{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-9","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":9,"title":"קטע 9","hebrewTitle":"קטע 9","segments":[{"index":1,"he":"מקום וזהו סו\"ד מ\"ש ז\"ל על ויקרא לו אל אלדי ישראל הב\"ה אמר ליעקב אני אל בעליונים \nואתה אל בתחתונים והענין כי אל במלואו אל\"ף למ\"ד עם הכולל הוא בגימ' מקום ונמצא כי \nהקב\"ה ויעקב נקראים אל ומקום וזהו ויפגע במקום לשון פגיעה כי שניהם זה כיוצא בזה זה \nאל בעליונים וזה אל בתחתוניה:\nויחלום וכו' כי כבר אמרו בס' הזוהר כי אין חלום זה רק נבואה ממש אלא שלהיותו אז \nשרוי בלא אשה שרוי בלא שכינה נגלה לו השי\"ת ע\"י נפילת פנים הנק' חלום כנודע, והנה \nהשמים והארץ הם כדמיון הבית והעליה וארובה אחת באמצע קרקע העליה וסולם מוצב רגליו \nארצה בא\"י הנק' ארץ סתם כנ\"ל על הנותן מער ע\"פ ארץ גם נק' ארצה ר\"ל הארץ הידועה היא \nארץ ישראל ע\"ד שפי' רז\"ל על ישובו רשעים לשאולה לאמבטי התחתונה בגיהנם גם נק' ארצה \nארץ ה' כי היא ארץ המיוחדת אל מושב השכינה ה' אחרונה של הויה היא ה\"א זעירא .של \nלהברחם אם כי על ידה נבראו שמים וארץ וראש הסולם מגיע ג\"כ השמימה באותו הנקודה \n"},{"index":2,"he":"האמצעית הארובה הנז' אשר שם ירושלים העליונה המכוונת כנגד ירושלים של מעה אשר שם \nרגלי הסולם כנז' וז\"ש השמימה בה\"א יתירה בדוגמ' מה שביארנו במלת ארצה, והנה מלאכי \nאלדי\"ם אותם הממונים להוריד כל מיני השפע אל התחתונים וגם יש מהם ממונים להעלות \nהמצו' והזכו' שעושים התחתונים וכל הנפשות בעלותם אחר הפעירה כל אלו עולים ויורדים \nבו בסולם הנז':\nוהנה וכו' להבטיחו שלא יצעער מפני יציאתו מא\"י כנז' כי הרי סופו לחזור ולשוב אליה \nולירש אותה וז\"ש הארץ אשר אתה שוכב וכו' וגם הבעיחו מן הצרה האחרת מן עשו אחיו אשר \nמיראתו ברח ויצא מא\"י וע\"ז אמר והנה אנכי עמך וכו':\nויקץ וכו' ואגב ארחה השמיענו מ\"ש רז\"ל כי אין השכינה שורה רק בזמן שהצבור מתפללין \nיחד ונא ביחיד וז\"ש ויקץ יעקב משנתו ויאמר ס\"ת צבו\"ר וסמיך ליה אכן יש ה' במקום הזה \nוגם הודיענו התנאי השני והוא שאין תפלת אדם נשמעת אלא בבית הכנסת וז\"ש ג\"כ במקום \n"},{"index":3,"he":"הזה כי המקום גורם כי שם מקום בית המקדש כנודע, ונחזור אל פרט הכתוב כי תכף כשהקיץ \nמשנתו לא היתה דעתו צלולה מעירוף השינה ולכן עדיין לא נתברר לו רק שהיה מקום קדוש \nכאחד משאר המקומות כענין מה שאירע למשה בסנה וליהושע ביריחו שנאמר להם של נעלך מעל \nרגלך וכו' אבל אחר שנצללה דעתו והוסרה השינה מעליו לגמרי אז נסתכל היטב בענין החלום \nההוא ואיך רגלי הסולם מוצב למעה במקום ההוא וראשו בירושלים של מעלה אז נפלה עליו \nאימה יתירה ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה משאר המקומות הקדושים וא\"כ אין זה כמו \nשאמרתי כשהקצותי יש ה' במקום הזה והוא מקום קדושה כשאר מקומות הק' אבל בית אלדי\"ם \nממש הוא זה שהוא בית המקדש של מטה כי הרי הוא מכוון כנגד ארובות השמים ושם הוא \nירושלים של מעלה א\"כ מוכרח הוא כי רגליו ג\"כ הם בירושלים של מעה וז\"ש וזה ר\"ל וזה \nהראש העליון הנה הוא שער השמים שהוא ירושלים של מעלה כנז' א\"כ זה ראיה כי זה התחתון \n"},{"index":4,"he":"שבו רגלי הסולם הוא בית אלדי\"ם ממש כנז' וז\"ש שני פעמים זה וזה:\nויקרא וכו' מהראוי שיאמר ויקרא שם המקום ואולם לוז שם המקום או יזכיר שניהם בשם עיר \nאבל ירמוז אל מה שנודע כי בית המקדש קפץ ונעקר ממקומו אל בית אל ושם היו רגלי הסולם \nונמצא כי קודם זה חלום לא היה שם קבוע אל הר המוריה כי לא ידעו מה הוא אבל שם העיר \nהיתה נק' לוז ועתה ע\"י החלום קרא יעקב שם אל המקום ההוא בית אל כי הוא מקום הר \nהמוריה שקפץ ושב שם וכיון שנעתק ממקומו ובא שם לכן גם את עיר לוז קראה בית אל ע\"ש \nשבית אל העקרי שהוא בית המקדש קפץ לשם וז\"ש ויקרא שם המקום ההוא שהוא הר המוריה שבא \nלשם קרא אותו בית אל ואגב ארחיה גם את שם העיר עצמה קראה בית אל ונרמז ענין זה במלת \nאת שהיא ריבוי כנודע ואמר כי אולם שם העיר לבדה בראשונה היתה נק' לוז אבל במקום \nעצמו שהוא הר המוריה לא היה לו שום שם כלל:\nויצא יעקב וכו' ארז\"ל כי כל מה שאירע לאבות הוא סימן לבנים וכפי זה נפרש ענין זה \n"},{"index":5,"he":"קצת באורך כי הנה ירידת אברהם למצרים הכל רמז אל כל אשר יארע לבניו בגלות מצרים \nכנודע וז\"ש רז\"ל בענין וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים כי נתנגע בכל העשר מכות שהביא \nהב\"ה על המצריים במצרים, ואמנם יציאת יעקב לחרן רמז על גלות האחרון של אדום כמ\"ש \nבס' הזוהר וגם במדרשי רז\"ל בהרבה מקומות וכמ\"ש אם יבא עשו אל המחנה האחת אלו אחינו \nשבדרום וכו' כי הכל רמז אל גלות אדום שהוא אשר ממנו נתיירא יעקב מאד יען אשר ראה שר \nשל אדום עולה ואינו יורד כמ\"ש ז\"ל על פסוק והנה מלאכי אלדי\"ם עולים ויורדים וכו' \nועליו נאמר ויצא יעקב וכו' היא גלות אדום כי אז יצאו ישראל המכונים בשם יעקב לשון \nעקב מבאר שבע א\"י היא כי שם היו שביעים מכל עובות כמ\"ש בני ציון היקרים וכו' והלכו \nבגלות אדום מפני חרון אפו ית' עליהם וזהו וילך חרנה וענין הפשט לא יצא ממקומו כי \nהאמת שיצא יעקב עצמו מבאר שבע וילך חרנה אמנם ראה בדעתו כי מה שאירע לו רמז לבניו \n"},{"index":6,"he":"בגלות אדום שיהיה לזרעו כפי מה שאירע לו וע\"כ קפץ בתפלה לפניו ית\". וז\"ש:\nויפגע במקום וכו' וכביכול נתרעם לפניו ית' מלשון לך פגע בו שהוא ענין מלחמה וענין \nתרעומת זה היה בסבת המקום הידוע שהוא בית המקדש שנחרב וז\"ש ויפגע במקום בסיבת \nהמקום, והעעם כי הנה ב\"ה נבנה פעם ראשונה בזכות אברהם ופעם שנית בזכות יצחק ואח\"כ \nנחרב ולא נבנה עוד בזכות יעקב והלואי שישאר בנוי בזכות יצחק ולא ישלוט בו עשו אחיו \nהוא אדום להחריבו ויספיק זכות יעקב שישאר בנוי בשב ואל תעשה מכיון שזכות אבותיו \nהספיק לבנותו בקום עשה ולכן וילן שם מלשון וילונו העם על משה נתרעם שם להקב\"ה על כי \nבא וכבה אור בית המקדש המאיר כשמש לכל העולם וכנודע ממ\"ש יהי מאורות ביום רביעי \nמששת ימי בראשית שהם ענין שני מקדשים שמש וירח ראשון ושני ששניהם נבנו והאירו באלף \nהרביעי ולכן מאורות שלם בשני ווין וגם באלף ההוא עצמו הרביעי נחרבו שניהם וכנגד זה \n"},{"index":7,"he":"באה תיבת מאורת חסר שני ווי\"ן כי מאר\"ת ה' וקללתו נחה עליהם והחריבם וז\"ש וילן שם \nכי בא השמש, גם בכה על מ\"ש ה' תשתפכנה אבני קדש אשר היו בירושלים עיר הקודש ראש כל \nהעולם ומראשותיו ונשתפכו והלכו לרומי הרשעה אשר אז מלכה בכל הכיפה ונעשית ראש כל \nחוצות לארץ ע' אומות הנק' חוצות כמו שבארנו לעיל על ושולח מים על פני חוצות ואפשר \nיהיה זה ענין הידוע הוליכו אדום וטיעוס אפר רב ואבני קדש מעיר ירושלים והקימו הר \nגבוה בעיר רומי הרשעה ועד ה'יום נק' שדה קדוש כנודע וז\"ש ויקח יעקב לשון מחלוקת כמו \nמה יקחך לבך 'מסיבת אבני המקום אשר היו מראשותיו בראש כל העולם ולמה נשתפכו בראש כל \nחוצות כנ\"ל גה וישכב במקום ההוא לרמוז אל אשר בניו שכבו לארץ חוצות וכדכתיב ג\"כ כי \nשחה לעפר נפשנו וכו':\nויחלום וכו' ורמזו לו כי אז בגלות האחרון אין עוד נבואה בעולם רק חלום חזיון לילה \nולכן גם לו אירע זה כי ויחלום דרך חלום בלבד זהראהו הקב\"ה והנה סולם וכו' כי הראהו \n"},{"index":8,"he":"ענין עליית וירידת שבעים שרים בסולם ההוא היה ירושלים סולם המחבר שמים וארץ כנ\"ל \nבדרך הראשון וכענין מ\"ש בס' דניאל ענין שר פרס ויון זה עולה וזה יורד וז\"ש והנה \nמלאכי אלדים עולים ויורדים בו א\"כ אל תצטער כי גם שר אדום עתיד לירד ממעלתו, גם \nהראהו הכרח וראי' לזה שאי אפשר שלעולמים יזנח ה' ותשאר ירושלים חריבה כי הלא היא \nכענין הסולם המחבר העליה והבית יחד והיה כדמיון הסולם המוצב ארצה בירושלים של מעה \nוראשו של הסולם מגיע השמימה היא ירושלים של מעלה כנ\"ל בדרך הראשון ואם ח\"ו יתבעל \nהסולם הזה ממקומו אין עוד קיום אל מעמד שמים וארץ ומוכרח הוא שסופ' להבנות בנין \nשלישי האחרון בזכותך כנודע:\nוהנה ה' וכו', עוד ראיה אחרת והיא במה שקראהו כי הנה כל התייצבות הב\"ה ומושבו \nבעוה\"ז אינו אלא עליו בסיבת המקום ההוא ירושלים ואם לא בעבורו היה מתרומם מעל הארץ \nלדור בעליונים, והנה שם הויה שולעת שם ושם הוא מכון לשבתו עולמים משם מולך על כל \n"},{"index":9,"he":"העולם כולו מש\"כ שם אלהים כי עיקר שליעתו על אומות העולם ובחוצה לארץ וכמ\"ש מלך \nאלדים על גוים מש\"כ בשם הויה וז\"ש והנה ה' ניצב עליו כנז' ר\"ל בסיבת ירושלים וא\"כ \nמוכרח הוא שהב\"ה למענו פעל להקים ולבנות' פעם שלישית בזכות יעקב כנ\"ל, ויאמר לו אני \nה' אלדי אברהם אביך ואלדי יצחק אשר להיותי אני אלדיכם בניתי בית המקדש ראשון ושני \nבזכות שניהם כנז' וכמו שבזכותם בניתיו שתי פעמים גם אבניהו פעם ג' בזכותך ואמנם לא \nאתנהג אז עוד עם זרעך בכעס במידת הדין כפי מה שמורה ענין יצחק שעליו נאמר ופחד יצחק \nכדי להחריבו אבל אתנהג עמהם במדת החסד מדתו של אברהם כמ\"ש חסד לאברהם ולזה הזכיר \nמלת אביך באברהם ולא ביצחק עם שהיתה צדקת בו יותר כי הוא אביו באמת וזה לרמוז כי \nבזכותו של יעקב יבנה בית ג' במדת החסד ובזה יהיה נועה לאברהם ויכונה בשם אביו ע\"י \nכן לא יחרב עוד ונמצא כי גם עיניך רואות כי הארץ הזו אתה שוכב עליה בגלות כנז' על \n"},{"index":10,"he":"וישכב במקום ההוא דע כי לך אתננה ולזרעך יראה כי כאשר נתתיה לזרעך בלבד לא נתקיימה \nבי כי מפני שחעאו לפני אבל אז אתננה לך וזרעך בגאולה אחרונה עי\"כ תתקיים בידכם \nלעולם ויהיה זה ע\"ד מ\"ש רז\"ל על כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מקיש הוא לזרעו מה \nזרעו בחיים אף הוא בחיים ע\"כ:\nוהיה וכו' אפילו אם תראה זרעך כי שחה לעפר נפשם בגלות אדום הנה יהיו משולים אל העפר \nאשר תחילה כל הבריות דורסים עליו ואח\"כ היא דורסת עליהם במיתתם כנודע וכן זרעך \nידרסו וישלטו על כל העולם, והנה בראשונה היו זרעך מושלים בארץ ישראל לבדה אבל אז \nופרצת ימה וכו' כי כל ארצות ע' אומות הסובבת סביב א\"י כמין חומה סביב תעשה פרצה בהם \nותדרסם ותמשול עד סוף העולם ימה וצפונה וכו' ואז אהפוך אל עמים שפה ברורה יבינו \nוידעו כי בסיבתך ובסיבת בניך שהיו נחלתי נמשכת להם הברכה וז\"ש ונברכו בך וכו':\nגם ירמוז כי לימות המשיח לא יקוללו כל האומות ואמנם ישארו גם מכולם שארית וזה \n"},{"index":11,"he":"בעבורך ובעד זרעך למען ימשך לכם תועלת להיות לכם עבדים עובדי האדמה כמ\"ש ובני נכר \nאכריכם וכורמיכם וגם כי המה יביטו יראו בכם בגדולתכם כי האמת היה אתכם אשר לא הלכתם \nאחרי הבעלים כהם:\nוהנה אנכי עמך חזר להבעיחו בכל הזמנים אם בהיות ישראל יושבים על אדמתם והנה אנכי \nעמך וגם כאשר תלכו בגלות בארצות אויבכם אלך עמכם לשומרכם כמ\"ש ז\"ל גלו לאדום שכינה \nעמהם וז\"ש ושמרתיך בכל אשר תלך ובמילת כל ריבה כל ד' הגליות כמ\"ש ז\"ל גלו למצרים \nגלו לבבל וכו', ובתשלום קץ הליכתם בגלות האחרון אקבץ גלותכם והשבותיך אל האדמה הזאת \nוגם תראה אורך הגדול של גלות אדום אל תתיאש מן הגאולה כמ\"ש ואפס עצור ועזוב ומובטח \nאתה כי לא אעזבך אע\"פ שלא יהיו זרעך ראוים וצדיקים ועי\"ז יהיה מן הדין לעוזבם בגלות \nלא אעזבך עד אשר אם וכו' כמ\"ש בעיתה אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה. ויקץ וכו' אחר \nשהובטח בחלום לקבץ גלותם ולא יעזבם בשום זמן כנז' אמר א\"כ בוודאי הוא ובאמת כי \n"},{"index":12,"he":"אעפ\"י שגלו עדיין השכינה לא זזה מכותל המערבי להיות שם תמיד ממתנת עד יחזרו ישראל \nלמקומם כנודע וז\"ש אכן יש ה' במקום הזה אף אחר החורבן אע\"פ שאז אנכי זרע ישראל \nההולכים בגלות בארצות הגוים לא ידעתי זה יען יצאתי משה ולא ראיתי את השכינה קיימת \nבכותל המערבי ז\"ש ואנכי לא ידעתי כי הייתי בחו\"ל ולא הניחוני האומנות לעלות בכל ג' \nרגלים לראות פני ה' כבתחילה:\nוירא וכו' עם אשר הובעח כנז' חזר ונסתכל בדעתו ענין אורך הגלות האחרון ויירא מאד \nמאד פן ח\"ו יתיאשו בניו מן הגאולה וח\"ו יכנו עורף ככל הגוים ואז חזר ואמר מה נורא \nוכו' הנה יש תקנה לאחרית בני ואין לי לירא כי הרי רואה אני שכיון שהשכינה לא זזה \nמשם כנז' ודאי כי יש תקוה אל בנין בית האחרון הנק' בית גמור ולא הר או שדה כענין \nשקראו אבותי אברהם ויצחק יען כי ראו כי שני מקדשים הראשון והשני נחרבו וז\"ש מה נורא \nהמקום הזה עדיין מורא שכינה כמ\"ש ז\"ל ובמורא גדול זה גלוי שכינה עדיין הוא במקום \n"},{"index":13,"he":"הזה כי אף ע\"פ שהם שוממים בקדושתם הן עומדים ומכיון שעדיין יש שם גלוי שכינה הנק' \nמורא איננו חרב ממש אמנם אין זה חרב רק בית אלדי\"ם גמור הוא ובנוי על תלו וכאילו לא \nנחרב דמי, ומה שאני רואה כי נחרב הוא לפי שהוא בית אלדי\"ם מדת הדין ולפי שעה שלעה \nבו מדת הדין להחריבו מפני חטאינו האמנם שם בית נק' עליו וכאילו הוא בית קיים כי \nעתיד הוא להבנות וזה ממה שאני רואה שעדיין המקום הזה נורא בגלוי שכינה וזה יורה \nשתחזור לבנותו בית קיים ועוד ראיה אחרת כי הרי וזה ר\"ל זאת ירושלים האחרת של מעלה \nהיא עדיין קיימת והיא שער השמים פתוחה תמיד לקבל דרך בה תפילות ישראל אף בזמן שהם \nבגלות כדי שיגאלו. ע\"כ:\nויקרא וכו' מאחר אשר עתה בהיותו חרב נק' בית אלדי\"ם שהוא בית ממש אלא שהוא חרב מפני \nמדת הדין הנק' אלדי\"ם לפי שעה א\"כ מובטח אני כי עתיד ליבנו' בית שלימה ואין עוד \nהפרש מעתה אל אז רק כי בתחילה היתה בית אלדי\"ם ואז תהיה נק' בית אל נמשכת משם חסד \n"},{"index":14,"he":"אל כל היום ולא תחרב עוד אמנם תמיד נק' בית אף בזמן הגלות, והנה עוד היה זמן אחר \nוהוא בימי ירמיהו כשנחרב חרבן ראשון ואז שם ירושלים העיר הקדושה היה לה שם אחר והוא \nלוז ע\"ש מקל שקד אני רואה כי שוקד אני על דברי לעשותו ולהחריבה מש\"כ עתה כי לא תחרב \nעוד ונק' בית אל אך בראשונה בחרבן ראשון היתה נק' לוז כנז':\nאו יראה אולם לוז וכו' יראה כי מה שאמרתי שאחר ביאת מלך המשיח יבנה בית המקדש ויקרא \nשמו בית אל ע\"ש מדת החסד אין זה תכף בתחילת וראשית ביאתו כי גה אחר ביאתו עדיין \nתהיה צרה גדולה לישראל ושם אלדי\"ם עדיין ישתמש במידת הדין וזה במלחמת גוג ומגוג אשר \nלא היתה כמוה כנודע ואז עדיין לא יהיה נק' בית אל עד אשר עדיין יבא ג\"כ זמן תחית \nהמתים כי אז כל הגוים והאומות ימותו ולא יחיו כ\"א ישראל לבדם כמ\"ש יחיו מתיך וכו' \nולא אמר יחיו המתים אבל באומות העולם כתיב וארץ רפאים תפיל וכתיב רפאים בל יקומו \n"},{"index":15,"he":"מתים בל יחיו וכו' ואז אחר תחית המתים יקרא שמה בית אל באמת כי אז נחו מכל מיני מדת \nהדין אם מענין מלחמת גוג שכבר נתבטלה אז ואם מענין אומות העולם שלא יהיו אז בעולם \nלהצר לישראל ואם מענין המיתה עצמה שתתבטל מישראל כמ\"ש בלע המות לנצח אך כל זמן שלא \nבאה החית המתים עדיין לא תוכל להקרא בית אל מפני שעדיין מדת הדין קיימת במקצת כענין \nהג' דברים הנז' וז\"ש ואולם אף שאמרתי שנק' בית אל האמת הוא כי עדיין צריך שתקרא \nהעיר ירושלים לוז על שם תחיית המתים כמו שנבאר וזה השם יהיה לך לראשונה טרם שתקרא \nבית אל, ומה שתקרא לוז על שם תחיית המתים הטעם הוא לב' סיבות הא' כי קודם לכן היתה \nהמיתה מצויה בכל העולם זולתי בעיר הנק' לוז בס' שופטים אשר ארז\"ל כי לא נכנס בה \nמלאך המות בעולם ועל שם הזה תהיה עיר. ירושלים נק' גם היא לוז, והסיבה הב' במה שנז' \nבס' הזוהר כי תחיית הגוף מתחיל מן החוליא של השדרה הנק' לוז והוא כשאור אל העיסה \n"},{"index":16,"he":"והוא עצם קיים לעולם ואינו נרקב לעולם ונק' בתואל הארמי מפדן ארם וכאשר לא קרקפתא \nדלא מנח תפילין ואין קשר תפילה של ראש נקשר שם בעצם תחיה כלל ויען בו תלויה התחי \nנק' זמן התחיה לוז ע\"ש העצם ההוא ונודע כי התחיה תהיה בעמק יהושפט סמוך לחומת \nירושלים ושם יקומו כל המתים במשפט ולכן שם העיר ירושלים תקרא אז לוז כי בה תהיה \nעיקר תחיית המתים:\nוידר וכו' אז נדר יעקב נדר הזה ואמר פשוט ומוכרח הוא כי בהיות זרעי בגלות יתנהג \nעמהם בשם אלדי\"ם מדת הדין אמנם מה שאני שואל ממנו הוא שזה שם אלדי\"ם לא יתנהג בדין \nגמור אמנה שיהיה עמדי לבלתי יכלה זרעי בגלות ושמרני בדרך הזה של גלות אדום אשר אני \nהולך שם בגלות ושם יתן הוא בעצמו לחם חוקי ולא ע\"י ע' שרים של האומות כי מכיון \nשאיננו עובד להם לא יתנו לי מזונות ואחר אשר סבלתי עול הגלות ההוא לכפר עונותי אשוב \nאח\"כ אל בית אבי ויקבץ נפוצותי לירושלים ובית המקדש הנק' בית אבי שבשמים והנה אז לא \n"},{"index":17,"he":"ישלוט בנו מדת הדין שם אלדי\"ם כבזמן הגלות אמנם תמורת שם אלדי\"ם יהיה שם ההויה מדת \nהרחמים שולטת עלי אז וז\"ש והיה ה' לי לאלדים יראה תמורת, ואז האבן הזאת הנק' אבן \nהשתיה תבנה ותקרא בית אלדים בנויה ולא חריבה האמנם לא תקרא אז בית אל עד אחר תחיית \nהמתים כמו שבארנו לעיל על ואולם לוז שם העיר לראשונה כי אע\"פ שתבנה ותהיה בית תהיה \nנק' ע\"ש אלדים וז\"ש יהיה בית אלדים ואם כה יעשה לי הנני נודר נדר כי כל אשר תתן לי \nעשר אעשרנו לך ואפריש את השתי מעשרות ראשון ושני שאין בהם חיוב מיתה ומכ\"ש התרומות \nשהם בחיוב מיתה וכנודע מ\"ש ז\"ל על גלתה יהודה מעוני מפני ביטול מעשר עני ולכן \nכשתגאלני גאולה הד' אתקן ענין המעשרות כי לסיבתם גלינו מארצנו:\nוישא יעקב רגליו וכו' אחר שראה בחלום ענין גלות אדום המר והנמהר לא היו רגליו \nמתרצים ללכת בגלות ההוא כי נפל פחדו עליו יתר משאר הגליות יען לא נתברר לו הקץ ההוא \nאמנם כאשר נסתכל כי יש תקוה לאחריתו ושבו בנים לגבולם בגדולה ומלכות אשר לא נהייתה \n"},{"index":18,"he":"כמוה אז וישא את רגליו בעל כרחם וילך ארצה שעיר שדה אדום הנק' ארצה בני קדם לפי \n"}]}
