{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-51","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":51,"title":"קטע 51","hebrewTitle":"קטע 51","segments":[{"index":1,"he":"וירא אנכי אולי גם אחר גאולה הרביעית יוסיפו לחטוא ותחזירם בגלות חמשי ח\"ו ובהיותך \nבקרבנו' אף אם נחטא אז וסלחת לעונינו ולחטאתינו אם נחטא אז כמ\"ש והחוטא בן מאה שנה \nיקולל וכתיב כי אסלח לאשר אשאיר וכו' ועי\"כ ונחנתנו לא תחזיר להוסיף עוד להגלותינו \nכבתחילה אבל ונחלתנו נחלה וירושה שאין לה הפסק עולמית משא\"כ בתחילה שנתת לנו הארץ \nבמתנה שיש אחריה הפסק כמ\"ש כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל וכו' ונתתי לזרעך \nוכו' אז השיבו השי\"ת על כל מה ששאל ואמר הנה אנכי כורת ברית על כל מה שאמרת להיות \nשכינתי עם ישראל בגלות האחרון כמ\"ש עמו אנכי בצרה וכן אחר ביאת המשיח כנ\"ל ותהי' אז \nגאולה שאין אחריה גלות כמו ששאלת ואמרת ונחלתנו נחלה בלי הפסק ועל זה אני כורת מעתה \nברית עמך קשר של קיימא בלתי מוט עולם ועד וכנגד מ\"ש וסלחת לעונינו אמר נגד כל עמך \nוכו' הם הערב רב עמו של משה כנ\"ל. והבטיחו כי כיוון שטרח וייגע בהם לא יגע לריק \n"},{"index":2,"he":"ולבהלה כי כולם יתגלגלו בדרא בתראה ויתוקנו אז בזכותו כמ\"ש בספר הזוהר ובהרבה \nמקומות ובזה נסלח חטא משה שהוציאם ממצרים וכנגד חטאת ישראל בדור המדבר אמר וראה כל \nהעם אשר אתה בקרבו כמ\"ש משה טצמו שש מאות אלף רגלי העם אשר אני בקרבו וגם רמז אל \nמשרז\"ל כי סיבת מיתת' משה במדבר היתה להבטיח את דור המדבר שנקברו שם שכולם יחיו \nבזמן תחיית המתים ויבואו עם משה בזכותו והוא לפניהם כמ\"ש עלה הפורץ לפניהם וכו' \nוז\"ש וראה כל העם אשר אתה קבור בקרבו עמהם וגם אותיות קרב\"ו וקב\"רו שווין לרמוז אל \nהנ\"ל:\nוגם הם יראו את מעשה ה' הנורא שהוא תחיית המתים שהם הנפלאות אשר לא נבראו וכו' \nהנזכר למעלה' והענין כי אע\"פ שכבר היו תחיית המתים בבקעת דורא בזמן יחזקאל היתה שם \nבלבד באותה הבקעה ולא בכל הארץ אבל תחיית המתים העתידה תהיו בכל הארץ בכל מקום שיש \nבה מתי ישראל קבורים שם עוד אחרת כי אז היתה התחיי' בבני אפרים לבדם או היו מבני \n"},{"index":3,"he":"ישראל שהרגם נבוכדנצר בבקעת דורא כמשז\"ל אבל תחי' העתידה תהיו בכל הגויים ובכל \nשבעים אומות כמ\"ש ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וכו'. אלא שאח\"כ אותם שאינם הגונים \nכלל יחזרו למות וילכו לחרפות ולדראון עולם כנודע כי כל האומות יקומו בעמק יהושפט \nלידון זולת דור המבול ואנשי סדום ודור הפלגה שלא חיים ולא נידונים וכנגד שתי בחינות \nאלו אמר אשר לא נבראו בכל הארץ וגם לא .בכל הגויים כנ\"ל ויכירו וידעו כי כל המעשה \nהנ\"ל שיחיו הערב רב וגם הם דור המדבר הם הכל בזכותך כנ\"ל וז\"ש אשר אני עושה עמך \nכלומר בזכותך כי לכן נקברת עמהם במדבר כמ\"ש בספר הזוהר על פסוק ויתן את רשעים קברו \nזה משה שמת במדבר עם הערב רב:\nאו אפשר כי מה שאמר את מעשה ה' אינו חוזר אל עשיות הנפלאות הנ\"ל אלא הכוונה כי דור \nהמדבר היתה להם תרעומות על משה כי הוא גרם להם את כל רעתם ומיתתם במדבר על שהוציא \nעמהם את הערב רב כי הם החטיאם תמיד כנודע ולכן וראה אז כל העם הם דור המדבר כנ\"ל את \n"},{"index":4,"he":"מעשה ה' אשר עשה את הנפלאות לפני הערב רב גם הם כי החייה אותם והנה נורא הוא ופלא \nהמעשה הזה שהחי' את הערב רב גם הם כדי שיראו את הנפלאות ההם באופן כי מעשה ה' אינם \nהנפלאות. רק את אשר עשה להחיותם גם הם למען הראותם את הנפלאות ויכירו וידעו כי \nבעבורך עשיתי זה וז\"ש אשר אני עושה עמך ויכירו כי הסמכתי על ידך באין הוצאות הערב \nרב כי סוף סוף יתוקנו היטב ויזכו לחזות בנועם ה' כי יהיו אז גם הם צדיקים גמורים:\nועשית כיור וכו' כבר נתבאר ענין סמיכתו בפסוק כל העובר עיי\"ש ועדיין צריך שנבאר למה \nנעשה הכיור ממראות הצובאות ולא כלי אחר שבמשכן והענין כי היו האנשים יגעים בעבודת \nפרך רחוקים מתאוות המשגל ובפרט כי ציווה פרעה להרוג הזכרים כנודע וביום הגעת זמן \nטבילתם היו מוליכות אצל בעליהן בשדה את המראות ומעוררות תאותם ונותנים להם רשות \nללכת לטבול מטומאתם ושם בשדה עצמו היו מתעברות הם כמ\"ש תחת התפוח עוררתיך עוררתי \n"},{"index":5,"he":"תאוותך ושם חבלתך אמך ושבח גדול הוא להם אע\"פ שלשאר בני אדם הוא גנאי כנודע מענין \nמי שהטיח אשתו תחת התאנה והלקוהו ב\"ד נמצא שע\"י אותם המראות היו רוחצות מטומאת' \nונזקקות לבעליהן בקדושה כמ\"ש והתקדשתם קדש עצמך בשעת תשמיש ולא היו נותנים עיניהם \nבמצרים ולכן מדה כנגד מדה תעשה מהמראות כיור נחושת לרחוץ ממנו הכהנים ידיהה הטמאות \nוע\"י כך יבואו אל אוהל מועד הקדוש או יגשו אל המזבח לשרת בקדושה בסוד והתקדשתם \nוכו'. וע\"כ היתה רחיצה זאת נקראת קידוש ידים ורגלים:\nויתן אל משה וכו' רז\"ל קצתם אמרו כי מ\"ש כי בושש משה שאמר להם בתוך שש שעות של יום \nהארבעים אני בא וטעו ביום המעונן בין קודם חצות לאחר חצות וכן נזכר בספר הזוהר \nוהתיקונין קצת מרז\"ל אמרו כי הטעות הוא לפי שיום שעלה בו לא היו לילו עמו אינו בכלל \nהארבעים והם חשבו שהוא מכללם והמתינו עד שש שעות ולא בא וטעו בזה החשבון וכמו שפי' \nרש\"י ז\"ל ואמנם לדברי כולם קשה שהיה לו להשי\"ת שהוא יודע העתידות שכדי שלא יחטאו לא \n"},{"index":6,"he":"יביאם לידי טעות ויוריד את משה כדי שלא יבואו לידי העון העצום ההוא שלא הי' לו כפרה \nוכמ\"ש וביום פקדי וכו' כנודע כי לפיכך חזרה המיתה ושעבוד מלכות בעולם ומוטב לחלל \nשבת אחד ולא שבתות הרבה ולכן בא הכתוב עצמו לתת התנצלות ואמר ויתן אל משה וכו' \nאעפ\"י שמקומו הי' ראוי לכותבו אחר ויקומו לצחק קודם פסוק לך רד כי שחת וכו' ירצה כי \nאל תחשיך כי לא עלה משה רק לקבל הלוחות כי זה ברגע אחת יספיק אבל נודע כי העשר \nדברות הכתובים בלוחות כל התורה וכל העולמות עבר ועתיד כלול בהם והנה משה ילוד אשה \nהי' והיא מהנמנע שילמוד כל זה אפילו בדרך נס לולא עד אשר יזדכך החומר הנוצר בארבעים \nיום של יצירת הולד והנה אין תכלית זיכוכו עד סיומו שלא ישאר אפילו רגע אחת ובאותן \nארבעים יום הי' הקב\"ה מלמד למשה היקל נקל בתחלה כפי מה שהי' חומרו מזדכך והיותר \nעולם בחכמות סתימות לא הי' יכול לקבלם עד לבסוף וז\"ש ויתן אל משה פי' את הלוחות \n"},{"index":7,"he":"שנזכיר אח\"כ לא נתנם עד ככלותו לדבר אתו כל התורה כולה וזה אי אפשר עד סיום הרגע \nהאחרון של ארבעים יום כי בהיות התורה חסירה אפילו כחוט השערה הוא חסרון גדול שאפשר \nכי לאותה סבה לא יבינו סודות נפלאים כנודע כי כל מה שלמד ברגע האחרון היותר עמוק \nוכולל כל התורה כולה והנה אחר שכלה לדבר אתו כל הצורך לא הי' ריוח בינתיים אפילו \nרגע אחת כי תיכף. נתן לו הלוחות א\"כ לא יחליף האל ולא ימיר דיבור קטן מתורתו בשביל \nכל העולמות כולם ובפרט כי אפילו המ' יום האלה לא הי' יכול משה ללמוד והי' לומד \nושוכח עד שהוצרך ליתנה לו במתנה וז\"ש ויתן אל משה וא\"ת א\"כ יתננה לו ביום הראשון \nכבר נתבאר שבפחות ממ' יום הוא מן הנמנע ואף גם זה הוצרך ליתנה לו במתנה וא\"ת והרי \nאין זה רק טעות כמ\"ש וירא העם כי בושש משה ואפילו חטא קל אינו לז\"א בהר סיני כי אלו \nמשה הלך לו למקום רחוק או שעלה לגמרי בשמים אפשר שיחשבו שמת ואין בידם לבקשו אמנם \n"},{"index":8,"he":"כל העם ראוהו כשעלה אל הר סיני אל ראש ההר וישראל סביבות ההר ונכנס תוך הענן ומראה \nכבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל כל אותם מ' יום ומ' לילה ובסוף הארבעים \nלא נסתלק הענן משם ולא ראו את משה יורד כלל א\"כ אם נאמר שחשבו כי ה' המיתו היו לו \nלהסתלק עם ענן כבודו בשמים למעלה וגם כי יראו את משה מת שם אלא ודאי שאיזה עיכוב \nהי' והיו להם להמתין עם הסתלק הענן כנ\"ל. ואף אם נאמר כי טעו שהראה להם השטן דמות \nחושך ואפילו כמשז\"ל הנה זה הי' למטה במחנה ישראל כי בראש ההר אין בו יכולת בזה כלל \nא\"כ היו להם להמתין עוד אמר עוד שני לוחות העדות וכו' בא לתרץ קושיא אחרת באופן אחר \nוהיא כי כיון שעשיית העגל היתה בששה עשר בתמוז למה השי\"ת נתן לו הלוחות ביום המחרת \nבי\"ז בתמוז ובפרט כי סוף סוף שברם משה והל\"ל למשה לך רד כי שיחת עמך אתמול ואיני \nרוצה לתת לך את הלוחות לפי שעשו את העגל וכאשר ישובו בתשובה יתנם לו אז ולא שיתן לו \n"},{"index":9,"he":"אלו עתה וישתברו בלי תועלת ואח\"כ יצטרך ללוחות שניות כנודע לזה אמר שני לוחות העדות \nוכו' ירצה כי הנה אלו הי' יורד בלתי לוחות היו אומרים למשה שקר אתה אומר שבשביל \nהעגל לא הורדתם כי בשלמא אם עשינו העגל תוך הארבעים יום היו כדבריך אמנם אם אנו \nטעינו בחשבון כנ\"ל למה לא הורדתם ונכיר האמת ומכ\"ש שעתה אנו אומרים כי לא טעינו כלל \nאלא כבר עברו הארבעים כולם ונבואתך היתה שקר להוריד לנו לוחות אבן חומריית מן השמים \nהרוחניים כי זה מן הנמנע ועתה אתה תולה ההרחון בנו ואמנם היות השי\"ת מדבר עמנו עשרת \nהדברות אין אנו מכחישין ח\"ו כי כבר ראינוהו בעינינו וגם כי אינו כ\"כ רחוק מן השכל \nכי מה לי שידבר עם נביא יחיד או עם אנשים רבים והנה הורדת אלו הלוחות הוא מופת \nועדות נפלא יותר מן עשרת הדברות ששמענו כי הרי הם שני לוחות העדות נקראים כי הם \nעדות גמורה כי הם ניתנין מן השי\"ת מן השמים והנה הם לוחות אבן גמורים מעשיות וזה \n"},{"index":10,"he":"מופת גדול כנ\"ל במעשה הלוחות עצמן עוד מופת נפלא בענין כתיבתם וז\"ש כתובים באצבע \nאלקים כי הי' סנפירינון שאין כח ביד אדם לכתוב עליו כנודע וכמו שיתבאר בפ' והלוחות \nמעשה אלקים המה והמכתב וכו'. גם נרמז במ\"ש חסר לחת העדות לחת אבן לרמוז כי עם שהי' \nשתי לוחות הי' נראין כלוח אחד ובכל לוח הי' כתוב כל עשרת הדברות ולא עוד אלא שמכל \nעבריהם הי' האדם יכול לקוראם כנזכר בתלמוד ירושלמי ולכן קרינן לוחות ונכתב לחת חסר \nולכן רצה השי\"ת ליתנם לו להראותם כי משה אמת ונבואתו אמת והם הם שחטאו:\nוירא העם כי בושש משה וכו'. עם הקדקת ספר הזוהר כי סתם העם הם ערב רב יאמר כי ישראל \nהגם שראו כי בושש משה חשבו כי אולי על איזה סיבה נתעכב כנ\"ל ולא עוד אלא שגם אם \nנאמר כי ודאי מת הנה כבר שמעו קולו ית' בעשרת הדברות ונכנסו בברית ושבועה עמו ולא \nנפטרו מידי כך מפני מיתת משה כי האלקים חי וקיים לעולם ותורתו קיימת אבל אנחנו לא \n"},{"index":11,"he":"דיבר ה' עמנו בהר סיני וכמו שנתבאר אצלינו בכל פרשיות הקודמות אם בענין וה' הולך \nלפניהם של ישראל בעמוד ענן וכו' אם בפרשת יתרו כה תאמר לבית יעקב ולא לערב רב ולהם \nאמר ואתם תהי' לי וכו' אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ולא אל העם הם הערב רב \nכנודע והי' כנודט רוצים להסתופף תחת השכינה ואם ידחם ויחזרו לסורן יהי' חילול השם \nבעיני כל העולם ויהי' עונו גדול מנשוא שאין לו כפרה גודל חלול ה' כמה הוא גם כי \nידחה רבי רבבות גרים הם וזרעם עד סוף הדורות והסתכל כי עון העגל קל מאוד כפי דבריהם \nכי לשם שמים הם מתכוונים לכן בחר לו בחטא הקל ולא בעונות חמורים שאין להם כפרה \nעולמית ולא עוד אלא שאפשר בין כך ובין כך יבא משה ולא יעשה אפילו זה החטא הקל לכן \nויאמר להם פרקו וכו' אני אעשה כדבריכם אבל פרקו וכו' כדי שלא יפרקו עול מעליהם תיכף \nח\"ו אם יאמר שאינו רוצה אמנם פרקו כו' וביני ביני יבא משה מן ההר עד שיתפרקו ועד \n"},{"index":12,"he":"שיעשה העגל ועד שיציירם לאט לאט ועדיין אין בזה רק לאו לא תעשה לך פסל אך טרם \nשיעבדוהו ממש כי זה עון פלילי יבא משה והנה שאל מהם כפי דבריהם שהי' שואלים שם \nאלקים מידת הדין שהיא כנקבה אבל הזכר שם הויה מדת הרחמים גם העגל פני שור מהשמאל \nכנקבה אצל כרובים פני אדם לכן כדי שיהי' הצלחה בענין זה צריך שיהיה נזמי זהב אשר \nבאזניהם של הנשים והטף הטפלים אל הדם ואהרן חשב לעכבם כמ\"ש ז\"ל ויתפרקו כל העם וכו' \nכי ראו כי הנשיה מתעכבות וגם כי חשבו אולי נתכוון אהרן לדחותם כנ\"ל. כראותו כך \nשאמרו להביא ולא ידע של מי הנזמים ויקח מידם כי הוא לא ציווה אותם שהנשים עצמן \nיביאום אלא אתם והביאו אלי ולכן כיוון שהביאוהו בידם לא חשש כי לא ידע וז\"ש מידם כי \nכן ציוום אז הוכרח לעשותו ויעשהו וכו' לסיבה הנ\"ל וכיוון שראו שהצליחו נתפרקו יותר \nואז ויאמרו אל ישראל אלה הה אלקיך ישראל אשר העלוך ואינו שם הוי\"ה לכם לבדכם כי \n"},{"index":13,"he":"כולנו שווין יחד ולכן עבדו אותו גם אתם כי הרי אתם רוצים הצלחתו ובפרט במ\"ש ז\"ל כי \nיצא העגל מאליו גועה ואומר אנכי ה' אלקיך וכו' ואמנם שם אלקים הוא אשר העלוך ומכש\"כ \nאותנו שאין שה הוי\"ה מושל עלינו ואמר אלה והעלוך בלשון רבים ירמוז אל מה שנתבאר \nבפסוק אשר ילכו לפנינו בלשון רבים ועיי\"ש:\nוירא אהרן כי כבר נעשה העגל עם היות שאינו כך לאו אחד של לא תעשה פסל וכו' ועדיין \nלא פנה היום ובאולי יעבדוהו ממש טרם יבא משה ובפרט כי כבר התחילו ברעה כי אמרו \nלישראל אלה אלהיך ישראל אמירה בפה ובאולי גם יעבדוהו במעשה ויתחייבו כליה וגם הוא \nאהרן עצמו יהי' עונו גדול לכן נתעסק בבנין מזבח הוא לבדו כמ\"ש ז\"ל כדי שיתארך הזמן \nוהם בראותם טוב לבו לבנות מזבח אף שהם לא אמרו לו דבר נתרצו והמתינו כדבריו ולכן \nויקרא ויאמר חג לה' מחר ירצה כי לעשותינו חג גדול על הפלא הגדול הזה צריך שנכין \nעולות ושלמים של שמחה ומשתה יום שלם בפני עצמו כנ יוה המחרת אבל עתה כבר הוא ערב \n"},{"index":14,"he":"כנודע כי אחר שש שעות היום נעשה כל הנזכר ואין שהות לשמוח וגם אם הי' זמן אינו מן \nהראוי ששעה א' יהי' חג ושאר היום חול אלא כל היום קודש גם אמר לה' ולא לאלקים לב' \nסיבות הא' להטעותן שהזכיר שם הויה כנראה שיש בו ממשות והב' שלא להוציא רע מפיו ולכן \nהזכיר שם הויה לה' ולא לעגל:\nוישכימו הם ממחרת טרם ישים אהרן איזה תואנה ולא חיכו לעצתו ויעלו עולות וכו' ויקומו \nלצחק עבודה זרה גמורה ואהרן לא נמצא שם כלל:\nוידבר וכו' ביום אתמול אעפ\"י שנעשה העגל לא אמר לו דבר לב' סיבות הא' כי היה מוכרח \nלהתעכב שם ארבעים יום גמורים והב' כי עדיין לא עבדוהו לשם ע\"ז כנ\"ל אבל עתה שכבר \nעבדוהו ע\"ז וגם כי כבר נשלם הארבעים יום אמר לו לך רד וכו' וז\"ש וישתחוו לו וכו' \nוהנה יש להרגיש על משז\"ל לך רד ר\"ל מגדולתך מנא להו ואולי לך רד מן ההר הוא ועוד \nבשלמא אם הרועה לא הנהיג את הצאן כשורה ראוי להורידו אבל אם היה בשמים ממעל מ' יום \n"},{"index":15,"he":"בתענית לקבל התורה והיה ראוי לשכר אין קץ לא די שלא נתנוהו לו אלא אף גם יורידוהו \nמגדולתו גם כי תחלה נאמר וידבר לשון קשות ואח\"כ נאמר ויאמר לשון רך ואדרבה שם נאמר \nועתה הניחה לי ויחר אפי וכו' גם שהל\"ל להקדים ויאמרו אלה אלהיך ישראל ואח\"כ וישתחוו \nלו וכו' כי כך אירע סדר המעשה כנ\"ל וגם שאם העם הם ערב רב כדברי רז\"ל איך אמר אח\"כ \nזכור לאברהם וכו' וגם שאם שיחת עמך מדבר בערב רב איך אמר ויחר אפי בהם בישראל ואכלם \nבלי פשע כלל. גה למה הפסיק בדבריו ית' במ\"ש ויאמר ראיתי וכו' ולכאורה נוכל לאמר \nבמשז\"ל כי בני בלעם היה ראשי הערב רב ומצאו טם זהב שהשליך משה ארונו בנילוס להעלות \nארונו של יוסף שהיה כתוב בו עלה שור ועי\"כ יצא העגל הזה מאליו וכפי זה פשע משה פשע \nגדול שלא שמר הטס ההוא לבל יקחוהו הערב רב וז\"ש לך רד כי שחת עמך בני בלעם ראשי \nהערב רב בעשותם העגל ואתה גרמת בניזקין כנזכר כי בטס ההוא עשו את העגל ואין לאהרן \n"},{"index":16,"he":"שוה עון כי מאליו יצא מדבר ע\"י כח הטס ההוא ועי\"כ וישתחוו לו וכו' וז\"ש עשו להם ולא \nאהרן עשאו כי אם הם ע\"י הטס הנזכר ואולי היה בכח אדם לא היו בו שום רוחניות ולא היו \nמחשיבין אותו כלום להשתחוות ולזבוח לו רק כשראו שהוא עלה מאליו מן האש מצוייר בצורת \nעגל כמו כן האמינו כי הוא המעלה את ישראל ממצרים ולכן ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר \nהעלוך וכו' כמו שהוא העלה עצמו מן האש או ירצו כי דייקו רז\"ל שהל\"ל או לך או רד \nוהיה ביאורו כי כיון ששלמו הארבעים יום לך לך או רד מן ההר אך באומרו לך וגם רד \nירמוז לך לך למען שלמו הארבעים יום. והנה הליכה זו ירידה היא לסיבה אחרת והוא כי \nשחת עמך ועבדו ע\"ז ממש כמ\"ש פן תשחיתון וכו' שהוא לשון עבודה זרה כי ביום הראשון \nעדיין לא עבד.ו ע\"ז מד ביום הזה כנ\"ל ולכן רד מגדולתך כי הנה מי ששחת הוא עמך הערב \nרב אשר אתה העלית ולא ברשותי ולכן רד ולפי שהם מעצמן יצאו ממצרים לא תלה במשה רק \n"},{"index":17,"he":"העלית אשר עלו מאחר צאתם עד עתה כנודע כי ממצרים לארץ ישראל נקרא עליה ולזה לא אמר \nאשר הוצאת וביאר מה היה ההשחתה ואמר:\nסרו מהר כלומר ראה גודל רעתם כי לא רצו להמתין יום או יומיה עדי יראו אם ירד משה \nאלא מהר תומ\"י כיוון שלא ירד משה מהר ביום ההוא עצמו סרו מן הדרך אשר ציווית' והנה \nכתיב ציוויתם וקרינן ציוויתים ושלא יאמר משה אם כדבריך שאני העליתים ולא אתה אינם \nראויים לשום עונש לז\"א הנה אתה צוויתם ללכת בדרך ההוא ומכיוון שלא מחיתי הרי הוא \nכאלו אני עצמי צוויתי וראויים לעונש גדול. והודיע הדרג' חטאתם. הראשונה כי סרו מהר \nמן הדרך ולא רצו להמתין כנ\"ל גם בענין המעשה עצמו הנה תחילה עשו להם עגל מסכה ועברו \nעל לאו לא תעשה פסל אך עדיין לא עבדוהו גם אחרת כי להם עשאוהו לא לישראל כמ\"ש אשר \nילכו לפנינו לכתוב קום עשה לנו אלקים ולא לישראל ולרמוז אל משז\"ל כי ע\"י הטס הנזכר \nנעשה לז\"א עשו להם כי אהרן לא עשה כלום כמ\"ש ואשליכהו באש ויצא העגל מאליו אח\"כ \n"},{"index":18,"he":"ביום השני עבדוהו ממש וישחחוו לו ויזבחו לו כי זו עבודת ע\"ז ממש וכל זה הוא להם \nעצמן. עוד אחרת כי אחר שחטאו לעצמם גם החטיאו לישראל ויאמרו להם אלה אלהיך ישראל \n"}]}
