{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-102","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":102,"title":"קטע 102","hebrewTitle":"קטע 102","segments":[{"index":1,"he":"מגיחי קרבאן, בגין דלא אשתכח קרבא בעלמא או עקירו דמלכותא מאתרייהו, עד דחילי שמיא \nוכוכבייא דשאר רקיעין, כלהו אחזיו קרבין וסכסוכין אלין באלין, ואלין ארבע אופנים \nקיימי עלייהו לארבע סטרין דעלמא. אלין ארבע, כד נטלין לאגחא קרבין, מרזא דהיכלא \nדלעילא נטלין, דאיהו בי דינא, ואקרי זכותא, מזיעא דילהון אפיקו כמה חילין ומשיריין \nדלית לון חושבנא, וכלהו קיימי תחות אלין אופנים. מנהון קיימי על שירתא, ומנהון \nשליחן על עלמא, לקבל אינון שליחן דלסטר מסאבא, דנפקי מגו ההוא היכלא תליתאה דילה, \nואינון מקטרגי עלמא לאבאשא, ואלין אשתכחו לקבלייהו, דלא ישלטון לגבי אינון דמשתדלי \nבאורייתא, כמה דאת אמר (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך וגומר, וכתיב על כפים \nישאונך פן תגוף באבן וגומר, דא (ישעיה ח יד) אבן נגף צור מכשול, האי אקרי אבן נגף \nצור מכשול, והאי אקרי (שם כח טז) אבן בחן פנת יקרת, צור ישראל, וכלא קיימא דא לקבל \n"},{"index":2,"he":"דא. מרזא דהיכלא תליתאה די בסטרא אחרא, נפקי תרין רוחין, דאקרון א\"ף וחמ\"ה, ומתרין \nאלין נפקין כל אינון שליחן דאזלין לאסטאה בני נשא מארחא דקשוט, ואלין אינון דקיימאן \nואקדימו על בר נש דקא אזיל לאורחא דמצוה, ועל דא אלין אופנים קיימן לקבלייהו, בגין \nלאגנא עליה דבר נש דלא יתנזקון, מאלין תרין רוחין דחיל משה, כד הוה נחית מן טורא, \nדכתיב (דברים ט יט) כי יגרתי מפני האף והחימה. באמצעיתא דהיכלא דא, אית אתרא אחרא, \nדקיימא לעילא לעילא, בארבע פתחין, לארבע סטרי עלמא, ועשר ממנן לכל פתחא ופתחא, וחד \nממנא עלייהו, והאי כליל בנהורא דאקרי אהדיא\"ל, והאי איהו אופן בתוך האופן, משלבן דא \nבדא. אלין ארבעין, נטלי דינא מבי זכותא, לאלקאה להאי נשמתא דחבאת לאלקאה, ואלין \nקיימי בשלהובי נורא לגבי אינון נשמתין, וטאסין לבר מהיכלא דא, ואלקאן לנשמתא דא, \nוקיימא נזיפא לבר כל אינון יומין דאתגזרת עלה, ולא עאלת לפרגודא. ואלין ארבעין, \n"},{"index":3,"he":"אינון דקיימין ומנזפין ומנדין, לכל אינון דאפיקו מפומייהו מלה דלא אצטריכא, ובתר דא \nאפיקו מפומייהו מלה קדישא מלה דאורייתא, ומטנפי פומייהו בה, ואלין קיימי ומנדין \nלון, וקיימי בהאי נדוייא ארבעין יומין, דלא אשתמע צלותהון. וכן לכל אינון דחאבו \nאינון חובין דבעיין לנזפא, עשרה כרוזין נפקי בכל יומא, ומכרזי בכל אינון רקיעין, \nובכל אינון חילין ומשיריין, אזדהרו בפלנייא דאיהו נזיפא, נזיפא איהו על חובא פלוני \nדעבד, עד דתב קמיה מאריה, רחמנא לישזבן. כד תב מההוא חובא, מתכנפי אלין ארבעין, \nושראן ליה, וכדין אכריזו עליה, פלנייא שרא נזיפא, מכאן ולהלאה צלותיה עאלת. ועד לא \nתב, נזיף איהו לעילא ותתא, ונטירו דמאריה אתעדי מניה, ואפילו בליליא נשמתיה נזיפא, \nדסתמין לה כל תרעי שמייא ולא סלקא, ודחיין לה לבר. האי אופן דקיימא על אלין ארבעין, \nכד נטיל, מטא לההוא אתר דאקרי תא הרצי\"ם, וכד עאל, עאלו עמיה אינון ארבעין, די ממנן \n"},{"index":4,"he":"בארבע פתחין, וסלקין כל אינון מגינין די דהבא, ואלין אינון מלאכין דאקרון חשמלי\"ם, \nואינון מגינין וסייפין ורומחין, דרהטי לאגנא עלייהו דישראל משאר \n \nזוהר חלק ב דף רנ/א\nעמין, ולאגחא קרבא בהו, ולנקמא לון כפום שעתא, בלא אריכו. ובגין כך אקרי תא הרצים, \nאתר דאינון רצים רהטי ואוחו לאגחא, ולנקמא נוקמין לקבל רצים אחרנין, דרהטי לאבאשא \nולאתרעא מזלין, לשלטאה עלייהו. ורזא דא (אסתר ג טו) הרצים יצאו דחופים, רצים מסטרא \nדא, ורצים מסטרא דא, ובגיניהון (שם ח טו) והעיר שושן צהלה ושמחה או נבוכה, אי מקדמי \nאלין דהכא, העיר שושן שמחה, ואי מקדמי אלין דסטרא אחרא, העיר שושן נבוכה. והא \nאוקימנא, דבכלא קיימין אלין לקבל אלין, סטרא דא לקבל סטרא דא, ובגין כך, אלין \nמגינין לכלא. כד סלקין אלין באלין, נפק חד אוירא דלעילא, ואתעבידו כלהו מגן חד, \nוסימניך (בראשית טו א) אנכי מגן לך. תריסר גלגלין, אינון דסחראן גו היכלא דא, \n"},{"index":5,"he":"ואינון אקרון שרפים, דתרין גוונין חוור וסומק, רחמי ודינא, אלין אינון קיימי לאשגחא \nתדיר על כל אינון מארי דצערא, דצערין לון שאר עמין ודחקין לון, ואקרון חלונות, \nוהיינו דכתיב (שיר ב ט) משגיח מן החלונות. ואלין קיימי לאסתכלא, כל אינון דמצלאן \nצלותייהו, דמקדמי לבי כנישתא, ואתמנון מאינון עשרה קדמאי, כדין סלקין וכתבין לון \nלעילא, בגין דאלין אקרון חברים לגבייהו, הדא הוא דכתיב (שם ח יג) חברים מקשיבים \nלקולך השמיעיני. זכאין אינון צדיקייא, דידעי לסדרא צלותהון כדקא יאות, בגין דכד האי \nצלותא שראת לאסתלקא, אלין סלקין בהאי צלותא, ועאלין בכל אינון רקיעין, ובכל אינון \nהיכלין, עד תרעא דפתחא עלאה, ועאלת ההיא צלותא קמי מלכא, לאתעטרא, כמה דאתמר. תא \nחזי, כל אינון דמצלאן צלותין, ומקדשי למאריהון ברעותא שלים, האי צלותא בעייא לאפקא \nלה מגו מחשבה, וברעותא, ומלולא, ורוחא, וכדין אתקדש שמיה דקודשא בריך הוא. וכד מטאת \n"},{"index":6,"he":"לגבי אלין חברים, כלהו נטלי לההיא צלותא, ואזלאן בהדה עד היכלא רביעאה, בההוא פתחא, \nואלין משבחין בההוא זמנא דמצלאן צלותין, ומקדשי בההוא זמנא, אלין אינון די ממנן \nביממא בהו בישראל, למהוי עמהון חברים, (נ\"א ולאו בליליא, כאינון) ובליליא באינון \nאחרנין דאמרי שירתא בליליא. ותא חזי, כתיב (משלי כח כד) גוזל אביו ואמו ואומר אין \nפשע חבר הוא לאיש משחית, והא אוקמוה, בגין דמנע ברכאן דקודשא בריך הוא, דאיהו אביו, \nכמה דכתיב (דברים לב ז) שאל אביך ויגדך, וכתיב (משלי כג כה) ישמח אביך, ואוקמוה. \nחבר הוא לאיש משחית, מאן איש משחית, דא איהו ההוא איש דפגים לסיהרא, ואקרי (שם כז \nכח) איש תהפוכות, (תהלים קמ יב) איש לשון, (בראשית כה כז) איש יודע ציד איש שדה, \nוהאי איהו איש משחית, דהאי איהו מנע ברכאן מעלמא, אוף הכי, מאן דמנע ברכאן מעלמא, \nחבר הוא להאי איש משחית כדקאמרן. ודא הוא רזא, בגין דאצטריך ליה לבר נש לברכא \n"},{"index":7,"he":"לקודשא בריך הוא, ולצלאה צלותיה כדקא יאות, בגין דיתברך שמיה קדישא, ויתחבר באלין \nחברים קדישין, ולא יפגום צלותיה, בגין דימנע ברכאן מעלמא, ומתחבר בההוא חבר איש \nמשחית, דאיהו מנע ברכאן מעלמא, וגרים מותא לכלהו. כתיב (דברים יח יא) וחובר חבר, \nמאי וחובר חבר, ההוא מאן דאזיל בתר סטרא אחרא, וחרש חרשין, איהו משיך עליה רוחא \nאחרא מסאבא, ואתחבר בההוא חברותא דההוא חבר רע, ושארי בחברותא בהדי ההוא חבר איש \nמשחית. אמאי אקרי חבר, בגין דבשעתא דאתייליד בר נש אתחבר עמיה, ותדיר קיימא בהדיה \nחבר, לבתר, אתהפך ליה חבר איש משחית. והכי אית בסטרא דקדושה, בסטרא דימינא, חבר \nטוב, דעביד טיבו עמיה דבר נש בעלמא דין ובעלמא דאתי. ואלין חברים קיימי תדיר עליה \nדבר נש, בחברותא חדא, לשיזבא ליה, ולאגנא עליה, ולמהוי עמיה חברים, לקדשא שמא \nדמאריהון, ולזמרא ולשבחא קמיה, תדיר. מאלין נפקי \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ב דף רנ/ב\nארבע סמכין אחרנין, לאינון תריסר דקאמרן, הני חברים, ואלין אינון קיימי לגבי אינון \nדיעטין עיטא לאבאשא לצדיקייא, אף על גב דלא עבדי, וסלקי ואודעי מלה לעילא, ובטלי \nלההוא עיטא, ואלין אקרון אראלי\"ם, ואף על גב דכלהו אתמנון לדא, כל חד וחד אתמנא \nואתפקד על מלין ידיעאן, ותחות אלין לית לון חושבנא. אלין ארבע, קיימי לארבע סטרי \nעלמא, וכל חד קאים לאשגחא עלייהו דישראל, ואלין אקרון חרכים, כמה דאת אמר (שיר ב ט) \nמציץ מן החרכים, שמא דאלין ארבע דאקרון חרכים, עיגא\"ל, עירי\"ה (נ\"א עזרי\"ה), \nעריא\"ל, יהירא\"ל. עיגא\"ל איהו קאים לסטר מזרח, ודא קיימא לאשגחא על כל אינון דעבדין \nעובדין טבין, ועל כל אינון דמחשבי מחשבה דמצוה, אף על גב דלא יכלי למעבד. עירי\"ה \nקיימא לסטר דרום, ודא קיימא לאשגחא לכל אינון דמנחמי למסכנא, או דצערי לבייהו עליה, \nאף על גב דלא יכלי למיהב ליה, ולאינון דאזלי לאורחא דמצוה, ולאינון דעבדי חסד עם \n"},{"index":9,"he":"מתים, ואיהו קיימא קיומא דאמת, והאי אתמנא לאדכרא ליה לעילא, ולאחקא דיוקניה לעילא, \nלאעלא ליה לעלמא דאתי. עריא\"ל קיימא לסטר צפון, ודא קיימא לאשגחא לכל אינון דחשיבו \nלמעבד בישין, ולא עבדי, או בעאן למחטי ואתו למעבד, ואתקף ביצריה ולא עביד. יהירא\"ל \nקיימא לסטר מערב, והאי קיימא לאשגחא לכל אינון דלעאן באורייתא, ועיילי בנייהו למלעי \nבאורייתא לבי רב, ולכל אינון דמסתכלי על מרע כד איהו בבי מרעיה, ואשגחו עליה, \nואודעו ליה דיסתכל בחובוי ובעובדוי, ויתוב מנייהו למאריה, בגין דכל מאן דישתדל \nבההוא מרע דיסתכל בעובדוי, ויתוב בתיובתא קמי קודשא בריך הוא, איהו גרים ליה \nלאשתזבא, ולאתבא ליה רוחיה. ועל דא כתיב (תהלים מא א) אשרי משכיל אל דל ביום רעה \nימלטהו יהו\"ה, מאי ביום רעה, ביום רע מבעי ליה, אלא ביום רעה, ביומא דשלטא ההיא רעה \nלמיסב נשמתיה, אשרי משכיל אל דל, דא הוא מרע, כמה דאת אמר (ש\"ב יג ד) מדוע אתה ככה \n"},{"index":10,"he":"דל בן המלך, ובגין כך, ביום רעה ימלטהו יהו\"ה, ואלין אינון דמסתכלי בההוא מרע, \nלאתבא ליה מחובוי גבי קודשא בריך הוא, כמה דאוקימנא, בהיכלא דא קיימא עליה לאשגחא, \nוביומא דשריא דינא על עלמא ישתזיב מניה, כמה דאת אמר ביום רעה ימלטהו יהו\"ה, יומא \nדאתמסר דינא לההיא רעה לשלטאה ביה (על עלמא), וכלהו אלין קיימי לאשגחא, ועל דא \nאקרון חרכים. ביומא דראש השנה, כד קודשא בריך הוא קאים בדינא על עלמא, וההוא סטרא \nבישא אתי לאסטאה, כדין מתכנפי כל הני, וקיימן קמי קודשא בריך הוא, וכדין מתעטרן \nכלהו, וקיימן קמי קודשא בריך הוא. בההוא זמנא מה כתיב, משגיח מן החלונות מציץ מן \nהחרכים, מציץ, כמאן דאשגח מאתר דקיק, דחמי ולא חמי כל מה דאצטריך, ולבתר משגיח מן \nהחלונות, אתר אשגחותא יתיר, דפתח פתחין לרחמא על כלא, וכד קודשא בריך הוא אשגח על \nעלמא, אסתכל באלין חלונות, ובאלין חרכים, וחייס על כלא. וכדין כד ישראל תקעין בההוא \n"},{"index":11,"he":"שופר, ואתער מתתא ההוא קול דנפיק משופר, כליל מאשא ומיא ורוחא, ואתעביד מכולא ההוא \nקול, בגין לאתערא קול עילאה, דנפקא מגו ההוא שופר, דאיהו כגוונא דא כליל באשא ובמיא \nורוחא, כדין כרוזא נפקא, ואכריז בכלהו רקיעין, ואמר קול דודי הנה זה בא וגומר, \nמשגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. וכדין ידעי כלהו, דהא קודשא בריך הוא חייס עלייהו \nדישראל, ואמרי זכאין אינון ישראל, דאית לון עיטא בארעא, בגין לאתערא רחמי מלעילא. \nכדין כתיב (תהלים פט טז) אשרי העם יודעי תרועה, יודעי תרועה ודאי, \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ב דף רנא/א\nיודעי תרועה, מתברי האי תרועה, דאיהו דינא קשייא, דכלא אתדנו ביה, זכאין אינון \nישראל בעלמא דין, ובעלמא דאתי, בגין דאינון ידעי ארחוי דקודשא בריך הוא, וידעי למהך \nבארחוי, וליחדא יחודא כדקא יאות. אלין חלונות, ואלין חרכים, קיימי כלהו לאחדא כל \nצלותין דסלקין מתתא לעילא, ולאשגחא בהו, לאעלא לון קמי קודשא בריך הוא, ועל דא כל \nבית הכנסת דלאו ביה חלונות, לאו אתר לצלאה ביה כדקא יאות. דהא בית הכנסת לתתא, לקבל \nבית הכנסת דלעילא, בית הכנסת דלעילא אית ביה חלונות כמה דאמרן, הכי נמי לתתא, לעילא \nכנסת הגדולה, אית ביה תריסר חלונות עלאין, הכי נמי להאי בית הכנסת תתאה, וכלא \nקיימאן דא לקבל דא, בגין דעלמין קיימין אלין כגוונא דאלין, וקודשא בריך הוא סליק \nיקריה בכלא. ועל דא ביום רעה ימלטהו יהו\"ה, כד שלטא ההיא סטרא בישא, ימלטהו יהו\"ה. \nכגוונא דא, האי ממנא יהירא\"ל, קיימא על כל אינון דחייסי על מסכני, כמה דאת אמר אשרי \n"},{"index":13,"he":"משכיל אל דל. ובגין דא כלא קיימא בהיכלא דא, והיכלא דא אתכליל בהיכלא אחרא רביעאה, \nדתמן הוא גזרין ודינין לכלא. זכאה חולקיה מאן דידע גנזי דמאריה, ליחדא ליה, ולקדשא \nשמיה דמאריה תדירא, למזכי ליה בעלמא דין ובעלמא דאתי: \nהיכל הזכות היכל הגבורה של ז\"א דבריאה: \nהיכלא רביעאה, היכלא דא די קודשא בריך הוא אשתמודע שולטניה בארעא בגיניה, ודא איהו \nהיכלא דקיימא למטר ארחוי דאורייתא, דא היכלא אקרי היכלא דזכות, דביה אתדנו כל דינין \nדעלמא, וכל זכיין, וכל חובין, וכל עונשין, וכל אגר טב לאינון דנטרי פקודי אורייתא. \nהיכל דא דזכות, משנייא מכל שאר היכלין, והאי היכלא כלילן ביה ארבע היכלין, משניין \nדא מן דא, וכלהו חד היכלא. בהיכלא דא אית רוחא חדא דאקרי זכותא\"ל, והיכלא דא אקרי \nעל שמיה זכות, והאי איהו א\"ל, והכא אתדנו כל דינין דעלמא, והאי איהו רזא דכתיב \n(תהלים ז יב) ואל זועם בכל יום. ארבע היכלין אלין דאינון בהיכלא דא, דא לגו מן דא, \n"},{"index":14,"he":"כלהו כלילן דא בדא, וכלהו חד היכלא, ואקרי זכותא. ארבע היכלין אלין אית להו פתחין, \nחד ממנא עלאה דקיימא לבר לפתחא קדמאה דהיכלא דא, סנסני\"ה שמיה, ועל שמא דא אית ממנא \nאחרא לסטרא אחרא דשמאלא, דנטיל דינין בההוא היכלא דיליה, לאתערא למעבד בעלמא, ובגין \nדנטיל מניה, אקרי על שמיה סנסני\"ה, ואיהו שליט על ההוא אסכר\"א דרביי. והאי ממנא \nעלאה סנסני\"ה, כד נטיל דינא, אכריז לאינון ממנן דקיימין על תריסר פתחין, ואינון \nכרוזין, דמכרזי כל אינון דינין דאתדנו מהיכלא דזכותא דא. רוחא דא דנטיל כלא, דאקרי \nזכותא\"ל דקאמרן, כלא כליל ביה, מניה נפקו שבעין נהורין נציצין, וכלהו בעגולא קיימי, \nבגין לאחזאה דא בדא, דלא אתכסי דא מן דא, כל זכיין, וכל עונשין, וכל דינין, קמי \nכלהו נהורין אלין קיימין. מנייהו נפקי תרין נהורין, דקיימי קמייהו תדיר, ואלין \nשבעין נהורין, ותרין נהורין דקיימי קמייהו, אינון לגו באמצעיתא דהיכלא, ועל רזא \n"},{"index":15,"he":"דהיכלא דא כתיב (שיר ז ג) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. לקבל אינון, נפקי שבעין \nותרין נהורין אחרנין, מסטרא דימינא, ושבעין ותרין נהורין אחרנין, מסטרא דשמאלא, \nואלין קדמאי אינון פנימאי לגו באמצעיתא דהיכלא, לקמי נהורין אלין עאלין כל זכוון \nוכל חובין לאתדכאה, כל עובדין דעלמא מאלין פנימאי נפקי. אשתכחו כל נהורין דנפקי \nמרוחא דא עלאה, מאתן ושית סרי נהורין, וכלהו כלילן ברוחא דא. אינון תרין נהורין, \nדקיימי קמי אינון שבעין, אינון סהדי סהדותא תדיר, וכתבי פתקי דינא דזכו או דחובה, \nאלין שבעין אינון גזרי גזרין ודיינין דינין, וכל דינין דעלמא הן לטב הן לביש הכא \nאיהו. רוחא דא, דאיהו זכותא\"ל כדקאמרן, ביה רשימין תלת אתוון, דמתדבקן ביה מלעילא, \nדאינון יה\"ו, והא אוקימנא, דכד אלין אתוון מתדבקן בהאי אתר, \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ב דף רנא/ב\nדאתדבקותא דדכורא בנוקבא, כדין אתרשימו בהאי רוחא אינון אתוון, והכא אמר דוד (תהלים \nצד כב) ואלהי לצור מחסי, רזא דרוחא דא דאקרי א\"ל, ורזא דאינון אתוון דרשימין ביה, \nדאקרון יה\"ו. אלין תלת סטרין דנהורין דקאמרן, אינון תלת בתי דינין, דמתפלגי בדינין \nאחרנין במילי דעלמא, בעותרא, במסכנו, במרעין, בשלימו. דאינון ארבע היכלין דאינון \nמתקנן לכל אינון אחרנין, תרין היכלין לאלין תרי סטרי נהורין אחרנין, וחד היכלא לכל \nאינון מארי דעיינין, דעבדי חושבנא מכל עובדין דעלמא, וחד היכלא לסופרין אחרנין, די \nתחות אלין קדמאי פנימאי, אלין ארבע היכלין, כלילן בהיכלא דא, דאקרי על שמא דהאי \nרוחא זכותא כדקאמרן. בכל פתחא ופתחא דאלין היכלין, אית ממנא חד: \nבפתחא קדמאה אית ממנא חדא, דשמיה אקרי גזריא\"ל, (לפתחא קדמאה דכלא דשמיה סנסני\"ה, \nדמניה נטיל האי ממנא אחרא), ההוא ממנא איהו לגלאה דינין דאתדנו ואתגזרו, לההוא ממנא \n"},{"index":17,"he":"קדמאה דשמיה סנסני\"ה, דמניה נטיל האי ממנא אחרא, דקיימא על היכלא דסטרא אחרא, \nוקיימא על אסכר\"א דרביי, כדקאמרן. והאי ממנא גזריא\"ל, נטיל מלה דבי דינא פנימאה, \nדכלא אתגזר תמן, וכדין אודיע מלה להאי ממנא דלבר, וכל אינון כרוזי מכרזי ואמרי בכל \nרקיעין, כך וכך אתגזר מבי מלכא, עד דנטלי ההיא מלה בהיכלא דלתתא, ומתמן נפקי ומכרזי \nמלה, עד דאשתמע בכלהו רקיעין תתאין, ונחתי ואודעי מלה, לכלהו דלתתא. ונטלי מלה כלהו \nתתאין מדרגא לדרגא, ואפילו צפרי שמיא ועופי דארעא, כלהו נטלי מלה ואודעי לה בעלמא, \nעד דנטלי מלה כל אינון גרדיני נימוסין, ואחזיין בחלמא לבני נשא, ואתייא ההיא מלה \nלזמן קריב. ולזמנין דההיא מלה דאצטריכא למלכי ארעא, דאינון ממנן לאתזנא, ולדברא \nעמא, דאודעין ההיא מלה עד רקיעא דשמשא דלתתא, וקיימא תמן עד דאינון ממנן שמשין \nדאתמנון על שמשא, נטלי ההיא מלה, ואודעי לה לאינון ממנן עלאין די בסטרא אחרא, \n"},{"index":18,"he":"ואינון מודיעין ההיא מלה למלכי ארעא, דאינון בסטרא דלהון. וכד הוו נביאים בהו \nבישראל, הוו נטלין נבואה דילהון, מתרין עמודין עלאין דאורייתא סמיך עלייהו, לבתר \nדאסתלקו נביאים מעלמא, ואתו מארי דמראה ומארי דחלמא, נטלי מלה מאתריה כדקאמרן, וכד \nמלכי הוו בינייהו דישראל, ונביאים אסתלקו, ומארי דחלמא ומראה לא אשתכחו, אודעין מלה \nלאינון מלכין מהאי פתחא כדקאמרן. ואי תימא היך נטיל מלה מהאי אתר, תא חזי, כל דרגא \nודרגא, וכל פתחא ופתחא, כלהו אית לון לבר ממנן ידיען, דאתמנון (בסטרא דילהון) בכל \nאינון רקיעין, עד דנחתי לתתא ברקיעין תתאין, ואודעין מלה לאינון דאצטריך, בגין דהא \nמאלין היכלין דאינון סטרא דקדושה ורזא דמהימנותא, אתפרשו דרגין לתתא, כלהו ברזא \nדמהימנותא, ונחתו דרגין על דרגין, עד דפרחין בהאי עלמא, ואתמנון ביה. מנהון, לנטרא \n"}]}
