{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-92","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":92,"title":"קטע 92","hebrewTitle":"קטע 92","segments":[{"index":1,"he":"וארץ כנען לחלקי כנ\"ל, וא\"ת הרי יש לך מבוא אחר ליכנס הלא הוא או דרך פלישתים או \nדרך מואב או דרך הירדן כנודע ולך לך משם וגם לזה רמז ואמר אחיך ישראל כלומר כי כל \nהשאר כגון פלישתים וסיחון ועוג הם רחוקי' עתה ואין להם קורבה ואפי' מואב שהם בני \nלוט אחי שרה אמנו הנה אתם יותר קרוב אלינו מאוד כי אחינו אתה יעקב ועשו בני יצחק \nורבקה ואתה מחוייב להיטב עמנו ולרחם עלינו יותר מכולם ובפרט בהיותך יודע את כל \nהתלאה אשר מצאתנו כמה קשה היתה באיכותה וגם כי נמשכה זמן רב וז\"ש ונשב במצרים ימים \nרבים עבדים שבויים וכבר עתה אנחנו בקדש ולמה תטריחנו לסבוב את ארץ אדום ומואב באופן \nכי לכמה סיבות ראוי שתרחם עלי ולכן נעברה נא בארצך וכו' וז\"ש נא כלומר עתה שיש לנו \nדרך קצרה לעבור על ארץ כנען ואל תטריחנו לסבוב ארצות נכריות ורחוקות לעבור מהם אל \nארץ כנען, גם ההיזק הג' דחו אותו בכלל דבריהם כה אמר אחיך ישראל וכו' ירצה כי ג' \n"},{"index":2,"he":"סיבות יש הא' כי בני ישראל לא למדו מלחמה ותמיד היו שבויים ומעונים ולא כן שלשים \nואחד מלכי כנען מאריות גברו וכראותם כי מלך אדום נתן אותם עבור בגבולו להלחם ביושבי \nכנען יקומו על אדום ויכריתום, הב' כי אף אם נאמר כי בדרך נס ינצחו ישראל אינו כן \nשהרי גזירת בין הבתרים היתה וענו אותם ארבע מאות שנה והם לא נשתעבדו רק רד\"ו שנה, \nהג' כי הרי בני אפרים שלשים רבוא היו ויצאו קודם לכן שלשים שנה והרגום פלישתים אנשי \nגת ואף גם עתה אלו שיצאו קודם הקץ לא יכלו לרשת ארץ כנען ולז\"א כה אמר אחיך ישראל \nוכו', ירצה אם לסיבה הראשונה אתה ידעת בידיעה אמיתית סיבת כל התלאה אשר מצאתנו \nבתחלה לאבינו יעקב ולשנים עשר בניו כמ\"ש לא שלוותי ולא שקטתי וכו' כמשז\"ל על יעקב \nוטעם הדבר כי הקב\"ה אמר כי גר יהיה זרעך על יעקב נאמר כמ\"ש כי ביצחק יקרא לך זרע \nולא כל יצחק וגרות זה התחיל מיום לידת יצחק כנודע וזהו ענין וישב יעקב בארץ מגורי \n"},{"index":3,"he":"אביו ר\"ל ביקש לישב בשלוה בארץ כנען אשר היא מגורי אביו שנגזר עליו שיהיה גר בארץ \nואח\"ז היה יעקב אבינו ראוי לירד בשלשלאות של ברזל והקב\"ה ברחמיו עשה כי וירדו \nאבותינו מצרימה מעצמם בכבוד ולא הורידום המצרים ואחר היותם שם בכבוד ימים רבים \nישיבה גמורה אח\"כ וירעו לנו וכו' וכל זה לא מפני חולשתינו רק מפני גזירת בין הבתרים \nא\"כ עתה כהתם הקץ נחזור לגבורתינו כי גבורת יעקב ובניו מודעת בכל הארץ ואל תתירא פן \nינצחונו אנשי כנען, ואם לסיבה הב' כי יצאו קודם הקץ ולא יעזרנו השי\"ת אינו כן כי \nהרי אתה ידעת את וכו' כי הכל מאת השי\"ת היתה כנ\"ל ואותם הת\"ל שנים התחילו מגזירת \nבין הבתרים ולכן מאז גם יצחק ויעקב אבותינו גרים היו בארץ כנען ושם מצאתם כמה מיני \nתלאה כנ\"ל ואח\"כ וירדו וכו' ונשב ימים רבים רד\"ו שנה ולא די שהיו ימים רבים בשעבוד \nאלא וירעו לנו המצרי' רעה גדולה אשר לא ציווה השי\"ת בכך וברוב הצער ההיא ונצעק אל \n"},{"index":4,"he":"ה' וכו' וירמז אל מ\"ש בספר הזהר ובמדרשים על ויהי בימים הרבים ההם כל מקום שנאמר \nימים רבים לשון צער הוא והכוונה כי הקב\"ה מיהר את השעבוד והגדילו כדי לקצר את הקץ \nכי ע\"י תוקף תכבד העבודה ויצעקו בני ישראל ותעל שוועתם וכו' וז\"ש ונשב וכו' וירעו \nוכו' ויצעקו וכו' ועי\"כ וישמע קולינו והראיה לזה כי וישלח מלאך לא איש כשאר הנביאים \nאלא כמלאך ממש כי הרי עלה שמים וירד מקום מדור מלאכי מרום וקבל התורה יהורידה לנו \nאשר לא נהיתה כזאת בעולם והוא הוציאנו ממצרים ולא אנחנו יצאנו מדעתינו, וגם הסיבה \nהג' נסתלקה בזה והוא כי בני אפרים יצאו ע\"י יגנ\"ן שעשה עצמו שליח השי\"ת על שקר ולא \nעשה להם אותות ומופתים כמשה איש האלקי' הנקרא מלאך ולא איש והראיה עוד כי הנה אנחנו \nבקדש וכו' משא\"כ בני אפרים שהרגום פלישתים ולא נותר מהם איש ואנחנו כולנו חיים \nוקיימים וכבר הגענו להלום בקדש אשר אם תניחנו ולעבור דרך ארצך תיכף אנחנו נכנסים \n"},{"index":5,"he":"בארץ כנען המובטחת לנו בין הבתרים כנ\"ל וא\"כ אין לך להתירא כלל ובכל הפירושים \nשבארנו נתיישב היטב ענין כל אלו הספורים כה אמר אחיך ישראל וכו' לבלי צורך כלל ובא \nהאות על זה כי הרי אל סיחון ששלחו לו מלאכים ג\"כ לא סיפרו לו כלל שום סיפור אלא \nהתחילו באומרם נעברה נא בארצך וכו' וכפי הנ\"ל נתיישב היטב כל זה כי כוונתם לרמוז לו \nשאל נא ימנע מלהעבירם בגבולו לשום סיבה כי אנשים אחים אנחנו ירשנו את אבינו יצחק \nואתה לקחת את הר שעיר ואנו סבלנו את הגלות כדי לירש את ארץ כנען היותר מעולה וחשובה \nוכבר עשינו שטר בינינו ע\"ז כמשז\"ל על וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו ומחוייב אתה לקיים \nאת התנאים אשר בינינו משא\"כ בסיחון ולכן לא הזכירו לו שום פרט מזה כנ\"ל, ואל תאמר \nכי הר שעיר ירשה עשו בחרבו ובקשתו כי הרי כתוב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר כי \nהיא ירושה ממש מאברהם שניתנה לו עשרה עמים קני וקניזי וקדמוני הוא הר שעיר כמשז\"ל \n"},{"index":6,"he":"וארץ שבעה עממים נתתי ליעקב ולא נעלם ממך ענין גזירת בין הבתרים שניתנו לו ארצות \nעשר עממין וכו' וחלקנו הירושה ההיא כנ\"ל וז\"ש אחיך ישראל לרמוז כי ירשנו הירושה \nכשני אחין ואעפ\"י שארץ כנען ארץ שבעה עממים גדולה מאוד כבר עשינו מחילה בינינו \nשנסבול גלות מצרי' כנודע וכל זה אתה ידעת בקבלה מאבותיך עשו ואלופיו וז\"ש ג\"כ אתה \nידעת כלומר ידעת אמיתות הדבר על מה אתה נחיישבת בהשקט ולא כן אנחנו אלא תלאות \nגדולות מאוד סבלנו וכל זה כדי לירש את ארץ כנען:\nועברה נא הל\"ל נא נעברה אם הוא לשין בקשה אמנם פירושו כמו עתה והענין להקל ההספד \nבעיניו שאם יתאחרו בדרך העברתם בהכרח יצטרכו ליקח משם מזונות וכיוצא אבל אנו \nשהעננים מוליכים אותנו נעברה נא בארצך כולה העברה אחת בפעם הזאת בארצך ולא נצערך \nלהטו' ימין הדרך או לשמאלו לנוח שם רק הולכים אנו בדרך עד אשר נעבור גבולך בפעם אחת \nוא\"ת והלא הענני כבוד מישרים הדרכים כנודע וכאשר יזדמן לפניכם שדה או כרם זרוע \n"},{"index":7,"he":"ונטוע יתייבשו ויסירו משה האלנות והזרעי' לז\"א לא נעבור בשדה ובכרה אמנם דרך המלך \nשאין שם שדה וכרם נלך ולפי זה לא די ששום מזון לא ניקח כי אם גם מים שאינו מזון לא \nנשתה ולא די מי בור המכונסי' שיש להם בעלים אלא אפי' מי באר הנודע שהם הפקר לא \nנשתה, ויאמר וכו' הל\"ל כי בחרב אצא לקראתך ולא פן לשון שמא אבל ענינו לומר לא תעבור \nבי ר\"ל באמצע תחומי פן באולי איזה יחיד מכם יפשוט ידו ויקח איזה דבר מידי עוברו \nויבא הדבר לידי מחלוקת כמנהג גייסות המלכים העוברים בדרכים ועי\"כ אצטרך לצאת להלחם \nעמכם ולולא כן לא הייתי חושש מלהניחכם לעבור בי ר\"ל בתוך תחומי אז ויאמרו אליו בני \nישראל לא נעבור בך ממש באמצע העיירות מקום ישוב ושדוח וכרמים אלא במסילה הכבושה \nוידוע לעוברי דרכים מקום אשר אין בו ישוב שדות וכרמים ועי\"כ אין חשש ממה שאמרת, \nוא\"ת אמת הוא כי המסילה איננה דרך שדות וכרמים. אבל בהכרח הוא שיהי' בה בורות \n"},{"index":8,"he":"להשקות העוברי דרכים מידי עוברם ואתם ריבוי עם תשתו המי' לז\"א אף אם נא' שאפשר \nלהיות כך ולז\"א ואם בלשון ספק אולי מימיך נשתה אני ומקני אל תחוש לזה כי לא נקחם \nבחנם אלא במכר גמור ולא אתן דמי שווים רק דמי מכרם רצה לומר ככל אשר תרצה למוכרם \nאפי' ביוקר והנה כל זה הוא לפי דבריך אבל האמת אינו כן כי אין דבר כלל אפי' ענין \nהמים אין אנו צריכים כי יש לנו בארה של מרים המספקת לכל העולם וז\"א רק בלשון מיעוט \nאפי' בצד ספק ואם מימיך נשתה אינו ונמצא לפי זה אין לך שום היזק נמשך מזה כלל כי \nאיני נהנה ממך רק דריסת הרגליי' רק ברגלי אעבורה ואעפ\"י שבתחלה אמרתי כה אמר אחיך \nישראל אין כוונתי להזכירך ענין האחוה כדי שתקדם פני בלחם ובמים, רק דריסת הרגל בלבד \nברגלי אעבורה, ויאמר וכו' אפי' במסלה לא תעבור כלל וז\"ש לא תעבור סתם ולא אמר כי \nכבתחילה:\n \n"},{"index":9,"he":"ספר עץ הדעת טוב - פרשת בלק:\nוירא בלק וכו' צריך אתה לדעת מתחלה כי יש ספק בענין אם בלק הי' מלך בימי סיחון אם \nלאו כי במדרש רבה אמרו והלא נסיך הי' שנאמר את אוי ואת רקח וכו' אלא כשמת סיחין \nהמליכהו מואב עליהם וקודם לכן אמרו בהיפך כי בלק שכר את סיחון ועוג שישמרוהו \nוכשנהרגו נתיירא וכפי זה הוא מלך והן שומרין אותו גם נראה כי בלק ממדין הי' אחד \nמהנסיכים ההם גם כתוב ביהושע כי ה' מלכי מדין ההם הם נסיכי סיחון כנראה שהוא מלך \nובלק והשאר הם נסיכים מתחת ידו, והיותר נראה מהכתובים וממדרשי רז\"ל ומביאור הרמב\"ן \nז\"ל כי מתחילה היה מלך אחד על מואב וה' מלכי מדיין לה' משפחותיהם כמ\"ש ובני מדין \nעיפה ועיפר וכו' וסיחון מלך האמורי ואח\"כ נלחם סיחון בזה המלך מואב ויקח את קצת ארץ \nמואב מידו מארנון ועד היבוק אשר הם מעבר הירדן מזרחה לארץ כנען ונתחברו עם ארץ \nהאמורי אשר שם ג\"כ ונשארה קצת ארץ מואב מארנון והלאה לצד דרום ביד מלך מואב כפי' \n"},{"index":10,"he":"רש\"י בפ' מסעי כי אדום ברוח דרומי וארץ מואב בקרן דרומי מזרחי חציה בדרום וחציה \nבמזרח וארץ האמורי כולה במזרח, ובהגיע ישראל בחצי של ארץ שבדרום שלח אל מלך מואב \nלהניחם לעבור בארצו ולא אבה כנזכר בספר שופטים במעשה יפתח הגלעדי וסבבו את ארץ ההיא \nובאו אל מחצית ארץ מואב שבמזרח שכבר היא היתה ביד סיחון ואז כל האומות נתייראו \nמישראל כי כבר קרובים הם לכנוס לארץ כנען וכל מלכי ארץ כנען אשר במערב הירדן וגם \nמלכי מיאב וה' מלכי מדין שכרו את סיחון ועוג שיעזרום וישמרום מישראל ואעפ\"י שבמדרש \nהזכירו את בלק אינו מדוייק כי מלך מואב הראשון שכר אותו ואז מלכי מואב ומדיין היותר \nקרובים אל סיחון ועוג וגם כי הם היותר חלשים שבמלכי כנען היו נכנעים תחת סיחון והיו \nנקראים נסיכים מתחת ידו של סיחון ואחר דנהרג סיחון חזרו הנביכים ההם נסיכי מדין \nלהיות מלכים ממש ואמנם מואב המליכו עליהם מחדש את בלק בן צפור כמו שיתבאר בפסוק \n"},{"index":11,"he":"ובלק בן צפור מלך למואב בעת. ההיא ובזה נתיישבו כל הפסוקים, ואחר הצעת. ספק הזה נבא \nאל הביאור וקודם לכן נרגיש שאלה אחת והוא כי מאחר שמואב ידעו כי נצטיו ישראל אל תצר \nאת מואב והראיה אומרם עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו ולא אתרו את כולנו א\"כ מה להם \nלעקש דרכיהם לשלוח אחר בלעם לקללם. וגם לדעת מה היתה ענין יראת', ואמנ' רצה הכתוב \nלסדר את כל המעשה כפי מה שאירע ולכן התחיל בראשונה וירא בלק וכו' ירצה כי הנה בלק \nבעת הזאת שנהרגו סיחון ועוג נסיך היה של מדין ולא מלך מואב וכיוון שהי' מתחת ידו \nורשותו מוכרח הוא שנמצא במלחמת סיחון לעוזרו והוא לבדו נמלט מההרוגים לסיבה שנזכיר \nועל העת ההיא נאמר וירא בלק ראי' ממש בעיניו ראה את כל פרטי הדברים אשר עשה ישראל \nלסיחון מלך האמורי ולכל עמו מה שלא ראה זולתו להיותו מהנסיכים ועמד בקשרי המלחמה \nוראה כל הפרטי' בעיניו וז\"ש כל אשר עשה וראה נסים של נחלי ארנון כנזכר במדרש. והנה \n"},{"index":12,"he":"אז בעת ראותו זאת נהיך הי' למדין ולא מלך למדין אף לא למואב וז\"ש וירא בלק סתם ולא \nאמר וירא בלק מלך מואב אף לח מלך מדין, והנה סיבת הצלתו מכל השאר לשני דברים. הא' \nכי עדיין מזלו קיימת ושעה עומדת לו למלוך על מואב. והשנית נרמז באומרו בלק בן צפור \nויובן זה במ\"ש בספר הזוהר שבלק מדייני הי' מבני בניו של יתרו. ובזה נבין הכינוי הזה \nבן צפור לרמוז כי זכות אביו גרמה לו להנצל במלחמת סיחון ולהיות אח\"כ מלך. וזה לפי \nשיתרו אביו נקרא צפור ע\"ש גם צפור מצאה בית ודרור קן לה בעבדו קן במדבר ותקע שם \nאהלו ונתגייר עה ישראל, ולכן נקרא קני לשון קן צפור וז\"ש בן צפור:\nועוד סיבה ג' והוא סיבה ג\"כ אל הסיבה הראשונה הנ\"ל והיא למה מלך במואב נוסף על \nהצלתו במלחמת סיחון והסיבה הי' כי עתידה רות המואביה לצאת מעגלון מלך מואב שהיה \nמבני בניו של בלק ותהי' אם מלכות בית דוד כולו כמ\"ש ז\"ל על ותשם כסא לאם המלך:\nואחר שהציע עניין ראיית בלק אע\"פ שלא נתיירא מזה לפי שלא הי' מלך ואין העול מועל \n"},{"index":13,"he":"עליו חזר להגיד ענין העם עצמו של מואב אשר הם לא ראו בעיניהם אלא שמעו ואעפי\"כ \nנתייראו לסיבת פחד רעה אולי תגיע אליהם. ואמנם בלק הי' להיפך כי ראה בעיניו אבל לא \nנתיירא לסיבה הנ\"ל כי הי' ממדין וגה שעדיין לא הי' מלך על מואב, והגיד סיבת יראת \nמואב מה הי' ואמר ויגר מואב וכו' ירצה בזה שני דרכים הא' אם נבאר שאינו מן ההכרח \nשמואב ידעו ציווי הקב\"ה אל תצר את מואב וכו':\nוהב' הוא כי כבר נודע להם ציווי הזה. ותחלה נבאר כפי הדרך הראשון והוא שלא ידעו \nציווי ההוא. וז\"ש ויגר מואב וכו'. ירצה כי לשתי סיבות נתיראו הא' הוא ויגר מואב \nמפני העם וכו' כלומר אף אם הם כשאר העממין ראוי לגור מפניהם כי רב הוא יותר ממואב \nומכש\"כ כי נוסף ע\"ז כי הם בני ישראל משונים מכל האומות כי כל מלחמותיהם היו בנס \nואותות ומופתים שלא בטבע יען הה אומת השי\"ת. ולכן לסיבה הראשונה אמר ויגר. ובסיבה \nשניה שהיא' יותר גדולה אמר ויקץ וכו' כאלו קוצים נכנסים בעיניהם. אז ויאמר מואב ר\"ל \n"},{"index":14,"he":"אומת מואב כי עדיין אין להם מלך כי אם נסיך כנ\"ל וגם מדין לא היו להם מלכים אלא \nנסיכים כנ\"ל. ולכן קראם זקני מדין ע\"ד זקני העם ושוטריו שהם הראשים ואינם מלכים ממש \nואמרו זה לזה עתה ילחכו וכו'. ירצה עתה שנהרג סיחון שהי' מלך עלינו נשארנו כצאן בלא \nרועה וע\"כ אין ישראל צריכים להלחם אלא בנקל בלחיכה אחת ילחכו אותנו כלחוך השור \nוכו'. ולכן אנו צריכין עצם בדבר מה נעשה. ואז העולה מהסכמתם הוא שחמשה נסיכי מדין \nיחזרו למלוך על מדין כבתחילה להנהיג את העם בעצתם אמנ' מואב לא רצו להחזיר המלוכה \nאנ מלכם הראשון לשתי סיבות. הא' כי כבר ראו חולשת הנהג' גבורתו כי אפי' סיחון שנלחם \nדרך טבע לקח את כל ארצם מידם בניקל שלא בדרך טבע כמ\"ש כי אש יצאה מחשבון להבה וכו' \nומכש\"כ עתה אם ילחם בישראל שהה עם רב כחול הים יותר מהם וגם כי נלחמים שלא בדרך טבע \nכי אפי' לסיחון המכה את מואב הכוהו עד בלי השאיר לו שריד. ולכן לא חזרו להמליכו \n"},{"index":15,"he":"עליהם כבתחלה. ורצו להמליך את זולתו ואז נתחדש להם סיבה שנית והיא כי ראו את בלק \nשהוא לבדו נמלט מכל מלחמת סיחון ואין זה דרך טבע אלא וודאי שאיזה מזל קיים עליו \nשאין ישראל יכולין לשלוט עליו. ובאולי הסיבה היא כי הוא קרוב אל משה כי מבני בניו \nשל יתרו הוא. ולכן ניצול. ואולי כי משה קרובו הצילו ולכן נמליכו עלינו ועי\"כ משה \nרועה ישראל יניחנו ולא ילחם בנו. גם עשו זה לסיבה שנית יובן מדברי רז\"ל כי מואב. \nומדין שונאים היו ועשו שלום להתחזק יחד מפני יראת בני ישראל. וכדי לחזק קשר האהבה \nויבטחו אלו באלו ששנאתם הראשונה אבד זכרה לקחו עליהה למלך את בלק שהי' אחד מחמשה \nנסיכי מדין כנ\"ל בשם רז\"ל ועי\"כ נתחברו בקשר אמיץ להיות לעם אחד נגד ישראל וז\"ש \nובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא:\nואחר שהמליכוהו עליהם התחיל הוא להנהיג את העם את מואב ואת מדין כי מלך על שניהם \nהי' כנז' כי הי' אחד מה' מלכי מדין ואמנ' מלך על כל אומת מואב ג\"כ ואז וישלח וכו' \n"},{"index":16,"he":"חוזר אל בלק הנ\"ל כי הוא המלך המנהיג עתה את כל העם והוא השולח מלאכים וכו' וכיוון \nשהי' מלך למואב וגם למדין כנ\"ל שלח מלאכים משתי האומות וכמ'\"ש וילכו זקני מואב \nוזקני מדין וכו'. ואמנם אומרו את כל סביבותינו הענין הוא. כי הם הביטו כי שלחו יש' \nאל מלך אדום ואל מלך מואב להניח' לעבור דרך ארצם אל ארץ כנען כי שם תכלית פנותם ואף \nאם לא אבו ולא הניחום לא נלחמו בהם כלל. ואח\"כ שלחו אל סיחון אטברה בארצך וכו' ולא \nאבה ויכו אותו וכו'. ולא די הכוהו אלא וירשו את ארצו ירושה גמורה וישב ישראל ישוב \nגמור בארץ האמורי כנראה כי גם עבר הירדן מזרחה ארצה היא ולכן לקחוה. משא\"כ בארץ \nאדום ומואב ומדין כי אין כוונתם לכך כלל. א\"כ כיוון שכבר נתיישבו בארץ האמורי לגמרי \nוהנה העם היא רב מאד ואין הארץ הקטנה הזו מספקת להם כלל ובהכרח שיתרחבו אל צדדי \nהארץ הלא הם אנחנו מואב ומדין צדדי ארץ האמורי דרום ומזרח וליחכו אותנו ויאכלו \n"},{"index":17,"he":"תבואתינו וכל אשר לנו כי הארץ בעצמה אין אנו מתייראים שיקחוהו כי אלו רצונם כך כבר \nלקחוהו מתחלה כנ\"ל אלא כל המזונות אשר בעיירות אשר סביבות ארצינו הסמוכי' אל ארץ \nהאמורי יאכנום כל המזונות ולכן אמר בלשון לחיכה ואכילה כי הארץ בעצמה לא היו יראים \nפן יכבשוה:\nוכפי דרך זה נוכל לפרש פירוש שני במ\"ש עתה כלומר אע\"פ שכוונתם ליכנס לארץ כנען ארץ \nרחבת ידים עכ\"ז ביני וביני עד שילחמו עם ל\"א מלכיה ויכבשו ארצותם ויזרעוה שדות \nויטעוה כרמים עתה כפי השעה הזאת ילחכו הקהל וכו'. ולרמוז אל הנ\"ל המשילו אל כלחוך \nהשור וכו', כי האדם האנס יקח שדה האדם בע\"כ היא וכל אשר בה.. אמנם השור ילחך את ירק \nהשדה ולא השדה בעצמה כן אין אנו מתייראים שיכבשו את ארצותינו רק שכל התבואה וכל \nהמזונות יאכלום זמן רב עד יכבשו את ארץ כנען ויחלקוהו ביניהם ויזרעוהו ויטעוהו \nכנ\"ל:\nוכפי הדרך השנית אשר כבר ידעו את כל אשר ציווה ה' אל תצר את מואב וכו'. יאמר באופן \n"},{"index":18,"he":"אחר. וירא בלק וכו' ירצה הנה בלק שהוא מלך מואב ודעתו רחבה מדיעות דלת עם הארץ \nנסתכל בדעתו תמיהה אחת והיא את כל אשר עשה ישראל לאמורי הבא באחרונה. ולא כן עשה \n"}]}
