{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-85","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":85,"title":"קטע 85","hebrewTitle":"קטע 85","segments":[{"index":1,"he":"הוא שה עובים וילכו ויבואו מקיש הליכה לביאה וכו' ולא עוד אלא שגם את ישראל יטו \nאחריהה ואין אנכי מעניש על המחשבה אלא באשר הוא שם, ולכן התיקון הוא כי על הפחות \nאיעצך עצה הגונה אולי הועיל הלא היא כי אלו אשר תשלח יהיו אנשים ירצה צדיקים כמשז\"ל \nכל אנשים שבמקרא לשון צדיקים ובזה יובן למה לא אמר שלח לך מרגלים שהוא שם העצם \nהמורה על העצם של השליחות מה הוא ולא אנשים כי וודאי שלא יהיו נשים או קטנים וכיון \nשעיקר יראתי אינה מבני ישראל אלא מן המרגלים שיוציא שם רע ייניאו לבם א\"כ באר לנו \nאנשים צדיקים שילכו בשליחות זה אולי יועיל ולא יוציאו דיבת הארץ רעה כי מבני ישראל \nעצמן איני מתיירא. ורצה היא ית' להביא ראיה לדבריו איך מעתה אין מחשבתם טובה ואמר \nויתורו את ארץ וכו' ירצה אין שום מקום ספק בזה לשיצערכו לתור אותה כי הלא בבחינת \nהמתנה עצמה מפורסמת היא ארץ כנען שכתוב בה וחברון שבע שנים וכו' כי חברון טרשים \n"},{"index":2,"he":"היתה וארץ גרועה מכל עיירות ארץ כנען והיא היתה מבונה וחשובה שבעתיים מן צוען \nהמעולה מכל ארץ מצרים כמשז\"ל ואה באופן נתינתי אותה להם אינה דרך מכירה אשר לפעמים \nאפשר תהי' מוכר שדהו מפני רעתה אלא נתינה היא אשר אני נותן לבני ישראל וכל הנותן \nבעון יפה הוא נותן ופשוט הוא שתהי' מתנה חשובה. ואם מפאת הנותן אני הוא הנותן אותה \nופשוט הוא שמי שכל העולמות ומלואן היא בראם ושלו הוא הכל המתנה שיתן תהי' לפי ערכו. \nואם בבחינת המקבלים הנה הם בני ישראל אשר נודע חיבת ישראל אביהם לפניו ית' אשר דמות \nדיוקין חולקין בכסא הכבוד א\"כ לא היה שום צורך לשלוח שם מרגלים ומזה יורה היות \nכונתם רעה או אפשר באופן אחר לסתור מ\"ש משה וייטב בעיני הדבר כי אפילו דבריהם אינם \nנכונים לפי שהרי לא ימנע אה כוונתם רעה לפי שהיו מסתפקין אם הארץ עצמה טובה או רעה \nאין צורך שהרי הוא ארץ כנען אשר מעלתה ושבחה מפורסם בכל העולם כנ\"ל על וחברון שבע \n"},{"index":3,"he":"שנים נבנתה ואם כוונתה טובה כי אינם מבקשים אלא להורות להם דרך הישר אשר יעלו בה \nואת הערים אשר יבאו אליהם בתחילה למלחמה כנ\"ל ושזה אי אפשר שהרי אני הוא הנותן אותה \nלבני ישראל וכבר הם יודעים שאני יכול להדריכם את הדרך ואת הערים וכש\"כ וקל וחומר \nוגדולה מזו שהרי אפילו מלחמה לא יצטרכו להלחם אתם ואני אלחם להם והם יחרישו ואני \nאתננה להם בבעח ובהשקט בלי שילחמו וז\"ש אשר אני נותן וכו' וא\"כ מה צורך המרגלים \nמאחר שאין מלחמה זו מלחמת בשר ודם, ואם תאמרו וודאי שהענין כך האמנם הצדיקיה אעפ\"י \nשהם בטוחים בקונם יראים הם שמא יגרום החטא כמשז\"ל על ויירא יעקב מאד וכו' אעפ\"י \nשכבר הבטיחו כי לא אעזבך וכו' לז\"א לבני ישראל ולא אמר להם כלומר אם נתינתו היתה \nבסיבת עצמם יכולים היו לירא מפני החטא אולי יגרום אבל איני נותנה להה אלא בסיבת \nהיותם בני ישראל אביהם אשר נשבעת לו ולאברהם ויצחק אביהם לתת לזרעם את הארץ וא\"כ \n"},{"index":4,"he":"מוכרח אני שלא להשגיח במעשיהם אלא לקיים שבועתי והריני נותנ' להם דרך מתנה מבלי \nקבלת שכר מעשיהם הטובים וז\"ש אשר אני נותן וכל זה להיותם בני ישראל לקיים שבועתי \nוא\"כ כיון שאין דבריהה נכונים. וגם מחשבתם לא גילו אותה לפועל לכן לא אמנע שליחותם \nאבל עשה באופן שיהי' אנשים צדיקים ויגן זכותם כנ\"ל, והנה אפשר הי' לשלוח שנים אנשים \nמרגלים בלבד כמו ששלח יהושע אלא שהשי\"ת ידע כי מחשבתם תהי' רעה באחרונה והנה אם \nכאשר יחזרו המרגלים יאמרו טובה על הארץ יאמרו עשרת השבטים שלא שלחו את נשיאיהם אין \nאנו מאמינים לאותם השניה שהלכו כי באולי לא חששו לטרוח לתור כל הארץ כלה או מפני \nהיראה וכיון שראו חלק מועט ממנה. חשבו כי אולי החלק ההוא יפול להם בנחלה וחשבו כי \nכל שאר הארץ יהי' כך ולא חששו נתור את כולה וכיוון שכל הנשיאים שלנו לא ראו אותה לא \nנחוש לראיית שניהם בלבד ואה שנים המרגלים ההם יוציאו דיבה על הארץ לא יהי' נענשים \n"},{"index":5,"he":"שאר השבטים שאין האנשים האלו נשיאיהם ולכן צווה איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו \nולא. יחסר אחד מהי\"ב נשיאיה וא\"ת והרי ראינו כי שבט לוי לא שלח נשיא לז\"א כל נשיא \nבהם ירצה כל השבטים שכבר יש בהה נשיאים תשלחו אבל שבט לוי שאין בהם נשיא ומסע \nהדגלים יוכיח איננו בכלל, או ירצה כל נשיא בהם כלומר כוונתי להראותכם כי לא בחרבם \nובקשתם ירשו ארץ אלא אני היא הנותנה להם כנ\"ל ולכן ציווה תשלחו כל נשיא בהם כי \nהנשיאים עצמן ילכו כי הנה דרך המלכים הרוצים לרגל את הארץ שולחים אנשים שאינם כ\"כ \nחשובים כי אם יהיו החשובין שבהם אולי יכירום אנשי הארץ ההיא ויהרגום ואף אם לא \nיכירום היותם חשובים יהרגום משא\"כ. בהיות אנשים קלי הערך כי לא יחושו לשולחם. \nבשליחות כזה ומכ\"ש שאין דרך המלכים עצמם להכניס עצמה בסכנה זו להיותם הם עצמם \nמרגלי\" אבל עתה אשר אני הוא הנותן להם את הארץ רצוני שתשלחו הנשיאים עצמן בשליחות \n"},{"index":6,"he":"זה וילכו שאנן בטח ואין מחריד ומזה תכירו כחי כי אני הוא הנלחם לכה ואיש לא יעמוד \nבפניכם והרי' נתבאר סיבה שנית למה ציווה ללכת הנשיאים עצמן ובזה יובן מ\"ש למעלה שלח \nוכאן אמר חשלחו כלומר אם האמת בדבריהם שלבם נכון עמי ואינם כמסתפקים באמונתי א\"כ \nאתם בעצמיכם תשלחו כל הנשיאים שבכם מה שאינו מנהג העולם ובזה הורו כי בטוחים אתם \nבי, ומעתה תפול קושייא חזקה הלא היא כי לא ראינו שום תועלת בעצה זו שצווה הקבה\"י \nשהשלוחים יהי' אנשים צדיקים ושיהיו שנים עשר מרגלים ושיהיו הנשיאים בעצמן והלא מרה \nהיתה באחרונה והכתוב בא לתרץ קושיא זאת באומרו איש אחד איש אחד וכו' והנה בזה יש \nקושייא למה פרט וכלל איש אחד וכו' כל נשיא בהם ודי שיאמר ויתירו וכו' וכל נשיא בהם \nתשלחו למה צורך לפרט איש אחד וכו' האמנם הקבה\"י הגיד מראשית אחרית כי מן הי\"ב שבטים \nלא יהיו צדיקים רק שנים מהם איש אחד איש אחד הלא הם יהושע וכלב בן יפנה כי אלו \n"},{"index":7,"he":"יפרדו מעצת שאר הנשיאים שנכללו יחד במ\"ש כל נשיא בהם תורה אחת שהושוי ברשע וע\"י אלו \nהשנים הצדיקי' שדברי טוב ויהס כלב וכו' היו ישראל תלוים בדעתם אין ולאו ורפייא \nבידייהו ולא האמינו אלו 'עשרה המרגלים לגמרי והראי' לזה מ\"ש וישכימו 'בבוקר ויאמרו \nהננו ועלינו וכו' ואין זה אלא שדעתם היתה קצת מסופקת והאמינו קצת לדברי יהושע וכלב \nוע\"י כך הועיל שלא נעשה כליה בשונאיהם של ישראל והרי איך השי\"ת רמז בדבריו דבר את \nהעתיד להיות וגה הרי הועיל קצת עצתו ית' שלא תהי' בהם כלייה ח\"ו:\nוישלח אותם משה וכו' בהיות כוונת העם רעה כנ\"ל לא בטחו בדברו ית' לשלוח נשיאיהם \nעצמם להורות בטחונן כנ\"ל ולזה לא אמר וישלחו אותם אמנם משה לבדו הוא אשר בטח בהשי\"ת \nלשלחם והודיע הכתוב שבחו של משה כי עשה את כל אשר ציווהו ה' וזה באומרו וישלח אותם \nמשה וכו' כי מלת אותם מיותרת והל\"ל וישלח משה ממדבר פארן את ראשי בני ישראל ולא \n"},{"index":8,"he":"יאמר אותם גם על פי ה' הוא מיותר ולא עוד אלא שהוא היפך אל מ\"ש למעלה שלח לך ודרשו \nרז\"ל לך לדעתך אבל אין אני מסכים בזה גם אומרו כולם אנשים הוא מיותר, ואמנם רמז אל \nהנ\"ל כי שני הציוויים שר ציווהו השי\"ת קימם הא' שישלח את הנשיאי' עצמן וכן עשה \nוישלח אותם וכו' אותם עצמם ולא אחרים והב' שיהיו אנשים צדיקים וכן עשה כולם אנשים \nצדיקים ראשי וכו' כלומר שלח אותם כולם אנשים צדיקים ומחובר לזה היות כי ראשי בני \nישראל המה ובזה יוצדק אומרו על פי ה' אינו חוזר על השליחות בעצמו כי זה הי' מדעתו \nשל משה אמנם היותם אנשים צדיקים וגם היותם אותם עצמם שהם ראשי בני ישראל זה הי' על \nפי ה':\nואלה וכו' הענין הזה נכפל ואלה שמותם וכו' ואלה שמות וכו' אבל הענין לפי מה שאמרו \nרז\"ל כי השמות אלו הם כעורים ומורים על מעשיהם הרעים ובזה יש ספק אם נאמר כי מקודם \nלכן הי' להם שמות אחרים ועתה ע\"ש המאורע הרע נשתנה שמותם לשמות האלה הרעים והראי' \n"},{"index":9,"he":"לזה כי הרי השם הפשיט בכל התורה מקודם לכן בפ' משפטים ובפ' בשלח ומאחר מעשה זו היו \nתמיד נקרא יהושע הנשיא של שבט אפרים וכאן נזכר הושע ואולי עד\"ז אירע בכל שאר השבטים \nולכן הודיענו כי תמיד הי' שמותם כך ולא נשתנו וז\"ש ואלה שמותם למטה וכו' כי מעת \nלדתם כך הי' שמותם, גם חזר להודיע כי גם עתה בשליחות זה לא נשתנו שמותם וז\"ש אלה \nשמות האנשים אשר שלח וכו' כלומר אלה השמות הנזכרים שמעת לדתם הם עצמן עתה כאשר שלח \nאותם משה לתור את הארץ ומה שראית שנשיא אפרים קראתיו הושע כנראה שעתה נשתנה שמו \nאינו כן אלא אדרבה השם האמיתי שלו הוא הושע כי כך אמרתי ואלה שמותם למטה וכו' מעת \nלידתם והשם שנשתנה אליו הוא יהושט וגם דע כי זה לבדו הוא ששינהו משה כי שאר הנשיאים \nלא נשתנו כל שמותם וז\"ש ויקרא משה כי מ\"ש ז\"ל ששמותיהם על שם מעשיהם אינם שנשתנו \nאלא על דרך לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ אל תקקא שמות אלא שמות כי מעת \n"},{"index":10,"he":"שנולדו הניח הקב''ה השמות בפי אבותיהם שנקראים בהם ע\"ש העתיד או ירצה במה שנעורר מה \nזה הנכפל שליחות הזה כ\"כ פעמים וישלח אותם משה וכו' אלה שמות האנשים אשר שלח משה \nוכו' וישלח אותם משה וכו' וגם מה ענין ויקרא משה להושע וכו' כאן ואינו מקומו אבל \nיובן במשז\"ל כי צפה משה שהיו עתידין לחטוא ולכן ויקרא משה להושע בן נון יהושע התפלל \nעליו יה יושיעך מעצת מרגליה וז\"ש תחלה וישלח אותם משה ממדבר פארן וכו' ואז בחרם \nאנשים צדיקים כנ\"ל ולא חשש שיחטאו אמנם אח\"כ חזר משה להסתכל ולהביט באלה שמות \nהאנשים שהם שמות מכוערין מאד ונתיירא ממה ששלחם וז\"ש אשר שלח משה וכו' ע\"ד ר' מאיר \nדהוה בדיק בשמא כי דור תהפוכות המה אמנם ראה כי כבר עשה כל יכולחו ובחר להיותם \nצדיקים ואז קרא להושע יהושע כי חזר לצפות ברוח הקודש כי זה ינצל מעצת המרגלים ועל \nידו תהי' אחרית פליטה ולא כליה גמורה כנ\"ל על איש אחד וכו' האמנם כל''ב כשמו כן הוא \n"},{"index":11,"he":"כולו לב אחד עם קונו וכמ''ש ועבדי כלב רוח אחרת היתה עמו אבל בהושע חסר היו\"ד \nלהשתלם ולכן קראו יהושע כדי שבזה יהיו לישראל קצת פליטה כנ\"ל ואחר שכבר תיקן קצת מה \nשהי' בידו לתקן אז לא נמנע מלשלחם ואדרבה וישלח אותם משה וכו':\nהאמנם נתכוון לייעצם עצה אולי על ידה יתקן קצת וז\"ש ויאמר אליהם עלו זה בנגב וכו' \nירצה הנה הוא ית' מה שנתרצה בשליחות הזה עם שלא הי' בהסכמתו הנה הוא לאשר תשלחו \nהנשיאים עצמן לשתראו גבורתו ית' כי יפול פחדם על כל יושבי הארץ כי ה' עמם ולכן על \nדרך זה ג\"כ עשו עוד את הדבר הזה לעלות בנגב כי שם תכלית הסכנה כמ\"ש עמלק יושב בארץ \nהנגב וכבר נכוו מגחלתו כמ\"ש אשר קרך בדרך קירר אתכם לצנן כמשז\"ל וז''ש עלו זה כלומר \nאעפ\"י שזה הרשע הנודע אצליכם יושב בנגב עלו ולא תיראו היפך ממה שעתידין המרגלים \nליירא אתכם באומרם עמלק יושב בארץ הנגב וכן כנגד מה שעתידין לומר עוד והחיתי \nוהאמורי יושב בהר כי שם ישיבות תוקף האומות החזקות אדרבה ועליתם את ההר ההוא ואז \n"},{"index":12,"he":"תראו איך תפול עליהם אימתה ופחדכם ותכירו כח גדולתו ית' ותאמינו בו ולא תחטאו ולכן \nתחילת עלייתכם תהי' טל סדר הזה בתחילה דרך הנגב אשר שם עמלק היותר עז וחזק ואח\"כ \nועליתם את ההר אשר יושביו חזקים ואח\"כ תרגלו שארית כל הארץ וז\"ש וראיתם את הארץ \nוכו' כלומר כללות שאר ארץ כנען ואם הי' דרך טבע היה לכם להתחיל לרגל את הארץ החלשה \nומשם תתחזקו מעט מעט אל המקומות החזקים ובכלל דבריו רמז שלא ילכו ח\"ו כמחוסרי אמנה \nאלא בטוחים בקונם ולא יחטאו בזה, ובזה יובן למה בכל פרטי החקירות כתיב למה ומה כמ\"ש \nוראיתם את הארץ מה היא ומה הארץ אשר הוא יושב בהנה ומה הערים וכו' ומה הארץ השמנה \nאמנם בחקירות העם לא אמר ומה אלא ואת העם היושב וכו' והענין כי כל חקירתכם תהי' \nבבחינת הארץ בעצמה אם היא טובה ושמנה וכו' כי בזה אין עליכם חטא אבל לא תהי' \nחקירתכם בענין העם בעצמו החזק הוא וכו' כי זה יורה כי אינכם מאמינים בה' אלוהיכם כי \n"},{"index":13,"he":"הוא הנלחם לכם אף אם הם חזקים ולכן לא חעשו בעם חקירה ממש בפני עצמה ע''ד הארץ כי \nע''כ לא אמרתי ומה העה היושב בקרבה אלא ואת העם וכו' כאלו חקירה זו טפילה ונקשרת עם \nחקירת ומה הארץ וכו', והענין כי חקירת העם החזק הוא אינו לבחינת העם בעצמו כי אין \nלהתיירא ממנו אף אם הוא חזק אמנם חקירה זו היא לקיים חקירת הארץ עצמה הענין כי \nאומרו וראיתם את הארץ מה היא אין פירושו בשבח פירותיה ותבואותיה כי זהו שאמר אח\"כ \nומה הארץ השמנה היא וכו' אבל חקירה זאת בטוב אוירה וחשיבותיה וזה לדעת בריאות הארץ \nאו חוליאיה ח\"ו ודבר זה יוכר בסימן זה והיא כי גם וראיתם את העם היושב בקרבה החזק \nהוא ואם רב זה יורה על בריאות אוירה המגדלת גבורים וגם אינה משכלת ואם הוא רפה או \nהמעט הוא זה אות על היות אוירה חלוש שמגדלת חלשים וגם שהוא ארץ משכלת, ומה הארץ \nוכו' רוב ארצות אשר אוירה טוב מגדלת חזקים וגם עם רב אמנם יש קצת ארצות אשר עם היות \n"},{"index":14,"he":"אוירם טוב אין מושבם בריא מחמת מקרים כנודע בענין המדינות שיש בהם מיים נובעי' או \nבורות מוכנסים מרפש וטיט או יהי' בהם עיפושים וזבלים וכיוצא בזה אשר האויר מתעפש \nבסבתם וכנגד זה חזר ואמר ומה הארץ אשר הוא יושב בה כי בראשונה חקר על הבריאות שע''י \nהאויר עצמו ההוה במדינה ועתה חקר על אופן הישוב עצמו וז\"ש אשר היא יושב בה כי \nלפעמים אופן הישוב גורם אויר רע כנ\"ל או אויר טוב כגון המדינות שיש להם בתים גבוהים \nועליות מרווחים, עוד נתן סימן אחר והוא ומה הערים וכולי כי אם הם מחניים יורה שהעם \nהיושב בהה הם חזקים מחמת הארץ עצמה שאוירה עוב כנ\"ל ובראותם עצמם חזקיה הם במחנים \nאבל אם הם במבצרים יורה שהם את הוא לשון עם והענין רמז להם שילכו בחברון אשר ההר \nהגדול כולו נקרא על שמו וכמ\"ש שם בס' יהושע ויאמר אליו כלב בן יפונה וכו' ועתה תנה \nלי את ההר הזה וכו' כי ענקים שה ועריה גדולות ובצורות ואח\"כ כתיב ויתן לכלב את \n"},{"index":15,"he":"חברון כנראה כי כל ההר ההוא עם היות שם ערים רבים גדולות ובצורות כולם טפלות לחברון \nוההר כולו נקרא על שמו, וזה לסיבה כנ\"ל כי רצה משה שילכו שם וישתטחו על קברי' האבות \nלהזכיר להם השבועה אשר נשבע ה' להם לתת את הארץ לזרעם ויתפללו על ככה אל השי\"ת נמצא \nכי הליכת חברון עליית מעלה היא להם כי בהתפללם שם יזכו לרשת את הארץ וז\"ש ועליתם את \nההר כלומר תעלו במעלת ירושת כל הארץ את ההר עם זכות אותם האבות הנקברי' בהר ההוא \nוזהו מלת את ועי\"כ ינצלו מאותן ד' הענקים המחזיקים את הארץ ביד כנען בכחם ובגבורתם \nולכן כלב לבדו שהאמין לדברי משה הוא ויבא עד חברון והתפלל על קברי אבות להנצל מיד \nאותם הד' וז''ש ושם אחימן וכו' המחזיקים ביד כנען. ונתן טעם למה הי' ד' הענקים אלו \nבחברון ולא בעיירות אחרות וכן ד' האבות למה נקברו שמה יותר מבשאר ארצו' כנען וביאר \nכי הטעם לפי שהיא קדמה לכל שאר ארצו' כנען כי הרי בדור הפלגה הי' שם כנען ומצרים \n"},{"index":16,"he":"שהוא היותר גדול ממנו כמ\"ש ובני חם כוש ומצרים השני ופוט השלישי וכנען הרביעי ועכ\"ז \nחברון שהיא כנען נבנתה ז' שנים קודם צוען העיר היותר קודמת לכל מצרים כמ\"ש כי הי' \nבצוען שריו לכן שם קבעו דירתם הד' ענקים ושם נקברו אדם ואברהם יצחק ויעקב. ולא אוכל \nעוד לפרש הרמז הזה והקיצור כי חברון מלכו\"ת בית דוד התחיל שם והיא הרביעית לג' אבות \nחג\"ת קרית ארבע ומתחברת עמהם והיא נקראת בת שבע אשר דוד המלך חי וקיים במלכות של \nהיסוד הנקרא ח\"י וכנגדה ז' היכלי ג\"ע וזהו סוד שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים ערות \nהארץ גיהנם אשר היושבים שם במצו\"ר ובמצוק. ולפי שהענקים שם בעיר עצמה לא בא שם רק \nכלב לבדו הבוטח בקונו אבל אח\"כ ויבוא כל הי\"ב מרגלים עד נחל אשכול הסמוך לחברון כי \nשם לא הי' עומדין ענקים:\nויכרתו משם זמורה וכו' רז\"ל פירשו בגמרא שהי' טורטני וטורטנני דטורטני כי הי' ד' \nמוטות ובכל מוט שני אנשיה ואחד רמון ואחד תאנה הרי עשרה ויהושע וכלב לא לקחו דבר \n"},{"index":17,"he":"ואפשר כי זה רמז הכתוב באופן זה דהל\"ל ויכרתו משם זמורה באשכול ענבים אחד כי הרי \nהאשכול מחובר הי' בזמורה שלו אבל נתכוין לאמר כי לא לקחו הזמורה לבחינת האשכול שהיא \nמחובר בו כי אם כרתו אותו לבחינת הזמורה עצמה שתועיל ותשמש להם תמורת מוט ונמצא כי \nלקחו הזמורה לבחינת עצמה וגם לקחו האשכול לבחי' עצמו וז\"ש ואשכול ולא באשכול וביאר \nכי וישאוהו את האשכול תלוי במוע והנה במוט הרי אחד ובשנים הרי ג' מוטות והזמורה \nעצמה שכרתו לצורך מוט הרי ארבע מוטות כנ\"ל והרי נתבאר איך שמונה אנשים הוליכו ארבע \nמוטות לצורך אשכול אחד. ועוד הוליכו מן הרמונים וכו'. והענין דהל\"ל ורימונים ותאנים \nוכו' ופשוט הוא שלא יוליכו כל הרמונים וכל התאנים וא\"כ אם הוליכו רמונים ותאנים \nהרבה מה צורך לאמר מן ומן אלא וודאי הכוונה לאמר כי מבחי' הרמונים שהוא שם כולל \nומיעוט רמונים שנים אפילו זה לא הי' כי לא הוליכו רק רמון אחד לבד שהוא קצת מן \n"},{"index":18,"he":"הרמונים שהם שנים וכן מן התאנים ע\"ד זה והרי נתבאר כי אחד נטל רמון אחד ואחד תאנה \nאחת ולא יותר, אומנם לפי זה קשה דהל\"ל ורמון ותאנה כמ\"ש ואשכול ענבים אמנם זה יובן \nבמה שנבאר בפסוק למקום ההוא קרא נחל אשכול וכו' כי היינו יכולים לטעות כי בשלמא \n"}]}
