{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-57","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":57,"title":"קטע 57","hebrewTitle":"קטע 57","segments":[{"index":1,"he":"ואמלא אותו וכו' וגם כי לו בלבד קרא בשם כנ\"ל. וביאר הטעם למה גם אהליאב לא הי' \nצריך שילמדהו בצלאל והנה הוא כי גם שמו מוכיח עליו אהליאב אה\"ל אב\"י כי הוא. ראוי \nלעשות אוהל מועד לאבינו שבשמים ונודע כי בעון העגל נתמוטט העולם לנפול וע\"י המשכן \nהנעשה לישראל אחים להשי\"ת כמ\"ש למען אחי וריעי וכו' נסמך העולם הנופל וז\"ש בן אח\"י \nסמ\"ך ולולא המשכן היו ראויים ישראל להיות נדונין במעשה העגל וז\"ש למטה דן ולסיבה \nזאת הושוה אל בצלאל. וז\"ש מלא אותם בהשואה אחת חכמת לב לעשות הם בעצמן כל מלאכת \nהמעשה כל מלאכת חרש וכו' והיו עושי כל מיני מלאכת מעשיות וגה חושבי מחשבות של \nהרמזים והסודות כנ\"ל ואמר כי גם להורות נתן בלבם לאחרים וז\"ש ועשה בצלאל ואהליאב הם \nבעצמן וגם כל. איש חכם לב שלמדו מהם כנ\"ל. ולהודיע כי כל איש חכם לב הי' בכח מה \nשלמדו מהם לזה לא אמר ועשו שהי' חוזר גם אל כל איש חכם לב רק ועשה כי בצלאל לבדו \n"},{"index":2,"he":"הוא העיקר המעשהה והשאר טפלין לו כי למדו ממנו והרי זה בענין המעשה וגם בענין \nהמחשבה כנ\"ל וז\"ש לדעת לעשות כי נתן להם תחלה חכמה ותבונה בהמה עצמן לא במלאכות רק \nלדעת בידיעת המחשבות והרמזים עצמן שהם חכמה ותבונה בבחינת עצמם בלבד לא בענין צורך \nהמעשה ומשם נמשך גם לעשות את כל מלאכת וכו' וכל זה נרמז במלת בהמה שהוא מיותר: \nויקרא וכו' תחלה רצה משה לספר בשבחם כפי מה שהוא. ולכן דיבר עם ישראל לבדם, כי אין \nמזכירין כל שבחו של אדם בפניו ואח\"כ שלח אחריהם וז\"ש ויקרא משה אל בצלאל וכו' ובזה \nיובן מה שלא אמר ויאמר משה אלא ויקרא משה כי שלח שליח לקראם מבתיהן ולחזק הענין ג\"כ \nלא אמר לבצלאל אלא אל בצלאל כי לא קרא אותו עצמו אלא קרא אל השליח בסיבת בצלאל: \nויקהל משה וכו' יש להקשות הא' למה היתה הקהל הזה בפר' הזה משא\"כ בשאר פרשיות, ב' \nמאי אל כל עדת, ג' אומרו אלה הדברים מה הם אם הם ענין המשכן הכתוב אח\"כ למה הפסיק \n"},{"index":3,"he":"עתה בענין השבת ואם הוא ענין השבת איך אמר אלה הדברים ואינם רק דבר א' כל העושה בו \nמלאכה יומת ועוד איך אמר לעשות אותם וענין מלאכת שבת אינה עשייה אלא שמירה ממעשה, \nד' מהיכן תיסק אדעת לאהור מלאכה בששת ימי החול שיוצרך להתירה ששת ימים וכו' והרי \nשבת עצמו הוא חידש לאסור בו מלאכה, ה' דהל\"ל יעשה ולמה כתיב תעש\"ה, ו' מה ענין קדש \nושבת שבתון, ז' אמאי נקט לא תבערו יותר משאר מלאכות ובכלל היתה כמשז\"ל, ח' כי מאחר \nשהיו נקהלים כבר מה צורך לחזור שנית ויאמר משה אל כל עדת וכו', ט' למה אמר זה הדבר \nוכו': והביאור הנה לכאורה נפרשהו ע\"ד רז\"ל שאמרו שציוהו השי\"ת למשה שיקהיל קהילות \nלישראל שיהיו דורשים בענינו של יום הלכות בשבת לדרוש וכו' מכאן אמרו משה תיקן להם \nפסח בפסח וכו' זה אמר כי בתחלה עשה משה כאשר ציווהו ה' ויקהל וכו' והכוונה היתה \nלדרוש להם בענינו של יום הלכות שבת והם ההלכות אשר יכתוב עתה ששת ימים תעשה וכו', \n"},{"index":4,"he":"וגם הודיענו הכתוב כי בהקהל הזה ציווה ג\"כ משה לישראל שיעשו גם הם כמוהו להקהיל \nולדרוש בכל שבת ובכל מועד וז\"ש אלה הדברים ר\"ל אלה הדברים שאני עושה עתה הקהל \nודרשות הלכות רבות של שבת ומועדים כך ציווה ה' לעשות גם אתם אותם כמוני וביאר אימתי \nיעשו כן ואמר כי הלא בששת ימי החול אי אפשר לעשות כן כי הרי תיעשה בהם מלאכה הצריכה \nלכם ואלו אמר הי' יעשה נראה שמצווה להם לעשותם והנה אינו מצוה אלא רשות ולז\"א תיעשה \nואמנם ביום השביעי ראוי שיהי' לכם קודש ר\"ל קדושת עסק התורה בהקהל ודרשה כנזכר לפי \nששבת שבתון הוא לכם מכל מלאכה ואפילו 'מלאכה קטנה של הבערת אש מועט להתחמם כנגדו \nאסור וכיון שאתם שובתים ובטלים תוכלו לעסוק בתורה ביום השביעי, ולהיות כי אין דבר \nזה מסור אל העם רק אל חכמי הדור כי הם הדורשים לז\"א אל כל עדת הם הסנהדרין שעליהם \nכתיב ואם כל עדת בני ישראל ישגו וכו' ולשלא נאמר כי לסנהדרין גדולה לבד הזהיר ולז\"א \n"},{"index":5,"he":"אל כל עדת לרבות כל חכם פרטי שיש צבור ידרוש להם כנ\"ל באופן כי אלה הדברים חוזר אל \nההקהל לדרשת איסור המלאכות וההלכות ואח\"כ הוצרכה אמירה שנית וגם זה הדבר וכו' \nלהפסיק בין ענין ראשון לענין המשכן שלא יובן שהכל ענין אחד כמו שהקשינו בקושייא ג': \nאו ירצה ע\"ד רז\"ל באופן אחר וזה כי הם שרשו שהקדים ענין שבת לענין המשכן לאמר שאין \nמעשה המשכן דוחה שבת וזה ענינו הנה להיות כי כל תכלית האמירה הזאת אינה אלא לצורך \nהמשכן לכן הוצרך הקהל ולא עוד אלא גם לנשים וז\"ש ויקהל משה אל כל עדת וכו' כדי \nלהזהירן על נדבת המשכן ותרומתו לאנשיה ונשים כנודע גם בזה יתבאר מה שאמר הדברים \nבלשון רבים וז\"ש לשון עשיה לעשות אותם כי מעשי המשכן רבים הם וטרם כל דבר הזהירם כי \nגם אשר בא עתה להקהילם על ענין נפלא כזה להשרות שכינה בתוכם ומהראוי למהר ולהחישה \nמעשיהם כל האפשר ובפרט כי מעשיו רבים למאוד וא\"כ מוטב לחלל שבת כדי להשרות השכינה \n"},{"index":6,"he":"המצוה על שמירת שבת לז\"א ששת ימים לבד אני מצווה אתכם על מלאכת המשכן ולכן הוצרך \nלהזכיר מלאכת ימי החול אך ביום השביעי וכו', ואגב אורחי' הוצרך ג\"כ לתת טעם אל \nהנז\"ל למה לא יזדרזו במהירות מלאכת המשכן אף בשבת ולכן אף כי אומרו ששת ימים הוא \nציווי עכ\"ז הוציאו בלשון רשות תעשה כלומר הנה אל תחשבו כי מלאכת המשכן אתם הם \nהעושים אותה כדי שתצטרכו למהר ענינה אמנם תיעשה המלאכה מאליה כמ\"ש והבית בהבנותו \nמאליו נבנה א\"כ אינכם צריכים לחלל שבת עליה למהר מעשיה ואם אני מצווה אתכם על \nמעשיהו אינו רק להראות נדבותיכם וכוונתכם הטובה כמו שיתבאר, וביום השביעי וכו' כבר \nנתבאר שאמר זה לשלא יעשו מלאכת המשכן בשבת כי מאליה נעשית וא\"ת גם אם תרצת שאין \nצורך אל השבת למשכן ומה הפסד יש בעשיית מלאכה בשבת לז\"א דע לך כי גם ענין השבת עצמו \nהוא ענין מעולה שקול כמעשה המשכן אשר יש בו השראת השכינה הלא היא כי בכל שבת יהי' \n"},{"index":7,"he":"לכם קודש בהויה גמורה שורה עליכם קדושתו ית' בסוד תיספות נשמה וכמ\"ש ויברך אלקים את \nיום הז' ויקדש אותו א\"כ בלי משכן חל עליכם קדושת שכינתו ית' וכיוון שכן הוא ראוי \nשכמו שלהשרות שכינה במשכן צריך לעשות מלאכתו גם להשרות קדושתו ביום השבת תהי' ע\"י \nעשי' ממש ביום השבת תמורת מעשה המלאכה של המשכן, וענינ' נחלק' לג' בחי' הא' היא \nלעסוק בתורה ביום השבת כדי לקנות בלבבכם אמונות שלימות בחידוש העולה והשגחתו ית' \nכנודע מפסוק כי ששת ימים עשה ה' וכו' וז\"א יהי' לכם קודש יכלול אל עסק קדושת התורה \nואל קדושות המחשבות כנ\"ל והב' היא לענג את יום השבת בכל יכולתו בתענוגים של מאכלים \nוכסות יקרהו ז\"ש שבת שבתון לה' להורות כי בו שבת ממלאכתו וע\"כ אתם מתענגים יום זה \nמשאר הימים הג' הוא לשבות ממלאכה ע\"ש ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו וכו' וז\"ש \nכל העושה בו מלאכה יומת, וא\"ת כי כל מלאכות ראוי לאסור מטעם הנ\"ל ואמנם הבערת אש \n"},{"index":8,"he":"וזולתה שהם לצורך תענוג השבת לבשל ולאפות ראוי להתירה לז\"א לא תבערו אש וכו' וזה \nביום השבת ואם לצורך תענוגי שבת יכולין אתם להכין מע\"ש כמו שציוותי והי' ביום השישי \nוהכינו וכו' ועתה חזר לפרש במה שבארנו במלת תיעשה כי מלאכת המשכן מאליה נעשית וז\"ש \nכל נדיב לב וכו' וכן לקמן כל אשר נשאו לבו לקרבו אל המלאכה לעשות אותה כלומר כי אין \nתכלית צורך ממעשיכם רק להורות נדיבות ונשיאות לבכם כי המלאכה מאליה נעשית כנ\"ל: או \nירצה במה שנבאר טעם אל סמיכות אלו הפרשיות וזה כי בפ' תשא סיפר עון העגל כי עצום \nהוא ומעולם לא חשבו לא משה ולא ישראל שיכופר להם כלל ועתה אחר אשר הקב\"ה אמר למשה \nשיכפר להם רצה משה להראות את ישראל כי כך הוא בלי ספק ולכן עתה הקהל כולם יחד לשמוע \nבשורה טובה הנפלאה הזאת כי תועלת כפרה זו שוה לכולם אנשים ונשים וטף תמורת מה שאמר \nתחילה ואמחה את שמם מתחת כל השמים ואמנם הכריח להם כפרה זו מענין אשר נצטווה על \n"},{"index":9,"he":"מעשה המשכן אשר תכליתו הוא לשכון בתוכם ואין הוראה גדולה מזו, ואמנם קודם לכן צריך \nלהראות בעצמיכם קבלת אלהותו תמורת מה שכפרתם בו ועשיתם העגל וזה יהי' ע\"י שמירת שבת \nהמורה על אלקותו ית' כי ששת ימים עשה וכו' ואחר שיראה כי חזרתם לקבל אלהותו ית' על \nידי שמירת שבת כנ\"ל אז אצווה אתכם על המשכן ועתה נבאר הפסוקים עצמן אמר ששת ימים \nוכו' ירצה ראו גודל מצות השבת כי בשכרה ששת ימים תיעשה כל מלאכתיכם ע\"י אחרים כדי \nשיהי' לכם פנאי ויכולת לשביום השביעי יהי' לכם קודש, ויאמר משה אחר שהקדים ענין שבת \nהזכיר מלאכת המשכן והנה יש לדעת מה זה נזכר מעשיהו ג\"פ הא' בפ' תרומה כשצווהו ה' \nלמשה והב' בפרשה זו כשדיבר משה עם ישראל כמ\"ש ויאמר משה וכו' הג' כפ' זו ובפרשת \nפקודי בענין סיפור מעשה המשכן והקמתו, ויתכן שירמוז אל המשכן ומקדש ראשון ומקדש שני \nכי שלשתן ע\"י בני ישראל אך האחרון יהי' מעשה ידיו ית' כנודע ויתכן כי גם רז\"ל \n"},{"index":10,"he":"נתכוונו לכך פ' שמות רבה פל\"ז וז\"ל ועשו ארון מה כתיב לעיל ועשו לי מקדש וכו' אמר \nהקב\"ה לישראל אתם צאני וכו' עיי\"ש: ויקהל וכו' קשה דהל\"ל זה הדבר כמ\"ש חח\"כ ויאמר \nמשה וכו' זה הדבר וכו' כי ענין שבת אחד הוא, גם מה שנודע כי כל מקום שנאמר אלה פסל \nאת הראשונים, ג' כי דיני שבת הם לאווין ואין בהם קום עשה כי אם זכור בפה ואיך אמר \nלעשות אותם, ד' מה מצוה יש לעשות מלאכה בששת ימי החול, גם דהל\"ל תעשה ומאי תיעשה, \nוא\"ו מה צורך לפרע לא תבערו אש מכל מלאכות שבת, ז' כמה פעמים נאמרו עניני שבת בלי \nהקהלת עדת בני ישראל ומה סמוכות ענין שבת לענין המשכן, התשובה כי שבת שקולה כתרי\"ג \nמצות וכמ\"ש אשרי אנוש יעשה זאת כמ\"ש וזאת התורה וזהו שאמר אלה הדברים כי כל דברי \nהתורה כלולים בשבת, עוד יש לאמר כי אלה פסל הראשונים בהשתחויה לזנבות וכו' במעשה \nהעגל ודברי שבת כנגדם לכפר עליהם כי הוא קבלת אלהותו שברא שמים וארץ וביום השביעי \n"},{"index":11,"he":"שבת, עוד יש לומר על דרך העושה מצוה א' קונה לו פרקליט א' כי בורא מלאכים ממש ואין \nבשבת מצות עשה זולתי זכור בפה ואמר כי אעפ\"י שהם דברים היוצאים מן הפה בקידוש \nויכולו הנה יחזרו להיות עשיה וז\"ש העשות אותן עצמן ע\"ד בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו \nכל צבאם שהם המלאכים וכמ\"ש בספר הזוהר על ועשיתם אותם, עוד יש לומר כי ההקהלה היתה \nעיקרה להודיע ענין המשכן והנדבה המוכרח להקהילם על זה ואגב זכר ענין השבת וז\"ש אלה \nהדברים שבת ומשכן ובבואו לענין המשכן לבדו אמר זה הדבר לשון יחיד והטעם כי ב' מצות \nאלו הם לכפר עון העגל ולכן היו בהקהל לכפר על ויקהל העם על אהרן ושבת הוא האמנת \nאלהותו ית' היפך ענין העגל גם המשכן כתיב בו ושכנתי בתוכם היפך עשה לנו אלהים אשר \nילכו לפנינו, ועוד יש לאמר כי לכפר על אלה אלהיך ישראל אמר אלה הדברים אשר ציווה ה' \nכי הוא אלהינו וכנגד קום עשה לנו אלהים אמר לעשות אותם, עוד יש לאמר כי הוצרך לאמר \n"},{"index":12,"he":"אלה הדברים להודיענו מספר מלאכות שבת שהן ט\"ל כמנין אלה וג' אותיותיו וכמו שנבאר \nטעם וסך הזה, עוד יש לאמר כי בא להודיענו כי על השבת מתקיים כל מעשה בראשית שנאמר \nבהם אלה תולדות השמים והארץ וכנגדו אלה הדברים ורמז כי התולדות ההם הם תיהו הנרמז \nבר\"ת תולדות השמים והארץ לא יקויימו כי אה בשמירת שבת וז\"ש לא תוהו בראה לשבת יצרה \nקרי ביה לשבת יצרה ולכן במלת בראשית נרמז מלת יר\"א שב\"ת שבשביל כך ברא אלהים את \nהשמים וכו', ולפי שענין השבת והמשכן קשורים יחד לכפר על העגל לכן אגב אורחיה נרמז \nמלאכת המשכן בשבת וז\"ש ששת ימים תעשה מלאכת המשכן כי היא מצוה ולפי שנעשית מאליה \nכמ\"ש והבית בהבנותו אמר תיעשה מלאכה אך ביום השביעי אסור לעשות מלאכת המשכן לפי \nשיהי' לכם קודש קדושת נפש יתירה וז\"ש לכם ממש ונמצא כי הנה שבת לכם ושבתון גם לה' \nואמנם יש מלאכת הקרבנות והם דוחין שבת וז\"ש לא תבערו אש בכל מושבותיכם אבל במקדש \n"},{"index":13,"he":"חובה לבער אש המזבח: סליק פרשת ויקהל: \n \nספר עץ הדעת טוב - פרשת פקודי: \nאלה פקודי וכו' כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים וכאן ימשוך הכתוב את דרכו שבכל \nהפרשיות הנ\"ל כי לא רצה הקב\"ה לקבל נדבה מיד הערב רב לפי שעשו את העגל וז\"ש אלה הם \nפקודי המשכן שנתנדבו בני ישראל אמנם פסל נדבת הערב רב כי לא התפקדו בתוך בני ישראל \nמצות נדבת המשכן וביאר סיבת הפיסול הנ\"ל ואמר משכן העדות כי הנה ענין עשיית המשכן \nהי' להיותו עדות לישראל שהקב\"ה מחל להם עון העגל וזה בראותינו שאחר העגל בא והשרה \nשכינתו בתוכם כי לכן נקרא משכן העדות וזה הי' בזכות האבות כמ\"ש זכור לאברהם ליצחק \nולישראל עבדיך וכו' ובפרט כי ישראל עונם קל כי לא עשו העגל רק שתקו ולא מיחו משא\"כ \nבערב רב שאין להם זכות אבות וגם כי עשו את העגל ממש לכן לא נתכפר להם ולא לקח מידם \nמאומה לנדבת המשכן. או ירמוז באומרו משכן העדות כי הלא הוא נקרא משכן העדות על שם \n"},{"index":14,"he":"שהוא עדות לישראל שהקב\"ה השרה שכינתו בתחתוניה ואין עדות זו גמורה אלא לישראל \nהחונים סביב של המשכן ג' רגלים לכל רוח ורואין בעיניהן בהעלות הענן ובחנותו על \nהאוהל משא\"כ בערב רב שהיו חוץ לענני כבוד כנודע ובפרט שהיו מרוחקין מאוד מן המשכן \nשיעור י\"ב מיל שהוא מחנה ישראל כנודע נמצא כי פסל את הערב רב מעדות זו ולכן לא לקח \nמאתם נדבה למשכן כלל:\nאו ירמוז באומרו משכן העדות אל מש\"ה ירושלים הבנויה כעיר שחוברה וכו' ירצה כי \nירושלים הארציית לפעמים היא חריבה בעוה\"ר אבל ירושלי' העליון נקרא' ירושלים הבנויה \nכי תמיד היא בנויה ואין בה חורבן ח\"ו והנה אותה הבנויה העליונה היא מכוונת כנגד \nירושלים התחתונה הנקראת עיר ארציית וז\"ש כעיר שחוברה לה יחדיו לעליונה כנגדה מעשה \nכאלו הם יחדיו כעיר אחת וסיבת היותם מכוונין יחד הוא לפי ששם עלו השבטים יחדיו שבטי \nיה אחר פטירתם וע\"כ הם עדות לישראל בניהה התחתונים כשנכנסים גם הם בירושלים של מט.ה \n"},{"index":15,"he":"להודות לשם ה' הנראה אליהם בג' רגלים ולכן נתחברו יחד זו כנגד זו והנה מה שקראם \nשבטי יה הוא ע\"ד משז\"ל על הראובני השמעוני כי חתם שמו י\"ה בכל השבטים להיות עדות \nלישראל שאין בהם פסולת וז\"ש אלה פקודי' המשכן מבני ישראל יען היות המשכן היה התחתון \nמכוון כנגד משכן העליון הנקרא משכן העדות כנזכר על שה שהוא עדות לישראל שאין בהם \nפיסול והם שבעי יה כנזכר משא\"כ בערב רב הפסולים ולכן אלה פסל את הערב רב, וא\"ת ומי \nעלה לנו השמימה לדעת כי אין פיסול בבני ישראל לז\"א אשר פוקד על פי משה בפ' במדבר \nסיני ושם נאמר הראובני הגדי השמעוני בהיותם נפקדים ע\"פ משה שנאמר בו ואתה תחזה ברוח \nהקודש ושם נודע לו בנבואה שאין בהם פסולת ולכן קראם הראובני וכו' בחותם שה י\"ה \nכנזכר וכמו שאז פקדה וידע כי כולם כשרים כך עתה לא קיבל נדבה לפקודי המשכן רק מאותם \nעצמם נמצא כי המתנדבים והנדבה הכל פוקד על פי משה נביא אמת ברוח קדשו ית', וא\"ת איך \n"},{"index":16,"he":"תאמר כי לא רצה לקבל נדבה למשכן מיד הערב רב להיותם פסולים כי כפי זה ראוי שיקבל \nמיד הלויים שהם יותר מיוחסים מבני ישראל והנה מצינו כי הלויים לא התפקדו בבני ישראל \nבעת שהרימו תרומת השקלים לצורך אדני המשכן לז\"א עבודת הלויים ירצה כי ישראל יען \nחטאו במעשה העגל הוצרכו להתפקד לתת את תרומת ה' הם השקלים לצורך אדני המשכן לכפר על \nנפשותה מחטא העגל כמבואר אצלינו בפ' כי תשא אך הלויים לא חטאו בעגל לא הוצרכו לכפרה \nכלל ולכן לא נתנו שקלים לנדבה ההיא ולא די שלא הוצרכו לכפרה אלא גם בחר בהם ה' \nולקחם לעבוד את המשכן כמ\"ש כי בו בחר וכו' לשרתו וכו' משא\"כ בישראל נמצא כי הערב רב \nשחטאו במעשה לא נתכפרו כלל ולא לקח מידם נדבה למשכן וישראל שחטאו חטא קל כנ\"ל שלא \nמיחו נתנו נדבה ונתכפרו אבל נתרחקו מעבודת המשכן בגופם והלויים שלא חעאו כלל לא \nהוצרכו לנדבה ולכפרה ועוד שנכנסו בעבודת המשכן וזה יורה חיבה יתירה לאין קץ וז\"ש \n"},{"index":17,"he":"משכן העדות הוא עבודת הלויים כנ\"ל ולא מנדבת הלויים:\nאו ירצה אלה פקודי וכו' ירמוז אל מה שמנע השי\"ת מלפקוד את ישראל כמו שאירע לדוד \nהמע\"ה וכמ\"ש כי תשא וכו' ונתנו איש כופר נפשו ולא יהי' בהה נגף וכו' ואמנם גם שיש \nקצת תקנה בנותנם כופר נפשו אך היותר טוב הוא שלא יפקדם כלל האמנם פקודתם לצורך \nתרומת המשכן יש בה שבח ונצטוה משה עליה וז\"ש אלה פקודי המשכן שנפקדו לצורך תרומת \nהמשכן או לצורך תמידי קרבן המשכן היתה פקודה טובה ופסלת' את השאר הפקידות כולם אף \nאם יתנו כופר נפש כנ\"ל, וביאר כמה מעלות שנמצאו בפקודה זו המשובחת כי היא לצורך \nמלאכת עבודת הקודש משא\"כ בשום מלאכה אחרת כי מכל הצדדים יש בה שבח אם הפקודים שמהם \nליקחה הנדבה לצורך המשכן הזה הנה הם אלה פקודי המשכן בני ישראל המיוחסים מכל שבעים \nאומות וגם המלאכה עצמה הנה היא משכן העדות ר\"ל שנעשה להשיב בתוכו לוחות העדות שירדו \nמן השמים ואם הפוקד אותם הנה אשר פוקד ע\"פ משה מובחר הנביאים ואם בענין עבודת \n"},{"index":18,"he":"המלאכה הזו הנה נעשית ע\"י הלויים אשר בם בחר ה' מכל ישראל וז\"ש עבודת הלוים ואם \nהגזבר הממונה בכל גביה זו ובמשרתים העובדים הלא הוא ביד אתמר בן אהרן הכהן ואם \nהאומנים העושים מלאכה זו הלא הוא בצלאל המיוחס משבט יהודה מצד אביו והוא מצד האם בן \n"}]}
