{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-35","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":35,"title":"קטע 35","hebrewTitle":"קטע 35","segments":[{"index":1,"he":"וגם תזהר מן היין ולא תשתה כי אם מעט ומזוג יסירו הבגדים הצואים מעליך והלבש אותך \nמחלצות לנפש. מעטיפה לרוח. שהרונים לנשמה. כי היין משכן ס\"מ הרשע ובהתרחקך ממנו \nובהשים לבך קן ומשכן לתורה תכפה אותו תחתיך לכן חזק ונתחזק בכל אשר דברתי אליך \nואזכך לעלות להר הצבי ושם אתן את דודי לך ואהברך בעה\"ז וטוב לך לעה\"ב אם תשמע לדברי \nוסוד העה\"ז והעה\"ב מסוד עמינו וערי אלהינו תדענו ואתה שלום וכל אשר לך שלום: \n \n"},{"index":2,"he":"ספר ישעיה פרק כו \nישעיה סימן כ\"ו אור ליום ו' י\"ז שבט נפשי אויתיך בלילה וגו' אמר לי איויתיך מבעי \nליה ותו אמאי בלילה ולא ביום ותו מאי אף רוחי. והא רוחא עדיף מנפשא והיכי מייתי לי' \nבאף ותו אמאי גבי נפש אמר בלילה וגבי רוח אמר אשחריך ותו מאי כאשר משפטיך לארץ וגו' \nמה ענין זה לרישא דקרא. אבל רזא דמלתא דבר נש בלילה לביה מפנא ממולי דעלמא ומייח' \nלמילי דאורייתא דמשום הכי אין רינה של תורה אלא בלילה אבל בתם לא יכיל לפנאה לבי' \nהכי והאי איהו לפנאה דאיהי גסה אבל רוח דאיהו דקיק אפי' ביום איהו מפנא וכד איהו \nשרי בבר נש לא מבעיא כד מטי ולא מטי אלא אפילו כד איהו בקרבו של אדם לביה ואפילו \nנפשיה דבר נש מפנא והיינו אף רוחי וגו' כלומר כד רוחי בקרבי אף נפשי אשחרך כלומר \nאפילו בשחר אנא מפנא לפולחנך. וקאמר תדע דכן הוא דהא כד משפט דאיהו תפארת מתחבר עם \nארץ דאיהו מלכות צדק דאיהי מלכות דאתקרייא צדקה כד איהי בלחודאה כד מתחברא בתפארת \n"},{"index":3,"he":"דמתקרייא צדק לשון זכר ומינה ממשיך מזונא לעלמין כלהו והיינו למדו יושבי תבל. והכא \nנמי כד מתחברן נפש ברוח מתעלייא נפש ואפילו ביום יכיל לפנאה לביה לפולחנא דקב\"ה. \nוהכי אבעי לך למעבד לפנאה לבך תדיר לדחלתי ויהרהרא תדיר במשניותי. אמצאך בחוץ אשקך \nנשיקין דרחימו כד\"א ישקני מנשיקות פיהו. גם לא יבוזו לי כלומר דכד בר נש אזיל \nומהרהר בשוקא חשבין בני נשא דאיהו שטיא כד תהרהר במילי דאורייתא גם לא יבוזו לי. \nוהא אתינא לאודעותך מילין סתימין דקב\"ה וכל בני מתיבתא שדרוני לאודעותך הלא לך \nלמנדע דנתיב אית בכ\"י דאקרי נתיב הנאבד דסחרן ליה סטרין אחרנין ואיהו דקיק ומשום \nהכי אקרי נתיב וכד זכי למיעאל ביה איהו רחב טובא ואיקרי אורח ומתמן מסתלק עד ת\"ת \nדאקרי יום כד\"א ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום וכד עיילין בההוא \nנתיב נחתין לתתא ט\"ו דרגין דלקבליהון ט\"ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים \n"},{"index":4,"he":"ולקבליהון ט\"ו שיר המעלות והאי איהו רזא דאמר לחזקיה להשיב צל המעלות אשר ירדה \nבמעלות אחז כלומר דבחובי אחז אתחשיכו הני מעלות ובזכותי' דחזקיה אתהדרו ובסופא \nדאינון מעלות אינון חיון קדישין וספירן דמטרוניתא על ראשיהון לעילא כד\"א והרקיע אשר \nעל ראשי החיות כעין הקרח הנורא וגומ' דקרח היינו חסד ונורא היינו תפארת. והיינו רזא \nדאחז\"ל ר' פלוני ירד למרכב' משום דנחתין בתוך המעלות ומתמן מסתלקין למנדע בספירן \nדאינון לעילא מראשיהון ולקבל ההוא נתיב יאות למימר בכל יומא זה השער לה' וגו' ג' \nפעמים ישר ושלשה פעמים הפוך: \n \n"},{"index":5,"he":"ספר ישעיה פרק מ \nסי' מ' פסוק כ\"ו אור ליום א' של ראש השנה חלמתי שהי' ליל מוצאי יום הכפורי' ולא \nהייתי נזכר שאמרנו ביום סדר עבודה ולא וידוי ה\"ר שם טוב אדרוטל והייתי נפלא על הדבר \nוהייתי אומר בלבי שמא ישנתי בעוד שהקהל היו אומרים ואח\"כ נזכרתי שלא התפללנו תפלת \nנעילה והייתי משתדל שנחזור להתקבץ כדי שנתפלל תפלת נעילה והייתי אומר בלבי שאעפ\"י \nשחשכה עדיין עת הוא לתפלת נעילה ובין כך ובין כך ננערתי משנתי ושניתי משניות ואח\"כ \nנאמר לי חזק וגו'. והלא יומא קדישיא האילין דבהון קב\"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן \nעלמין כולהו ומשגח בכל חד וחד בפרט. המוציא במספר צבאם וגו' דפירש דקרא משום דקדמאי \nסברי דקב\"ה לא משגח בפרטיי' והוו מתפלגין בתרי כתות בטעמא דמלתא כת אחת הוה אמרה \nדטעמא דזילא ליה מילתא. וכת אחרת הוה אמרה דטעמא דטריחא ליה מלתא ונביאה אתא למסתר \nמלייהו ואתי ראיה מככבייא דאינון סגיאין בלא חושבן וקב\"ה מפיק להו בכל ליליא במספר \n"},{"index":6,"he":"ומסדר לכל חדא דוכתא דאי לא הוה עביד הכי הוו מטשטשי עלמא כמא דידיע בחכמת התכונה \nוהיינו דתקון רבנן ומסדר את הככבים במשמרותיהם ברקיע כלומר דבכל ליליא מסדר לכל חדא \nוחדא בדוכתא והיינו דאמר לכלם בשם יקרא כלומר לכל חדא וחדא בשם יקרא ולא סגי ליה \nלמיקם לרישי חיילין דיליהון. ומהשתא בטלי להו טעמי דהנך תרי כתות דכל כ\"ב וככב הוי \nכמו כל איש ואיש וכיון דחזינן דלכל ככב וככב קארי בשמא ולא זילא ליה ולא טריחא ליה \nמלתא. מהכא אשתמודע דמשגח בכל איש ואיש ולא זילא ולא טריח ליה מלתא והיינו דאמר \nמרוב אונים כלומר מאי דהוו סברי הנך דזילותא איהי לאשגחא בפרטיא דאונים לישנ' \nדזילות' הוא דהא מאן דאיהו אונן איהו עלוב ומזולזל וה\"ק מאי דאתון סברין דאיהו \nזילותא ליה לאו הכי אלא אדרבא איהו גדולה דיליה דכל מקום דמצינו גדולתו של הקב\"ה \nתמן מצינו ענותנותו והיינו דקאמר מרוב מלשון רבי המלך כלומר היינו רבנות וגדול' \n"},{"index":7,"he":"דיליה ולקבל אינון דהוו אמרי דטעמא משום דטריחא ליה מילתא אמר ואמיץ כח כלומר הא \nאתחזי דכל ככב קארי ליה בשם בלילא ולא ייעף ולא ייגע ומהכא תשתמודע דהכי נמי משגח \nבפרטייא והיינו דקאמר איש לא נעדר כלומר הא אתברר דמאי דהוו סברי הנך דלא משגח אלא \nבכללי' ליתיה אלא באישים דהיינו בפרטייא בכל חד וחד משגח ולא נעדר שום חד מפרטיי' \nדלא ישגח בכל עובדי בפרטותא. והא ביומא קדיש' הדא כל באי עולם עוברין לפניו כבני \nמרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם כלומר משום דקב\"ה יצר לביה בכלהו איהו \nיכיל לאשגחא בכל עובדיהון בפרטותא ומייתי ראיה ממלכא דאית ליה חילא רבא דלזמנין נצח \nליה מלכא דאית ליה חילא זעיר. וכן מגבורה דלזמנין נצח ליה חלשא והיינו דסמך ליה אין \nהמלך נושע ברוב חיל ונקט גבי מלכא נושע ולא נקט מלט כדנקט גבי גבור משום דמלכ' על \nהרוב לא מתביר לגמרי דהא כולי עלמא אשגחותא דיליהון לנטרא ליה אבל כד נצחין ליה \n"},{"index":8,"he":"בקרבא איהו נמלט בגוברין זעירין ומשום הכי נקיט ביה נושע: \nוהא על חלמא דחזית אית לך לאתענא' יומא דין קדישא ולאשלמא ליה והא היום כמה שנין \nאתחזיא לך בהאי יומא חלמא דאיבעי לך למיצם עליה וצמת ולא אשלימת ליה ואילו הוית \nמשלים ליה והוית צם נמי באידך שנין יומא קמא דראש השנה לא הוה עבר עלך מה דעבר. להן \nיומא קדישא הדין צום קמיה מארך והכי תצום תדיר כל יומא קמא דר\"ה ורזא דמילתא משום \nדיומא קמא רמיז לגבורה איבעי ליה לבר נש למימסר נפשיה ליה דוגמת עקידת יצחק ובהכי \nמשתכיך תוקפא דדינא והכי תכוין את. אבל ביומא תניינא לא אבעי למיצם משום דאיהו רמיז \nלמלכו' ואיהו עלמא דמיכלא להכי אבעי למיהב ליה חולקא. ובצומא דתצום ביומא קדיש' \nהדין תזכה למיהוי לך בר דכר בהאי שתא מהאי אתתא כשרה דילך והא אזכך למיעל להר קדשי \nותלמוד ותלמד וכו' ותתוקד ותיסק לרעוא על רעותא במדבחי ואזדהר מלאתענגא במידי דהאי \nעלמא ומלאסגאה במילולא דלאו צורכא כמא דאמור על רב דלא שח שיחה בטלה כל ימיו. הכי \n"},{"index":9,"he":"אב'עי למהוי כל בר נש על האי אתמר ואין יתרון לבעל הלשון דהא מפסיד זמניה ונפשיה \nבההוא מילולא דכדי ולא מסקא מידי לכן אזדהר מיניה טובא וכן אזדהר מלאתהנא ומלאתענגא \nבשום תפנוקא וענוגא בעול' ותדבק בדחלתי וביראתי ובאורייתי ובמשניותי ולא יעידון \nמפומ' ולבך אפילו רגעא ועביד דתגמור סדר טהרות מקמי יום הכפורים וטוב לך ואתה שלום: \n\n"},{"index":10,"he":"אור יום ב' של ר\"ה חזק וגו' הא רזא דתקיעתא ביומייא קדישייא האילין לבסומי דינא \nדגבורה ומלכות. והא מעקרא דלא הוו עבדי אלא יומא קמא משום דבסימו דגבור' הוה ובתר \nדאתתקף דינא בגין חובא דבני נשא אבעי לבסומי נמי למלכות ומשום הכי התקינו שיהיו \nעושין אפילו בא\"י שני ימים טובים של ראש השנה. והא רזא דתקיעא דראש השנה דשופר לא \nבקרן פרה וכו' משום דשופר אתי לבסומי דינא ואבעי דיתבסם במידי דרחמי ולא במידי \nדדינא ושור ופרה רמיזי בדינא ומ\"ה קרניהם פסולים ותנא נקט פרה משום דאיהי רמיזא \nבדינא רפיא ואפילו הכי קרנה פסולה וכ\"ש קרן דשור דרמיז בדינא קשיא וקרני כל שאר \nבעירן דכיין כשרים אעפ\"י שאינם חללים ודלא כמפרשים דפסלי להנך שאין קרנן חלול דליתא \nאלא כולהו כשרים נינהו בר מקרן שור ופרה. ועזים אע\"ג דמחזי דרוח מסאב' אתחזי בהו \nקרנן כשר כדקאמר בזוהר קדישא דמכל מקום דכיין אינון משום דמתעבר מנייהו דלא מדביק \n"},{"index":11,"he":"בהו ומ\"מ מצוה בשל כבשים משום דרמיזי לתפארת ומצוה בכפוף למרמז לכ\"י והא רישא דתוקע \nרמיז לתלת עילאי ושופר רמיז לוא\"ו ומשך הוא\"ו וספירן דתליין בהו וכפיפותא דיליה \nרמיז לכ\"י ותוקע בטיש ברוחא דשופר בפה צר דיליה ונפיק קלא בפה רחב דיליה ומשתמע \nלבני נשא רמז לבינה דבטשא ברוחא דילה בתפארת בחשאי ומתפארת נגיד לכ\"י ומינה נפיק \nומתחזי ומשתמע נגידותא דשפעא דכולהו עלמין ותו הא הכא רמז לד' יסודין דהא תקיעתא \nהוי ברוחא ואיהו חמיס לקבל אשא ונפק מיניה רוקא דפומא דרמיז למיא ושופר איהו מנא \nדכלהו ורמיז לעפרא דאיהו מנא דכלהו והא שברים אינון דרמיזי לגבורה. ותרועה רמיזא \nלכ\"י וברישא מחברינן שברים לתרועה ומבסמינן להו בתקיע' לפניה' ולאחריה' דבתר הכי \nעבדינן תש\"ת לבסמא לגבור' בפני עצמה ובתר הכי עבדינן תר\"ת לבסמא לכ\"י בפני עצמה והא \nלא שרינן לבסמא כל חדא בפני עצמה ובתר הכי נבסם תרווייהו כחדא משום דאי הוה שרינן \n"},{"index":12,"he":"לבסמ' לכל חדא בפני עצמה בעוד דהוינן עסוקי' בחדא הוייא אידך מחזיי' תוקפא דדינא \nומשום הכי בריש' מבסמנן לתרוייהו כחד' ולבתר לכל חדא באנפי נפשא ועבדינן כל סימן \nתלת זמנין משום דהכי אצטריך משום דבזימנא קמא מטפי קצת שלהובא ובתניינא מטפי ולא \nמטפי ובתליתאה מבסם תקיעתא דמיושב הוו במלכות תתאה דילן דהא כל שקלא וכל טרייא בה \nהוי ובתקיעות דמעומד מחברינן לה לעילא ומשום הכי הוו מעומד ומשום הכי נמי לא עבדינן \nכל סימן אלא חדא זמנ' משום דספירן ע'לאי רמיזא בעלמא סגי לן. ומעקרא בדמיושב הוה \nסגי חד גוונא מכל סימן וסימן ומשום הכי בקצת דוכתי הוו עבדי תשר\"ק ובקצת תש\"ת ובקצת \nתר\"ת ובתר דאתקף דינא בגין חובי התקין רבי אבהו דבכל דוכתא יעבדון ג' גווני \nבסימותא. והא מלכיות זכרונות שופרות רזא דמלתא דברישא ממליכינן להקב\"ה ואמרינן דהא \nאפילו דחובייא סגייא אית ליה למיחן על עלמא משום דהא עתיד לאעבר' קליפין ולאמלכא \n"},{"index":13,"he":"בלחודי והיינו דקאמר והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא וגו'. כלומר משום דק'ליפין \nגרמין לבני נשא למיחב עביד קב\"ה כמה פעולות משניין דא מן דא למיה' אגר טב להאי \nולאענשא להאי אבל בההוא זמנא דיתעברון קליפין מלאה הארץ דעה את ה' ולא יהון חובי \nואשתכח דלא יהא לי' למעבד אלא עובדא חדא עם כל בני עלמא. והיינו ביום ההוא יהיה ה' \nאחד ושמו אחד. ובתר הכי אמרינן קמיה דאוף דלא יהון בדינא עובדין טבין ידכר לדרין \nקדמאין דלא הוו להו זכיין ואפילו הכי לא שצי יתהון והכי נמ' יעביד עמנא. ואמרינן \nויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וגו' לומר דאי לא חזינן למיחס עלנא כבני נשא לפחות \nיחוס עלנא כדחס על ההיא חיה ובהמה. וכההוא חכימא דאמר פרנסני כעורב וככלב. ותו משמע \nמקרא דבגין דהוו בצילא דתיבה אשתזיבו ואנן נמי כיון דמתקרבינן למיתב בטולא דתיבותא \nאבעי לך לחייסא עלן. ותו מדכרינן דרי קדמאי למימר אף על גב דלית לן זכוון הא בדרין \n"},{"index":14,"he":"קדמאי הוו כמה צדיקי וחסידי וזכותהון יגן עלנא ומדכרינן דרי בתראי למימר דאוף דלא \nיהא לן זכוון דרי בתראי דאית בהון כמה דעתידין למהף זכיין יגן עלן זכותהון. ובתר \nהכי אמרינן שופרות למימר אף על גב דלא יהא לן זכוון חוס עלן בזכות' דקבילנא אורייתא \nואמינא נעשה ונשמע. ותו מדכריבן זמנא דגאולה דיתקע בשופר גדול. והא אינון רמיזין \nלתלת עלאי מלכיות דכ\"ע דאיהו מלכא על כלא. זכרונות לחכמה דאית בה תפיסו קצת ולא \nטובא אלא כעין זכר בעלמא שופרות לבינה דאיהי שופר גדול. ותו רמיזי לג' אמצעי' \nמלכיות לחסד דאיהו רישא לז' ספירות הבנין. זכרונות לגבור' דהא מאן דאיהו גבור גבורן \nדיליה נזכרים בעולם. שופרות לת\"ת דהא איהו ימיז לשופר כדאמרן. ותו רמיזי לתלת בתראי \nנצח הוד יסוד מלכיות לנצח דהא תמן איהו מלכות שאול והיינו דא\"ל שמואל וגם נצח ישראל \nלא ישקר ולא ינחם כלומר מלכות דילך מסטרא דנצח וכיון דעברת על מימרא דה' אשתכח \n"},{"index":15,"he":"דשקרת בנצח ואיהו לא בעי דישקרון ביה ומשום הכי מלכותא אעדיו מינך ואתיהיבת לדוד \nדאיהו מסטרא דהוד ויתן עוז למלכו דאיהו שאול דאתי מנצח. וירם קרן משיחו דאיהו דוד \nדמלכותיה מהוד. ורזא דמלתא משום דבעי מלכותא למהוי מסטר שמאלא בגין דיתקף בדינא על \nבעלי דבבו ומלכותא שרי מנצח דאיהו ימינא כי היכי דיתקף ביה שמאלא ובתר הכי אשתאר \nבשמאלא ומשוס הכי הוה דוד עולימא דשאול כי היכי דיטול תקיפו דיליה משאול מתניתין \nלנצח וברייתות להוד דאיהו רמיז לביעא דבר נש דמיניה מתעביד זרעא. ותו דתוקפא דנצח' \nדקרבא דתלי בהוד איהו זכרון בעולם שופרות ליסוד דאיהו משך הוא\"ו ושופרות רמיז ליה \nכדאמרן. אח\"כ הזהירני כמה פעמים מלהתענג בתענוגי הערל'ם רק כמו שצוה עלי במראות \nראשונות להיות כוונתי במאכל ומשתה ודבור לשם שמים ושאין לאכול כ\"א שיעור כדי לשבר \nהמרה הגוברת ומרגיש אותה האדם בעת שהוא צם. עוד צוני ללמוד בכל יום המשניות החדשות \n"},{"index":16,"he":"ט\"ו פרקים בבקר וט\"ו בערב כנגד שם י\"ה נמצא שבכל שבוע אלמוד רובם והנותר מהם אלמוד \nביום שבת ולימוד שבכל יום יהא קודם סעודת הבקר וקודם סעודת הערב וגם אם יהיה תענית \nיהיה הלימוד קודם עשות כל דבר ואתה שלום: \nפסוק כ\"ח אור ליום ז' י\"א לאדר ב' חזק ואמץ כי ה' אלהיך עמך בכל אשר אתה עושה וכל \nאשר אתה עושה ותעשה ה' מצליח. הלא בזכות המשניות שאתה מחדש נתעלית והנני המשנה \nהמדברת עמך כי אעפ\"י שעדיין לא גמרת את סלם כיון שלמדת רוב סדר קדשי' בכל עת שאתה \nקורא בו הרי אתה כמקריב זבודס ועולות לפני בבית המקדש. ואתה מתחבק עם כל המשנה והיא \nעמך והריני אומרת לך צאי נא לקראתי אחותי רעיתי וכו' חשקתיך ואוהבתיך וכעת תלמוד \nסדר טהרות יצאו מים חיים מלובן העליון דרך רחובות הנהר ונהר יוצא מעדן להשקות את \nהגן לטהר אותך מכל טומאותיך הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' וגומ' איכא למבעי מאי \nלא ייעף ולא ייגע וכי עייפות ויגיעה שייך בקב\"ה אלא הכי קאמר לא יעיף את אחרים ולא \n"},{"index":17,"he":"ייגע את אחרים כלימר שעייפות הוא אדם שדואג שלא תבואהו רעה וכמא דאת אומר עייפה \nנפשי להורגי' כלומר מירא' שמא יהרגוהו אמר הנביא הלא ידעת בידיעה ברורה אם לא ידעת \nלפחות שמעת וקבלת מקדמותיך כי אלהי עולם ה' כלומר אלוה ושליט בכל העולמות העוברים \nוההווים והעתידים כי עולם הוא שם המון ולכן קראו אלהים שהוא בעל הכחות כלם. לא ייעף \nכלומר כשהאדם חוזר בתשובה הוא יתברך מקבלו ולא ייעפהו כלומר שישקיטהו מפחד שלא \nתבואהו רעה וגם לא ייגעהו בתוך כף הקלע כמו שמייגעים את נפש הרשעים ואעפ\"י שחטא זה \nחטאים גדולים הוא ניצול בתשובתו וז\"ש אין חקר לתבונתו כלומר שמה שהעולם תמהים איך \nיכופר לו אין חקר לתבונתו ית' ויתעלה. וכן אעשה לך אם שוב תשוב אלי ותעסוק תמיד \nבמשנה ובקבלה ובגמרא ובפסק ככל אשר אתה עושה. וגם התרחק מתענוגי עולם ויהיה לבך \nחושב תמיד בד\"ת ולא תפסיק מחשבתך מהם אפי' רגע א' וגם בעת האוכל תהרהר בד\"ת ואחר \n"},{"index":18,"he":"מים אחרונים תקרא פ' א' משנה או חצי פרק כי אף על פי שאתה קורא מזמור אלהים יחננו \nוגו' חצי פרק או פרק שלם הוא מעולה מאד ולא להפסק יחשב בין מים אחרונים לברכה שכיון \nשצורך הסעודה הוא להוציא שלחן מדין שלחן שלא אמרו עליו דברי תורה לא הוי הפסק דוגמא \nדטול בריך או גבל לתורא בברכת המוציא ואם כה תעשה להיות לבך ומחשבתך קן ומשכן לתורה \nתמיד לא תפרד ממנה רגע וגם תפרוש מתענוגי העולם זולת שבתות וי\"ט ואף גם לא ביציאה \nמן הצורה כי אם כה תעשה ביציאתך מן העולם לא תיעף ולא תיגע אלא יצאו מ\"ה ויאמרו לך \nיבא שלום וגו' כי הפרישה מהתענוגים הוא כדי לדחות כחו של ס\"מ. וזה מ\"ש חכמי ונבוני \nשלעתי' לבא מביא הקב\"ה יצר הרע ושוחטו וכו' הללו בוכים וכו' שהכוונה שהרשעים חושבים \nשמה שמתענגי' הוא צורך לקיום נפשם שאם יחסר להם מהתענוג ימותו כשרואים שיצה\"ר שחוט \nוע\"י כך אינם מתאוים לתענוגי' רק לאכול לחם צר ומים לחץ ואפי' הכי הם מתקיימים \n"},{"index":19,"he":"מרגישי' שכל מה שרדפו אחר תענוגי העולם לא היה אלא מצד היצה\"ר ונדמה להם כחוט השערה \nבאומרם שקל ונקל היה להם לכבשו מאחר שאין צורך בתענוגי העולם כי בלחם צר ומים לחץ \nנתקיימו בלי שום תענוג ולזה הם בוכים וצדיקים נדמה להם כהר גבוה כלומר שכבר היו \nיודעים שאף אם יפרשו מתענוגי העולם לא ימותו והראיה שפרשו וחיו ואפילו הכי אם היה \nבא עליהם בטענות אחרות גדולות וחזקות כהר לזה היו בוכים. א\"נ נדמה להם כהר גבוה \nכלומר שיצה\"ר בא לאדם להקטין החטא בעיניו. והצדיקים היה נראה בעיניהם חטא קטן חמור \nמאד כהר לגודל המצוה עליו יתברך ועוד שכל מ\"ע ומל\"ת תלויות בי\"ס ונמצא החטא הקטן \n"}]}
