{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-87","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":87,"title":"קטע 87","hebrewTitle":"קטע 87","segments":[{"index":1,"he":"עצמו שאם אינו בעל ד' כנפות פטור העלית בעצמו מן הציצית וזהו חובת מאנא. וז\"ש ועשו \nלהם ציצית על כנפי בגדיהם וכו' וזה ענין חובת מאנא עצמו שיהי' בעל ד' כנפיים ואומר \nוהיו לכם לציצית כנגד חוב' גברא אשר בהיות הטלית בת ד' כנפיים ומונח בקופסא פטור עד \nשיתכסה האדם בו וז\"ש והיו לכם לציצית כי איננו חייב בהויית ציצית עד אשר יהיו לכם \nירצה שתתכסו בו כנ\"ל. ואומרו וראיתם אותו בלשון יחיד יחזור אל פתיל תכלת כנ\"ל כי בו \nלבדו תהוו הראיה יען כי כשתסתכלו בו וראיתם אותו וזכרתם וכו' כנזכר בס' הזהר כי \nפתיל הזה רצוע' מידת הדין השחורה ככחול להלקות את הרשעים ובסוד כל גוונין יפיק \nלחלנם חוץ מגוון תכלת גם שמו תכלת לשון כלייה ואבדון ברשעים:\nוביאר מ\"ש למעלה בענין סמיכת הפרשיות כי ע\"י הסתכלו' ברצוע' התכל' יהיה ירא אלהים \nויזכור מצות שבת שנאמר בה זכור את יום השבת לקדשו בלשון זכירה וז\"ש וזכרתם את כל \nמצות ה' הוא שבת השקולה ככל המצות גם יש בה עשייה בזכירה בכבוד ובמורא ועונג וז\"ש \n"},{"index":2,"he":"ועשיתם אותם, וכנגד הע\"ז שאין בה קיוה עשה רק קיום מצו' לא תעשה אמר ולא תתורו וכו' \nזו המינו' וע\"ז כמ\"ש השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם וטבדתם וכו' ועיקר הציצית הוא \nלזכירת ב' המצות הנ\"ל וכמו שנבאר הסיבה, וג\"כ יש בה על ידה כל זכירת שאר הרמ\"ח מצות \nוזהו שחזר למען תזכרו. ויען מצות ציצית ושבת וע\"ז כל עקרם הוא כדי שיקיים האדם שאר \nתרי\"ג מצו' לז\"א למען תזכרו ועשיתם וכו'. כי ציוויים הנ\"ל כל ענינם הוא למען תזכרו \nוכו' והענין כי הציצית סיבת זכירת השבת והע\"ז כמו שיתבאר והשבת והע''ז עצמם הם סיבת \nקיום כל המצות כי שתי מצות הנ\"ל הם היסוד לדעת שיש אלוה ולדעת שהוא ברא את כל \nהנבראים בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת ובהאמין האדם אמונת שתיים אלו נקיים כל \nהמצות שיצוום האלוה ית' כמו שיתבאר, ועדיין צריך ציווי שלישי והוא זכירת יציאת \nמצרים כי יוכל לאמר והרי הוא אלוה כל הבריות ומה זה יחמיר עלינו בציוויים הרבים \n"},{"index":3,"he":"חרי\"ג מצות ולא עשה כן לכל גוי לז\"א גם יש מצוה זו הד' והוא לזכור יציאת מצרים וז\"ש \nאני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם וכו' מה שלא עשיתי לשום אחד מגויי הארץ ולכן ראוי \nשתהיו נפרדים משאר האומות הטמאות והייתם קדושים לאלהיכם כי כל קדושה לשון הפרש' היא \nכנודע וז\"ש לאלהיכם שלכם בפרטות אעפ\"י שכל העולם בריותיו ונתן טעם אל אומרו והייתם \nקדושים לאלהיכם כנ\"ל ואמר אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מא\"מ וההטבה הזו לא עשיתי \nאלא לכם להיות לכם לבדכם לאלהים ולא לגויי הארץ א\"כ בדין הוא כי אני ה' אלהיכם \nבדווקא וראוי שתשמרו כל מצוותי כנ\"ל וזהו מה שחזר ואמר אני ה' אלהיכם שנית ואחר \nשנתבאר כללות הפרשה נחזור לבאר כל הנ\"ל בפרטות איך הציצית גורם קיום שבת וע''ז \nואח\"כ שלשון גורמין קיום כל התרי\"ג ומאליו יתבאר ענין רמז הציצית עצמו מה ענינו:\nהנה העולם יש בו ד' רוחות מזרח מערב וכו', וכל הבריות נכללין בתוכן וכל רוח מהם \n"},{"index":4,"he":"כלול משמונה רוחות אשר כללות כולן הם ל\"ב רוחות כנודע להולכי אניות בים והעושים \nכלול מ\"ב בחי' והם שמיסה כפורים והארץ כפוריי' ג\"כ בתוכם וד' רוחות מושלין עליהם ד' \nרוחות הוי\"ה כנגד ד' רוחות העקריות לשאר הרוחות הפרטיו' הם כ\"ח בסוד כח מעשיו הגיד \nלעמו הם סוד כ\"ח אותיות בפסוק ראשית וכו' שהם מעשיו ית' וז''ש כח מעשיו הגיד לעמו \nוכו' כמשז\"ל וז' תיבות שבו כנגד ז' הויות המושלות בז' ימי בראשית ובהן כ\"ח תיבות \nוזהו סוד ועתה יגדל 'נא כח ה' וכו'. והטלי\"ת כנגד העולם המקיים בתוכו את הנבראים \nוד' ציציותיו כנגד רוחות העולם וכל ציצית כצל אחד נחלק לח' חוטים שב' חוטין כנגד \nלב' רוחות הנ\"ל ואלו הם סוד ל''ב נתיבות החכמה שבהם נברא העולם בסוד כולם בחכמה \nעשי'. ואמנם גם מציאו' הרקיע שמים נרמז בהה כי גם בו נאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים \nכיריעה כי השמים מאור לבושו ית' נבראו והם סוד הטלית וד' כנפיו נרמזו בסוד ד' חוטין \n"},{"index":5,"he":"תכלת שבד' הכנפות ולזה רמזו רז\"ל תכלת דומה לרקיע ולכן עיקר ההסתכלו' בהם וזהו \nוראיתם אותו וכו' כי שם תגמול המצות דבהאי עלמא ליכא שכרם וע\"כ וזכרתה את כל וכו' \nוגם שזה נקרא תכל' כי שם תכלי' בטחון האחרון של האדם ולא באתי עלמא הנרמז בלבו שאין \nבו גוון כתיבה כלל כי כל מעשיך בספר השמים נכתבים ושם הגמול שכר ועונש ועל ידי זה \nולא תתורו אחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם בהנאת העוה\"ז כי כולם הבל ולכן ונתנו \nפתיל תכלת סביב על ציצית הלבן של הכנף כדרך הרקיע הסובב על הארץ:\nאו ירצה כי ז' חוטי לבן הם כנגד ז' הויות ימי בראשית שבהן נברא העולם כנודע ולכן הם \nלבן מידת הרחמים וחוט התכלת שם אדני\"ת נרתקה כנודע כי היא גוון תכלת ושם עיקר היראה \nכנזכר בהקדמות ספר הזוהר לספר בראשית וז\"ל וראיתם אותו וזכרתם כי היא רצועה המלקות \nלרשעים ולכן היא נכרכת על חוטי הלבן כי היא נרתקם ובי וראיתם אותו זה השער לה' עלמא \n"},{"index":6,"he":"דאתגלייא והבן זה, גם ז' חוטי לבן כנגד ז' אלפים שנה קיום העולם כי גם באלף ה\"ז \nיהיו הצדיקים שטין על פני המים ובאלף השמיני יתחדש העולם כנ\"ל בפ' שמות בס' הזוהר \nלספר בראשית וז\"ל וראיתם אותו וזכרת כוונת הבריאה כנודע ונמצא כי מצות הציצית היא \nלרמזו כי האדם מאמין שהשי\"ת ברא שמים וארץ ולא אלהים אחרים הנקרא עבודה זרה גם \nמאמין שנברא בז' ימי בראשית שהם הטעם ז' חוטי לבן ובאלף השמיני יחדש עולמו ואז \nתכלית העולם למה שנברא ולכן הוא חוט תכל' כנזכר גם בו נרמזו ז' ימי בראשית אשר ה\"ז \nנקרא שבת לה' והרי נרמזו בו שתי המצו' הנ\"ל שבת ועבודה זרה הנרמזים באומרו וזכרתם \nאת כל מצות ה' וכו' ולא תתורו וכו' וכיון שחוט התכלת רצועה המלק' אשר מיראתם יבא \nהאדם לקיום כל תרי\"ג מצות לז\"א )אתכ'( למען תזכרו ועשיתם וכו' כנ\"ל. עוד נרמוז אל \nמ\"ש בספר הזהר והתיקונין כי לבושי הנשמה בעוה\"ב זוכה אליהם האדם ע''י ציצית ותפלין \n"},{"index":7,"he":"שעליהם נאמר כי היא כסותו לבדה בסוד גדילים וכו'.על ד' כנפי כסותך וכו' זו ציצית \nוכנגד התפילין היא שמלתו לעורו כי נעשי' מן העור כנודע והם ד' בתים לד' פרשיות כעין \nשמלה ושתיהן שמלה וכסות לעוה\"ב וזולתם במה ישכב בסוד בשכבך תשמור עליך זה העוה\"ב של \nאחר הפטירה:\nוז\"ש ועשו להם ציצית בעוה\"ז עולם המעשה ולכן מדבר עמהם נסתר כנ\"ל. ועי\"כ תזכו \nללבושי הנשמה בעוה\"ב הנקרא עולם ההוייה האמתית ועצם והיה לכם לציצית וז\"ש והיה \nוידוע כי אין כח בנשמה לחזות בנועם ה' אה לא אחר התלבשה בלבושים הנזכרים כנ\"ל כנזכר \nבס' הזהר בסבא פרשת משפטים וז\"ש לציצית לשון הסתכלית כמו מציץ מן החרכים ושם השי\"ת \nמדבר עם הנשמה פנים בפנים כמ\"ש כי לא יראני האדם וחי ז\"ש והיה לכם ולא אמר להם שלח \nלך אנשים וכו'. יש להקשות הא' אל השי\"ת עצמו שגלוי לפניו חטא העצום הזה ולא די אשר \nלא מנעם אלא אדרבה הוא השים הדברים בפיה' וציווה על ככה שלא לך אנשים וכו' וגורם \n"},{"index":8,"he":"הרעה העצומה הכתובה בפרשה זו. הב' לשי\"ת עצמו כי אח\"כ שהוא ייעצם ועל כל זה כעס \nעליהם אבל למה יכעוס עליהם יותר ממעשה העגל כי שם אמר ועתה הניחה לי לתת מקום אל \nמשה להתפלל וכאן קפץ ונשבע ואולם חי אני כי כל האנשים וכו'. הג' אל משה כי כבר נגלה \nאליו גם הוא מחשבותם כי לכן התפלל על יהושע כמשז\"ל על ויקרא משה להושע בן נון יהושע \nוא\"כ למה לא השיב אל השי\"ת דבר כשאמר לו שלח לך אנשים וכו', ד' אל המרגלים מה ראו \nעל ככה להוציא דיבת הארץ רעה:\nוא\"ת שלא ישרה בעיניהם ואנוסים הם בדעתם הרי רז\"ל אמרו וילכו ויבואו מקיש ביאתם \nלהליכת' וכו' הרי כי כאשר הלכו טרם שראו אותה חשבו להוציא דיבה:\nויותר יקשה לדברי רז\"ל באומרי' שלח לך לדעתך אני איני מצווה לך וכי למה השי\"ת תלה \nהדבר בדעתו של משה ולמה משה לא'נמנע מזה השליחות כיון שהקב\"ה תלאו בדעתו וידע הוא \nאת העתיד' גם כיוון שאמר תחלה ואלה שמותם וכו' למה חזר ואמר אלה שמות האנשים וכו':\n"},{"index":9,"he":"גם למה האריך משה למרגלים בכל הפרטים האלה וראיתם את הארץ וכו'. ואדרבה יתן אצב'ע \nבין שיניהם לשיראו הפרטים אלה ומתוך כך יכשלו ולא תישר הארץ בפניהם. והנה יהושע \nתלמידו נזהר מזה ולא אמר להאנשים שהלכו לרגל את יריחו רק לכו ראו את הארץ ואת \nיריחו:\nוהביאור במה שנתבאר אצלינו בענין הנסיונות של דור המדבר כי כל כוונת' היתה לפרוק \nמעליהם עול התורה והמצות וכמ\"ש וישובו וינסו אל וכו' אמרו היוכל אל לערוך שולחן \nבמדבר וכמשז\"ל על מה שאמרו אשר נאכל במצרים חינם חינם בלי מצות. ובכל תואנותם היו \nאומרים לשוב מצרימה כי עבדא בהפקירא ניחא ליה. וכאשר ראו עתה ענין כניסתם לארץ אמרו \nאין טוב לנו כי אם למאוס בארץ חמדה. וע\"י כן נפרוק מעלינו עול אלהותו ית' ועול \nהתורה והמצות הכבדים עלינו ברוב דקדוקיהם וכנודע מפסוק ונתתי לך ולזרעך והייתי לכם. \nלאלהים אמר הקב\"ה אם מקבלים בניך אלהותי' וכו', אם נכנסין בניך לארץ אהיה להם לאנוה \n"},{"index":10,"he":"ולפטרון וכו' כי ארץ ירושלים התחתונה דבוקהה בירושלים העליונה מושב שכינתו ית' כי \nלכן אין שכינה שורה ולא נבואה שורה בחוצה לארץ וזה יורה מ\"ש אח\"כ אך בה' אל תמרודו \nוכו' נראה כי מאסם בארץ חמדה הוא להיוחם מורדים. באלהותו ית' ומתחלה בהליכתן היו \nבכוונה רעהה כמשז\"ל על וילכו ויבואו וכו' מקיש הליכתהם לביאתם וכו' ולכן טרם ידבר \nהשי\"ת שלח לך אנשים כבר הם מתחלה שאלו נשלחה אנשים. לפנינו ויחפרו לנו וכו' ככתוב \nפרשת דברים ותקרבון אלי כולכם וכו' ואעפ\"י שלא נכתבו דבריהם כאן אין חשש, ועכ\"ז \nראוי לתת טעם למה לא סידר פה כל הדברים כאשר סדרן בפ' דברים והענין הוא כי כל \nהדברים אשר דברו ברשע בגלוי הזכירם פה בסידור שבח גנותם אבל בדברים שאין רשעתם \nגלויה לכל השומעין אותו לא נכתבו פה ועכ\"ז שם בפ' ואלה הדברים אשר היתה כוונת משה \nלהוכיחם ולייסרם בטוב מענה לשונו כדי שיחזרו בתשובה בדברים רכים כתב שם גם הדברים \n"},{"index":11,"he":"הסתומים ולא עוד אלא שלפעמים היה מחפה עליהם כמ\"ש אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים \nוכו' אבל למוכיחים יונעם אם יאמר לרשע צדיק אתה כדי שעל ידי כן אולי ישוב בתשובה \nוכמ\"ש וישיבו אותנו דבר ויאמרו טובה הארץ וכו' אינו כן כי הרי פה בפ' זו אומר \nויוציאו דבת הארץ רעה וכו', והיינו יכולין לפרש כפשטו כי הרי אמרו כאן וגם זבת חלב \nודבש היא וע\"ז אמר שם ויאמרו טובה הארץ 'וכו', ונחזור לשאר דבריהם כי הנה מה שהם \nאמרו נשלחה אנשים לפנינו וכו' כוונתם היתה רעה כנ\"ל אלא שהי' מערימין כאלו בחסידות \nהי' כל כוונתם כי אין כוונתם בחפירתם את הארץ על עסקי עצמה הטובה היא אם רעה, רק \nלמען יראו את הדרך היותר ישר אשר בו יעלו אל הארץ וכן את הערים אשר תחלת ביאתם אל \nהארץ יכבשום תחלה כדי שאח\"כ יהי' נקל להם לכבוש האחרות וז\"ש ואת הערים אשר נבוא \nהנ\"ל בתחילת ביאתינו וכניסתינו ולמה לא אמר אשר נלך ולכן לא הזכירם כאן רק את \n"},{"index":12,"he":"הדברים הרעים בגלוי לעין כל כנ\"ל:\nונחזור לענין ראשון כי היתה כוונתם רעה לגמרי אבל היו מדברים בערמה בדברי חסידות \nכנ\"ל כוונתם היתה כי אחר שיחזרו יוכלו להוציא דיבת הארץ רעה כרצונם ואין מי שיכחישם \nועל כן הקב\"ה ומשה לא יכלו למנעם וכמשז\"ל אמר ר' יהושע בן לוי למה ישראל דומים \nכשאמרו נשלחה אנשים לפנינו למלך שזימן לבנו אשה נאה עשירה ובת טובים אמר לו הבן אלך \nואראה אותה מיד הוקשה הדבר בעיניו ואמר מה אעשה אם אומר לו איני מראה לך אותה עכשיו \nיאמר כעורה היא וכו', ואומרם נאה ועשירה ובת טובים ירמוז אל ג' מעלות וחשובות \nשנמצאו בענין ארץ כנען. הא' היתה נאה בנוי והוא היותה שער השמים לקבל תפלות ישראל \nולהוריד השפע כמ\"ש תמיד עיני ה' אלהיך בה וכו'. ומכוונת כנגד בית המקדש של מעלה \nוכדכתיב לפאר מקום מקדשינו, והב' כי היא עשיר' כמ\"ש ארץ אשר לא במסכנו' תאכל בה לחם \nלא תחסר כל בה מרוב הברכות אשר בה כי לכך נקראת ארץ זבת חלב ודבש כנודע מענין \n"},{"index":13,"he":"האשכול ורימון ותאנה שנשאו המרגלים עשרה אנשיה, הג' בת טובים רמוז כי כל הזוכה אליה \nנקרא צדיק כמ\"ש ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכתי' אמרו צדיק כי טוב. ועל דרך \nרמז ירמוז אל היותה כנגד ארץ העליונה מקבלת ממש קצוות שתחילתן חסד כי לזה נתכוונו \nרז\"ל באומרם בתהיתה לו לאברהם ובכל שמה ולכן נקראת בת שבע. וגם ירמוז כפשעו לארץ כי \nאינכם צריכין לראותה כי הרי ג' אבותיכ' הצדיקים והטובים אברהם יצחק ויעקב גרו בה כל \nימיהם ותמיד חשקו בה על כי היו מכירים מעלתה ושלימותה גם לזה רמז באומרו ובת טובים. \nונחזור לענין כי הוכרח הקב\"ה ומשה להראותם אותם ולזה התחכם השי\"ת במ\"ש שלח לך מדעתך \nלפי שאם אני שולחם דעתי הנה בחזירתם יודע אני שיוציאו דיבה ואז יהיו אל ישראל פתחון \nפה לאמר לי והרי כיון שגלוי היו לפניך כך אתה גרמת במה שנתרצית לשלחם ולכן שלח לך \nמדעתך כלומר ואל תגד לבני ישראל כי מדעתי היא לסיבה הנז'. וכאשר יוציאו דיבה לא \n"},{"index":14,"he":"יתלוננו עלי בני ישראל למה שלחתים וגם עליך לא יתרעמו כי יהיו לך התנצלו' לומר כי \nמדעתך היה ולא בידך להגיד העתידות כמוני וא\"ת שיותר טוב הוא כשלא ילכו כלל זו קשה \nמכולן שיאמרו כעורה היא כנ\"ל בשם רז\"ל, ולכן לא די באשר תשלחם אתה לגמרי כדי שלא \nיתרעמו עליך אחר כך לאמר אלו ששלחת לא היו אנשים צדיקים שלכן הוציאו דיבה ולכן העצה \nהיא כך שתבחר אלו השלוחים שיהיו אנשים וכמשז''ל אין אנשים אלא צדיקים כדי שיסלקו \nתלונתם מעליך. וגם זה לא יהיו אלא איש א' לשבט ובזה לא יהיו פתחון פה לשום שבט לומר \nאני לא היתי בעצה הלזו. ועוד אחרת שלישית כי השלוח ע.צמו לא יהיו ממך לבדיך כי אם \nמכל השנים עשר נשיאים שלהם כל נשיא יבחר משבטו איש אחד צדיק הנראה בעיניו וכפי זה \nיתורץ קושי' א' כי הרי הנשיאים היו נחשון וחביריו ואיך אמר כאן כל נשיא בהם תשלחו \nאיש אחד למטה אבותיו. וישלח וכו' הגיד הכתוב מה שבארנו כי אעפ\"י שהקב\"ה אמר לו שלח \n"},{"index":15,"he":"לך ולדעתך ולדעת הנשיאים האמת הוא כי כאשר וישלח אותם משה לא הי' כי אם על פי ה' \nאלא שהעלים הדבר לסיבה הנ\"ל. או אפשר כי השליחות בעצמו היתה על ידי משה והנשיאים \nכו' אך בירור השלוחים מי הם הראויים זה הוכרח להיות על פי ה' כי לו לבדו ידוע \nהאנשים ולבבם וז\"ש וישלח אותם כלומ' אלו האנשים בפרטו' היו על פי ה' כדי שכולם יהיו \nאנשים צדיקים בודאי משא\"כ השליחות בעצמו כנ\"ל. והנה למעלה שהזכי' המשלחי' כמ\"ש \nתשלחו ביאר כי כל נשי' בהם היו המשלחו' אך כאן כי לא הזכי' רק את משה כי הי' המשלח \nלכן למטה כשהזכיר השליחים עצמן כמ\"ש כולה אנשים צדיקים אמר כי ראשי אלפי ישראל המה \nאך לא הזכירם בשם נשיאים:\nאלה שמות וכו' הודיע בפסוק הזה ב' דברים הא' כי הקב\"ה יודע כל העתידות והב' כי \nגזירת שמים אין נמלט ממנה ואמנם לדעת ההנהג' הזו אין מי שיעמוד עליה רק השי\"ת \nכשמשז\"ל נורא עלילה על בני אדם ולכן בא להודיע כי להיות כמה בחר משה אלו האנשים \n"},{"index":16,"he":"כולם צדיקים ראשי בני ישראל עכ\"ז גלוי הי' לפניו שעתידין הם לחטוא ולכן הי' ממאן \nמלשלחם כו' ולהורות ידיעתו בא עתה לומר ראה מה הם שמות האנשים וכמשז\"ל יש בני אדם \nששמותיה' כעורים ומעשיהם נאים וכו'. ומן שמותם תדע מה שעתידין לעשות וכמו שכתוב לכו \nחזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ אל תקרא שמות אלא שמות וכמו שדרשו רז\"ל ענין \nשמות אלו מה הוראתם וז\"ש שנית אלה שמות האנשים וכו' ובהם תבין כוונתם הרעה הנ\"ל \nוראי' לזה ג\"כ כי הרי אף להושע שאין בו הוראה רעה כאחרים הוצרך משה לשנית שמו \nולקוראו יהושע וכמשז\"ל שהתפלל יה יושיעך וכו' והוא כדי שיהי' רמוז שמו ית' בו ששם \nי\"ה יושיעהו ולולא כך אפשר שהיה חוטא גם הוא, וישלח וכו' והצרך לכפול אומר ושילח \nוכו' שנית כדי להתחיל לפרש אופן שליחותו שלא נטעה כמו שהקשינו בקושייא שישית לכן \nהודיע כי כל שליחות משה לא הי' לראות את העם עצמו אם גבורי' הם אם לאו כי יורה \n"},{"index":17,"he":"מיעוט בטחון ואמונה בו ית' כי לה' התשועה אבל כל אשר שלח אותם משה לא היה כי אם \nלתור הארץ עצמה כי אין בענין זה מיעוט בטחון ואעפ\"י שאמר ג\"כ ואת העם היושב עליה \nאין הכוונה על העם רק על הארץ עצמה וכמו שיתבאר והנה אדרבה הענין הזה הוא לטובה \nלשיראו את שלימותה וטובתה ויכנסו בה לתיאבון באהבה רבה. וז\"ש וראיתם את הארץ מה היא \nכלומר אין כוונתה רק וראיתם מה היא הארץ עצמה כמו שיתבאר וביאור מה היא כנ\"ל כי הנה \nהוראות רבות יש אל היות הארץ טובה. הראשונה היא עצמות הארץ אם אויר שלא רע או טוב \nאם היא קרה או חמה בקצוות או אם היא שוות המזג כנודע ובכלל זה הוא אם מימיה טובים \nאו רעים ואעפ\"י שענין זה צריך להיות הידיעה בזמן רב להכיר שינוי האוירים והמזגים \nלז\"א ואת העם היושב עליה וכו' ולא אמר ואת עמה אלא העם היושב עליה כי ע\"י אופן מזג \nהעם תוכלו להכיר עניניה עצמה וז\"ש עליה כי הארץ שאוירה טוב כל העם בריאים וגם הם \n"},{"index":18,"he":"רבים וז\"ש החזק הוא הרפה כלומר בענין טבעם ובריאותם והמעט הוא אם רב כי זה יורה \nבריאות הארץ ואלו כוונתו על העם עצמם הי' לו לאמר הגבור הוא החלש. וכן מ\"ש הבמחנים \n"}]}
