{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-18","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":18,"title":"קטע 18","hebrewTitle":"קטע 18","segments":[{"index":1,"he":"מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, וכשנראה למשה רבינו ע\"ה נראה מתוך הסנה דהיינו הקוצים, \nלהראות סוד התלבשות לבת אש, דהיינו בת עין בת מלך מתלבשת בקוצים שאי אפשר בלעדם, כך \nשכינה בתוך הגלות מתלבשת בתחום שרו של מצרים כאשר יתבאר בס\"ד במקומו:\nוהנה כשירדה שכינה לישראל בסוד המשכן, ונתחזקה אותה הקליפה בדיניה וסתמה המעבר \nבחוזק תוקף עוונות הדורות הקודמים, שהם אותם הנשמות שנתגלגלו ונתקנו ונתלבשו בישראל \nכאשר נבאר במקום אחר בס\"ד, ואמרה הרי אלו ריחקו בעוונם סתימת פתחי הקדושה והאיך תרד \nלהם שכינה מופשטת, אין ראוי שתרד אלא בהתלבשות דרך החוצה כדרך התלבשה בצאתה בגלות \nשתתלבש בד' קליפות שהם וארא והנה רוח סערה בא מן הצפון, ענן גדול, ואש מתלקחת, \nונוגה לו סביב, ומתוכה וגו', בתוך אלו הקליפות תתלבש השכינה ברדתה אליהם למטה, ולזה \nעמד זכות הקדמונים ורחמיו של הקדוש ברוך הוא וזכות אבותינו הקדושים, ונפתח הפתח \n"},{"index":2,"he":"ונשברו הקליפות כולם ונעשה שם פרצה ופתח שתעבור הקדושה דרך החיצונים ותאיר לישראל \nותשרה עליהם בלי שום לבוש חיצוני כלל ומסך מבדיל כלל [כזה] מאלו החיצונים:\nופרצה זו נפרצה אז במדבר נוכח מושב בני ישראל והלכה עמהם על ראשם עד שעמדה כנגד כל \nארץ ישראל ד' מאות פרסה, והוא מתחלת גבול ארץ ישראל עד קצהו מצד אחד נקרא גבילו\"ן \nומצד השני נקרא מגדו\"ן, ומאלו התחומין כל מה שבין גבלו\"ן ועד מגדו\"ן אין שום קליפה \nומחיצה כלל בין פתח היכל לבנת הספיר לארץ ישראל הקדושה הזאת, אלא אותו האויר ירד \nמיד ומאיר בלי התלבשות כלל בד' קליפות שהם סוד הכתרים החיצונים, ומצד בחינה זו נאמר \nשארץ ישראל קדושה ואויר ארץ ישראל קדוש משא\"כ ארץ העמים שעפרה טמא ואוירה טמא, \nוהנכנס אליה קרוב מאד להכשל. ולזה כשיצאו האבות לחוץ הוצרכו לכמה נדרים הלא תראה \nיעקב אמר אם יהיה אלקים עמדי, ביוסף כתיב ויהי י\"י את יוסף ופירשו רבותינו ז\"ל משל \n"},{"index":3,"he":"לאדם שהיה נושא וגו', הרי אברהם שנכנס למצרים להתנסות אם יתדבק בקליפות, אמנם בארץ \nישראל האדם שמור שרשות ארץ ישראל רשות הקדוש ברוך הוא, ורשות חוצה לארץ רשות \nהחיצונים אויר טמא, ולזה צריך שמירה לצדיקים בח\"ל כנזכר. וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר ג\nנהר ג - שא\"י נתונה תחת שער השמים:\nדע מה שאמרנו שא\"י נתונה תחת שער השמים, ר\"ל תחת חלון שבאמצעות כיפת השמים, וחלון \nזה הוא מרובע והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה, ושיעורו מלמעלה ת\"ק אמה על ת\"ק אמה כשיעור \nכמות בית המקדש כי בית המקדש כולו ניתן תחת החלון, ובאמצעות עוביו של חלון הכיפה \nכשיעור עיר הקודש ירושלים, ושיעור כמות החלון מלמטה ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה \nכשיעור ארץ ישראל וכל ארץ ישראל תחתיו, ושהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות הי' \nספירות מעולם האופנים, היה יורד דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר, ויורד על בית המקדש \nומבית המקדש מתפשט על כל ארץ ישראל, וכשרבו הפריצים בבית המקדש ראשון מהבל מדברי \n"},{"index":4,"he":"לשון הרע ורכילות וניבלות הפה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענן עבה, \nוהתחיל להסגיר מעט מעט סביבות שפתי החלון עד שביום ט' באב נסגר כולו ונפסק השפע \nונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית הקב\"ה פתח את החלון והוריד את עולם האופנים \nוצמצם מלכות עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד, ולעולם פתח זה לא יסתם אלא \nדוקא בעת החרבן שניתן רשות אל החיצונים ליכנס לארץ להחריב בית המקדש כנזכר, ומיד \nנתגרשו משם, ויש כיסוי ומסך פרוכת סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא \nתתפשט הקליפה ומגרש כל זר מתוכה, ואפילו שארץ ישראל חרבה ושממה מפעולת החצונית הזאת \nשהיא בעל החרבן, עם כל זה אינה שולטת בארץ ישראל אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ \nישראל אפילו בעת חורבנה נקייה וברה מאין זר בתוכה:\nודע ששיעור ארץ ישראל מהלך ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, ועכשיו לא נשארה אלא מאה \nעל מאה שהוא חצי חלק שמיני, וכל מקום דשן ושמן נקמט ונתכווץ, וזה לרצות שבתותיה \n"},{"index":5,"he":"כנגד ע' שמיטות שבטלו ולא נשאר ממנו אלא הטרשין שבה, ואף על פי שזורעין בטרשין שבה \nכמאן דליתא:\nודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו, כנגד מדת המלכות המקננת בעשייה \nשהיא כלולה מעשר, ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על ז' ארצות של ז' עממין בלבד שהם \nכנגד ז' ספירות התחתונות, אמנם ארץ קני קניזי קדמוני שהם כנגד ג' ספירות עליונות לא \nהבטיחם לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונות, אמנם אחר הגאולה האחרונה שיפעלו \nהג' עליונות אז יותן להם כל העשר. ודע שארץ סיחון ועוג הוא מקצת גבול הג' הנזכר \nולזה בחרוהו בני גד לפי שעתיד להיות כנגד ג' עליונות והוא עתיד שיהיה מובחר כל \nהארץ, ועם היות שעדיין לא נתקדש (עדיין להתקדש) [מ\"מ יתקדש] אחר הגאולה, ואפשר שלזה \nנקבר שם משה רבינו ע\"ה שהוא מסוד הדעת שם כנודע. מסכ\"י. וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר ד\nנהר ד - לבאר סוד הסולם ועניינו:\nדע כי סולם זה הוא אוריי והוא מקיף את כל ארץ ישראל, וצורת תחום ארץ ישראל אינו לא \n"},{"index":6,"he":"ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן, ראשו ברוח מזרח וב' \nזרועותיו פשוטות אחד לצפון ואחד לדרום, וב' ירכותיו פתוחות בוהן רגלו האחד להר ההר \nשהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחד לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית, ובין \nב' רגליו נכנס הים הגדול, שהים הוא מערבה של ארץ ישראל, ולכן נמצא שארץ ישראל כולה \nרצועות גדולות וקטנות, והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדריגות מב' צדדים \nכלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוצה לארץ:\nודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו י\"א אלפים מלאכים, כדכתיב יפול מצדך אלף \nורבבה מימינך, ועולים במדריגת הסולם מצד חוץ כלפי חוץ לארץ והולכין למקומן, ובאותו \nרגע כשנכנס האדם בתוך אויר הסולם מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים כ\"ב אלף \nמלאכי טהרה כחשבון כ\"ב אותיות התורה, ומתלווים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים \nמצדו השנית, ורמז לזה רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן, וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו \n"},{"index":7,"he":"כ\"ב אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ כשמתקרב אצל הסולם הנזכר \nמסתלקים מעליו הכ\"ב אלף הנזכרים, ועולים דרך מדריגת הסולם כלפי פנים וחוזרים \nלמקומם, ויורדים י\"א אלף ומתלווים עמו לחוץ לארץ. מסכ\"י. וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר ה\nנהר ה - לתרץ ב' קושיות חזקים ועצומים הא' היצה\"ר היאך הוא בא\"י, והב' מיתה היאך \nהיא בארץ ישראל:\nהנה עתה לפי מה שפירשנו יקשו שתי קושיות חזקות, האחד יצר הרע בארץ ישראל האיך הוא, \nהב' מיתה בארץ ישראל האיך היא. ולראשונה נאמר כי דרך הענין הזה בארץ ישראל הוא, כי \nשליטת החיצונים להחטיא אינו תלוי בזה, כדרך שיש לו שליטה לצאת מחורו להשטין שהרי \nהוא יוצא מהגבול הזה ובא אל הקדוש, והענין כי לצד צפונה של ארץ ישראל הוא פתח כניסה \nאל החיצונים ליכנס אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם לפתח חטאת רובץ \nלהעלות שם, ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ הם הקליפות נאחזות, והם כעין קליפי האגוז, שהרי \n"},{"index":8,"he":"ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מחוץ, דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת \nאל החיצונים האלו, ובהכרח יש להם מדריגות על מדריגות משתלשלות משם ויונקת על ידם, \nוהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקות שם ונסבבת, ולזה לצד \nצפונה פתח שדרך אותו פתח יוצאות מתחומן ונכנסות, ולזה אמר ויבא גם השטן בתוכם, \nוהיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם, וזה הפתח העומד לצד צפון נקרא \nנוקבא דתהומא רבא:\nוכן כל איזה חלק הניתן לחיצוני כגון עשן המערכה מאיברים ופדרים המתעכלים כל הלילה, \nהיה נוטה ממש לצד צפונה של ארץ ישראל, ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם, ונתן \nלהם בענין שפתח המדור שהקליפות דרות נקרא נוקבא דתהומא רבא, והמדור בעצמו נקרא \nתהומא רבא, וחלק תהום זה הוא אוחז כל מציאות עשרה כתרים, וז' היכלות עד שטח הרקיע \nהתשיעי ממטה למעלה כזה:\n(ציור):\nוהנה הרקיעים תשעה או ז' סוד כל מעשה בראשית כדור שלם באין פרצה כלל אלא הרקיעים \n"},{"index":9,"he":"סובבין ובאין על המציאות כולו בלי פרצה כלל. אמנם הקליפות ושליטתם הם אותם שנשברו \nונפרצו ונטל שליטתם מן הארץ אלא כאשר יסתלקו דרך הפתח ודרך הנקב הזה הוא שליטתם \nבארץ, משא\"כ בחו\"ל שהיא ממש שליטתם בכמה דרכים:\nוהנה דרך הנקב יוצאות אותם הקליפות להשטין ולפתות ולהמית וניתן להם שליטה בארץ כאשר \nיתבאר בס\"ד. אמנם גיהנם אינו כך אלא מגרשין הנשמה דרך נוקבא דתהומא רבא ויוצאת לחוץ \nונידונת שם עד שתעלה דרך הנקב אחרי טהרתה והיינו פי הבאר. והנה סוד פתח הזה לצד \nצפון שם לנוכח ההיכלות הוא בעצם לבא אל ההיכלות, אמנם ליכנס לארץ חלק המפתה והמטעה \nוחלק הממית יש להם כמה פתחים כולם לצד צפון, בין להתגרש המתגרשים החוצה כגון גוים \nהמתים בארץ נפשם מקלעים אותם אל החוץ ולא שתעלה דרך הרקיעים אלא מיד קרוב לארץ יש \nלהם נקב, וכן כל התפלות שמתפללים ישראל בח\"ל, וכל הנשמות טהורות המתות בחו\"ל הן \nמתגלגות באויר הטמא כאשר יתבאר במקום אחר בס\"ד, ויש שם כח מלאך ח\"ל העומד לקבל \n"},{"index":10,"he":"ומתגלגל בהם ובא עד שמגיעם באויר זה התחתון דהיינו האויר שבין הארץ לרקיע התחתון, \nושם יש גם כן נקב צפוני להכניס ולהוציא, להכניס הרשעים ועשן המערכה ולהוציא צדיקים \nותפלות ישראל המתפללים בחו\"ל והיא היא הצורה ממש כעין אותה שפרשנו, וגם כן יש לה \nכניסה להתעלות ולפתות בני ארץ ישראל ביצה\"ר, אמנם אינו דומה חוזק יצר הרע והקליפה \nשם בחוץ כעין שליטתה בארץ שאין לה כניסה טבעית אלא דרך נקב ופתח, ושם כל עיקר משכנה \nוקביעותה. וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר ו\nנהר ו - לבאר כי קבלת אלהותו יתברך צריך ב' תנאים א' הארץ, ב' המילה:\nוזה כי השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דברים הא' ע\"י התלבשות המדה הזאת שהיא \nהשכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי דהיינו השרים החיצונים ע\"י התפשטותה באופנים, ולזה \nהעומד בחו\"ל מקבל אלוהותו בדרך זה, אמנם הדרך הזה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני \nשיקבל השפע מתחת יד השרים, ועל זה נאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י\"י לאמר לך \n"},{"index":11,"he":"עבוד אלקים אחרים, והיינו ישראל העומדים בחו\"ל עובדים ע\"ז בטהרה הם, ואלו אינם \nמקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא קצת עובדי ע\"ז מפני שהוא משפיע בחוץ:\nהדרך הב' הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי, דהיינו שלא יהיה בינו לבין אלהותו שום מפסיק \nאלא שכינה שוכנת דרך המדריגות הקדושות על ישראל, והיינו היושב בארץ ישראל שאינה \nמלובשת בשרים אלא ממש דרך פתח היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ \nישראל, ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד החכמה זאת חכמת שלמה. ומטעם זה ארץ ישראל \nהיא המלכות מפני שאוירה משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת \nלערלים החיצונים, ולכן צריך השוכן בארץ ישראל לימול את בשרו שאם לאו הוא מטמא את \nהארץ, נמצאת למד שקבלת אלוהותו תלוי בישיבת הארץ, וישיבת הארץ תלוי במילה וזה \nבשלימות, וג\"כ קבלת האלקות תלוי במילה וזה אם לא יזכו לארץ, אבל אינה בשלימות כי \nהיא בהתלבשות על דרך שפירשנו, וזהו גלו לבבל שכינה ביניהם גלו לעילם וכו' גלו לאדום \n"},{"index":12,"he":"וגו' שכינה ביניהם בזכות המילה, וזה שאמר והייתי לכם לאלהים וגו', וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר ז\nנהר ז - לבאר כי תקון הקדושה וכל מדריגותיה בישיבת ישראל בארץ:\nדע כי כל חלק וחלק מהארץ ניתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא וז\"ש כי לבני לוט נתתי \nער ירושה ממש מתייחס לבני לוט הוא ער, וכן לעשו הר שעיר וכן פירשו רבותינו ז\"ל הוא \nאדום וארצו אדומה, מורה שממש יחוס הארץ עם האומה השוכנת בה. והטעם כי השר השולט על \nהאומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא, וכן הנשמות ההם הטמאות הם מחלק \nהקליפה המתייחס לאותה עפר הארץ הטמא, בענין שהם ג' יחסים, יחס האומה, ויחס הארץ, \nויחס השר בנשמות ובהשגחה, וכן ענין זה ממש לישראל בא\"י ונשמתם ותורתם ואלהותם, כי \nארץ ישראל הוא עפר קדוש והעם היושב בה עם קדוש, ונשמתם קדושה ותורתם קדושה, ואלהיהם \nקדוש שהוא השר על ישראל:\nולא זו בלבד אלא כמו שהתורה אין לה יחס ברוב מצוותיה עם שאר ארצות כך אין לה יחס \n"},{"index":13,"he":"לארץ ישראל עם שאר התורות והחוקים הרעים אשר לאומות, ולזה אמר ולא תעשו מכל התועבות \nהאלה וגו' כי את כל התועבות וגו' ותטמא הארץ ולא תקיא אתכם הארץ כאשר קאה וגו'. הנה \nשהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחוס יחד, וכן לישראל יחס עם הארץ הקדושה בלי ספק \nבשביל יחס נשמתם, והראיה מיחזקאל שחלק ארץ ישראל לי\"ב שבטים וייחס כל שבט ושבט \nבגבול א', ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר אצילות אותו השבט כדי \nשיהיה שופע עליו, וכן המצות הנעשים בארץ עולים ומקשטים כל גבול וגבול בסוד נשמת כל \nשבט ושבט, בענין ששלימות הנשמות בחלקם בארץ ושליטת הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה \nנגדיות אל מציאותיה. והענין כי כמו שנקודת ציון היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע \nכי היא נקודה מתייחסת אל השכינה נקודה אמצעית נקודת ציון כן שאר חלקי הארץ הם חלקים \nמתייחסים אל השכינה בסוד י\"ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית, והיינו סוד מדת הארץ \n"},{"index":14,"he":"הנזכרת בפסוק יחזקאל והמקדש בתוכו (ויש נכסים) [ויש' נחסים] תחת שולי כנפיה המוטות \nמלא רוחב הארץ:\nוכמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות ועל מכונה, כן שכינה \nאינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול \nנהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתיי הנגדיי אל \nגבולו, ולזה לא תמצא שישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה אלא בפעם הזאת בס\"ד, שכל \nישראל יכנסו בה ויהיו כולם ממלאים את כולה והיינו שלימותה האמיתי, ואז תתקן שכינה \nשהיא עומדת (עם) [על] הי\"ב בקר, ויתקנו החיות שהם בעלות י\"ב פנים נגדיים לי\"ב בקר \nהנזכרים, ותתקן כסא הכבוד שאינה על שלימותה, כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות \nשהם למטה ממנה אינם על תקונם ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה, ותתקן ארץ \nישראל עצמה, שתיקון ארץ ישראל הוא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים, ואחר \n"},{"index":15,"he":"שהשכינה לא שרתה בה כראוי אפילו בימי יהושע כי היו ב' שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל, \nולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה, ועוד יתוקנו ישראל עצמם שיהיו כולם יחד \nבארץ ישראל, שאז שלימות השבטים גדול בהיותם כולם נכללים כל אחד מי\"ב שבטים \nברוחניותם בנשמתם (דכולם) [בכלל] בסוד הצירוף כדפיר' במקום אחר ואין להאריך. \nוזמש\"ל:\nמעין ג - נהר ח\nנהר ח - לבאר כי היחוד עליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל דוקא ולא של ישראל \nבחו\"ל:\nוהענין הוא כי האדם בתפלתו חוצב להבות אש, ואותו המציאות הוא סוד תיקון המתהוה \nומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד אחר עלינו לשבח, \nותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט, ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה \nבאויר העולם מרקיע אל רקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס, כנזכר בזוהר פקודי שהיכל \nא' שעומד שם ברקיע א' הנזכר עד גמר כל קהלות ישראל כל תפלתם, ואז ברקיע ההוא יתקבצו \n"},{"index":16,"he":"כל תפלות ישראל יחד ויתקשרו כולם ויעלו שם כנזכר בזוהר:\nאמנם יש לדקדק בעיכוב הזה שיתעכבו עד קיבוץ כל תפלות ישראל, דוקא בהיות ישראל על \nאדמתם שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר אלא בפחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל \nמעט הכמות ת' פרסה, ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצים בד' פינות עולם אם \nנאמר שיתעכבו נמצא תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתות קדימת זריחת המקום המזרחי על \nהמערבי והוא כשיעור י\"ב שעות, ונמצא (עכוב) [ערבוב] תפלות, כי בעת הזריחה במערב אז \nהשקיעה במזרח ואז יש להם תפלת ערבית, ואם כן איך יהיה ענין זה, ואם נאמר שלא ימתינו \nזה על זה נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים, כי קהילה זו ייחד עתה וזו אחר שעה וזו \nאחר שעה ולעולם מיחדים והולכים. ועל דרך זה יקשה כי המשמורות העליונות הם קבועות \nלערב ולבקר אם כן היאך יהיה עניינם שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו זורח, ועל דרך זה \nיקשה אל מנוחת השבת שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה והיאך יהיה ענין זה, ובספר יסוד \n"},{"index":17,"he":"עולם [במאמר הב' הט\"ז] הקשה ענין זה, ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ [ע\"ש]:\nאמנם האלדי הרמ\"ק זלה\"ה כתב וזה לשונו, ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה \nשפירשו רבותינו ז\"ל ישראל העומדים בחו\"ל עובדים ע\"ז בטהרה הם, ורצו בזה כי אין ענין \nההנהגה עליונה מנהגת לא בזריחת המזרח ולא בזריחת המערב ולא הצפון ולא הדרום, אלא על \nנקודות ארץ ישראל שהיא מובחר היישוב ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, וזריחת ארץ \nישראל היא בוקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה, ועל \nדרך זה יתנהגו המשמורות, ומספר הימים לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהווה השמש הגשמי \nוהירח הגשמי בארץ ישראל, ואין לנו לחוש להראות הירח בח\"ל או שלא יראה כי העיקר הוא \n"}]}
