{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-90","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":90,"title":"קטע 90","hebrewTitle":"קטע 90","segments":[{"index":1,"he":"ונפגם כנ\"ל, ואמנם כל זה הוא ענין המיתה בעצמה שהוכרחה לחזור ועתה בתחילת הפרשה \nדיבר בתיקון אחר והוא כי על הפחות ראוי לתקן שלא יקבלו עוד ישראל טומאה אחרת חמורה \nמחמת המיתה הנז' המוכרחת והוא טומאת מת אבי אבות הטומאה ואם נטמאו בה איך יטהרו \nממנה ואמנם כמו שרצתה התורה לסלק תמיהה עצמה אלא שלא עלה הדבר לפועל הנה על הפחות \nבאה התורה הנ\"ל לתקן עמאי המת הנז' וז\"ש זאת הפעולה של פרה אדומה שנזכר לטהר טמאי \nמת התורה שקבלו בהר סיני הוא ענין פעולה הזאת הנז' ואמר כי הוא אשר ציוה ה' לאמר \nויקחו אליך פרה וכו' ובזה יתיישב היטב דרשת ר' משה הדרשן בשם המדרש כי פרה באה \nלטהרת העגל וכל מעשיה ועניניה מידה כנגד מידה דוגמת העגל כי כמו שהעגל המשיך טומאת \nהמיתה כן הפרה תטהר טומאת המיתה כנ\"ל ובאומרו ויקחו אליך וכו' ירמוז אל מה שנודע כי \nשבעה פרות נעשו ממשה ועד מלך המשיח וכולן היו צריכין לעבר בה מעט מאפר פרה של משה \n"},{"index":2,"he":"רבינו ע\"ה וז\"ש ויקחו אליך וכו' מן הפרה שלך יקחו תמיד מאז ואילך עד מלך המשיח לערב \nפרות שלהם, הראשון הנקרא אדם ולא איש או אנוש או גבר הוא אשר גרם לשימות באהל תחת \nכיפת הרקיע הזאת המתוחה כאוהל ואלו לא חטא נשאר חי לעולם בג\"ע אשר הוא מחוץ לאהל \nהרקיע כנזכר בס' הזוהר פ' ויקהל ובפרקי ר\"א, ואמנם אחר שאדם גרם המיתה הנ\"ל באה זאת \nהתורה אשר ציווה ה' אותנו על ידי משה כמ\"ש וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על \nפי ה' ביד משה או ירצה במה שמעורר שכיוון שהדיבור הי' אל משה ואהרן הל\"ל דברו אל \nבני ישראל ויקחו אליכם והענין כי כיון שהטעם של פרה לטהר טומאת העגל כנ\"ל גנאי הוא \nשאהרן ידבר להם בנקיחת הפרה יען כי הוא עשה העגל ולכן דבר אתה לבדיך אל בני ישראל \nוגם שיקחו אליך לבדיך פרה אדומה ולא אליכם שניכם האמנם בעת דבורו ית' נמצא שם גם \nאהרן לב' סיבות הנ\"ל בשני הדרכים אם לסיבת מיתת מרים ואם לסיבת ונתתם אותה אל אלעזר \n"},{"index":3,"he":"וכו' כנ\"ל ואמנם היות הקיחה אליך אעפ\"י שאין נעשית על ידך הוא לפי שכמו שאתה גרמת \nלהם חיים בהורדת הלוחות לכן על הפחות תהיה לקיחתה אליך וכמו שאתה שרפת העגל להעביר \nטומאחו כן עתה על הפחות תהי' לקיחתה אליך כנגד ויקח את העגל אשר עשו וזכותך יעזרם:\nפרה אדומה וכו' לכפר עון העגל של זהב אדום תבא פרה אמו של העגל אדומה וגם תמימה \nהיפך העגל שיצא כדמיון השסיעה בשתי גבין וראשין שור וחמור ואין מום גדול מזה וכמו \nשיצא כדמיון עגל קטן שלא עלה עליו עול ולא כדמיון שור גם באמו אשר לא עלה עליה עול, \nונתתם אותה שניכם משה יהי' שליח בעבור כל ישראל ואהרן בעבור עצמו שחטא בעגל יביאו \nאת קרבנם בידיהם וימסרוהו לאלעזר הכהן שלא חטא בעגל והוא יקריב את קרבנם ויהיה \nשלוחו של משה במעשה הפרה כנגד מעשה משה בעגל:\nוישמע הכנעני מלך ערד וכו' ע\"ד רמז נוכל לבאר פרשה זו בשלשה פנים הא' במה שנודע הוא \nהיצה\"ר הוא מלאך המות הוא נחש הארור בחטאו של אדם הוא ארור כנען שהוא הקליפה שיצתה \n"},{"index":4,"he":"ממידת הדין הנקראת ח\"ס בן נח באופן שזה הכנעני הוא היצה\"ר אם לסיבה שהוא מכניע את \nהאדם תחת רשותו להחטיאו והוא מלשון הכנעה או הוא מלשון סוחר כמו כנעני נכבדי ארץ \nוכמו כנען בידו מאזני מרמה ונקרא כן יען היצה\"ר נעשה סוחר קונה את האדם ומוכרו לתחת \nיד שר של גיהנם כמ\"ש בספר הזהר בפסוק והכנעני אז בארץ ונקרא מלך ערד בגי' הרע עם \nהכולל כי הוא מלך זקן וכסיל הוא היצה\"ר וזהו מלך ערד והרוצה להרחיקו ולצאת מתחת יד \nמלכותו יעסוק בתורה הנקראת מים חיים כמשז\"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש \nוכשאדם מתרחק מדברי תורה אז מולך היצה\"ר עליו ויושב עמו דירת קבע וז\"ש יושב הנגב כי \nאינו יושב וקובע דירתו אלא בארץ הנגב יבישה בלי מים שהיא התורה' ע\"ד כי ארץ הנגב \nנתתני לשון נגיבות והנה אין לך אדם מישראל שאינו עוסק בתורה וקורא קריאת שמע ומלא \nמצות כרמון, ואמנם כשמוע היצה\"ר כי בא הישראלי הזה דרך האחרים ואינו עובד את השי\"ת \n"},{"index":5,"he":"באמונה אלא במרמה כמרגל את הארץ כנזכר בספר הזהר פ' שלח לך על ויעלו ויתורו את הארץ \nשעוסק בתורה כמרגל ולא לשם שמים אז מתעורר להלחם בו זהו וילחם בישראל וכיון שעוסקו \nבתורה ובמצות שלא לשם שמים אלא כמרגל דרך האחרים אין בו כח לעמוד ותיכף נופל ביד \nהיצה\"ר וישב ממנו שבי כל רמ\"ח איברים ושס\"ה גידים שהיו בעודו קטן שבויים תחת מלכותו \nשל זה וכשהגדיל בן י\"ג בשנים נשתעבדו תחת היצ\"ט עתה חוזר היצה\"ר ושובה אותם מתחת יד \nורשות הנשמה הנקראת ישראל ומתחת רשות יצ\"ט וז\"ש וישב ממנו שבי היינו היצה\"ר מישראל \nהנז' את הרמ\"ח אברים הנקראים שבי להיותם בתחלה שבויים תחת ידו וכל זה גרם לישראל \nהנ\"ל יען בא דרך האחרים שלא לשמה כנ\"ל ולא דרך בדרך או החיים לשמה, ועתה כראותו \nשנמסר לגמרי ביד היצה\"ר חוזר בתשובה וצועק אל הקב\"ה שיעזרהו כבתחלה וכדי שיענהו \nנודר נדר בעת צרתו זו ואומר אם נתון תתן את העם הזה הוא היצה\"ר מלך ערד הוא עם \n"},{"index":6,"he":"חיילותיו כנזכר בפ' בא ברעיי' מהימנא כי סמא\"ל יש לו ד' מחנות ועליהם ד' שרים אף \nוחמה ומשחית ועון וכולם סובבים את האדם ומושלין עליו וז\"ש את העם הזה היצה\"ר \nוחיילותיו גם אומרו נתון תתן ירמוז אל הנ\"ל נתינת היצה\"ר ונתינת חיילותיו גם ז\"ש את \nהעם כי העם הם החיילות וא\"ת מרבה את היצה\"ר שהוא מלך עליהם או נתון הוא היצה\"ר ותתן \nהוא השבי הנ\"ל שהוא רמ\"ח איברים או נתון הוא לשעבר כלו' מה שכבר הייתי בתחלה נקרא \nישראל איש צדיק ואז היו נתונים הגוף וכחותיו בידי ולכן גם תחזור בכח חשובתי ליתן \nעתה שנית את היצה\"ר בידי והחרמתי את עריהם הם האברים של הגוף הנעשים בתים וערים \nומקום מושב אל היצה\"ר וכחותיו בסוד עיר קטנה ואנשים בה מעט והחרמתי ר\"ל אקדישם חרם \nקדוש שיהיה מקודשים לעבודת שמים מהיום ואילך ולא יהיו שום חלק בהם אל היצה\"ר כאשר \nהייתי מתחילה בא דרך האחרים פוסח על שתי הסעיפים, כיון אשר הקב\"ה מסתכל בקול הישראל \n"},{"index":7,"he":"ההוא ומבין כי לשם שמים הוא מדבר ונודר בכל לבו ובכל נפשו וז\"ש וישמע ה' לשון הבנה \nוהסתכלות אז ויתן את הכנעני הוא היצה\"ר מוסרו ביד האדם להיותו שבוי בידו להטותו \nלדרך טובה ומחרים ומקדיש אותם ר\"ל את היצה\"ר ואת חיילותיו ואת עריהם הם אברי הגוף \nכנ\"ל ולא די שמכריח את אברי הגוף אלא אף גם את היצה\"ר עצמו על דרך ואהבת את ה' \nאלקיך בכל לבבך בשני יצריך יצ\"ט ויצה\"ר ואז מקיים נדרו אשר נדר והחרמתי וכו' וז\"ש \nויקרא שם המקום ההוא חרמה הקדש גמור להשי\"ת ואלו אמר שם העיר הי' חוזר אל האיברים \nבלבד לכן קראו מקום כלומר המקום ומלואו כי הגוף נעשה כסא ומקום אל הכנעני הוא \nהיצה\"ר ועתה קראו חכמים קודש להשי\"ת לעולמי עד:\nאו ידבר בעת ישכב על מטתו בלילה אשר האדם מפקיד רוחו ונשמתו בידו ית' ונשמתו עולה \nלמרום אצל הקב\"ה כנודע ולכן מתפלל האדם טרם ישכב יהי רצון מלפניך ה' או\"א שתשכיבני \nלשלום וכו' והאירה עיני פן אישן המות וכו' גם בתפלת ערבית מתפלל ושמור צאתנו ובואנו \n"},{"index":8,"he":"לחיים ולשלום ומהראוי שיתפלל כך בבוקר שמאז ואילך יוצא לשוק ולדרך ומתיירא מפני \nסכנת לסטים ולא בעת השכיבנו אבינו לשלום וכו', אבל הכוונה היא על השמירה האמיתיות \nאין כח לנשמה בעליתה אז למרום להשתמר מן המזיקין הפוגעים בה לולא בהקדמות תפלתו אל \nהשי\"ת ישמור צאתו מן העוה\"ז בעלייה הנקראת יציאה ובירידה בבוקר שהם בצורת כלבים \nלועקים חומרים הנה נשמה המזיקין ההם שוכנים באויר הרקיע אשר שם כמה מדורות להם \nובאויר ההוא כמה דרכים הנקראים הקליפות וכחות הטומאה, ואז אם הנשמה ההיא בדרכי חושך \nותראה איזה הוא הדרך הישר לעלות ודומה אל המרגלים הבאים בדרך עקלתון כי אינם בקיאים \nבדרכי הארץ ואז המזיקין הנקראים כלבים צועקים במשמרת שניה של הלילה שאז זמן עליית \nהנשמות ואל זה רמזו רז\"ל במס' ברכות באומרם משמרה שניה כלבים צועקים ומגידים אל כת \nהמזיקין היותר גבוהים מהם הנקראים אריות ויוצאין וטורפין את הנשמות ההם וזהו סוד \n"},{"index":9,"he":"הלילה וכו' מיד כלב יחדתי הושיעני מפי אריה וכו', וז\"ש:\nוישמע הכנעני הוא הסטרא אחרא ונקרא מלך ערד שהוא גימט' רעה עם הכולל כי גן עדן נקרא \nארץ הטובה וגיהנם נקרא ארץ רעה ולכן נקרא יושב הנגב כי מדורתו וישיבתו בגיהנם הנקרא \nנגב לשון גניבות כנודע כי תלמידי חכמים העוסקים בתורה הנקראה מים אין אור גיהנם \nשולטת בהם כי המים מכבין האש והנה גיהנם שהוא איש נוגב ממימי התורה ושם מושב הכנעני \nהנז', ואמנם מה ששמע הוא כי הנשמה הנקראת ישראל אינה בקיאה לעלות באורח חיים אורח \nישר אבל באה דרך האחרים והמרגלים שאינם בקיאים בדרכים והולכת בדרכי חושך והשמיעה \nהזו היא מן המזיקי' הנקראים כלבים צועקיה כנ\"ל ועי\"כ מבין כי הנשמה זו אינה כשרה \nואינה עוסקת בתורה כי:\nלכן אין התורה מאירה לפניו ללכת באורח חיים ועי\"כ מתגבר ויוצא לקראתו וילחם בישראל \nהנזכר בראיתו כי בא דרך 'האחרים כי תרגום מקומות הוא אחרים שאינה יודעת לכוון אל \n"},{"index":10,"he":"מקום אחד אשר אליו תלך אלא נוסעת ממקום למקום ומאתר לאתר כדרך כל המרגלים שאינם \nמבני עלייה ראויין לעלות להשתעשע בו ית', ואז וישב ממנו שבי הם התורה והמצות שעסק \nהאדם בהם באותו יום ולוקחים אותם ממנו בסוד מצאוני השומרים הסובבים בעיר לשאו את \nרדידי מעלי הוא לבוש הנשמה הנעשה ע\"י המצו' וכיון שעבר באותו יום איזה עבירה ח\"ו יש \nבהם כח שבות ממנו הרדיד ההיא הנקרא שבי ולא עוד אלא מכיון ששלטו באותה הנשמה יש להם \nכח לשלוט אף גם על הגוף שלה המושכב על המטה ושוכבין עמו ומתחממין עמו רוחות הנקבות \nומשחיתין זרעו ולילית שובה אותה טיפות זרע קדושות שיש בהם רוחניות קדושה ומתעברת \nמהם ויולדתן והם הם השדים האמתיים והם נשמות קדושות שבוייות ביד סטרא אחרא כמבואר \nבס' הזהר על לא תאונה אליך:\nחסר דף קפו ע\"ב:\nדרך ים סוף למען לא ישובו מצרים כנ\"ל שם וראו עתה שחזר להסיעם דרך ים סוף ובפרט כי \nזה היה אחר ארבעים שנה ואמנם היה יכול להעבירם דרך אמצע ארץ אדום כי קרוב מאוד \n"},{"index":11,"he":"ליכנס לארץ כנען וסבבם מחוץ לכל ארץ אדום היושבת בדרום ארץ כנען וגם יסבבו את ארץ \nמואב אשר בקרן דרומית מזרחית עד שיבואו לארץ סיחון ועוג מזרחה ומשם יכנסו ליריחו \nוז\"ש לסבוב את ארץ אדום והנה גם ארץ מואב נרמזה במלת את יתירה וז\"ש לסבוב את ארץ \nאדום כי כבר נצטוו אל תצר את מואב ואז ותקצר נפש העם בדרך הם הערב רב קצרה נפשם \nבדרך הארוך שסובביה לבלי צורך ולא נחם דרך אמצע ארץ אדום כי קרוב מאוד הוא ובזה \nיתורץ מה שהודיענו שהיה דרך ים סוף ללא צורך וגם מלת את יתירה וגם למה הודיענו אם \nהיו סובבים את ארץ אדום וגם למה בכל הארבעים שנה לא קצרה נפשם אלא עתה וגם אומרו \nמלת נפש, והענין כי ישראל היו תוך ענני כבוד אשר הי' מיישרים את הדרכים כמישור והיו \nמוקפין מהם לבל יכם שרב ושמש גה ענן אחד מהם תחתיהם והיו כרוכבים על סוסים ילכו ולא \nיעפו ונהנים שם מזיו השכינה אבל העבר רב היו הולכים ברגליהם שלא על גבי ענני כבוד \n"},{"index":12,"he":"מוכים משמש ושרב כי היו חוצה אל העננים כנודע והם סובלים תוקף צער הדרך וז\"ש בדרך \nולכן קצרה נפשם ולא נפשם של בני ישראל אז וידבר העם באלקים ובמשה כי שניהם הוציאם \nממצרים שלא ברשות שם הוי\"ה וזהו שאמרו ז\"ל השוו כבוד עבד לקונו ולא אמרו להיפך כבוד \nאדון לעבדו שהוא יותר עון אבל רמזו אל הנ\"ל כי השוו אותו לשם אלקים בענין הזה כי \nכמו ששם אלקים העלה אותם כן משה העלה אותם לתקן את עצמו כי הם הסיגים שלו כנ\"ל ולכן \nנתרעמו על שניהם למה זה העליתנו שניכם ממצרים ולא אמרו העלנו והם כבר ידעו כי נגזרה \nגזירה על משה למות במדבר ונשאו ק\"ו בעצמן שהם הסיגים שלו וא\"כ מוכרח הוא שימותו גם \nהם כמוהו במדבר וז\"ש למות במדבר ומי הגיד להם זה, ואמרו כי אין לחם וכו' עם היות \nשקר שעדיין המן יורד להם וגם בארה של מרים כבר חזרה בזכות משה וגם שהל\"ל וגופינו \nקצה שהיא האוכל ואין הנפש אוכלת וגם דהל\"ל בלחם הקל ולא הקלוקל ועוד כי שקר דברו \n"},{"index":13,"he":"שהי' המן משתנה לכל לטעמים שרצו ואם כמשז\"ל שאמרו וכי יש ילוד אשה שמכניס ואינו \nמוציא עתיד מן זה לנפח במעינו וכו' והנה זה היה בסוף ארבעים שנה וכבר הורגלו בכך, \nוהענין שאם חשיב לנו שהרי גם ישראל מתו כולם במדבר ואינכ' טובים מהם ומה זה שאמרו \nלמות במדבר לז\"א כי אין לחם וכו' כלומר אף אם בני ישראל מתו במדבר היו שבעים מכל \nטוב כנ\"ל כי המן היה משתנה להם לכמה טעמים משא\"כ אנחנו הערב רב שלא היו אוכלין את \nהמן עצמו הנקרא לחם מן השמים אלא הפסולת שהיה נשאר מן המן אחר שטחנו אותו ברחיים \nכמ\"ש ז\"ל על שטו העם ולקטו והי' טעמו כטעם לשד השמן ולא יותר אשר אז נקרא לחם \nהקלוקל המקולקל כי אחר שהוציאו ממנו שמנו ודובשו היו נותנין לנו הפסול' המקולקל \nבאופן כי לחם גמור לא היינו אוכלין כלל אלא לחם הקלוקל שהוא הפסולת אשר לא היה \nמשתנה לטעמים רבים מתוק ומר וחמוץ אלא לשד השמן ואין דבר שנפש האדם קצה בו כמו מי \n"},{"index":14,"he":"שמתמיד לאכול דברים שמנים וז\"ש ונפשינו קצה וכו' ועיין מה שבארנו בפסוק כתפוח בעצי \nהיער דבר נחמד:\nומ\"ש וחין מים יובן במה שבארנו בפסוק ותשת העדה ובעירם כי אחרי מות מרים לא חזרה \nהבאר כבתחילה להשקות גם הערב רב רק את ישראל הנקראים עדה ואת בעירם ג\"כ ומקניהם \nוז\"ש ואין מים כלומר לנו כי לישראל יש מים וגם יתבאר עוד זה היטב לקמן בפסוק ומשם \nבארה ונודע כי הערב רב שהיה התערובות הרע שנתערב מעת שחטא אדם הראשון כנ\"ל היה ע\"י \nזוהמת הנחש שהטיל בחוה ושם נתערבה בנפש הטוב של משה רבינו ע\"ה וע\"כ עתה היה העונש \nשלהם ע\"י שילוח הנחשים השרפי' לנשכם וליפרע מהם כיון שלא רצו להתקן מאותה הזוהמת של \nהנחש הקדמוני ולא די זה אלא שאדרבה אמרו למשה למה העליתנו ממצרים לתקן אותנו כי זה \nענמו הי' הסיבה למה השי\"ת לא היה ברצונו נהעלותם כי עדיין לא היה ראויים להתקן \nמשא\"כ בשאר הנסיונות כקרח ומרגלים וכיוצא כי עתה תלונתם העקרית היתה למה העליתנו \n"},{"index":15,"he":"וכו', והנה שם הוי\"ה המולך על ישראל הוא אשר שלח בהם את הנחשים כי שם אלקים המולך \nעל גויים הוא אשר הוציאם ממצרים והוא אשר השתדל לתקנם ולא יחפץ להמיתם אע\"פ שמה \nשנתרעמו הי' לנגדו כנ\"ל על וידבר העם באלקים וכו' וז'ש וישלח ה' בעם ולא אלקים \nאעפ\"י שהם לא דברו אלא כנגד אלקים ואז גמר השי\"ת בדעתו לכלותם שם במדבר וז\"ש וימת \nעם רב מישראל כי הנה היה ראוי שיכתב וימת עם רב ותו לא או וימותו רבים מישראל אבל \nהכוונה שכל אותם הערב רב שהם עם רב מתו ונכרתו מתוך בני ישראל ונשארו בני ישראל \nלבדם וכמו שבארנו בפסוק ויגר מואב מפני העם כי רב כי הם הם הנקראים דרך סתם עס רב \nואז הובררו כל הסיגים ונשארו ישראל לבד כסף צרוף ונכנסו לבדם לארץ ואין זר אתם כי \nהערב רב לא הי' עדיין זמנם להתקן כנ\"ל גם ירמוז על משז\"ל על וחמושים יצאו בני ישראל \nממצריה כי ישראל לא היה בערך הערב רב אלא אחד מחמשים וז\"ש עם רב מישראל ר\"ל עם שהיו \n"},{"index":16,"he":"רב וגדול יותר מישראל או ירצה וימת אותו העם הנאחזין במשה רבן של ישראל כנ\"ל כי הי' \nסיגים נשמתו, ובאלו הג' פירושים יתורץ למה בכל מקום נתפרש שיעור המתים ולא בכאן אך \nהענין כי כאן מתו כולם ולא הוצרך לבאר מספר' כי אין הכוונה אלא להודיע כי בראותו \nית' כי כל הקלקלות שנמשכו לישראל במדבר היי עבורם ולא עוד אלא שעדיין לא היה זמנם \nנתקן כלל המיתם במדבר כדי שיכנסו ישראל לארץ לקיים מן הסיגים ולא יכנסו עמהם \nלהחטיאם גם בארץ ועל אותה שעה הוא אומר כולך יפה רעייתי ומום אין בך, ואז הכירו \nהערב רב כי קצתם אותם שכבר היו ראויים להתקן הכירו את חטאם והתודו את עונם ואמרו \nחטאנו כי דברנו וכו' אבל אותם שלא יכלו להתקן מתו אז כולם והמתוקנים הכירוו כי גם \nשחטאו בדברים נגד שם אלקים הנה חטאם עולה יותר למעלה עד שם הוי\"ה אשר הוא שלח בהם \nאת הנחשים וז\"ש כי דברנו בה' ובך ולא אמרו כי דברנו באלקים ובך ככתוב מלעלה וידבר \n"},{"index":17,"he":"העם באלקים ובמשה כי ראו עתה כי שם הוי\"ה רצה של שם הוי\"ה גם חטאנו בך כי עתה ידענו \nכי כוונתך טובה תמיד עלינו לתקננו לפי שאנו מן עירוב זוהמת נחש העליון שהטיל בחוה \nוראיה לזה כי לכן שלח בנו את הנחשים כנ\"ל ולכן העיקר הוא כי יסיר הנחש הפרטי העליון \nההוא אשר הוא מזל ושר על כל אלו הנחשים הנושכים אותנו וכשיוסר הוא מקטריגו העליון \nוגם יוסר הזוהמא שהטיל בנו כנ\"ל ובכן נהיה נקיים ומתוקנים וממילא יוסרו הנחשים \nהתחתינים וז\"א את הנחש ולא את הנחשים וגם להיותו עליון אשר בשמים אמר מעלינו ואם \nכוונתם על הנחש תחתוני היו אומרים ויסר מבינינו או ממנו. וכראות השם יתברך את אלו \nהנשארים מהערב רב שהתוודו ושבו בתשובה וכבר הגיע זמנם ליתקן אז אמר למשה עשה לך שרף \nלהנאתך ולטובתך כי אלו הערב רב הנשארים הלא הם מחלק נשמתך ובהיותם מתוקנים יש לך \nתועלת גדול לך. והנה רז\"ל הקשו וכי נחש ממית ומחיה אלא בזמן שישראל היו מסתכלין \n"},{"index":18,"he":"כלפי מעלה ומשעבדים לבם לאביהם שבשמים וכו' ועדיין קשה כי הרי הפסוק צווח ואומר \nכנגדם והביט אל נחש הנחושת וחי אבל הענין הוא כי בראשונה היו חושבין שכיוון ששרשה \n"}]}
