{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-21","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":21,"title":"קטע 21","hebrewTitle":"קטע 21","segments":[{"index":1,"he":"והלא בפרשתא קדישתא דא איכא למידק מאי לישנא דצו, ומאי זאת תורת העולה, אבל רזא \nדמילתא למימר דאיסתלקו ספירין כל חד לעשר, ואשתכח דסלקין למאה, דהכי סליק צו עם \nארבע אתוון דשמא דהוי\"ה, את אהרן דהוא איש חסד דהוא ראש ספירת הבנין, ואת בניו \nהיינו שאר ספירות, זאת היינו כ\"י, תורת רמז במטרוניתא' העולה כלומר ה\"א בתראה מבעי \nלהעלותה לבינה לאדבקא לה תמן, היא העולה כלומר וה\"א קדמאה תהיה עולה נמי לעילא \nומתדבקין בספירין דעלה, על מוקדה כלומר יהא בעלוי' נהירותא וברירותא דילהון והיינו \nכדמוקד להו שלהובא דנהירותא דהא אינון כשלהבת הקשורה בגחלת, על המזבח כלומר ויתנהר \nיסוד, דאיהו לעילא מכ\"י דאיקרייא מזבח, כל הלילה כלומר כל דהיינו יסוד אתייחד בכ\"י \nדאיקרייא לילה, עד הבוקר כלומר כל כך הוה יחודא עד דאיתנהרו כולהו ספירין דדמו \nלבוקר דנהיר, ואש המזבח תוקד בו כלומר שלהבת דידהו הקשורה בגהלת אתתקף טובא, ולבש \n"},{"index":2,"he":"הכהן דהוא איש חסד. מדו בד כלומר יתייחד חסד עם בינה דהא מדו סליק חמשין לקבל חמשין \nשערי בינה, ובד נמי רמיז בבינה, דהא בד נמי סליק לתמניא, ובינה איהי תמינאה, ומכנסי \nבד יהיו על בשרו לאפרשא בין קודש לחול, והרים את הדשן וכו' והוציא את הדשן אל מחוץ \nלמחנה וכו' רמז לשפעא דנפיק למיזן עלמא, והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, כלומר \nדאע\"ג דיגרמון חובין לאזערא שפעין מ\"מ יהא קצת נהירא דשלהבת דספירן, ובער עליה הכהן \nעצים וכו' כלומר אע\"ג דנהירו דשלהבת דספירין לא מפסיק, צריך כהנא לבער עצים דאינון \nספירין לתקפא שלהובתא ונהירותא דידהו והיינו בבוקר בבוקר כלומר כי היכא דיהון \nמנהרין טובא, והיינו רזא דאמור רבנן אע\"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן \nההדיוט, וערך עליה העולה כלומר דיסתלק כ\"י בבינה, והקטיר עליה חלבי השלמים דהא חלב \nחיור ורמיז לנהירותא דספירין, וכד מיתוקד בנורא מיתהדר סימוק, והדר מתהדר חיור \n"},{"index":3,"he":"בתננא דסליק, אש תמיד תוקד על המזבח מ\"מ שלהובא ונהירו דספירן לא יפסוק דא\"כ ברגעא \nחדא הוו מתחרבין עלמין כולהו אלא בשביל וכו' נגיד להו שפעא ונהירותא ומש\"ה יוכלין \nעלמין לאתקיימא, הא פרישת לך האי פרשתא באורח רזא ומיניה תילף ג\"כ לפרשתא אחרינא, \nובכן ואתה שלום: \nאור ליום שבת ח' לניסן, ה' עמך וכו' גול על ה' דרכך וכו' כלומר דרכך היינו כ\"י. \nוקאמר גול יתיה לה' ובטח עליו והוא יעשה והוציא כאור צדקך וכו', הא איכא למידק מאי \nצדקך ומאי משפטיך, ותו מאי כאור ומאי כצהרים, ותו מאי גבי צדקך נקט אור וגבי משפטיך \nנקט צהרים: \nאבל רזא דמילתא דצדק דהיינו כנסת ישראל דמיא לאור ומשפט דהיינו תפארת הוי צהרים \nכלומר דכולהו ספירין קרי צהרים וקאמר דכד מתייחד ת\"ת עם כנסת ישראל כולהו ספירין \nמתייחדין כחדא: \nהלא בהאי פרשתא איכא למימר זאת תורת העולה וכו' אתא לאשמועינן דחביבין איברים \nופדרים קמי קודשא בריך הוא כשאר הקרבנות כולם ומשום הכי קאמר היא העולה על בפז\"ר \n"},{"index":4,"he":"גדול ותלש\"א לאחשובא להו, ולבש הכהן מדו בד דאינון לבושי קודשא, והרים את הדשן ושמו \nאצל המזבח דאיהו אתר קדיש, וטעמא הוא לאחשובא להנך אימורים ופדרים ומשום הכי נקיט \nקיטמא דילהון כד מלבש בלבושי קודשא ומשוי לההוא קיטמא באתר קדיש: \nאור לשבת הגדול ה' עמך וכו', רק כי תדבק בתורתי ביראתי ומשניותי ולא תפריד מחשבותיך \nאפילו רגע כי אם כה תעשה אזכך שבעת השינה תעלה נפשך למתיבתא דרקיע ותלמוד שם דברים \nמחודשים שכל שומעיהם יעריכום מאוד, ותמעט במאכל ובמשתה כאשר צויתך ולא כאשר עשית \nבשבוע זה כי הטוב בעיניך לשתות בלי שיהיה לך שום תאוה רק להשביע היצר הרע, לכן \nהתרחק מעצת היצר הרע כי כמו שער בנפשו כן הוא. כלומר אף על פי שאין לאדם תאוה, כי \nאם לאכול מעט היצר הרע פותח לו תאוה כפתחו של אולם, לכן בני הזהר ולא תאכל ולא תשתה \nדרך הנאה כלל ותוכל לומר בעת סילוקך מן העולם הזה כמה שנים לא נהניתי אפי' באצבע \n"},{"index":5,"he":"קטנה, והנה נתתיך לנגיד על עמי ישראל היושבים בערי עראביסטאן והזהר מלהפסיק אפילו \nרגע הדיבוק שבינך לבין קונך כי ז\"ס כל העוסק בתורה בלילה חוט של הסד משוך עליו ביום \nכי אם האדם עוסק בתורה מחזיק הדיבוק שבינו לבין קונו ועל ידי כן משפיעים עליו \nמלמעלה לחזק הדיבוק ההוא וז\"ס חוט של חסד: \nוהלא לך למינדע כי אברהם לא נצטוה על הפריעה משום דבחובא דאדם הראשון הוה שליט ההוא \nסיטרא ומשום לא תחסום שור בדישו לא אתפקיד על הפריעה אף על גב דקיים כל המצות אפילו \nעירובי תבשילין: \nוהא איכא למידק מאי עירובי תבשילין דנקטי אבל הא מילתא תליא בתקנות וסייגי' דרבנן \nוחביבים עלי דברי סופרים, דאיכא למידק למא. שבק קב\"ה לרבנן לתקוני תקנות וסייגים \nהקצרה יד ה' מלתקן כל \"צריך ותו אמאי איצטריך למהוי תורה שבכתב ותורה שבעל פה ולא \nהוה כולהו אורייתא חדא, אבל רזא דמילתא ברזא דאורייתא שבכתב איהי תורה נביאים \nכתובים, תורה לקבל תלת עילאי, נביאים לקבל אבהן, כתובים לקבל בנין, דברי הימים לקבל \n"},{"index":6,"he":"מלכות, דאיהי כללא דכולהו והכי דברי הימים כליל כל אורייתא תורה נביאים וכתובים, \nוהיינו דאמור רבנן דכמה רזין איכא בההוא ספרא דהא איהו כליל רזין דמרכבן עילאין ולא \nהוה חכים דאדבק כל רזין דדברי הימים, וכי היכי דבתורה שבכתב אית תלת דרגין הכי נמי \nבתורה שבעל פה אית תלת דרגין משנה ברייתא ותלמוד, משנה לקבל תלת עילאי ברייתא לקבל \nתלת אבהן, תלמוד לקבל למודי ה' ויסוד ומלכות. והא מטטרון ומלאכיא אחרנין קיימין \nסוחרנא דמלכתא ונטרין לה כי היכי דלא יבא בה [ערל] אחר וטמא, ולהכי איצטרך דרבנן \nיעבדון תקנות יסייגים לקבל הנך תרין מלאכים דנטרין למטרוניתא, והא איהו רזא דעירובי \nתבשילין דכי היכי דמזונא לא יכיל למיזן בר דאיתעבד ביה תלת עיכולי בפה ובאצטומכא \nובכבד הכי נמי שפעא דנחית מלעילא לא יכיל למיזן האי עלמא דאיהו חומר עד דיתבשל \nויתעבה בתלת דוכתי חד לקבל מלכות דאיהי פה, דאיתקריי' פי ה'. וחד במטטרון לקבל \n"},{"index":7,"he":"איצטומכא וחד באידך מלאכא לקבל כבד, ומשם יפרד למיזן עלמא, וקאמר דאברהם לא מבעיא \nדנטר אורייתא דאיהו לקבל אלהותא עילאה, אלא אפילו מאי דאיהו לקבל נטירותא דמתניתא \nדרמז בעירובי תבשילין גמף. ואפי' הכי לא אתפקיד אפריעה מטעמא דאמרן, ויצחק אתילד \nפרוע וכד אתו ישראל לסיני נסתלק חטא אדם הראשון ואז ודאי אתפקדו אפריעה, ובתר הכי \nכד חבו בעגלא תב חובא לאתריה ומשום הכי לא אתגזרו במדברא, ומאי דאמור רבנן מפני \nסכנת הדרך לאו כפשטיה הוא דהוה ליה לקב\"ה לאסאה יתהון אלא רזא דמילתא משום דהוו \nבמדברא דאיהו שולטנותא דהאי סיטרא. ואינון אמשינו ליה עלייהו. ואי הוו גזרי ופרעי \nהוו להו דוכתי לאזקא לון ברזא דלא תחסום וכו' וכד עלו לארעא דישראל אסתלק מעלייהו \nרשותא דההוא סיטרא ומשום הכי פקיד להו למיגזר ולמיפרע, ותו לא פסק מינייהו, וזהו \nסוד היום גלותי חרפת מצרים מעליכם דהיינו חובא דאדם דגרם להון לאשתעבדא במצרים \n"},{"index":8,"he":"והיינו דאיתבטל ההיא חרפה על ידי כניסתם לארץ ישראל ומצות מילה ופריעה, ויקרא שם \nהמקום ההוא גלגל, דהא איכא למידק כיון דעל שם גילוי קרי ליה הוה ליה למיקרייה מגולה \nאו מגילה אבל גלגל לאו לשון גילוי הוא, אבל רזא דמילתא דקרא ליה גלגל, כלומר גל גל \nדההוא סיטרא איקרי גל כמא דאוקמינא, וקאמר דהשתא גל דקדושה יהא שליט על ההוא סיטרא \nדאיקרי גל וקאמר עד היום הזה כלומר דלעד לעולם לא יפסוק מינייהו מצות מילה ופריעה: \nורזא דשבת הגדול ברזא דיובלא ולמירמז דעל יובלא נפקי ישראל ממצרים ועל דא לשבת \nהסמוך לפסח קורין לו שבת הגדול: \nוהא קב\"ה וכל בני מתיבתא משדרין לך שלם ופתחין לך שערי אורה וכו' לכן בני הדבק בי \nואל תפריד ממני אפי' רגע כי אני האם הדרני עלך וכו' ותדיר תכוין כאלו שם של הוי\"ה \nכתוב בדיו שחור לנגד עיניך על גויל ותחשוב כאלו אביך העניו עומד לנגדך, ובכן תבוש \nמלהפריד מחשבתך ממני אפילו רגע ומליהנות בעה\"ז וכו' ואתה שלום: \n"},{"index":9,"he":"והא איכא למידק כיון דלא נפקו ישראל ממצרים עד דאיתגלי עלייהו יובלא קדישא. אמאי לא \nאמרינן ביה הלל גמור שבעת ימים: \nאבל רזא דמילתא דנהי דאיתגלי עלייהו יובלא קדישא קצת ומסטריה נגאלו, אבל לא אתגלי \nעלייהו כולי האי באתגלייא ולא אדבקו מיניה אלא קצת ומשום הכי ביומא קדמאה אמרינן \nהלל גמור למרמז על ההוא סיטרא דיובלא דאיתגלא עלייהו קצת. ומהדרינן בשאר יומי \nלאשפעא מההוא סיטרא דיובלא על עשר ספירת הבנין וכל יומא רמז לספירה חדא מלמעלה \nלמטה: \nאבל בחג הסוכות מהדרינן לאסקא שבע ספירות הבנין ביובלא לייחדא לון תמן ביחודא שלים, \nומש\"ה אמרינן הלל גמור בכל שבעה יומין לייחדא להו ביובלא, ותדע דכן הוא דהא ביומא \nתמינאה מייחדינן לכולהו ספירן כחדא בבינה, ואתה שלום: \nאור לארבעה עשר בניסן ה' עמך וכו' כי ה' יתן חכמה וכו' הא הכא חכמה ודעת ותבונה, \nוהא הכא מפיו דאיהי מלכות, והא הכא יתן דאיהו צדיק חונן ונותן, הא הכא ה' והא הכא \n"},{"index":10,"he":"כנסת ישראל, ואיכא למידק אמאי נקיט חכמה ודעת ותבונה שלא כסדרן, דהא כסדרן איהו \nחכמה ותבונה ודעת, אבל רזא דמילתא דכנסת ישראל ראשי תיבות דילה כתר יסוד וקאמר דכתר \nמשפיע בצדיק דאיהו חונן ונותן והיינו יתן, ועל ידי מאן משפיע כתר ביסוד על ידי \nחכמה, והיינו דכתיב בתר הכי. וסמוך לכ\"י כתיב ה' דאיהו רמיז בחכמה וסמך יסוד לכתר \nלמרמז דיסוד מתעלה בכתר ברזא דמוסף, וכד צדיק אתמלא שפע איהו משפיע בפיו, דאיהו \nמלכות ומתמן מתזנין עלמין כולהו והיינו מפיו, וכד צדיק משפיע במלכות איהו בחיבורא \nדבעלה דאיהו דעת דמחבר עמה, ודעת יניק מתבונה, דהיא אמו, והא מבערינן חמץ בודאי \nדאיהו יצה\"ר ומש\"ה פקיד קב\"ה לבערא ליה כד נפקו מארץ מצרים ולמיכל מצה דרמיזא לחירו \nדאיהי בינה דבהכי הוכנו למיכל לחם אבירים שמלאכי השרת ניזונים ממנו דע\"י כך הוכנו \nלקבל התורה והשתא כיון דחבו ישראל והא עלמא מתנהגא בחמץ דוגמת ימות החול דמתנהג \n"},{"index":11,"he":"בהנהו דרגין דחול ואפילו בשבתות וימים טובים מתנהג בדרגא דחמץ, ומש\"ה לא מזדהרי \nמחמץ אלא הנהו שבעה יומין דרמיזי להנך ז' יומי דיציאת מצרים, ותו דבנל חגא עבדי חד \nרמז למהימנותא עילאה בתריה ממשיך כל שתא, דבפסח אכלינן מצות ובחג אנן יתבינן בסוכת. \nהא תלת מצות רמיזי לתלת עילאי, דאחידן מנייהו תלת אבהן, ואמצעיתא רמיזא לכתר \nופלגינן לה ומצניעינן פלגא למירמז דכתר לית ביה תפיסה אלא במקצת וכן נמי למירמז \nדת\"ת יניק מתרין סטרין, ומצניעין ליה לסלקא ליה לכתר דאיהו גנוז ומכוסה, ומצה עילאה \nרמיזא היא לחסד דאיהי אחיד בחכמה, ומצה תתאה רמיזא בגבורה דאחידא בבינה, וכרפס רמיז \nלאינון דסמיכין במלכות, וז\"ס חור כרפס ותכלת, דבעא ההוא רשיעא לחברא הנהו סטרין \nדסמיכין לה, בה דאיקרייא תכלת ולחברא לון בחיוורא דלעילא, ושרינן בכרפס ומטבילין \nליה בחלא למירמז על דינא דידהון, ומרור רמיז במלכות דכשם שהוא מרור בתחילתו ומתוק \n"},{"index":12,"he":"בסופו הכי נמי מלכות מר בתחילתו בהנהו סטרין דסחרין לה ומתוק בסופה כד מתעלית בגוה, \nואקרייא חסא דחס רחמנא עלן ופרקינן, והשתא מטבילין בחרוסת דאית ביה מתוקא ע\"י כמה \nפירות דאית ביה, והכי כ\"י אית בה רחמוי וחסדא, ובעינן ג\"כ ארבע כוסות, שלום רב לך \nששמת שלום בין הסברות דכסא קמא רמיז ליו\"ד דאיהי בחכמה דמשפע בחסד ומיניה לנצח, \nוכסא תניינא רמיז לה\"א דאיהו בינה דמשפע בגבורה ומיניה להוד, וכסא תליתאה רמיז \nלתפארת המתעלה בכתר ומשפע ביסוד, וכסא רביעאה רמיז בה' אחרונה דאיהי מלכות וההגדה \nדרמיזא בבינה דמינה שירותא דשפעא נגיד ואתי: \nחיבורא דילך מלבד השם הראשון שאמרתי לך שיקרא \"בית יוסף\" עוד יקרא \"שולחן ערוך\": \nאור ליום שלישי של פסח, הלא אם טוב בעיניך מה דעבדת בהני יומין מה דאכלת ורוית חמרא \nכנפשך שבעך ואישתביקתא מנהגא דילך, ואוף בלילא הדין רוית חמרא, ועל דא בהאי לילא \nקמו מקטריגן לקבלך וקמו עלך בדינא אלו מיימינים ואלו משמאילים, וכמעט דאיתגזר דינא \n"},{"index":13,"he":"דילך דויי להון לבני נשא דאינון אטימין לבא ואזלין בחשוכא דאיהו אכיל ושתי וחדי \nודיינין דינוי לעילא ודא אורח' דיצר' בישא מעורר ליה לבר נש ומעייל ביה שטותא למיהך \nבתר כיסופין דעלמא וסליק וקטריג לי' לעילא ועביד דידונון דינוי לעילא ויהבין לי' \nרשות עליה, ונחית ונטיל נשמתיה, ואלו בני נשא הוו ידעין דא לא הוו מתהנין מכיסופי \nעלמא, והא דינא דילך כמא דאמינא כמעט דאתגזר לולי דבני מתיבתא דרקיעא אוליפו עלך \nזכו ויעקב דחילי ומשה ברירי ומשה בחירי וירוחם טמירי איתקפו במילתא דאינון רחמין לך \nסגי יעקב דחילי ומשה ברירי בגין דאת מבאר מליהון, ומשה בחירי בגין דלזימנין דאת \nמבאר מלוי אית ליה רחימותא ודביקותא עמך טובא ואוף ירוחם טמירי רחים לך אע\"ג דאת \nסתיר מלוי בגין דמלאכת שמים היא, ואוף אשר קדישי ושמשון מבארי כולהו קמו בסעדך \nושזיבו יתך לכן אזדהר מן יומא דנא והלאה ואוף ביומא דשבתא ויומי טבא אזהר בחמרא \n"},{"index":14,"he":"במיכלא וטב לך ובגין ההוא קטרוגא דהוה עלך אחזיאו לך ההוא חלמא מבלבלא דלאתערא יתך \nאבל לא תעני דהא ידעת דכמה זמן אית דלא איצטריכת לאתענאה בשבתא משום חלמא, והא בגין \nדאת מקיים תלתא סעודתי כמבואר בזוהרא קדישא, ורזא דמילתא משום דמאן דמקיים תלת \nסעודתא הא מתדבק ביחודא עילאה וסליק בסילוקא עילאה כמא דכתיב כי גבוה מעל גבוה שומר \nוגבוהים עליהם כלומר ברישא רמיז לכ\"י ויסוד ות\"ת, דהא שומר איהי רמיז לכ\"י, ועילא \nמיניה איהו יסוד והיינו גבוה שומר כלומר ההוא דאיהו גבוה משומר ולעילא מיסוד היינו \nת\"ת והיינו מעל גבוה שומר כלומר ההוא דאיהו לעילא מההוא דאיהו גבוה משומר ובגין \nדהני תלת תליין בהני תלת עילאי כ\"י בבינה דה\"א אמא עילאה, וה\"א אמא תתאה, ת\"ת בכתר \nדהא ת\"ת איהו נחלה בלא מצרים בגין דאיהו מסתלק עד כתר ויסוד בחכמה דהא באמצע תלת \nבגו תלת בתראה, ת\"ת מהאי גיסא וכ\"י מהאי גיסא ויסוד באמצע והכי הוא לעילא כתר מהאי \n"},{"index":15,"he":"גיסא ובינה מהאי גיסא וחכמה באמצע, ומש\"ה קאמר כי גבוה, כלומר בינה איהו גבוה מת\"ת \nדאיהו לעילא מגבוה שומר דהיינו יסוד דאיהו גבוה שומר ועילא מכולהו. ומבינה אית תרין \nגבוהים דאינון חכמה וכתר והיינו וגבוהים עליהם, והא סעודתא קמייתא איהו רמיזא \nלמטרוניתא, וסעודא תניינא רמיזא ליסוד, ודא רזא דישמח משה במתנת חלקו דמשה דאיהו \nתפארת ישמח במתנת חלקו דאיהו יסוד כי עבד נאמן קראת לו ליסוד, כליל תפארת בראשו \nדיסוד נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני דהיינו תלת עילאי, שני לוחות אבנים הוריד בידו \nדהיינו ת\"ת וכ\"י, וכתוב בהם שמירת שבת כלומר דשבת איהו יסוד ות\"ת וכ\"י נטרין ליה \nת\"ת מלעילא וכ\"י מלרע, וסעודתא תליתאה היא רמזא לת\"ת וכיון דהוא סליק לת\"ת הא איהו \nסליק לכתר דהא דא לקבל דא אינון, ומש\"ה מסתייא בכזית דהא תמן לית אכילה ושתי', ומכל \nמקום מיבעי דהאי כזית יהא מתבשילא כמא דאולפך שלמה ידידי לרמוזי דכולהי מתערבין דא \n"},{"index":16,"he":"עם דא ומשפיעין דא בדא לאנהגא עלמא, ובגין דבהני סעודתא מסתלק עד כתר עילאה דאיהו \nמזלא דכל מזלייא ולית תמן עציבו אלא חדווא וקשיטותא הא מאן דידבק תמן לא שליט עליה \nחלמא בישא כלל, ורזא דהני תלת דהא אמרן הוא רזא דסידרא דפיסחא ואפישינא לך על דרך \nסימנא דקדש ורחץ וכו' הלא ברישא בעינא למימר, קידוש לקדשא לכ\"י לעשר ספירין עילאין \nכמא דחתן ברישא דכולא מקדש לכלתיה, ובתר הכי ורחץ לאעברא מידיין כל סואבותא דאינון \nסטרין דסחרין לחסד וגבורה ובתר הכי כרפס למיטבל ביה, למרמז דשמא קדישא כביכול הוא \nבגלותא עם ישראל בשעבודא דמצרים דגוון ירוק רמיז בת\"ת כמא דאמור רבנן משיכיר בין \nתכלת לכרתי דתכלת היינו כאי, וכרתי היינו ת\"ת ואע\"ג דגוון כרתי לא כגוון דכרפס ממש \nאיהו מ\"מ ירוקא איהו ותרתי גוונא דירוקא הוו בת\"ת, ומ\"מ בפחות מכזית סגי דכיון \nדרמיז בת\"ת ות\"ת רמיז בכתר וכתר לית ביה השגה ואוף תמן לית ביה אכילה ושתייה הילכך \n"},{"index":17,"he":"בכל דהוא סגי וכעין מה דאמרן לעיל גבי סעודה שלישית, והא דמצוה בכרפס טפי משאר \nירקין משום דכרפס עולה ש\"ס וארבע אתוון דאית ביה ותיבה הא אינון שס\"ה לקבל מצות לא \nתעשה דתלו בכ\"י לקבל שמור, וכד תחלף ליה בא\"ת ב\"ש הוי לגו\"ח דסליק במ\"ק עשרים ועם \nהתיבה הוי כ\"א כנגד שם אהיה לרמוז על כל עשר ספירין עילאין למרמז דכולהו הוו עם \nישראל בגלותא, ומש\"ה מטבילין ליה בחלא למירמז על גלותא דתקיף כחומץ לשינים, ובתר \nהכי יחץ ופלגינן לאמצעיתא ומנחינן לה תחת המפה דפריסא על פתורא משום דהני תלתא \nפטירין רמיזא לתלת ספירין דאינון ת\"ת ויסוד וכ\"י ברזא דתלת סעודות ויסוד אחיד \nבעילאי לקבלא מינייהו ואחיד בתתא גם כן לארקא בה ברזא דכי כל בשמים ובארץ, ולהכי \nפלגינן לפטירא אמצעיתא דרמיזא ליסוד, (ונראה דמשום דאסחרותא דיסוד לכ\"י הוה באורח \nטמירו ועוד רמיז בחכמה דאיהו טמיר וגניז מש\"ה מטמרינן לפלגא דפטיר ולא משוי לה תחות \n"},{"index":18,"he":"פטירא תתאה באתגלייא) ומניחין לה תחות מפה דעל פתורא למירמיז דיסוד מקיף לכ\"י מכל \nסטרא ונטיר לה מכל סטרין דסחרין לה לסאבא יתה, ולהכי פטירא אמצעיתא דרמיזא ליסוד \n"}]}
