{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-65","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":65,"title":"קטע 65","hebrewTitle":"קטע 65","segments":[{"index":1,"he":"בין תרווייהו, בגין דיתייהיב בין ימינא ושמאלא, ולבתר ישתביק ליה בימינא, דהא מתמן \nאתברכא. עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה, וכלהו הוו כדקא יאות, בגין דתקוני דכוס של \nברכה עשרה אינון, והא אוקמוה חבריא. כוס של ברכה אצטריך לאשגחא ביה בעינא, בגין \nדכתיב (שם יא יב) עיני יהו\"ה אלהי\"ך בה, ולא אצטריך לאתנשי מעינא אלא לאשגחא ביה. \nכוס של ברכה אתברך בההוא ברכתא דקא מברך בר נש עליה לקודשא בריך הוא, בגין (כך) \nדאיהו רזא דמהימנותא, ואצטריך לנטרא ליה בנטירו עלאה, כמאן דאיהו חשיבותא דמלכא, \nדהא בגיניה אתברך פתוריה בשעתא דברכת מזונא דההוא בר נש מברך. פתוריה אצטריך דלא \nיהא בריקניא, דהא לית ברכתא משתכחא על פתורא ריקניא, כמה דאוקמוה דכתיב (מ\"ב ד ב) \nהגידי לי מה יש לכי בבית וגו', ועל דא פתורא לא אצטריך לאתחזאה בריקניא, דהא ברכאן \nעלאין לא שריין אלא באתר שלים, ורזא דא (שמות לא ו) ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, \n"},{"index":2,"he":"וכתיב (דניאל ב כא) יהב חכמתא לחכימין, ועל רזא דנא שלחן דלחם הפנים, דכתיב (שמות \nכה ל) ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד: \nרעיא מהימנא: \nתנאין ואמוראין אתכנשו כלכו, דהא קא מטי שעתא לתקנא ביה מאני מלכא, (ס\"א לאזהרא \nולאתתקנא) לאנהרא לאתתקנא קמיה, דאינון מאני משכנא, מנרתא, פתורא, מדבחא, כיור \nוכנו, ארון וכפורת, וכרובים, וכלא בשקל, ובגין דא מני לישראל זה יתנו: \nקם תנא חדא ואמר, (ודאי) רעיא מהימנא ודאי הכי הוא, ולך מני למעבד כלהו, הדא הוא \nדכתיב ועשית מנורת, ועשית שלחן, והכי בכלא, וראה ועשה, ומכלא לא אתקשי לך למעבד אלא \nתלת מלין, דרשימין באתוון דשמך, מ'נורה ש'קלים ה'חדש, אמאי אתקשי לך. אמר ליה סבא \nסבא, אתון מפיקין \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ב דף קנח/א\nרעיא מהימנא: \nקושיא דא דאתקשי לי, מן (שמות כה לא) מקשה תיעשה המנורה. ודאי מאנא דקודשא בריך הוא \nאיהי שכינתא, דאיהי מאנא לשמשא לבעלה, איהי מנרתא דיליה, דאתמר ביה (תהלים קיט קסד) \nשבע ביום הללתיך, דאינון הגדולה, והגבורה, והתפארת, והנצח, וההוד, יסוד, ומלכות, \nשבע, כלילא משבע דרגין אלין. שלשת קני מנורה מצדה האחד, גופא ותרין דרועי דמלכא, \nאיהו נר מצוה לאנהרא בהון, ושלשה קני מנורה מצדה השני, אינון תרין שוקין וברית, \nואיהו נר מערבית לאנהרא בהון, מנרתא דמלכא אתקריאת, ואיהי נר, לאנהרא ביה נר מצוה, \nדאתמר ביה (שם יט ט) מצות יהו\"ה ברה מאירת עינים. ומאן רישא דמנרתא, בינה, ה' עלאה, \nדאית לה תלת קנין, בדיוקנא דא ה', תלת ווי\"ן דאינון תלת אבהן, ה' תנינא ג' קנים \nתניינין, בדיוקנא דא ה', (ס\"א תלת ווין) דאינון נצח הוד יסוד, ו' מנרתא דאמצעיתא, \nבן י\"ה, על שמיה אתקרי בינה, איהו כליל ו' קנין לתתא, בחושבן ו', בו' קנין דיליה, \n"},{"index":4,"he":"י' (משלי יב ד) אשת חיל עטרת בעלה, תגא דספר תורה, כצורת ז'. מסטרא דעלמא דאתי, לאו \nאיהי מאנא לגביה, ולאו משמשא לגביה, אלא עטרה על רישיה, אבל בעלמא דין, איהי כגוונא \nדא הוה\"י, איהו מאנא תחותיה, שמושא דיליה בכל ספירה דיליה, בכל אבר דיליה, בכל מדה \nדיליה. ובגין דא י' דא לזמנין איהי תחותוהי, לזמנין על רישיה, לזמנין באמצעיתא, על \nרישיה יהו\"ה (תהלים קיח כב) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, ודא (שמות כז כ) להעלות \nנר תמיד, דאיהו י' על הו\"ה מסטרא דמנרתא. באמצעיתא מחצית השקל, הדא הוא דכתיב (שמות \nל יג) זה יתנו כגוונא דא הוי\"ה, בסופא במשכנא, כגוונא דא הוה\"י. חמש אמות ארך, \nמסטרא דה' עלאה, וה' אמות רחב, מסטרא דה' תתאה, ואמה ו', וחצי האמה י'. וכלא אתרמיז \nבאת ו', ודא איהו רזא (ישעיה מד ו) אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהי\"ם, \nדאתרמיז בהאי שמא יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י. וכל שם דשליט ה' על י' נוקבא איהו מסטרא \n"},{"index":5,"he":"דשמאלא, ואף על גב דמסטרא דאת י' איהי ברישא, בתר דבתרין ההי\"ן איהי בסופא, כגוונא \nדא ה\"י ה\"י, אתדן לרוב ונוקבא איהי, אלא י' על ה' (נ\"א ו') תגא, תחות ה' שמוש, כל \nשכן תחות ו'. ובגין דלא עבידנא קצוץ ופרוד ביחודא דלעילא, דכלא יחודא חד, נתקשה לי \nלמעבד או תגא, או אמצעי, או שמושא, וקודשא בריך הוא דידע כל מחשבתין אמר, בתר דדא \nלטוב אתכוון, דלא למעבד קצוץ ופרוד, תיעשה המנורה, תיעשה מעצמה, כגוונא דשכינתא \nתיעשה מעצמו דקודשא בריך הוא בלא פרודא, שאר מאנין דבהון איהי שכינתא שמוש, (שם לז \nא) ויעש בצלאל. ובכל אתר דשכינתא תתאה איהי עטרא דעמודא דאמצעיתא, כד נטילת מן בינה \nדאיהו עלמא דאתי, ודאי לית ידיעא לבר נש בקודשא בריך הוא, ולא בכל מדות דיליה, עד \nדיעול בהאי תרעא, דאתמר עלה (תהלים קיח כ) זה השער ליהו\"ה, באות ל', דאיהי י' י'. \nאיהי כלילא מכל ספירה, ומכל אתוון דשמהן מפורשים ונסתרים, איהו נקודה בכל את ואת, \n"},{"index":6,"he":"שמושא תחות בעלה, ואיהי עטרה על רישיה, מסטרא דיליה דטעמי. כגון סגו\"ל נקודה תחות \nירכי מלכא, (ישעיה סו א) והארץ הדום רגלי, ואיהי באמצעיתא עמיה, מחצית השקל בשורק, \nואיהי עטרה על רישיה מסטרא דסגולתא, זרקא מקף שופר הולך סגולתא, בההוא זמנא איהי \nכתר על רישא דמלכא, כתר יתנו לך יהו\"ה אלהינ\"ו. איהי ידיעת ההוא דאתמר ביה במופלא \nממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, דבה אשתמודע דאיהו ראשון לעילא בתגא, דהיינו \nסגולתא, ואיהו אחרון בסגו\"ל, ומבלעדיו אין אלהי\"ם בשורק. וכלא בה אשתמודע (לתתא), \nמאן דאתדבק בה לתתא, איהי מסלקא ליה לעילא, ומאן דבעי לאסתלקא עלה לאדבקא לעילא \nמינה, איהי משפילתו לתתא מינה, ולית ליה חולקא בה. ובגין דיעקב אשתמודע בה, אוליף \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ב דף קנח/ב\nלה לבנוי, ומני דלא יבקשון לסלקא לדרגא לעילא מינה, דאיהי כלא, עילא ותתא ואמצעיתא, \nהדא הוא דכתיב (בראשית מט כח) וזאת אשר דבר להם אביהם. נביא דהוה אשתמודע בה, צווח \nואמר למארי תורה, חכמים באורייתא ועתירין בה, ושמחים בחלקם, צווח לגבייהו ואמר, \n(ירמיה ט כד) כה אמר יהו\"ה אל יתהלל וגו', כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע \nאותי. דוד דהוה ידע בה, אמר (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה וגו', בזאת אני בוטח. \nוירמיה חזא גלותא אריך, וסמא\"ל (נ\"א אתא) ונחש וכל ממנן דשבעין אומין ברבו רבוון \nדנחתי על ישראל, וחזא האי קרא דאמר קודשא בריך הוא, (ויקרא כו מד) ואף גם זאת \nבהיותם בארץ אויביהם וגו', אמר נביא (איכה ג כא) זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל, ואשר \nלא שת לבו גם לזאת, עליה אתמר (תהלים צב ז) וכסיל לא יבין את זאת. וזאת ליהודה \nויאמר, שמע יהו\"ה קול יהודה (דברים לג ז), בגין דנטיר מאי דמני ליה אבוי, זכה \n"},{"index":8,"he":"למלכו, ודוד בגינה אסתלק למלכו, דטרח כל יומוי עלה. אמר בוצינא קדישא, עלה אתמר (שם \nד מד) וזאת התורה אשר שם משה וגו', בה אזהרת לישראל בשעת מיתתך, בה ברכת לישראל בכל \nשבט ושבט, הדא הוא דכתיב (שם לג א) וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. ובגין דא אוקמוה \nחברייא מארי מתניתין, דכתיב (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל, ואמרו עלה \nמאי כי ימות באהל, אלא אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ולית מיתה אלא \nעוני, דעני חשוב כמת, דאיהו קרבן עולה ויורד. מסטרא דעשיר עולה ודאי, דאסתלק עליה, \nדכל עתירין כל טיבו דעבדין, כלהון (ס\"א רובא דלהון) לזכאה להון לעלמא דאתי, ותמן \nאיהי תגא על רישייהו. בינוני דפלח למזכי בתרין עלמין, איהו מחצית השקל עמיה בעלמא \nדאתי, כגון מצה דאתפליג, חציה תחת המפה לאפיקומן בתר סעודה, וחציה למצוה קדם סעודה, \nומסטרא דא נאמר באסתר, (אסתר ה ו) מה שאלתך וינתן לך, ומה בקשתך עד חצי המלכות \n"},{"index":9,"he":"ותעש. אבל מאן דאיהו עני, דממית גרמיה בגינה, כגוונא דילך רעיא מהימנא, איהו קרבן \nיורד תחותך. ואמאי, בגין דמאן דאשפיל גרמיה בגין שכינתיה, דקודשא בריך הוא איהו \nנחית עליה, והאי הוא דאמר דוד, (תהלים קלח ו) כי רם יהו\"ה ושפל יראה, והנביא אמר \n(ישעיה נז טו) כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו וגו', ואת דכא ושפל רוח, דאף על \nגב דאנא מרום וקדוש, אשכון, בגין ההוא דאתעביד דכא ושפל רוח בגין שכינתי לסלקא לה \nמשפלותא דילה, עטרא לרישיה, אנא נחית לדיירא עמיה, ובתר דבעלה דשכינתא נחית על בר \nנש, איהי נחיתת מעל רישיה, ויהיבת אתרא דרישא לבעלה, ונחיתת לרגלוי דמלכא, ורזא \nדמלה, (שם סו א) השמים כסאי והארץ הדום רגלי. דמיומא דירית בר נש נשמתא, כלילא \nמקודשא בריך הוא ושכינתיה, מההיא שעתא יתקרי בן, אמר חד תנא, וכי מההוא יומא דירית \nבר נש נשמתא כלילא מקודשא בריך הוא ושכינתיה יתקרי בריה, מנא לן, אמל ליה מהאי קרא \n"},{"index":10,"he":"דאמר דוד בספר תהלים, (תהלים ב ז) אספרה אל חק, יהו\"ה אמר אלי בני אתה, אני היום \nילדתיך. אמר ליה בוצינא קדישא, רעיא מהימנא, מאי היום ילדתיך, אלא בגינך אמר דוד \nברוח קודשא, אני היום ילדתיך, (בראשית כט ז) הן עוד היום גדול, בההוא דאתמר ביה \n(דברים לד י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. אנת קיימת בשכינתא (דברים ו ה) ואהבת את \nיהו\"ה אלהי\"ך, בכל לבבך דהיינו גופא, ובכל נפשך דהיינו נשמתא, דחמש שמהן אית לה, \nנשמה, רוח, נפש, חיה, יחידה, ובכל מאדך, בכל ממונא דילך, קודשא בריך הוא ושכינתיה \nלא יזוז מינך בכל אלין. אנת חשבת, דאפילו הוו כל עלמין תחות רשותך, הוית יהיב לון \nלאקמא לשכינתא בקודשא בריך הוא, ולאמלכא ליה בשכינתיה על כל ממנן דאומין דעלמא, \nולבתר לסלקא ליה ושכינתיה, בדיוקנא דילך כלילא מכל מדות טבין, בכל עלמין, ובמשריין \nעלאין ותתאין, ועל כל ישראל. מחשבה \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ב דף קנט/א\nזהר: \nפתח רבי יוסי ואמר, באינון רזין עלאין דמשכנא כתיב, וראה ועשה בתבניתם וגו', וכתיב \nוהקמת את המשכן כמשפטו וגו', אוליפנא, דאמר ליה קודשא בריך הוא למשה, כל תקונין וכל \nדיוקנין דמשכנא, כל חד וחד כדקא חזי ליה, דחמא ליה למטטרו\"ן דקא משמש לכהנא רבא \nלגו. ואי תימא והא לא אתקם משכנא לעילא עד יומא דאתקם משכנא לתתא, ולא שמש ההוא נער \nדלעילא עד יומא דשמשו לתתא בהאי משכנא אחרא. אלא ודאי הכי הוא, דהא משכנא לא אתקם \nלעילא עד דאתקם משכנא לתתא, אבל חמא משה חיזו דכל משכנא, ולא הוה מתסדר בקיומיה עד \nדאתקם משכנא לתתא, וחמא ליה למטטרו\"ן משמש לבתר, לאו דהוה איהו משמש, אלא דהוה משמש \nלבתר, ולאו בההוא זמנא. אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, חמי משכנא, וחמי נער, כלא \nמתעכב עד דיתקם הכא לתתא. ואי תימא אי הכי מטטרון איהו דקא משמש, אלא ודאי משכנא \nדיליה איהו, ומיכאל כהנא רבא איהו דקא משמש גו ההוא משכנא דמטטרון, כגוונא דמשמש \n"},{"index":12,"he":"כהנא רבא עלאה לעילא, גו משכנא אחרא סתימא דלא אתגלייא, ברזא דעלמא דאתי. תרין \nמשכנין אינון, חד איהו סתימא עלאה, וחד האי משכנא דמטטרון, תרי כהני אינון, חד אור \nקדמאה, וחד מיכאל כהנא רבא לתתא. מכאן רזין סתימין דבי משכנא, מפומא דבוצינא, משכנא \nעלאה אתבני על תריסר מרגליטין, שייפין עלאין, ימינא ושמאלא שמאלא וימינא, תלת שמהן \nאינון כלילן כחדא, ודא עייל בדא ודא עייל בדא. א\"ל קדמאה ואתסדר בימינא, א' איהו \nקדמאה דאיהי ימינא, ואגלים ואתצייר ברזא דימינא, וכד עייל וקא משמש לגו, אתאחד \nבהדיה ל', ואקרי ברזא דיליה א\"ל, דהא ל' מרזא דלעילא גו קדש הקדשים נפק, לאו דתמן \nאגלים, אלא ודאי כד נפק אגלים, כשאר אתוון דכד נפקו מרזא דעלמא דאתי אגלימו \nואתציירו, אוף הכי האי ל', אף על גב דאיהו רזא דלעילא, לא אגלים עד דנפק לבר, וכדין \nא\"ל ודא רזא דימינא. שמאלא כליל בגויה לימינא, ונטיל האי שמא לגביה, ואתכליל בהדיה, \n"},{"index":13,"he":"וכד אתכליל: \nרעיא מהימנא: \nטובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, בתר דאנת בריה, על כל דחשבת למרך יקיים על ידך, \nולא תזוז מניה לעלמין, אלא תהא בדיוקניה בכלא, ואנת בגלותא גניז מבני נשא. ואנא \nמעלמא דא, שליחא דקודשא בריך הוא למימר מלין אלין קדמך, ואנא מצווה מניה, דלא למיזז \nמינך בכל עת ושעתא דאנת בעי, אנא וכל תנאין ואמוראין דמתיבתאן, קום אשלים פקודין \nדמרך: \nפתח ואמר, ועשו ארון עצי שטים, ספר תורה עמודא דאמצעיתא, ארון דיליה שכינתא, מבית \nומבחוץ תצפנו, לקודשא בריך הוא בשכינתיה מלבר ומלגו, (ד\"א ל\"ג דיליה) וכלא חד, מה \nדלאו הכי בארון דהאי עלמא, דאורייתא מלגו מין אחד, וארון מין אחרא, דא בכתיבת דיו, \nודא עץ מצופה זהב, דודאי אורייתא חביבא מכלא, הדא הוא דכתיב, (איוב כח יז) לא \nיערכנה זהב וזכוכית. ומסטרא אחרא, אפילו בהאי עלמא אחזי דכלא חד, דיו ועץ (דדיו) \nמתפוחים דאתעבידו בעץ אינון, (וכל מילין דדיו עץ אינון). ועוד, דיו אוכם מלבר וחוור \n"},{"index":14,"he":"מלגו, הכי אינון (נ\"א חכמים מארי תורה) מארי תורה וחכמים, אוכמים בהאי עלמא דאיהו \nלבר, שפירין בההוא עלמא דאתי דאיהו מלגו, ובגין דא דיו, לישנא דיו לעבד להיות כרבו, \nדי\"ו יו\"ד יד\"ו, חכמה ותבונה ודעת, דכתב בר נש בידו בדיו. (ע\"כ הרעיא מהימנא): \n \nזוהר חלק ב דף קנט/ב\nבהדיה אקרי איהו אלהי\"ם. ואי תימא הא אקדים שמאלא ברזא דעלמא דאתי, ודאי הכי הוא, \nאלא כד נפקו דרגין ברזא דאתוון מגו עלמא דאתי, בעא שמא דא לאתחזאה ולאתבני, לאחזאה \nעל ההוא אתר דנפיק מתמן, ואתבני שמא דא כגוונא דא, א\"ל בקדמיתא בסטרא דימינא אתכליל \nגו שמאלא, ונטיל ליה שמאלא ואקרי אלהי\"ם, ודא איהו רזא דימינא א\"ל בשמא דאלהי\"ם, \nועל רזא דא בכל אתר דאיהו דינא, תמן איהו רחמי, דהא כליל איהו דינא, והא אתבני \nואתחזי. ההוא דנפק מתמן אמצעיתא, נטיל לתרווייהו, ואשתלים ואקרי אלהינ\"ו, הא הכא \nשלימו דאתחזי מרזא דעלמא עלאה, וכלא אתכליל דא בדא, כיון דהאי אמצעיתא אשתלים, שרא \n"},{"index":15,"he":"עליה שמא קדישא מפתחא דכלא דאקרי יהו\"ה, וכדין נטיל לכל סטרין, עילא ותתא, ימינא \nושמאלא, ולכל סטרין אחרנין. ועל דא, כד אשתלים מרזא דתרין סטרין מימינא ושמאלא, \nאקרי אלהינ\"ו, הא הכא ימינא ושמאלא ואמצעיתא בכללא דשמא דא, ודא אתחזי ואתבני, רזא \nדאתוון נפקו מתמן, כגוונא דא אתבני ואתחזי כל חד וחד. הא אתכליל ימינא בשמאלא, \nונטיל שמאלא שמא רזא דימינא, ימינא אן כליל בגויה שמאלא, למהוי נטיל ימינא רזא \nדשמאלא. אלא כד אתכליל ימינא בשמאלא, ונטיל שמאלא שמא דימינא, ימינא כליל בגויה \nשמאלא, שמ\"א א\"ל, ואיהו הי\"ם. אמאי הכי, אלא בשעתא דאתבני ההוא אתר דנפקו מתמן, \nנטיל שמאלא תרין אתוון, וימינא נטיל חד מרזא דעלמא דאתי, שמאלא תרין, ואיהו הי\"ם, \nכדין ימינא כליל בגויה לשמאלא, ונטיל לאת בתראה ם', ונטיל י' דהוה בשמאלא, ם' איהו \nבשלימו מ\"ם, ואתבני הכי מים, בההוא י' דנטיל יתיר, כדין ימינא כליל ליה לשמאלא \n"},{"index":16,"he":"בגויה. לבתר אתבנון אתוון, א' דהוה בקדמיתא בסטרא דימינא, אוליד ואפיק את ש' כליל \nבתלת סטרין, ואשתתף באת א' ואתעביד אש. תו אעדו אתוון אלין, גו בטישו דתרין סטרין \nאלין, ואתקריבו כחדא במחלוקת, ומגו מחלוקת דא דמים באש ואש במים, אוליד אתוון \nואפיקו את ר ואת ו ואת ח ואתעבידו רוח, ועאל בין תרין סטרין, וכדין אתיישבו אתוון \nקדמאי בדוכתייהו, כל חד וחד בשלימו. תו אתוון אעדו ואתגלגלו כחדא, א' אפיק מ', \nדאיהו מסטרא דיליה בימינא, דהא בימינא אתיישב, מ' אפיק ש', בגין דהא מ', כלילא איהי \nבקדמיתא הות משמאלא, ואתכליל לבתר בימינא, ואשתלים בתרין סטרין, כיון דאשתלים, אעדו \nואולידו כחדא, ואתכללו בתרין סטרין. אתתקפו אתוון אמ\"ש תלת אלין, ואעדו ואולידו תלת \nאחרנין גו גלגולא, מ' אתתקן ואעדי ואוליד ר', א' אעדי ואוליד ו', ש' אעדי ואוליד ח' \nואשתכלל כלא. תו אעדו אתוון אלין רזא אמ\"ש, ואתגלגלו כמלקדמין, א' אעדי ואוליד \n"},{"index":17,"he":"ואפיק את ב' בסטרא דמערב, כדין אתיישב איהו בסטר דרום, מ' אעדי ואוליד ואפיק את ד' \nבסטרא דצפון, כדין אסתלק איהו בין צפון ודרום ותליא באוירא, ש' אעדי ואוליד ואפיק \nאת ג', ואתיישב בסטרא דמזרח, ואיהו אסתלק בין מערב ומזרח ותליא באוירא, אשתכחו תרין \nאתוון מ\"ש תליין באוירא. א' דאשתאר, אסתלק בדוכתיה, וסליק לעילא ואתעטר ביה י\"ה, \nבאלין אתתקף ואעדי ואוליד ה\"ו וקאים בדוכתיה, כדין אתעטר ואנהיר ופשיט נהירו, \nואוליד נהירו ואפיק את ט', בטישו דקא בטש ונהיר רזא דעלמא עלאה, \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ב דף קס/א\nבנהירו. כדין אסתלק א', ונטיל מגו אוירא מ\"ש, ואתחברו בהדיה, והוו אמ\"ש כמלקדמין, \nואתיישב א' בסטרא דדרום, ש' בסטרא דמזרח, מ' בסטרא דצפון, סלקא ג' דהוה בסטרא \nדמזרח, ואעדי ואוליד צ\"ת, אתא ב' דהוה בסטר מערב, וסליק ואתחבר בין צ\"ת, סליקו א' \nו', דא מסטר מערב (נ\"א דרום), ודא מסטר מזרח, ואתחברו תרווייהו בהדי ב' בין צ\"ת, \nואנהיר שמא צבאות. כד אתנהיר שמא דא גו משכנא, אעדו אתוון ואולידו ז' ב' (נ\"א כ) \nנ', סליקו אמ\"ש כמלקדמין, ואעדו ואולידו ס' ע' פ'. אשתאר ק' יחידאי, וסלקא ונחתא, \nקיימא גו נוקבא דתהומא רבא, חמא לה קודשא בריך הוא דקא מתערבבא בלא גופא ולא ציורא, \nולא עייל למשכנא, עבד לה חופאה למשכנא, ומאי ניהו, יריעות עזים לאהל על המשכן, כמה \nדאת אמר (שמות כו ז) ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן, לאהל ולא אהל, קו\"ף ולא אדם. \nתו אתגלגלו אתוון כמלקדמין גו עובדא דמשכנא אמ\"ש, ש' אתגלגלא ואתיישבא בסטר מזרח, \n"},{"index":19,"he":"ואשתאר ג' תלייא באוירא, מ' אתגלגלא ואתיישבא בסטר צפון, ונפק ד' ואתחבר גו ש' \n"}]}
