכל בפרטות מה שלא זכה זולתך כך יהיו \nלכם כאשר וכן תעשו ככל הנ\"ל וז\"ש וכן תעשו וכן אני אתראה אליהם כאשר תעשו כנ\"ל:\n]פ' תצוה חסר וחבל על דאבדין ולא משתכחין[:\n \n"},{"index":9,"he":"ספר עץ הדעת טוב - פרשת כי תשא:\nכי תשא וגו' נסמכה פרשה זאת אחר פ' ועשית מזבח מקטר קטורת כי קטורת הסמים תועלתו \nלבטל הנגף אחר שהחל הנגף בעם כנזכר בפרשה קרח ויזכיר עתה ענין מחצית השקל יועיל \nמעיקרא לשלא יהיו בהם נגף מעיקרו עוד אחרת כי כמו שבכל יום הכפורים יכפר עליו אהרן \nאחת בשנה על מזבח הזהב לגמור כפרת החטאות מבני ישראל כמו כן מחצית השקל נקרא גה הוא \nכסף הכפורים לכפר על נפשותיכם כמ\"ש ולקחת את כסף הכפורים וכו' ואמנם ביאור ענין \nהסרשה עצמה קשה מאוד להולמה כפי פירש רש\"י משם רז\"ל כי תרומה זו הוא האדנים ועכ\"ז \nנרמזו בה ג' פעמים תרומת ה' כנגד ג' תרומת וכו' ועל תרומת הקרבנות נאמר בה העשיר \nוכו' לכפר על נפשותיכם כי הקרבנות לכפרה הם באים וכו' וקשה לזה כי הרי גם בתרומת של \nהאדנים כתיב ולקחת את כסף הכפורים לשון כפרה וגם חזר לכתוב בה לכפר על נפשותיכם \nזולת קושיות מדיוקים אחרים יתורצו בכלל דברינו ובפרט שצריך לפרט ולפרש כל פעם מהג' \n"},{"index":10,"he":"פעמים שכתוב בהם תרומת ה' איך הם מעין ענין כל תרומה מהה. וזה החלי בעז\"ה על דרך \nרז\"ל ופירש\"י כנ\"ל:\nכי תשא וכו' יתנו וכו' תרומה לה' הוא ענין תרומת האדנים כל העובר וכו' יתן תרומת ה' \nזו תרומת המשכן:\nהעשיר וכו' זה תרומת התמידין ולקחת את כסף וכו' חוזר לענין ראשון תרומת האדנים כי \nהיא עקרית בפרשה זו, כי בה התחיל כי תשא וכו' כמו שיתבאר בע\"ה:\nוהנה תרומת האדנים ותרומת התמידין הושוו בשני דברים הא' כי שתיהן היו ע\"י מנין \nושתיהן מחצית השקל בלבד לכאו\"א והב' כי שתיהן באין לכפרה כמו שיתבאר משא\"כ בתרומת \nהמשכן שאינה לכפרה ואינה ע\"י מנין וכל אחד נתן נדבות לבו ולכן התחיל בתרומת האדנים \nואמר כי תשא וכו' כיון שהיא יותר עקרית מתרומת המשכן כי זו היא לכפרת עון העגל כמו \nשנבאר הטעם בפסוק ולקחת את כסף הכפורים וכו'. ואחריה זכר תרומת המשכן אעפ\"י שאינה \nלכפרה ממש כנ\"ל להיות שתי תרומות אלו בשנה ראשונה במוצאי יוה\"כ בזמן אחד וגם כי \n"},{"index":11,"he":"שתיהן לצורך בנין המשכן ועליה נאמר כל העובר וכו' ואחריהן הזכיר העשיר לא ירבה וכו' \nואעפ\"י שגם היא לכפר כעין הראשונה על כל זה אחרה לבסוף לפי שזו היתה בשנה שנית באחד \nבאייר וגם כי הקרבנות אינם באי' רק באחרונה אחר שהוקם המשכן כנודע ואמר כי תשא וכו' \nכלומר הנה בנ\"י חטאו בעגל וכבר נפלו רבים מהם על ידי בני לוי ומהם על ידי המגפה \nויגוף ה' וכו' ומהם בהשקאת טחינת העגל וצריך אני לדעת את צאן מרעיתו כמה נשתיירו אז \nמן הנופלים בעבור העגל ועוד אחרת כי גם ע\"י המספר זה יסופר עון העגל ויורם ראשם ממה \nשנפלו אז וזהו שאמר כי תשא ולא אמר כי תפקוד לרמוז ב' עניינים הנ\"ל כי תרצה לדעת \nמנינם וגם תרצה לשאת ולהרים ראשם שיחיו ולא ימותו ע\"י מספר הזה וזה ע\"י שיכופר להם \nעון העגל ולכן צריך שבעת שתפקדם שיתנו כפר נפשם ויושלמו ב' הדברים הנ\"ל המנין וגם \nנשיאות ראשם שיחיו ומ\"ש לפקודיהם ר\"ל שביציאתם ממצרים מנאם הכתוב כמ\"ש ויסעו בני \n"},{"index":12,"he":"ישראל מרעמסס כשש מאות אלף וכו' ובעגל כתב ויגוף ה' את העם ועתה תרצה לישא את ראשם \nולדעת אם פיחת מניינם ממה שהיו מקודם ביציאת מצרים ובזה יתורץ כי מ\"ש כי תשא אינו \nרשות שהרי חובה היא כדי לעשות מהם האדנים עתה כמ\"ש ולקחת את כסף הכפורים וכו' אבל \nפירושו הנה אתה מצווה לשאת ראשם לתרומת האדנים ולכן הזהיר שכאשר תקיים המצוה הזו \nותבא לישא את ראשם הזהר שיתנו איש כופר נפשו לה' וכו' על דרך אם כסף תלוה את עמי \nוע\"ד כי תבא אל הארץ ואמרת אשימה עלי מלך הנדרש ע\"ד שבארנו ויען כי הנשים לא חטאו \nבעגל כי האנשים הם שנתנו את נזמיהם כנודע לכן כי תשא את ראש בני ישראל הזכרים ולא \nהבנות. כי הה הנופלים וצריך לדעת מספרם וכן בעת נתינת הכפרה ונתנו איש כופר נפשו לא \nהאשה כי לא חטאה כנ\"ל וכיון שהאנשים חטאו יש פחד פן בשעת הסכנה בשעת המספר יזכיר \nהשטן את:\nעונם שחטאו בעגל ונתחייבו כליה בעונש הנגף שכבר הוחל וכמ\"ש ויגוף ה' וכו' ועתה \n"},{"index":13,"he":"ימותו כולם במגפה בבואך לפקוד אותם לכן זה יתנו וכו' כדי שלא יהיה בהם נגף באנשים \nשחטאו בעגל ולא בנשים בפקוד אותם בעת הפקודה כי היא שעת הסכנה כנודע בענין דוד המנך \nע\"ה ונודע כי זכר ונקבה בראם ויקרא אותם אדם נמצא שהם שני חצאין וכיון שחצי האדם \nלבדו הוא שחטא שהוא הזכר לכן זה עצמו כיוצא בענין החטא שהי' בחציו כן השקל הניתן \nלכפרה יהיה מחציתו לבד וז\"ש זה יתנו כל העובר על הפקודים שהם הזכרים בלבד מחצית \nהשקל פלגא דגופא בלבד או ירצה במה שנתרץ קושיא אחת הלא היא כי מאחר שנתרצה הקבה\"ו. \nלישראל ואמר וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו למה הוצרך עוד תרומת האדנים ומעשה \nהמשכן לכפר על עון העגל וגם אחרת כי גם שם חזר הקבה\"ו לאמר וביום פקדי ופקדתי וכו' \nהרי שלא ניחם על הרעה ואם הענין לאמר שיאחר פורענותם הל\"ל וינחם לעשות עתה רעה לעמו \nאך הענין הוא כנודע כי ע\"ז שקולה ככל התורה כולה ונתחייבו ישראל ח\"ו כלייה בגוף \n"},{"index":14,"he":"ונפש וז\"ש בפ' עקב הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם וכו' והנה ואשמידם הוא בעוה\"ז \nענין השמד הגוף ואמחה את שמם היא מיחוי הנשמה כנודע כי שמו של האדם היא בחינת הוראת \nנשמתו ואמנם פה פ' תשא אמר ויחר אפי בהם ואכלם וכו' שהוא כילוי הגוף ואז התפלל משה \nלמה יאמרו מצרים להרוג אותם ולכלותה שהוא כליון הגוף הנ\"ל אשר בזה יש חילול השם כי \nהוא ניכר ונתגלה אל מצרים משא\"כ בכליון הנשמה הנסתרת מהם ומפני חילול ה' כנ\"ל הודה \nלו השי\"ת וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו והוא עונש הגוף כנ\"ל אמנם הנפש לא \nתמלא ועדיין צריכין כפרה אחר המיתה וז\"ש וביום פקדי המוכרח הוא ענין המיתה ופקדתי \nעליהם חטאתם ולא אמר להם רק עליה מה שעל גופם השולטת עליהם והיא הנשמה וגם רז\"ל \nנתכוונו לזה במ\"ש אין לך פקודה בכל דור שאין בה מעון העגל יען כי הנשמה מתגלגלת \nמדור דור וסובלת עון והיא העגל משא\"כ בענין עונש הגוף כי הגופי' של דור המדבר הם \n"},{"index":15,"he":"לבדם חטאו והם יקבלו ענשם וז\"ש כי תשא את ראש וכו' היא הנשמה שנקראת ראש בערך הגוף \nכמ\"ש ושמן על ראשך הם חיי הנשמה לא ותשא יסבול שני פירושים הא' לשון מספר ולשון \nכפרה כמו נושא עון והיא כפרת הנשמה הנקראת ראש ולכן עתה תבא תרומת האדנים ממחצית \nהשקלים להיות כופר נפשם ולא גופם וז\"ש ונתנו איש כופר נפשו ולא כתיב כדקאמר התם לא \nיתן לאלקים כפרו כי כבר נתכפר עונש גופו כמ\"ש וינחם ה' על הרעה וז\"ש ולא יהי' בכם \nנגף וכו' כלומר נגף גופם שנהם נודע שלא יהי' בהם כי כבר נתכפר אעפ\"י שהיא בפקוד \nאותם ועין הרע שולטת והנה הנפש והגוף שקל שלם ומכיון שהוא כופר נפש לבד יתן רק \nמחצית השקל וז\"ש זה יתנו וכו' ונודע אשר עשרה שליטים אשר הי' בעיר זה הגוף הנקרא \nעיר קטנה כמ\"ש ז\"ל שהם טשרה דברי' המשמשים את הנפש וכדוגמתם עשרה שליטים בנפש עצמו \nולכן יהי' מחצית השקל עשרה גרה בנבד ולא עשרים או ירצה קרוב לזה והוא במה שנודע כי \n"},{"index":16,"he":"הערב רב הם העושים העגל במעשה ופרקו נזמיהם אך ישראל לא חטאו אלא במחשבה בלבד כשראו \nענין העגל והנה הנפש חוטאת במחשבה והגוף גומרו במעשה וע\"י שניהן נגמר העון כמ\"ש הוי \nחושבי האון וכו' לאור הבוקר יעשוה וכו' וכל אחד משניהם גורם מחצית העון וז\"ש כי תשא \nאת ראש בני ישראל אשר לא חטאו במעשה כמו הערב רב רק בהרהור מחשבתם התלויה במוח אשר \nבראשם וזה רמז באמרו לשון המספר בלשון נשיאות ראש כי שם הי' חטאם במחשבה התלויה \nבראש והיא הנשואה מכל הגוף כמ\"ש והמתנשא לכל לראש ולכן ונתנו כופר נפש כי שם היא \nבמחשבה ולא כופר גופו כי לא חטאו במעשה ולכן זה יתנו וכו' יען עברו על הלוחות שנאמר \nבהם מזה ומזה הם כתובים וכתיב בתחלתן אנכי ולא יהי' לך שהם תלויין במחשבה כנודע כי \nלא תעשה לך פסל וכו' היא במעשה ולכן גם הכופר שיתנו הוא מחצית השקל כי המחשבה היא \nמחצית העון אמנם יען שתים אלו שמענום מפי הגבורה והם שורש לכל יו\"ד הדברות כנודע \n"},{"index":17,"he":"לכן מחצית זה השקל יהי' עשרה גרה כנגד עשרת הדברות והנה אלו גם חטאו במעשה ופרקו גם \nהם נזמי הזהב כמו הערב רב אפשר מי שהי' עשיר נתן אז זהב הרבה לעגל והעני נתן זהב \nמועט וגם עתה תרומה זו יהי' כענין תרומת המשכן כפי נדבת הלב העשיר ירבה והדל ימעיט \nאמנם כיון שלא חטאו רק במחשבה השוה כולם עשיר ועני לכן העשיר לא ירבה וכו' מחצית \nהשקל בלבד כנגד המחשבה כנ\"ל ולהיות זאת תרומת האדנים שהיא לכפר על עון העגל שכפרו \nבאנכי ה' אלקיך לכן נאמר בו תרומה לה' בלמ\"ד כלומר תרומה זו תהי' לה' אותו שכפרו בו \nבתחילה והאמינו בעגל וזהו לה' לסיבת מה שכפרו וחטאו לה' ית' ולא כתיב תרומת ה' בלי \nלמ\"ד כמו שתיים האחרות כמו שיתבאר:\nכל העובר וכו' עתה ירמוז תרומת המשכן כי גם היא באה קצת להורות כי נתכפר להם העגל \nובא להשרות שכינתו במשכנם והוא הוראה איך כבר נתכפר להם ע\"י תרומת האדנים לבדה כמו \nשיתבאר ולכן גם היא אינה רק מהאנשים כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ולמעלה כי \n"},{"index":18,"he":"הם האנשים בב\"ד של מעלה כנודע וכן מצינו ויקחו לי תרומה מאת כל איש ולא אשה ואמנם \nהנשים מעצמן גם כי לא נצטוו בכך הביאו נדבה לתרומת המשכן להוסיף שבח על שבחו כי \nלעגל לא נתנו נזמיהם ולנדבת המשכן נתנו נדבה וכמ\"ש ויבואו האנשים על הנשים וכו' \nאמנם לא נצטוו כנ\"ל זולתי בענין כיור הנחושת וכנו וכמו שיתבא' בע\"ה וזה ענין סמיכת \nפרשת ועשית כיור נחושת וכו' והענין כי נעשה הכיור וכנו מן מראות הצובאות הצדקניות \nלהיות להן זכר טוב בתרומת המשכן שלא רצו ליתן נזמיהן לעגל והי' כלי אחר בפני עצמו \nלהיות להם לזכרון שלא הוצרכו כפרה כמו האנשים כי לכן לא השתתפו עמהם בנדבת כל המשכן \nכי לא הי' ניכר ההפרש שלהן וכמו שתיקח כסף הכפורים מאת בני ישראל מהזכרים ונתת אותו \n"}]}
