Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר עץ חיים

שער השלישי שער אורות ניצוצין וכלים ובו י' פרקים:

קטע 54 מתוך 139

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

שער השלישי שער אורות ניצוצין וכלים ובו י' פרקים: ונחזור עתה לענין ראשון כי ג' בחי' יש בז"א והם אורות ניצוצין וכלים וכל ג' בחי' אלו נכנסין תוך מעוי דאמא בינה להתקשר ולהתחבר ולהתתקן שם בבחי' עיבור לכן נבאר עתה ג' בחינות מקומות שיש בבינה אשר בהם נכנסו ג' בחי' הז"א הנ"ל בסוד העיבור והוא כי הלא נתבאר שבינה ותבונה נכללו ונעשו פרצוף א' בלבד. והנה הג' מקומות שבבינה הם אלו. א' הוא המקום אשר היה בתחלה בחי' יסוד דבינה העליונה בהיותה נפרדת מן התבונה. ב' הוא המקום אשר היה בתחלה יסוד תבונה. ג' הוא מקום החתך שבין רגלי הבינה לראש התבונה. והנה אע"פ שעתה נתחברו בינה ותבונה בפרצוף א' עכ"ז הרושם של מקום הנ"ל נשאר שם כנודע אצלינו בהקדמה שאין לך שום אור שאינו מניח רשימו במקומו אף אחר הסתלקותו משם. והנה במקום שהיה יסוד דבינה שם נכנסו האורות ובמקום החתך שם נכנסו הניצוצין ובמקום יסוד דתבונה שם נכנסו הכלים ובהיות ג' מקומות אלו ובהם ג' בחי' אלו הנ"ל זה

2

נקרא בחי' עיבור דז"א במעוי דבינה והנה פשוט הוא שג' בחי' אלו אין זמן תקונם שוה כי הכלים צריכין זמן רב להתתקן והניצוצין פחות מהם והאורות זמן מועט מכולם וזה פרטם כי האורות אינן עומדים בסוד העיבור רק ז' חדשים ואח"כ נגמרו להתתקן והניצוצין נגמרים אחר ט' חדשים והכלים נגמרים אחר י"ב חדשים ולכן תמצא ג' עיבורים שיש בעולם זמן ז' וט' וי"ב כנזכר בגמרא בהאי עובדא דאשתהי תריסר ירחי שתא ואכשריה רבה תוספאה והענין כי האמת שאין האורות נגמרים להתתקן עד גמר זמן ז' חדשים אבל הם מתחילין להתתקן מתחלה הז' קצת עד שנגמרים בסוף הז' כי בחודש ראשון נתקן קצתם ואז נכנס מה שנתתקן בתוך הכלים ובחדש שני שנתקנו בחי' אורות יותר ונכנסו בכלים עד שבכללות ז' חדשים נגמרו כל האורות להתתקן ולכנוס תוך הכלים ועד"ז בניצוצים נתקנו מעט מעט ונכנסים בכלים עד גמר ט' חדשים שאז נגמרו להתתקן ולהכנס בתוך הכלים ואח"כ נשארים שם עם

3

הכלים עד גמר יב"ח שנגמרו גם בחי' הכלים ואז נולד הולד ויצא לחוץ לאויר העולם במקום הראוי לו. ונבאר עתה איך מתחילין להתתקן כל הג' בחי' ונאמר כי פשוט הוא כי בג' ימים הראשונים הנק' ימי קליטה אז מתחילין לכנוס קצת אורות וקצת ניצוצין בכלים כי כבר נתבאר לעיל שכל הג' בחי' נתקנו מעט מעט והנה נת"ל כי אורות וכלים וניצוצין כולם נכללו ונעשו ג' כלילין בג' והלבישו את נה"י א"א ואבא מכסה ומלביש מצד ימין א"א ואמא מצד שמאל א"א ונמצא כי מחצית אלו ג' בחי' עומדין בתוך אבא ומחציתן תוך אמא והנה אבא נותנן כולם אל אמא בסוד ג' ימי קליטה כמ"ש בע"ה. והנה הענין הוא כי הנה נתבאר לעיל כי כל הפגם והשבירה והמיתה שאירע לאלו המלכים היתה לסבת הפירוד אשר ביניהן שיצאו זעג"ז שלא כדרך קוין ולמעלה בענין תיקון עתיק נתבאר פי' דרך קוים מה ענינו ע"ש בדרוש הספיקות שיש ברדל"א אז היה רה"ר בסוד הפירוד ונמצא כי בחי' התיקון הוא כדי

4

לחברם עד שיהיו בבחי' קוין מאירין זה בזה ועי"ז יהיה להם תיקון והבן מאד ענין קוין מה ענינם ואיך זה עיקר התיקון וזכור זה שתצטרך אליו בהרבה מקומות. והנה כאשר עלו הז' מלכים בג' בחי' להתתקן בסוד עיבור בתוך או"א כנ"ל נמצאו החסד והנצח וחצי ת"ת וחצי היסוד וחצי המל' הימיני עומדין תוך אבא ומחציתן האחרת בתוך אמא והנה ביום א' של הקליטה נתחברו יחד אותן החצאין שהיו בתוך אבא והיו לאחדים ונכלל חסד בנצח ויסוד בת"ת ומל' ביסוד ונתקשרו בבחי' קוין זה בזה ונתאחזו ביחד ואח"כ ביום ב' של הקליטה נתאחזו ונתקשרו החצאין אשר בתוך אמא יחד זה בזה בבחי' קוין כנ"ל ואח"כ ביום ג' נתקשרו יחד אותן שבתוך אבא עם אותן שבתוך אמא ואז נותן אבא לאמא המחצית אשר היו בו ונמצא כי כל הז"א נתון תוך אמא בסוף שלשה ימי הקליטה. ואמנם כל זה הוא בבחי' הכלים. ודע כי בחי' התקשרות הכלים ואחיזתן כנ"ל היה ע"י זווג שנזדווגו אבא עם אמא ואבא נתן

5

טפה דדכורא ואמא נתנה טפה דנוקבא ועי"ז נתקשרו הכלים הנ"ל אשר כבר היו בעולם בתחלה ונתקנו על ידם ואחר כך נגמרים להתתקן הכלים ביב"ח העיבור כנ"ל. והנה הם ז' כלים נמצא שבכל נ"א יום וחצי נתקן כלי ספי' אחת ואמנם בחי' אורות הם ז' אורות בז' חדשים נמצא כי בכל חודש נתקן אור א' ואם תשכיל תבין כי בג' חדשים הראשונים שהוא זמן היכר עובר כמארז"ל וכמ"ש לקמן הנה בהם נתקנו אורות חסד ת"ת ויסוד לפי שת"ת ויסוד הם בקו האמצעי שהוא רחמים ולכן הם נתקנו תחלה עם החסד שהוא קו ימין. ואמנם נצח אע"פ שהוא קו ימין אינו נתקן תחלה לפי שהוא בחי' הרגלים וגם לפי שהוא קשור בהוד וכמ"ש בדרוש בהדי הוצא לקי כרבא הנאמר על נ"ה שאינן מתבררים לגמרי עד זמן היניקה שמן היותם דם חוזרים לחלב ויונק הז"א ואז נגמרים להתתקן וע"ש. ובחי' הניצוצין צריך בהם ביאור רחב והוא תלוי בדרוש רפ"ח ניצוצין שנתבאר לעיל ושם נתבאר כי הרפ"ח הם ד' שמות ע"ב ס"ג

6

מ"ה ב"ן ע"ב ניצוצין מכל א' והנה ג"ר שהם ע"ב ס"ג מ"ה הם בז"א לבדו כנ"ל כי הם בחי' חסד ע"ב וגבורה ס"ג ת"ת עם נה"י מ"ה אבל ב"ן הוא בנוקבא דז"א והבן הקדמה זו היטב ונמצא כי ג' שמות אלו של ע"ב ס"ג מ"ה הם ניצוצין שנכנסו באלו הכלים דז"א להחיותו ואחר כך נבאר ענין הנוקבא בעזרת האל: נלעד"ח כי טיפות אלו דאו"א הם משם מ"ה החדש אשר על ידו נתקן הב"ן כנ"ל: מ"ק סוד הטפה שמזריע אבא באמא הוא אות י' והנה אות י' יש בה ג' קוצין והם נחלקין בבטן לג' יודי"ן בבחי' ג' כליל בג' שהם חג"ת לבד ולפי שהם סוד יודי"ן נמצא שהם ג' שמות ע"ב דיודי"ן שהם רי"ו והם ע"ב גשרים של מימי החסד והד' של אות ה' מקפת עליהם ורי"ו הנ"ל עם ל"ב נתיבות גימט' רמ"ח איברים המתפשטין בו:

7

שער יט פרק ב מ"ת והנה מה שנכנס תחלה באלו הכלים להחיותן אינם הג' שמות בעצמן רק המילוי שלהן נכנסין תחלה שהם מדרגות השפלות מן השמות עצמן כמ"ש בדרוש רפ"ח ניצוצין והנה מספר המלויין לבדם של אלו השמות אחר שנסיר מהם שמות הפשוטין הם אלו מילוי ע"ב כשתסיר הפשוט שהוא גימ' כ"ו נשאר מ"ו ומילוי ס"ג ע"ד הנ"ל הוא ל"ז ומילוי מ"ה ע"ד הנ"ל הוא י"ט וגם צריך שתדע כי תחלה נכנס המילוי התחתון שבמדרגה שהוא י"ט ממילוי מ"ה אם לסיבת שהוא קטן שבכולם במדרגה ואם לסבה אחרת והוא כי ענין היות בז"א ג' שמות אלו ע"ב ס"ג מ"ה הוא כי תחלה לוקח בחי' חיות עצמו שהוא מילוי מ"ה ואח"כ לוקח חיות יותר גדול והוא מילוי ס"ג ולוקחו מן אמא ואח"כ לוקח מן אבא חיות יותר גדול מכולם שהוא מילוי ע"ב וא"כ מוכרח הוא שתחלה יהיה מילוי י"ט שהוא חיות עצמותו ואח"כ של ל"ז ואח"כ של מ"ו כי כך הוא מעלות המדרגות. ועתה נבאר סדרם דע כי הנה נתבאר בגמרא במעשה דרבי

8

ואנטונינוס דא"א לבשר חי לעמוד בלי מלח יותר מג' ימים שיסריח יותר מזמן זה וא"כ מוכרח הוא שבג' ימי קליטה נכנס איזה בחי' חיות ורוחניות בולד והנה אז בג' ימים אלו נכנסין בחי' הי"ט ניצוצין דמילוי מ"ה הנ"ל אשר הם בחי' ח"י לרמוז היות בהם כבר חיות ועם כולל הרי י"ט כי בפחות ממילוי האחרון זה דמ"ה התחתון שבג' שמות הנ"ל אין לו חיות בלעדו והם מתחלקים בג' ימים כי ביום א' של הקליטה נכנס בו ו' ניצוצין לפי שאז נתקשרו יחד זה בזה כל אותו המחצה הנתון תוך אבא כנ"ל אשר מצד ימין ואז נמשך להם ו' ניצוצין של חיות כי בחי' ו' הוא קו א' והוא קו ימין שע"י נתקשרו ונתחברו יחד וביום ב' נקשרים ומתחברים יחד זה בזה כל המחצה של קו שמאל הנתון תוך אמא ואז נמשכין לו ו' ניצוצין אחרים של חיות לקשרם ולחברם והוא ו' ניצוצין בקו שמאל שהוא צורת ו' ג"כ וביום ג' אשר כולם מתקבצים יחד מחצית דאבא עם מחצית דאמא (נ"א דאבא) ונתחברו ונמצא

9

כי חצאי קו האמצעי לא נתחבר עד היום הזה וכנגד זה נכנסין לו ו' ניצוצין אחרים כנגד קו אמצעי הרי נשלמו בג' ימי הקליטה לכנוס כולם תוך אמא ולהתקשר יחד כולם בסוד (ג') קוין ולכנוס בהם י"ט ניצוצין של חיות שהם מילוי מ"ה שהוא חיות של ז"א עצמו כנ"ל. והנה מציאות של ג' ווין אלו הם בחי' ג' אלפין שיש במילוי מ"ה והנה כבר נתבאר לעיל כי הניצוצין נגמרין להכנס ולהתתקן בזמן ט' חדשי עיבור וכאשר תמנה כל חדש מהם ל' יום יהיו כולם ר"ע ימים והולד נולד ברע"א יום וכמ"ש בגמרא ע"פ ויתן לה ה' הריון כי המשך ימי העיבור הם גי' הריו"ן שהם בגימטריא רע"א והענין הוא כי בג' ימי קליטה נתקנו הי"ח ניצוצין והשאר ר"ע ימים נתקנים ר"ע ניצוצין ניצוץ אחד בכל יום שבין כולם הם רפ"ח ניצוצין הנ"ל ונודע כי הר"ע יום הם זולת ימי הקליטה כי לכן אמרו בגמ' אין האשה יולדת או לרע"א או לרע"ב או לרע"ג יום לפי שהר"ע ימים הם ימי הריון המוכרח שהם ט'

10

חדשים וג' ימי הקליטה שיש בהם ספק אם נקלט ביום א' או ביום ב' או ביום ג' ונחלקים עתה בחי' ר"ע ימי הריון בר"ע ניצוצין הנשארין מרפ"ח ניצוצין. והנה נודע כי ארז"ל שביום ארבעים נגמר צורת הולד והענין הוא כי אחר ג' ימי הקליטה שבהם נכנסו י"ט ניצוצין דמילוי מ"ה שהוא בחי' חיות דז"א אח"כ נכנס מילוי ס"ג דאמא הם ל"ז ניצוצין ואם תוסיף על ג' ימי קליטה יהיה מ' יום שאז נגמר מילוי ל"ז דס"ג דאמא אשר היא נותנת ציור הולד כנודע מפ' וייצר ה' אלהים את האדם וגם לסיבה זאת נקודת הצירי היא באמא הנודע והרי כי במ' יום נגמר צורת הולד שהוא כניסת ל"ז ניצוצין אחרים דמילוי ס"ג והרי כי במ' יום שנגמר צורת הולד יש בו בחי' מילוי מ"ה וס"ג גם אם תמנה בחי' ניצוצין עצמן י"ט ל"ז יהיה נ"ו והם גימטריא א"ל יהו"ה ע"ה כי כבר נתבאר אצלינו כי שם הוי"ה הוא בז"א וגם נתבאר אצלינו (בחיבור) [כי בחי'] ב' שמות א"ל יהו"ה הוא

11

בעולם היצירה כי עתה נגמר ונשלם לקרא בב' שמות אלו ואח"כ יש זמן ג' שארז"ל ענין ג' חדשים הראשונים שאז ניכר עובר כמארז"ל במשנה היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהיה לה ג' חדשים שאז ניכר העובר והענין הוא כי אחר מ' יום של יצירת הולד שנכנס שם מילוי דס"ג שהוא המצייר צורת הולד עוד נכנסין בו מ"ו ניצוצין של מילוי ע"ב במ"ו ימים אחרים והנה בין כולם הם פ"ו ימים אשר נכנסו בהם ג' מלואים דע"ב ס"ג מ"ה וכבר נשלם טפת דכורא שהוא ע"ב להצטייר ואז נקרא היכר העובר לגמרי ואף על פי שאינן ג' חדשים לגמרי אין חשש כי מ"ש בגמרא ג' חדשים לאו דוקא בצמצום ובפרט אם תמנה החדשים החסרים יהיו פ"ז ימים והם פ"ו הנ"ל עם הכולל:

12

שער יט פרק ג מ"ת אמנם אם תמנה בחי' הניצוצין עצמן יהיה ק"ב ניצוצין והוא מ"ש בגמרא רוצה אשה בקב ותיפלות מט' קבין ופרישות גם ז"ס חנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש פי' כי בהיות ג' מלויין אלו חסרים מז"א היה נקרא קב חרובין שהם בחי' מלכים דאתחרבו עלמין קדמאין כנזכר באדרא ובספ"ד וכאשר נכנס בו זה הקב שהוא ג' מלויין הנ"ל אז הוא מתוקן ושלם ואז חייב בחלה כמ"ש במשנה במס' עדיות ב"ש אומרים מקב לחלה וב"ה אומרים מקביים כו' כי אז חייב בחלה וז"ס אדה"ר חלקו של עולם היה. ואמנם ביאור משנה זו הענין הוא כי הנה ב' קבין הם א' טוב והוא סוד ג' מלויין דע"ב ס"ג מ"ה הנ"ל שהם י"ט ל"ז מ"ו גימטריא ק"ב והוא מבחי' פנים שמקבלת בעת הזווג פב"פ וזהו הקב שהאשה רוצה בה מט' ופרישות כי האשה היא השם ד' שהוא ב"ן שהוא במלכות הנקרא חלה כנ"ל ומקבלת ג' מלויין הנ"ל הנקרא קב טהור ויש קב אחר הנקרא חרובין אשר זה היה מיתה וחרבן של מלכים הנ"ל

13

וזה אינו כ"כ טהור כמו הראשון לפי שהוא מבחי' אחוריים אשר הקליפות נאחזין בו שהם גרמו חרבן המלכים כמ"ש בע"ה והם בחי' ד' אחוריים שיש בד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם מדרגה הו' שיש בכל שם מהם כנ"ל אשר יש באחוריים המילויים של כל שם מהם יש בו כ"ו אותיות מילוי חוץ מן שם ב"ן שאין במילוי האחוריים שלו רק כ"ד אותיות סך כל אותיותיהן הם ק"ב וכנגד ב' בחי' אלו שהם ב' קבין פסקו ב"ה שאז חייב בחלה כיון שכבר יש בהם ק"ב ראשון של חרובין ונוסף עליו קב הב' הטהור הרי נתחייב בחלה אבל ב"ש סברי כיון שיש קב א' כבר יש בו רמז אל הקב הטהור ודי בזה. גם ז"ס משנה מס' חלה קב ישן וקב חדש שנשכו זה בזה כו' והם ב' קבים א' ישן בימי חרובין וא' חדש במלואם עתה בימי עיבור. גם ז"ס מס' שבת הקיטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' וביאור הדברים כי הנה המלכים שמלכו בארץ אדום ומתו שהוא שבירתן וירידתן בעולם הבריאה ושם נתגלו בחי' הקליפות

14

ואלו המלכים נתאחזו בקליפות ונעשו בחי' נשמה אליהם וכבר נת"ל כי אלו המלכים הם בחי' ז"ת של י' נקודות שיצאו מנקבי עינים כנ"ל באורך ואלו הז"ת הם בחי' ז"א שהוא כולל ו"ק והז' היא נוקבא ואלו כולם יצא נפרדין זה מזה שלא בדרך קוין כנ"ל ולא היו מקושרים זה בזה אלא כ"א ואחד בפ"ע זו תחת זו כנ"ל ואז נקרא רה"ר כי אין רבים אלא אבהן כנ"ל דאינון חג"ת כנזכר בזוהר ובתקונים ואח"כ כאשר נכנסו במעי אמם בינה בסוד עיבור כנ"ל נתקנו ונעשו רה"י אשר גבהו י' ורחבו ד' והענין כי נתחברו ונתקשרו ונאחזו זו תוך זו ומלובשים זו תוך זו כמבואר היטב לעיל בדרוש א"ק ועתיק ע"ש ואז נקרא כל הו"ק פרצוף א' ומיוחד הנקרא ז"א אשר רחבו ד' שהם ד' אותיות הוי"ה וגבוה י' שהם י' אותיות במילוי אלפי"ן שהם בז"א כנודע. והנה אלו המלכים עדיין לא נגמרו להתברר עד ימות המשיח כי אז יובררו לגמרי והסיגים יתבטלו בסוד בלע המות לנצח והטוב שבהם יתברר

15

ויתחבר עם הקדושה אשר בהמשך זמן זה מתברר מעט מעט בכל יום ובביאת המשיח יושלמו להתברר. והנה אלו המלכים אשר עדיין שם בסוד נשמה אל הקליפות נקרא רה"ר וכל מזונם והשפעתן אינם רק בסוד קב שהוא בחי' מילוי הנעלם בשם ע"ב ס"ג מ"ה מ"ו ל"ז י"ט וכנ"ל. ודע כי לעולם כשהשם לבדו בלתי מילוי אז הוא יותר גרוע מהמילוי עצמו שהוא לבדו אמנם בהיות שניהן יחד השם והמילוי אז השם בעצמו בפשוטו הוא יותר חשוב ומעולה מן מילוי שבו וצ"ע. ואמנם אלו המלכים הנ"ל הנשארים למטה בסוד רה"ר אינן נזונין ומתפרנסים אלא מזה הק"ב הנ"ל והוא סוד הקב חרובין שהמלכים נשארו חרובין ויבשים בסוד ומלכין קדמאין מיתו הנזכר בספ"ד פ"ק אבל מן השם עצמו אינן יכולין להתפרנס. והנה מילוי גימטריא אלהים לרמז על המלכים הנ"ל הנקרא אלהים בסוד דינין ולכן אינן מתפרנסין אלא מהמילוי שהוא גימטריא אלהים והוא עולה גימטריא ק"ב כנ"ל. והנה ביום השבת אסור לטלטל ברה"ר

16

שהוא רשות אלו המלכים הנ"ל והנה הוא מוכרח שיתפרנסו ויוציאו להם מזון מרה"י שהוא ז"א אחר התיקון ור"מ סבר שהז"א בהיותו בבחי' קטוע לבד אז יוצא בקב שלו שם ברה"ר לפרנסן ולהיות שאינו יוצא רק בחי' הק"ב הנ"ל לבדו לכן נקרא ג"כ קיטע כי השם עצמו נקטע ועלה למעלה אבל הק"ב שלו בלבד שהוא מלואו הוא היוצא לפרנס ברה"ר. וכבר הודעתיך לעיל כי הג' שמות של ע"ב ס"ג מ"ה אשר מלואם הוא הק"ב הנ"ל הנה שלשתן הם בז"א לבדו בבחינת חג"ת שלו הנ"ל ולסבה זו נקרא הז"א קיטע על שמם קטע גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ע"ה כי הם עולין למעלה ומלואן שהוא הק"ב יוצא לחוץ. גם דע כי הנה נתבאר בענין שבת כי כל אחיזת הקליפות ביום השבת הם בנה"י שהם רגלין דז"א בלבד אשר הם מתעלין ביום השבת למעלה ממקומם ואז נשאר מקום פנוי וחלל בסוד מחלליה מות יומת ולכן נקרא הז"א קיטע בסוד אלו רגלים שנקטעו ועלו למעלה למקומן כנ"ל ולא ירד אלא הק"ב הנ"ל. גם בזה תבין

17

מ"ש בתקונים דק"ג שמענא דעוב דא הוה בחד ב"נ בעלי קבין כו' ופי' כמ"ש לעיל כי הז"א יש בו קב הזה ממילוי ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה אשר בו כנ"ל וגם קב זה גימטריא אלהינו ולהיותו מבחינת מלואין הוא דינין כי מילוי גימטריא אלהים כנ"ל ואלו הם הז' מלכים שמלכו בארץ אדום ומתו כולם וירדו למטה והובררו שם והם עומדים שם בבחי' רוחניות ונשמה אל הקליפות. והנה יש בג"ע תחתון מקום אשר שם הוא נקודת בינה ושם קרוב אליה עומדין אותן המלכים אשר מלכו בארץ אדום ואותן נשמות הצדיקים אשר שם כולם הם מבחי' בעלי קבין כי הם מזה סוד הק"ב הנ"ל לכן צריכין להתלבש באותן קבין ודי בזה. גם בזה תבין מ"ש בתיקונים בהקדמה כל רבי מא"י ורב מבבל וכל רבא משאר ארעאין פי' כי בצאת הז"א להשפיע באותן המלכים העומדים בחו"ל אינו יוצא רק בבחי' המלואים לבד כנ"ל והנה האחוריים של מ"ה דאלפין פשוטים הם ע"ב ומלואם הם ק"ל ושניהן גימטריא רב וזהו כל רב מבבל. וזה סוד הנה ה' רוכב על ע"ב ק"ל

18

ובא מצרים כי בצאתו למצרים שהוא חו"ל יוצא בסוד ע"ב ק"ל שהוא גימטריא ר"ב וגם רב"א הוא ע"ב ק"ל עם הכללות אבל בא"י הוא בסוד רבי בתוס' י' שהם י' אותיות של מילוי השם בעצמו בבחי' פנים המתייחדים עם ע"ב ק"ל ונעשין רב"י והנה ע"ב ק"ל עם ד' אותיות הפשוטים עצמו של שם הוי"ה שהוא גי' כ"ו הרי רוכב ר"ל כ"ו ור"ב כי שם הוי"ה רוכב על ע"ב ק"ל ובהתחברותן נעשה רוכב כנ"ל והבן זה: