{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-89","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":89,"title":"קטע 89","hebrewTitle":"קטע 89","segments":[{"index":1,"he":"ועכ\"ז שאני לא אשלח יד בשום מעשה מזה תראו כי והי' האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש וזה \nאות כי אהרן בפרטות יבחר לכהונה כי ע\"י כך נקרא קדוש כנ\"ל על ואת הקדוש והקריב אליו \nוכיון שתכירו נסיון הזה לבדו הנה ג' הנסיונות כולן הם ניכרים כי כיון שלא יבחר השם \nיתברך הקטורת של החמשים ומאתים איש יורה שאין הכהונה בבכורות בני ישראל ומכש\"כ בכל \nאיש ואיש מישראל ובמה שלא יבחר בדתן ואבירם יורה שאין הכהונה בשבט ראובן ובמה שלא \nיבחר בהקטרת קרח יורה שאין הכהונה בשבט הלוי כולו אלא באהרן בלבד כי הוא לבדו \nנתקבלה הקטרתו והרי במעשה הא' הזה יוכרו ג' הנסיונות כמו שבארתי בפסוק זאת עשו וכו' \nוכיוון שהוכרו כולן ממילא אתיא שנבואת משה אמיתית כי כל דבריו נתקיימו באמת, ומעתה \nאין עוד פתחון פה לשום כת מג' הכתות לפתוח פה כלל וכראות משה שלא ענו עוד ורפו \nידיהם של החמשים ומאתיים אנשים ביקש משה להפריד ביניהם ולהטיל קנאה ביניהם למען לא \n"},{"index":2,"he":"יקהלו עליו עוד בלב אחד וז\"א רב לכם בני לוי, ירצה בזה הנסיון שאמרתי לעשות מחר ויש \nבו הכנעה גדולה אל כל החמשים ומאתים איש מבני ישראל כי לא אחד בהם ראוי כלל ללויה \nאף לא לכהונה משא\"כ בכם בני לוי שיש לכם הרבה תועלת ומעלם וז\"א רב לכה בני לוי והוא \nכי הנה הכהונה לא הובחרה בשום שבט מי\"ב שבטים אף לא כראובן בכור השבטים אלא באהרן \nשהוא משבט לוי א\"כ אשריכם שהכהונה נבחרה בשבט לוי ואם בבחינת הלויה הלא כולכם בני \nלוי לויים גמורים נבחרים לשרתו ולברך בשמו עבודת הלויים וא\"כ שמחה יתירה ראוי שיהיו \nלכם בזה הנסיון שאני מבקש לעשות למחר משא\"כ להחמשים ומאתים איש כי חרפה גדולה היא \nלהם בכל הפרושים בכהונה ולויה וע\"י כן קירב את בני לוי אליו והמשיכם בדברים רכים \nכדי שלא יקהלו גם הם עם קרח והחמשים ומאתים האנשים וזו חכמה גדולה למשה והנה עי\"כ \nנמשך תועלת עצום לשבט לוי שלא ימשכו אחר עצת קרח הנשיא שבהם ומשבטו כדרך מה שעשו \n"},{"index":3,"he":"ר\"ן האיש עם שאינן משבטו וכל כוונת משה בזה להציל את שבטו שבט לוי מן החטא ומן \nהעונש הראוי לבא עליהם:\nואחר שבזה הפריד חבורת הרשעים הם ר\"ן איש ודתן ואבירם שלא יתחברו עמהם שבט לוי \nנתחכם עוד לתת שנאה וקנאה בין קרח הגדול שבשבט לוי אל כל שבטו שבט לוי שלא יפתה \nאותם להתחבר עמו האמנם לא גילה דעתו בזה מתחלה חבל ויאמר משה אל קרח וכו' כדי לשתק \nאת קרח התחיל לחלוק לו כבוד כאלו הוא אדם גדול בעיניו ראש לכל שבטו שבט הלוי לחסום \nפיו שלא יערער ועשה עיקר דיבורו אליו וז\"ש ויאמר משה אל קרח לבדו כי הוא הראש ושאר \nבני לוי טפלים לי כי בדברו עם קרח שהוא העיקר ישמעו מאליהן בני לוי כדרך המדבר עם \nהמלך ולצבאיו שהופך פניו אל המלך לבדו מדבר אתו ושאר העם שומעים וז\"ש שמעו נא בני \nלוי המעט מכם אחרי שחלק כבוד לקרח כדי להשתיקו התחיל לספר בשבח העצום אשר לשבט לוי \nואינו מהראוי שיקנאו באהרן כנ\"ל על רב לכם בני לוי וזה כי הנה מה שאתם צועקים בפיכם \n"},{"index":4,"he":"להתרעם עלי השמיעוהו לאזניכם ושתקו כי הלא אתם אמרתם בפיכם כי כל העדה של בני ישראל \nכולם קדושים ושוין לטובה כקטון כגדול וא\"כ למה אהרן מתנשא עליהם לקחת הכהונה והלא \nישמעו אזניכם מה שאתם מוציאים מפיכם על דרך ולטעמיך מי ניחא הנזכר בגמרא. כי הרי \nקושיא זו גם לכם הוא כי המעט מכם כי מי שהוא אלהי ישראל הה כל הי\"ב שבטים ביחד אלוה \nלכולם בהשווא' אחת ועכ\"ז הבדיל אתכם מכללות כל עדת ישראל אליו אשר כל העדה כולה \nקדושים כדבריכם ולמה לא תקשו לעצמיכם מדוע תתנשאו אתם שבט לוי על כל העדה הקדושה \nוכמו שכל ישראל נתרצו בכך שאתם תתרצו בכהונות אהרן שגם הוא משבטיכם הוא וכבוד גדול \nיש לכם בזה וא\"כ איך בקשתם גם כהונה גם ירמוז שאין מהראוי ששום אחד מישראל לא יקח \nאפי' כתר אחד ואתם איך תקחו שני כתרים יחד כהונה ולויה וז\"ש ובקשתם גם כהונה זולת \nהלוייה, ואמנם אחר שפתה בדבריו לשבט לוי רצה לפתותו גם הוא אולי ישוב מדרכו הרעה \n"},{"index":5,"he":"בתשובה וז\"ש ויקרב אותך וכו' ירצה אם תאמר זו התשובה שהשבת לבני לוי אמת הוא \nלכללותם אבל מה שנוגע לי והוא כי מה נשתנה אהרן בן עמרם לי אני קרח בן יצהר כנ\"ל \nוז\"א ויקרב אותך כלומר גם לך נתן מעלה על כל בני לוי כי אתה גדול ונשיא עליהם וז\"ש \nאותך הראש ואת אחיך בני לוי עם היותם אחים שוים לך העלה אותך עליהם וטפלן אליך וז\"ש \nאתך ואתה ראש עליהם ודי לך מעלה זו ולא תבקש גם כהונה, ואחר שהשיב להם תשובה ניצחת \nזאת כי נדידך מי ניחא כנ\"ל ולא עוד אלא שאדרבה בהתחברם עם חמשים ומאתים איש ודתן \nואבירם המבקשים להשוו' את אהרן לכל אחד מישראל כנ\"ל כי כל העדה וכו' א\"כ אתם גורמים \nרעה גדולה לכם להסיר מכם מעלת הלויה לגמרי וכמו כן קרח יפסיד מעלתו הנ\"ל הלא הוא כי \nהוא לוי וגם כי הוא ראש ונשיא על שבט הלוים ובהתחברו עם דתן ואבירם יפסיד שתי מעלות \nאלו הנ\"ל ויארע בו ובשבט לוי מה שאמרו גמלא אזל למיבעי קרני אודני דהוו ליה גזזו \n"},{"index":6,"he":"מיניה וכמ\"ש ובקשתם גם כהונה ועל ידי תוספות גם כתר כהונה תפסיד כתר לויה וחתו ולא \nהי' להם פה להשיב אז נתחזק בעצמו ומצא מקום לגנותו ולבזותו לו לקרח ולא לשבט לוי \nולכן אמר לכן כלומר מכח של הטעמים הנ\"ל נתברר כי אתה לבדך אך לא בני לוי אלא נתחבר' \nעם עדתך דתן ואבירם וחמשים ומאתיים אנשים הנה כולכם ניעדים על ה' ולא על אהרן כי \nאדרבה בדבריכם אלו אתם גורמים רעה גדולה לכם כנ\"ל ואין זה כי אם רוע לב כי מעיקרא \nטינא יש בלבבכם שאינכם מאמינים בנבואתי מאתו ית' ועליו עצמו אתם נועדים כי אה אתם \nמבקשים עילה על אהרן שלקח גדולה לעצמו כמ\"ש ומדוע תתנשאו וכו' אינו כן כי הרי ואהרן \nמה הוא כי תלינו עליו כלומר הוא בעצמו בבחירתו לא לקח כלום ואדרבה הי' בורח זה עד \nשאני בגזירתו ית' הכרחתיו להתכהן כמשז\"ל על ויאמר אל אהרן קרב אל המזבח שהיה מתרחק \nובורח והכריחו שיקרב אל המזבח א\"כ ואהרן מה הוא הרי הקב\"ה הוא שהכריחו להתכהן וא\"כ \n"},{"index":7,"he":"תלונה זו על ה' הוא ולא עליו וז\"ש כי תלינו עליו:\nוהנה קרח ושבט לוי וכל החמישים ומאתים איש כשומעם חטאו לא ענו עוד כי אין מענה \nבפיהם אמנם דתן ואבירם כראותם כי משה פירר חבורתם והמשיך אליו את בני לוי כנ\"ל שמעו \nנא בני לוי הלכו להם פן יחזיר פניו להם לפתותם גם הם והלכו להם וכאשר החזיר משה את \nפניו מדברו את בני לוי ובא לדבר גם עם דתן ואבירם לא מצאם שלח אחריהם וז\"ש וישלח \nמשה לקרוא לדתן ואבירם וכו' וברוב רשעתם לא באו כי ידעו כי יפתה אותם גם הם ושלחו \nלו לאמר דברים הרעים אז ויחר למשה מאוד יען חשב להשיבם גם הם בתשובה ומכיוון שלא \nיבואו יחזור לקלקול כל אשר תיקן משה וע\"כ ויחר לו מאד לשתי סיבות כי חרה לו על \nקלקולם מצד עצמם וחרה לו כנודע כי תמיד דרכו של משה לזכות את הרבים ומפני סיבה שנית \nיותר גדולה חרה לו מאוד ר\"ל יותר ממה שראוי והוא כי דאג כי יחזרו להחטיא את הרבים \nכבתחילה וכמו שהיו וכמו שיתבאר ואז תיכף התפלל להשי\"ת כיון שגדלה רשעתם כל כך \n"},{"index":8,"he":"להחטיא את עצמן ואת הרבים וגם פתח להם שערי תשובה ולא רצו א\"כ אל תפן אל מנחתם ואין \nהענין כמשמעו ח\"ו כי איך יעלה בדעת שיפן אל מנחת הרשעים התם ולחלל כבוד שמו ח\"ו אך \nהענין אל תפן אל מנחתם הטהורה בפעמים אחרות לגרום להם ע\"י כך לפתוח להם שערי תשובה \nואמנם נעול דלת התשובה בפניהם ע\"ד השמן לב העם הזה וכו', ועיקר כוונת משה היתה לב' \nסיבות הא' מפני רוע לבבם כנ\"ל והב' כי ע\"י עונש שיבא לדתן ואבירם יכירו כל העם את \nמעשה ה' ונבואת משה כי אמת הוא ואמנם קרח והחמשים ומאתים איש אם יחזרו בתשובה טוב \nהוא שינצלו כנודע מטבעו של משה כי היה מוסר נפשו על שלא יבא עונש אף לרשעים כמ\"ש \nואם אין מחני נא וכו' וע\"כ הפך פניו ויאמר אל קרח אתה וכל עדתך וכו' וחזר לאמר שנית \nאתה והם לרמוז כי דתן ואבירם שוב אין להם תשובה ותפתח הארץ ותבלע דתן ותכס על עדת \nאבירם כמו שהיה אח\"כ אמנם אתה קרח והם החמשים ומאתים איש ואהרן עמכם היו לפני ה' \n"},{"index":9,"he":"מחר ולא דתן ואבירם עמכם וקחו איש מחתתו וכו' כמו שאמרתי בתחלה ואמנם עדיין לא \nנגזרה גזירה גם עליכם כמו על דתן ואבירם ואמנם הקב\"ה אז למחר יראה לכם את מי יבחר \nבו כנ\"ל אך לא ע\"י שימית את קרח והחמשים ומאתים איש אלא על דרך נסיון אליהו בהר \nהכרמל עם נביאי הבעל לגלות האמת בעולם, והנה מהראוי שאחר שהכירו כל האותות והמופתי' \nהנעשים ע\"י משה וראו כי כבר משה נדר להם והבטיחם באמת כי למחר יהיה האות הזה היה \nלהם לחזור תיכף בתשובה ולהודות ולהאמין במשה עבדו ית' ולאמר אין אנו מבקשין עוד \nנסיונות וחטאו לשעבר וכבר אנו מאמינים בך בלי נסיון כבתחילה וסייע לזה חוצפת דתן \nואבירם וע\"כ הקשו עורף גם ביום המחרת ויקחו איש מחתתו וכו' וחשדוהו למשה כי לדחות \nהשעה הוא מכוין באו' אתה והם ואהרן מחר ולא ידעו כי כוונתו אולי ביני לביני יהרהרו \nבתשובה ולכן המתין עד למחר וזו כוונתו באו' למעלה ושימו בהן קטורת לפני ה' מחר \n"},{"index":10,"he":"ועכ\"ז ויקחו איש מחתתו וכו' ולא עוד אלא ויעמדו פתח אהל מועד בחוצפא ע\"ד משז\"ל בדתן \nואבירם יצאו נצבים ולא עוד אלא שלא חלקו כבוד למשה ואהרן אלא ויעמדו הם תחלה ואח\"כ \nומשה ואהרן וזה חטא גדול שני להחמשים ומאתים אנשים, ואמנם קרח הוסיף עוד לחטוא מאוד \nוהוא ויקהל עליהם קרח את כל העדה והיה כסיל שונה באוולתו ע\"כ נתכעס מאוד השי\"ת \nעליהם ואמר תיכף וידבר ה' וכו' הבדלו מתוך העדה וכו' ירצה מעתה אשר כל עדת ישראל \nחזרו להקהל עם קרח שנית ראוים כל העדה לעונש ואכלה אותם כרגע והשיב משה האיש אחד \nהוא קרח שאור שבעיסה יחטא די לך שתקצוף עליו ועל עדתו שהם דתן ואבירם וחמשים ומאתים \nאיש אך לא על כל העדה שהם אז הקב\"ה הסכים על דבריו, ואמנם את קרח אשר היה השאור \nשבעיסה ועוד שחזר עתה אחר ההתרא' להקהל את כל העדה וגם שכל המחלוק' הזה הקימו \nלתועלתו בלבד כנ\"ל שתחיל' הפרשה ולכן נשרף ונבלע חי ואת דתן ואבירם שעמדו ברשעתם \n"},{"index":11,"he":"אבל לא חזרו להקהיל את העדה וגם כי לא נתכוונו לעצמם בלכד אלא לכבוד כל שבט ראובן \nנבלעו חיים ואת החמשים ומאתים איש אשר נתכוונו לתועלת כל ישראל כנ\"ל ולא חזרו \nלהקהיל קהלות גם לא דברו עוד אמנם חטאו קצת יען עמדו בנסיונם לנסותו איך מחר ע\"י \nהקטור' יבחר את אהרן ולא האמינו לדברי משה נשרפו אבל לא נבלעו חיים ח\"ו:\n \n"},{"index":12,"he":"ספר עץ הדעת טוב - פרשת חוקת:\nזאת חוקת התורה וכו' הנה בפסוק השני אמר אשר ציוה ה' לאמר ונוכל להשיב לאמר לישראל \nכנודע שבכל דיבור היה אומר לו הקב\"ה אמור לישראל ואם לאו לא היה למשה רשות לאמר \nאותו לישראל ואמנם לאמר הנאמר בפסוק ראשון הוא מיותר לגמרי, ואפשר לרמוז אל משז\"ל \nבכמה מקומות כי י\"ג פעמיה בתורה נאמר הדיבור למשה ולאהרן וכנגדן י\"ג מיעוטין לאמר \nשלא נאמר אלא למשה לבדו והנה כאן אמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן ולשלא נטעה שגם \nלאהרן דיבר לכן בא המיעוט אחריו באומרו לאמר כלומר זה שאמרתי ואל אהרן אינו שהקב\"ה \nעצמו דיבר עם אהרן אלא עם משה לבדו דיבר והרשהו שיאמר אותו אל אהרן וז\"ש לאמר לאהרן \nובזה נחשב כאלו הדיבור הי' לאהרן עצמו ג\"כ, או ירצה במה שנרגיש מה ענין אהרן בכאן \nובפרט כי בכל פרשה זו של פרה לא הוזכר עוד אהרן אלא ונתתם אותה אל אלעזר וכו'. \nוהאמנס יובן במשז\"ל למה נסמכה פרשת מרים פ' פרה כשם שאפר פרה מטהרת כך מיתת צדיקים \n"},{"index":13,"he":"וכו' ונמצא כי מתחילת הפרשה זו עלה על דעתו ית' לסמוך אחריה פרשת ויבואו כל העדה \nוכו' ותמת שם מרים וכו' להודיעם משז\"ל וז\"א וידבר ה' אל משה ואל אהרן ירצה ראה \nהשי\"ת כי תחכף הי' ישראל עתידין לבא בקגש ולמות שם מריה ויתפללו מאוד משה ואהרן \nאחיה למה הקב\"ה המית הצדקת הזו בטרם כניסתה לארץ לכן, דיבר ה' עם משה ואהרן דני \nהאחים של מרים שלא יתפעלו מזה כי במיתתה ימשך תועלת רב לישראל וזכות הגדול הזה \nתעמוד לה לעוה\"ב הלא הוא כי כמו בטרם שות הפסח בניסן קורין בפרה אדומה להשמיע \nלטמאים שיטהרו עצמן באפר פרה לעשות הפסח כן טרם הכנסם לארץ הקדושה אשר קדש עומד' \nבתחל' כניסתה כנזכר בפ' מסעי בגבול נגב והי' תוצאותיו מנגב לקדש ברנע תמות שם מרים \nאחותם הצדקת שתהא מיתתה מכפרת עליהם וגם מטהרתם כאפר הפרה, והנה הסיפור והדיבור הזה \nהוא דבר בפני עצמו שאמר הקב\"ה לשני אחיה משה ואהרן וז\"ל וידבר ה' אל משה ואל אהרן \n"},{"index":14,"he":"והודיע סיבת זה הדיבור עתה מה הוא ואמר כי הסיבה הוא לאמר כלומר שכוונתו עתה לאמר \nלהם דין פרה אדומה וז\"ש לאמר זאת חוקת התורה ולפ\"ז שדבר זה כמעט רחוק מן השכל שימו' \nהצדיק בשביל הדור שאינם הגונים נז\"א זאת חוק' כלומר דבר זה של מיתת הצדק הזאת זאת \nחוקת התורה גזירה שגזרתי וחקקתי בעולמי כדמיון ויקחו אליך פרה אדומה שגם הוא מצוה \nשאין לה טעם כנודע ואם תסתכל תמצא כי מר\"ים בגי' הפר\"ה וזה לרמוז אל הנ\"ל גם מרים \nלשון מר ממות והיא תטהר על טמאי המות המרה כלענה וכל זה בסוד בת שבע אם שלמה כנזכר \nבס' הזוהר ולכן יש בה ז' פרות ז' כהנים ז' כבוסים וכו' ובת שבע זו היא פרה האדומה \nוהיא מרים והמשכיל יבין גם מרים בגימעריא אפ\"ר והרי כי הוא, או ירצה כי הנה בספרי \nובתלמוד נחלקו התנאים אם לדור המדבר היתה מצותה בסגן ולדורות בכה\"ג או נדורות בי \nבכה\"ג בין בסגן בין בכהן הדיוט והסכים הרמב\"ן ז\"ל כי לדור המדבר דווקא מצותה בסגן \n"},{"index":15,"he":"או מפני חשיבות אהרן שלא יתטמא בעשייתה או לפי שבא וכפר על עון העגל וגנאי הוא \nשהזכירו לאהרןן כי הוא עשהו וכדברי רש\"י משם ר' משה הדרשן ואפשר כי לזה נשתנה כאן \nליחד הדיבור גם לאהרן לאמר שלא יצטער על מה שאני עתיד לצוות ונתתם אותה אל אלעזר \nויהיו שיעור הכתובים באופן זה וידבר ה' למשה וגם לאהרן ועברו דברים ביניהם בתחלה \nוהסיבה הוא לאמר כלומר לפי שעתיד לומר ולצוות לישראל ציווי אחד ויש בו דברי תימה \nלכן התחיל לדבר להם בתחלה ליישב להם התימא ההוא, והנה בפסוק השני ביאר שני ענינים \nהנ\"ל הא' שהוא וידבר ה' אל משה ואל אהרן הנה מה שדיבר להם הוא זאת חוקת התורה אשר \nציוה ה' ירצה זאת הפרה הראשונה האדומה הוא חוקת התורה אשר ציוה ה' לדור המדבר לבדו \nויהיה הטעם לאיז' משני העעמי' שאמרנו בשם הרמב\"ן לשבח או לגנאי והוא ענין ונתתם \nאות' אל אלעזר וכו' ומה שרמזתי במל' לאמר הראשון שתו' ציווי המצוה בעצמה הנה הוא \n"},{"index":16,"he":"לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך וכו' וכל עניני פרה אדומה ובזה נתישבו שני \nדיבורים הנאמרים בפסוק ראשון והשני ושני כעמים לאמר ולמה הוזכר אהרן בכאן וגם אומרו \nזאת חוקת מה ענין חוקת ומה ענין זאת מה ממעע, או ירצה במ\"ש זאת חוקת התורה ירמוז אל \nמ\"ש שלמת החכם מכל האדם אמרתי אחכמה בענין טעם פרה אדומה והיא רחוקה ממני מה שלא \nאמר כן במצוה אחרת כלל ואם שלמה יגע ולא מצא מי זה יעריך בלבו להתחכם בה וזהו מה \nשהזהיר הכתוב את החכמים שלא יטרחו בחקירחם כי הנה זאת ענין פרה אדומה היא לבדה \nנקראת חוקת התורה שאין לה טעם והיא אשר ציווה ה' לאמר לכל החכמים כי זאת לבדה היא \nחןקת התורה בלי שום טעם ולא יפשפשו אחריה כענין שלמה כנ\"ל משא\"כ בשום חוק מהחוקים \nויהיה שיעור הכתוב אשר ציווה ה' לאמר לחכמים כי זאת נקראת חוקת התורה כנ\"ל, או ירצה \nדרך רמז כי אח\"כ אמר זאת התורה אדה כי ימות באוהל ורז\"ל דרשו אין התורה מתקיימת אלא \n"},{"index":17,"he":"במי שממית עצמו עליה ודרשו כן משום דהל\"ל זאת תורת האדם כי ימות וכו'. כמ\"ש זאת \nתורת המצורע כי אומרו זאת התורה כולל לכל כללות התורה כולה, וכפי דרכינו יאמר מה \nשנודע כי אדם הראשון יע\"י חטאו בעץ הדעת גרם מיתה לכל נתינת התורה כמשז\"ל על חרות \nעל הלוחות חרות ממלאך המות וכשחטאו בעגל חזרו ונקנסה עליהם מיתה וז\"ש זאת התורה אדם \nוכו' כלומר אדם הראשון הנקרא אדם ולא איש או אנוש או גבר הוא אשר גרם לשימות באהל \nתחת כיפת הרקיע הזאת המתוחה כאוהל ואלו לא חטא נשאר חי לעולם בג\"ע אשר הוא מחוץ \nלאהל הרקיע כנזכר בס' הזוהר פ' ויקהל ובפרקי ר\"א, ואמנם אחר שאדם גרם המיתה הנ\"ל \nבאה זאת התורה אשר ציווה ה' אותנו על ידי משה כמ\"ש וזאת התורה אשר שם משה לפני בני \nישראל על פי ה' ביד משה כדי לכפר עון אדה\"ר לבטל המיתה וגם זה לא הועיל כי חזרו \nלחטוא בעגל וגרמו אל כל הבריות אשר באהל הזה הנ\"ל להטמא בחטא העגל המטמאה כנידה \n"},{"index":18,"he":"כמשז\"ל מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה שנאמר תזרם כמו דוה וכו' וז\"ש כל הבא אל \nהאהל מאחר עון העגל ואילך ונולד אז בין אותם שכבר היו באהל ונולדו כבר ועמדו על הר \nסיני ופסקה זוהמתן כולה יטמאו שבעה ימים בטומאת העגל ולכן חזרו למות וז\"ש כל הבא אל \nהאהל וכל אשר באהל יעמא, או ירמוז אל מה ששאלו בס' הזהר בפרשת תשא כי יהושע שכתיב \nבו לא ימיש מתוך האהל ולא היה עם ישראל בעשיית העגל והנה כבר נפסקה זיהמתן בהר סיני \nולא התנצל את עדיו שקבל מהר חורב איך מת והשיב כי זהו סוד וקרא לו אהל מועד חיים \nקצובים כמ\"ש ובית מועד לכל חי וכיוון דאחפגים סיהרא אוהל מועד משכן העליון בעון \nהעגל גם יהושע נער לא ימוש ג\"כ אתפגים בהדה וז\"ש כל הבא אל האהל הם כל ישראל שחזרו \nבתשובה ונכנסו באהל מועד בין כל אשר כבר היו תמיד באהל והוא יהושע גם הוא נטמא \n"}]}
