{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-13","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":13,"title":"קטע 13","hebrewTitle":"קטע 13","segments":[{"index":1,"he":"כדי לגדל הבריה פעם שנית, ומי שנהנה בלא ברכה גוזל אביו ת\"ת ואמו מלכות, מב' פנים \nהאחד שאוכל הבריות שרוחניותם שורה בה והמלאך מופקד עליהם, הב' שהיה ראוי לו להמשיך \nברכה וגרע חק ברכה מלמעלה ולזה חבר הוא לאיש משחית וגומר, כנזכר בזוהר פקודי:\nולזה כל מעשה גויים מן הצומח להם מן השדה ועד כל בריה אינה אחוזה בהקדושה, מפני שהם \nעצמן נפרדים ורחוקים ממנו יתברך כאומרו אשר חלק ה' אלה\"יך לכל העמים וגו', ולזה כלי \nגויים צריכים טבילה וכן כמה עניינים, ודגן שלהם פטור מן המעשר כתבן שלנו שהוא חלק \nהחיצוני, וכן עיסתם פטורה מן החלה כעיסת הכלבים שלנו שאין הקדושה מתפשטת אליהם כלל \nולא אור עליון מאיר בהם, ולכך דוקא ישראל הם הפוגמין למעלה והם בכלל לא תעשון אתי \nוגו', ולא אומות העולם שאין להם חלק בהקדושה כלל לא הם ולא קניינם, וענין זה יתוקן \nבסוד כי אז אהפוך אל העמים וגו'. והיינו יתגדל ויתקדש שמו שאז יתגדל ויתפשט בכל \n"},{"index":2,"he":"הנמצאים כולם. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר מג\nנהר מג - בסוד קבלת תפלת הצדיקים:\nהענין כי כל מצוה ומצוה שיעשה האדם יגרום לייחד למעלה אבר ידוע והיכל ידוע מאותו \nאבר עליון, ויהיה סגולת שכרה ענין אחד מה שלא יגרום ע\"י עשיית מצוה אחרת, ולזה \nכשיעשה אדם בעולם הגשמי מצוה אחת על ידי אבר ידוע כמו התפילין שבראש, על ידי מחשבתו \nפועל באצילות באבר הראש בסוד הנשמה, וע\"י הדיבור פועל בעולם הבריאה סוד כסא הכבוד \nבשם ידוע דוקא כמו שהתפילין סודם שם אהי\"ה, ועל ידי המעשה הגשמי עושה ופועל בעולם \nהיצירה דהיינו סוד המלאכים התלוים בשם אהי\"ה שהם רומזים בסוד הראש ושכר המצוה למטה \nיהיה כיוצא בה, והענין שאם יהיה אדם אחד נזהר במצוה ידועה יתלוו אליו המלאכים \nהידועים לאותה מצוה לשומרו, ואם יהיה כוחם בסוד המטר וירד האיש ההוא לפני התיבה \nבשנת בצורת ב\"מ, יזדקקו אליו המלאכים ההם לקבל תפלתו למעלה ויענה במהירות מה שלא \n"},{"index":3,"he":"יעשה זולתו, ואף אם יהיה חסיד יותר ממנו, ואף אם יהיה לו סגולה לענין זה לא יהיה לו \nסגולה לענין תפלות צרות אחרות מפני שאין לו זהירות וזריזות במצוה התלוי' באותו האבר \nשבו תלוי ענין תשובת קבלת בקשתו, והיינו סוד אתמחי גברא אתמחי קמיע. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר מד\nנהר מד - לבאר מיני תפלות ועיון הכונה:\nהענין כי התפלה שהיא עבודה שבלב היא אל האדם על שני פנים, האחד הוא סוד המשכת השפע \nלמלכות ולהשפיעה, והעובד על דרך זה אין כונתו בתפלתו וברכותיו אל הדברים הגשמיים רק \nאל מזון השכינה וקישוטיה, ועל זה נאמר את תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל \nפרס, ותפלה כזו אינה מתקבלת ע\"י מטטרו\"ן שהוא עבד, מפני שמטטרו\"ן הוא שר להנהגה \nהגשמית התחתונה וקבלת השפע הבא אל עולם התחתון הגשמי, ותפלה זו שאין בה חלק גשמי \nאינו כעבד אלא כבן המשמש לאביו שלא על מנת לקבל פרס, ולזה אינה מתקבלת על ידי \nמטטרו\"ן אלא על ידי היסוד. אמנם מה שפירשו רז\"ל שיהיה האדם בג' ראשונות כעבד המסדר \n"},{"index":4,"he":"שבח לפני רבו וכו' היינו בבחינת אדם שהוא כעבד בתפלותיו כנזכר, על מנת לקבל פרס \nדהיינו הכונה הגשמיית, ולכך שכר שכיר נקרא התפלה ההיא, והשכיר הוא מטטרו\"ן שהוא \nשכיר להנהגת התחתונים, ושכרו הוא התפלה להשפיע ההנהגה התחתונה, ולפיכך הוא המקבל \nאותה התפלה כנזכר:\nאמנם ענין הכונה בתפלה, דע להיות אדם חלק אלו\"ה ממעל אחוז בשרשרות הקדושה ע\"י שלשלת \nהשתלשלות נשמתו ממדרגה למדריגה, הנה שלשלת הנז' תהיה סולם שבו תעלה התעוררות מעשיו \nעד שתתייחדנה הספירות העליונות על ידו, ובו ימשוך שפע הברכה אל הספירות, מהראשונה \nאל האחרונה, ומהם אל המדריגות התחתונות עד שיגיע ויחול עליו דרך הסולם הנזכר, וכפי \nשיעור התעוררות והכשר המעשה כך יהיה התרחבות הצינור והארת השפע העליון, וכן כפי \nמקום אחיזת הנשמה כן תהיה מדריגות הצינור וההארת ההשפעה, ועם כל זה לא תהי' מדריגת \nהאור הנשפע על ידי אחד כמדריגת האור אשר יהיה נשפע ע\"י זולתו, וכן לא יהיה פגם \n"},{"index":5,"he":"הנעשה על ידי אחד כפגם הנעשה על ידי זולתו, וכן לא יוכל לתקן זה פגמו של זה, ואין \nתקנה לפגם אלא ע\"י עצמו שיחזור בתשובה או יתגלגל. ועם זה יתבאר טעם מאמר רז\"ל שהא\"ל \nיתברך מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה דכתיב וסביביו נשערה מאד, והענין כשימנע הצדיק \nמעשות אחד מן המצות ימעיט גדולת שפע האור הראוי להיות נשפע על ידו אם היה עושה \nאותה, מה שלא היה חסרון כל כך אם היה מונע ממנו אחד מן הרקים שאפילו היה עושה אותה \nלא היה נשפע על ידו כל כך אור ושפע, וכן לא יהיה דומה הפגם שעושה הצדיק לפי מדריגת \nמעלת מקום אחיזת נשמתו לפגם שיעשה אחד משאר העם שמדרגתו מטה מטה:\nוזולת סיבת מדרגות אחיזת הנשמות יש הבדל רב בין מעשה בעלי החכמה לעם הארץ, כי החכם \nבטוב כוונתו כאשר יכוין במעלות הסולם תתעלה נשמתו בהתעוררתו ממדרגה למדרגה ומסיבה \nלסיבה ומעילה לעילה עד שתגיע ותראה ותרצה לפני קונה ותדבק במקורה במקור החיים, ואז \n"},{"index":6,"he":"ישפיע עליה משם שפע רב ויהיה הוא מקום ומושב ומכון להשפעה וממנו יתחלק לכל העולם \nכנזכר בזוהר פרשת תרומה, עד שתדבק בו השכינה, כי אחר שהשפע בא על ידו נמצא שהוא \nמקום הצינור הגדול במקום צדיק יסוד עולם ולכן תדבק בו השכינה. ולא ידמה המכוון בפשט \nהדברים למכוון בתפלתו ע\"ד הסוד, כי כפי מקום עליות המחשבה כן תהיה ההשפעה כנז' \nבזוהר פרשת חקת שמי שאינו מכוון בתפלתו ע\"ד הסוד לא יכנס לראות פני השכינה, ואפילו \nשיענו אותה תהיה הענייה כמו שמשיב למי שעומד אחורי כתיפיו כי הוא בהסתר פנים ועל \nידי שליח מבחוץ. ולהבין תכלית עיקר הכונה כי צריך המכוון להמשיך הרוחניות ממדרגות \nהעליונות אל האותיות שהוא מזכיר כדי שיוכלו לעלות האותיות ההם עד המדרגה העליונה \nלעורר לעשות שאלתו, והכונה, כי כפי האדם אינו דבר ריק הוא אבל הוא רוחניות מתהווה \nממנו, ואל הרוחניות ההוא צריך להמשיך כח מלמעלה להפריח שאלתו ולעלות אותיותיו עד \n"},{"index":7,"he":"המדרגה הנרצית לו, וזה עיקר הכוונה להמשיך כח עליון כדי שבכח ההוא יעלו האותיות \nלמעלה ויתהוו במקום רומו של עולם וימהרו בקשתו:\nאמנם בכלל התפלה צריך שנכוון שהקול בת\"ת והדיבור במלכות שהם ידו\"ד אדנ\"י ויכון \nשיהיו מתייחדים יחד קול בדיבור אז רומז אל שם יאהדונה\"י שהוא רומז אל יחוד שניהם, \nועוד יכוין כי הקול ודיבור כלולים מאש ומים ואויר שעל ידי שלשתם שהם סוד חג\"ת יהי' \nהייחוד נגמר כנודע שהקול יוצא מורכב מאש ומים ואויר. עוד ראוי לכוין בכל תפלה ותפלה \nלמדה השולטת בזמנה לפי חילוף העיתים אם שחרית או מנחה או ערבית, ובבחינת אותה המדה \nתהיה כל כוונתינו לפי עניינו ושעתו. עוד ראוי לכוין בדבריו ומלותיו בשמות ובכינויים \nאל הספירות ר\"ל שיכוון בשמות ההוי\"ה הרומזים לעצם הספירות ואל הרוחניות הפנימיות \nהנעשה לבוש אל העצמות המתפשט מא\"ס המיוחד בתכלית הייחוד שאין לנו דבר שנוכל להגבילו \nולא לרמוז אליו רק בהוי\"ה ההיא המיוחדת בנקודות ההם ואז ילך לבטח דרכו. ואין לנו \n"},{"index":8,"he":"לגלות יותר בזה הספר, וכבר כללנו פרטיות הכונה בתפלות בספר בפני עצמו וקראנוהו ספר \nכנף רננים בס\"ד. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר מה\nנהר מה - לבאר סוד נפילת אפים:\nדע כי מספר ימי השנה שהם ימי עציבו ר\"ל ימי נפילת אפים שאותן הימים משמש מרכבה \nבינונית שהיא מרכבת מטטרו\"ן הם רכ\"ב ימים, כי מטטרו\"ן הוא רכב ומרכבה לשכינה שבעולם \nהיצירה, וזהו סוד על נהר כבר וגו'. רכ\"ב ימים על הסדר הזה, ה' ימים בתשרי וכ\"ד \nבחשון הרי כ\"ט, וכ' בכסלו הרי מ\"ט, כ\"ג בטבת הרי ע\"ב, וכ\"ג בשבט הרי צ\"ה, כ\"ב לאדר \nהרי קי\"ז, ניסן אין שולטנותו במטטרו\"ן, אייר כ\"ג הרי ק\"מ, סיון י\"א הרי קנ\"א, תמוז \nכ\"ד הרי קע\"ה, אב כ\"ג הרי קצ\"ח, אלול כ\"ד הרי רכ\"ב. נמצא באלו הימים רכ\"ב משמש \nמטטרו\"ן עם חיות הקודש ועם ד' מחנות ועם ט' גלגלים, ונשארו קל\"ב ימים שהם אסורים \nבנפילת אפים, ואלו הימים משמש כסא בריאה, ואותיות קל\"ב הם אותיות קב\"ל שהם אותיות \n"},{"index":9,"he":"קבלה שאין מוסרין סודות המרכבה אלא למארי קבלה. מספר כת\"י:\nמעין ב - נהר מו\nנהר מו - לבאר בסוד סמני קטרת הסמים:\nדע כי קריאת פיטום הקטורת יש בו כח סגולי להבריח כל סנקליטין של מלך וכן אמרו רז\"ל \nעל פסוק זאת תורת העולה וגו', אמנם טעם היות סמני הקטורת י\"א סמנים לא פחות ולא \nיותר, ללמדינו שבכל ציבור שיש ביניהם רשע אחד אל יוציאוהו מביניהם ולא יעכבוהו \nמלהתפלל עמהם, ואל יעלה בדעתם שיפסידו בהשתתף תפלת רשע עמהם, ואדרבה יגיע להם תועלת \nולא הפסד כי כשיעיינו למעלה ערך תפלתו לפי ערך תפלת רשע יראו יותר חשובים ממה שהם \nבלתי רשע עמהם, וגם הרשע ירויח כי בהתחבר תפלתו עמהם חוזרת להיות חשובה, וזה כשיהיו \nי' צדיקים וא' רשע נחשבים כולם לצדיקים כל הי\"א נחשבים לצדיקים, אך אין כח בט' \nצדיקים לבטל פסול תפלת רשע אחד, ואם היו שני רשעים בתוך הציבור צריך שיהיו עשרים \nצדיקים כדי לבטל ב' רשעים, ולזה היה בקטורת עשרה סמנים טובים לבטל ריח החלבנה שריחה \n"},{"index":10,"he":"רע:\nוהנה האחד מהם צרי והב' לבונה ר\"ת צ\"ל, והג' ציפורן שראש תיבה צ והד' חלבנה ר\"ת \nצ\"ח, ופירוש צ\"ח לבן שרומז למדת החסד וע\"ש שישראל מתכסים תחת צל החסד ע\"י סוד סגולת \nהקטורת בשעת הכעס להחליש כח הסנקליטין של מלך ולהבריחו, והה' מור והו' קציעה והז' \nנרד והח' כרכום שראשי תיבות מקנ\"ך וישראל הם מקנה של הקב\"ה שנאמר ואתנה צאני צאן \nמרעיתי, והט' קושט והי' קליפה והי\"א קנמון ר\"ת ק'ק'ק' לרמוז לקדוש קדוש קדוש ה' \nצבאו\"ת, ולרמוז שישראל הם מקנה ה' הנקרא קדוש מתכסים בצל מדת החסד הנקרא צ\"ח ע\"י \nסוד הקטורת להנצל מסנקליטין של מלך. והד' סימנים הראשונים היו מביאין מכל אחד מהם \nע' ע' מנה, וד' פעמים ע' עולה ר\"פ, לרמוז שהסנקליטין של מלך שצורתו עגל ונקרא פ\"ר \nרפו ידיו, והד' סמנים אחרים בכל אחד ואחד מביאים י\"ו מנה וד' פעמים י\"ו עולה ס\"ד \nשהם ר\"ת ס'יעתא ד'שמיא, וכשתחבר מנין ס\"ד עם ר\"ף יעלה שמ\"ד לרמז שהסנקליטין של מלך \n"},{"index":11,"he":"שמו השמ\"ד וכונתו לעשות שמד כדכתיב ויאמר להשמידם לולא משה וגו', והקושט י\"ב לרמוז \nשהי\"ב שבטים שהם זרעו של יעקב הנקרא אמת שתרגומו קשוט, וכשתחבר מנין י\"ב לשמ\"ד יעלו \nשנ\"ו לשון שינוי לרמוז שנהפך כעס המלך לרצון, והקליפה ג' לרמוז שבכח ג' אבות נתפשטו \nג' קליפות המסבבים לישראל ונכרתו, כדכתיב כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם סבוני גם \nסבבוני וגו', וכשתחשוב מנין ג' עם שנ\"ו יעלה שט\"ן לרמוז לשטן שנהפך ונקרא שנ\"ט ר\"ל \nשנט\"ה למות בסוד כח הקטורת, קנמון ט' לרמוז שהשלמות ענין ריח הקטורת גורם טובה \nלישראל, וכשתחבר מנין ט' עם שנ\"ט יעלה שס\"ח, ס\"ח הוא בגימטריא חיי\"ם והש' רומז \nלשלשה אבות בסוד שין של שבת, ר\"ל שבזכות ג' אבות ישראל ניצולין בשעת הכעס ע\"י סוד \nריח הקטורת. מספר כתיבת יד:\nמעין ב - נהר מז\nנהר מז - בסוד הקרבן והגלגול:\nהענין נודע כי הבהמה הנקרבת על גבי המזבח ע\"י החלב והדם קושר ומייחד המדות העליונות \n"},{"index":12,"he":"ולזה כדי שתחול עליו הקדושה צריך שלא יהא פגום בעל מום, כי בלי ספק המום הוא פגם \nדבק בעצמות הדבר מורה שליטת הקליפה עליו ומבריח הקדושה ממנו שאי אפשר לשתי צרות \nלהיות יחד שלא תברח זו מפני זו, כי בלי ספק הקדושה בורחת משם ולכך צריך כלי שלם \nלהשרות בו הקדושה כדי לייחד בו המדות העליונות, ובזולת טעם זה יש עוד טעם נוסף בסוד \nהגלגול כי ימצא סודו גם בבהמה, והיינו רשעים שחייבין מיתה יתלבשו בשור או בשה \nוטובחין אותו ונחשב לו למיתה והריגה עד ירצה עונו ותסתלק, וברצות ה' דרכיו תתלבש \nבבהמה כשרה להתקרב על גבי המזבח, ואז בסוד עשן המערכה היתה מסתלקת אחר שקבל עונשה \nבשחיטה בסכין כשירה על ידי הכהן מיכאל השר הגדול העומד ומקריב נשמתן של ישראל, וזה \nסוד גדול בקרבנות לתקן רשעי ישראל שהרהרו בתשובה, ומיום שנחרב בית המקדש נתקנים ע\"י \nמיתת הקטנים, ואם היתה נפש רשע בלתי טהור והגון להקרב על גבי המזבח היה מתלבש בה \n"},{"index":13,"he":"ומחתים שם העון במום קבוע כדי שלא תתקרב על גבי המזבח ולא תכנוס בקודש, אלא היה \nשוחט אותה בחול בסכין בדוק והיתה מתטהרת ומתלבנת בסוד תיקון המצות עד שתתקן ואחר כך \nתעלה בשחיטה כשרה אבל לא למזבח, ולזה עם הארץ אסור לאכול בשר כי אינו מטהר והוא \nעצמו עתיד להתגלגל, ויש מתגלגל בבהמה חיה ועוף טהורים ונעשים נבילה בסכין פגומה או \nנמצאים טרפה, וזה קשה גלגולו מן הקודם, ויש שמתגלגל בשאר מיני בהמה טמאה או בכלב \nוזה קשה גלגולו למאד מאד עד שכמעט אין לו תקנה, ויש מתגלגל בגוי וזה קשה כמעט \nכקודם, ויש מתגלגל בעבד ישראל וזה יותר טוב מהקודם, ויש מתגלגל באשה וזה יותר טוב \nמהקודמין ועם כל זה היא ירידה ממעלה הראשונה, ועל ג' אלו אנו מברכים שלא עשאני גו\"י \nעב\"ד אש\"ה, ובהמה כולי האי לא מברכין:\nאמנם סוד הגלגלולים האלה אינם לנשמה ח\"ו אלא לנפש לבד, והמלאך הממונה על זה הוא \nסנדלפו\"ן שר הנפשות והוא מלמד זכות על נפשות בני ישראל לטהרם כדפירש בתיקונים במצות \n"},{"index":14,"he":"שילוח הקן, והוא נפש כוללת כל הנפשות של ישראל אפילו הכשרות והוא מתאוה לבלתי ידח \nממנו נדח, ועל סוד זה נאמר בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר להשלים אות הנפש הזאת \nהמתאוה שלימות הנפשות כולם, וכבר הרחבנו הביאור בזה בעין משפט בס\"ד. וזמש\"ל:\nדע שמקנה הצאן ששלח יעקב לעשו היו ד' מאות וארבעים לא פחות ולא יותר בכוונה גמורה \nבחשבון ת\"ם בבחינת הטהרה, ובחינת הטומאה שהיו בעלי מומין וזהו מ\"ת, ולכן חברן הכתוב \nעם הטמאים והיינו שכתב הגמלים בין מקנה הבקר והצאן, וכתב מקנה הבקר בין הגמלים \nוהאתונות להודיענו כמו שהגמלים והאתונות פסולים לקרבן כן מקנה הצאן והבקר פסולין \nלקרבן כי היו בעלי מומין, ולכן כתב בפסוק ראשון של הדורון ח' תיבות שמסיימין במ\"ם, \nוהם עיזי\"ם מאתי\"ם ותישי\"ם עשרי\"ם רחלי\"ם מאתי\"ם ואלי\"ם עשרי\"ם בלי שום מלה אחרת \nמפסקת ביניהם, להודיענו שכל הבהמות ששלח לדורון הם ד' מאות היו כולם בעלי מומין:\n"},{"index":15,"he":"ודע שחשבון כל הבהמות הטהורות ששלח לדורון הם ד' מאות ותשעים כמנין סל\"ת בבחינת \nמינים טהורים, ושק\"ץ בבחינת בעלי מומין, והנה מספר עזי\"ם גימטריא קכ\"ז כשנותיה של \nשרה, וברחלים רמז לו ג\"כ שתעמוד לו זכות של רחל אשתו, וג\"כ מן הבק\"ר שתעמוד לו זכות \nרבקה אמו, וחשבון הגמלים והאתונות היו ס' בגימטריא הטמא\"ה ובגימטריא יטמ\"א, \nוכשנתחברים הטמאות עם הטהורות יעלה נת\"ק לראשו של עשו, ולפי ששלח הדורון תחלה \nלעזאזל קודם שיפרוש המעשר לקרבן אף על פי שהיו בעלי מומין נתחייבו בניו להקריב בכל \nשנה תק\"ן בהמות למוספין, מאה לנ' שבתות, קל\"ב לי\"ב ראשי חדשים י\"א לכל ראש חודש, \nע\"ז לז' ימי פסח, י\"א בעצרת למוסף וי\"א על מנחת הביכורים, בין כלם של\"א, עשר לראש \nהשנה ועשר לכפורים יעלו שנ\"א, ע' פרים לז' ימי סוכה, י\"ד אילים לימי סוכה יעלו פ\"ד, \nצ\"ח כבשים לז' ימי סוכה יעלו קפ\"ב, ז' שעירים לז' ימי סוכה יעלו קפ\"ט, ועשר לשמיני \n"},{"index":16,"he":"עצרת יעלו קצ\"ט עם שנ\"א יעלה תק\"ן. וזמש\"ל מספר כתיבת יד:\nמעין ב - נהר מט\nנהר מט - סוד השבת והנפש היתירה וסעודות שבת:\nדע שיש אדם שאינו זוכה אלא לנפש בלבד, ויש אדם שזוכה לנפש ולרוח, ויש מי שזוכה גם \nלנשמה, מי שזוכה לשלשתן בחול זוכה ביתרון שלשתן בשבת, ומי שלא זכה בחול אלא לנפש \nאינו זוכה בשבת אלא לנפש יתירה, ומפני כי לא רבים יתחכמו לפחות [זכו] כולי עלמא זכו \nלנפש יתירה:\nוידוע שהנפש יתירה היא ברתא דמלכא ומקורה ממלכות דבריאה, ובבואה בע\"ש באין עמה שלשה \nמלאכים מעולם היצירה, אחד ממחנה מיכא\"ל שהוא כנגד מדת חסד אברהם, ואחד ממחנה \nגבריא\"ל שהוא כנגד מדת גבורה פחד יצחק, ואחד ממחנה אוריא\"ל כנגד ת\"ת ישראל, ומטעם \nזה נקרא יום השביעי שבת כלומר שי\"ן רומז לג' אבות, והכונה על ג' מלאכים הנזכרים \nהבאים ללות את הנפש יתירה הנקרא ב\"ת, ולכן צריך לבקש ערב שבת אחר ג' בדי הדס כשר \nהרומזים לג' אבות, והכונה היא להיותם כסא לג' מלאכים הנזכרים הבאים ללוות את הנפש \n"},{"index":17,"he":"יתירה, ובראות הנפש יתירה שהג' מלאכים הנזכרים מצאו מקום לחול עליו אז ממתינים לה \nעד מוצאי שבת ללוותה אזי היא צהלה ושמחה, ובליל מוצאי שבת בשעת הבדלה כשמברכין על \nאותם ג' בדי הדס הכשרים אזי הנפש יתירה יוצאה באותה ריח ומיד אותן הג' מלאכים \nהשורים על ההדס הולכין עמה ומלוין אותה עד מקומה, והנפש יתירה בשעת הליכתה מברכת \nלבעל הבית בשביל נחת רוח שקבלה, ומי שלא זימן הג' בדי הדס מערב שבת כשבאין הג' \nמלאכים ללוות את הנפש ואינם מוצאים מקום לחנייתם אזי הולכים להם והנפש נשארת לבדה \nעצובה, ובליל מוצאי שבת כשמברך על ההדס שוטה אותו המלאך מסיטרא דשמאלא השורה עליו \nמתלוה עם הנפש ומתנערת ממנו והולכת לה לבדה בעצבון ומקללת לבעל הבית על שלא טרח \nבשבילה לזמן לה ג' בדי הדס עבות לחול עליהם הג' מלאכים הנזכרים ללוותה:\nאמנם שרש הנשמה יתירה הענין הוא כאשר עלה משה להר סיני לקבל התורה ניתנו לו אלף \nחלקים אורה שהוא סוד אל\"ף רבתי דאדם שת אנוש, וכשעשו ישראל העגל נאבדו ממנו בעון \n"},{"index":18,"he":"ישראל, ואז נשאר לו חלק אחד לבד מכל האלף חלקים, ולכך אלף דויקרא זעירא, ולפי שמשה \n"}]}
