{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-37","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":37,"title":"קטע 37","hebrewTitle":"קטע 37","segments":[{"index":1,"he":"לא יהבין עליה עונשא כשאר זמנין וחגין, דכתיב פרש חגיכם, פרש חגיכם קאמר, ולא פרש \nשבתכם, וכתיב (ישעיה א יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, ואלו שבת לא קאמר, ובגיני כך \nכתיב ביני ובין בני ישראל. ומשום דכל מהימנותא אשתכח בשבתא, יהבין ליה לבר נש נשמתא \nאחרא, נשמתא עלאה, נשמתא דכל שלימו בה כדוגמא דעלמא דאתי. ובגיני כך אקרי שבת, מהו \nשבת, שמא דקודשא בריך הוא, שמא דאיהו שלים מכל סטרוי. אמר רבי יוסי ודאי כך הוא, \nווי ליה לבר נש דלא אשלים חדוותא דמלכא קדישא, ומאן חדוותא דיליה, אלין תלת סעודתי \nמהימנותא, סעודתי דאברהם יצחק ויעקב כלילן בהו, וכלהו חידו על חידו, מהימנותא \nשלימותא מכל סטרוי. תאנא בהדין יומא מתעטרן אבהן, וכל בנין ינקין, מה דלאו הכי בכל \nשאר חגין וזמנין, בהדין יומא חייביא דגיהנם נייחין, בהדין יומא כל דינין אתכפיין \nולא מתערין בעלמא, בהדין יומא אורייתא מתעטרא בעטרין שלימין, בהדין יומא חדוותא \n"},{"index":2,"he":"ותפנוקא אשתמע במאתן וחמשין עלמין. תא חזי, בכל שיתא יומי דשבתא כד מטא שעתא דצלותא \nדמנחה, דינא תקיפא שלטא וכל דינין מתערין, אבל ביומא דשבתא כד מטא עידן דצלותא \nדמנחה, רעוא דרעוין אשתכח, ועתיקא קדישא גליא רצון דיליה, וכל דינין מתכפיין, \nומשתכח רעותא וחידו בכלא. ובהאי רצון אסתלק משה נביאה מהימנא קדישא מעלמא, בגין \nלמנדע דלא בדינא אסתלק, וההיא שעתא \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ב דף פט/א\nברצון דעתיקא קדישא נפק נשמתיה ואתטמר ביה, בגין כך (דברים לד ו) ולא ידע איש את \nקברתו כתיב, מה עתיקא קדישא טמירא מכל טמירין ולא ידעין עלאין ותתאין, אוף הכא האי \nנשמתא דאתטמר בהאי רצון דאתגליא בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא, כתיב ולא ידע איש את \nקברתו, והוא טמיר מכל טמירין דעלמא, ודינא לא שלטא ביה, זכאה חולקיה דמשה. תאנא \nבהאי יומא דאורייתא מתעטרא ביה, מתעטרא בכלא, בכל אינון פקודין, בכל אינון גזרין \nועונשין, בשבעין ענפין דנהורא דזהרין מכל סטרא וסטרא, מאן חמי ענפין דנפקין מכל \nענפא וענפא, חמשה קיימין בגו אילנא, כלהו ענפין בהו אחידן, מאן חמי אינון תרעין \nדמתפתחן בכל סטר וסטר, כלהו מזדהרין ונהרין בההוא נהורא דנפיק ולא פסק. קל כרוזא \nנפיק, אתערו קדישי עליונין, אתערו עמא קדישא דאתבחרו לעילא ותתא, אתערו חדוותא \nלקדמות מאריכון, אתערו בחדוותא שלימתא, אזדמנו בתלת חדוון דתלת אבהן, אזדמנו לקדמות \n"},{"index":4,"he":"מהימנותא דחדווה דכל חדוותא, זכאה חולקכון ישראל קדישין בעלמא דין ובעלמא דאתי, דא \nהוא ירותא לכון מכל עמים עעכו\"ם, ועל דא כתיב ביני ובין בני ישראל. אמר רבי יהודה \nהכי הוא ודאי, ועל דא כתיב זכור את יום השבת לקדשו, וכתיב (ויקרא יט ב) קדושים תהיו \nכי קדוש אני יהו\"ה, וכתיב (ישעיה נח יג) וקראת לשבת ענג לקדוש יהו\"ה מכובד. תאנא, \nבהאי יומא כל נשמתיהון דצדיקייא מתעדנין בתפנוקי עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין, \nורוחא חדא מענוגא דההוא עתיקא קדישא מתפשטא (נ\"א ההוא מתפשט) בכלהו עלמין, וסלקא \nונחתא ומתפשטא לכלהו בני קדישין, לכלהו נטורי אורייתא, ונייחין בנייחא שלים, ומתנשי \nמכלהו כל רוגזין כל דינין וכל פולחנין קשין, הדא הוא דכתיב (שם יד ג) ביום הניח \nיהו\"ה לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה, בגיני כך שקיל שבתא לקבל אורייתא, וכל \nדנטיר שבתא כאילו נטיר אורייתא כולה, וכתיב (שם נו ב) אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם \n"},{"index":5,"he":"יחזיק בה, שומר שבת מחללו, ושומר ידו מעשות כל רע, אשתמע דמאן דנטיר שבת כמאן דנטיר \nאורייתא כולה. רבי יודאי שאיל ליה לרבי שמעון, יומא חד דאערע עמיה בארחא, אמר ליה, \nרבי, הא כתיב בפרשתא דשבת דאמר ישעיה, דכתיב (שם ד) כה אמר יהו\"ה לסריסים אשר ישמרו \nאת שבתותי וגו', ונתתי להם בביתי ובחומותי וגו', מאי קא מיירי, אמר ליה קפוטקאה \nחמרך קטיר בטיפסא ונחית, דמלה דאורייתא בעיא צחותא, או אפכי לאחורך וזיל אבתראי, \nותכוון לבך, אמר ליה בגיניה דמר עבידנא ארחא, ובתריה דמר אסתכל בשכינתא. אמר ליה תא \nחזי, מלה דא הא אוקמוה חברייא, ולא פרישו מלה, כה אמר יהו\"ה לסריסים, מאן סריסים, \nאלין אינון חברייא דמשתדלי באורייתא ומסרסי גרמייהו כל שיתא יומין דשבתא ולעאן \nבאורייתא, ובליליא דשבתא מזרזי גרמייהו בזווגא דלהון, משום דידעי רזא עלאה, בשעתא \nדמטרוניתא אזדווגת במלכא, ואינון חברייא דידעין רזא דא, מכוונין לבייהו למהימנותא \n"},{"index":6,"he":"דמאריהון, ומתברכאן באיבא דמעיהון בההוא ליליא. ודא הוא דכתיב אשר ישמרו, כמה דאת \nאמר (בראשית לז יא) ואביו שמר את הדבר, ואקרון סריסים ודאי, בגין לחכאה לשבתא, \nלאשכחא רעוא דמאריהון, דכתיב ובחרו באשר חפצתי, מאי באשר חפצתי, דא זווגא \nדמטרוניתא, ומחזיקים בבריתי, כלא חד, בבריתי סתם, זכאה חולקיה דמאן דאתקדש בקדושה \nדא וידע רזא דא. תא חזי, כתיב ששת ימים תעבד ועשית כל \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ב דף פט/ב\nמלאכתך, ויום השביעי שבת ליהו\"ה אלהי\"ך וגו', כל מלאכתך באינון שיתא יומי עבידתייהו \nדבני נשא, ובגין האי מלה לא מזדווגי חברייא בר בזמנא דלא ישתכח מעבידתייהו דבני \nנשא, אלא עבידתיה דקודשא בריך הוא, ומאי עבידתיה, זווגא דמטרוניתא, לאפקא נשמתין \nקדישין לעלמא, ובגין כך בהאי ליליא חברייא מתקדשי בקדושה דמאריהון ומכווני לבייהו, \nונפקי בני מעלי בנין קדישין דלא סטאן לימינא ולשמאלא, בנין דמלכא ומטרוניתא, ועל \nאלין כתיב (דברים יד א) בנים אתם ליהו\"ה אלהיכ\"ם, ליהו\"ה אלהיכ\"ם ודאי, בגין דאלין \nאקרון בנין דיליה, בנין למלכא ולמטרוניתא. והא דעתייהו דחברייא דידעין רזא דא, בדא \nמתדבקן, ובגין כך אקרון בנין לקודשא בריך הוא, והני אינון דעלמא מתקיימא בגינייהו, \nוכד סליק עלמא בדינא, אסתכל קודשא בריך הוא באינון בנוי, ומרחם על עלמא. ועל דא \nכתיב (ירמיה ב כא) כלה זרע אמת, זרע אמת ודאי, מהו אמת, עזקא קדישא שלימתא, כמה דאת \n"},{"index":8,"he":"אמר (מיכה ז כ) תתן אמת ליעקב, (אמת דא קודשא בריך הוא), וכלא חד, ובגיני כך זרע \nאמת ודאי. אמר ליה רבי יודאי, בריך רחמנא דשדרני הכא, בריך רחמנא דהא מלה דא שמענא \nמפומך, בכה רבי יודאי, אמר ליה רבי שמעון אמאי קא בכית, אמר ליה בכינא, דאמינא דווי \nלאינון בני עלמא דארחיהון כבעירי, ולא ידעי ולא מסתכלי, דטב לון דלא אתבריאו, ווי \nלעלמא כד יפוק מר מניה, דמאן יכיל לגלאה רזין, ומאן ינדע לון, ומאן יסתכל בארחי \nאורייתא. אמר ליה, חייך, לית עלמא אלא לאינון חברייא דמשתדלי באורייתא, וידעין \nסתימי אורייתא, ודאי בקשוט גזרו חברייא על עמא דארעא, דמחבלין ארחייהו ולא ידעין \nבין ימינא לשמאלא, דהא אינון כבעירי, דיאות למעבד בהו דינא אפילו ביום הכפורים, ועל \nבנייהו כתיב (הושע ב ו) כי בני זנונים המה, בני זנונים ממש. אמר ליה, רבי, האי קרא \nבעי לאתיישבא בארחוי, כתיב (ישעיה נו ה) ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים \n"},{"index":9,"he":"ומבנות שם עולם אתן לו, אתן להם מבעי ליה, מהו אתן לו. אמר ליה, תא חזי ונתתי להם \nבביתי, מהו ביתי, כמה דאת אמר (במדבר יב ז) בכל ביתי נאמן הוא, (שמא דקודשא בריך \nהוא אקרי בית), ובחומותי, כמה דאת אמר (ישעיה סב ו) על חומותיך ירושלם הפקדתי \nשומרים, יד ושם, כלומר דישלפון נשמתין קדישין מדוכתא דא, וההוא יד חולק באשלמותא \nטב, מליא מבנין ומבנתן, שם עולם אתן לו, לההוא חולק שלים, אשר לא יכרת לדרי דרין, \nדבר אחר, אתן לו, לההוא דידע רזא דמלה, ויתכוון במה דבעי לכוונא. תו אמר רבי שמעון, \nכתיב (שמות לה ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, מאי טעמא, בגין דלא אתחזי \nדינא בהאי יומא, ואי תימא הא לגבוה סלקא, בכל מושבותיכם קאמר, ולא לגבוה, וההוא \nדסלקא לגבוה, לאכפיא לדינא אחרא סלקא. דתנינן אית אשא אכלא אשא, ואשא דמדבחא אכלא \nאשא אחרא, ובגיני כך אתגליא עתיקא קדישא בהאי יומא מכל שאר יומין, ובזמנא דאתגליא \n"},{"index":10,"he":"עתיקא לא אתחזי דינא כלל, וכל עלאין ותתאין משתכחין בחדוותא שלימתא, ודינא לא שלטא. \nתאנא, כתיב (שמות לא יז) כי ששת ימים עשה יהו\"ה את השמים ואת הארץ, ששת ימים ודאי, \nולא בששת, והני יומין קדישין עלאין אקרון יומי, דשמא קדישא אתכליל בהו, ואינון \nאתכלילן ביה, זכאה חולקהון דישראל מכל עמין עעכו\"ם, עלייהו כתיב (דברים ד י) ואתם \nהדבקים ביהו\"ה אלהיכ\"ם חיים כולכם היום: \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ב דף צ/א\nכבד את אביך ואת אמך, רבי חייא פתח (בראשית ב י) ונהר יוצא מעדן וגו', ונהר דא \nנביעו דמבועא דנפיק תדיר ולא פסיק, ומנהרא דמבועא דא אתשקיא כל גנתא דעדן, וההוא \nנהרא דמבועא קדישא אקרי אב, מאי טעמא, משום דאיהו נביעא לאתזנא לגנתא. רבי אבא אמר, \nעדן ממש אקרי אב, משום דהאי עדן משתכח מההוא אתר דאקרי אין, ובגיני כך אקרי אב, והא \nאוקימנא מאתר דשארי לאתמשכא כלא אקרי אתה, ואקרי אב, כמה דאת אמר (ישעיה סג טז) כי \nאתה אבינו. רבי אלעזר אמר, כבד את אביך דא קודשא בריך הוא, ואת אמך דא כנסת ישראל, \nאת אביך, את דייקא, לאכללא שכינתא (ד\"א עלאה). רבי יהודה אמר, כבד את אביך סתם, ואת \nאמך סתם, דהא כלא הוה במניינא, את, לרבות כל מה דלעילא ותתא. רבי יוסי אמר, האי \nדאמר רבי אבא, מאתר דשארי לאתמשכא כלא אקרי אתה, שפיר, דהא אוליפנא, ההוא דטמיר ולא \nאית ביה שירותא קרינן הוא, מאתר דשירותא אשתכח קרינן אתה, ואקרי אב, וכלא חד, בריך \n"},{"index":12,"he":"שמיה לעלם ולעלמי עלמיא אמן. רבי חזקיה אמר, ודאי כלא חד, כבד את אביך, דא קודשא \nבריך הוא, ואת אמך דא כנסת ישראל, דהא תנן, אמר רבי שמעון, כתיב (דברים יד א) בנים \nאתם ליהו\"ה אלהיכ\"ם, ההוא אתר דאקרי בנים, ובגיני כך סתימא דמלה, כבד את אביך ואת \nאמך, לאכללא כלא דלעילא ותתא. רבי יצחק אמר, לאכללא ביה רביה, דהוא אעיל ליה לעלמא \nדאתי, אמר רבי יהודה בכללא דקודשא בריך הוא הוי. תאנא, בהני חמש אמירן כליל כלא, \nבהני חמש אמירן אתגליפו חמש אחרנין, ודאי חמש גו חמש. הא כיצד, אנכי יהו\"ה אלהי\"ך, \nלקבל לא תרצח, דתנינן (אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה), תרין אלין בכללא חדא אתכלילן, \nדמאן דקטיל אזעיר דמותא וצלמא דמאריה, דכתיב (בראשית ט ו) כי בצלם אלהי\"ם עשה את \nהאדם, וכתיב (יחזקאל א כו) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם. אמר רבי חייא, כתיב \n(בראשית ט ו) שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (שפך דם האדם), מאן דשפיך דמא כאלו \n"},{"index":13,"he":"אזעיר דמותא וצלמא דלעילא, כלומר לא אזער דמותא דא אלא דמותא אחרא, משמע דכתיב שפך \nדם האדם באדם דמו ישפך, באדם עלאה מטי האי פגימותא מההוא דמא דאושיד, מאי טעמא, \nמשום כי בצלם אלהי\"ם עשה את האדם, ובגין כך הא בהא תליא. לא יהיה לך, לקבל לא תנאף, \nדא משקר בשמא דקודשא בריך הוא דאתרשים ביה בבר נש, ובדא כמה וכמה חובין וגזרין \nועונשין תליין, ומאן דמשקר בהאי משקר ביה במלכא, דכתיב (הושע ה ז) ביהו\"ה בגדו כי \nבנים זרים ילדו, וכתיב לא תשתחוה להם ולא תעבדם, והא בהא תליא. לא תשא לקבל לא \nתגנב, וכתיב (משלי כט כז) חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד, ודאי הא בהא \nתליא, דהא גנבא לדא אזדמן לאומאה בשקרא, מאן דעביד דא עביד דא. זכור את יום השבת, \nלקבל לא תענה ברעך עד שקר, דאמר רבי יוסי, שבת סהדותא אקרי, ובעי בר נש לסהדא על \nהא, דכתיב כי ששת ימים עשה יהו\"ה וגו', ושבת כללא (נ\"א סהדותא) דכלא. ואמר רבי \n"},{"index":14,"he":"יוסי, מאי דכתיב (מיכה ז כ) תתן אמת ליעקב, כמה דאת אמר (שמות לא טז) ושמרו בני \nישראל את השבת, ומאן דאסהיד שקרא משקר בשבת דהיא סהדותא דקשוט, ומאן דמשקר בשבת, \nמשקר באורייתא כולה, בגיני כך הא בהא תליא. כבד את אביך, לקבל לא תחמד אשת רעך, \nואמר רבי יצחק, כבד את אביך, אביך ממש, דהא מאן דחמיד אתתא דחבריה ואוליד בר, ההוא \nאוקיר לאחרא דלא \n \n"},{"index":15,"he":"זוהר חלק ב דף צ/ב\nאבוי, וכתיב כבד את אביך וגו', לא תחמד בית רעך, שדהו, וכתיב הכא על האדמה אשר \nיהו\"ה אלהי\"ך נותן לך, ההוא דיהב לך יהא דילך ולא תחמד אחרא, ודאי הא בהא תליא. \nואלין חמש קדמאי כלילן חמש אחרנין, ובגיני כך (דברים לג ב) מימינו אש דת למו, דכלא \nאתעביד ימינא, ועל דא בחמשה קלין אורייתא אתייהיבת. אמר רבי יהודה, כלהו הוו חמש גו \nחמש, לקבליהון חמשה חומשי תורה. תאני רבי אלעזר, באלין עשר אמירן אתגליפו כל פקודי \nאורייתא, גזירין ועונשין, דכיין ומסאבן, ענפין ושרשין, אילנין ונטיעין, שמיא וארעא, \nימא ותהומי. דהא אורייתא שמא דקודשא בריך הוא הוי, מה שמא דקודשא בריך הוא אתגליף \nבעשר אמירן, אוף אורייתא אתגליפא בעשר אמירן. אלין עשר אמירן אינון שמא דקודשא בריך \nהוא ואורייתא כלא שמא חד הוי, שמא קדישא דקודשא בריך הוא ממש, זכאה חולקיה דמאן \nדזכי בה, מאן דזכי באורייתא זכי בשמא קדישא (דקודשא בריך הוא ממש), רבי יוסי אמר \n"},{"index":16,"he":"בקודשא בריך הוא ממש זכי, (ס\"א וכנסת ישראל) דהא הוא ושמיה חד הוא, בריך שמיה לעלם \nולעלמי עלמין אמן: \nלא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, אמר רבי יוסי, מאי טעמא, משום דכתיב (חגי ב ח) לי \nהכסף ולי הזהב, אף על גב דלי הכסף ולי הזהב לא תעשון אתי, אתי כלומר אותי. אמר רבי \nיצחק, כתיב (ירמיה י ו) מאין כמוך יהו\"ה גדול אתה וגדול שמך בגבורה וגו' (גדול אתה \nוגדול שמך), גדול אתה היינו לי הכסף, וגדול שמך בגבורה, היינו ולי הזהב, אלין תרין \nגוונין לא מתחזיין ולא מתפארן בר כד אינון גליפין באתר חד, באן אתר אתגליפו, \nבישראל, כאן אתחזון גוונין לאתפארא, כמה דאת אמר (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר. \nרבי יהודה פתח, (שם סא י) שוש אשיש בה' תגל נפשי באלה\"י וגו', זכאה חולקהון דישראל \nמעמין עעכו\"ם, דחדוותא ותפנוקא דלהון בקודשא בריך הוא, דכתיב שוש אשיש ביהו\"ה, כיון \nדאמר ביהו\"ה, אמאי כתיב באלה\"י, אלא הכי אמרו ישראל, אי ברחמי אתי עלנא שוש אשיש \n"},{"index":17,"he":"ביהו\"ה, אי בדינא תגל נפשי באלה\"י. מאי טעמא, משום דאלין ביה אתגליפו, דכתיב (שם) \nכי הלבישני בגדי ישע, מהו בגדי ישע, גוונין דאתגליפו לאסתכלא ביה, כמה דאת אמר (ש\"ב \nכב מב) ישעו וגו' אל יהו\"ה, ישע אסתכלותא הוא, מאן דבעי לאסתכלא בי בגוונין דילי \nיסתכל, מאי טעמא, משום דכתיב (ישעיה סא י) מעיל צדקה יעטני, צדקה ממש, דגוונין ביה \nאתגליפו, כחתן יכהן פאר, הא גוונא חד, וככלה תעדה כליה, הא גוונא אחרא, וכד גוונין \nמתחברן, ביה שעתא אתחזיין, וכלהו תאיבין לאחזאה ולאסתכלא ביה. רבי יוסי אמר, שוש \nאשיש ביהו\"ה, תרין חדוון, ביהו\"ה ברחמי, תגל נפשי, הא (נ\"א חד חדוה) בדינא. אמר רבי \nיהודה, בכלא חדוה על חדוה, וחדוה דציון זמין קודשא בריך הוא לאחדאה לישראל בחדוותא \nיתיר מכלא, דכתיב (שם לה י) ופדויי יהו\"ה ישובון ובאו ציון ברנה וגו', ופדויי יהו\"ה \nישובון הא חד, ובאו ציון ברנה הא תרי, ושמחת עולם על ראשם הא תלת, ששון ושמחה ישיגו \n"},{"index":18,"he":"הא ארבע, לקבלהון דארבע זמנין דאתפזרו ישראל ביני עממיא, וכדין כתיב (שם יב ד) \nואמרתם ביום ההוא הודו ליהו\"ה קראו בשמו וגו': \nוידבר אלהי\"ם את כל הדברים האלה, כל הדברים, כללא דא הוא כללא דכלא, כללא דלעילא \nותתא. אנכי רזא דעלמא עלאה, ברזא דשמא קדישא יה\"ו. אנכי אתגליא ואתגניז, אתגליא \nברזא קדישא דכרסייא, דסיהרא קיימא בשלימו כחדא, כד שמשא שלטא וסיהרא אתנהירת, ולית \nלה שבחא בר שבחא \n \n"},{"index":19,"he":"זוהר חלק ב דף צא/א\nדנהורא דנהיר עלה. אנכי, באשלמות רזין דשלימו דכורסייא לתתא, ואסתלקו חיון קדישין, \nואיהי אתתקנת בתקונהא, וכד איהי שפירא בחיזו, ובעלה אתי לגבהא, כדין אקרי אנכי. \nאנכי, רזא דכלא כחדא, בכללא דכל אתוון, בשבילי אורייתא דנפקו מגו רזא עלאה, בהאי \nאנכי תליין רזין עלאין ותתאין. אנכי, רזא למיהב אגר טב לצדיקיא, דקא מחכן ליה, \nונטרי פקודי אורייתא, בהאי אית לון בטחונא כדקא חזי לעלמא דאתי, וסימניך (בראשית מא \nמד) אני פרעה. אנכי ולא יהיה לך, אתמר ברזא דאורייתא, ודא איהו זכור ושמור. אנכי, \nרזא סתימא וגניז בכל אינון דרגין דעלמא עלאה, בכללא חדא, וכיון דאתמר אנכי, אתחבר \nכלא כחדא ברזא חדא. אנכי רזא דתרין כרסוון, אני י' דכורסייא אחרא, (נ\"א אני כורסייא \nחדא, כ' כורסייא אחרא עלאה). אנכי, דקא אתדכי מקדשא, ונוכראה לא אתקרב בהדיה, \nומקדשא נהיר בלחודוי, דקא אתבטל בההיא שעתא יצר הרע מעלמא, וקודשא בריך הוא אסתלק \n"},{"index":20,"he":"ביקריה בלחודוי, וכדין אתמר אנכי יהו\"ה אלהי\"ך, רזא שלים בשמא קדישא. א', ליחדא רזא \nדשמא קדישא בדרגוי למהוי חד, בגין דרזא דיליה איהו ו'. נ', רזא למדחל מקודשא בריך \nהוא, ולמנדע דאית דין ואית דיין, ואית אגר טב לצדיקייא, ופורענות לרשיעיא, בגין \nדרזא דיליה ה' תתאה. כ', לקדשא שמא קדישא בכל יומא, לאתקדשא בדרגין קדישין, ולצלאה \nצלותא לגביה בכל זמנא, לאסתלקא כתרא עלאה רזא דכורסייא עלאה על גבי חיוון עלאין \nכדקא יאות, ורזא דיליה ה' עלאה. י', לאשתדלא באורייתא יממא ולילי, ולמגזר גזירו \nברזא לתמניא יומין, ולקדשא בוכרא. ולאנחא תפילין, וציצית, ומזוזה, ולממסר נפשא לגבי \nקודשא בריך הוא, ולאתדבקא ביה. אלין אינון תריסר פקודין עלאין, דכלילן רל\"ו פקודין \nאחרנין, דאינון ברזא דאנכי כללא דזכור. ואת דא לא אתחלף באתר אחרא דא, בגין דאיהי \nי' רזא עלאה כללא דאורייתא, ובאלין תריסר אית תריסר מכילין דרחמי דתליין מנייהו, \n"}]}
