{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-31","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":31,"title":"קטע 31","hebrewTitle":"קטע 31","segments":[{"index":1,"he":"גרסינן התם, והאש של גיהנם חזק הוא א' מששים מן האש שבשערי צלמות, והאש שבשערי \nצלמות חזק הוא א' מס' מן האש שבשערי מות והאש שבשערי מות חזק הוא א' מס' מן האש \nשבטיט היון, והאש שבטיט היון חזק מן האש שבבאר שחת, והאש שבבאר שחת חזק הוא א' מס' \nמן האש שבאבדון, והאש שבאבדון חזק הוא א' מס' מן האש שבשאול, והשאול חציה אש וחציה \nברד, והרשעים שבתוכו כשהם יוצאים מן האש לוחץ אותם ברד, וכשיוצאין מן הברד לוחץ \nאותן ודולקן האש, ומלאכי חבלה שממונים עליהם משמרין את נשמותן בגופן, שנאמר כי \nתולעתם לא תמות ואשם לא תכבה וגו', עכ\"ל:\nהענין כל זמן שהוא מעמיק מגדיל אשו מפני שהם מדריגות מתחזקות זו מזו, ושריית אותם \nהכחות הם בארקא, ואין ספק שיש בארקא מקום פנוי קצת לדירת הבריות שיש בה. אמנם \nהברייתא הזאת נראה דלא סבירא לה שיש בני אדם בשום ארץ כי אם בתבל לבד כדמסיק, ור' \nשמעון בר יוחאי סבירא ליה שיש בני אדם בכל הארצות האלו בזולת הרשעים הנידונים \n"},{"index":2,"he":"בגיהנם ומלאכיו, אלא שיש ממש שוכנים בארצות כדרך ששוכנים בארץ הזאת:\nוהנה לכולהו פירושי ענין האש הזה אינו בעל מקום אלא הוא רוחני קצת דר בגשמי, כדרך \nשהוא גן עדן למעלה בארץ רוחני דר בגשמי. וענין שבעה מדורין שבו הוא כנגד ז' מדריגות \nהטומאה, וכל מדריגה ומדריגה רוגזה חזקה משל חבירתה בששים פעמים, מפני שמדת הששה הוא \nמדת החול שממנה מתפשט מדת גיהנם, ולזה יהיה סוד מהלכו בעוביו וגובהו וארכו ג' מאות, \nמפני שהוא נמשך מסוד הנקודה שהיא נחלקת בשלשה על שלשה שהם תשעה שיעור ומדה עליונה, \nוזה דומה לסוד עליון שנעשה גם את זה לעומת זה. אמנם למעלה בקודש יש נקודה אמצעית \nהמשלמת עשרה וכאן חסר, שאינה אלא רחמים, ואין מדה זו בגיהנם והוא ז' מדורין נגד ז' \nמדריגות קדושות, גם את זה לעומת זה, ואלו הם ז' מדריגות חיצוניות, וכל א' מחזקת \nששים פעמים בחבירו, נמצאו הנהגת מדותיו בתשעה, בשבעה, בששים , בשלש, הכל רמז עליון \n"},{"index":3,"he":"וצורך גבוה לתקון ההויות העליונות הם הנפשות לטהרם מזוהמתן, והם כלי זעמו של הקדוש \nברוך הוא וזעום י\"י יפול בם:\nוהנה הגוף נידון בקבר בדין קבר כאשר נתבאר לעיל, אמנם הנפש היא הנידונית בדין גיהנם \nארציי, וכן הרוח יש לו גיהנם, ודע שנפש האדם ממש הוא כעין שד, וכמו שיש לשדים מבוא \nלארצות האלו כן היא הנפש הנידונית, מכניסין אותה לארקא מקום גהינם וטורדין אותה \nממקום למקום, והרוח הוא רוחני יותר ויש לו גיהנם לעצמו דהיינו סוד הרוחניות הזה \nהנזכר שהוא בארקא. ובזה יתיישב לך מה שתמצא בכמה עובדין, שפגעו בנפשות הנידונית, \nוכדאיתא במדרש הנעלם בפרשת אחרי מות מענין הקצב אביו של ר' שמעון הפקולי שהיה מלקט \nקוצים כדי לשרוף עצמו, וענין זה נראה שהוא דין הנפש המתגלמת לעין הרואה ודינה דינים \nגשמיים, והכי איתא נמי בספר חסידים מעשה באחד שראה במדבר לאור הלבנה וכו' בגיהנם \nהארציי הגשמי אש שתחת הארץ, ויש לו פיות גשמיות ושערים גשמיים בארץ הזאת כדפירשו \n"},{"index":4,"he":"רבותינו ז\"ל. אמנם יש ארץ עד היום ששער גיהנם פתוחה אליו, וקולם כים יהמה, ועשנו \nכעשן הכבשן, ומשעה לשעה תדשן דשנו למרחוק, ומתרחקים משם בני אדם וזהו מקום גיהנם \nהגשמי, אמנם יש רוחני, הגשמי הזה לנפש, והרוחני הנז' לרוח, ויש עליון לנשמה, והכל \nבמספר ובמפקד לצורך האדם הזה. וקשר הארצות עם העולמות העליונים וארקא זאת נקשרת עם \nהחיצונים, והיינו סוד גיהנם משתלשל ממדריגה אל מדריגה, למעלה סוד החיצונים בדקות \nונקשרות המדריגות עד שמגיעות ממציאות אל מציאות אל הארצות האלו, כאשר נבאר בס\"ד \nוזמש\"ל:\nמעין ה - נהר ט\nנהר ט:\nגרסינן התם ז' גהינם ברא הקדוש ברוך הוא, וכל גיהנם יש בו ז' מדורין, וכל מדור \nומדור יש בו ז' נהרות של אש, וז' נהרות של ברד, וכל אחד ואחד רחבו אלף אמה ועמקו \nאלף אמה וארכו ג' מאות אמה, וכל אחד ואחד מושכין ויוצאין זה אחר זה, וכל רשע ורשע \nעוברין בהם ונשרפים במקומם, ומ' אלף מלאכי חבלה ממונים עליהם, וחוזרים ומחיין אותם \n"},{"index":5,"he":"ומעמידין אותם על רגליהם, ומודיעין להם כל מעשיהם שהם רעים וכל מעשיהם ודרכיהן שהם \nמקולקלים, ואמרים להם אף עכשיו עברו לפנינו בנהרי אש ובנהרי ברד בנהרי הלפידים \nבנהרי השלג על שעברתם על דברי תורה ומצות שניתן לכם בסיני, ואתם לא יראתם מן האש של \nגיהנם, ומן דינה של אבדון, בואו ותנו חשבון על מעשיכם. ולא עוד אלא שבכל מדור יש בו \nשבעה אלפים חורים וכל חור וחור יש בו שבעה אלפים סדקים, וכל סדק וסדק יש בו שבע \nאלפים עקרבים, וכל עקרב ועקרב יש בו ש' חוליות, וכל חוליא וחוליא יש בה ז' אלפים \nכדי מרה תלוין, ומושכין ויוצאין ממנו ז' נהרות של סם המות, ואדם הנוגע בו מיד נבקע, \nוכל אבר ואבר שבו מיד נופל מתוך גופו, וכריסו נבקעת ונופלת על פניו, ויהיו מלאכי \nחבלה עומדין ונוטלין כל אבר ומחיין אותם ומעמידין אותם על רגליהם ונפרעין מהם וכו' \nעכ\"ל:\nפי' שבע גיהנם, הם ז' מדורין הנ\"ל. וכל גיהנם יש בו שבעה מדורין, הם פרטיים במדור, \n"},{"index":6,"he":"ונודע שהאדם חוטא בז' מדריגות יצר הרע כאשר נתבאר בזוהר, לכך הם ז' מיני גיהנם \nובאותו יצר הרע עצמו. בכל א' מהשבעה יש [בו] שבעה בחינות שהאדם נטמא בו, לכך יש בכל \nגיהנם שבעה מדורין שכפי מה שנמשך אחר יצר הרע כך יכנוס לאותו מדור, וכפי מה שהמדור \nמוצא באדם זוהמת יצר הרע כך שולט בו, לפיכך נכנס במדור המתייחס לחלק יצר הרע שנמשך \nאחריו, ועל זה הדרך יש יצר הרע של זריזות לטומאה בעבירה, ולזה הם נהרות אש כנגד \nחומה של העבירה. ויש יצר הרע של עצלות שהאדם מתעצל מן הטובה והמצוה, ולזה הם נהרות \nברד נגד מה שמתקרר מן המצות שהם חובה לאדם. ועוד יש בחינות רבות מאד בענין זה מפני \nשבני אדם חלוקים במדותם לכך דינם חלוקים לכמה בחינות. חורים רבים וסדקים ועקרבים \nהכל מז' לז' מפני שהיצר הרע יסודו מז' מדריגות, ובני אדם חוטאים בו מכמה בחינות \nומתפתים אחריו מז' לז' לכך נפרעים ממנו, ולזה כל עקרב ועקרב ממונה על מעשהו, ולזה \n"},{"index":7,"he":"כשהרשע נכנס וגזר דינו ביד מלאכי חבלה, מוליכין אותו מיד אל החור הצריך ואל הסדק \nהצריך ואל העקרב הצריך. ולפעמים שחטא פעמים הרבה ממיתין אותו ומחיין אותו וחוזרין \nוממיתין אותו כדי שיטעום העונש כשיעור הפעמים שטעם העבירה. ולפעמים שעבר על עבירות \nרבות, מוליכין אותו מחור לחור או מסדק אל סדק או מעקרב אל עקרב כפי שינוי החטא, \nוהכל במפקד במספר ממעלה, והכל צריך ואין דבר לבטלה, והכל לטהרתו של אדם ולטובתו, \nשאין לך מזוהם נכנס לבית המלך אלא אחר כלות ימי מצורו אחרי טהרתו, וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר י\nנהר י - לבאר סוד גיהנם ויצר הרע:\nהענין הוא שכר עבירה עבירה עצמה, כיצד יצר הרע הוא גיהנם דאיהו ממונה על גיהנם, \nוהענין כי יצר הרע יש בו כחות רבות לפתות על ג\"ע וכח לפתות על ע\"ז, וכל כחות אלו הם \nבו, וכח זה אינו כזה, וכן יש בו אוצרות אש זה משונה משל זה כנ\"ל להעניש במספר \nכחותיו, כי אותם הכחות שבו, הם הם המפתים הם הם המענישים הם הם גיהנם שהכל א', ולזה \n"},{"index":8,"he":"כאשר יתפתה האדם אחר יצר הרע הרי הגביר כח גיהנם ונכנס בקליפות להתענש על ידם, וכל \nאותם הכחות דבוקים בו בהיותו חוטא בהם, ודבקות אותם הקליפות עמו הוא רושם חטאו באבר \nההוא שבו חטא, והוא מכריז עליו פלוני חטא בי, ולפי זה הם שס\"ה כחות בגיהנם להעניש \nוהם שס\"ה רישומים לרשם החוטא כנזכר, והיינו סוד אומרו בפ' ויצא, שנראה לאדם כאשה \nיפה והיינו לפתותו, ועולה ומסטין היינו הרושם המכריז, ויורד ונוטל נשמה ומעניש \nבגיהנם כנזכר. וענין הרושם והכרוז הוא אומרו חקוקים על עצמותיו, אחר שכלה את הבשר \nונשאר רשום עד קבלת עונשו:\nובענין החטא והפגם בעשייתו כן ממש תיקונו בתשובתו והוא טהרה היותר נכונה שבכל טהרת \nהעונות, ומיני הטהרות הם ג', א' תשובה ויסורין וכיוצא, הב' מיתה וגיהנם, הג' גלגול, \nוכל א' קשה מחבירו, והיותר טובה מכולם היא התשובה שממש כמו שהגבירו במעשיו כן מבטל \nכחו במעשיו מדה כנגד מדה וממש מכבה האש הנבער בעבירותיו. ויש עון גורם פגם בנפש \n"},{"index":9,"he":"ונתקן בגיהנם. ויש עון פוגם בספירות ונתקן בגלגול. ויש צריך תיקון בגילגול ובגיהנם. \nאמנם התשובה מוחק הכל ומתקן הכל:\nוסוד אש גיהנם, הוא כי החיות שהם מיכא\"ל גברי\"אל אורי\"אל רפא\"ל, וכל חיילי הקדושה \nשתחת ממשלתן הם יונקים הדין ואש הגבורה מלמעלה, וקיומם באש שהם מן האש, ומזונם אש, \nומתמציתם דהיינו השמרים הדין הנשפע לחיצונים נעשה נהר דינור, שהם כחות הדין \nמשתלשלים אלו מאלו עד יתקרב אל הסתר פנים מקום שאינם קדושים, שאין אור הקדושה שופע \nעליהם, ואלו הם יצר הרע וגיהנם, והצדיקים טובלים בנהר דינור ולא בעומקו בסוד שאול \nותחתיות וכיוצא, אלא בסוד כניסתם לקודש עוברים דרך שם לטבילה הנזכר, ואינם מצטערים \nאלא כשיעור הנאתם מן הגשמי, והיינו אומר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע וגו', \nאמנם הרשעים מפני דבקותם ברשע ועול וחמס אין בנפשם אחר כלותם שם כח אפילו להתגלגל \nשהיא מתבטלת שם מכל וכל, והיינו אומר שהיא נעשית אפר, וזה אם לא עשה תשובה בעה\"ז, \n"},{"index":10,"he":"אמנם אם עשה תשובה דרך אחרת לו, והוא כי ממש האש הזה השורף הנפש בגיהנם כנזכר, הוא \nממש היה יורד ושורף אברי הקרבן הנתנים ע\"ג המזבח, תמורת החוטא ויצר הרע שהגביר \nבעבירה, ואש גיהנם שהלהיב בעבירה היה נשרף שם ומתבטל באש גבוה, ושם יתבטל הקטיגור \nשברא והמשחית שיצר בעוונו המזומן לו בגיהנם לשרפו על העבירה ההיא, שם היה נשרף \nומתבטל שם בסוד תשובתו ושריפת אברי חטאתו או אשמו. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר יא\nנהר יא - בסוד גיהנם והגלות:\nהענין כי העון גורם פגם בנשמה כנזכר, והפגם הוא שימשך מהקליפה אליה רוח טומאה והיא \nנטמאת ונפגמת ברוח הטומאה ההוא, ובהחזיר הנשמה לתוך אשו של גיהנם מקור רוח הטומאה \nהנשפע עליו כל דבר חוזר אל שרשו, אשו של גיהנם מעכל רוח הטומאה ההוא ומחזירו אליו \nונפרד מהנשמה, ונשארת הנשמה טהורה ונקייה לחזור אל שרשה שממנה חוצבה, והיינו העופרת \nהחוזר אל יסוד העפר הטמא שמשם שורשו. וכן הענין בגלות ישראל כי כמו שהם נמשכו אחרי \n"},{"index":11,"he":"הקליפות ונטמאו בעולם הזה, כן הקדוש ברוך הוא מגלה אותם לטהרם בכור הגלות, שעל ידי \nהגלות כללות האומה נטהרת ונצטרפת בסוד הגלות, והטומאה הנדבקת בהם בעון חילול התורה \nבא\"י, מתעכל ומתבטל מעט מעט,ובעת הגאולה יתבררו ויתלבנו בענין שיצאו טהורים ככסף \nהצרוף. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר יב\nנהר יב - בביאור סוד הגלות:\nהענין אחר שהדרך להשגת תכלית האדם בבריאתו, הוא בהיות חומרו וכל כחותיו נשמעים אל \nהשכל ולעבוד עבודתו ולא ימרה פיו, כי בזה הדרך יושג השלימות והתכלית, הנה נתחייב כי \nזאת התכונה נקנית לעם הישראלי בכללו בהיותם בגלות, וזה שהגלות הוא מחליש החומר \nבאופן היותר שלם שבפנים, והענין שקיום החומר ר\"ל תגבורת כחותיו, הוא בהמציא לאדם \nהדברים המחזיקים הנפש החיונית, כגון הכבוד והשררה והנצחון כי בזה תתחזק ותתגבר הרוח \nהחיוני וכחותיו, והנה הגלות מקנה הפך הדברים האלו כי הוא מקנה לישראל הקלון והבוז \nתחת הכבוד ובזה תחלש הרוח החיוני, וגם כן הדברים המחזיקים הנפש הצומחת הם בהיות \n"},{"index":12,"he":"לאדם זרע דגן תירוש ויצהר לרוב, והנה בגלות ישראל בערום ובחוסר כל, וזהו כוונת אמרו \nיתברך תחת אשר לא עבדת את י\"י אלהיך בשמחה ובטוב לב וגו' ועבדת את אויבך וגו' ירצה \nמה שאמרנו, והענין שישראל סיבת חטאם הוא בהמצא להם המחזיקים הנפש החיונית והם השמחה \nוטוב לבב שהשמחה היא המפרה והמרבה הנפש החיונית והיא נמשכת מן הכבוד והניצוח, וגם \nכן היה להם הדברים המחזיקים הנפש הצומחת והוא אמרו ומרוב כל, ובזה טעו אחר החומר \nולא עבדו את י\"י, וביאר כי בגלות יהיה להם הפך זה מדה כנגד מדה, כי יהיה להם הדברים \nהמחלשים הנפש הצומחת והיינו אומרו ועבדת את אויביך וגו' ברעב ובצמא וגו', וג\"כ \nהמחלישים הנפש החיונית והוא ההכנעה והשפלות והיינו אומרו ונתן עול ברזל וגו', וזה \nמה שארז\"ל יאה עניותא לישראל כוורדא סומקא לסוסיא חיוורא וכו', והכוונה מה שאמרנו \nכי בגלות יחלשו כחות החומר ויגבר השכל. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר יג\n"},{"index":13,"he":"נהר יג - לבאר טעם לעונש הנשמה והרוח:\nאין ספק שהנשמה אינה חוטאת מצד עצמה אלא מצד הגוף, אם כן היאך יחמירו על הרוח יותר \nממה שהחמירו על הגוף, שתהיה נטרדת על עונשה ממקום מנוחתה כנזכר בזוהר תרומה, והיה \nראוי כיון שהגוף שבת וינפש מעונשו שגם הרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה, והטעם נאמר \nשהאש גיהנם אינו שורף ולא מתלהב מצד עצמו, אלא כפי מה שהלהיב האדם עצמו ביצר הרע \nברבוי או במעט, אמנם יתעכב האש הזה כל זמן שסיבתו קיים דהיינו הגוף הנלהב באש יצר \nהרע לעבירה, אבל אחר שהבשר כלה אין כח בגיהנם להלהיב, שהרי מה שהשפיע הבשר הזה כבר \nכלה כיון שכלה הבשר. והענין שכל מין נתפס במינו, והאדם מורכב מב' מינים האחד הוא \nאלהי קדוש דהיינו רוח אלהים אשר בקרבו, והמין השני הוא טמא מטונף והוא החומר שבו \nהוא משכן הנחש, ואין הנחש נכנס אל הרוח אלא מפאת הגוף ושם מטעהו לרדוף אחר הגשמיות, \nודרך שהנחש תופס בו להחטיאו הוא הדרך ממש שתופס בו להענישו, וכל זמן שהבשר הזה קיים \n"},{"index":14,"he":"יש מבוא אל השטן כאן ונכנס אל הרוח דרך הבשר, כלה הבשר אינו שולט בו עוד שאין לו \nדרך לבא שם, ולזה אחר שכלה הבשר נשאר עתה הרוח אל גזירת מעשיו, אם יעניש אם יכנס אם \nידחה:\nוהנה השכר יחלק עתה לג' חלקים, יש צדיק שמעשיו טובים ונענש על מיעוט עוניו, וסבל, \nעונשו ונשמתו בג\"ע של מטה, והגיע עונת הנשמה לעלות והרוח יוצא מגיהנם נקי וטהור \nאחרי הכבס אותו, ומיד צדיקים יוצאים לקראתו אותם שהם בני גילו, ומקבלים רוחו אל ג\"ע \nתחתון בכמה מיני שמחות, וכן מקבלים נשמתו כשהיא עתה עולה מג\"ע של מטה לג\"ע של מעלה, \nועדיין טובלת היא בעליותה בנהר דינור מחלאת הגוף. ויש צדיק שבזולת עונש גיהנם, \nמענישין אותו שידחה מג\"ע כך ימים או כך שעות. ויש רשע שנתחייב כלייה ואין לו טובה \nאלא שרוחו נשרף ונעשה אפר תחת כפות רגלי הצדיקים, והכוונה שאין זוכה אל מדרגות \nהקדושה אלא למדריגת אפר שאינו עושה פירות, דהיינו הקליפה דקה תחת כפות רגלי ודאי \n"},{"index":15,"he":"שהיא קליפה חיצונה ושם נקשרת ואינה נקשרת, ואפילו במדריגת אפר יש בחינות וזה אל \nהרוח, כי הנפש היא נכרתת מכל וכל. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר יד\nנהר יד - לבאר סוד הכרת והגלגול וסוד גיהנם:\nהענין כי כל העניינים הנמשכים מן הספירות העליונות, כולם מושרשות בספירות לא \nבמציאותם למטה אלא בבחינת רוחניותם ודקותם למעלה, ולזה כל זיווג וזיווג כאשר יעורר \nאור הספירות להוליד הנשמות הנה מציאותם מושרש בספירות העליונות, בחכמה הם במחשבה \nר\"ל הויות מחשביות רוחניות, ובבינה הם במעשה כי משם סוד אצילות הנשמה להתפשט למטה, \nתתפשט עד סוד זכר ונקבה כמבואר במקום אחר. ועתה כאשר הנשמה תתנהג בהנהגה רעה דהיינו \nשתדבק בחיצונים ותטמא עצמה, מיד הספירות העליונות נפגמות, מפני שכאשר הנשמה תדבק \nברע ישלוט הרע שנדבק בה וישתרש בתוכיות העליון, ויעורר שם סוד חושך ופגם וסילוק אור \nהחיים משם, והרי הספירה פגומה בחושך זה ושחרות זה, שהוא סילוק ההשגחה העליונה וחיי \n"},{"index":16,"he":"הספירות אור המתלבש בהם, וכיון שנחשך שם מיד הדינים שם, וכיון שהדינים שם מיד \nהחיצונים שם, שכל אחיזתם אינה אלא בגבורות, וזה הפגם הנזכר תמיד בכל מקום, וכל זמן \nשהנשמה נפגמת שאינו זוכה אל הקודש דהיינו שתהיה נבדלת מן החיצונים ונכנסת אל הקודש, \nהפגם הזה בספירות:\nלכן היתה העצה העליונה לתקן הענין הזה, על ידי השפיע הדינים ההם על האדם ואלו \nהדינים יושפעו על האדם בגיהנם ויהיה נידון, לא מפני זה יתוקן פגם הספירות מכל וכל, \nמפני שהפגם לא יתוקן אלא על ידי שתתלבש הנשמה בגוף ושם יאכל פרי מעשיו והדינים ההם, \nוהוא מעכל ומתקן הספירות על ידי ב' ענינים, הא' ע\"י הדינים הנשפעים עליו בעוני, \nבקצרות שנים, במיעוט בנים, עד ירצה עוונו והוא מתנהג בחסידות, ומתוך שלא קיים התורה \nמעושר מקיימו מעוני, ובזה ירצה הספירות העליונות ויתוקנם, ולזה יהיה סוד טורח \nהגלגולים, מפני שהוא נוגע בכבוד גבוה, ותיקון עליון זה דרך כלל למציאות הפגם:\n"},{"index":17,"he":"אמנם דרך פרט הספירות הנפגמות ממש תתגלגל עם הנשמה לפי מה שיהיה בחינת אדם בנשמתו, \nאם הוא מן הבינה או מן החכמה, ויתגלגל גילגול ראשון בחסד או שני בגבורה או שלישי \nבת\"ת, כך ממש תתפשט ותתגלגל החכמה או הבינה אל הספירות האלו להשפיע שם סוד הפגם \nההוא ולתקן המעוות לבסם המר, וימשך גלגול הספירות בספירות כדי לתקן להשפיע סוד הפגם \nההוא והדינים בספירה ההיא, כדי שתהיה נתקנת הפגם ההוא בספירה האחרת, המשל בזה היה \nגלגולו בחסד ופגם שם ונתגלגל בגבורה, והנה החסד ירד אל הגבורה משם תתגלגל וישפיע \nהפגם אשר בה עד יתוקן עניינה שם, זה כלל מציאות הגלגול וטעמו כנזכר בתיקונים. \nוהמפתח לכל כי כפי שיעור מקום חציבת הנשמה ואצילותה מן הספירות העליונות, כך שיעור \nהפגם שפוגם, מפני שהפגם תלוי בהשרשת הנשמה שם כנזכר. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר טו\nנהר טו - לבאר מהות כרת הנפש:\n"}]}
