{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-19","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":19,"title":"קטע 19","hebrewTitle":"קטע 19","segments":[{"index":1,"he":"בארץ ישראל, ושם ב\"ד קובעים ומקדשים חדשים חגים וזמנים והקדוש ברוך הוא מסכים עמהם \nומקדש', ובחו\"ל אין קובעים ואם קובעו לא קדשו שאין בהם ממש, ויום שבת בארץ ישראל \nהוא עיקר הכל, מפני שמנוחת השבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה \nלמטה והוא בארץ ישראל כנ\"ל, וממש עשה הקדוש ברוך הוא בחכמתו תנועות הגלגל ובחר \nהמקום המכוון כנגד מעלה לא יחסר ולא יעדיף והיא נקודת ארץ ישראל, ואין התפלות \nמתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דוקא ולא בשום מקום זולתו, מפני שארץ ישראל חשובה \nלענין היחוד והיחוד אינה בעתים הרבה אלא עת א' ושעה א', והיינו (בהיותם) [בהתם] עם \nי\"י אשר בארץ ישראל (ככלות) [לכלות] תפלתם ותיקונן אז הוא שעת היחוד:\nאמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינת השרים שישראל שרויים בתוכם, \nשניצוצות שכינה מתפשט עליהם בסוד גלות שכינה, והתפשטות היחוד הזה יהיה על ידי \nתפילתם של ישראל השוכנים שם, שהם אינם מיחדים עתות היחוד אלא עת המיועדת בגבול השר \n"},{"index":2,"he":"שהם משועבדים תחת ידו, והיינו עובדי ע\"ז בטהרה שאינם מיחדים יחוד הזמן העליון אלא \nיחוד זמן השרים החיצונים, אמנם בקדושת שכינה המתלבשת בשר ההוא:\nועל דרך זה הוא קדושת שבת כי יקדים להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או \nתתאחר, עם היות שאין שבת זה אמיתי אלא נקודה אמצעית שבה השביתה האמיתית, עם כל זה \nיתיחס מנוחה לצד הניצוץ המתפשט או יתאחר מנוחתם. ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו \nאו יקדימו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספק עשו ב' ימים טובים ונקרא יום טוב \nשני של גליות ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט בו גרם יום שני, ולא עשו כן ליום \nשבת ששביתת שבת מוסכמת בחיצונים ואינה מספקים בה מפני שאף הגיהנם שובת, והשרים \nשובתים באיחור וקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים, אמנם יום טוב אינם מודים והם \nמסתפקים בקדושתו, לכן צריך לבוש יום ליום והם ב' ימים טובים, הא' מדאורייתא מתלבש \n"},{"index":3,"he":"ביום מדרבנן, כהתלבש אור קדוש באור הגולה:\nמעין ג - נהר ט\nנהר ט - לבאר מה בין השגחת השכינה על עמו ישראל בהיותם בארץ ישראל או בהיותם בחו\"ל:\nוהענין כי בהיות ישראל על אדמתן היא שמירתן של ישראל אפילו לפרט אחד מן הפרטים, \nוהיינו בהיות השכינה מתלבשת במדריגות קדושות עצמותה למטה עם ישראל, כאמרו כי י\"י \nאלהיך מתהלך בקרב מחניך, והטעם מפני היות אויר ארץ ישראל קדוש בית לשכינה, ובגבול \nסביב לארץ ישראל קליפה סובבת להגין שלא יכנסו אליה שום רשות מן הרשויות החיצונים, \nכאוהל מתוח עליה שלא יעבור הגבול ההוא זר, ואוהל זה כתליו וגבוליו עולים כל אויר \nארץ ישראל עד כנגד פתח היכל לבנת הספיר הפתוח תמיד לעולם, ולזה נמצאת ארץ ישראל שער \nהשמים ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו ממש מארץ ישראל להיכלות ומהיכלות לארץ ישראל, \nושכינה נשלפת מלמעלה למטה על בניה עולה ויורדת וחופפת עליהם כל היום, על ידי המסך \nהמבדיל הנזכר, והמסך הזה הוא סוד רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת שהם סוד אויר חו\"ל, \n"},{"index":4,"he":"וכן הוא המדבר נחש שרף ועקרב וצמאון, אמנם קליפה אחת טהורה מגינה על הכל שלא יהנו \nטמאים מאור הקדושה, וזהו ונוגה לו סביב וכל סביבה מגינה נוגה דאמרן, וכל חוצה לארץ \nרוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת דהיינו החיצונים אויר ארץ העמים הטמא, והיינו סוד \nשכינה שומרת לישראל בארץ ישראל ממש היא בעצמה:\nאמנם בחו\"ל אינו כן ח\"ו אלא ברצות הקליפות לשלוט בארץ ישראל להחריבה שכינה מסתלקת \nמארץ ישראל ועולה עד ההיכלות, ואחר שנסתם פתח היכל ונסגר, ניתן רשות לקליפה לבקוע \nחומת ירושלים, דהיינו המסך המבדיל שהוא מסך הנוגה, והם נכנסו וקלקלו, שלחו ידיהם \nבבני ישראל, והחריבו כל המרכבות הגשמיות, וגלו מהם מה שגלו, ושכינה רדפה אחר בניה, \nכיצד תעשה לרדת אל ח\"ל ממש כענין היותה בארץ ישראל אי אפשר מפני שאוירה טמא, ולהיות \nבניה שם עזובים א\"א כדפי' לעיל, לכך היא בהיכלות בגריעות מרכבותיה כענין אמרם אימעט \nכנפי החיות, וכענין למלכא דמית בריה שאמרו בזוהר, ויצאה מה שלא היתה עושה עד עכשיו, \n"},{"index":5,"he":"דהיינו בח\"ל ניצוץ שלה והשגחתה מתלבש בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד ומלכותו בכל \nמשלה, דהיינו י' אותיות מתלבשין בי' קליפין לאכפיא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל \nולא יטמעו בני ישראל ביניהם כדפי', והיינו כענין השמש שהיא בשמים וניצוץ אורה למטה \nבארץ, וכן שכינה עיקרה בשמים וניצוצה למטה בחו\"ל עם ישראל לשמרם, והיינו דקאמר \nיחזקאל ואני בתוך הגולה, לא עצמותה ממש אלא ניצוץ אורה, ולפיכך נפתחו השמים וארא \nמראות אלהים, מכלל שהיא למעלה בשמים כדפי' וניצוץ שלה מתלבש בשר כדפרשתי, והיינו \nשמני נוטרה את הכרמים בזמן הגלות, והיינו ישראל שבחו\"ל עובדי ע\"ז בטהרה הם, כדכתיב \nכי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י\"י, וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר י\nנהר י - לבאר סוד ארץ ישראל וישיבתה:\nבענין ארץ ישראל הם ו' חלוקות, הא' מי שלא נכנס בה כלל ועיקר, הב' מי שראה אותה \nברחוק ראייה לבד, הג' מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה, הד' מי שנכנס בה וישב בה ועמד \n"},{"index":6,"he":"עד יום מותו ומת שם, הה' מי שנולד בה וכל ימי חייו בה לעולם, הו' מי שנכנסו עצמותיו \nאחר מותו שם. וחלוקת אלו הם זו על זו במעלה, ולהם רמז בדברים העליונים, ואין ספק כי \nכל העולם השפל הוא כנגד המלכות, וכללו ג' בחינות, הא' ים, הב' יבשה ארץ, הג' ארץ \nישראל, וכל אחד מוקפת מחבירתה, כי הים מקיף את כל היבשה, ובחינה הנקרא ים הוא כנגד \nלובן שבעין והוא כנגד החסד, ושאר הארצות הנק' חוצה לארץ הוא כנגד שחרות שבעין והוא \nכנגד הגבורה, ומשם נמשך היתוך הזהב וסיגיו, לפיכך אויר הארץ העמים מטמא כי הוא \nהנחלק לע' שרים (מצד) [שהם] האומות החיצונים בסוד הקליפות, וארץ ישראל נגד קו ירוק \nהמקיף את בת עין, וזהו מצד הת\"ת הנקרא ישראל, ובאמצעות א\"י ירושלים, שהיא כנגד בת \nעין, שהיא עצם השכינה, וג' גוונין הקודמים הם סובבים ומקיפין אותה והם סוד שבת שפי' \nש' ב\"ת, דהיינו שי\"ן ג' אבות ולא ג' אבות ממש אלא ג' מציאיות שהם ג' קישוטי המלכות, \n"},{"index":7,"he":"וב\"ת היינו בת עין שהוא עצם המלכות הנקרא בת שהיא בת ומדה אחת מעשר מדות, והיא \nנחלקת לעשר דהיינו סוד י' קדושות:\nוהנה מי שאינו בא\"י פירשו רבותינו ז\"ל שדומה כמי שאין לו אלוה, להיות שנשמתו אצולה \nממקום הקדוש, ולפי האמת אין כח בקליפה באמיתות לשלוט בו, מפני כי חלק י\"י עמו ואינו \nחלק השרים, ונמצא שאין ההשר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם שכינה אינה שורה עליו מפני \nשהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבש באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא, \nונמצא לפי זה שאין לו אלוה, ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך \nהקליפות והטומאה, בזולת עוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר \nארץ העמים הטמא, בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה \nההיא, בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה אל ארץ ישראל כי שם שער השמים \nלכניסת הנשמה בגן עדן כדפי' רבותינו ז\"ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של \n"},{"index":8,"he":"מטה ומשם לגן עדן של מעלה:\nוכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוץ לארץ נמצאת בג' בחינות, בזולת שיש תחת כל בחינה \nובחינה מהם כמה בחינות, הא' מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם. \nהב' מענין פטירת הנפש מן הגוף. הג' מענין התחיה אחר כך:\nוהנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו ודאי, כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם \nבעת בואו אל הגוף בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים, והיא במעלה גדולה \nוסיוע גדול אל העבודה. וגם אם בקטנותו יכנס האדם לארץ ישראל קודם י\"ג שנים יזכה קצת \nאל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה בהאדם עד י\"ג כדפי' רבותינו ז\"ל, ולפעמים ג\"כ הרוח \nולפעמים הנפש כנזכר בזוהר, וכן כל מצוותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן \nהעולם הזה, ונמצא שגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. והנה העולה לעת זקנותו לארץ ישראל \nאינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה, וגם התחייה כאשר \n"},{"index":9,"he":"יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו זה ודאי אינו זוכה כי אם בתחייה לבד, וגם אל מעלת \nפקידת הנפש לעצמות בסוד ועצמותיך יחליץ על היותו בטהרה בארץ ישראל:\nועתה כשנבא לספור במעלת החלוקה א' הם רבות, הא' שהנשמה לא נטמאת מעולם, ולא נתלבשה \nבאויר ארץ העמים כל עיקר. ב' שמצוותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר, ואותו הרוחניות \nהמתהוות מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא. ג' כי השפע הנשפע על ידי \nהתורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בח\"ל ועומד במצוה והטהרה ודאי \nאותם המצות ישפיע לו, ואותו השפע א\"א להיותו נשפע עליו אם לא על ידי אותו השר אשר \nהוא שם בחלק ארצו וזה פשוט. וזהו היה דוקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז \nודאי היה מקבל על ידי השר, וזהו שאמר דוד המלך ע\"ה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י\"י \nלאמר לך עבוד אלהים אחרים, ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם השרים כדפירשנו. ד' \n"},{"index":10,"he":"עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ, ואין ספק כי מפני היותו מעלת המצות \nהאלה גדולה עד מאד אין ראוי לקיימם בח\"ל, כי כח קדושה כזו אין ראוי שיושפע בחו\"ל, \nעד שאמרו רבותינו ז\"ל אין מביאין חלה מח\"ל לארץ ישראל, ואם הביאו תשרף כחמץ בערב \nפסח, וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה, וזהו ודאי מפני מעלת המצות האלה \nכנזכר. ה' היות התפלה של ארץ ישראל ראויה ורצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך \nמקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשת באויר טמא, ולכן הם \nרצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת לראש מלכו של עולם, מה שאין כן בחו\"ל שצריכים להתלבש \nבאויר טמא, ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד הכנסתם לארץ ישראל, ואחר, טהרה ונקיון \nכדי לעלות במקום גבוה:\nוכשנבא לספר במעלת החלוקה הב' נמצאם גם כן רבות, הא' כי אין המת בארץ ישראל מת על \nידי מלאך המות, אלא על ידי מלאך קדוש המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא והיא כבהמה \n"},{"index":11,"he":"הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה, אבל המת בחו\"ל על ידי סמא\"ל סכין פגום והוא \nנעשה נבלה. הב' כי הנפטר בחו\"ל נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכחות אויר ארץ העמים \nומטמאות על ידי כך ודאי צריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי \nלעלות [אח\"כ אל מנוחתה ] ודאי. הג' טורח גלגולה עד בואה ממקום דירתה בח\"ל עד הגיעה \nלארץ ישראל, ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל, כי וודאי \nיאחזוהו צירים וחבלים, ועל כזה וכיוצא בו אמרו רבותינו ז\"ל אינו דומה קולטתו חיים \nוגו':\nוכשנבא לספר במעלת החלוקה הג' נמצאם עוד הרבה, הא' הוא טורח גלגול מחילות לפי \nעניינה ולפי מעשיה. הב' כי תקדים תחיית המתים ארץ ישראל לחו\"ל כדפירשו רבותינו ז\"ל. \nהג' כי בכל ריש ירחי ושבתי הנפשות פוקדת הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחו\"ל \nיוכרח שיתטמא הנפש באויר ארץ העמים בבואה לפקוד הגוף לא יהיה להם יחד נחת רוח:\n"},{"index":12,"he":"ועתה במה שסופר במעלת הארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם מיום הלידה עד לאחר מיתה כי \nזה זכה לכל המעלות כולם ודאי. והנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד \nבאויר בארץ העמים. אמנם מי שעומד עד שגדל ואחר כך בא גם אם זכה בקצת לעסוק בקצת \nבמצות בארץ ישראל, עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא, ואולם ישיג קצתה. אבל מי \nשנכנס בה ומת בה זה ישיג אל שני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. והעולה \nבעצמותיו לבד, זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחיה ופקודת הנפש לבד. ומי שיעלה \nבבשרו אחר מותו זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא, \nוהנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו העפר מחויבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קודש. \nונודע כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיצא לחו\"ל דינו כעפר חו\"ל, ועפר חו\"ל שנכנס לארץ \nישראל דינו כעפר הארץ, וזה סוד הגרים, ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה ואם \n"},{"index":13,"he":"להפך להפך. וזהו סיבת יעקב אבינו ע\"ה שצוה שיעלהו תכף למיתתו:\nואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותה מרחוק אם לא יכנס בה, כי אמר הכתוב אם \nיראה איש באנשים האלה וגו' כי נראה שהראייה היא מעלה, ועוד שמשה רבינו ע\"ה למעלה \nגדולה ניתן לו זה סמוך למיתתו, כדכתיב עלה אל הר העברים הזה וכתיב ויעל משה וגו' \nויראהו י\"י את כל הארץ וגו', מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אותה ואם לא יכנס בה, \nוענין זה כבר כתבנוהו בעין הקורא נהר ל\"ג ע\"ש, וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר יא\nנהר יא - לבאר סוד הבדל ארץ ישראל וחוץ לארץ והדרים בהם, והבדל הנהגת ישראל ואומות \nהעולם, והבדל הנבואה והמכשף, ובעל תשובה והגר:\nהענין להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים, והיות ההנהגה הזאת שהיא הנהגה \nמבולבלת פעמים היא תחת שליטת עליונה, כך ממש היא הנהגת הגוף, שההנהגה הזאת הנזכרת \nתמצא אל כל החיים, בין מן האומות ובין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת \n"},{"index":14,"he":"האדם אין בהם תוספות ומגרעות לכל האדם. רק שישראל יגביר בהם קדושה עליונה ויקדשם, \nומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת ההולדה לכן ילביש בחיים האלו קדושה, והגוי ילבש בהם \nטומאה, אמנם אל היות הגוי לישראל בחיים אלו כל בני אדם שוים:\nאמנם ישתנו בסוד שתי בחינות ההנהגות הנזכרים, כי הגוי תחת שליטת השרים החיצונים \nושואב החיים הנזכרים בעת שהטומאה מתפשטת, וישראל שואב בעת קדושת האדם בחיים הנזכרים \nכעין ממש שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים נכנעים, וכמו שסוד ההנהגה \nזאת תלויה במעשה בני אדם, אם מטיבים מעשיהם יכנעו הקליפות והחיצונים, ותהיה ההנהגה \nהזאת נמסרת אל הקדושים, ואם ח\"ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים, כך הוא האדם ממש \nבהיותו מגביר קדושה שבו שהם הנפש הקדושה ושאר הפרטים אשר נבאר, יתן ההנהגה זו כולה \nאל הקודש ויתקדשו, ובהיותו מגביר צד הטומאה יתן ההנהגה כולה אל החוץ:\nועתה בזה תוכל לדמות בדעתך שני העניינים מקודם, הא' הנהגת ארץ ישראל והיא היא הנהגת \n"},{"index":15,"he":"הקדושים והנביאים שהיו מזככים חומרם והיו מתקנים עצמם בכל חושיהם והשכלתם להתקדש, \nוהיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש, ואין להם מדות נפשיות חומריות \nכלל, כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. הב' היא הנהגת ח\"ל שהכל \nנמשכת לשרים והיא היא חכמת החרטומים והאשפים ושאר חכמת החיצונים, שהיו משעבדים מדות \nנפשיות שבהם אל צורך אותן החכמות, והם כעין בלעם ותלמידיו:\nונודע שיש עתה שני הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו, הא' היושב בארץ ויצא ח\"ל, דהיינו \nשיצא מההנהגה הקדושה אל הנהגת השרים, כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו \nונתן כחותיו הנפשיות משועבדות לרצון יצרו הרע, והרי זה כעין מי שהשליט החצוני על \nעצמו ושיעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים הנזכרים כנזכר, והיינו מי שהיה בארץ ויוצא \nחוצה. הב' בהיפוך והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא, דהיינו שהיה בחוץ \nויצר הרע שולט במדרגותיו הנפשיות, ועתה הכניע היצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט \n"},{"index":16,"he":"על עצמו קדושה עליונה ושיעבד כוחותיו אל הקדושים. וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר יב\nנהר יב - לבאר חילוק בין נשמת ישראל הדרים בארץ ישראל, לנשמת ישראל הדרים בחוצה \nלארץ:\nדע כי נשמת ישראל הדרים בחו\"ל מעולם דסנדלפון הוא עולם האופנים ויקראו בית יעקב, \nויקראו עבדים ונק' עבד עברי שחשבונו שנ\"ח שהם אותיות נח\"ש, והישראלים הדרים בארץ \nמי' ספירות דיצירה ויקראו בני ישראל, ויקראו בנים ונקראים בני אל חי. והנה האדם \nכשהוא בחו\"ל היתה לו נפש מעולם האופנים וכשזכה ונכנס לארץ בא לו נפש חדשה מעולם \nהיצירה ומתלבש בתוך הנפש הישנה שהיתה לו, ובלילה הראשונה שישן בארץ יוצאת ב' הנפשות \nועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד, ולזה אינה ראוייה לעונשין כי לא \nחטאה, ולזה אמרו רז\"ל שמוחלין לו על כל עונותיו:\nודע שכל מי שדר בארץ ישראל נקרא צדיק, גם שאינם צדיקים כפי הנראה, שאם לא היה צדיק \nהיה מקיא אותו הארץ, כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה, וכיון שאינה מקיא אותו בודאי \n"},{"index":17,"he":"נקרא צדיק אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. ודע כי הדר בארץ ישראל והולך לדור במצרים \nאותה העבירה היא גורמת ששר של רה\"ב שימשול עליו, וכל מי שקבל עליו לדור בארץ ישראל \nכל ימיו ולא לרדת לדור במצרים חשוב עליו כאלו נזהר כל ימיו שהמליכו ביחודו של מקום. \nודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מהעבירות הנעשות בה אלא השגגות לבד, אבל העוונות \nהנעשות בה אינם נמחלים אלא על ידי יסורים, או למי שהוא עובר על פשע, והפשעים הנעשים \nבארץ אין להם סליחה אלא על ידי תשובה ותלמוד תורה. וזמש\"ל. מסכ\"י:\nמעין ג - נהר יג\nנהר יג - לבאר סוד ירושלים ושאר מקומות ארץ ישראל:\nדע כי ירושלי במספר קטן י\"ט, ומלכות במספר קטן עולה י\"ט:\nושכם היא סוד היסוד כי יסוד רמז ליוסף, ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד:\nוטבריה בגי' י\"ט, והוד עולה י\"ט עם ג' אותיות והמלה, ומשמעות טבריה מלשון טבור \n"}]}
