ספר עץ חיים
שער מ דרוש יא
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
שער מ דרוש יא בכל העולמות יש פנימיות וחיצוניות בעשייה החיצוניות שלהם הם האופנים והפנימיות הם נפשות ואמנם נפשות אלו בערך הכולל אמנם נפש זו מתחלק לה' בחי' נרנח"י וה' בחי' אלו הם בה' פרצופים דעשייה וכולם נפש דכללות העולמות וכן בכל פרצוף מאלו יש לו ה' בחי' הנ"ל נרנח"י אלא שה' בחי' אלו בהיותן בא"א נקראו כולם יחידה שבעשייה וה' בחי' אלו שבאבא נקרא חיה דעשיה וה' בחי' אלו דאמא נקרא נשמה וה' בחי' אלו דז"א נקרא רוח וה' בחי' אלו שבנוקבא נקרא נפש ונמצא כי הם כ"ה בחי' בפרטן אך בכללן כולם הם ה' בחי' לבד שהם ה' פרצופים ואמנם כשנעריכם בערך ד' עולמות אבי"ע לא יהיו כולם רק בחי' נפש בערך כללות. ונחזור אל ענין דרך כלל בקיצור כי אלו הה' בחי' שהם נרנח"י הם בחי' א"א ואו"א וזו"ן ממש כנ"ל. והנה היחידה שיש בנוקבא דז"א דעשיה הוא בחי' א"א שבה ובחי' אבא שבה נקרא חיה ובחי' אמא שבה נקרא נשמה ובחי' ז"א שבה נקרא רוח ובחי' נוקבא שבה
נקרא נפש וכולם נקרא נפש כללות דעשייה וכן בז"א דעשיה ה' בחי' א"א ואו"א וזו"ן שבו הם בחי' נרנח"י שבו וכולן נקרא רח דכללות עשיה וכן באמא דעשיה ה' בחי' א"א כו' שבה הם נרנח"י וכולם נקרא נשמה דכללות עשייה וכן באבא דעשייה ה' בחי' א"א כו' שבו הם בחי' נרנח"י וכולם נקרא חיה דכללות עשיה וכן בא"א דעשיה ה' בחי' א"א כו' שבו ה' בחי' נרנח"י וכולם נקרא יחידה דכללות עשייה וכן כל אלו הבחי' הנ"ל שיש בעולם עשיה נקרא כולם נפש ונקרא מלכות בערך כללות העולמות והנה כ"ז נקרא פנימית עולם העשייה וכל בחי' אלו יש ג"כ בחיצונית העשייה שהם נקראים אופנים בערך כללות כל העולמות אמנם הם בעצמן נחלקים לה' פרצופים ע"ד הנזכר בפנימיות וכל בחי' פרצוף שבו כולל כל ה' ע"ד הנ"ל בפנימית ונמצא כי עד"ז יש ב' בחי' בעולם יצירה והם פנימית וחיצוניות והפנימיות הם הרוחין והחיצוניות הם המלאכים וכל בחי' מאלו ב' בחי' יש בכל א' מהם ה' פרצופים
א"א או"א זו"ן וכל פרצוף נחלק לה' ע"ד הנ"ל והם ה' בחי' נרנח"י שיש ביצירה ונחלקים לכ"ה בחי' פרטות כנ"ל ולה' בחינת בכללות כנ"ל וכולם אינם רק בחי' רוח ובחי' ז"א שבערך כללות כל העולמות וכעד"ז בבריאה יש בו ג"כ ב' בחי' פנימיות וחיצוניות והפנימיות הם הנשמות והחיצוניות הם הכסא אשר בו הרוחין קדישין כנזכר בהיכלות פרשה פקודי וכל אחד נחלק לכ"ה בחי' בפרטות כנ"ל ולה' בחי' בכללות כולם וכולם נק' נשמה ובינה בערך כללות כל העולמות וכעד"ז באצילות יש בו ב' בחי' עד"ז פנימיות וחיצוניות והפנימיות הוא האורות ועצמות שבתוכו והחיצוניות הם הכלים וכל בחי' נחלק לכ"ה בחי' פרטיות כנ"ל וכולם יחד הם בחי' חיה וחכמה בערך כללות כל העולמות וכעד"ז בא"ק יש ב' בחינות פנימיות וחיצוניות הפנימיות הוא העצמות שבתוכו והחיצוניות הם הכלים אע"פ שעדיין בערך שאר העולמות אינם נקראים כלים רק בערך פנימות עצמו נכנה אותם בשם כלים
ויש בכל אחד מהם כל הבחי' הנ"ל והם בכללות נקרא יחידה וכתר בערך כללות כל העולמות. וז"ש ריש תיקון ע' א"ק הוא כתר מלאה כו' ודע כי כל הפנימיים שיש בכל עולם ועולם מאלו הה' עולמות הם בחי' יחנר"ן שבאותו עולם עצמו וחיצוניות שלו הם הכלים והגוף שבתוכם מתלבשים היחידה וחיה כו' נמצא עתה כי כל העולמות הם בחי' פרצוף אחד מי"ס בלבד וא"ק בכל בחינותיו הוא הכתר שבהם והאצילות אבא שבהם והבריאה אמא שבהם והיצירה ז"א שבהם ועשיה נוקבא שבהם וכולם פרצוף אחד לבד ויש עצמות שהוא הפנימיות והכלים שהוא החיצוניות ובתוך כולם אור א"ס אשר כולם נק' בערכו כלים וחיצוניות לבד והוא לבדו בתוכם עצמות ופנימיות:
שער מ דרוש יב ואחר שנתבאר לך כ"ז דרך כללות צריך להאיר עיניך שלא תטעה במ"ש לעיל ותחשוב כי כמו שיש בכל פרצוף ופרצוף שבכל עולם ועולם ה' בחי' נרנח"י הנקרא פנימיות שכן יש גם ה' בחי' כלים כנגן כי אין הדבר כן. והענין כי הנה הכלים הם חיצוניות ועביות ולא יכלו להתלבש כל ה' מיני נשמה רק הג' תחתונים לבד שהם נר"ן ולאלה בלבד היו כנגדם כלים וגופים אך חיה ויחידה שבכל פרצוף אין כנגדן כלים בפרצוף ההוא עצמו שיתלבשו בהם אך נשארין בחוץ בלתי כלים בסוד מקיף כמ"ש וא"כ נמצא כי בחצוניות לא יש רק ג' בחי' לבד שהם ג' כלים חיצון אמצעי ופנימי כדי שיתלבשו בתוכם נר"ן שיש כנגדן כלים אך היחידה וחיה אין כנגדן כלים לשיתלבשו בתוכם ונשארין בסוד אור מקיף כמ"ש ונבאר ענין הפנימיות תחלה הנה הנפש נכנסה תחלה בתוך כלי החיצון ועיקר הארתו הוא בכבד ואח"כ נכנס הרוח בכלי התיכון ועיקר גילוי הארתו הוא בלב ומשם מתפשט למטה עד הכבד מתלבש
תוך הנפש שבכבד אך מן הלב עד הכבד היא מתגלית ומשם ולמטה מתלבשת תוך הנפש ואח"כ נכנסה הנשמה בכלי הפנימי ועיקר הארתו במוח ומשם מתפשט למטה עד הלב ומתלבשת תוך הרוח אשר שם וגם היא מתפשט עד הכבד בהיותו מלובשת תוך הרוח המתלבש תוך הנפש שבכבד כנ"ל והבן זה מאד. וטעם הדבר הוא כי אנו רואין שוורידי הכבד משתלחין ומסתעפין בכל האיברים שהם ג' בחי' הכלים הנ"ל וורידי הכבד נכנסים בהם להחיותן והם עומדים בחיצוניות האיברים ומכניסין בהם דם הכבד שבו מתלבשת הנפש כמ"ש כי הדם הוא הנפש ואח"כ מסתעפים וורידי הלב שהם העורקים הדופקים כנודע ואין בתוכם דם רק חיות ורוחניות הנמשך מן הרוח שבלב ומסתעפים בכל האיברים בתוכניות שלהם כנודע כי תחת וורידי הדם הם העורקים הדופקים ואח"כ מסתעפים הגידים מהמוח ובתוכם מתפשט רוחניות דק מאד של הנשמה של המוח כנודע כי הגידין אין רוח ממש דופק בתוכם נרגש כמו בעורקי הלב
הדופקים אמנם הוא דק מאד ואינו נרגש כלל יען הוא מבחי' נשמה ולכן כל התנועות שבאברים אינם אלא ע"י הגידין המנענעים האיברים כנודע. ובתוכם הוא הליחה לבנה היא הנמשכת מן המוח כי היא המנענעת הפרקים כנודע וכבר כתבו חכמי הטבעים כי בהית האדם חי הגידין הם חלולים והחיות עובר בתוכן ובמותו שנסתלקה הנשמה תכף יכווצו הגידין ויסתמו פיהם וזהו להיות הרוחניות שבהם זך בתכלית הזכות והנה אנו רואין כי הדם מתפשט בחיצוניות והרוח בתוכניות והגידים הלבנים בפנימיות והם בחי' אלו ג' הכלים הנ"ל ואלו הג' נקראים בשר גידין ועצמות שהם ג' בחי' הכלים שיש בכל אבר ואבר כנודע שאין נקרא אבר אא"כ יש בו בשר גידין ועצמות ואמנם אותן הגידין שזכרו רז"ל אינן אותן הלבנים הנ"ל רק הגידין אחרים שבהם מתפשט הדם או חיות הלב הדופקים כי הגידין הנמשכין מן המוח אין בהם דם כלל והם מתפשטים ונאחזין בעצמות עצמן כנודע כי כל עצם ועצם נאחז זה
בזה ע"י גיד א' שביניהם והענין כי כל אלו הגידין הלבנים והעצמות כולם הם כלי הפנימי שבאדם הנמשך מהמוח. והענין כי תחלה נכנס בעצם ונעשה שם עצם ומוח בתוכו וממנו נמשך הצינור אל העצם הב' וא"כ הגידין הלבנים הם הצינורות של העצמות. ואמנם כולם הם נמשכים מהמוח וכולם הם בחי' כלי הפנימי ונמצא כי כל רמ"ח איברים שבאדם יש בהם ג' כלים בשר גידין ועצמות והבשר הוא החיצוניות שבכלם שבו מתפשט דם הכבד כנודע כי הבשר מן הדם המתעבה ומתגשם בסופי הוורידי הדם הוא נעשה הבשר והעורקים הדופקים בתוכם הוא הכלי התיכון והגידין הלבנים והעצמות הם כלים הפנימיים ומקור ג' בחי' אלו הם מוח לב כבד כנ"ל ששם עיקר גילוי נר"ן כי שם עיקר מושבם והארתן ומשם משתלחין סעיפיהם אל שאר האיברים ולכן אין אלו הג' מוח לב כבד בכלל רמ"ח איברים כי הם מקורותיהן ונמצא כי הכבד מקור תחתוניות הגוף והלב מקור אמצעות והמוח מקור הראש והם אמ"ש א' מוח ש' כבד
מ' לב שורש לכל האותיות ויש איברים אחרים פנימים שאינם מכלל הרמ"ח איברים. והטעם כי הם ענפים אל ג' איברים הנ"ל כגון המעיים לכבד והריאה ללב והלשון למוח וכיוצא בו כי אין כאן מקום ביאורם כנודע כי הוח יש לו י"ס והכבד י"ס והלב י"ס והם בחי' איברים הנ"ל:
שער מ דרוש יג והנה אלו הב' בחי' של הכלים שהם פנימיות וחיצוניות בזה תבין מה שתמצא בכל זוהר ובתקונים בענין ד' פנים ושש כנפים והוא בסוד לא יכנף עוד מוריך והענין בקיצור כי הנה ז' שרפים יש בכסא והם ז' היכלין דבריאה והם כנגד ז' ימי בראשית (ויש הוי"ה בכל א') וכל הוי"ה מהם כוללת כל י"ס של היכל ההוא כנודע שאין הוי"ה שאינה כוללת י"ס כי קוץ של י' כתר של אותו היכל י"ה או"א ו' ו"ק ה' מל' וענין זה הוא רמוז בר"ת של ז' מאמרות (פי' ז' הויות המנוקדות בנקודת ר"ת ז' מאמרות) כנז' בכוונת ק"ש של לילה כנזכר בתקונים תיקון ע' קל"ה והבן זה כי כל י"ס של ההיכל ההוא נחלק לד' אותיות הוי"ה עד"ז ואלו נקראו וד' פנים לאחד ד' בחי' דגוף הפנימי של כל א' ויש גוף חיצון עליהם הלא הם ז' שמות של מ"ב בכל היכל ושם מ"ב הוא נעשה גוף חיצון דוגמת הכנפים של העוף שהוא לבוש החיצון הסובב על גוף העוף ונמצא כי שם אבגית"ץ הוא גוף חיצון ובתוכו
הוא גוף פנימי הנקרא הוי"ה וזה נקרא פנים וזה כנפים ואע"פ שתמצא שיש בו ו' אותיות הוא כולל י"ס שבאותו היכל. וז"ס הנזכר בריש תיקון ע' דק"ך שמבואר שם איך אבגית"ץ כולכל י"ס של י"ס של אותו היכל א' כתר שבו ב"ג או"א שבו י' חכמת שלמה מל' שבו ת' ת"ת ץ' יסוד צדיק נמצא כי בסוד גוף הפנימי לא הוזכרו רק ד' בחי' שרשית וגוף החיצון הנקרא כנפים הוזכרו בו "כ הכתר והיסוד שבהם ועד"ז יתבאר לך כל פרטי השמות והכנויים שהם כנפים ומלבושים ואל תפלא אם הם שמות מורכבים מאותיות רבים או מועטים כי הכל א' רק שכפי הבחי' המתגלה יותר אז מי"ס של הבחי' ההוא האותיות יתגלו שם בכנוי ההוא ושמור כלל זה בידך שבו תבין כל השמות והכינוים והנה בי"ס דאצילות יש פנימי נרנח"י וכנגד ה' בחי' אלו ב' אורות מקיפים ואח"כ יש ג' בחי' כלים וכולם גוף אחד פנימי וג' כלים אחרים והם גוף חיצון וכנגדן ו' כלים מקיפים הרי כמה בחי' שיש בכל ספירה וספי'
וכ"ז הוא בבחי' א' שלפעמים מתעלים הספי' ממקומם ומתחלפים בסוד העליות והפנימי של זה נעשה חיצון לזה כנודע אמנם לא יחסר מאלו הבחי' הנ"ל. והנה כ"ז בי"ס דאצילות ואמנם בהתלבשותם בי"ס דבריאה אז יתוספו להם מלבושים כי הנה חיצון ספי' מל' דאצילות כשמתלבש במל' דבריאה יהיה שם בסוד נשמה ונתוסף שם עליה כמה מלבושים והם נפש ורוח של אורות ועצמות ועוד ו' בחי' כלים פנימיים וחיצוניים זולת בחי' המקיפים הרי תראה כמה בחי' מתלבשות זו בזו ואח"כ בהתלבש י"ס דבריאה תוך י"ס יצירה והוא עד"ז לבושים נוספים וכן בהתלבש יצירה בעשיה והרי כמה בחי' לאין קץ וכ"ז בבחי' י"ס כי אח"כ הם המלאכים הנאחזים בי"ס והם מיני לבושים אחרים על הי"ס ואינם ספי' רק מלאכים כי הם לבשים חיצוניים מאד ועד"ז הנ"ל בי"ס יהיה גם במלאכים בבחי' עצמות אורות וכלים פנימים ומקיפים ובהתלבשם מלאכים תוך מלאכים הגרועים מהם מבריאה ליצירה כו' הרי תראה
כי עצמו מספר כל הבחי' עד שנמצא שיהיה בתוכם ספי' הכתר והוא בחי' הכתר שיש בזו הארץ התחתון צוהכל זה לבוש לזה וזה לבוש לזה ואל תתמה אם תראה שמות והויות וכינוים אלף אלפי רבבות שבכל ספירה וספי' יש בהם נקודות מחולפים ויש מיעוט אותיות ויש מרובה האותיות וכל א' מהם מורה על י"ס שבאותו הבחי' לא יגרע מי"ס רק לפעמים לפרקים נכללין ביחד וא"א (לשום א' שיהיה) פחות מב' אותיות י"ה או א"ל וכיוצא ולרמז בו עיקר הבחי' המתגלות באותו ספירה והם נכללין בו אפי' לק' אלפים כי אין כח בקולמוס לפרטן יותר. ונחזור לענין כי הנה השרפים בבריאה וכנגדן החיות ביצירה. והנה גופם הפנימי הוא שם הוי"ה הכולל י"ס של אותו חיה ונקרא ד' פנים של אותו חיה וגוף החיצון שלהם הוא שם אדנ"י הכולל ג"כ י"ס של אותו חיה הנקרא ד' כנפים של אותו חיה וכעד"ז תבין בכל מקום ומעתה אל תתמה אם תמצא שם תחתון מאד הרומז על הכתר כמו שם אראריתא וכמו שם כוז"ו
דחילוף הוי"ה וכיוצא כי כל אלו הם כינוים חיצוני' מאד והם בבריאה או ביצירה או בעשייה כי הוא בחי' הכתר אשר שם ובזה תראה כי שם כוז"ו והוא הוי"ה בחילוף אותיות כי גם בו כלולים י"ס של ספירה החכמה אלא שפנימות הוא הוי"ה בחילוף אותיות כוז"ו הסמוכות לאותיות הוי"ה בא"ב והם לבושים אליה וכעד"ז בכל השמות והכינוים בין בי' ספירות בין במלאכים וכל הנבראים והבן זה היטב:
שער מ דרוש יד ענין פנימיות וחיצוניות דע כי יש ב' מיני חיצונית ופנימית אחד הוא כי החיצונית הם העולמות והפנימית הם נשמות והב' הוא בחיצונית עצמו יש ג' כלים והב' כלים ראשונים עם המוחין שלהם נק' חיצוניות שהם אלהים בחי' קטנות והפנימית הוא מוחין דגדלות (ונקרא פנים) וכן בפנימיות שהוא הנשמות הוא כן כי החיצונים הם עיבור ויניקה והפנימיות הם מוחין דגדלות וזה הבחי' הב' נזכר במ"א אך הבחי' א' נדבר בכאן והענין כי בכל עולם ועולם מאבי"ע יש בו חיצוניות ופנימיות והחיצוניות הוא בחי' העולם בעצמו הנקרא בשם היכלות ומדורות שהם הרקיעים והארצות והימים ונהרות ודשאים ואילנות וכיוצא בזה והפנימית הם בני אדם השוכנים תוך העולם וכן שם למעלה היכלות ורקיעים ואפילו המלאכים בעצמן כולם נקרא בשם חיצניות שהוא העולם בעצמו ובתוכו יש פנימיות והוא י"ס שבהם נר"ן של העולם ההוא אם הוא עשיה נקרא נפשין ואם ביצירה רוחין כו' אבל העצמות הוא
מתלבש בין בי"ס הנקרא עולם ובין בי"ס הנקרא נפשין ורוחין כו' אלא שהעצמות של הנפשין ורוחין יהיה יותר גדול מהעצמות המתלבש בעולם עצמו או אפשר שבחינת עצמות אינו רק מה שבתוך הנפשין ורוחין כו' והם בחי' חלקי הכלים דאצילות המתלבשים שם כנ"ל אך מה שבי"ס החיצוניות הנקרא עולם אף העצמות שבהם אינו בבחי' עצמות הכלים דאצילות אלא רוחניות אחד מבחינות העולם ההוא וצ"ע ונמצא שיש עי"מ לחיצונית שהם י"ס הנקרא עולם ועי"מ לי"ס הנק' אדם: