{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-31","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":31,"title":"קטע 31","hebrewTitle":"קטע 31","segments":[{"index":1,"he":"הוה ביה באליאב, דלא הוה הכי בדוד, דיוקנין דדוד טמירין אינון, דהא דיוקנא דסטרא \nאחרא אתכליל גו דיוקנין, וההוא דיוקנא דסטר אחרא אתחזי ביה בקדמיתא, דאעבר על \nעיינין לפום שעתא, ובהיל לבא ודחיל, ולבתר (שם יב) וטוב רואי, (שם יח) ויהו\"ה עמו, \nודא איהו עדות לגביה. דיוקנא דא דאדם כליל כל דיוקנין, וכלהו כלילן ביה, האי לא \nבהיל ברוחיה, בשעתא דרוגזיה איהו בנייחא, ומלוי בנייחא, ומיד אתפייס: \nרזי דרזין: \nבחדוי על לביה, שפוון דיליה עתיקין, מארי גאותא בשגעונא, לישנא בישא. שערוי שעיעין \nרברבין וסגיאין, אנפוי אנפין אריכין זעיר, ועגולין זעיר, לזמנין אתחרט מכל מה דעבד, \nותב לקלקוליה, בעיניה תשכח שורייקי, תרין בעינא דימינא, וחד בעינא דשמאלא, אודנוי \nזעירין, קיימין בקיומא. זרעא דדוד בהפוכא, זרעא דדוד כל סימנין אלין לטב ולמעבד \nטיבו, בר שפוון רברבין, דכל מאן דשפוותיה רברבין, מאריה דלישנא בישא איהו, בין זכאה \n"},{"index":2,"he":"בין חייבא, בר אי צדיק גמור הוא, ובזכיו דיליה נצח ונטיר גרמיה. עיינין ירוקין, \nזעיר מגוון סומק אזיל בינייהו, במצחיה תרין רשומין מסטרא דא לסטרא דא, וחד לעילא \nזעירא, וחד לתתא, איהו באת פ' ואת ר', דא מצחיה רב בעגולא, איהו טב לכלא, יהיב מכל \nמה דאית ליה לכל בר נש, וותרן איהו, שערוי שעיע ותלי, בסטר ימינא אית ליה חוורו \nדשערי מיומא דאתברי: \nמתניתין, בני עלמא מאריהון דסכלתנו, פקיחי עיינין, מאריהון דמהימנותא, די הוה גניזא \nבכו, מאן מנכון דסליק ונחית, מאן די רוח אלהי\"ן קדישין ביה, ליקום ולינדע. בשעתא \nדסליק ברעותא דרישא חוורא, למברי אדם, בטש בגו בוצינא חדא, ובטש בוצינא בפטישא \nדנהיר, וההוא פטישא דבוצינא אפיק נשמתין, אוף הכי בטש גו טנרא חדא תקיפא, ואפיק \nההוא טינרא שלהובא חדא מלהטא, מרקמא בכמה גוונין, וההוא שלהובא סלקא ונחתא, עד \nדההוא פשיטו (נ\"א פטישו) בטש ביה, ותב ואתישב בדוכתיה, ואתעביד רוחא דחייא. וההוא \n"},{"index":3,"he":"רוחא אתתחם, ונטיל גוון חד משמשא, נחית לתתא נטיל גוון חד מסיהרא, סטא לימינא נטל \nגוון מייא כליל בפומא דאריה חדא, סטא לשמאלא נטל גוון אשא כליל בפומא דחד שור סומקא \nכוורדא, סטא לקמיה נטל גוון רוחא כליל בפומא דחד נשר רברבא רב גדפין מאריה דנוצה, \nכל גוונין ביה מתחמן, סטא לאחורא נטל גוון עפרא כליל מארבע סטרי עלמא בפומא דאדם, \nוכל דיוקנין מסתכלן לגביה. \n \n"},{"index":4,"he":"זוהר חלק ב דף עד/ב\nזהר: \nזרעא דדוד דאתחזי ביה ההוא דיוקנא בקדמיתא, דאעבר לפום שעתא על עיינין ברוגזיה, \nבנייחא מיד אתפייס, אבל נטיר דבבו כנחש לסופא, בגין דההוא סטרא גרמא ליה, דסחרא בכל \nסטרין, אבל מוחא דבגו קליפה ולבא מתישרא, ויציבא דא לאינון זכאין, אבל חייבין לא \nמתעברן מההוא דיוקנא קדמאה בישא, ואתחברן (ס\"א ואסתאבן) ביה בכלא. ציורא תניינא, אי \nההוא בר נש לא אזיל כל כך בארחא בישא, ואסטי מההוא ארחא ותב למאריה, לא דהוא רגילא \nבארחוי דמתקנן, אלא איהו דהוה באינון אורחי, מתעדי וסטי מנייהו ותב למאריה, האי \nאיהו רוחא טבא דשארי למשרי עלוי, ולאתתקפא על זוהמא קדמאה דהוה ביה, ובליט לבר \nבאסתכלותא דעיינין לפום שעתא כחד דיוקנא דאריה דאתגבר, האי בשעתא דחמי ליה, ההוא \nחיזו גרים ליה לאעברא בלביה אריה דמתגברא לפום שעתא, האי מסתכלן באנפוי לבתר, אינון \nאנפין דלבא לא רחים לון לפום שעתא, ומיד תב לביה ורחים ליה, כד מסתכלן ביה אכסיף, \n"},{"index":5,"he":"וחשיב דכלא ידעין ביה, אנפוי חפיין דמא, לפום שעתא מתהפכן לחוורא או לירוקא. תלת \nשורייקן אית באנפוי, חד לימינא, דדא אתפשט באנפוי, ואתאחיד ביה חד דסלקא לחוטמיה \nלעילא, ותרין לשמאלא, וחד דאתפשט לתתא מאינון תרין, ואחיד בהאי ובהאי, ואלין אינון \nאתוון דמתחקקן באנפוי, ואינון בלטין בבהילו דלא שכבין, וכד מתיישבא וארגיל בארח \nקשוט שכיבין. ורזא דאינון אתוון איהו קרוב, דא הוה רחיק, והשתא אינון אתוון בלטין \nבאנפוי וסהדין ביה בבהילו, וסימנא דא ק' (ד\"א ה') מסטר ימינא, אתוון אחרנין מסטר: \nרזי דרזין: \nאתיישב ההוא רוחא בההוא עפרא ואתלבש ביה, כדין ההוא עפרא מכשכשא ונחת לתתא, ובטש \nסטרא מארבע סטרין דעלמא, ואתעביד דיוקנא חדא ופרצופא, וההוא רוחא אתטמר מגו לגו, \nוההוא עפרא דאתכניש מארבע סטרין, בטש לגביה נפש כלילא בעפרא (ס\"א ברוחא), וההוא נפש \nאיהו יסודא לעובדי גופא, כפום עובדין דההוא נפש בגופא, הכי אתחזי במשכא לבר. רוחא \n"},{"index":6,"he":"דא אתטמר לגו, וההוא אתחזי לבר, סליק ונחית, ובטש באנפוי ואחזי דיוקנין ורשימין, \nבטש במצחיה אחזי דיוקנין ורשימין, בטש בעינוי ואחזי דיוקנין ורשימין, הדא הוא דכתיב \n(ישעיה ג ט) הכרת פניהם ענתה בם. בוצינא דאתמשך מניה מדידו דחד חוטא ירוקא, שלהובתא \nדתהו, בטש בידוי בשעתא דבר נש נאים, ורשים רשימין ושרטוטין בידיה, וכפום עובדין דבר \nנש הכי אתרשים, ואלין אתוון מתהפכן מתתא לעילא, וידעי לון חברי קשוט ברשימו דאתוון \nדבוצינא, וכל אלין חילין דלגו בבר נש עבדין רשומין ושרטוטין אתוון מתהפכן, מאן \nדרקים דא, רקים בשפולי משכנא, כמה דאת אמר (תהלים קלט טו) רקמתי בתחתיות ארץ, בריך \nהוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין. עיינין חוורין, ואברין סומקין באתריה דנפיק \nמיניה, דא איהו באת פ' ואת ר' כלילא כחדא, מצחיה רב, תלת שרטוטין סלקין במצחיה, שית \nזעירין אחרנין, סומק הוא ולא סומק קיימא בין תרין גוונין, שעריה אוף הכי, אנפוי \n"},{"index":7,"he":"רברבן, שעריה קמיט ולא כל כך, תלי זעיר תחות אודנוי, טב איהו, מארי דמהימנותא, מארי \nדרוגזא תקיף, בשעתא דאתרגיז ההוא סומקא דתחות עינא אתפשט בעיניה, רוגזיה ביש, בשעתא \nדמליל ברוגזיה סתים פומיה ונפיק תננא מנחירוי, ולזמן זעיר נח רוגזיה ולא כל רוגזיה, \nעד יומא אחרא או תרין יומין, דא אצלח לזמנין ולזמנין לא, אבל קאים תדיר באצלחותא \nבין זעיר ובין רב. ואי סומקא דפום עינא זעיר כחוטא, ולא אתפשט בשעתא דרוגזיה בעינא, \nואית ביה כל הני סימנין, חלשא בלבא, ואיהו דחיל מכלא \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ב דף עה/א\nזהר: \nשמאלא, ואף על גב דשורייקי אחרנין אתחזון באנפוי, לא בלטין לבר כהני, בר בזמנא דהוא \nאזיל בעקימו. האי איהו זרעא דדוד, אתהפך מחיזו דא, בקדמיתא אתחזי בדיוקנא דאדם, \nולבתר קיימא בדיוקנא דאריה, ואתפרש בדיוקנא דסטרא אחרא, ובכלא מתהפכא משאר בני נשא. \nציורא תליתאה, אי ההוא בר נש אזיל בארחא דלא מתתקנא, וסטי אורחוי מארחי דאורייתא, \nההוא רוחא קדישא אסתלק מניה, ורוחא אחרא אתחזי ביה ודיוקנא אחרא, ובליט לבר \nבאסתכלותא דעיינין דחכימי לבא לפום שעתא דיוקנא דשור, בשעתא דחמאן ליה מעברן \nבלבייהו ההוא דיוקנא ואסתכלן ביה, תלת קורטמי סומקי באנפוי בסטרא דימינא, ואינון \nשורייקי סומקין דקיקין, ותלת בשמאלא, ואלין אינון אתוון דבלטין ביה, חד איהו \nשורייקא דקיק בעגולא, ותרין דקיקין אחרנין עליה, וכלהו בעגולא, וכדין שקיעין עינוי. \nורזא דאינון אתוון, חד איהו כ', תרין אחרנין ר\"ת אינון, וכן לסטר שמאלא, וסימנא דא, \n"},{"index":9,"he":"ההוא דכתיב (ישעיה ג ט) הכרת פניהם ענתה בם, ואלין אתוון אינון בלטין באנפין על כל \nשאר שורייקין, ואי תב משמאלא לימינא, אתכפיא ההוא רוחא, ואתתקף רוחא דקודשא, ואלין \nשורייקין שכיבי, ואחרנין בלטין לבר כמה דאתמר. זרעא דדוד איהו בהפוכא, אתחזיא \nבדיוקנא דאריה בקדמיתא, ולבתר אתהדר בדיוקנא דשור, תרין שורייקין אוכמין באנפוי, חד \nמימינא וחד משמאלא, ואלין אינון אתוון, חד אקרי ד', וחד אקרי ע', וכלא מתהפכא משאר \nבני נשא. ציורא רביעאה, דא איהו ציורא דבר נש דקיימא תדיר לאתתקנא על רזא דמלקדמין, \nהאי איהו חיזו לחכימי לבא בדיוקנא דנשר, ההוא רוחא דיליה איהו רוחא חלשא, האי לא \nאחזי באנפין אתוון דבלטין לבר, דהא אתאבידו מניה ואשתקעו, בזמנא אחרא דמלקדמין \nדאסתלקו מניה, ועל דא לא בלטין ביה. ורזא דיליה עינוי לא נהירין בנציצו כד איהו \nבחדוה, ובזמנא דספר שער רישיה ודיקניה, בגין דרוחיה לא נהיר ליה באתוון, ואשתקע \n"},{"index":10,"he":"נציצו דיליה דהוה בקדמיתא, לא קיימא באסתכלותא דאנפין לאסתכלא, ורזא דהאי (קהלת ד \nב) ושבח אני את המתים שכבר מתו, מן החיים אשר המה חיים עדנה. זרעא דדוד (תהלים כה \nיד) סוד יהו\"ה ליראיו ובריתו להודיעם. ברוחא דבר נש אצטיירו אתוון כמה דאתמר, דאיהו \nבליט לון לבר, ואתמסר חכמתא דא לחכימי לבא למנדע ולאשתמודעא, רוחא קיימא ברזא \n(בראשית ה א) דזה ספר, וכלא ברזא דא קיימא, בר חיזו דאנפין דאתדן בגוונא אחרא, כפום \nשולטנו: \nרזי דרזין: \nשינתיה לא אתיישב ביה, חשיב תדיר מחשבין ודחיל מכלהו, ואצלח לכלא, מאריה דגריעי \n(ס\"א דגייפי) לא חש לגיופא. לזמנין תב בתיובתא ודחיל, ומגו דחילו כדין תשכח בעיניה \nימינא ההוא סומקא דפום עינא בסופא בשפולי עינא, וחד שורייקא דקיק סומק בעיניה \nשמאלא, ואי מתחלפי מה דימינא לשמאלא ומה דשמאלא לימינא כדין איהו בקלקוליה, ותב \nותבר גזיזא דברדא בגין לאעברא עבירה. תרין קמיטין על רישא דעינא, ותלת לתתא, \n"},{"index":11,"he":"וברגליה שמאלא באצבעא דאמצעיתא שית שערין, ובזמנא אחרא חמש, והשתא שית חד זעירא \nבינייהו. עיינין אוכמין, וקריצין דעל עינוי רברבין, סגיאין שערין אלין על אלין, \nואינון עיינין אוכמין, ירוקא אזיל בגווייהו, וההוא ירוקא אטבע יתיר, האי אית ליה \nחמש שרטוטין במצחא, תרין דעברין מסטר לסטר, ותלת דלא עברין וכו', (עד כאן מצאתי): \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ב דף עה/ב\nדרוחא או מאריה דרוחא, זכאין אינון חכימין דכלא אתמסר לון למנדע, עד הכא רזא \nדאנפין. מכאן ולהלאה ברזא דשפוון, באת פ' דכליל ברזא דאת ס', שפוון רברבן, דא איהו \nבר נש מליל בלישנא בישא, ולא אכסיף ולא דחיל, מארי דמחלוקת, רכילא איהו בין האי \nלהאי, (משלי ו יט) ומשלח מדנים בין אחים, לאו איהו מאריה דרזין, וכד אשתדל באורייתא \nמכסה רזין, אבל מאריה דלישנא בישא, ולא שוי דחילו בלביה, וסימנא דא את פ' דכליל באת \nר' ולא אתכליל באת ס', האי איהו דאתחזי דאיהו זכאה ולא דחיל חטאה איהו, ולא בעי \nלאשתדלא אבתריה, בגין דכל מלוי אינון בפומא ולא בגופא. שפוון עתיקין בעתיקו ולאו \nדקיקין, האי איהו בר נש מאריה דרוגזא יתיר, מאריה דזדונא, לא יכיל למסבל מלה, מארי \nדלישנא בישא בפרהסיא בלא כסופא כלל, לזמנין אשתדל בליצנותא, האי איהו בר נש דבעי \nלאתרחקא מניה. אתמלי דיקניה בשערא, ההוא לישנא בישא אורי עליה בפרהסיא, לית ליה \n"},{"index":13,"he":"כסופא, אשתדל במחלוקת, אצלח במלי דעלמא, חמי בשנאוי, דא איהו (שם יג) קורץ בעיניו, \nעל דא אתמר (שם כא כט) העז איש רשע בפניו, דא איהו ברזא דאת פ' בלחודוי דלא אתכליל \nבאת ס' כלל, ולזמנין אתחבר באת ר'. בהאי את ר' אתכליל ברזא דאודנין, מאן דאודנוי \nרברבין טפשא בלביה ושגעונא ברוחיה, מאן דאודנוי זעירין וקיימין על קיומא, פקיחא \nדלבא באתערותא איהו, צבי לאשתדלא בכלא, ורזא דא את י' דאתכליל בכל שאר אתוון, עד \nהכא רזין דדיוקנין דבר נש. מכאן ולהלאה רזין אחרנין באתוון דמר, דלא קיימין גו \nפרצופא, אלא למנדע רזין דהאי פסוקא גו דרגין עלאין, בזמנין ותקופין דהאי עלמא, ולא \nזכינן בהו. אמר רבי שמעון, בני זכאין אתון בעלמא דין ובעלמא דאתי, וזכאין עיני \nדיזכון למיחמי דא כד איעול לההוא עלמא דאתי, בגין נשמתי קרי לעתיק יומין האי קרא, \n(תהלים כג ה) תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, וקב\"ה קרי עלן \n"},{"index":14,"he":"(ישעיה כו ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים: \nאוף אינון פתחו ואמרו, כתיב (יחזקאל א ח) וידי אדם מתחת כנפיהם, האי קרא אוקמוה \nחברייא, דאינון ידין לקבלא מאריהון דתיובתא דתבאן לגבי (נ\"א לקבל) קב\"ה, אבל ידי \nאדם, אלין אינון דיוקנין ורזין עלאין דשוי קב\"ה בבר נש, וסידר לון באצבען לבר ולגו, \nובההוא כ\"ף. וקב\"ה כד ברא ליה לבר נש סידר ביה כל דיוקנין דרזין עלאין דעלמא \nדלעילא, וכל דיוקנין דרזין תתאין דעלמא דלתתא, וכלא מתחקקא בבר נש דאיהו קאים בצלם \nאלהי\"ם, בגין דאקרי יציר כ\"ף. ורזא דכ\"ף, דאת דא דאקרי כ\"ף, דכתיב (בראשית א כז) \nויברא אלהי\"ם את האדם בצלמו, דא איהו רזא דאת כ\"ף, את דא אית ביה רזין עלאין \nודיוקנין עלאין, בהאי כ\"ף תליין עשר אמירן מימינא ומשמאלא, חמש מימינא וחמש משמאלא, \nואינון חד ברזא חדא. (תנינן, כתיב (יחזקאל כא יז) וגם אני אכה כפי אל כפי, דלהוו דא \nעם דא בפלוגתא, ויסתלקו ברכאן מעלמא, הואיל וגאותא דישראל אתיהיבת לעמין, כד מתחברן \n"},{"index":15,"he":"כחדא, כתיב (במדבר ז יד) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת, רמז לחבורא חדא). וכד הוו \nבחבורא חדא, כתיב ויברא אלהי\"ם את האדם בצלמו וגו', ויברא אלהי\"ם (את האדם), דא \nסליקו דמחשבה ברזא פנימאה, את האדם, רזא דכר ונוקבא כחדא, בצלם אלהי\"ם רזא דכף \n(אחרא). כד אתברי אדם מה כתיב ביה, (איוב י יא) עור ובשר תלבישני \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ב דף עו/א\nוגו', אי הכי האדם מהו, אי תימא דאינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים, לאו הכי, דהא \nודאי האדם לאו איהו אלא נשמתא, ואלין דקאמר עור ובשר ועצמות וגידים, כלהו לא הוו \nאלא מלבושא בלחודוי, מאנין אינון דבר נש ולאו אינון אדם, וכד האי אדם אסתלק אתפשט \nמאינון מאנין דקא לביש. עור דאתלבש ביה בר נש, וכל אינון עצמות וגידים, כלהו ברזא \nדחכמתא עלאה כגוונא דלעילא, עור כגוונא דלעילא, כמה דאוליף מר באינון יריעות, דכתיב \n(תהלים קד ב) נוטה שמים כיריעה, (שמות כה ה) עורות אלים מאדמים ועורות תחשים, אינון \nמלבושין דלעילא דמסככי למלבושא, אתפשטותא דשמים דאיהו מלבושא דלבר, יריעות אינון \nמלבושא דלגו, ואיהו קרומא דסכיך על בשרא. עצמות וגידים אינון רתיכין וכל אינון \nחיילין דקיימין לגו, וכלהו מלבושין לפנימאה, רזא דאדם עילאה דאיהו פנימאה. אוף הכי \nרזא לתתא, אדם איהו פנימאה לגו, מלבושין דיליה כגוונא דלעילא, עצמות וגידין כגוונא \n"},{"index":17,"he":"דקאמרן באינון רתיכין ומשיריין, בשר איהו סכיך על אינון משיריין ורתיכין, וקיימא \nלבר, ודא רזא דאתמשכא בסטרא (לסטרא) אחרא, עור דסכיך על כלא, דא איהו כגוונא דאינון \nרקיעין דסכיכו על כלא, וכלהו מלבושין לאתלבשא בהו פנימאה דלגו רזא דאדם, וכלא רזא \nלתתא כגוונא דלעילא. ועל דא ויברא אלהי\"ם את האדם בצלמו, בצלם אלהי\"ם (תרי אלהי\"ם \nהכא, חד כלפי דכר וחד כלפי נוקבא). ורזא דאדם לתתא כלא איהו ברזא דלעילא, בהאי \nרקיעא דלעילא דמסכך על כלא, אתרשימו ביה רשימין לאתחזאה ולמנדע באינון רשימין, \nדאתקביעו ביה מלין ורזין סתימין, ואינון רשימין דככביא ומזלי, דאתרשימו ואתקביעו \nבהאי רקיעא דסכיך לבר. אוף הכי עור דאיהו סכוכא לבר בבר נש, דאיהו רקיעא דסכיך על \nכלא, אית ביה רשימין ושרטוטין, ואינון ככביא ומזלי דהאי עור, לאתחזאה בהו ולמנדע \nבהו מלין ורזין סתימין, בכוכביא ומזליא לעיינא בהו חכימי לבא, ולאסתכלא בהו למנדע. \n"},{"index":18,"he":"אסתכלותא באנפין ברזין דקאמרן, ורזא דא (ישעיה מז יג) הוברי שמים החוזים בככבים, \nודא איהו כד אינון נהירין וקיימין בלא רוגזא, בזמנא דרוגזא שלטא עליה דבר נש, דינא \nאחרא אתמסר למנדע ביה, במה דלא אתייהיב לשלטאה למנדע בזמנא דעינא (נ\"א דדינא) שלטא \nברקיעא, אבל אסתכלותא דאנפין על ארח קשוט, בשעתא דאנפין נהירין וקיימא בר נש על \nקיומא, ואינון רשימין אתחזון בארח קשוט, דכדין בההוא אסתכלותא יכיל לאתדנא על \nבורייה יתיר, ואף על גב דבכלא כל אינון חכימין יכלין לאסתכלא: \nשרטוטי ידין ושרטוטי אצבען לגו, כלהו קיימין ברזין אחרנין, למנדע במלין סתימין, \nואלין אינון כוכביא דנהירין, לאסתכלא גו מזלי בטסירין עלאין. אצבען קיימי ברזין \nעלאין, טופרי אצבעאן דקיימין דחפיין לבר, הא אוקמוה באינון רזין דהוו פנים דלבר, \nובהו אית רזין לאינון חרשין, דמסתכלי בטופרי בנהירו דמלה אחרא דשלטא בהו, ואינון \nחרשין קא מסאבי לההוא אתר. בטופרין אית זמנין דנהרין בהו כוכבין חוורין דקיקין, \n"},{"index":19,"he":"ואלין אינון כתולדה דטלופחין, ואינון שקיעין כהאי מסמרא על לוחא, ולאו אינון כאינון \nחוורן אחרנין דלא שקיעין אלא דקיימין לעילא, בהני דלא שקיעין לית בהו ממשא, אבל הני \nדשקיעין חוורין כתולדה דטלופחין אית בהו ממשא, ואית סימנא טבא ליה לבר נש בחדו (נ\"א \nבהו), ויצלח בההוא זמנא, או גזרה אתגזר עליה ואשתזיב מינה. שרטוטי ידין ברזין \nעלאין, \n \n"},{"index":20,"he":"זוהר חלק ב דף עו/ב\n(שרטוטין) באצבען לגו, בידין שרטוטין רברבין, שרטוטין זעירין דקיקין עלאין בימינא, \nבאינון אצבען דבהו שרטוטין זעירין, באצבעא זעירא דימינא אית רשימין דקיקין, אצבעא \nדא קיימא תדיר על עובדין דבסטר אחרא. בהאי אצבעא קיימין שרטוטין, אינון דאצבעא \nאתכפיל בהו, הני לאו אינון לאסתכלא, אלא אי אתוספן ביה, אי אתוספן תרין אוחרנין על \nההוא שרטוטא דאתכפל בהו, ארחא לא אזדמן ליה, ואי יעבד לא יצלח, בר אי קיימן בארכא \nבין רשימא לרשימא, בזמנא דיתמשך משכא לאחורא ואשתארו אינון רשימין דאשתמודען, האי \nיצלח בארחא, וסימן דא תלת תלת בפותיא, וארבע בארכא, ורזא דא ז' מאתוון זעירין. \nרשימא חד בארכא ותרין תרין בפותיא, מארחא ישמע מלין בזמן קריב, ולית ליה בהו \nתועלתא. ארבע רשימין בארכא, וארבע רשימין בפותיא, ארחא אזדמן ליה בטורח באורח סגי \n"}]}
