{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-30","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":30,"title":"קטע 30","hebrewTitle":"קטע 30","segments":[{"index":1,"he":"בעת פטירתו משום דהוה בעי לאזדווגא בהדה בההיא שעתא מאי דלא זכה בחייו וכיון דבעא \nמשה למימר לישראל מילוי דהאי ספר דרמיז למטרוניתא תתאה קדים להו תוכחות כדי למרמז \nההוא סטרא ויתיישבון מילין בלבהון דהא כי היכי דאורייתא כלילא ממצות עשה ומצו' לא \nתעש' מצות עשה לסלקא בדרגין דקדושה. ומל\"ת לאפרשא דרגין דסטרא אוחרא הכי נמי \nהוצטרכו תוכחות לאפרשא סטר חובא והכי עבד משה וחובין תקיפין דודאי אהדרו מנייהו לא \nהאריך בהון וחובין דאכתי לא תבו מנייהו האריך בהו. וכתב אחרי הכותו כלומר בתר דאתבר \nתוקפ' דאנהו ס\"ט כתב האי ספר' דרמיז למטרוניתא תתאה ובסוף ספרא אמר האזינו השמים \nוגו' דאינון י\"ס עילאין ומשו' הכי כתב ואדברה דדבור רמיז בהו ותשמע הארץ דהי' \nמטרונית' תתאה והיינו אמרי פי דהיא אמרת ה' פי ה'. יערוף כמטר לקחי רמז בי\"ס עלאין. \nתיזל כטל רמיז למטרוניתא תתאה דמשפע' דנחית מי\"ס עלאין איהו בשופע סגי דומיא דטיפות \n"},{"index":2,"he":"מטר דאינון עבות ולא יכיל עלמא למסבל ליה וכד אתי במטרונית' תתאה איהי נקטא ליה \nומפלגא ליה לכל חד וחד כפום מאי דצריך ונחית כטל דלאו איהו עב כ\"כ ויכיל עלמא למסבל \nיתיה והיינו דקאמר כרביבים עלי דשא כלומר דמטרוניתא תתאה מפלג' לכל חד כפום חיליה \nדהא לדשא. דאיהו דקיק נחית טפין דקות כשערות דלהאי אקרו שעירים ולעשב דאיהו רב טפי \nנחית כרביבים וז\"ס מ\"ש ז\"ל זן מקרני ראמים עד ביצי כנים כלומ' דלבריין רברבין יהיב \nכפי חילייהו ולדקיקין כפי חילייהו וז\"ס פותח את ידיך דהיא יד ה' כד\"א היתה עלי יד \nה'. וקאמ' דאיהי משביע לכל חי רצון דלכל חד וחד יהיב כפי מאי דיכיל למסבל. כי שם ה' \nאקרא כלומר דשם ה' איהי מטרוניתא תתאה כד\"א זה שמי לעולם דאתמ' עלה משום דאיהי ממנא \nלאנהגא עלמין וזה זכרי אתמר על י\"ס עילאין דאינון עלמא דדכורא. לדר דר כלומר לאשפעא \nבדר דהוא מלכות' תתא' כד\"א ודר וסוחרת ובחובא דאדם קדמאה אתיהיב דוכתא לדר דסטרא \n"},{"index":3,"he":"אוחרא לאתחברא בדר דסטרא דקדושה דהא בההוא סטרא דקדושה אקרי דר דכל מה שברא קב\"ה \nברא כנגדו והיינו וקוץ ודרדר תצמיח דאתחב' דר בדר כדאמרן וקאמ' השתא כי שם ה' דאיהי \nמטרונית' תתאה אקרא כלומ' אחבר ליה בי\"ס עילאין דאקרא לישנא דחבורא וזמונא איהו \nכד\"א ויקרא אל משה. הבו גודל לאלהינו המשיכו שפעא מגדולה לאלהינו דהיינו מטרונית' \nדתמן אינון ערי אלהינו ובתר הכי כת' וזאת הברכ' דרמיז למטרונית' תתא' דאיהי ברכה \nדאברה' יצחק ויעקב וכל מאי דכתב יוסף גיקיטליי\"א בחירי במדת מלכות הא איהו במלכות \nתתאה דשפיר ידע במלתא אלא דאעלים לה. ובכן ואתה שלום: \n \n"},{"index":4,"he":"פרשת ואתחנן \nאור ליום שבת נחמו י\"א לחדש אב ה' עמך וגו' בהדי כבשי דרחמנא למה לך ואילו הוית ידע \nכמה טיבו הוה לך הוית מברך ברוך דיין האמ' בשמחה מאד כדבריכ' עליה שהחיינו והא \nבההו' זמנא תבת בתיובת' רבא וכ\"ש השת' והא אגלה לך רזין עלאין בפרשת' קדישא. והא \nאיכ' לדיוקי דאמ' ואתחנן לומ' דשרי בתחנה שהיא כנסת ישראל וחיבר לה בשמא דהויה \nדהיינו אל ה'. בעת ההיא עת היא כנסת ישראל לאמר לאלפא לבני עלמא גווני דצלותא: \nאדני יהוה חיבר כנסת ישראל עם בינה. אתה כלהו ספירן ומלילא לתפארת החילות שירותא \nדאיהי כנסת ישראל וחבר לה עם גדלך וידך החזקה ועם אשר דהיינו אבות וכנסת ישראל. \nאעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו' כלומ' דאע\"ג דחזא כמה ארעין וכמה מלכיות והאי \nארעא איהי הרים וגבעות להכי אמר אע\"ג דהוא הר הוא טוב והלבנון דהיינו בית המקדש \nורז' דמלתא דבעא למעבר בארע' ועי\"כ הוה מסתלק בלבנון דהיינו לובן עילאה דהיינו כתר \n"},{"index":5,"he":"עליון ויתעבר ה' בי למענכם כלומר לא בעא קב\"ה דאסתלק בלובן עילאה אלא דאסתלק בבינה \nמשום דאי הוה מסתלק בלובן עלאה לא הוה ליה אהדרות' להאי עלמא וישראל צריכי דליהוי \nליה אהדרותא להאי עלמא לצלויי על עלמא כד הוא בעאקו וכן בזמן חרבן הבית אתא לנחומי \nלישראל למענכם להנאתכם ולטובתכם וכן לזמן תחיית המתים יקום בהדייהו דישראל וזהו סוד \nויתעבר כלומר אשתאר בבינה כעובר בבטן דעתיד למיפק לעלמא ואלו הוה מסתלק בלובן עילאה \nלא הוה ליה אהדרותא להאי עלמא כלל. ויאמר ה' אלי רב לך טפי עדיף לך דהשתא תסתלק \nבבינה ויהא אהדרותך להאי עלמא דהאי הוא זכותא סגי. עלה ראש הפסגה וראה וגו' דע\"י כן \nתסתלק בבינה כדקא יאות ובתר כן בסוף יומייא תסתלק בלובן עילאה. ואתה שלום: \nאור ליום שבת י\"ו לחדש מנחם חזק וכו' רק כי תדבק בי תמיד ובמשניותי כאשר אתה עושה \nויותר לא תפריד מחשבותך אפילו רגע כי במה שהרהרת אלו הימים תמיד במשניותי לבך \n"},{"index":6,"he":"ואבריך הם מחנ' שכינתי וקב\"ה משבח יתך כל הימים תמיד דע\"י ההוא דבקותא תזכה להתדבקא \nבדרגין עלאין כד\"א השבעתי אתכם בנו' ירושל' וגו' דהא היא ממרא דכ\"י להיכלין דילה אם \nואם היינו דביקותא דאם תתאה בוא\"ו דאיהי תפאר' ובאם עילאה תעירו היינו אתערותא \nדכנסת ישראל לאתדבקא בתפארת. תעוררו היינו אתערותא כפול לאתדבקא לה באם עילאה. ידוע \nדהוא כנסת ישראל האהבה ה\"א ידיע דאיהי ה\"א עילאה אהבה היינו חסד כלומר לאדבקא כנסת \nישראל באימא עילאה ובחסד. עד הוא רזא עילאה ברזא דעד תאות גבעות עולם שתחפץ שי\"ן \nרמיז בבינה תחפץ רמיז נמי התם. ובאימא תתאה דאיהי ארץ חפץ בצבאות או באילות זהו סוד \nכי יצוד ציד חיה או עוף וגו' וכיסהו וגו' דחיה רמיז ביסוד ועוף רמיז בתפארת ומשום \nדאינון טמירין בין אימא עלאה ותתאה כסהו בעפר שני עפרים דתרי אמהן עפר איקרון ברזא \nדכי עפר אתה ואל עפר תשוב בצבאות או באילות היינו שפע דנחית מאלף לוא\"ו. השדה ידיע \n"},{"index":7,"he":"ברזא דשדה של תפוחי' וה\"א דהשדה רמיז לאם עלא' והיינו דסוב ודמה לך דודי לצבי וגו' \nהוא לישנא דאסחריתא כלומר כד נגיד שפעא מלעילא בני נשא עבדין ביה צדקתא וכן כד נפיק \nשפע חכמתא בני נשא עסקין באורייתא וההוא זכותא סליק לעילא ומזנין ביה עלאין ותתאין \nוע\"י נגיד תו שפעא והדר סליק זכותא ונגיד שפעא וכן תדיר ולא פסיק לעלם דוגמא דנהר \nדנגיד ולא פסיק והיינו סוב דלא תפסוק לעלמין ודמה ז\"ס כנסת ישראל דאיהי דמות סבוד \nה' וסליק לה בלך דלמ\"ד איהי רזא דמגדל הפורח באויר לצבי היינו יסוד או דביקו דאלף \nעם וא\"ו לעופר למ\"ד איהי מגדל הפורח באויר. עופר היינו בינה. והלא לך למנדע דקב\"ה \nוכל בני מתיבתא עילאה משדרין לך שלם נביאי מהימני תנאי אמוראי רבנן סבוראי גאונים \nפסקנים כלהו מברכי יתך כד את עסיק במיליהון ומכוין יתהון כמה עלמין מזדעזעין לקל \nנעימו דהנהו ברכאן שאלין ואמרין מאי האי מתיבין ואמרין האי הו' ריש מתיבתא רבא דארץ \n"},{"index":8,"he":"ישראל פסקנא רבא דארץ ישראל מחברא רבא דארץ ישראל יוסף המכונה קארו דמלך מלכי \nהמלכים חפץ ביקרו כולהו מתיבין ואמרין בריך יהא למארי עלמא והא אינון שדרוני לגלאה \nלך רזא סתימא בפרשת' קדישא אמאי הוה מתחבט מרע\"ה כולי האי לאעלא לארץ ישראל וכי \nזכותא הוה חסר. ותו אמאי לא אתקבלא צלותיה וכמה בני נשא דלא כשרין זכו למיעל לארץ \nישראל ותו מאי קאמר אעברה נא ואראה הל\"ל ואכנס לארץ ותו אמאי סתם פומיה ואמר ליה אל \nתוסף דבר אלי וגו'. ותו מאי עלה ראש הפסג' וראה וכי מה תעלה לו בראיה: \nאבל רזא דמלתא ואתחנן חיבר וא\"ו דאיהי תפארת עם תחנה דאיהי מלכות אל חיבר אל\"ף עלאה \nעם למ\"ד דאיהי מגדל הפורח באויר בעת דאית עתים לטובה ועתים לרעה כדאיתא בס' קהלת \nוקאמר דבעת טבא כיון צלותא לאמר לחברא למ\"ד דאיהו רזא דמגדל הפורח בהדי אמיר' דאיהי \nרמז למלכות ה' אתה החילות וגו' מבוארים רמיזים רבים. אעברה נא ואראה משה בעא לאעברא \n"},{"index":9,"he":"ית ירדנא למיעל לארע' דישראל משום דכיון דנשמתיה הוה מיובלא אי הוה זכי למיעל לא\"י \nהוה מסתלקא נשמתיה לעיל מן יובלא וז\"ס נ\"א אסתלק לעילא מחמשין שערי בינה ברזא דאל\"ף \nואראה דתמן הוא עולם הראיה וקאמר אעבר' את הירדן למרמז דבעא לאעברא לעילא מן בינה \nוזהו סוד ההר הטוב דאיהו יסוד. הזה והלבנון כ\"ע דאיהו לעילא מן בינה וקב\"ה לא בעא \nדיתעלה נשמתיה דמשה לעילא מן בינה משום דא\"כ לא הוה ליה דביקו בהאי עלמא וכי היכי \nדליהוי לישראל קיומא כגלותא אצטריך למיהוי למשה קצת דביקו בהאי עלמא ואוף כי היכי \nדיזכה לישראל בימות המשיח כי היכי דזיכ' להו בהאי עלמא והיינו דקאמר ויתעבר ה' בי \nלמענכם. האי ויתעבר הוא כמו תשרש כמו ודשנו את המזבח והכי קאמר ולא שבקני קב\"ה \nדאיעבר למענכם כדאמרן. עלה ראש הפסגה היינו לומר מסתייך דתסתלק לעילא בראש בינה \nדאקרי ראש הפסגה ושא עיניך וגומ' כלומר באתרא דאקרי עינים דאיהו לעילא בריש שער \n"},{"index":10,"he":"החמשין קריב לחכמ' והיינו וראה בעיניך כי שמה לא תעבור כלומ' כ\"י אקרי שם ובינה שמה \nדאיהי אתחברותא דשם עם ה' עלאה והיינו דקאמר ליה ושמה לא תעבור כלומר באתרא דשמה \nדאיהי בינה לא תעבור תמן רק תדבק נפשך ברי' יובלא כדאמרן הא הכא רזא טמירא וגניזא \nלכן אזדהר מלפנאה לבך כלל מתורתי ויראתי ומשניותי ותעסוק בחכמת הקבלה פעמים שלש \nבשבוע ואפתח לך בה פתחין להבין מה שלא הבין אדם מכמה שנים עד היום. ובכן ואתה שלום \nוגו': \n \n"},{"index":11,"he":"פרשת עקב \nבפרשתא דא והיה עקב כלומר דוהיה הוא שמא דהויה בהיפוך ואיהו מהופך למימר דוא\"ו \nדהיינו תפארת יהא קריב לן ומשום הכי ו' ברישא מקמי ה\"א ויו\"ד מקמי ה\"א ולמרמז דחכמה \nגניז וכליל בבינה ובינה איהי מתגליי' טפי מחכמ' ומשום הכי כתיב ה\"א בתר יו\"ד וקאמר \nעקב תשמעון כלומר עקב דאיהי כנסת ישראל תחברון יתה בהדי אתר דרמיז בשמיעא דאיהו \nבינה ותו תשמעון הוא לשון חיבור כד\"א וישמע שאול וגו' וקאמר אי לעקב דאיהי כנסה \nישראל תחברון עם כל המשפטים דהיינו י\"ב גבולי אלכסון. ושמר היינו כ\"י ברז' דזכור \nושמור ה' אלהיך לך וגו' והא איכא למידק דקאמר ברוך תהיה וגו'. אמאי אצטריך למימר \nמכל העמים ותו מאי האי ברכה דבריך לא יהיה בך עקר ועקרה ורובא דעלמא ליתנהו עקר \nועקרה ומאי רבותייהו וכן במה דאמר ובבהמתך. ותו במאי דאמר וברך פרי בטנך ושגר אלפיך \nלמה אצטריך לחזור לברכם שנית ותו אמאי כתיב לא ישימם שנית ותו אמאי נקט לישנא דהסרה \n"},{"index":12,"he":"בוהסיר ה' ממך וגו' דמשמע דהוו ביה וצריך לאעדאה יתהון ואחריו כתיב לא ישימם בך \nדנראה דלא הוו ביה. ותו אמאי כתיב ונתנם בכל שנאיך ולא קאמר לישנא דשימה או דהסרה \nכדקאמר ברישא. ותו דכתיב אל תאמר בצדקתי וגו' דהא כיון דחד מתרי דהוו אמרי קושטא \nאיהו דהא איהו נמי אמר כי ברשעת הגוים וגו' לא הל\"ל וברשעת וגו'. ותו אמאי בפ' \nדברים קצר בחובא דעגלא והכא האריך טובא. ותו מאי ואתנפל וגו' דמשמע דמ' יים ראשונים \nהוו משום חובא והא ודאי לא הוו אלא לקבל הלוחות וא\"כ אמאי קאמר כראשונה. ותו מאי \nהאי דקאמר לחם לא אכלתי וגו' דמשמע דהוה מצטער על מכליא ומשתייא: \nאבל רזא דמלתא ברוך תהיה כלומר לא תימא דלית לך צורכא בעממיא דהא עממיא אינון דוגמת \nקליפין לאיבא דאי לאו קליפין לא מתקיים איבא ומשום הכי קאמר תהא ברוך כל עממי' \nסחרין לך כקליפה לאילן והיינו דכתיב מכל העמים וכד תהא שלים יהון כלהון עלמין \nבשלימות והיינו לא יהיה בך עקר ועקרה כלומר בין משפיע בין מקבל לא יהא בהון מניעא \n"},{"index":13,"he":"מלנגד' שפעא בכולהו ספירו' ובבהמתך היינו בהנך סטרי לא יהון בהון מניעו משפעא דהא \nכלהו עלמין בשלימו. והסיר ה' ממך וגו' כלומר יעדי קליפין מסטרא דקדושה דאינון מהדרי \nלאתדבקא בה ומ\"ה שייך ביה הסרה וכיון דיעדי יתהון מלעיל' ממילא לא ישימם בך וכיון \nדיעדי לקליפין מסטרא דקדושה הא מכתשייא דאתיין מקליפין יהון מסירין יהבין לסנאך \nומ\"ה אמר אל תאמר וגו' בצדקתי וגו' כלומר כד תחזי דקב\"ה פקיד על ז' עממין לא תחיה \nכל וגו' לא תימא כיון דפקיד לשיצאה קליפין דטעמא הוא משום שלימו דאיבא דלית צורכ' \nבקליפין דהיינו ע\"י צדקתא דילך והיינו דקאמר אל תאמר וכו' ותדע דבזכותא ושלימו דילי \nאיהו דהא ברשע' וכו' כלומר לשציותהון והיינו ודאי משום שלימותא דילי לית לאיבא \nצורכא לקליפין לא תימא הכי דודאי לא בצדקתך וגו' דשלימו כההוא דאת חשיב ע\"י שתסתלק \nבזכותך לכ\"י בתפארת דלבבך דהיינו כ\"י דאקרייא לבב כדסלקא בת\"ת איהי סלק' בדרך ישר \n"},{"index":14,"he":"וא\"ת א\"כ דזכותא דילי לאו איהו שלם אמאי פקיד קב\"ה לשיצאה יתהון עממייא היינו משום \nדאינון רשיעין וטעמא דבפרש' דברים קיצר בהובא דעגל והכא האריך ביה משום דהתם בעא \nלאוכח' יתהון על חובין דעבדו קיצר בההוא חובא תקיפא דלאו אורח ארעא לאוכחא לבר נש \nדחוביה תקיפיה. אבל בהאי פרשתא הוה אמר להו כי היכי דלא לתנשו וידכרון מאי דעבדו. \nותו בפרש' דברים מליל עם גוברין דהוו בני עשרין או קרוב בעידן עובדא דעגל' דהנהו \nודאי אתנחמו מההוא חובא והשתא מליל עם אינון דהוו זכיכן דלא טעמו מרירותא מ\"ה האריך \nביה כי היכי דלזדהרו מיניה ואמר ואתנפל כלומר חזו כמה ביש גרמתון בההוא חובא דבזמנ' \nדסליקית לקבלא לוחי קדמא' שהיתי מ' יום ומ' לילה וגו' דאינון לקבל יצירת הולד והא \nאדביקית בהו לעילא ממלאכי השרת ובת' דחבתון אכחשתון חילא ואפסידית כל ההיא סליקא \nדהא כדבעיתי לצלאה עליכון כי היכי דתסלק צלותי לעילא אצטריכי' לאתעכבא מ' יום \n"},{"index":15,"he":"אחרנין דלא אכלית לחמא כאילו לא אתעכבית מ' יום קדמאין והיינו כבראשונה כלומר אהדרת \nכקדמייתא ובכן ואתה שלום וגו': \nאור ליום שבת כ\"ג למנחם ה' עמך וגו' רק כי תדבק בי ובתורתי וכו' והא שדרוני למשאל \nלך שלם וכו'. והא בפרשא קדישא איכא למידק מאי עקב תשמעון מה ענין עקב לענין שמיעה. \nאבל רזא דמלתא דעקב רזא למילין דמתעבדין מצד החומר כמא דעקב איהו תתאה הכי סטר' \nדחומר איהו תתאה וקאמר כי סטרא תתאה תעלון יתיה דימטי לדרגא דשמיעה דאיהו בחכמ' \nואמר ה' אלהיך לך הא אתר דשמיר' ידיע ואת' דברי' וחס' ידיע וקאמר דישפע יתהון מאתר \nדשמירה דאיהי מלכות והא רזא דבשר תאוה משום דכד ישראל שלימי לא אכלי בשרא וכדאיתא \nבספר הזוהר ועל דא אצטעיר משה כד שאילו ישראל בישרא ואי הוה מרע\"ה נכנס עמהם לא\"י \nלא הוו אכלי בישרא ובימי משה אכלו מנא דאיהו משמיא ותלתין יומין בתר מיתתיה נמי \nאכלו מנא בגין דכל תלתין יומין הוה נפשיה דבקה בישראל ומההוא דביקו הוה נחית להו \n"},{"index":16,"he":"מנא ובתר תלתין יומין אסתלק לעילא לעילא ופסק מנא לגמרי וקאמר קרא כי ירחיב ה' \nאלהיך את גבולך דתהא דביקותך באתרא דרחובות דהיינו בינה ועכ\"ז תאמר אוכלה בשר בגין \nנפשך המתאוה. וזבחת מבקרך דרמיז לגבור'. ומצאנך דרמיז לת\"ת. הזהרני מאד לכתוב כל \nהנאמר לי וללמד פעמים ושלש בשבוע בחכמת הקבלה ושיפתחו לי בה פתחים גדולים. עוד \nהזהרני פעמים אחרים ללמוד בחכמת הקבלה לפחות פעם א' בשבוע ב' שעות או יותר ויפתחו \nלי בה פתחים גדולים: \nאור ליום שבת י\"א לאלול ה' עמך וכו רק כי תדבק בי וביראתי ובמשניותי לא תפריד \nמחשבותיך אפילו רגע א' ותמאס הנאות העולם והזהר מלהתענג במאכל ובמשתה רק כאשר \nהורתיך ואחר שזכית להיות כ\"כ בתענית ראוי לך להתנהג בקדושה ובטהרה וכשאתה אוכל על \nכל לעיסה ולעיסה הרהר בד\"ת ובכן יהיה המאכל קדוש דוגמת הקרבן וז\"ש כי לא על הלחם \nלבדו יחיה האדם וגו' כלומר כשהאדם אוכל לבד לחם בלא ד\"ת לא יתפרנס ויחיה בכך אבל \n"},{"index":17,"he":"תדע במה יחי' האדם ויתפרנס על כל מוצא פי ה' כלומר כשבשע' אכילה יהרהר בד\"ת שהוא \nמוצא פי ה' יחיה האדם אז יחיה אדם ויתפרנס במעט שיאכל שיתברך המזון שבמעיו על \nהרהורו בד\"ת והזהר שתתנהג עם הבריות בנחת ולא תכעוס בשום פנים שבעולם אף על קנאת ה' \nלא ישלוט בך הכעס כי זה כלל גדול: \n \n"},{"index":18,"he":"פרשת ראה \nאור ליום שבת כ\"ז למנח' שנת ש' זמן המגפה ה' עמך וכו' והא איכא למידק מאי ראה אנכי \nוכו' דמאי לישנ' דראיה דנקט ותו מאי נותן דקאמר דהא במילין לא שייך לישנא דלפניהם. \nותו מאי היום דקאמר אבל רזא דמילתא דכי היכי דאיכא אברין לגופא איכא אברין לנשמתא \nואע\"ג דאיהי רוחנית ע\"י מלבוש' דאתלבש ביה מתחזיין בה אברין כמא בגופא. וברכאן \nולווטין דנחתין מלעילא למפעל בהאי עלמא אית בהו ממשותא ואחזיין להנהו זכיכי נפשא \nומרע\"ה אחזי להון ברכאן ולווטין ממש נחתין מלעילא בממשותא ומשום הכי אמר להון חזי \nבעיני נשמתא ותסתכל ותחזי מלתא דתמיה' דהיום בעוד דאתון דבקין בגופא אנכי נותן \nלפניכם ברכה וקללה נתינה דאית בה ממש ושייך למימר בה לישנא דנתינה ולישנא דלפניכם \nומשום דלא הוה אפשר למחזי האי מלתא אלא יחידי סגולה דנשמתהון זכא' ביותר משום הכי \nאמר להו ראה בלשון יחיד כלומר יחידים הם אותם שיראו זה וכל עמא זולת הנהו יחידים לא \n"},{"index":19,"he":"נחתו לעומקא דמלתא וסברו דראה דקאמר היינו לומר שישגיחו בדבריו. וקאמר אנכי דרמיז \nלכנסת ישראל דהאי ממשותא דאית בברכאן ולווטין אתי מסטרא דכנסת ישראל דאיהי מנהגת \nהעולם ואתה שלום: \nאור ליום שבת כ\"ח לאלול שנת ש\"ט ה' עמך וכו'. רק כי תדבק ביראתי במשניותי ולא תפסיק \nמחשבתך אפי' רגע א' ואזדהר ממחשבין דמעיילי בלבך יצה\"ר ונחש וסמאל אוקיד יתהון בקש \nדק\"ש וייחד לבך בתפלה ובטל כל הנך הרהורים דרדפין אבתרך כי אליך תשוקת' ואתה תמשול \nבהם וייחד תמיד כל מחשבתך לי וטוב לך ודקדק הנהגת מזוניך ומחשבתך דבקה בי כדעבדת \nהאי תרי שבועייא אלא דאת בעי לייחדא מחשבתך לי טפי ותבטל כל הנך הרהורין לגמרי ולא \n"}]}
