{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-9","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":9,"title":"קטע 9","hebrewTitle":"קטע 9","segments":[{"index":1,"he":"כח הקליפות כדי שלא תכרת הארץ ברעב וזה שאמר החייתנו דחיות בסטרא דקדושה הוא) ומשום \nהכי אמר ירא כלו' דמגו קליפין יסתכל בסטר קדושה ואמר ליה איש כלומר דימני גברא דיהא \nאחיד בת\"ת דהוא איש מלחמה, ובתלת עילאי דרמיזי לאיש ומשום דבכתר לא מתדבקי אלא \nפורתא אמר ליה דיצטרך דיהא דבק לחכמה ובינה לאשפעא מנהון, והיינו נבון וחכם, ויפקד \nפקידים על הארץ במיגו דיהא אחיד בתלת עילאי ישפיע על הארץ דאיהו מלכות קדישא, \nוהיינו דקאמר פרעה לעבדיו הנמצא כזה כו' כלומר האי גברא אחיד במציאה דהיא מלכות ובה \nרמיז נמי ה\"א דהנמצא ורמיז נמי ביסוד דאיקרי זה והיינו כזה. ואחיד בתלת עילאי \nוהיינו אי\"ש. ותמן נמי רמיז אשר ברזא דאשר אהיה. ואחיד נמי בתפארת והיינו רוח אלהים \nבו, והיינו דאמר ליה פרעה ליוסף אחרי כלומר את אחיד במלכות דאיקרי אחרית, ובה\"א \nוביסוד רמיזא, הודיע ברזא והאדם ידע את חוה אשתו, ואת אחיד ביסוד והיינו אותך מלשון \n"},{"index":2,"he":"אות ברית קודש, את כל היינו יסוד ומלכות, זאת היינו מלכות, אין היינו רזא דוהחכמה \nמאין תמצא ורמיז בכתר עליון ואוף בתלת עילאי, נבון וחכם רמיז בבינה וחכמה, ומשום \nהכי יהיב ליה פרעה דאיהו רישא דקליפין, יהיב ליה טבעתו כי היכא דקליפין יהון \nמסכימים דישלוט יוסף ויושפע מתלת עילאי כי היכא דלא יחרב עלמא, ומשום הכי יהיב ליה \nטבעתו דטבעת רמיז במלכות ושוי רביד הזהב על צוארו למירמז דיושפע בתלת עילאי, וירכב \nאותו במרכבת המשנה היינו יסוד דאיהו משנה לת\"ת, ויצא יוסף בכל ארץ מצרים למירמז \nדישלוט בכל קליפין דרמיזי לארץ מצרים, והיינו רזא דכל עיבורא דכנשו ארקיב ודידיה לא \nארקיב משום דרקבון אתי מסיטרא דקליפין, ודידיה לא ארקיב משום דקליפין הוו משועבדין \nליה והיינו דאמור רבנן קב חומטין נתן בתוכו דחומט הוא חד משמונה שרצים ורמיז באינך \nסטרין וחומטין רמיז להנך סטרין. והיינו דאמור רבנן קב חומטין נתן בתוכו דכיון דכל \n"},{"index":3,"he":"הנך סיטרין דרמיזי בחומטין הוו משועבדין ליה לא שליטו ריקבון בעיבורא דיליה, ואתה \nשלום: \nאור ליום שבת ו' לאדר, ה' עמך וכו', הזהר וכו' והא רזא דחנוכה ופורים לאכללא לכנסת \nישראל בין ימינא ושמאלא דהא חנוכה רמיז לשמן דנגיד ואתי מלעילא, ופודים ליין המשומר \nבענביו: \nאור ליום שבת ד' לטבת, ה' עמך, הא ודאי עניינא דיוסף רזא עמיקא הוא והיינו דכתיב \nויוסף הוא השליט על הארץ וכו' כלומר יוסף דרמיז לצדיק הוי לעיל מארץ דהוא כנסת \nישראל, הוא משביר לכל דמיניה נחית שפעא לכל דהיא כ\"י ומתמן מיתזנין עלמין כולהו \nדאיקרון עם הארץ, והיינו דכתיב אתה תהיה על ביתי וכו' כלומר דחיבורא דאתה דהוא \nחיבורא דכל ספירן. הוו ביוסף דאיהו יסוד דהיינו חיבורין דאת עם ה\"א והיינו דקאמר \nתהיה על ביתי כלומר דרגא דידך איהו לעילא מכנסת ישראל דאיקרי ביתי, ועל פיך כלומר \nדהוה דרגא דילך לעילא מדרגא דפה דאיהי כנסת ישראל, ישק כל עמי כלומר דמתמן מיתזני \n"},{"index":4,"he":"עלמין כולהו, רק הכסא אגדל, כלומר דרגא דאיקרי כסא איהי כ\"י צריך לחברא ליה עם חסד \nדאיהי גדולה, ואע\"ג דהני מילין אמרינהו פרעה כולהו רמזא נינהו: \nפרשת מקץ מהדורא בתרא: \nאור לשבת ב' לטבת, ה' אלהיך עמך וגו' הא אתינא לגלאה לך רזא דרזין טמירא דטמירין \nדקב\"ה וכל בני מתיבתא שדרוני לאודעותך. ואף דאפרידת לבך בהאי שבועא מאורייתא טובא \nואכלת ורוית ויהבת חילא ותוקפא למלכא דצפונא עם כל זה קב\"ה לא אעדי רחמוי וחסדוי \nמינך בגין מתניית' דמתנית דהשתא נתמעטו דעסקי בה ואין מנהל לה מכל בנים ילדה ובגין \nכך מאן דמתעסק בה אדכר לטב ובגין כך תזכה לאתוקדא על קדושת שמא דקב\"ה ובהכי תסתלק \nותלך ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין לחוד תזדהר ממיכלא ומשתיא כמא דאוליפתך ותזדהר \nמלמללא מילין דטנופא ואוף לחייכא ממאן דמליל להון כדעבדת בהאי ליליא דלא אתחזי הכי \nלגברא כוותך אלא תדיר יהא לבך מהרהר בפתגמי אורייתא ותייחד שמי ד' זימנין ביומא \n"},{"index":5,"he":"בכוונת לבא לממסר נפשך על קדושת שמי כמא דאוליפתך ובכן תסתלק במעלת קדושים וטהורים \nונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה דכל זינא אזיל לזיניה: \nוהלא למנדע גבי חובא דדוד דכיון דאמר ליה נביאה גם ה' העביר חטאתך לא תמות. אמאי \nקאמר וחטאתי נגדי תמיד. ותו אמר כי עוני אגיד אדאג מחטאתי, ותו כיון דאתפרע מיניה \nבד' ילד תמר אמנון אבשלום אמאי הוה דחיל תו בתר הכי, ותו כיון דהוה עתיד לאתפרע \nמיניה ד' הנך מאי אבטחותא דאבטח ליה נביא גם ה' העביר חטאתך, ותו אמאי אמור רבנן \nבעא מקב\"ה דימחול ליה ההוא חובא הא ברישא אמר ליה גם ה' העביר חטאתך וכל שכן בתר \nדקיבל הנך עונשין, ומיהו בהאי איכא למימר דלא אמר ליה נביאה דקב\"ה מחיל אלא העביר \nחטאתו חסרונו מלשון והייתי אני ובני שלמה חטאים משום דכל פיקודייא תלו באיבריא \nדמלכא אית פקודייא דתלא בידין ואית ברגלין ואית ברישא ולאו דאיכא לעילא איברייא ח\"ו \nאלא כלא דוגמא כמא דידעת וכד חב בר נש כביכול כאלו מחסר ההוא איברא דתלי מיניה ההוא \n"},{"index":6,"he":"פקודא והיינו דקאמר ליה נביאה דה' העביר ההוא חסרון. אבל מכל מקום אכתי תלי עליה \nההוא חובא. ומכל מקום הנך דקדוקי צריך לתרוצי' ותו אמאי אמור רבנן דבעא מקב\"ה \nדיעביד ליה אתא לטב הא כיון דא\"ל קב\"ה דמחיל ליה הוה ליה לאמוני ביה ולא למבעי \nמיניה את, ותו אמאי א\"ל קב\"ה דלא יעביד אתא ביומוי אלא ביומי דבריה, ותו איכא למתמה \nאיך חב דוד בההוא חובא, כיון דתדיר הוה דוד מהרהר בד\"ת ועד פלגות ליליא מנמנם \nכסוסיא ומפלגות ליליא מתגבר כאריה דחצות לילה אקום להודות לך איך אתפנאה לביה לחובא \nתקיפא כי האי, ותו איכא ברזא דגלגולא דהן כל אלה יפעל אל וגו' אי ההוא לא אזדכך עד \nזמנא תליתאה א\"כ ההוא גופא בתראה הוא דיזכה למיקם בתחיה והנך גופי לא ואמאי והא כמה \nמצות דעבדו לאו יאות דיפסדון להון ולא יהא להון אגרא ותו איכא למתמה ברזא דגלגולא \nדאי גופא חב מאי דינא הוא דגופא אחר' יסבול עונשא הא דמי למאי דכתיב אבות יאכלו \n"},{"index":7,"he":"בוסר ושיני בנים תקהנה, ותו מדה זו דגלגולא היא חסדא דקב\"ה לבלתי ידח ממנו נדח והא \nאיכא למיחש דבזמנא תניינא יוסיף למחטי ולהוי ביש מבקדמיתא ונמצא תקנתו קלקלתו, ותו \nאיכא למבעי אמאי כד חב שלמה איענש דיטלון מיני' עשר שבטין ולא ישתארון ליה אלא תרין \nוהא הוה מסתייא דיטלון מיניה פלגא דמלכותא ותו כיון דאיהו גופיה חב אמאי לא אתנטל \nמיניה מלכותיה אלא מבריה, ותו אמאי מלכייא דהנך י' שבטים לא הוו כלהו מחד שבטא \nכדהוו מלכי בית דוד אלא האי מלכא מהאי שבטא והאי מאידך שבטא, ותו אמאי בבית שני \nמלכו כהניא מאי דלא הוה עד השתא, ותו היכי אפשר דאתיהיב תוקפא לההוא מלכא דיון \nרשיעא בימים ההם ובזמן הזה לאתגברא על ישראל לבטלא אורייתא דהא כיון דבי מקדשא הוה \nקיים מיחזי דהוה שפע טובה וברכה בעלמא ובההוא עובדא דמלכא דינאי מחזי דיא הוה שפע \nברכה בעלמא אלא אדרבה הוה תקיפו דמסאבותא, ותו אמאי אתעביד רמזא דניסא במשחא: \n"},{"index":8,"he":"אבל רזא דמילתא דחובי ודאי תליין באיבריה דמלכא כמא דאמרית וכי היכי דמאן דמחי \nלחברי' אי מחי ליה ולא מפיק מיניה דמא הוא קליל לאיתסאה ואי מפיק מיניה דמא קשה \nלאיתסאה ואי קטע ליה איברא בהדיא קשה טובא לאיתסאה ומ\"מ כיון דאכתי אי תהא מתדבק \nקצת אית ליה תקנתא בדוחקא אבל אי קטע ליה איברא לגמרי לית ליה תקנתא למיהדר לאדבקא \nהכי הוי בחוביא דמבשרי אחזה אלוה וחוביא הא אינון חטאת ועון ופשע ומסורות ושכפרו \nבתחיית המתים וכו' והא חטאת איהו בשוגג ואיהו לקבל נפש דהיא עבה וגסה ומינה אתי \nשגגתא ואתעלמותא לבר נש. דאילו רוחא ונשמתא הוו שכליים ולית בהו שגגתא ואתעלמותא \nוכד איהו חב במזיד אקרי עון וההוא גברא טניף לרוח ומ\"ה מהני קרבנא לשוגג ולא למזיד \nדכיון דצורא ורוחא דבעירא היו חומרא דבר נש כמא דכתב משה בחירי ובגין הכי הוי בעירא \nמזונא דבר נש וכיון דאיהו חב בשוגג הא חוביא מסטרא דנפשא דאיהי עבה ועכירא מעכירותא \n"},{"index":9,"he":"דגופא והוי דומיא דמאן דמחי לחבריה ולא מפיק מיניה דמא הילכך בההיא קרבנא דמקרב \nדהוי חומרא דגופא דבר נש כמא דאמרית בההיא תננא דסליק סגי לתקנת ההוא חובא אבל כד \nחב במזיד לא סגי בקרבנא משום דכיון דמזיד הוי מסטרא דרוח לא סגי לתקנא ליה קרבנא \nדבעירא דהוי מסטרא דגופא וכד חטי בר נש צריך לאתראה ביה לאתערא עליה משום רוח \nדחיישינן דילמא עביד ההוא חובא בשלוא מסטרא דנפש דאית ביה אתעלמותא ומש\"ה מתרינן \nביה לאתערא עליה רוח דילמא באתערותא דרוחא ישבוק מלמחטי וכד לא שבק בגין אתערותא \nדרוח הא הוי חובא תקיף ודמי למאן דמחי לחבריה ומפיק מיניה דמא דאסו דיליה תקיף ומ\"מ \nכיון דלתאבון עביד הא אית ליה אסותא, אבל מאן דחב להכעיס דהיינו פשע ההוא גברא טניף \nנשמתיה ודמי למאן דקטע חדא איברא דחבריה דאיהו תקיף טובא לאיתסאה הכי הוי תיאובתא \nדיליה תקיף טובא: \nאבל המינים והמסורות ושכפרו בתחיי' המתים וכו' הוי דוגמא דמאן דקטע איברא דחבריה \n"},{"index":10,"he":"לגמרי דלית ליה תקנתא ומ\"ה באינך חיובי כריתות כתיב ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כלומר \nהיא נכרתת קצת שאינה בשלמות גמור עם עמיה דהיינו שאר איברי' אבל מ\"מ עדיין היא \nדבוקה קצת בהם ולהכי אית לה תקנתא בדוחקא אבל בחובא דע\"א כתיב הכרת תכרת הנפש ההיא \nעונה בה כלומר כרת בתר כרת אתי לההיא נפשא עד דלא אשתאר ליה שום דביקו בגופא דמלכא \nולית ליה שום תקנתא בעלמא למיהדר לאיתקנא לאתדבקא, ומשום דלא תימא א\"כ כביכול דהוי \nפגימי במלכא דאיתקטע מיניה ההוא איברא להכי אמר עונה בה כלומר כל פגמה אשתאר בההיא \nנפשא דאילו מלכא שלימו דיליה הוי דאתקטע מיניה ההוא אבר אי לא הוה מכרית ליה \nמלאדבקא ביה כביכול הוא פגימו דיליה דוגמת גברא דאית ליה אצבע יתירה דכל זמן דמדבק \nביה הוי פגים וכד אתקטע מיניה אשתאר שלים וכד הוי בחובא דחילול ה' אע\"ג דלא חב אלא \nבשוגג תקיף טובא ולא מתכפר ליה עד דימות מותא תנייא כדתרגם יונתן. דאם יכופר העון \n"},{"index":11,"he":"הזה לכם עד תמותון וטעמא משום דע\"י חובא דאית ביה חילול ה' מתדבקי מסאבי במשכנא \nונטלי זוהמא במטרוניתא ברזא דחילול ה' לעוון חלל דמפריד בין יסוד ומטרוניתא והוי \nחללא תמן ותמן מתדבקי הנהו סטרי והיינו דהעון הזה דה' ידיעה דזה היינו יסוד וה\"א \nדהזה רמיז לכנסת ישראל וקאמר העון הזה כלומר עון דילכון תקיף כולי האי משום \nדאפרשתון ה\"א מן זה ומשום הכי אע\"ג דהוי חובא במילא זוטא כיון דאית ביה חילול ה' \nתקיף טובא משום דפגים בכל איבריא דכ\"י וכדאמר ר' יוחנן כגון אנא דשקילנא בשרא וכו' \nדהא חובה לא הוי אלא בשוה פרוטה וחוביה תקיף טובא משום חילול ה' דאית ביה: \nואית לך למינדע דדוד לא חטא בבת שבע מצד עובדא גופי' דכל היוצא למלחמת בית דוד גט \nכריתות כותב לאשתו וכדאמור רבנן כל האומר דוד הטא אינו אלא טועה ומשום הכי שדר בתרה \nבפרהסיא ולא הוה מאן דמנעה מיניה ואוף איהי לא סרבה בהדיה ומש\"ה תשכח דכתיב בה והיא \n"},{"index":12,"he":"מתקדשת מטומאתה כלומר דנטהרה מסאבותא דאלמלא כן לא הוה נגע בה וכיון דהיתה טהורה \nופנויה אתא עלה ולא הוה תמן הובא אלא מצד חילול ה' דגברא דהוה טריד במלחמתו לא הוה \nליה למנסב איתתיה אע\"ג דפנויה הות הא הות מייחדא ליה והיינו דקאמר קרא בדבר אוריה \nהחתי ולא קאמר בדבר בת שבע משום דמצד בת שבע עצמה לא הוה עליה חובא אלא משום דאוריה \nהיה טרוד לממסר נפשיה בגיני' בקרבא הוא דאתחלל שמא דה' והיינו חובא דיליה ודוד לא \nאסיקא דעתי' דליהוי בההיא מלתא חילול ה' אשתכח בשוגג ואיעלם מיניה דלהוי בההיא מלתא \nובההוא עובדא חילול ה' ומשום הכי אקרי חטא ומאי דפקיד לשואה לאוריה את פני המלחמה \nלא איענש עליה כדכתיב בספר קנה דאיהו הויא חויא קדמאה ואי תימא דחב דוד כדקטל יתיה \nבחרב בני עמון דהוה מצייר ביה דרקון ובהכי אתקף ההוא ע\"ז כדכתיב בזוהרא קדישא מ\"מ \nלא חב דוד אלא בשוגג דלא אסיק אדעתיה ההוא מילתא ומש\"ה קרי ליה נביאה חטא וכד אתא \n"},{"index":13,"he":"נביאה ובעא מיניה ההוא עובדא דאיש העשיר רוח הקדש מליל בפומי' ואמר ואת הכבשה ישלם \nארבעתים וכיון דאמר לי' אתה האיש הא קביל עליה עונשא ומש\"ה א\"ל גם ה' העביר חטאתך \nלא תמות, ודוד אע\"ג דא\"ל נביאה הכי תדיר הוה דחיל מההוא חובא דכיון דהוה ביה חילול \nה' הוי שקיל בעיניה כאילו הוה חב במזיד ולהכי אמר כי עוני אגיד כלומר שקיל הוא \nבעיני כאלו הוא עון במזיד והכי מתוודנא עליה ולא תימא דאילו לא הוה ביה חילול ה' \nכיון דאיהו חטא דהיינו שוגג לא הוה חיישנא ליה דליתא אלא אפילו לא הוה אלא חטא \nבלחוד בלא חילול ה' הוה דאיגנא מיניה והיינו דקאמר אדאג מחטאתי ודוד אע\"ג דאיענש \nבכל הנך עונשין הוה דחיל דלמא לא אישתביק ליה ההוא חובא משום דאע\"ג דאיטרד מקמי' \nאבשלום כיון דגלו עמיה ארונא דקודשא וכהניא וליואי ורברבי ישראל סחרני' אע\"ג דאיהו \nהוה אזיל יחף וראש לו חפוי מ\"מ לא הוה ליה עונשא כולי האי' ותו כיון דבנו הוה דקם \n"},{"index":14,"he":"עליה ולא עבד ולא גוי וכדאמור רבנן על מזמור לדוד בברחו מפני וכו' לא חשיב ענשו \nכולי האי ומ\"ה הוה חייש דילמא לא אישתבק עונשי' בהכי ולהכי בעא מקב\"ה למישבק ליה \nההוא חובא וקב\"ה אודי ליה ובתר הכי בעא מיניה למיעבד אתא לטב לעיני כלא דידעון \nדקב\"ה שבק חוביה ויתקדש שמי' דקב\"ה בהכי לעיני כלא דבהכי אתתקן חילולא דאתחלל על \nידיה בההוא חובא וקב\"ה א\"ל בחייך לא עבידנא משום דהן בקדושיו לא יאמין, ותו במיתתיה \nאשתביק ההוא חובא לגמרי ושלמה משום דאתפתה בתר נשים נכריות איענש כיון דחובי' הוה \nביסוד דאיהו ברית מילה דדמי ליה נטלו ממנו י' שבטים ואינון י' השבטים כיון דאתמשכו \nבתר חוביה אתגבר עלייהו מסאבותא ומשו\"ה לא מלך עלייהו תדיר מחד שבטא אלא זמנין מהאי \nוזמנין מהאי לאחזאה דלא מלה דקביעו איהו ובגין דהוו כל מלכיהון רשיעי גלו בקדמיתא \nושלמה בגין חובין דיליה אתרבי מסאבותא בעלמא והיינו דאמור רבנן כיון שנשא שלמה וכו' \n"},{"index":15,"he":"נעץ קנה בים כלומר כיון דאתפתה בתר נשים נכריות דהיינו תוקפא דדינא ונעץ קנה כלומר \nדמסטרא אחרא אקרי קנה ברזא דגער חית קנה ונעץ בים הגדול דהיינו מטרוניתא דאקרי ים \nכלומר דבחוב דיליה אתיהיב תוקפא לההוא סטרא למהוי ליה תפיסו דמטרוניתא לאטלא זוהמא \nבה. והיינו דקאמר והעלה שרטון דהיינו זוהמא כד\"א והרשעים כים נגרש וגו' ומתמן אתמשך \nתוקפא לכרך גדול של רומי שאיהי דשלטא על ישראל בתר הכי ואחריבת מקדשא ושלמה משום \nדחב האי חובא אתענש הוא גופיה ואתתרך ממלכותיה. כד\"א אני קהלת וגו' ואיתהדר בתר הכי \nמשום דאי הוה מית בעוד דהוה הדיוט הוה מפריד ממלכות עילאה וכביכול לא הוה ליה חולקא \nלעלמא דאתי והיינו רזא דבקשו למנות שלמה וכו' דבשעתא דחזו רבנן דאטריד ממלכותיה \nוהוה הדיוט חשיבו דאטריד נמי ממלכות עילאה ואין לו הלק לעוה\"ב וכד חזו דתב למלכותיה \nידעו דאית ליה חלק לעוה\"ב והיינו דאמור רבנן באת דמות דיוקנו של דוד ואשתטחה וכו' \n"},{"index":16,"he":"כלומר דדוד רמיז למלכו' וכי חזו דאתהדר שלמה למלכותיה דמלכותא איהי דמות דיוקנו של \nאביו בההיא שעתא ידעו דאתהדר שלמה למלכות עלאה ואית ליה חלק לעוה\"ב. ובזמנא דבית \nשני לא הוה שלימו כולי האי דהא חסרו ביה ה' דברים ומש\"ה אתיהיב תוקפא על מלכי דיון \nעד דסייעו קב\"ה ונצחו יתהון בית חשמונאי וכיון דנצחום דחזו דלא הוה שלימו בההוא \nזמנא ומסאבו אתתקיף אסכימו דימלכון כהני קדישי בגין לאמשכא חוט של חסד דהא כהן איהו \nאיש החסד וכיון דהוה מלך אשתכח דמייחד למלכות קדישא בחסד ומש\"ה עבדו רמזא דניסא \nבמישחא לארקא ממשח רבות עלאה דרעוא דרעוין על מלכות קדישא ומדליקינן ח' בוצינייא \nלייחדא ז\"ס הבנין עם בינה ונהוג לאדלקא א' יתירה וקראו לה שמש למרמז לכ\"י דאיהי \nמשמשא לכלהו ואיהי מנא דכלהו, ורזא דגלגולא הלא לך למינדע דכד מתגלגל בר נש ההיא \nנפשא דהוה ביה בקדמיתא הא אית חולקא בה מגופא וחולקא מרוחא ואיהי מתדבקא בגופא \n"},{"index":17,"he":"תניינא ומדביקא דילה בההוא גופא תניינא מתהוה נפשא אחרינא וכן בכל גלגולא מתחדית \nנפשא חדתא וכיון דנפש' אית בה חולקא מגופא כד חטא בגופא קדמאה כי מתגלגלת בגופא \nאוחרא לקבלא עונשא כיון דנפש דמגלגל בההוא גופא היא חולקא מגופא קדמאה כי סביל האי \nגופא עונשיה הוי כאלו סביל ליה גופא קדמאה וכד מזדכך בר נש בגלגולא בתראה מזכי \nלאינך גופי קדמאי וכלהו יקומון בזמנא דתחייה כל גופא וגופא בנפשא דיליה ההיא נפשא \nדאתחדת בכל חד מנייהו כמו דאמרית ועלוייא דכולהו הוי גופא בתראה דיזל ידו יזכו כולו \nואיהו יהך בקדמיתא וכל אינך יתמשכו בתרייהו כבנייא דאזלין בתר אבא משום דאיהו גרים \nלון למיתי לעלמא להכי אינך גופי כלהו רווחו וזכו בגין ההוא גופא בתראה דאשתלים \nובאורו יראו אור והנך דאשתלימו בעובדין טבין אלא דאצטריך בהו לאתגלגלא בגין \nדאתהייבו מיתה או בגין לאעברי מיניהון עכירותא דזוהמא הא אינון מייתין כד אינון \n"},{"index":18,"he":"יניקין דתו ליכא למיחש בהו דיקלקלון עובדיהון וכד צריכין לאשתלמא עובדיהון לא מייתי \nכשהם קטנים ואי גדלי בפולחנא דקב\"ה וגלי קמיה דאי ישבוק יסרחון מסלק לון קדם \nזמניהון. וכדעבד בחנוך כדאמור עליה דהוה אושכפא ובכל זמנא דמעייל מחטא בסנדלא הוה \n"}]}
