{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-48","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":48,"title":"קטע 48","hebrewTitle":"קטע 48","segments":[{"index":1,"he":"בעלמא דהדיוט, אף על גב דזה לעומת זה עשה האלהי\"ם, מגו חשוכא נפיק נהורא. ובודאי \nעלמא דאתי בינה, איהי למעלה מהשמש דאיהו עמודא דאמצעיתא, נדרים מתמן על גבי שבועה \nעולים, וחלין על דבר שאין בו ממש, בגין דשבועה איהו עלמא דין, דלית ליה קיומא אלא \nעל יסוד, הדא הוא דכתיב (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם. \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ב דף קטז/א\nוביה אומאה, דכתיב (רות ג יג) חי יהו\"ה שכבי עד הבקר, דשכינתא תתאה כותל מערבי \nדיורא דיליה, על שם דאיהו תל שהכל פונים בו, כ\"ו ת\"ל, יהו\"ה כ\"ו, ודאי שכינתא איהו \nתל דיליה, על שם (שיר ה יא) קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, ואוקמוה על כל קוץ וקוץ \nתלי תלים של הלכות. (קוץ) ד' מן אחד תל שהכל פונים בו, והאי קוץ הוא אחיד בין א\"ח \nובין ד', הדא הוא דכתיב (ד\"ה א כט יא) כי כל בשמים ובארץ, ותרגם יונתן, דאחיד בשמיא \nובארעא, ועליה אוקמוה מארי מתניתין בחגיגה, על מה העולם עומד, על עמוד אחד ששמו \nצדיק, שנאמר (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם, ובודאי איהו ברית דשבועה, דעליה קיימין \nא\"ח ד', דאינון שמיא וארעא, דכתיב (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים \nוארץ לא שמתי, א\"ח שמים, הדא הוא דכתיב (מ\"א ח ל) ואתה תשמע השמים, ד' הארץ, הדא \nהוא דכתיב (ישעיה סו א) והארץ הדום רגלי. ובגין דברית אחיד בין שמיא וארעא, וביה \n"},{"index":3,"he":"שבועה, הדא הוא דכתיב חי יהו\"ה שכבי עד הבקר, מאן דאומי בשמיה לשקרא, כאילו הרס \nבניינא דשמיא וארעא, ואהדר עלמא לתהו ובהו, דאי בר נש יעדי קוצא דד' מן אחד, ישתאר \nאחר סמא\"ל באתריה שקר, וכאלו ההוא בר נש בני שמיא וארעא על שקר, וקושטא קאי, שקרא \nלא קאי, הרס בניינא, ונפלו שמיא וארעא. והאי איהו כאילו (איכה ב א) השליך משמים ארץ \nתפארת ישראל, דמאן יהיב ארץ בשמים, דקאמר השליך משמים ארץ, אלא ודאי דא שכינתא \nותפארת עמה, דלא אתפרש מינה בנפילו דילה, לקיים בה (ישעיה מב ח) אני יהו\"ה הוא שמי, \nוכבודי לאחר לא אתן, ומנלן דאמת נפל עמה, דכתיב (דניאל ח יב) ותשלך אמת ארצה. ומאן \nדאומי בקושטא, הוא מקיים (תהלים פה יב) א'מת מ'ארץ ת'צמח, דאיהו עמודא דאמצעיתא, \nדביה איהו קיימא בניינא, הדא הוא דכתיב ברא' אלהי\"ם' את', ולבתר השמים ואת הארץ. \nובגין דשבועה איהו בניינא דעלמא דא, לית ליה קיומא בלא יסוד, דבר שיש בו ממש, נדר \n"},{"index":4,"he":"דאיהו עלמא דאתי, על גבי שבועה סליקת, ואיהי חלה על דבר שאין בו ממש, דלא צריכה \nיסוד לקיימא עליה, דאיהו ברית דביה תשמיש המטה, ובגין דא ביום הכפורים עלמא דאתי, \nדביה תקינו כל נדרי, אסור בתשמיש המטה. תמן אות ברית י' איהי תגא על ספר תורה צדיק, \nכמה דאוקמוה העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש המטה, אלא צדיקים יושבים \nועטרותיהם בראשיהם, ובגין דלית (ס\"א דאית) שמוש בעלמא דין בתגא, אוקמוה מארי \nמתניתין כל המשתמש בתגא חלף, דתגא לתתא בעלמא דין איהו, נקודה שמושא דאתוון, אבל \nבעלמא דאתי לית שמושא באתוון. ובגין דא ספר תורה לית ביה נקודה באתווי, אלא תגין, \nובגין דא מאן דמשתמש בספר תורה חלף, והכי מאן דמשתמש במי ששונה הלכות, עליה אוקמוה \nרבנן, דאשתמש בתגא חלף: \nאתו כלהו מארי מתיבתאן ואשתטחו קמיה, ואמרו ודאי קודשא בריך הוא מליל בפומך, וליה \nאנן סגדין, ואנן אשתמודעין במלין אלין, דלית ילוד אשה אחר בר מינך יכיל למללא לון, \n"},{"index":5,"he":"ודאי מלין אלין קא סהדין בך, דאנת הוא דאתמר ביה (במדבר יב ח) פה אל פה אדבר בו, \nלית לעכבא לאליהו גבך, אלא לפייסא ליה לקודשא בריך הוא לנחתא ליה לגבך, מליא עותרא \nמלייא סגולות לגבך. רעיא מהימנא עבד נאמן לגבך, עבד עברי, (דברים טו יד) הענק תעניק \nלו, הענק ליה, תעניק לבנוי, במלין גניזין אלין, (שם) מגרנך, גרנה של תורה דילך, \nמיקבך, בגרן ויקב קרא ממלל, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, בגרן ויקב הכתוב מדבר. יק\"ב, \nי'חוד, ק'דושה, ב'רכה דקודשא בריך הוא, ודא שכינתא, דאיהי ברכה דקודשא בריך הוא \nמימיניה, ואיהי קדושה משמאליה, ואיהי יחודיה באמצעיתא, וקודשא בריך הוא הכי סלקין \nאתווי דיליה יב\"ק, כגוונא \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ב דף קטז/ב\nדא הקב\"ה בחושבן יב\"ק. ומאן דאיהו בק\"י בהלכה דיליה, דאיהי שכינתא, קודשא בריך הוא \nעמיה דבגינה לא יזוז מניה לעלם. דאית הלכה דאיהי נערה דילה, מסטרא דנער, ובגינה \nאתמר הלכה כפלוני, אבל הלכה דילך רעיא מהימנא, איהי דאתמר בה הלכה למשה מסיני, מפי \nהגבורה יהיב לך קודשא בריך הוא ברתא דיליה. ובגין דא על הלכות אחרנין אתמר, (משלי \nלא כט) רבות בנות עשו חיל, על הלכה דילך אתמר, ואת עלית על כלנה, דאתגברת על כלהו \nבגבורה, (שופטים ו יב) יהו\"ה עמך גבור החיל, אתקין (ס\"א אתתקף) בך ואשלים בניינא \nדמלכא, ואיהו בני בנייניה על פומך ועל ידך, זכאה חולקך: \nפתח רעיא מהימנא ואמר, (בראשית מח יד) המלאך הגואל אותי מכל רע, דאיהי שכינתא, \nדאתמר בה (שמות יד יט) ויסע מלאך האלהי\"ם, יברך לכו בעלמא דאתי, וידגו לרב בקרב \nהארץ בעלמא דין, למהוי שלטנותכון בתרין עלמין דאתון חיין, דמאן דאיהו מעלמא דא חי \n"},{"index":7,"he":"אתקרי, כמה דכתיב (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. חיים תמן חיים הכא, מה דלאו \nהכי מאן דאיהו מלובש באלין קליפין דעור ובשר ועצמות וגידים דגופא שפלא, דרוחא הוא \nמית תמן, מה מיתא לא חמי ולא שמע ולא ממלל, ולית ליה תנועה בכל אברין דיליה, הכי \nרוחא לא חזא דלעיל מניה, דאתמר באורייתא עלייהו, דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן \nשומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. דכמה מלאכין אזלין עמיה, דאתמר בהון (תהלים צא יא) כי \nמלאכיו יצוה לך, ולית ליה רשו בהאי גופא לאסתכלא בהון, ולמשמע בקליהון, דאינון חיון \nדאשא ממללן, ומקדשן ומברכן ומיחדן לקודשא בריך הוא עם ישראל כחדא, כל שכן לשכינתא \nדאיהי עלייהו, כל שכן קודשא בריך הוא דאיהו לעילא מן שכינתיה, דבה מקבל צלותין \nדישראל. ובגין חובין הוו מתלבשין באלין קליפין, כגוונא דאדם, דחובי אבהתהון \nבידיהון, והאי איהו דאוקמוה מארי מתניתין, כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, ובגין \n"},{"index":8,"he":"אלין קליפין דחובין אמר קרא, (ישעיה נט ב) כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין \nאלהיכ\"ם, ובגין אלין קליפין, קודשא בריך הוא מתכסיא בכמה גדפין, דאתמר בהון (שם ו \nב) בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו וגו', לעתיד לבא (שם ל כ) ולא יכנף עוד \nמוריך, והיו עיניך רואות את מוריך. דאתון בהאי עלמא דלית לכון קליפין ועורין, אית \nלכון רשו לאסתכלא בבני עלמא, ובני עלמא (ס\"א לית) אית לון רשו לאסתכלא בכו, ובגין \nדא עלייכו אתמר דאתון חיין, ועלמא דלכון עולם החיים, אבל עלמא שפלא דא עולם המתים, \nדכל אלהות דאומין דעלמא מבלעדי יהו\"ה כלהון מתים: \nאמר ליה רבי שמעון בוצינא קדישא, (נ\"א רעיא מהימנא), עם כל דא דאנת לא יכיל לאסתכלא \nבבני עלמא דאתי בעיינין, ולא במלאכייא, כל שכן בקודשא בריך הוא ובשכינתיה, אבל בעין \nהשכל דלבך את חזי בכלא, בבני עלמא דאתי ובמלאכין, ובקודשא בריך הוא ושכינתיה דסחרין \nלך, ובגין דא אמר שלמה, דכתיב ביה (מ\"א ה יא) ויחכם מכל האדם, (קהלת א טז) ולבי ראה \n"},{"index":9,"he":"הרבה חכמה ודעת. אבל בנבואה לית ליה רשו לאסתכלא ביה, (כ\"ש) נביא בעין השכל, אלא \nבעיינין, דאיהי מראה וחזיון דעיינין, הדא הוא דכתיב (במדבר יב ו) במראה אליו אתודע, \nועוד בחזיון לילה, מראה ביממא, חזיון בליליא, וכלא בעיינין, ולא בעין השכל דלבא. \nועיינין אינון תרי סרסורי דלבא, ומשמשין דיליה, ואיהו מלכא בינייהו (ד\"א לגבייהו), \nובגין דא חכם עדיף מנביא, והכי הוא תרין אודנין, תרין שמשי דלבא, ובגין דא אוקמוה \nרבנן, הלב רואה והלב שומע, ולא עוד אלא דאתמר בלב הלב מבין הלב יודע, (שמות לא ו) \nובלב כל חכם לב נתתי חכמה, הרי חכמה ותבונה ודעת בלבא, דבהון אתעבידו שמיא וארעא \nותהומין, ובהון אתעביד משכנא, \n \n"},{"index":10,"he":"זוהר חלק ב דף קיז/א\nהדא הוא דכתיב, (שם לא ג) ואמלא אותו רוח אלהי\"ם בחכמה בתבונה ובדעת, מה דלית כולי \nהאי בעיינין. ורעיא מהימנא מאן דכולי האי בלביה, יתיר חזי מן נביא, כל שכן מחשבתא \nדילך דלית לה סוף, ובה תסתכל בההוא דלית ביה סוף, מה דלא הוה לך רשו בקדמיתא \nלאסתכלא בעיינין, הדא הוא דכתיב (שם לג כג) וראית את אחורי ופני לא יראו. אלין טפשי \nדלבא, אינון מתין וסומין באלין קליפין, אבל לגבך לאו אינון חשיבין כלום, ולא \nמפסיקין בינך לבין קודשא בריך הוא ושכינתיה, וכל בני עלמא דאתי ומלאכין, דהכי ייעול \nלגבך באינון חלונין דעיינין ואודנין ונוקבי חוטמא ופומא, כמלכא דייעול באתכסייא \nלחדרי חדרים למללא עם בריה, ובגין דא מצלין ישראל ביה בצלותא דלהון, אתה חופש כל \nחדרי בטן רואה כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך. והיינו דאמר שלמה, (שיר ב ט) משגיח \nמן החלונות וגו', ואלין אינון חלונות דעיינין ואודנין ונוקבי חוטמא ופומא, באלין \n"},{"index":11,"he":"שבעה נוקבין נשמתא סליקת בשבעה מיני בוסמין, והכי צלותא סליקת באלין שבעה בוסמין, \nדאינון (שם ד יד) נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי \nבשמים, בההוא זמנא דצלותא הכי סליקת, מקטרת מר וכו', הקדוש ברוך הוא שאיל עלה, (שם \nג ו) מי זאת עולה מן המדבר וגו' מקטרת מר ולבנה וגו', מי זאת ודאי, מסטרא דמ\"י איהו \nודאי בינה, כלילא משבעה מיני בוסמין. ודא קריאת שמע כלילא מחמשין תרעין, דאינון כ\"ה \nכ\"ה, כלילא משבעה ברכאן, בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים \nלאחריה, ואינון (ד\"ה א כט יא) הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, עד לך יהו\"ה \nהממלכה דאיהי מלכות, דאיהי כלילא מתלת בוסמין, מקטרת מר דא כתר, ולבונה דא חכמה, \nמכל אבקת רוכל דא בינה, קום אשלים פקודין דמרך: \nלא תהיה אחרי רבים לרעות וגו', אחרי רבים להטות, אחרי רבים להטות, לית רבים פחות \nמשלשה, ואי לית בית דין בשלשה לית להטות בתר דיניה, בית דין שכינתא, בשלשה, תלת \n"},{"index":12,"he":"חיון דמרכבתא דילה, ואיהי דין תורה דין אמת עמודא דאמצעיתא, וכל דיין דלא דן דין \nאמת לאמתו, דא איהו כאילו אשליט סמא\"ל בעלמא, (דניאל ח יב) ותשלך אמת ארצה, ואפיל \nשכינתא עמיה, ויקים גיהנם בת זוגיה דסמא\"ל עם סמא\"ל, באתר דדין אמת יוקים שפת שקר, \nדין אמת עמודא דאמצעיתא, שפת שקר גיהנם וסמא\"ל. ובגין דא כד דיין דן דין, גיהנם \nפתוח משמאלו, בת זוגיה דסמא\"ל, וחרב על צוארו מלאך המות סמא\"ל מאחורוי מעל צואריה, \nוגן עדן פתוח לימיניה, ועץ החיים פתוח לקמיה על רישיה. אי דן דינא דשקרא, שליט עליה \nמלאך המות ושחיט ליה, ולבתר אוקיד ליה בגיהנם, ואי דן דין אמת, קודשא בריך הוא \nייעול ליה לגן עדן, ואטעים ליה מאילנא דחיי, דכתיב עליה (בראשית ג כב) ולקח גם מעץ \nהחיים ואכל וחי לעולם, דאתברי באורייתא, דאתמר בה (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים \nבה, עץ החיים תפארת, חיים דיליה חכמה ובינה, חיי המלך ודאי. ולעולם דינא דמלכותא \n"},{"index":13,"he":"דינא, ודינא בלב, ואתמר ביה הלב רואה, ובגין דא אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. \nוהכא לית דיין אלא קודשא בריך הוא, מה שעיניו רואות, (ד\"ה ב טז ט) כי יהו\"ה עיניו \nמשוטטות, (איוב לד כא) עיניו על דרכי איש, ובהון (שיר ב ט) משגיח מן החלונות, בשבע \nנוקבין דבר נש, בתרין עיינין ותרין אודנין ותרין נוקבין דחוטמא ופומא, הא שבע דאמא \nעלאה. והכי בעובדוי אסתכל בשבע מסטרא דשכינתא תתאה, בתרין ידין וצואר תלת, וגוף \nוברית תרין, הא חמש, תרין רגלין הא שבע. י\"ה יו\"ד ה\"א, בשבע אתוון דיליה אסתכל בשבע \nנוקבין דרישא, \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ב דף קיז/ב\nנקבים, על שם נקבה דנקביה פתוחות לקבל, ו\"ה וא\"ו ה\"א, בשבע אתוון דיליה אסתכל בשבעה \nאברין דלתתא, דאינון תקונא דגופא, דבהון עשיית המצות, אשתו כגופו דמיא, ועל שם \nפקודין אתקריאו אברים, על שם שכינתא, גופא. דמסטרא אחרא לבושא דאינון עור ובשר, הדא \nהוא דכתיב (איוב י יא) עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני, באתר דלית שכינתא, \nההוא גופא לא אתקרי אלא לבושא דאדם, דאיהו תורה, (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי \nימות באהל, (ישעיה מד יג) כתפארת אדם לשבת בית, ובאתר דתמן מצוה אתקרי גופא דאדם, \nכגון גופי הלכות ופסקי דינין. קודשא בריך הוא שופט, עמודא דאמצעיתא, מסטרא דבינה \nדאיהו יהו\"ה, דיין מסטרא דמלכות, שוטר הוא שליט, (ומסטרא דיוסף הצדיק מתמן) (בראשית \nמב ו) ויוסף הוא השליט, וכל ספירן אינון שופטים מסטרא דאמא עלאה, דתפארת שופט, \nואינון שוטרים מסטרא דמלכות, דצדיק מתמן שוטר ומושל. ובפקודא בתר דא מני שופטים \n"},{"index":15,"he":"וכו', (תמצאנו בריש פרשת שופטים דף רעד ע\"ב): \nמדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג וגו', פקודא להשוות הבעלי דינין, ולהתרחק מדבר \nשקר, דלא יימרון משוא פנים (יש בדבר), דקודשא בריך הוא אתמר ביה, (דברים י יז) אשר \nלא ישא פנים, ולא' יקח' שחד', בסופי תיבות אח\"ד, האי דיין צריך למהוי כגוונא דאחד, \nדאיהו יהו\"ה אחד, דלא יקח שחד, דיהא איהו בדיוקניה, ובדינא להשוות תרווייהו כאחד, \nולא יטה דינא לדא יתיר מן דא, אלא בתקלא חד, עד דיקבלון דינא, ולבתר כל חד אתדן \nכפום עובדוי. ואוקמוה מארי מתניתין, צדיק יצר הטוב שופטו, רשע יצר הרע שופטו, \nבינוני זה וזה שופטו, מאן דאיהו מאילנא דחיי לית ליה דינא כלל, לית ליה יצר הרע, \nודא צדיק גמור, ודא צדיק וטוב לו, ולית טוב אלא תורה, הדא הוא דכתיב (משלי ד ב) כי \nלקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. וצדיק ורע לו, מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, ואמאי \nאתקרי צדיק בתר דרע לו דאיהו יצר הרע, אלא בגין דטוב שליט עליה אתקרי צדיק ורע לו, \n"},{"index":16,"he":"דההוא רע איהו תחות רשותיה, (ס\"א כעבדא תחות רביה). רשע וטוב לו, אמאי אתקרי רשע, \nבגין דאיהו אסתלק למהוי רישא יצר הרע דיליה, וטוב איהו תחות רשותיה, כעבדא תחות \nרביה. ואף על גב דרשע איהו מכתיר את הצדיק, ויכיל צדיק גמור לאענשא ליה, (משלי יז \nכו) גם ענוש לצדיק לא טוב, בגין ההוא טוב דאיהו תחות רגלוי דרשע, לית לאענשא ליה, \nדאולי יחזור בתשובה ויתגבר על יצריה, ויהא עפר תחות רגלוי. דמסטרא דרשע וטוב לו, \n(נ\"א שכינתא) שכיבת, (רות ג ז) ותגל מרגלותיו ותשכב, האי איהו (משלי ל כג) ושפחה כי \nתירש גבירתה (ד\"א ומסטרא דצדיק גמור), שפחה יצר הרע נוקבא, דיצר הרע דכר בגיניה \nאתמר (ישעיה מב ח) וכבודי לאחר לא אתן, (במדבר א נא) והזר הקרב יומת. ומסטרא דצדיק \nורע לו, שכינתא איהי עטרה על רישא דבר נש, ושפחה יצר הרע אתכפייא תחות גבירתה, \nומסטרא דצדיק גמור, לית זר ולית יצר הרע, ומסטרא דרשע גמור לית ליה חולקא בשכינתא, \n"},{"index":17,"he":"דלית חולקא לבר נש בשכינתא אלא מסטרא דטוב. ולית כל שכינתא שקילין, דהא שכינתא \nדאילנא דטוב ורע איהו כרסייא, אבל שכינתא דאילנא דחיי, עלה אתמר (תהלים ה ה) לא \nיגורך רע, אבל (ד\"א אלא) בגין דאתמר בה (שם קג יט) ומלכותו בכל משלה, מאן דפגים אתר \nדילה, אתחשיב כאילו עביד במטרוניתא קלנא, דקלנא דמטרוניתא איהו מאן דמזלזל באתרהא, \nוקלנא דמטרוניתא דמלכא איהו, כל שכן מאן דאעבר לה מאתרהא, ושוי שפחה באתרהא, דבכל \nאתר דאיהו פגים מטרוניתא לא שריא תמן, אלא שפחה דאיהי פגימא שריא באתר פגים, ופגימו \nדבר נש דחובוי, פגים בכל אברין דיליה, עד דלא אשכחת מטרוניתא אתר לשריא תמן, ולית \nליה תקונא \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ב דף קיח/א\nעד דיחזיר לה על כל אברין דיליה. אמר בוצינא קדישא, רעיא מהימנא בגין דא אנת מתקן \nבחבורא דא דרמ\"ח פקודין, לאמלכא לקודשא בריך הוא על כל אברים דשכינתא בכל פקודא \nופקודא, ולית אנת חייש ליקרך, זכאה חולקך, דכגוונא דאנת אמליך לקודשא בריך הוא בכל \nאברים דשכינתא, דאינון בעלי מדות דכל ישראל, מארי מדות אינון אברים דשכינתא, הכי \nעביד קודשא בריך הוא לשריא שמיה עלך, וימלכינך על כל משריין עלאין ותתאין: \nקום רעיא מהימנא, לסדרא דינין בהלכות נזיקין, בסדורא דשמא דא הוי\"ה, דאיהו (תהלים \nסח יח) רכב אלהי\"ם רבותים אלפי שנאן, דאינון שור נשר אריה אדם, דהא מסטרא דימינא \nדתמן יהו\"ה, ארבע חיוון הכי איהו סדורא דלהון, אדם אריה נשר שור, וכפום שנויין \nדהויין הכי איהו תנועה וסדורא דחיון. וחיוון דסטרא אחרא דאינון נזיקין דשמאלא, הכי \nסדורייהו שנאן, ובגין דא התחלה דלהון השור, קשיר בד' אבות נזיקין, השור והבור \n"},{"index":19,"he":"והמבעה וההבער, וסיומא דלהון אדם מועד: \nקום אתער בדינין, פתח רעיא מהימנא ואמר, (שם נא יז) אדנ\"י שפתי תפתח ופי יגיד \nתהלתך, אדנ\"י בהפוך אתוון דינ\"א, ובגין דא אמרו מארי מתניתין, דינ\"א דמלכותא דינא, \nכל דינין בהאי שמא אתדנו, (ס\"א בה' בד' וכו'), בד' בג', בד' שכינתא (ס\"א בית דין \nבג', בית דין שכינתא, בג') לקבל תלת אבהן, עמודא דאמצעיתא דיין אמת, והוא דיין לדון \nמסטרא דאדנ\"י, דתמן איהו דיין אמת ומסטרא דשם אלהי\"ם שופט, הדא הוא דכתיב (שם עה ח) \nכי אלהי\"ם שופט. ומה דינין אינון, חד לדון בנזקי שור, תניינא לדון בנזקי בור, \nתליתאה לדון בנזקי אש, רביעאה לדון בנזקי אדם, ואבתרייהו לדון בדיני ארבע שומרים, \nשומר חנם, ושומר שכר, והשואל, ונושא שכר, (ס\"א והשוכר), לקבלייהו דינין ארבעה, דין \nחלוקת השותפים, דין חלוקת קרקעות, דיני עבדים ושפחות, דיני תובע ונתבע, בכמה מיני \n"}]}
