{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-28","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":28,"title":"קטע 28","hebrewTitle":"קטע 28","segments":[{"index":1,"he":"מיני נזק טבעי וגשמיי כגון מים ואש וקור וחום ואבן וברזל, וכל מיני מקרה ופגע, ודע \nכי לא יש מסוכן בעולם כמו כהן גדול ביום כפורים שהיה נכנס לפני ולפנים במקום שאין \nרשות לשום מלאך ושרף לכנוס שם, כמו שאמרו רבותינו ז\"ל בירושלמי מאי וכל אדם לא יהיה \nבאהל מועד, אפילו מי שנאמר עליו ודמות פניהם פני אדם שהם חיות המרכבה, וכדי שלא \nיתקנאו עליו קנאה ותחרות לקטרגו, לזה צוה האל יתברך שכל מצותיו עצה טובה, שיכנוס \nבבגדי פשתן לבן שהם מסוגלים שהקטיגור מתהפך לו לסניגור. ולזה יוסף השיג זה הסוד \nכנזכר, ולזה פרעה הרשע מרוב דאגת לבו בראותו את יוסף לבוש בגדי שש לזה שם רביד הזהב \nעל צווארו כדי לבטל סגולת לבישת הבגדים, וז\"ש וישם רביד הזהב, ויוסף לא חשש לענין \nהרביד לפי שעה, כדי להראות לפרעה שלא השיג הסוד, אמנם כשהלך לביתו הפשיט רביד הזהב \nמעליו. וכל זה כדי להעלים מפרעה הרשע הענין. וזמש\"ל:\nמעין ד - נהר נג\n"},{"index":2,"he":"נהר נג - לבאר אימתי תתלבש הנשמה בלבושה הרוחני:\nהענין הנה יקשה על מה שאמרו בזוהר (פרשת שלח לך ע' שכא ) כי כל זמן שהגוף קיים בקבר \nאין הנשמה והרוח נכנסים למנוחתם, אם כן יעקב וכל מלכי בית דוד הנחנטים, וכן הצדיקים \nשאין רקב שולט, בבשרם, כמו אחאי בר יאשיה, וכיוצא מי שאין בו קנאה, אם כן ח\"ו יצא \nשכרו בהפסדו שהרי לעולם אינם מתלבשים לבוש המלכות ח\"ו. אמנם י\"ל כי כאשר הגוף ההוא \nאינו ראוי והגון מפני רוע מעללי הקנאה והמעשים המכוערים וכיוצא, אז צריך לידון \nולישפט על רוע מעלליו בלי ספק, ואי אפשר להתלבש הרוח בקדושה העליונה אלא עד ירצה \nמפעליו המכוערים, וכן רוחו סובלת צער זה שהוא ערום, וכל שכן אם יעמוד בדין הגיהנם, \nוהיינו הנזכר בזוהר, אמנם איש אשר מעשיו הגונים וישרים מתרקב בזריזות, ואם הוא צדיק \nגמור ועינה (נפשו) וגופו לרצון קונו יזכה ללבוש ההוא אף בחיים, כמו מרדכי ואסתר, \nוכל שכן שיזכה מיד אחר המות ולא יעכבם הגוף כלל, ומטעם זה לא עיכב לרבי אלעזר בר' \n"},{"index":3,"he":"שמעון כל אותם השנים שעמד בלא קבורה וכיוצא. וזמש\"ל:\nמעין ד - נהר נד\nנהר נד - לבאר חטא אדם הראשון ותיקוניו:\nהענין שאדם הראשון באותן ק\"ל שנה שהוליד שידין מטיפת הקרי שהם ניצוצות קדושה \nונתלבשה בתוך הקליפה, ומה גם שהם עליונות שהטיפות שיוצאות על ידי הזכר לבד הם יותר \nמעולות. והנה היה בהכרח לתקנם, וזה צריך כמה גלגולים עד תום חלאתם. ודע כי אלו \nהנשמות ר\"ל ניצוצי הקרי היו מגולגלים בדור המבול, ולכן היו כל כך מורדים מרוב \nהקליפה שהיה בהם, וגם היו משחיתים את דרכם על הארץ בסוד כי השחית כל בשר, וזהו אמחה \nאת האדם אשר בראתי, כי הם בני האדם ממש יציר כפיו יתברך, וזהו אומרו וכל יצר מחשבות \nלבו רק רע וגו', פירוש כי להיותם מסוד הנגעי בני אדם היו גם הם מרשיעים ממקום שבאו, \nואח\"כ נתגלגלו פעם שנית באנשי דור הפלגה, וגם הם חטאו פעם שנית, וז\"ש אשר בנו בני \nהאדם ואמרו בזוהר בנוי דאדם קדמאה, בנוי ממש שהוליד באותן ק\"ל שנים, ואחר כך \n"},{"index":4,"he":"נתגלגלו פעם ג' באנשי סדום וגם הם חטאו, וז\"ש ואנשי סדום רעים וגו', כמ\"ש לא יגרך \nרע, רצה לומר שבאו מאותו רע:\nואחר שהרעו ג' פעמים בג' גלגולים, וראה שלא הצליחו אז נטעם פעם ד' במצרים, והן הם \nישראל שבמצרים, וזהו טעם לגלות מצרים, כי הלא הם היו דור המבול, ולכן גזר עליהם \nפרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, כנגד העונש שנימוחו בימי מבול, גם גזר עליהם \nלהיותם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, כנגד גלגולם בדור הפלגה שהיו עושים לבנים וחומר \nלבנות המגדל, וגם ערב רב היו מאותו הגלגול רק שלא נתקנו עדיין, ולזה נקראו עמו של \nמשה כי שחת עמך וגו', כי כולם היו מסוד הדעת שמשם יצא משה רבינו ע\"ה, כי הנשמות \nהיוצאים על ידי קרי הם יותר עליונות מן הבאות מזכר ונקבה, שהם באות משורש הדעת \nוכולם היו ניצוצות של משה רבינו ע\"ה שנמשכו בקליפות, ואז נתקנו במצרים על ידי משה, \nוהוצרך להעלותם מן הארץ ההיא ולזכותם על ידו, כי הוא מוכרח לתקן שרשו:\n"},{"index":5,"he":"ולזה יוכבד אם משה היתה גלגול חוה, ואולי גם עמרם הוא גלגול אדם, ולכן מת בעטיו של \nנחש, והוא פירש מן חוה אשתו יוכבד ק\"ל שנים כדי שבאותם ק\"ל שנים ימשכו אותם נגעי \nבני אדם קדמאה ויבואו לעולם, ואחר שכלו כולם מלבא לעולם, אז חזר עם אשתו והוליד \nלמשה רבינו ע\"ה לתקן אותם הניצוצות שלו, דוגמת שת שנולד אחרי שחזר אדם עם חוה אשתו, \nושת הוא גלגול משה, וראה איך כל דרכי האל יתברך מכוונת ביושר:\nודע כי ג' מיני קרי היו לאדם הראשון כי קודם שנולד קין והבל היה מתחילה מוציא ש\"ז \nלבטלה, וכשבא על חוה להוליד קין והבל היה מזריע זרע לבטלה וברגע ההיא בא על חוה \nונתערבו הטיפין, וגם כן אחרי שנולד קין היה מוציא ש\"ז לבטלה כל הק\"ל שנים, וכנגד ג' \nבחינות אלו הם ג' גלגולים הנזכרים, דור המבול, דור הפלגה, ואנשי סדום. ודע כי אדם \nהראשון היה חשוד על הגזל לזה נחתם גזר דין של דור המבול על הגזל, גם כי אדם הראשון \n"},{"index":6,"he":"כופר בעיקר היה וכנגדם היו דור הפלגה עובדי ע\"ז, גם אדם הראשון נצטווה על הדינים \nוכנגדם אנשי סדום כופרים בדינים והעמידו דיינים רעים:\nוהנה כשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן, ולכן תחילה צריך לתקן ג' פעמים אלו, \nואמנם כנגד דור הפלגה שכפרו בעיקר ולכן שבת ודינין במרה אפקוד, כי המודה בשבת כמודה \nבכל התורה כולה וכן להפך, וכן המודה בע\"ז ככופר בתורה כולה וכן להפך, ולכן נתנה להם \nתחלה השבת והדינין שלה לכפר עליהם עון ע\"ז, כמשארז\"ל כל המקיים שבת כהלכתו אפילו \nעובד ע\"ז כ[דור] אנוש מוחלין לו. וכנגד דור אנשי סדום שכפרו בדינים לכן נתנה פרשת \nהדינים של ואתה תחזה קודם מתן תורה, ובזה נמחל להם העון של סדום. וכנגד דור המבול \nמענין הגזל נאמר פרשת משפטים, והתחיל בדין עבד עברי שנמכר על גניבתו וגזילתו, ובזה \nנמחל להם העון ופסקה זוהמתן. וזהו טעם נישנת התורה ג' פעמים, במרה, ופרשת יתרו, \nומשפטים. וזמש\"ל. מהרי\"א זלה\"ה:\n"},{"index":7,"he":"מעין ד - נהר נה\nנהר נה - לבאר פגם אדם הראשון בעת שחטא:\nדע כי אדם הראשון היה לו נפש רוח ונשמה מבי\"ע, ועליהם נפש רוח ונשמה מן אצילות \nממלכות ת\"ת בינה, ואלו נקראים זיהרא עילאה. ובעת שחטא ועדיין לא נולד קין אז נסתלקו \nממנו סוד נר\"נ של האצילות, וזהו המיתה הגמורה, והיינו אומרו כי ביום אכלך ממנו מות \nתמות וגו'. ודע כי חנוך נטל סוד הנשמה דאדם דזיהרא עילאה דאצילות, ולכן היה מלאך \nבשמים הנקרא שרו של עולם לפי שהיא מן האצילות עצמה, והיא שולטת על כל העולמות. ודע \nכי אליהו ז\"ל נטל סוד רוח של אצילות של אדם הראשון ולכן גם הוא זכה להיות מלאך ולא \nמת. אמנם הנפש דאדם דאצילות נטלוהו קין והבל כדי לתקן אותם שיוכלו לתקן הפגם אחר \nשנתערבו טוב ברע כו'. ודע כי החלק של הנשמה של אדם הראשון נמשכה אחר כך ביוסף \nהצדיק, ולכן היופי של אדם הראשון באה לו ליוסף מאותו זיהרא עלאה של אדם הראשון, \nויוסף זכה לזאת הנשמה באותו הלילה שנגמרה שיעבודו, כדי לעלות למלוכה, ולזה למד ע' \n"},{"index":8,"he":"לשון לפי שזכה לאותו הנשמה שהיא של מטטרו\"ן הממונה על הע' אומות, וידע לשון כולם. \nוזמש\"ל. מהרי\"א זלה\"ה:\nמעין ד - נהר נו\nנהר נו - לבאר סוד אליהו ופנחס ונשמתם:\nדע כי כשחטא אדם הראשון נשרו אבריו, ר\"ל כי כל אותם חלקי הנשמות הכלולות בו קודם \nהחטא כולם נסתלקו ונשרו ממנו ונפלו אל עומקי הקליפות, זה בכה וזה בכה. אמנם חנוך \nנטל כל החלק הראוי לו מנר\"נ דבי\"ע וגם נטל חלק הנשמה דאצילות דאדם הראשון כנ\"ל, \nאמנם חלק הנפש דאצילות נשאר באדם הראשון פורח עליו ולא נסתלק, וכאשר הוליד את קין \nוהבל אז נטל קין והבל אותה הנפש דאצילות עם כל השאר המגיע להם מחלק בי\"ע. ודע כי \nבנפש הזאת יש אור מקיף ופנימי, והנה נדב ואביהו הבאים משורש קין הנה הם לקחו סוד \nאור מקיף של נפש דאצילות. ואמנם אליהו שהוא פנחס נטל אח\"כ זה וגם הפנימי וכו'. ודע \nכי פנחס בא מב' ניצוצות א' משורש יוסף שפטפט ביצרו, וניצוץ ב' מיתרו שפיטם עגלים. \n"},{"index":9,"he":"והסוד כי להיות יוסף סוד היסוד אשר כל הנשמות והחסדים והגבורות מתערבים ובאים שם, \nלכן יש מציאות להתערב משורש אחר עם השורש של יוסף ואין תמיה בזה. ודע כי חלק יתרו \nהיה מחלק נפש פנימי דאצילות הרי שהיה פנחס כלול משניהם. והנה אח\"כ כאשר מתו נדב \nואביהו בסיבת החטא אז נתעברו בפנחס מחמת אותו החלק שלו שהיה מיתרו שהוא קין:\nודע כי הנשמה הבאה מעת ההולדה אף על פי שתהיה מעורבת יחד מכמה ניצוצים, כמו זו של \nפנחס שבאה מבנות פוטיאל מב' טיפות, כי פוטיאל לשון טיפין ולא הוצרכה למי שמחבר אותם \nיחד, אך הנשמה הבאה אחר הלידה כמו נשמת נדב ואביהו שבאו בפנחס אחר שנולד, הנה אלו \nצריכים נשמה אחרת שתבא מלמעלה שיחברם יחד ולא תהיה אותו הנשמה מגולגלת רק ביאה \nהראשונה שתבא לעולם, וזו הנשמה נקראת אליהו התשבי מתושבי גלעד, והיא משורש גד, וזו \nבאה מחדש לחבר את נשמת נדב ואביהו עם פנחס. ודע כי לחבר ג\"כ זו הנשמה החדשה עם אותם \n"},{"index":10,"he":"הנשמות הישנות, באה נשמה אחרת חדשה והיא משורש בנימין, וזה שאמר אליהו אני מבני \nבניה של רחל, הרי כאן ד' נשמות, א' פנחס עצמו, ב' נדב ואביהו, ג' אליהו התשבי, ד' \nאליהו משבט בנימין, וז\"ס אליהו בארבע, ואף על פי שהם כלולות מהאחרות כי פנחס כלול \nמב' טיפין כנזכר, וכן של נדב ואביהו תרי פלגא דגופא, אין אנו קוראים אלא הכללות מה \nשהיה נקרא נשמה אחת:\nודע כי כאשר חטא אליהו כשלא רצה לילך אצל יפתח להתיר לו נדר בתו כמ\"ש רבותינו ז\"ל, \nאז נסתלקו ממנו נדב ואביהו ולא נשאר לו רק טיפת יוסף לבדו, וטפת יתרו יצא ממנו, \nולהיות כי היא עיקר החטא כי הלא נדב ואביהו היו מושאלים שם כנזכר, וכן ב' מציאיות \nשל אליהו משבט גד ומבנימין ג\"כ היו מושאלים שם, גם טיפת יוסף היתה יותר רחוקה מחטא \nמטיפת יתרו, כי היא טיפת קין שהיתה ביתרו שהיה מפטם עגלים לע\"ז ומצדו עיקר החטא, \nוכאשר נסתלקה נפש טיפת יתרו שהיתה בו עיקרית נתגלגלה ביחיאל בית האלי. ודע כי כאשר \n"},{"index":11,"he":"נפלו כל העם על פניהם ואמרו י\"י הוא האלהים, אז נמחל עון נדב ואביהו ונתקנו ונסתלק \nלהם ונפרדו בבריחתו אל המערה:\nודע כי נשמת אליהו התשבי כאשר עלתה לשמים ושוב לא ירדה, והיא שהיה משבט גד, ונשמת \nנדב ואביהו נמסרו לאלישע, ונשמת של חלק אליהו מבנימן הוא שנתחבר אחר כך עם אליהו \nהתשבי של מעלה, וזהו אליהו דבנימין העולה ויורד ומדבר עם החכמים ועושה הנסים. ודע \nכי אותו הטיפה של יתרו שנתנה ליחיאל ומת אחר כך, ואחר כך נטלה אליהו עמו ואותו \nהטיפה של יוסף כנ\"ל היא אשר נתנה אליהו ליונה בן אמיתי, והוא עתיד להיות משיח בן \nאפרים ב\"ב. וזמש\"ל. מהרי\"א זלה\"ה:\nמעין ד - נהר נז\nנהר נז - לבאר שאנו גומלים עם הצדיקים רעה תחת טובה:\nוהענין כי הצדיקים הם גומלים עמנו חסד תמיד, שהם דרך ותעלה וצינור להורדת מי השפע \nלגדל פרי הצלחתינו הגשמית והרוחנית, והענין שאין דרך להורדת השפע מי הבריכה העליונה \nכי אם על ידי התעלות הרחבים וישרים, וכמו שבהעדר המים אי אפשר גידול הזרעים כך \n"},{"index":12,"he":"בהעדר התעלה וקלקולה אי אפשר גידולם גם כן, והנה לא לבד שאין אנו גומלים להם טובה \nחלף עבודתם עמנו, אלא בשלנו יהיה להם הצער הגדול הזה בעת סילוקם קודם זמנם במיתת \nמשונות, כי בעוונותינו ירא ושלם לחרפה, וז\"ש דניאל כי בחטאינו ובעוונות אבותינו \nירושלים ועמך שהם הצדיקים הנקרא שם ה' עליהם לחרפה וגו'. והענין כי בהיות הצינורות \nחזקים ורחבים הוא בהכרח ימשכו המים להשקות הכרם ונטיעותיו, וכראות בעל הכרם שקווה \nלעשות ענבים ויעש באושים, הנה ישבר הצינורות לבל ישקה שורש פורה ראש ולענה, וז\"ס \nסילוק הצדיקים בעון הדור, וז\"ש הכתוב רוב אוכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט, ירצה \nרוב אוכל המזון יהיה לעולם על ידי ניר והכנת הצדיקים שהם ראשי העדה, ויש מהראשים \nהנזכרים נספה בלא משפט, ירצה בלי היות לו משפט מות, רק בעון הדור. וזמש\"ל:\nמעין ד - נהר נח\nנהר נח - לבאר סוד חיי דוד המלך ע\"ה, וסוד הסוכה:\nדע שמדת דוד היא המלכות, ונקרא מלכות בית דוד והיא השכינה ההולכת עם ישראל בגלות \n"},{"index":13,"he":"ונקראת סוכת דוד, כאומר ביום ההוא אקים סוכת דוד הנופלת, וכמו שאין שכינה יורדת \nלמטה מעשרה כך הסוכה שאינה גבוה י' טפחים אינה נקראת סוכה, וכן דוד הרמוז במדת \nהשכינה והסוכה כנזכר, והיה ראוי שיחיה כ\"ה אלף ות\"ר ימים כחשבון האיסרין של י' \nטפחים כמו שיתבאר. והענין דע שכל כלי שחללו טפח על טפח ברום טפח, מחזיק ק\"ס דר\"הם \nבלח, שהטפח הוא ד' גודלין וכל האצבעות הנז' הם בגודל, וטפח על טפח ברום טפח הם ס\"ד \nגודלים, וכל שיעור גודל מחזיק ב' דרה\"ם וחצי, נמצא כלל שיעור ס\"ד גודלים ק\"ס דרה\"ם, \nבסוד שם המפורש שם בן ד' הנקרא ע\"ץ שהוא בגי' ק\"ס, שבו נמתקו מי מרה כאמור ויורהו \nי\"י עץ, וז\"ס שנקרא שם המפורש שם בן ד' ע\"ש מדת הטפח שהיא ד' גודלים כנזכר, שאין \nלומר שנקרא שם בן ד' להיותו מד' אותיות, שהרי שם אדנ\"י ושם אהי\"ה כל א' מהם שם בן \nד' אותיות ולא נקראו שם בן ד', אמנם הוא סוד ידוע למקובלים, ואפשר שהוא הנזכר:\n"},{"index":14,"he":"נמצא כי כל שיעור טפח מחזיק ק\"ס דרה\"ם, וכל דרה\"ם י\"ו איסרים נמצא סכום כל האיסרין \nשל ק\"ס דרה\"ם הם ב' אלפים ותק\"ס איסרין, ושיעור ב' טפחים הם חמשת אלפים וק\"ך \nאיסרין, נמצא שיעור י' טפחים כ\"ה אלפים ות\"ר איסרין, וז\"ס הנה טפחות נתת ימי, שראה \nדוד ברוח הקודש ששיעור מדת ימיו כ\"ה אלפים ות\"ר ימים לא פחות ולא יותר, כחשבון \nהאיסרין של עשר טפחות כשיעור גובה הסוכה שהיא סוד השכינה, וכמו שהשכינה אינה יורדת \nלמטה מי' טפחים כן דוד הרומז לשכינה לא היה הוא ראוי להפטר מן העולם עד שיחיה כ\"ה \nאלף ות\"ר ימים כנזכר:\nוידוע סוד מאמרם ז\"ל שר\"ת אדם הם אדם דוד משיח, ולפי שנקנסה מיתה על האדם כאמרו כי \nביום אכלך ממנו מות תמות, ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים כאמרם ז\"ל, ואדם לא חי \nאלא תתק\"ל שנה וחסר לו ע' שנים לתשלום אלף, ונתנם אדם לדוד שהוא גלגול שני לאדם, \nומיתת דוד היא מותא תניינא לאדם, ונתקיים בו גם כן ביום אכלך ממנו מות תמות, וגלגול \n"},{"index":15,"he":"ג' הוא משיח בסוד אדם דוד משיח, והמשיח הוא מנחם בן חזקיהו שנולד בחורבן בית ראשון \nביום ט' באב בשנת ג' אלפים של\"ח ליצירה, ומשיח בגי' חש\"ן שהוא חושן לישראל, ונח\"ש \nלאומות, ולזה נקרא דוד משיחא, שאין לומר שנקרא כך לפי שנמשח בשמן המשחה שהרי הרבה \nנמשחו, והרי אהרן נמשח גם כן ואין אנו אומרים רק אהרן כהנא ולא אהרן משיחא. אמנם \nהכוונה שנקרא דוד משיחא הוא שדוד הוא המשיח שעתיד לגאול את ישראל בע\"ה:\nונחזור לעניינינו שהאמת הוא שהיה ראוי שיחיה דוד כ\"ה אלף ות\"ר יום כנזכר, אמנם דוד \nלא חי רק ע' שנה וחצי יום יותר בסיבת השתדלותו בתורה ביום הפטירה, וידוע שימות שנה \nהם שס\"ה יום ורביע, וכשתצטרף שס\"ה יום ורביע ע' פעמים יעלו כ\"ה אלף תקס\"ז ימים \nומחצה, ועם החצי יום שחי יותר על ע' שנה בסיבת עסקו בתורה כנזכר אז נשלמו כ\"ה \nותקס\"ח שלמים, וסימנך כ\"ה תיק\"ן ח\"י, ר\"ל שכ\"ה תיקן חי העולמים שיחיה כחשבון כ\"ה \n"},{"index":16,"he":"תיק\"ן ח\"י באופן שימי דוד היו כ\"ה אלף ותקס\"ח יום, חסרו לו ל\"ב יום לתשלום כ\"ה אלף \nות\"ר שהוא בחשבון איסרי י' טפחים כנזכר, וז\"ס ב\"ל נמוטו פעמי, ר\"ל ב\"ל יום נמוטו \nפעמי שנפטר קודם זמנו ל\"ב ימים, ואולי אפשר שכמו שנמעטו ע' שנה ול\"ג יום לאדם בשביל \nדוד שהיה גלגול שני ולא חי אדם רק תתק\"ל שנה חסר ל\"ג יום, הע' שנה ויום א' בשביל \nדוד שהיה גלגול שני, ול\"ב יום למנחם בן חזקיהו שהוא גלגול ג' כדאיתא באיכה רבתי. \nוזמש\"ל. מסכ\"י:\nמעין ד - נהר נט\nנהר נט - בענין תחיית המתים:\nהנה תחיית המתים הם סוד הנשמות שהם בסוד המיתה ודאי בפרודא מן גופא, כי כמו שעיקר \nהשכינה בתחתונים להתפשט ולהתקשר אצילות בבריאה, ובריאה ביצירה, ויצירה בעשייה, \nועשייה בחיי הגלגלים, והגלגלים ביסודות הגשמיים, וענין זה הוא שלימות המציאות, \nוכאשר לא יתפשט סוד המציאות הזה ולא יתקשר אין העולם על שלימותו, שלא נאצל ונברא \nונוצר ונעשה אלא על סוד הקשר הזה, כך סוד הנשמה דאצילות נקשרת בנשמה דבריאה, \n"},{"index":17,"he":"ודבריאה ברוח דיצירה, ורוח בנפש דעשייה, ונפש דעשייה בחיי הגלגלים שהוא חיות האדם, \nוהחיות ביסודות שהוא הגוף, וזהו כל שלימות האדם להיותו תמונה שורה בתוכה אין סוף \nבתמונת כל המציאות כולו. וכל זמן שאין הענין כן יאמר גדר המיתה בכל המציאות כי \nהנשמה במיתה והצנע בהצנע, והרוח והנפש והגוף כולם במיתה, ומי גרם המיתה הזאת סוד \nהחיצוני שהוא מחבת ברזל שניתן בין העולם הזה והעשייה, והבדיל המדריגות, שכל זמן שיש \nקדושים ואין החיצוני מבדיל כל האור מתפשט מרום המעלות ועד נקודת הארץ, ולא תאמר \nשיתקשרו במדריגת האלו קצתם בזולת קצתם, שאי אפשר כלל, אלא דוקא כולם כאחד יחד \nנקשרים, וזהו הטעם המיתה אל הגוף ממש, שהנשמה והרוח והנפש נפרדו כל א' וא' ליסודו, \nמפני שאחר שאינם מתקשרים ב' חלקים התחתונים שהם חיי הגלגלים וד' יסודות, יתפרדו \nלמעלה שאר הבחינות, וכן כיון שחיים אינם נקשרים בד' יסודות יתפרדו החלקים:\n"},{"index":18,"he":"והפרד הגוף מן החיים האלו הוא על ידי המלאך המות, והיינו סוד מלאך המות שיכנס \n"}]}
