{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-38","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":38,"title":"קטע 38","hebrewTitle":"קטע 38","segments":[{"index":1,"he":"ופורחות באויר אל מתיבתא דרקיע מקום הנשמות, וכך פי' בפ' בראשית מהזוהר. והענין כי \nהנפש תתאוה להתעלות ותדבק ברוח, ושם יודיעהו הרוח ממציאת חדושי התורה אשר לו, מפני \nשעם היות בגוף הם ג' קשורות יחד אחר המיתה יתפרדו ויהיו ג', וכן פי' ר' אלעזר \nבפטירת אביו, ולזה יהיה כל אחד ואחד מכיר שיעורו, שהרי אין אור הנפש כשיעור אור \nהרוח, ואין אור הרוח כשיעור אור הנשמה, והעד הספירות העליונות בינה נשמה, ורוח ת\"ת, \nנפש מלכות, ולזה ממש יתעלה הנפש אל הרוח שישמע מסודותיו ויאיר מאורו, ויתעלה הרוח \nאל הנשמה לשמוע מסודותיה ולהאיר מאורו:\nועוד פי' שם כי בעלותה לא לבד יהיה הנאת הרוח ללמוד מסודות הנשמה, אלא זוכה אל הארת \nג' הראשונות, וז\"ש שם ג\"ע דלתתא כל צדיקיא קיימין תמן ברוחא, דווקא רוח לא נפש, כי \nמקום הנפש הוא בקבר כדפירשנו, דיתלבש בלבוש יקר דהיינו הלבוש שנתקן לו ממעשה המצות \nכדפי' לעיל, כגוונא ודיוקנא דהאי עלמא, ודא איהו מעלת לחוסים בך נגד בני אדם, ירצה \n"},{"index":2,"he":"כצורת בני אדם ממש שהוא לבוש יקר דיוקנא בני אדם דהאי עלמא וקיימי תמן, כי עיקר \nעמידתם בג\"ע תחתון ופרחי לעתים ידועים באוירא וסלקי לגו מתיבתא דרקיעא בההוא ג\"ע \nדלעילא, דהיינו שג\"ע עליון על רקיע של ג\"ע תחתון, ופרחין ואתסחיין הגוף ההוא לצחצחו \nולענגו בטלי נהרי אפרסמונא דכיא, ונודע סוד אפרסמון בבינה, ונודע כי טלי סוד טל \nאורות דהיינו יה\"ו ומציאותיו הרבים טלי נהרי אפרסמונא היינו משך סוד ענ\"ג עד\"ן נה\"ר \nג\"ן, ונחתי אחר העדן הזה אל ג\"ע תחתון ושריין לתתא, מפני ששם מקומם, וכאשר יעלו \nיהיו אורחים אל הנשמה ועקרם למטה ג\"ע תחתון מנוחתם, וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מג\nנהר מג - לבאר סוד ג\"ע שהצדיקים מתענגים בו:\nוראיתי בו דרכים וכולם מסכימים שהם ז' היכלות מסודרות למנוחות הנשמות, כל זמן שלא \nהגיע זמנם להסתלק, ואחר שיסתלקו הנשמות כאשר נבאר יותן המנוחה אל הרוחות כנ\"ל, והם \nז' היכלות. ויש היכלות עליונים למעלה בסוד הכסא והם מדורות הנשמות, ומציאות היכלות \n"},{"index":3,"he":"אלו נמצאו ממציאות אחד , מפני שכאשר ברא הקדוש ברוך הוא בראו באותיות התורה, ואלו \nהאותיות היו מציירות ציורי העולמות העליונים וציורי העולמות התחתונים. והיה הכוונה \nשיהיה מדור האדם בגוף בעולם הזה בסוד ההיכלות האלו, שהם סוד ג\"ע הארץ שהיא רוחניות \nההויות כולם, ומשם יתעלה לג\"ע העליון רוחני בכסא, וירד עוד למציאות העולם הזה הגשמי \nכשיצטרך להסתכל בענייני הגשם. ומפני חטאו גורש מהמנוחה הזאת ואין נכנס אליה אלא אחר \nהפרד מן הגוף. והענין שהגוף הזה לא היה לבוש אדם כשהיה בגן עדן אלא כתנות אור, \nואח\"כ חטא ונתלבש עצמו בכתנות עור זה, צריך לעמוד בעולם הגשמי הזה כל זמן שהלבוש \nהזה עליו, עד יפשוט עורו מעליו כנחש, ואח\"כ יכנס שם אל מקום מנוחתו הראשונה:\nוהנה האדם לא נברא מעפר ג\"ע אלא מעפר גשמי, כדי להתעלות להכניסו לג\"ע, והיה סוד ד' \nיסודות עפריות אלו מזדככות, והיינו דכתיב ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, ואינו שנטעו \n"},{"index":4,"he":"ביום א', אלא כל זמן שהיה העולם הולך ונבנה היה ג\"ע הולך ונטע, ויש בו כנגד מעשה \nששה ימים כולם , וכן פירשו בפירוש בפ' בראשית, ולזה ג\"ע כנגד כל מעשה בראשית, אלא \nשהיו האותיות מתפשטות מאצילות אל בריאה, ומבריאה אל יצירה, ומיצירה אל העשיה יורדות \nאל הגשמיות, והנה המציאות אשר באצילות שורש הכל, וירדו ויצאו מאצילות אל בריאה, ושם \nנתהוה בבחינה ידועה בבריאה סוד ג\"ע עליון, בו מנוחת הנשמות, ובו יסוד כל הנמצאים, \nוירדו משם אל יצירה היינו ג\"ע זה תחת ז' היכלות היצירה, שהרקיע שעל הגן הוא היכל \nלבנת הספיר, וירדו האותיות משם וחתמו בחותם הנזכר למטה בעשיה רוחנית וגשמית עד הגשם \nהזה אשר אנו בו, אבל לא בירידה שירד בתוך קללות שנתקללה הארץ ונתמעטה צורתה בחטא \nאדם הראשון, ונמצאו העולמות כולם חתומים בחותם אחד:\nוהנה האדם נמצא ביום הששי חוץ מג\"ע, ואח\"כ לקחו הקדוש ברוך הוא ונתנו בגן עדן אשר \nנטע בששה ימים, ונלקח עפרו מהגשמיות הזה ונתן שם בתוך ג\"ע, כדכתיב וישם שם את האדם \n"},{"index":5,"he":"אשר יצר. והטעם שאלו היה כולו מג\"ע אם יחטא אין לו תקנה שלא יוכל למות, כדרך עז\"א \nועז\"אל שעדיין הם קיימים, מפני שהיו מעולם המלאכים, ונמצא שיתגרש מג\"ע לעולם, \nוהקדוש ברוך הוא נתן גבול לגירושי הגוף לעולם, אלא יחזור ליסודו כי עפר אתה ואל עפר \nתשוב, והרוח תשוב אל ג\"ע מקום מנוחתו מקודם, ולא עוד אלא שמקודם היה הגן סתם מדור \nלכולם בשוה, ומפני שע\"י חטא אדם הם בני אדם בעלי מדריגות הרבה, לכך התקינו למעמד \nמושב הנשמות חופות חופות מדורין מדורין לפי שכר המעשה, וכן פירשו בפ' בראשית \nשהתקינו אח\"כ לנשמות, וז\"ס תיקונו:\nוענין ג\"ע הוא סוד נשמה לעולם הזה ומציאותו נעלם, והוא אינו בעל מציאות גשמי ואינו \nחוץ מהגשם והוא ענין דק רוחני, ולכנוס אליו צריך לעבור גבולי החיצונים למטה, כדכתיב \nוישכן מקדם לג\"ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור דרך עץ החיים, והענין הוא \nשהכרובים שומרים גן עדן של מטה שכל הנכנס יעבור דרך שם, וע\"ז אמר גם כי אלך בגיא \n"},{"index":6,"he":"צלמות לא אירא רע, וכן פירשו בפ' בלק בעובדא דינוקא, שהיו תופסין בו הכרובים ולהט \nהחרב שומרי דרך עץ החיים, הוא סוד הכניסה דרך ההיכלות אל ג\"ע העליון. וסוד להט \nהחרב, היינו סוד נהר דינור שטובלות הנשמות, כדפי' בהיכלות פקודי. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מד\nנהר מד - בהיכל ראשון:\nהנה ההיכל הזה מכוון נגד מדת המלכות, נגד היכל לבנת הספיר, וענין מציאותו מורה על \nסוד המדה ההיא, לפי שסוד הגן כולו העתק חותם הספירות, וההיכל הזה בעניינו מחתים סוד \nהספירות, ולזה ישתעשעו יושבי הגן להכיר גדולת בוראם כמו שהיה אדם הראשון מכיר גדולת \nבוראו מתוך הגן, ועם היות שיחסו אל הגן מקום, דהיינו לצד מזרח דכתיב גן בעדן מקדם, \nאינו מושג כלל אלא אל נשמות הצדיקים, והגן מכוון כנגד כל העולם כולו, ויש בו צד \nמתקרב אל עוה\"ז שכל מי שיכנוס אליו בחיים יכנוס דרך שם, מפני שהוא נכנס בגוף ונפש \nושם בחינתו הדבק הגוף עם הנפש, ומשם יסתעף על פני כל העולם כולו, אפילו כנגד ישובנו \n"},{"index":7,"he":"זה. והפתח שדרך בו נכנסות הנשמות הוא דרך מערת המכפלה, מפני ששם הוא פתח לדבק בו \nאותם הפשוטים מן הגוף, ולא שיהיה הגן במערות תחת הקרקע אלא משם יכנסו מהגשם אל \nהרוחני:\nוהנה הגן ממש חותם הספירות שהחתימו העולם מיצירה אל העשיה, דהיינו נמי חותם מעשה \nהעולם חותם הספירות, ולכך תחילת שכר הצדיקים הוא ההיכל הזה, מפני שהצדיקים עוזבים \nהזונה החיצונית ושולטים ביצרם ומתדבקים בבוראם ועבודתו, א\"כ תחילת שכרם הוא שיעזבו \nמהחיצונים ויתדבקו בקדושה, וזה ההיכל העוזב החיצוני ומתחיל תחילת הקדושה, וכמו שהוא \nנשמר מאשה זרה אשר אמריה החליקה, כך הקדוש ברוך הוא שומרו עתה בבואו לכנוס שלא \nיתדבק בו, אמנם אם נדבק בה בבואו אל הכניסה הזו, תופסין בו הכרובים ואין מניחין \nאותו לכנוס, והשער אינו נפתח. ומטעם זה מיד כשתצא הנשמה מן הגוף, אם זכתה תכנס דרך \nההיכלות האלו התחתונים ושם תרגיל עצמה בפשיטות החומריות אשר הורגלה כל ימי היותה \n"},{"index":8,"he":"בגשם, ואם דבקה מאד בגשמיות תתעכב מאד כאן, ואם פשוטה היא לא תתעכב אלא מיד תעלה, \nוחז\"ל פי' י\"ב חדש וזה גבול הבינוני, ויש שלעולם לא יעלה:\nובכל היכל והיכל שבהיכלות אלו יש חותם דיוקן השורש העליון במציאות דק ורוחני עליון, \nובמציאות גשמי קרוב, כדי שיהיה אמצעי אל הגשם אל הרוחני, וכן (כל) אותו הלבוש \nשמתלבשים שם הצדיקים כדי שמתוך הגשמי יסתכלו ברוחני, להרגיל עצמם אליו לכשיגיע זמנם \nלהתעלות, כל אחד ואחד כפי שיעור זמן שצריכה להתעכב. ומתוך הלבוש הזה הבינוני בין \nהגשם ובין הרוחני, וכן העולם בעצמו מסתכל למעלה ומדריך עצמו להסתכל ולידע בספירות \nעליונות, וכן בפעולתם, ודבר זה שוה בכל ההיכלות, אמנם ההיכל הזה פתח לכנוס לכולם \nודרך בו נכנס. והנה יהיו סוד ההיכלות כעין הגוף שגבוליו גשמיים ורוחו ונשמתו פנימה \nאליו רוחני, כך הוא ההיכלות יש להם גבולים גשמיים מצד גשמיותו, והוא כעין גבול מצד \nרוחניות המשיגים בסוד הפנימיות, ולכן חומת ההיכל הזה גבוליו הגשמיים אבנים טובות \n"},{"index":9,"he":"וזהב מובחר כל הציור הגשמי, אמנם פנימיותו כמה עניינים ציורים רוחניים ודיוקנאות \nלהסתכל בהם הנשמות לדעת גדולת הספירה הנזכר, היא מדת המלכות. ונודע שספירת המלכות \nהיא חלק הגרים, דהכי אקרון גירי צדק, לכך בהיכל הזה היא השגתם, והענין שהם עוזבו את \nעצביהם ודבקו בקודש, ג\"כ היה ראוי שתהיה שכרם במדה זה ובהיכל זה שעזב החצוני בו \nודבק בקודש כנזכר, וכל עצם שכרם כאן הוא:\nואם תאמר המשל בזה אלו זכו לקדיש ועניית אמן שאנו אומרים לקמן ששכרם בסוד היכל שני, \nהאיך יהיו למטה. הענין שההיכלות ברוחניותם יתאחדו אלו באלו, וכאן יאיר להם שכרם בכל \nהמדות, ודרך זה יתקשרו עם חבריהם , המשל בזה איש אחד חבר לגר ושניהם כאחד עשו המצוה \nההיא, וראויים כולם בשכר בשוה יתדבקו שניהם זה בהיכל פלוני וזה בהיכל פלוני, כל אחד \nכפי מה שהוא חברת הצדיקים אשר לו, זה הכלל ההיכלות יש להם צד רוחניות, ומאותו הצד \nיתאחדו ההיכלות כדרך אחדות הספירות:\n"},{"index":10,"he":"וכמו שמדת המלכות בה פתח להנהגת החיצונים, וכן היכל לבנת הספיר בו פתח להסתכל למטה \nאל החיצונים, כנזכר בפ' פקודי בפסוק תחילת דבר ה' בהושע, כך ממש יש פתח בהיכל זה \nפתח ההולך לגיהנום, כדי שיראו הגרים בדיני משפטים הנידונים רשעי אומות העולם, והאיך \nמורידין אותם לגיהנום וישמחו ויגילו שניצולו מהדינין ההם. וכמו שמדת המלכות יחודה \nעם הספירות העליונות ג' יחודם ערב ובקר וצהרים, כך ממש ההיכל הזה ג' פעמים ביום \nמאיר מאור עליון ומשתעשעים בשעשוע גדול, בהשיגם הארת ההיכל מהאור ההוא. ובכל היכל \nוהיכל ראש ממונה מן הצדיקים על כולם, וכאן ראשי ההיכל אונקלס הגר, וכיוצא מאותן \nשגיירו עצמן בחיבה גדולה כיוצא בהם, ומעין מנוחה זו מסתלקת אל כיוצא בה בג\"ע \nבסילוקם לעת זמנם כנזכר, וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מה\nנהר מה - בהיכל השני:\nההיכל הזה נגדיי להיכל עצם השמים, והוא נגד מדת הוד, והנה ההיכל הזה מתעלה ופנימה \n"},{"index":11,"he":"אל ההיכל הראשון, כעין שהספירות וההיכלות עליונים דא קליפה לדא ודא מוחא לדא, כך הם \nהיכלי ג\"ע ממש זה פנימי אל הראשון ומתעלה עליו כעלול על עילתו. ופתח היכל זה סמוך \nאל תוך מערת המכפלה, והוא מצד שבני האבות יכנסו אל אביהם ושם יטלו כח ורשות לכנוס \nכאשר יתבאר בס\"ד. וגבולי ההיכל הזה מוקף כל אבן יקרה בעלוי. ובתוך היכל הזה מאיר \nאור כולל כל גוונין דהיינו מכלל כל האורות העליונים, והוא מאיר מלמעלה למטה מפני \nהיות מצד העליונים, ואפשר מפני שההוד כלול חמשים דהיינו ה' פעמים ו' ד'. אמנם היותר \nנראה שהוא ג\"כ נגד היסוד עם ההוד, [ועם] (ו)ההיכל שלישי [שהוא נצח] לשלש מדות אל \nההוד ואל הנצח ואל היסוד, ששניהם פועלים אחת עם היסוד:\nויושבי ההיכל הזה כל אותם שסבלו יסורים בעוה\"ז לתקן עצמם לנקות מעשיהם, ולא קצו \nבהם, אלא היו משבחים להקב\"ה עליהם בכל יום, ומודים לפניו דהיינו מצד הוד להודות על \nהדין ועל היסורין, והיו מתמידין להודות כל היום על יסוריהן ולא בטלו תפילתם מפיהם \n"},{"index":12,"he":"כל יומם, אף אם יסורים קשים באים עליהם, אלו הם מתקנים הייחוד הזה ביסורים וראויים \nאל אור ההיכל הזה. וכבר נודע שההיכל הזה כלול ביסוד, ולכך צריכים תפלה תמיד כדי שלא \nתפרד המלכות ממנו. והנה ההיכל הזה כלול משניהם דהיינו ההיכל והאור המאיר בהיכל, לכך \nהוא כולל שתי מדות ההוד והיסוד, ואלו הנזכרים הם מבחינת ההוד, ומבחינת היסוד הם \nאותם הפנמיים פנימה בתוכיות ההיכל, דהיינו אותם שענו קדוש ואמן יהא שמיה רבא בכל \nכחם, דהיינו סוד אמן ביסוד, וכן הקדושה היו הם מקדשים בכל יום בכח גדול, ונודע שסוד \nהקדושה הוא קדוש קדוש קדוש עד י\"י צבאות מלא כל (הארץ כבודו) דהיינו היסוד, והקדושה \nמן ההוד, לכך אלו הם בתוכיות ההיכל הזה פנימיותו, ואותם האור רואים כללות אותם \nהאורות העליונים שהם מבחינות הת\"ת, כעין היסוד המאיר מספירות העליונות ורואים ואינם \nרואים מפני שהם נעלמים:\nוראש ליושבי היכל זה המשיח, מפני שסוד הוד מדת דוד במלכות, ומשם הוא משיחת המלכים \n"},{"index":13,"he":"בשמן כנזכר בפרשת בראשית, ולא שיהיה עיקר המשיח כאן, אלא הוא נכנס כאן ומנחם אותם \nעל שסבלו היסורים, שמלך המשיח בעל יסורים כנודע, וכדכתיב והוא מחולל מפשעינו וגו', \nוהוא נכנס מהיכל זה אל היכל שלישי, וממנו אל היכל הרביעי כאשר יתבאר בס\"ד. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מו\nנהר מו - בהיכל השלישי:\nההיכל הזה כולל הנצח וההוד, והוא היכל נגדיי להיכל נוגה. והנה יושבי היכל הזה שלשה \nמעלות, הא' לימודי י\"י שהם אותם תינוקות של בית רבן שלא השלימו ימים שמתו בקצרות \nשנים בתלמוד תורה, אלו הם ודאי באלו המדות, מפני שהם עסקו בתורה בסוד לימודים אלו \nכנודע, והם מצטערים על שלא השלימו ימיהם, ואלו ודאי בעלי יסורים בחייהם ממש. הב' \nאותם שסבלו יסורים קשים מאלו הנז', כגון אותם הסובלים חולאים רעים וכאבים קשים מצד \nהגבורה והדין דהיינו בהוד, וכל אותם העצבים ומתאבלים על חורבן בית המקדש דהיינו \nבסוד נהר יחרב ויבש, ואלו הם שופכים דמעות בעולם הזה תמיד, אלו כולם מנוחתם בהיכל \n"},{"index":14,"he":"הזה, ואלו הם מצטערים והמשיח מנחם אותם חלף צערם שסבלו בעולם הזה. וכבר פירשנו \nשהמשיח נכנס מהיכל ב' אל היכל ג' מפני שאלו סבלו יסורים כמוהו, ועוד שמכח זכות \nתינוקות של בית רבן הוא מתחזק אל הגאולה לנצח, וכל אלו שסובלים היסורים מקילים \nיסוריו שאינו סובל כל כך, כיון שאלו סבלו יסוריהם מצד עצמן, לכך מנחם אותם באותם \nהאורות הבאות עמו ומאירים ההיכל כדפירש בפרשת בראשית וז\"ל, משיח אתי בכל אינון \nמתיבתי וסתים אורייתא מפומייהו דרבנן, ובההיא דשעתא אתי משיח מתעטר מן רישי מתיבתי \nבעטרין עילאין, הנה שהמשיח פוסק ההלכה וסותם התורה לכל יושבי הישיבות, שבההיכלות הם \nישיבות ישיבות כעין שהם בעולם הנפשות, ומתעטר המשיח מראשי הישיבות באור התורה \nלהתעלות, וכאשר נכנס מהיכל אל היכל מאיר ההיכל מזיוו ועטריו וכן ראוי, והיינו נחים \nלון שאין נחמתם דברים בעלמא אלא הארת אור עליון, וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר מז\nנהר מז - בהיכל הרביעי:\n"},{"index":15,"he":"הוא היכל הגבורה, והוא נגדיי להיכל זכות. ויושבי ההיכל הזה הם אבלי ציון ואבלי \nירושלים, והם אותם המתאבלים תמיד קבועים באבילות על החורבן, וכן אותם ההרוגים ביד \nגוים, מפני שאלו נהרגו בזרוע בגזירת דין הגבורה ולכן מקומם בהיכל הגבורה, וכן חורבן \nבית המקדש המתאבל עליו מבטל הדינים, מפני שזהו סוד לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה, \nלכך כולם בהיכל הזה, וכל אלו ההיכלות תמצא בהם מצד הגבורות שכך כל אלו כלולים בהיכל \nזכות, לכך כולם דין וגבורה. והמשיח כשנכנס מהיכל שלישי נכנס אליהם בהיכל הרביעי, \nוכיון שנזכר שם צרתם של ישראל שהאומות הורגים בהם ונזכר חילול מקדשו ביד הגוים בוכה \nעל אלו ומצר עליהם, ומיד מזדמנים שם נשיאי בית דוד ואוחזים בו ומנחמין אותו בנקמות \nשעתיד הקב\"ה לעשות על ידו, וחוזר ובוכה פעם שנייה ואין הנחמה ההיא מועילה אלא לבני \nאדם האלו:\nאמנם על מציאות הקול העולה שנאמר בו קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על \n"},{"index":16,"he":"בניה, קול זה אינו שוקט אלא ברמה נשמע קולה עד אין תכלית, ואז נאחז המשיח בקול \nההוא, והקול הזה יוצא מעת לעת דוקא בחסרונה של לבנה, שאז רחל מאנה להנחם על בניה כי \nאיננו, אינם לא נאמר אלא איננו, דהיינו שאין הת\"ת עמה, והיינו סוד חסרון הלבנה \nוכיבוי אורה, ואז המשיח מרכבה אל הלבנה מלכות בית דוד עולה עם הקול ההוא, ואורו \nנחשך מכל הישיבות, שכאשר אור השכינה עליהם הם באור הגאולה עמהם והמשיח אצלם, \nוכשהלבנה מתמעטת אור משיח מתעלם, ולכך סוד קול עולה משכינה אשר עם ישראל בגלות, \nוכאשר קול זה יוצא קול בכייתו שבכתה שכינה עמו נאחז בקול ההוא ועולה אל עולם עליון \nלמקום שעולה, ושם עולה ומצפה חידוש הלבנה ועומד שם מתחבא ונעלם עד שהלבנה תתחדש \nבראש חדש, ואז יורד ומוריד עמה זיו שכינה לכל ההיכלות להאירם וזהו חידוש ר\"ח שהם \nמתחדשים שם מעולם עליון:\nוכעין שהלבנה בחסרונה סובלת כאבים ומכאובין וצער גלות, כך המשיח סובל כל חסרונה של \n"},{"index":17,"he":"לבנה לכך עולה להטמין במקום שלא יראו פגימת אורה, וכאשר הלבנה העליונה תתמלא פגימתה \nגם הוא מתרפא עמה, ואלו כולם שסבלו בעוה\"ז מכאובות וצער על פגימתה נאמר בה שישו אתה \nמשוש כל המתאבלים עליה, ולכך כולם מתחדשים מאורה ע\"י משיח ברדתו, ומביא להם אור \nהכתר המרפא חולים להוסיף להם אור רפואה חלף הצער שנצטערו עמה בעולם הזה, ועם צער \nהמשיח המחולל מפשעי ישראל:\nובהעלותו בסוד קול בכיה, גם לובש לבוש שצורות כל אותם ההרוגים מצוייר בהם כל פצעיהם \nלכל מכותם, כדי להזכיר צערם שסבלו להתלבש נקמת הגבורה העליונה לנקום באויבנו, וכאשר \nעולה הקול ועולה ציור הלבוש ומצטייר בגבורה עליונה כל אותם הדינים והריגות והמיתות \nוהפצעים שפצעו אומות העולם בישראל, ולבוש זה עתיד הקב\"ה ללבוש בגדי נקם בעת שיבא \n"}]}
