{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-33","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":33,"title":"קטע 33","hebrewTitle":"קטע 33","segments":[{"index":1,"he":"ויחתון יתה לנחל איתן אשר לא יזרע וגו' דמדי דלא עביד פירין רמיז לההו' סטרא כדאיתא \nבזוהרא קדישא ונחל איתן דאיהו קשה רמיז נמי לההוא סטרא והוו ערפין לה דאיהי מיתה \nאכזרית כי היכי דעבד ההוא סטרא לההוא חלל וע\"י ההוא עובדא משתליף נפשא דההוא חלל \nמההוא סטר' ובהכי מתקן פגימו דה\"א בתראה. והאי הוה פלוגת' דת\"ק ור\"י בזקניך ושופטיך \nדמר אמר שלשה ומר אמר חמשה למ\"ד שלשה רמיז לשלשה עדרי צאן רובצי' עליה דאינהו איבעו \nלנקמא נוקמ' דמטרונית' והיא כבודה בת מלך פנימה. מאן דאמ' חמשה לרמוזי דה\"א בתרא' \nגופה תיקום נוקמאה. והוו אמרי ידינו לא שפכו את הדם הזה כלומ' לאו אנחנ' מצטערין על \nדמא דא דהא פרע חובי'. קב\"ה לא עביד דינ' בלא דינ' אבל אנחנ' מצטערין על דידינו לא \nשפכו את הדם הז' דהוה נפקא ע\"י סטרא דקדוש' ולא ע\"י דההוא סטרא. ותו דהוו מבררין \nליה מיתה יפה ועינינו דהיינו סנהדרין דאינון עיני העדה. לא ראו בדינו דהוו מהפכין \n"},{"index":2,"he":"בזכותיה. ולא הוה משתאיב נפשיה בההיא סטרא. והשתא ע\"י האי עובדא דעבדוה הא אשתליף \nנפשיה מההוא סטרא ואתדבק בסטרא דקדושה. כפר לעמך ישראל כלומר קנח והעבר רוח הטומא' \nדלא יקרב להו דכפר לשון קינוח כמו בעא לכפורי ידיה בההוא גברא. אשר פדית ה' כלומר \nכי היכי דהוו בגו סטרי מסאבי ופרקת יתהון מתמן ואעברת מניהון רוח הטומ' הכי אעבר \nיתיה עכשיו. ונכפר להם כלומר ע\"י האי עובדא יתקנח ויתעבר רוח הטומאה אפי' מדמא \nדההוא חלל דאע\"ג דדמא איהו מדורא מסטרא מסאבא הכא ע\"י האי עובדא יתעבר מניהון \nומתמן. והא כללות דהאי עובדא תלי ברזא דנפש רוח נשמה כמא דאוליפתך ברזא דחליצה דהא \nנפיקו דעגלא איהו עובדא ממש ואיהו לקבל נפש ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה לקבל \nנשמתא דאיהי דקיקה והכי הוי דבורא ורחיצת ידים הוי לקבל רוח דאיהו ממוצע בין \nתרוייהו והכי האי רחיצה לא הויא עובדא שלימה דלא הוי אלא לאעברא מסאבותא ובה משתלמי \n"},{"index":3,"he":"נמי. ומשום דהאי עובד' איהו לאהדרא נפשא דקדוש' לאתרא דבהכי הוי שלימו דסטרא דקדושה \nלהכי סמך לה פרשת בכורים דעניינא דילהון הוי כי האי גוונא דפירי ידיע דנפקי מכ\"י \nולהכי מייתי בכורים לאהדרא היכא דנפיק מינה ומנח להו בטנא דרמיז לה ומייתי להו לגבי \nכהן דאיהו איש חסד דאיהו ראש ז' ספירות הבנין. והניחו לפני מזבח ה' דרמיז בבינה \nוהכא נמי מתייחדי והכא נמי בעובדא דלקיטה והנחה בטנא והבאה אינון עובדי. ואינון \nלקבל נפש. ואמרת אליו הגדתי וגו' ארמי אובד אבי איהו לקבל נשמה ותנופה והנחה לפני \nה' זהו אינון עובדי ולאו עובדי לגמרי ותו לקבל רוח דאיהו ממוצע בין נפש לנשמה. ואין \nמביאין בכורים אלא משבעת המינים דאינון לקבל שבע ספירות הבנין וכל אינון איבין תלי \nמניהון. וכן אין מביאין קודם שבעה שכבשו דלא ליהוי רשותא אחרא בארעא. וכן אין \nמביאין קודם שבעה שחלקו דכל זמן שלא חלקו אכתי הוה לההוא סטרא קצת תפיסו תמן דומיא \n"},{"index":4,"he":"דהיכא דאית ביה קליפה מרירה דממרר לקצת מאיבא וכן כד מקלפין קליפ' מאיבא לא אפשר \nאלא א\"כ יקלפון קצת מאוכל ומשום הכי אבעי ליה דלא אשתאר לקצת מאיבא שום צד תפיסה \nלההוא סטר באיבא ולא בארעא כד ייתון בכורים. ומ\"ה אין מביאין אותם אעפ\"י שכבשו עד \nשיחלקו. ושארי מארמי אובד אבי משום דאברהם ויצחק אע\"ג דהוו להו ישמעאל ועשו לאו \nרבות' עבדו לאחוהון דאיכא למימר דאחוה גרמא להון אבל ארמי דלא הוה ליה אחוה עם יעקב \nהא ודאי הוה מאב' ליה אי לא דחס קב\"ה עליה. ותו דהכא רמיזו ארבע גליות. ארמי היינו \nגלות בבל וקאמר אובד אבי משום דבזמנא קלילא נסבו נשים נכריות ואבדו יהידותא וייחס \nאבהותא דיליהון. וירד מצרימה וגו' וירעו אותנו וגומ' רמיז דבגלות מצרים משתעי. \nויענונו רמיז לגלות יון דעניונא בכמה עינויין וגזרות. ויתנו עלינו עבודה קשה רמיז \nלגלות אדום דאתמשך כל כך זמנא וגזרו כמה גזרות. ומכל מקום עניינא דבכורים ועגלה \n"},{"index":5,"he":"ערופה איהו לאהדרא סטרא דקדושא לאתרא דבהכי הוי שלימו דשפעא וברכתא נגיד בכל עלמין: \n\nוהכי הוי סילוקא דצדיק מעלמא ומשום הכי פקיד קב\"ה לא תתגודדו וגו' דאנהו דפלחי \nטעוות' הוו מתגודדי' על מתיהון משום פגימו דמטי לסטר מסאבא דיליהון. במיתת ההוא \nמיתה דיליהון. אבל דישראל לאו הכי אלא כי היכי דכי מתיליד רביא חדין כולי עלמ' בגין \nדאתי שפע ברכה לעלמא במיתי נפשא חדתא לעלמא. הכי נמי בסליקו דצדיקייא נפקין כמה \nמשריין קדישין לקדמותיה ובהכי מתקדשי עלמין כולהו ומתוסף בהו רוח קודשא והיינו רזא \nדרבי כד נח נפשיה דעליוני' מבקשים את רבי ותחתוני' מבקשים את רבי ואע\"ג דעליונים \nניחא לון דצדיקי דיהון בהאי עלמא ומולפי עלייהו זכו קמי קב\"ה היינו מקמי דמטא \nזמנייהו לאסתלקא מעלמא אבל כד מטא זמנייהו לאסתלקא מעלמא אינון מהדרין דיסתלק מעלמא \nכי היכי דיסתלקו אינהו בסליקו עלאה משל למה\"ד למלך שמסר בריה לפרגודא דכל עבדי מלכא \n"},{"index":6,"he":"דיכלין למילף זכו על ההוא ברא דמלכא אינון מסתלקין בסלוקא עלאה קמי מלכא וכד מטי \nזימנא לאסתלק' מההוא דוכתא ולסלקא לדרגא דמלכותא כל מאי דיכלין למעבד דיסתלק לעילא \nעבדין דבסליקו דיליה דמלכותא מסתלקין אינון בסליקו עלאה טובא והכא נמי כל זמנא \nדצדיקא איהו בעלמ' עילאי כולהו מולפי עליה זכותא דיתקיים בעלמא כי היכי דיעביד \nעובדין טבין דע\"י כך מסתלקי אנהו ונתעלו וכד מטא זמנייהו לאסתלקא מעלמא עילאי מהדרי \nובעו דיסלק מעלמא כי היכי דיסתלקו אינהו בסלקותא עלאה טובא יתיר דכד מסתלק' צדיקיי' \nמעלמא כמה משריין דקדושא נפקין לקדמותיה ובהכי מתפתחין כמה מבועי שפעא וברכה \nומתברכין עלמין כולהו. ושפחתו של ר' היינו גופא דיליה דאיהו מלבוש' דנפש' דהוה זכיך \nובריר וכשזקף י' אצבעותיו וגו' ואמר לא נהגתי אפילו באצבע קטנה וכו' דהיינו כ\"י \nדאיהו קטנ' וכל הנאין וכסופין בה תליין וכיון דאמר דלא אתהני בה ממילא משמע דלא \n"},{"index":7,"he":"אתהני כלל וכיון דחזא גופא דמטא זימנא לאסתלקא מעלמא הוה מהדר לאשתארא בעלמא קצת \nכדי לקיימ' שום מצוה בההיא שעתא ומ\"ה אמר יהי רצון שיכופו תחתונים וכו' וכיון דחזא \nדהוה מצטער טובא ומגו צערא לא הוי יכיל למעבד שום מצוה אמר כיון דכן הוא יהי רצון \nשיכופו עליונים. הא קאמרן דבאהדרותא דנשמתא דצדיקא לאתרא מתוסף קדושה וברכה לעלמא \nוהיינו טעמא דעגלה ערופא ודבכורים כדאמרן וטעמא דבתרי שתא קאמ' מעשר ב' ובג' מעשר \nעני היינו דב' שני קדמאי רמיזין לחסד וגבורה דאינון תרין וב' שני תניינ' רמיזן לנצח \nוהוד דאינון נמי תרין ושתא ג' רמיזא בננסת ישראל דמקריא עני והאי מצוה רמיז' נמי \nבנפש רוח ונשמה דהא כ\"י רמיז לה נפש ויסוד דאיהו בין נצח והוד רמיז לרוח ותפארת \nדאיהו בין חסד וגבורה רמיז לה נשמה והשת' דהאי ג' מצות עגלה ערופה ובכורים ומעשרות \nכל חדא רמיזא לנפש רוח נשמה הא אינון תשעה לקבל תשע תקיעות דר\"ה דאינון שלש של ג' \n"},{"index":8,"he":"ג' לקבל עשר ספי' דעשיראה כלילא מט' ובתר דאשתלימו ואתכלילו בי' ספירן אתחזו לקבלא \nלווטיא אינון י\"א לקבל כתרין דההוא סטרין דאינון י' וחד על גביהון לקבל ספירן \nדקדושה דגם את זה לעומת זה עשה האלהים ורזא דנקט הני פקודייא טפי מאוחרנין ליתבא \nהאי אצטריך למנדע כל דרגי וכתרי דההוא סטרא ובתר הכי למנדע רזי דהני פקודייא ומניה \nתנדע אמאי אכתיבו הני פקודייא גבי לווטייא טפי מאחריני ועוד אתן את דודי לך. ובתר \nהכי אתחזו לווטיא יתהון במוסרא דמוסרא איהו שלימותא טפי מברכתא ואילו הוו בני נשא \nידעין שלימותא דמוסר' הוו קריין ליה תדיר והוו חדאן ביה טפי ממאי דחדאן בברכתא \nואע\"ג דבכל פרט ופרט איכא תלי תלים של הלכות ועוד תדע קצת מניהון מ\"מ כלילא דיליה \nאיהו לאזהרא לישראל מלמיחב ואידך מוסרא והאי דמו למוסרא דאבא ואימא דאימא רחימא \nטובא לברא וכד לקי ליה לקי ליה ברחימו ואבא לא מגזם ליה כולי האי ולקי ליה בקשיו \n"},{"index":9,"he":"טפי. והכי מוסרא קמא הוי מאבא דהא ארבע' ספרי קדמאי רמיזו בספירן עילאין ולהכי \nקללות דבתורת כהנים הוו חמירין ותקיפין והני קללות דבמשנה תורה הוו מאימא דאיהי \nמלכות ולהכי הוו קללות דבה טובא בשיעור' וקלילין בתוקפא דלא הוו תקיפין כ\"כ כמו \nקללות קדמאי. ומאי דכתב בהו והתמכרתם שם היינו בזמן שמד' דתעבדון גרמיכון כאילו אתם \nמזדבנין שם לעם אחר כעבדים ואמהן כי היכי דיחפון עליכון ואין קונה כלומר ההוא זבינו \nדיליכון לא יהא באורח מכר וקנין אלא דתחזון גרמיכון כאילו אתון מזדבנין ולא אתון \nמזדבנין. ובמאי דאמרית לווטייא הוו טבין טפי מברכאן דכתיב מוסר ה' בני אל תמאס וגו' \nדהא איכא למידק מאי מוסר ומאי תוכחת ואמאי גבי מוסר נקט תמאס וגבי תוכחת נקט תקוץ \nותו אמאי כי את אשר יאהב ה' יוכיח דמהדר לאל תקוץ בתוכחתו. ואמאי לא אהדר נמי למוסר \nה' אל תמאס כי היכי דאהדר לאל תקוץ בתוכחתו: \nאבל פירושא דמלתא דמוסר מקרי מאן דמייסר לבריה או לחברי' מלמיהך באורח בישא. ותוכחת \n"},{"index":10,"he":"הוי מאן דמדריך ליה באורח טבא דמוסר הוי סור מרע ותוכחת הוי עשה טוב. ומשום דכד \nמפרישין לבר נש מאורחא דתפנוק דיליה איהו מאיס למאן דמפרי' ליה להכי קאמר גבי מוסר \nאל תמאס. ומשום דכד מוכיחין לבר נש למיהך באורח טבא והדר מוכיחין ליה כמה זימנין \nאיהו קץ בכל כך זמנין דמוכיחין ליה משום הכי גבי תוכחת נקט ואל תקוץ והדר קאמר כי \nאת אשר יאהב ה' יוכיח משופ דבתורה איכא כמה וכמה זימני מזהר למיהך באורח טבא ואיכא \nלמיחש דיקוץ בר נש בהנך תוכחת ואמר אל תקוץ בהם דמשום אהבה רבא דאית ליה עמהון מהדר \nליה זימנין סגיאין לאוכחא יתהון והדר קאי לרישא דקאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס. \nואמר וכאב את בן ירצה כלומר דבר נש מתייסר מבעלי דבביה דאי בעל דבביה מחרף ליה \nבעבירה דאיהו עבד איהו אזדהר מלמעב' ההוא עבירה כי היכי דלא יחרף ליה חבריה אשתכח \nדההוא בעל דבביה הוה סבה למהדר האי גברא בתיובתא מההוא עבירה אבל ההוא בעל דבבו לא \n"},{"index":11,"he":"אכוון לכך. אבל כד קב\"ה מייסר לבר נש אינו על הכוונה הב' אלא על הכוונה הראשונה כי \nהיכי דלשבוק אורחא בישא והשתא קאמר כיון דקב\"ה לא מייסר לך אלא כדי לאפרשא לך \nמאורחא בישא ולא איבעי לך דלא תמאס אלא דתרחם ליה כיון דמכוין להנאתך ולטובתך ולא \nלחרפא לך כעין ההוא בעל דבבך דמחרף לך והיינו דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' \nאלהיך מייסרך כלומר איהו מכוון לייסר יתך כאב דמייסר לבריה דאיהו מכוין לאפרשא ליה \nמאורחא בישא ולא כההוא בעל דבבא דחברי' מתייסר על ידיה דלא אכוין איהו להכי. אם כן \nדין הוא שתקבל מוסר דקב\"ה ברחימו סגיא וכו'. ואתה שלום: \n \n"},{"index":12,"he":"פרשת נצבים \nשבת פ' נצבים איכא למידק אמאי אצטריך למהדר לאעלא יתהון בקיימ' הא כבר עלו בסיני \nבקיימ' ותו דחזינ' דמרע\"ה אמר לעברך בברית וגו' ולא חזינ' דישראל אתיבו מידי וכ\"ת \nדמסתמא אתיבו ליה מלתא וקבלוה אלא שהכת' קצר קשה דא\"כ מאי האי דאמור רבנן מכאן \nמודע' רבא לאורייתא דכפה עליהם הר כגיגית וכי הדור קבלוה בימי אחשורוש נמי איכא \nלמימר דהות בה מודעה שהרי היו מסורים להשמיד להרוג ולאבד. ותו דהיכי אפשר לומר דלא \nקבלו אורייתא בהר סיני אלא מגו אונסא דכפה עליהם הר כגיגית דהא חזינן דברצון טוב \nקבלוה עלייהו והקדימו נעשה לנשמע. אבל תירוצא דמלתא דבסיני אע\"ג דהקדימו נעשה לנשמע \nהיו אנוסים לפי שהיו במדבר שמם ולא היו יודעים שום דרך ולא היה להם שום מזון כי אם \nהמן וזהו דוגמת כפיית ההר כגיגית ומ\"ה השתא דהוו בסוף הארבעים והיו בבחירתם רצה \nמרע\"ה להעבירם בברית משום דהוה אפשר למיסק אדעתא למהוי מודעה רבא בקבל' קמייתא \n"},{"index":13,"he":"והיינו דאמר להו פן יש בכם איש או אשה וגו' כלומר ח\"ו מלחשוב כי האי מלתא על כולהון \nאבל אי אפשר למיסק אדעתא כי האי מלתא הוא איש או אהבה וגו' ואינון לא אהדרו ליה \nמידי משום דשתיקה כהודאה דמיא ואכתי הוא מודעא. דאיכא למימר דשתיקה לאו כהודאה \nדמייא ומשום הכי הדור וקבלוה בימי אחשורוש: \nאור ליום שבת כ\"ה לאלול חזק ואמץ וגו' וכל אשר אתה עושה ה' מצליח ויצליח רק כי תדבק \nבי בתורתי וביראתי כאשר עשית בקצת שבועות וכמשפטן דלא לאתנאה ממילי דעלמא כמו \nדאזהרתיך ולא כאשר אתה עושה רק תדבק בי כאשר צויתיך ואזהרתיך ואהיה עמך ואזדהר \nלמגמר למנדע כל שיתא סדרי משנה קודם יום הכפורים ואזדהר למגמ' קבלה ולא תתרפה מינה \nבשום פנים דהא לך זמן רב דאתרפי' מינה ולי' את ידע כמה עלויא למגמר בה. חשף ה' את \nזרוע קדשו וגו' הא איכא למידק מאי ניהו חשף מה לי דיהא זרועא חשיפא או מכסייא. ותו \nאמאי קאמר וראו כל הגוי' דמשמע דישראל לא יראו: \n"},{"index":14,"he":"אבל רזא דמלתא דזרוע היינו סטר שמאלא וקאמר דיפריש מניה קב\"ה קליפין דמדביקין ביה \nויהא קודשא לחודיה והיינו זרוע קדשו. וקאמר חשף דיהא זרועא קדישא מגלייא ואז ייחזון \nעממיא דלית תוקפא בקליפייא אלא כל תוקפא איהו בקדושה והיינו ישועת אלהינו דהא \nאלהינו דאיהו רמיז למית הדין איהו עביד ישועה והם עמך ונחלתך וגו' כלומר דישראל \nנשמתהון מסטרין עלאין ולהכי רחים קב\"ה להו דהא עשר ספירן אינון וישראל אינון \nלקבלייהו דהא כהנים לויים וישראלים רמיזי לחסד גבורה ת\"ת. ובכהני איכא תלת דרגין \nכהן גדול וכהן הדיוט וכהן משוח מלחמה ואינון לקבל חסד נצח מלכות. ובלויים איכא נמי \nתלת דרגי משוררים משוערים ומשא בכתף בזמן המשכן והא אינון לקבל גבורה הוד מלכות. \nובישראל נמי איכא תלת דרגי מארי חכמה לקבל תפארת דהא תפארת איהו נובלות חכמה עילאה. \nומארי עושר לקבל יסוד דעותר' ושפעא דספירן כולהו נגדי ביה. ומארי עובד' לקבל מלכות \n"},{"index":15,"he":"דאיהו עלמא דעובד'. ובמאי דאמ' ונחלתך איכא למידק דלא אפשר לפרושי דירית להו \nמאחרינ' דהא כתיב ביה אני ראשון ואני אחרון: \nאבל רזא דמלתא דאמר לקב\"ה הא אינון עמך כלומר נשמתהון אתייא מז' ספירות הבנין ותמן \nאתיין מלעילא מתלת עילאי דז' ספירן הבנין ירתו להו מתלת עלאי ומשום דנשמתהון אתיא \nמלעילא ומתגלגלי מספיר' לספיר' עד דמטו למקום פריחת הנשמות להאי עלמא א\"ה. אשר פדית \nכלומר כמו דקליפין סחרין לקדושא הכי הוו ישראל משתקעין ביני אומי' וקב\"ה פריק יתהון \nבכחך הגדול וגו' כחך היינו בינה דאיהי תוקפא דשאר ספירן. הגדול היינו חסד. ובזרועך \nהגדולה היינו גבורה ומשום דנשמתהון דישראל אתיין מספירן עלאין אמר משה וסלחת \nלעונינו ולחטאתינו ונחלתנו דהא חובי תלת אינון חטאת עון פשע. ועוד איכא רביעאה \nהמסורו' והמיני' וכו' וחילול ה' והא אינון לקבל ד' קליפין דהא קליפה עילאה דאגוזא \nאיהו מריר טובא. ואתהנון מינה בני נשא לצביעת מאני' וקליפה תניינא איהי תקיפא טובא \n"},{"index":16,"he":"ואתהנון מינה בני נשא לאוקדא ואינון לקבי עון וחטאת דלאו אינון תקיפין כולי האי. \nאבל קליפה שלישית לית מינה הנאה כלל וכן קליפה רביעית לית בה הנאה כלל אדרבה אי בעו \nלקלפה לא יכלין עד דנסבין עמה מאוכלא ומ\"ה הני שני קליפין רמיזין לפשע ומסורות וכו' \nולא אדכר לישראל אלא עון וחטאת ולא פשע. משום דנשמתייהו אתיין מדרגין עלאין ומשום \nדאתיין מדרגין עלאין גזר עמהון קב\"ה ברית דהא ברי' איהו דגזרי מידי לתרי גזרין \nדאיהו למרמז דהנך דגזרין קיי' אינון מלאחד' והכי גזר קב\"ה קיים עם ישראל למרמז \nדאינון רבקין ביה דהא נשמתהון אתיין מדרגין עלאין ולהכי קאמר בפ' קדישא דא: \nאתם נצבים היום כלכם וגו' הא איכא רמיז רזייא דנשמתין איך קיימין אתם נצבים היום \nהיום אתם נצבים. היום נצבים אתם. אתם היום נצבים. נצבים אתם היום. נצבים היום אתם. \nדהא בתר מוסר' דאיהו לאכנעא תוקפא דמלבושא דרזי דחוייא דאיהו גופא ובהכי מתעלייא \n"},{"index":17,"he":"נשמתא וקאמר אתם דהיינו נשמתין. נצבים אית לכון קיום ועלוייא ע\"י דאתחלש גופא \nבלווטייא דמוסרא דהא מאן דממלל עם חבריה מסתכל באנפויי כאילו לא מליל אלא עם \nאנפויי. הכי אמר הכא אתם נצבים עם נשמתין ממלל ולאו למגנא אמור רבנן אתם גם אתם \nלרבות שלוחכם דהא אתם היינו נשמתין ושלוחכם היינו גופין ומה אתם בני ברית דקב\"ה \nדאמרן אף שלוחכם דהיינו גופיכם יהיו בני ברית כלומר דיהון דבקין בקב\"ה. שופטיכם \nשוטריכם זקניכם שופטיכם היינו חסד דאע\"ג דאיהו חסדא ורחמי דינא כליל ביה כמא \nדאוליפתך דאיהו דיינא דפסיק דינא ומ\"מ לא מתעסק למגמר דינא. אבל שוטר דרמיז לגבורה \nאיהו גמיר דינא וכייף דיקבלון ליה עליהון. זקניכם רמז לתפארת איהו רמיז לישראל סבא: \n\n"},{"index":18,"he":"אז הגיה ה\"ר שלמה. ישראל אין כתיב כאן אלא ראשיכם שבטיכם זקניכם והנה כנור מנגן \nמאליו ואומר הלא אעפ\"י שלפעמים אני מפרש שום פירוש על פסוק שאינו כן הלא לפי מאי \nדאיהו ברעותך אני אומר ומ\"מ פירושא דאמינא קושטא איהו ועלך רמי ליתובי ליעל פסוקא \nכדכתיב והיינו דכתיב אכן רוח היא באנוש כלומר לפום מאי דאית ברעותא דבר נש הכי \nמחזיין ליה. ונשמת שדי תבינם כלומר אעפ\"י כן האי דמפרשי קושטא איהו ואיבעי דיבינון \nיתיה על קרא כדכתיב והיינו דכתיב וביד הנביאים אדמה. כלומר אע\"ג דתחזי בקצת נביאי \nדלא הוי בלשון צח ואוף דאיהו באורח משלים כגון נבואת זכריה לאו מיניה הוא דאנא חזון \nהרבתי אלא ממאי דסליק בדמיונא דנביא' אתו הנך משלי' ולשון דלאו צח. ואהדר לעניינא \n"}]}
