{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-29","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":29,"title":"קטע 29","hebrewTitle":"קטע 29","segments":[{"index":1,"he":"דכתיב אם יהיו חטאיכם וגו' כצמר יהיו. א\"נ ה\"ק אי תיובתא לאו איהי שלימתא הא אתחזי \nדס\"מ ונח\"ש אדמו לשחל ופתן דאינון גביהי ואיהו דורך עלייהו ולא רמס להו ואי תיובתא \nאיהי שלימתא אתחזי דסמאל ונחש דמו לכפיר ותנין דאינון נמיכי ואיהו רמיס להו דהיינו \nכד תב באותו פרק וכו'. ובהכי מתתברי ס\"מ ונח\"ש דהא בהכי אתתקן מאי דפגימו. כי בי \nחשק וכו'. השתא יהיב טעמא לעל שחל ופתן תדרוך ולא תרמוס משום דבי חשק לבד אבל לא \nאשלים תיובתא שלימתא ומשום הכי אפלטהו דישתזיב מחוביה וידרוך עלייהו אבל לא ירמוס \nיתהון אשגבהו כלומר דירמוס עליהון כמאן דתב בתיובתא שלמתא דהיינו כי ידע שמי דעסיק \nתדיר בפולחנא דקודשא ב\"ה כדרמיז בואדם ידע את חוה אשתו וכן וידע אלקנה את חנה וגו' \nוקא' שמי דהיינו עסיקו דאוריית' דכלה שמותיו של הב\"ה ואיהי אסו לכל שייפא ולכל \nמרעין דנפשא דכמא דהיא אסו לגופא הכי הוא אסו לנפשא דכמא דכל סמא מיחד לאסא חד \n"},{"index":2,"he":"שייפא וכן מיחד לחד מרע וזמנין מרכיבין ג' סמי ועבדו חד הרככ' דאיהי מסיי' שייפא או \nמרעא דלא הוו חד בלחודוי מסי. הכי הוא בפיקודיי' דזמנין מתרכבין ב' או ג' מצות \nועובדין אסו בשייפא או מרעא דנפשא ואוף ה\"נ כי היכי דתרייאק' איהו הרכבה דמסייא לכל \nשייפין ומרעין דבגופ' הכי אורייתא היא מסייא לכל מומין בישין דנפשא וכד\"א רפאות תהי \nוכו' כלו' לשרך דאיהו בני מעיי' מגו דאינון רכין ורפין אבעי דרפואה דיהבינן לאסאה \nלהו לא ליהוי רכיכא טובא וגרמייא איפכא מגו דיבשין אינון איבעי דרפואה דידהו ליהוי \nביה לחותא והשתא קאמ' דאורייתא אית בה תרוייהו רפאות דלית בה לחותא כ\"כ בשרך דאינון \nבני מעיים ושקוי דאית ביה לחות לעצמותיך והיינו כי ידע שמי בענין עסק התורה ישוגב \nעל ס\"מ ונחש לא ידמו קמיה אלא ככפיר ותנין וירמוס ויתבר יתהון: \nוהלא בפרשתא דא איכא למבעי אמאי אתמר ביה ראשי המטות ותו מאי לבני ישראל פשיטא \n"},{"index":3,"he":"דראשי המטות אינון מבני ישראל לא מבני אדום וישמעאל ותו כיון דאמור רבנן דנדרים \nעדיף משבועות דהוי כנודר בחיי המלך א\"כ ברישא הוי ליה למכתב שבועה ולבתר נדרים \nמלתתא לעילא. ותו מדנדרים חלין על מצוה ולא שבועות משמע דנדרים עדיפי ובמקום אחר \nמשמ' דשבועו' עדיפי דהא בשבועה כתיב לא ינקה ובנדרים לא כתיב. ותו אמאי מני מסעי \nבני ישראל ותו מאי מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם ותו מאי קשרא בהני פרשיות \nדבאידך פרשה איירי בקרבנות ובתר הכי בנדרים ובתר הכי במלחמות מדיין וב\"ה בנחלות: \nאבל רזא דמלתא דכלא מכוון יאות ומאי דאמרת בההוא מאמר דוישב במאי דאמ' על ר\"ע ומבני \nיששכר יודעי וכו' וכן בפנחס הוא אליהו יאות אמריתון וכן במאי דדקדקתון דמאי דאמור \nלאשלים גזרת וגונב איש וגו'. יאות איהו אבל אכתי אשתאר למידק ביה קצת דקדוקי דהא \nכיון דאינהו עשרה סבי אתגלגלו בגין מכירת יוסף אמאי לא אירמיז גלגולא דילהון \n"},{"index":4,"he":"באורייתא אלא בר\"ע שכר שכרתיך יש שכר ולא ארמיז הכי באחריני ותו היכי אפשר למימר \nדמשום מכירת יוסף אגלגלו דמשמע דאי לאו הכי לא הוו מגלגלי והא בזמנא קדמאה אתא ר\"ע \nבעידן מילכיה אירמיז כדאמרן ותו כיון דראובן לא הוה במכירת יוסף אמאי אגלגל ואוף \nדהר\"ם ריקאנט\"י מליל ביה אזל סחרניה משכנא ולא אדבק ביה [כד] תדבקון אתון ותו מאי \nברכתא דברכיה משה יחי ואל ימות ותו אמאי ימות מיתה תניינא כיון דלא הוי במכירת יוסף \nותו אמאי בריך ליה ולא לזרעיה כדבריך לאינך שבטייא: \nאבל רזא דמילתא דהא ודאי שבטייא תבו מההוא חובאי' דהא צדיקי' גמורי' הוו דאי לאו \nדהוו צדיקים גמורים ותבו מחוביהון לא הוה שריי' שכינה עלייהו כד אמר יעקב הקבצו \nושמעו וגו' ואוף לא הוה מטתו שלימה אבל רזא דמילתא דאינון לא אתחייבו מיתה על מכירת \nיוסף דהא דרוש רבנן כי ימצא פרט למצוי כגון. רב הגונב א' מתלמידיו ויוסף כיון דהוא \nמשתכח גבייהו לא הוו מתחייבו עליה מיתה ומ\"מ חוב דמחייבו עליה מיתה כד הוה כתקנא \n"},{"index":5,"he":"חבו ותו חבו דישתעבדון נוכראין ביוסף דרמיז לצדיק וקב\"ה גלגל דישלוט יוסף דרמיז \nלצדיק במצראי דאל\"כ לא הוו יכלי ישראל למיפק ממצרים וכדאיתא בפ' הזוהר ומ\"ה ויקח \nמשה את עצמות יוסף למימר דבהכי יפקו ישראל ממצרים כיון דאיהו שליט עלייהו והני הוי \nרזי דעובדי דקב\"ה בענין דשליטו נוכראין ביוסף הוה סבה דשלט הוא במצראי כי היכי דתהא \nתקומה לגלותא דישראל ומדינא הוה דכיון דשבטייא גרמו דישלטון נוכראין ביוסף דישלוט \nיוסף בהון והא אקיים קצת כיון דהוו מצריים תחות רשותיה ומ\"מ כיון דלא הוה משתעבד \nבהון לא אתקן מאי דפגימו ומ\"ה הוו בען דישתעבד ממש בהו להכי אמרו לו ישטמינו יוסף \nוגו' כלומ' מי יתן והיה שישטמנו וגו' דאפלחנא ביה נוכראין והכי איהו ישתעבד בנא \nדיהא לנא כפרה וז\"ש אנא שא נא פשע וגו' ויפלו וגו' לך לעבדי' כלו' דהוו כמו דמשתעבד \nבהו כי היכי דיכפר חוביהו והוא מהדר להו התחת אלהים וגו' כלומ' אע\"ג דאתון צריכים \n"},{"index":6,"he":"דאשתעבד בכון מ\"מ לא יאות לי למעבד הכי דהא אנא בדרגא דצדיק דאיהו תחת אלהים. ור\"ע \nאשתלים בשמטייא קדמאי ואתא בהאי שמטא לאשתלמא לגמרי בתר גלגולי ומשו' הכי בזמנא \nקדמאה דאתא בהאי שמטא אתמ' ביה שכור שכרתיך למימרא דבגלגולא תניינא ישתלים לגמרי \nובכן באו בני אדם והפסיקו הדיבור: \nאור ליום ז' ה' למנחם הנה קול דודי דופק בתוך פי ואומר חזק ואמץ וגו' אעפ\"י שהימים \nהללו הם ימי אבל הנה היגון והאבל עמדו צד א' השתא דאתינא לאשתעשעא בהדך תרפנה כנפיה \nכשושנה בין וגו' כתפוח וגו'. הלא יש לך ליזהר במעשיך מאד מאד ולהזה' מדיבור לגמרי \nזול' ההכרחי לצורך הקיו' ותמי' הרהוריך ומחשבותיך לא יהון אלא בתורתי בלי שום הפסק \nאפילו רגע אהד רק בעמדך במקום המטונף כי אז אני וכל חיילותי ממתינין לך בחוץ דהיינו \nהנך ז' עולמין דאמרית לך וכמה חיילין אית לכל חד מניהון ולכן תאמר בהכנסך התכבדו \nוכו'. ודע שיותר ממה שאנו נפרדים ממך במקום המטונף יותר ויותר אנו נפרדים ממך \n"},{"index":7,"he":"כשתפריד מחשבתך מתורתי ומשניותי לכן הזהר מכאן ואילך שלא להפריד מחשבתך אפילו רגע \nא' והלא בעניינא דהוינא ביום שבת קדש והפסיק המפסיק אתן את דודי לך ומני הטוב לא \nאמנע מפיך הלא לך למנדע דשבטיי' קדישייא עבדו תשובה על חוביהון ואף ע\"ג דיוסף לא \nבעא לאשתעבדא בהו מ\"מ הא הוו מסירין בידיה לאשתעבדא ובהכי אתקון מאי דפגימו אלא \nכיזן דלא אשתעבד בהון ממש אכתי לא אתקון פגמא דילהון כדקא יאות וצריך שישתעבדו בהון \nנכראין ויסבלו הנהו עונשים אלא דבתר דסבלו עונש מיתה אתלבש רוחא דיליהון בגופא \nדוגמת גופא דמזומן לצדיקים בג\"ע ויתבו על כורסיה מלכותא וקטלו ההוא מלכא וכל הנהו \nדוכוסין והגמונים. ובמכירת יוסף עקר חובא הוה תלי בשמעון ולוי דאינון קטריגו עליה \nואינך אחין אע\"ג דהוו סנן ליה מ\"מ לא הוו עבדי ליה מדעם ביש. ויהודה לא הוה בליביה \nעליה כ\"כ ואילו הוו מקבלין מיניה הוה אמר דישבקון ליה וראובן אע\"ג דהוה שלים להצילו \n"},{"index":8,"he":"מידם מ\"מ ה\"ל למללא ליהודה ולאתייעטא במילתא לשזבא יתיה ומשום הכי חזו כלהו \nלאיענושי ואתגלגלו כלהו בהנך י' נצוצין דההיא טפה דזרעא דאפיק יוסף והיינו דקאמ' \nבזוהרא קדישא לזימנין די' קטולייא אינון י' בני יעקב ולזימנין קאמ' דאינון בני יוסף \nור\"ע אצטריף בשמטיי' קדמיי' עד דלא צריך לאתגלגלא בהאי שמטה אלא תרי זמני לחוד \nובזמנא תניינא אסתלק באתר דאסתלק דנפשיה הוה אצולה מחכמה ומשו' הכי בזמנא קמא אתא \nלעלמין שלא בכוונה כביכול כדכתיב ותצא לאה וגו' דמשמע דיעקב לא הוה ליה כוונה למלתא \nוטעמ' משום דמילין דחכמה סתים אינון ולא אינון יבאתגלייא והיינו טעמא דבזמנא תניינא \nשהה מ' שנה שלא נתגלית חכמתו. ומהאי טעמא בזמנא קמיית' אתמ' עליה חמור גרם. ובזמנ' \nתניינא אמ' ואנשכנו כחמור משום דחמורו של אברהם אבינו דאיהו חסד אחיד בחכמה דאיהו \nאב דיליה ומאי דאמר בזמנא תניינ' מי יתן לי חכם ואנשכנו כחמור לומר שהיה מצטער על \n"},{"index":9,"he":"שלא היה יכול להוצי' החכמ' לחוץ ולהכי הוה אמר דכי היכי דכי נשכין לב\"ח דאיידי \nמיניה דמא ולחותא הכי לירוב מחכמה נביעו דחכמה ולאו ליהוו מילין סתימין בליביה. \nומשה אע\"ג דאצטריף בשמטיי' קדמיי' אצטריך לאתגלגל' בהאי שמטא לאשתלמ' ואע\"ג דכתיב \nויתעבר ה' בי וגו' דמשמע דלא אצטריך למיתי בגין דיליה: \nעוד אתן את דודי לך וגו' והא בזמנא קדמא' אתא בהבל ואיענש דקטל ליה קין בגין דהציץ \nונשמתי' הוה אצולה מבינה ומ\"ה כד חזא לר\"ע אמר קמיה קב\"ה יש לך אדם כזה ואתה נותן \nתורה ע\"י כלומר כיון דנשמתיה דר\"ע הוה דחכמה ודמשה מבינה א\"ל שתוק כך עלה במחשב' \nכלומ' משו' דאיהו מכוסה טובא דנשמתי' מחכמה דאקרי מחשבה מ\"ה לא חזי לאתגלייא בעלמא \nדחכמ' כל מלוי סתימין. אבל את דנשמתך מבינ' דמינה מתזנין עלמין אוף את תתייהיב \nאוריית' על ידך ותהא ממלל בנבואה. אבל ר\"ע חכם ולא נביא דנביא באתגלייא וחכם \nבאתכסייא ואע\"ג דכתיב ולא קם נביא וגו' נבי' לא קם וחכם קם ומנו ר' עקיב' ואי תימ' \n"},{"index":10,"he":"והא כד אתיליד משה כתי' ותר' אותו כי טוב הו' דנתמל' הבית אור' דבית היינו בית \nהחכמה דהיינו מלכו' ותצפנו ג' ירחים היינו ג' עדרי צאן רובצי' עליה ותקח לו תיבת \nגומא תיב' היינו מלכות ותחמרה בחמר לקבל הנך סטר' דמקיפין לה ואלו בר' עקיבא לית \nשום מילתא מהני. הלא לך למנדע דמשה אשתלים בזמנא תניינא כד אתא בש\"ת ולא הוה צריך \nלאתגלגלא יותר וכד\"א כל שתה תחת רגליו כלומר דשת אתדבק בה\"א עילאה דכל אינך ספירן \nאינון תחותה ולא אתא בזמנא תליתאה אלא בגין ישראל כדכתיב ויתעבר וגומ'. ורזא דמילת' \nדגופי' ממש היה נאצל משכינתא וז\"ס קירון עור פניו וסו' ויקבור אותו וגו' כמא \nדאוליפתך כיון דגופיה ממש נאצל מתמן לתמן התהדר וז\"ס מה שאמ' בזוהרא קדישא דמשה מני \nלה בחייוי ואדבק בה בחייוי מה דאדב' יעקב בתר דמית והיינו משום דגופיה נאצל מתמן \nואתקרי איש האלהים כלומר הן בעודו איש דהיינו גופו נאצל מאלהים. ובפרשת פנחס איירי \n"},{"index":11,"he":"בקרבנות קרבת הכחות וסמיך ליה דבר אל ראשי המטו' לבני ישראל כלומר דלשבטים גופייהו \nידביק בבינה ולבני ישראל ידביק בז\"ס הבנין ומשום הכי פתח באיש כי ידור דהוא דוכת' \nדראשי המטות דשארי בהו וסיים בהשבע שבועה. דהוא דוכתא דבני ישראל ומשום הכי כתב זה \nהדבר דזה היינו יסוד ודבר היינו מלכות וקאמ' דיחבר להו כחד' וכן בשחוטי חוץ קאמר זה \nהדבר כדאמרן ובהכי יתבר תוקפא דהנך סטרין דרמיזי בשחוטי חוץ והא ודאי נדרים חמירי \nמשבועות דאינון בחיי המלך ומשו' הכי חלין ע\"ד מצוה דז\"ס הבנין אינון מצו' ה' \nוהארכתי בשבועה לא ינקה לומר דב\"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו אבל נדר אינו גומר \nלהתנקות ע\"י ב\"ד וא\"א דמשום דנדר איהו חיי המלך לית מאן דיזלזל ביה ובתר דאדבק \nלשבטייא בבינה ולישראל בז\"ס הבנין כתב קרבא דמדין דע\"י האי דבוקא הוה תוקפא לאגחא \nהאי קרבא ובתר הכי חלוקת השלל והאריך ביה טובא למידע כל חולק וחולק אע\"ג דהיא מילא \n"},{"index":12,"he":"ברירא ומכלא אית רזין עמיקין וכהנים ולויים אע\"ג דלית להו חולק בארץ נטלו חלק בהאי \nשלל משום דמטלטלין איהו ובתר הכי כתב מסעי ואינון לקבל מ' דינין דנחת' נפשא כד אתא \nמההוא עלמא להאי עלמא שכנגדם מ' יום של יצירת הולד וכנגדם כד נפטר מהאי עלמא ג' \nלבכי ז' להספד שלשים לתגלחת דצירופא דכלהו מ' ואוף דג' וז' מכלל ל' מ\"מ מידי חושבן \nמ' עולה והכי מ' מסעות דאזל ישראל הוו מתתא לעילא ולקבליהון הוו מ' שנין וקאמר קרא \nדטעם דכתב משה הני מסעות היינו כי היכי דנודע מוצאיהם וכו' כלומר מטלני נפשא כד \nנפקא מההוא עלמא למיתי להאי עלמא דהיינו מלעילא לתתא אבל הני מטלני דכתבינהו מתתא \nלעילא והיינו ואלה מסעיהם למוצאיה'. ואוף דתשכח תרין מטלני יתרין מ\"מ הנך תרין \nעמיקין טוב' ולית השתא עידן לגלאה יתהון. ובתר הכי כתב חלוקת א\"י ונחלת בנות צלפחד \nדרזא דנחלות רזא עמיקא הוא וכ\"ש נחלת א\"י דלא לחנם אמור לא תהוי בעבורא אחסנתא דאלו \n"},{"index":13,"he":"באורח פשטא הא קיימא לן אין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכיון דהאי בישא והאי טבא \nמוטב לזכות לטבא מלבישא אלא ודאי האי רזא דנחלה מאב לבן רזא עמיקא ואע\"ג דקיימא לן \nדההוא דרא דמדברא הוו מסטר' דיובלא ואנן אמרינן דאדבק להו בז\"ס הבנין. רזא דמילתא \nדסליקו בז\"ס הבנין ואחידו בסטרא דבינה דסמיך להו דייקא נמי דקתני מסטרא דיובלא דהא \nתרגומא דקצה איהו סטר' אבל משה נתעלה בשער חמשין דבינה ואתדבק בסטר' דחכמה דסמיך \nליובלא ומדפקיד קב\"ה למשה לאתדבק לשבטיי' בבינה דאיהו חיי מלכא כד בריך לון בעא \nלאדבק' יתהון תמן ושרא בראובן דאיהו בוכרא ואדביק ליה תמן וממיל' ידבקון שאר שבטייא \nושרי ואמר יחי ראובן וגו' וקאמר ומותא תניינא לא ימות לאו למימר דלא יתגלגל אלא האי \nמותא הוי העלם כעין מיתה האמורה במלכי' אשר מלכו בארץ אדום ומותא קדמא' דהיינו העלם \nעילאה הוי בבינה ומותא תניינא דאיהי העלם תתאה הוי במלכות וה\"ק יחי ראובן כלומ' \n"},{"index":14,"he":"יתדבק בבינה דאיהי חיי המלך ולא יתדבק במלכות דאיהי אתר דמותא תניינא. ומשום דאיכא \nלמימר כיון דמתדבק בדוכת' עלאה לא ישפע על בנוי שפע ברכה להכי קאמר ויהי מתיו מספר \nכלומר אוף דיתדבק בבינה מלכות ישפיע שפע ברכן בבנוי ודלהוי מספר דילהו כחול הים \nדרמיז במלכות. וכיוצא בזה אמ' בנפתלי שבע רצון וגו' כלומר אע\"ג דאיהו שבע רצון \nדאיהו בדוכתא עלאה טובא מ\"מ יהא משגח בבנוי לאשפעא להו ברכן מברכת ה' דאיהי מלכות \nומהאי טעמא אמר וזאת ליהוד' וגו' כלומ' דאוף דאדביק לראובן למקו' חיי המלך ואחריו \nנמשכים כלהו שבטייא מ\"מ יהודה להוי אחיד נמי בזאת ללחום מלחמות ה' ובכן ואתה שלום: \n \n"},{"index":15,"he":"פרשת הדברים \nאור ליום ז' י\"ב למנחם ישנתי ולא קמתי עד כי השמש יצא על הארץ והתחלתי לגרוס משניות \nוהנה קול דודי דופק בתוך פי ואומר חזק ואמץ אל תערוץ וגו' אעפ\"י שהיה ראוי לעזבך לא \nכן אעשה ומני הטוב לא אמנע מנך. הטוב לך אשר עשית לישן שינת עצל לבלתי קום עד כי \nהשמש יצא על הארץ כי הדלת תסוב על צירה וגו' כלומר שתנועת הדלת שלא בעת הצורך לפתוח \nאו לסגור אלא שהוא פותח וסוגר כמה פעמים תכופים דרך שחוק זה נקר' תסוב מלשון סבוב \nואמר הפסו' כי כמו בענין סבוב הדלת בענין זה אינו לא לעזר ולא להועיל כן ענין העצל \nהסובב על מטתו הוא שוכב על מטתו בלא תועלת כלל וקאמר מטתו דהאי מטה לית לקב\"ה בה \nחולק. אמר עצל וגו' העצל שאינו רוצה לעסוק בד\"ת טוען ואומר שחל דהיינו ס\"מ נצב בדרך \nדהיינו דרך גבר בעלמא להלחם עם כל הרוצה ליכנס דרך שם וכיון שכחו גדול סופו לרצוח. \nולכן יותר טוב לשאעשה רצונו ולא אלחם עמו ברחובו' וגו' ירצה שכשיוצא ברחוב העיר \n"},{"index":16,"he":"ומוצא בני אדם מתלוצצים ומדברים לשון הרע אומ' אם לא אדבר כדבריהם ילעיגו לי וכמעט \nשארצח לכן טוב לי שאחבר עמהם. והלא בפרשת' דא איכ' למבעי האי ספר' למאי אצטריך \nלמהדר אורייתא וא\"ת דחשש דילמא נשיאו יתה ה\"ל למשאל יתהון אי ידעין לה ותו אמאי קצת \nאהדר וקצת לא אהדר. ותו אמאי שאר בתוכחות והנהו תוכחות ברמז בעלמ' ואינהו חובי \nתקיפי. והנהו דלאו תקיפי כולי האי כמרגלים האריך בהו טובא. ותו אמאי דקדק ויחי במ' \nשנה וגו' ואמאי לא כתב האי ספרא מקמי הכי והמתין עד ריש ירחא בתראה דמ\"ש דאצטריך \nדלהוי בהאי זימנא. ותו למאי אצטריך למכתב אחרי הכותו וגו': \nאבל רזא דמילתא דהאי ספרא אצטריך למרמז במטרוניתא דד' ספרין קדמאין אינון לקבל ד' \nאתוון דהוי' והאי ספר' לקבל מטרונית' תתא' ולהכי כלילן ביה פקודיי' דד' ספרין \nקדמאין והיינו מה שאחז\"ל משה מפי עצמו אמרן וטעם דקצת מצות איכתיבו בהאי ס' וקצתהון \nלא לפרושי הא מילתא צריך למנדע אורחין ושבילי דמטרוני' ולמנדע יתהון צריך לאתייחד \n"},{"index":17,"he":"ג' או ד' ימים מבני נשא ובארע' קדיש' שם אתן את דודי לך והת' תקום על רזא דמלת' \nומהאי תדעון למאי אכתיבו י' הדברות וכן תנדעון מאי זכור ושמור בדבור א' נאמרו ואח' \nדבר אלהים וגו' דהא ודאי הכא איהו רזא דייחודא ומשו' דהאי ספר' רמיז במטרונית' תתא' \nאיכתיב ביה קרא דשמע ישראל לאחזאה על רזא דייחוד' ומאי דלא אכתי' בספרי קדמאי הוא \nברזא דס\"ת דלית בי' נקודין לאחזא' דכל חילין דיליה אינון במטרוני' כנוקבא דמעברא \nמדכורא. וטעמא דבשכמל\"ו לא אתמר לא בהאי ספרא ולא בספרי קדמאי אע\"ג דהוה משמע דהוה \nחזי למכתב באוריית' כיון דיעקב אמר' כ\"ש דאצטריך דלימא ליה משה דהוה בעלמא \nדמטרונית' וזכה בה בחייו מה דזכה יעקב בתר מותי'. אבל רז' דמלת' איהו משום דהאי רזא \nדמטרונית' תתא' איהו רזא עמיקא טובא ובעי לאעלמא יתיה טובא דמשו' הכי כל ספרי \nדמקובלי לא אדכרו אלא י\"ס והאי רזא דמטרונית' תתאה ליכא מאן דגלי ליה כי היכי דלא \n"},{"index":18,"he":"לטעון ביה בני נשא. כי היכי דטעה אלישע אחר ואי אוריית' גופ' אעלימ' יתה דמשום הכי \nלא אכתו' קרא דבשכמל\"ו ק\"ו דיעלימו ליה חכימי. אבל כלהו קמו בקושט' דמלתא וכל מה \nדכתבו במלכות סתם איהו במטרוניתא תתאה וביום הכפורים דרמיז לזמנ' דאתי דיהא ייחוד' \nשלים משום הכי אמרינן ליה בקול רם ומרוב התעלמות האי מילת' אפי' יעקב לא אמרה אלא \n"}]}
