{"id":"kabala-9a9436cecc70-1-2","bookId":"kabala-9a9436cecc70","part":1,"torah":2,"title":"קטע 2","hebrewTitle":"קטע 2","segments":[{"index":1,"he":"זה לזה: \n»הבדלי דרגת השראת השכינה בבית ראשון ושני«: \nוכאשר לא הטיבו דרכיהם, היתה הגאולה בחשאי, ולא עצרו כח לעשות כבית ההוא. ואז עשו \nאותו על פי הנביאים שביניהם, קצת דומה אל הראשון, וקצת דומה אל האחרון, שכבר נתחדש \nלמעלה; אפס קצהו לקחו וכולו לא לקחו, כי לא היתה השעה הראויה לכך. ונמצא, שבזמן \nשלמה היו שני הבתים - העליון והתחתון מכוונים; על כן מצאה השכינה בו מנוח ושרתה בו. \nאבל השני, שלא היו דומים זה לזה לא שרתה בו שכינה: \n»דרגת השראת השכינה בבית העתיד«: \nאבל לעתיד, לא די שיהיו דומים, אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה. והוא משרז\"ל, \nשמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום, כי לא יעקר הבית העליון ממקומו, רק יתפשט ויגיע \nלמטה; ואז יבנה סביבותיו בנין חמרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בנין בבנין להיות אחד, \nלא יתפרדו זה מזה. והכבוד יהיה שורה בו בגילוי גמור, והוא הענין שנאמר עליו, \"ונגלה \n"},{"index":2,"he":"כבוד ה' וראו\" וכו'; ואז תהיה השלוה גמורה בלא הפסק כלל. והנה על פי הסוד הזה כתוב, \n\"מקדש ה' כוננו ידיך\", כי השכינה כפי קבלתה, כן נראו בה תיקוני איברים וקישוטים \nנאים ונכבדים; וכאשר יאיר אור הראשית הזה, ירבה כבוד כתרה ויתנשא מאד. ונמצא שיהיה \nהמקדש נבנה בסוד הכתר, ומנין כננ\"ו הוא קכ\"ו והוא מנין, א' א\"ד אד\"נ אדנ\"י המאיר \nבכתר הזה. וכל אלה הדברים הם עמוקים מאד, ונשרשים בחכמה יותר ממה שהם נראים הרבה: \n»מדידת הבית בקנה המדה ופתיל פשתים«: \nותראה שכל המדות זה הבית נמדדו \"בקנה המדה\", והוא סוד גדול נמשך מזה הענין שאני \nאומר לך, שהבנין הזה על פי אורות הכתר הוא נבנה. וכל אחד מן המאורות כולם, בהתפשטם \nמן המציאות או בהתפשטם לכאן או לכאן, נמצא בקרבו השיעור והמדה יוצאת מן המקור, והיא \nהעמידה אותו בגבולו ולא יעבור. ועל כן בהבנות הבית הזה בכל צורותיו ובכל תורתיו, \nנתחזק השיעור והמדה בכל דבר ממנו, ואז עמדו כל הדברים בסדר נכון ומתוקן הרבה: \n"},{"index":3,"he":"ועתה אפרש לך הענין באר היטב. כי כל החדרים האלה וכל החצירות וכל המקומות, אחד הוא \nהבונה אותם; הוא המאור הט' הנקרא בפי החכמים \"חי העולמים\", כי ממנו תוצאות חיים \nלכל. והמאור הזה הוא הנקרא \"קנה\", והוא באמת עתה \"קנה המדה\", בהיות המדה נכללת בו \nלהגביל את כל הבנינים היוצאים ממנה: \nותדע, כי \"פתיל הפשתים\" הוא המדה באמת. וה\"פשתים\" בגבורה הוא נשרש, וה\"פתיל\" הם עשר \nמאורות חזקים מאד נמשכים כולם בגבורה, להגביל כל דבר ולהעמיד כל נברא בתחומו בל יצא \nהחוצה. והם עשר שמות כזה, יו\"ד ק\"ק ו\"ו ק\"ק נודעים אל החכמים, שהם שמות גבורה, \nנותנים מדה ושיעור לכל. ומזה הפתיל נמשכה המדה במאור שזכרתי, ואז נקרא הוא \"קנה \nהמדה\", על כן כל בניניו במדה יצאו ממנו: \nותדע כי תר\"ך מאורות גדולים ועצומים, נמצאו מתפשטים מן המאור הראשון, הוא הראשית \nהנעלם שזכרתי למעלה. והם נשרשים בשני שמות גדולים, מלאים כוח ועצמה, והם א\"ל א\"ל. \n"},{"index":4,"he":"כי בהראותם את רוב תקפם ואת יקר תפארת גדולתם, נתפשטו כל אחד מהם לש\"י עולמות, וב' \nש\"י הם תר\"ך, והם כת\"ר, כי הם בכתר הנשגב והנורא. וש\"י מהם נשארו במקומם, והש\"י \nהאחרים נתנו ממנו אל החכמה והבינה. ואז נתחלקו ביניהם קנ\"ה לאחד, ועל הסוד הזה אמר \nהכתוב, \"קנה חכמה קנה בינה\". והבינה היא הנותנת גבול והמדה, כי ממנה היא יוצאה; \nובהגיעה אל היסוד אז נקרא הוא על שמה \"קנה המדה\". והנך רואה כי כל זה נמשך מהגלות \nאותו הראשית, כי ממנו יצאו אלה השני קנים, והשמאלי הוא למדה, כמו ששמעת. ושיעור \nהקנה הוא שש אמות, והאמה ששה טפחים. על כן תראה, כי כל המאורות נקשרים במאור הזה, \nוהוא הנקרא בדרך משל \"כל\" כי הכל בו. והקצוות הם ששה, וכאשר יתחברו זה בזה עולה \nמספרם ל\"ו, כמנין הקנה הזה: \nועד כאן דברתי כמו בכלל, והיתי מקדים הקדמות גדולות. ועתה אחל לבא בפרטות הבית הזה, \nואבאר לך כל צורותיו וכל חוקותיו באר היטב בס\"ד. ואני אהיה מהלך אחר דרך השפע היוצא \n"},{"index":5,"he":"מן המקור ומתפשט לכל הצדדים.ועל כן אתחיל מן המקום שהוא יוצא ממנו, ואומר לכמה \nרוחות הוא מהלך אחר שיצא משם, או מה הדרך שהוא הוליכה בראשונה ומה באחרונה, והבן \nמאד: \n»קודש הקדשים«: \nהמקום הראשון המתפשט מן האבן השתיה הוא מקום האורה העצומה והברכה הרבה. כי בצאתה \nמלפני המלך, שם עמדה בראשונה בכל יופיה והדרה, מי יוכל להגיד כחה ורוב גאונה, ולא \nניתן זה הכח אלא לישראל לבדם. והמקום הזה נראה בו מסך גדול, המבדיל בין הקודש ובין \nקודש הקדשים. ועתה הבן מאד לדעת סודות המקום הגדול הזה. בהתחבר שני המאורות הגדולים \nאשר ידעת מי הם המאורות האלה, ברוב המנוחה הנעלמה והנפלאה, נתחזקו כאחד ב' האותיות \nאחרונות שבשם הקדוש הוי\"ה ב\"ה. והשני אותיות הם ו\"ה, ואז נראה שם הבנות היכל גדול \nקדש קדשים. ההיכל הזה נסתר לפני ולפנים ולא נראה החוצה, כי פרוכת עומד לפניו לכסות \nאת הפתח להבדיל ולא יראה. ועוד אודיעך מן הפרוכת הזה סודות גדולים. ונמצא זה ההיכל \n"},{"index":6,"he":"עומד למלך לבדו ואין אחר. רק פעם אחת בשנה בבוא הכהן הגדול למטה בבית קדשי הקדשים \nעם הקטרת, ינתן רשות לבוא שם למי שינתן. וזה מגודל אהבת הקב\"ה את עמו, שהם חביבים \nלפניו יותר ממלאכי השרת, ודבר זה נתבאר בפסוק, \"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל\": \n\nבתוך ההיכל הזה נתחזק מאור אחד קדוש מאד נקרא שמו יאקדונק\"י, יוצא מבין המנוחה \nהעצומה. והבן מאוד סודות השם הזה, כי הוא נכלל בין שני יודי\"ן, ונרמז בו הסוד, \"אני \nראשון ואני אחרון\", להיות כל המאורות נכללים בו בכלל אחד. על כן אלו השתי יודי\"ן \nנתגברו ברוב הודם והדרם, ובנו ההיכל הזה על פי מדותיו לארכו ולרחבו; כי כך הן \nמתפשטות מן הראש אל הסוף ומן הסוף אל הראש. נמצא, עשרים לכאן ועשרים לכאן; ונמצאת \nמדת ההיכל הזה עשרים על עשרים. וכלם הם מ' אחת סתומה, והיא שיעור מקוה: \n[פ\"ד מ\"א. אות לו]: \n»כותל המזרחי של קודש הקדשים«: \nבהתפשט המאורות האלה ממקום כבודם, נתחזקה בהם המדה להעמידם בגבולם, ואז מרוב הגבורה \n"},{"index":7,"he":"נבנית חומה אחת לפניהם, ואז נגבלו האורות לפנים ולא הרחיבו עוד. וסוד החומה, תדע, \nכי כערך האור לפנים הוא ערך החומה וכחומה הוא האור, אין זה גדול מזה לפי ערכם \nוחשיבותם. ובהיות כל ההיכל בנוי ממאורות ב' האותיות שזכרתי למעלה, גם החומה מכח שתי \nהאותיות ההן יצאה. ונמצא שיעור החומה ב' אמות, ובה נכללים לפנים כל המאורות היוצאים \nמב' האותיות האלה, והבן היטב. ובזה נבדל קודש הקדשים מן הקודש, שאפרש לך עתה: \n[פ\"ד מ\"א. אות לד]: \n»שער קודש הקדשים«: \nבהתגבר אור הו' הגדול והעצום, כי ממנו יוצאת האורה, ובהתגברו ברוב תקפו בקע בחומה, \nועשה שם שער אחד למדתו, גבוה שש אמות. ומפני שנתחברה הו' בבת זוגה, על כן הרחיב \nלפניה השער הזה שבע אמות. ובבואי בשערי הקודש החיצונים מאלה, אפרש לך ענין השערים \nאשר לחומות יותר. כי עד כאן היו הדברים בהעלם גדול, ולא היה רק שער הזה אשר עשתה לה \nהו' שאמרתי. כי אלמלא לא היה השער הזה פתוח, היה כל העולם מתבטל מחוסר כל, על כן \n"},{"index":8,"he":"נפתח השער הזה ראשונה. ובצאת השפע ממנו, נתפשט לכל צד ועשה לו מסילות ודרכים רבים \nלפי צורך העולמות: \n[פ\"ד מ\"א. אות לה]: \n»היכל«: \nבצאת האור הגדול מזה השער, נתפשט לצדיו ועשה שם היכל אחר, וההיכל הראשון הוא קודש \nהקדשים, והשני הזה הוא קודש. וזהו המקום שמשם מקבלות הנשמות של ישראל, וכאן נמצא \nהמזבח הפנימי שבו נקרב קרבן הנשמות, בהעלותם את מנחתם לפני המלך. ועוד אפרש לך זה \nהענין היטב בבואי לפרש דרכי הקרבן ומנחת המלך בס\"ד. ושם אפרש לך מה היא המנחה הזאת, \nאו מי מעלה אותה, ומי מקבל אותה ומגיעה אל פני המלך, ומה השכר הניתן למקריבי המנחה, \nאחרי אשר קבל אותה המלך ברצון. ועתה אשלים לפרש ענינו בהיכל הזה: \nבזה ההיכל נמצאו מאורות גדולים ועצומים מאוד, היוצאים משתי האותיות ו\"ה שזכרתי לך, \nומשתי היוד\"ין. וכאשר נתחזקו בחיבורם הוי\"ו והה\"א זה בזה, יצאו מביניהם ששים מאורות \nגדולים ועצומים. ואלה יצאו החוצה בהיכל הזה, תחלקו לשלוש פינות העולם, לדרום ולצפון \n"},{"index":9,"he":"ולמזרח. ונמצאו בכל פנה עשרים מאורות, עשרה ממאורות הוי\"ו, ועשרה ממאורות הה\"א, \nואומר לך מי גרם זאת החלוקה, כי הב' יודי\"ן גרמו אותה. כי כאשר נתחברו יחד, הוציאו \nאת המאורות על פי עשרה לאחד. עשרים מאורות הצפון ועשרים מאורות הדרום נתחברו כאחד, \nולא יתפרדו זה מזה להסב את פניהם.ונמצאו ארבעים מאורות מצד אחד, ועשרים מצד אחר; \nואז עמד ההיכל במידותיו ארבעים על עשרים: \nוצריך שתדע, כי בצאת מאורות הדרום ומאורות הצפון מן השער, שמו פניהם אל המזרח, כי \nמשם יצאו עוד. ועל כן נמצאו ארבעים מאורות אלה מתפשטים מן המערב עד המזרח. ואחריהם \nמיד יצאו מאורות המזרח. ובהיותם יוצאים מהלכים עד מקומם, היו הולכים ומתפשטים לכאן \nולכאן, לחבר מאורות הדרום והצפון יחד, בהיות עליהם המשא הזאת לעשות תמיד. ובדרך הזה \nנתפשטו עד הגיעם אל מקומם. ועל כן נמצאו הארבעים המאורות הולכים מן המערב אל המזרח, \nוהעשרים מן הדרום ולצפון. ובהעמיד \"קרהמידה\" אל המאורות חומה, עמדה חומת הדרום \n"},{"index":10,"he":"והצפון מ' אמה לאחד. כי בהתחבר המאורות זה בזה, נתחברו חיבור גדול ונכללו אחד באחד; \nוחומת המזרח לא הותירה מעשרים, כי כן מספר מאורותיה. ובהגיעי לפרש דרך השפע \nוהליכותיו, תראה ותבין מה היא פעולת החומה ותועלתה, מה תועלת נמצא בהנהגה והשפע \nהיוצא ממנה: \n[פ\"ג מ\"ה. אות לג]: \n»רמז בברכת כהנים למידות ההיכל וקה\"ק«: \nונמצאו כל מאורות ההיכל הזה שישים מאורות, וכנגדם בברכת כהנים שישים אותיות. כי משם \nיוצאת הברכה אל ישראל על ידי הכהנים בהיות עליהם עבודת המקדש והמזבח, כאשר אפרש עוד \nבע\"ה. והשישים האלה עם המ' שבקה\"ק הם מאה, ושרשם - העשרים שהם ב' יודי\"ן. וכל הסוד \nהזה נרמז בפסוק אחד, \"טוב מלא כף נחת\" וגר, כי הוא מדבר על מקום המנוחה והנחת רוח, \nואמר עליו \"מלא כ\"ף\" כי כ' הם שני יודי\"ן, [שבנו] את קודש הקדשים לפנים. ובהתפשטם \nברוב תקפם, עשו בפנימי מ' ובהיכל ס', וכולם מאה. והוא \"מלא הכף\" - כ\"ף מלאה, העולה \n"},{"index":11,"he":"מאה בחשבונה. ותראה שברכת הכהנים בשלש נחלקה, מפני חלוקות אלה המאורות שנתפשטו לשלש \nהרוחות. ונמצאו ג' יודי\"ן לוי\"ו, וג' לה' ועל כן ראשית הברכה ביו\"ד והם יוד\"י \nהוי\"ו, שמשם יוצאת הברכה, כמו שזכרתי. ובהתחברם עם יוד\"י הה\"א נעשו כ\"ף לכל רוח. \nולכן סוף הברכות - כ', כי הכ\"ף השלישית הוא ב\"אליך\" - ד\"ישא\" ושם הוא סיום ברכה. \nומשם והלאה שתפשטה עוד ברכה, והיה סופה מ' של \"שלום\", והם המ' שבקודש הקדשים: \n»ענין החומות והשערים«: \nועתה אפרש לך ענין השערים הנמצאים בחומות. ואתה הסתכל מאד מאד בדברים, כי הם גדולים \nונכבדים, ותראה סודות עצומים. דע, כי כל הדברים יש להם שרש למעלה למעלה, והם \nמתפשטים ויורדים ממדריגה למדריגה, עד הגיעם למטה. ושרש לכל נמצא בחכמה העליונה \nהעומדת בראש כל המדריגות, ומחלקת משא לכל צבא השמים ושמי השמים. כי משם ולמעלה לא \nנודע ולא נרמז, אלא בהסתר גדול בלבות החכמים, לדעת כי הכל יוצא מאחד יחיד ומיוחד, \n"},{"index":12,"he":"שאין לו שם ולא כינוי, הוא עשנו ולו אנחנו, אין סוף ב\"ה. ולחכמה הזאת נמצאו מבואות \nגדולים, ומאלה המבואות יצא לחט מזיווה ורוב הדרה, להאיר לכל התחתונים המתאוים \nלהתענג ברוב נועמה. וב' מבואות נמצאו, שהם גדולים מאד ושקולים ככל האחרים, והם שני \nמאורות גדולים ועצומים, עומדים לכל דבר לפעול על פי החכמה, כל מעשה העולם בכל \nצרכיו. והמאורות האלה נקראו בדרך משל \"שני מזלות\", עליון ותחתון, הנוזלים מים \nמתוקים ונעימים להשביע לכל חי רצון. הם הפותחים והסוגרים לכל מעשה ולכל דבר, ואין \nזולתם. ובראות החכמים הסוד הגדול הזה, אמרו, \"הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה \nשבהיכל\": \nבהיות החכמה העליונה שמה פניה להתפשט למטה דרך המבוא העליון, ג' מאורות האירו שם, \nמאורות גדולים ועצומים אשר ליכלתם אין קץ ולהדרם אין תכלה. ושמות נמצאו להם חזקים \nמאד, והם יקו\"ק יקו\"ק יקו\"ק. בצאת המאורות האלה מן החכמה, יצאו והגיעו אל המבוא \n"},{"index":13,"he":"הזה, ולפניהם נפתחו כל שערי הרחמים. ואם השערים האלה נפתחים, לא יהיה שער מן השערים \nהתחתונים שלא יפתח, כי כל מעשי התחתונים תלויים בעליונים, ונודע שהכל השתלשלות אחד \nמן הראש ועד הסוף: \nשלש מאורות אלה, בשעה שיצאו ממקום כבודם והגיעו אל המבוא התחתון, מצאו שם שלשה \nאחרים ראויים לערכם מאד, ונקראו שמותם אקי\"ק אקי\"ק אקי\"ק, ושם נתחברו זה בזה חיבור \nגדול, וירדו יחדיו עד למטה. אך הראשונים נמצאו תמיד שולטים ועיקרים, כי הם כזכר, \nוהשניים כנקבה. והמאורות האלה יורדים עד שיגיעו אל הקצה התחתון אשר בעולם, ולקצה \nהזה נמצאו כמו כן שלושה שמות מובחרים, והם אדנ\"י אדנ\"י אדנ\"י. ובהגיע המאורות האלה \nאליהם, נתמלאו כלם ברכה ורצון, ונתמלאו באותיותיהם שנים עשר לאחד, כזה אל\"ף דל\"ת \nנו\"ן יו\"ד, ואז נפתחו השערים: \nואפרש לך זה הענין היטב. כי כל חומה שמה אדנ\"י, ועל כן כתוב, \"הנה אדני נצב על חומת \nאנך\"; ושלמה אמר, \"אני חומה\", וזה הענין מובן מאד למי שהלך לבו בדרכי החכמה ועמד על \n"},{"index":14,"he":"שרשיה. בהיות המדה הזאת אספקלריא שאינה מאירה, על כן היא מחיצה עומדת בפני האורות, \nולא יצאו ממנה: \nושערים נמצאו בחומה הזאת, כי לולא השערים האלה, מאין היה השפע יוצא לתחתונים. \nוהשערים האלה נעשים, כאשר נתגבר האור במקום מן המקומות בחומה הזאת, מרוב האור נתמלא \nהמקום ההוא רחמים גדולים, ונמצא אותו המקום שער ופתח אל האור לצאת חוצה, והבן. כי \nבהיות השם הזה מתמלא כמו שאמרתי, עולה במספרו תרע\"א והוא שע\"ר. ועל כן בהגיע שמות \nהמבואות שזכרתי בראשונה אל שמות הקצה הזה, נתמלאו [א]לה ברוב אורם, וכל אחד מהם \nנעשה שער אחד. ועל כן נמצאו ג' שערים לחצירות כמו שתראה וכאן שער אחד היה לבד, אבל \nב' פשפשין קטנים נמצאו לו לימין ולשמאל: \n»שער ההיכל ושני פשפשין לצדיו«: \nועתה אפרש לך זה הענין היטב, כי אלה הג' שמות בסוד ג' הקוים הם עומדים. ובמקום \nהחיבור והמנוחה הגדולה, שם נתחזק הקו האמצעי מאד; ומפני רוב הדרו ותפארתו, לא נחשבו \n"},{"index":15,"he":"לפניו שאר הקוים, כלא היו, כי הוא העיקר והם טפלים אליו. ועל כן שער אחד לבד הוא, \nאבל ב' פשפשין נמצאו לב' צדיו, מפני שתים האחרים. וכאשר נתפשטו האורות שבפנים להיכל \nלצאת, אף על פי שהם רבים, נכללו בעשרה, בהיות השרש מתחלק כמו כן לעשרה. ואז עמדו ה' \nלצד אחד, וה' לצד האחר, ועשו לפתח שתי כתפות; ה' נמשכים ברחמים לימין, וה' נמשכים \nבגבורה לשמאל. ורוחב הפתח עשר אמות, לצאת שם העשר מאורות אשר זכרתי: \n[פ\"ג מ\"ב, מ\"ג. אות לב]: \n»אולם ההיכל«: \nובהתגבר המאורות העליונים, פותחי השער, הראו כחם והדרם מן השער עצמו, ושם נתרחבו \nחוצה לו. ונראה שם בנין רחב מפואר מאד, ונקרא \"אולם השער\", כי הוא עצמו העושה את \nהשער ויוצא ממנו חוצה. ולמה נקרא אולם? מפני שהמאורות האלה ברוב חיבורם ויחודם, בכל \nאחד\" מהם, נראו שלשתם כאחד, ומנינם עולה למנין אולם: \nובהתגבר הקו האמצעי שזכרתי לך, שם הראה יפיו ויכולתו, ושמותיו נמלאו באותיותיהם - \n"},{"index":16,"he":"יו\"ד ק\"י וי\"ו ק\"י, אל\"ף ק\"י יו\"ד ק\"י. ונמצאו בין כלם עשרים אותיות, עשרים מאורות \nגדולים ונפלאים, פועלים בכח גדול. בהתחבר השמות, המאורות האלה עשו שם חבור גדול \nנאה, משולבים אחד באחד, אילופ\"ד קקי\"י יוויד\"ו קקי\"י. ונמצאו כל המאורות נכללים בין \nהשנים העומדים אל קצותיהם, א' מפה וא' מפה, והם אל\"ף ויו\"ד. ובכוח אלה המאורות נעשו \nמדות זה האולם, עשרים בארכו וי\"א ברחבו: \n[פ\"ג מ\"א. אות ל]: \n»בית החליפות«: \nוכן ב' הפשפשין נתפשטו לצידי האולם, ב' מקומות מפוארים מפה ומפה, ונקרא להם שם \"בית \nהחליפות\". וצריך שתדע, כי כאשר יצאו ההויו\"ת והאקי\"ק מן הפשפשין, מפני עוצם האמצעי \nורוב אורו, אלה לא נחשבו למאומה; ולא יכלו להראות פעולותיהם, מפני המאור האמצעי \nהמתגבר ושולט מאד. על כן לא נתמלאו אותיותיהם, ועמדו בפשוטן; וגם שילוב לא נשלבו \nכראשונים. ובדרך זה בנו ב' המקומות בארכם וברחבם, בהיות להם שמונה אותיות - שמונה \n"},{"index":17,"he":"מאורות, וב' אחרים נלוים אליהם מב' המזלות, שמהם יצאו לחזקם. ונמצאו רוחב המקומות \nהשנים - עשר אמות לאחד. ושתים מאורות עומדים לקצותיה, מאור אחד מקצה מזה, ומאור אחד \nמקצה מזה, כראשונים. ונמצאו שתי המאורות - שתי הקצוות, י' מפה וה' מפה - יקו\"ק \nאקי\"ק, ומהם נמצאו אורך המקום מזה ומזה ט\"ו אמה. ובבואי לדבר בסדרי המנחה אומר לך \nלמה נקרא המקום הזה בזה השם \"בית החליפות\": \n[פ\"ג מ\"א, פ\"ה מ\"א. אות מא]: \n»עובי חומת ההיכל והאולם«: \nכל המאורות האלה בכל תולדותיהם, כשתדקדק להבין בהם, נמצאו יוצאים מן הו\"ה המתחברים \nבראשונה. על כן בהתגבר קו המידה, להעמיד החומות על מכונותם, העמיד חומת ההיכל בסוד \nהוי\"ו וחומת האולם בסוד הה\"א, כי היא חיצונה מן הראשונה. ונמצאו החומות האלה הם \nבעצמם שש וחמש, והתפשטותם לפי האורות הנסגרים ביניהם: \n[פ\"ג מ\"א, מ\"ב. אות כח, לא]: \n»שער האולם«: \n"}]}
