{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-10","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":10,"title":"שער הכללים","hebrewTitle":"שער הכללים","segments":[{"index":1,"he":"שער הכללים\nובו י\"ג פרקים: \nפרק ראשון: \nכשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו ויזכו \nלהיות מרכבה למעלה להדבק בו ית' האציל נקודה א' הכלולה מי' (והם י\"ס של העקודים \nשהיו בכלי א') ולא היו נראים. דרך משל האדם מורכב מד' יסודות ואינם ניכרים בו כל א' \nוא' בפ\"ע. וכן הענין בכאן נקודה זו היתה כלולה מעשר בתחלת אצילותה וזו היא למעלה מן \nהכתר [שהוא] עתה כי משם שואבים כל הי\"ס שפע וחיות מנקודה זו. גם אור וחיות נקודה זו \nיורדת מן המאציל בתוכה ביחד שהיא הכלי עם נשמתו כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה והיו \nבה י' אורות פנימים וי' אורות מקיפים ואור המקיף מבחוץ לכלי ונודע כי המקיף גדול \nמהפנימי כי או\"פ מצומצמת תוך הכלי משא\"כ במקיף. וז\"ס ודברתי אתך מבין ב' הכרובים \nשהיה מצומצמת שם השכינה ומנקודה זו נתפשטו י' נקודות מכתר עד המלכות עד\"ז כי מהיותר \nמובחר ועליון מנקודה זו נעשה כתר ונתפשט למטה ושאר הט' כלולים בו ומה שנשאר בתוכה \n"},{"index":2,"he":"ג\"כ ממובחר הנשאר מתפשט למטה מהכתר ונעשה חכמה והח' כלולים בו. ואח\"כ בינה והז' \nכלולים בה. ואח\"כ הו' נקודות יחד ואח\"כ המל' וזהו נקרא עולם התהו ובהו ועולם \nהנקודות. והאור העליון היה נכנס בתוכם ר\"ל בתוך הכלי ואור הא\"ס מקיף לכתר [ומתפשט \nעד סיום מקום כל הי' ספירות] ומאו\"פ שבכתר נעשה פנימי ומקיף אל החכמה והקיף שבכתר \nנעשה מקיף עליון אל מקיף החכמה וכן כולם. והענין כי מה שהיה יכולה לקבל מן האור \nהמאיר בתוך הכתר נשאר בו בסוד או\"פ והשאר היה מקיף מבחוץ וכן עד\"ז מכתר לחכמה \nומחכמה לבינה ומבינה לו\"ק ביחד. ודע כי שמש ומגן ה' צבאות וכמו שהשמש אור עליון \nגדול ואין יכולת להביט בו כי אם בהתמעטות דרך חלון או ע\"י מסך או ע\"י ריחוק מקום או \nע\"י נקב קטן. והנה בעולם האצילות האור בא הלא ע\"י מסך כלל אך כשבא אור א\"ס בכתר אין \nבו יכולת לסבלו רק ע\"י ריחוק מקום. אך מכתר לחכמה אין בו ריחוק כלל אבל בא ע\"י חלון \n"},{"index":3,"he":"פי' מיסוד דא\"א הנקרא חלון שנתמעט האור מכמות שהיה. גם מחכה לבינה בא ע\"י חלון פי' \nמיסוד אבא שהוא חלון אחר קטן. אמנם בו\"ק עצמן חלונותיהם שוין מזה לזה כי כולם בחי' \nא'. אח\"כ מיסוד למל' בא האור מחלון קטן וצר מאד פי' מיסוד דז\"א הנקרא חלון ג\"כ וצר \nמאד דוגמת נקב קטן. אך הו\"ק אין בהם שינוי מזה לזה רק כפי ריחוק וקירוב לבד לא \nברוחב וצרות החלון כי כולם שוין. וז\"ס ז' הקפות כי הם בסוד המל' שיש בה כללות ז' \nהקפות. ומג\"ר שבכתר יצא או\"מ אל ז\"ת שבו עצמו ומז\"ת שבכתר יצא או\"מ ב' אל ג\"ר דחכמה \nומג\"ר דחכמה יצא או\"מ ג' אל ז\"ת שבו ומז\"ת של חכמה יצא או\"מ ד' לג\"ר שבבינה ומג\"ר \nשל בינה יצא או\"מ ה' לז\"ת שבה ומז\"ת שבבינה יוצא או\"מ ו' לו\"ק ומהו\"ק יוצא או\"מ ז' \nאל המל' וכל אלו נכללין במל'. לכן ז' הקפות רומזין במל'. אך מצאתי להר\"ם מינץ באופן \nאחר והוא סוד ז' מקיפין אל מל' ממטה למעלה האחד מקיף שלה ב' מקיף דיסוד ג' מקיף \n"},{"index":4,"he":"בינה. אח\"כ פניי ומקיף דחכמה ופניי ומקיף של כתר הרי ז' מקיפין. ונחזור לענין כי \nבאצילות לא יש מסך כלל. אך מבריאה ולמטה האור בא ע\"י מסך גמור והאור עובר בתוכו \nומאיר. ודע כי כשנתפשטו י' נקודים הנ\"ל הנה הכתר היה בו יכולת לסבול האור הזה אבל \nאו\"א לא היו שוין כי אבא קיבל האור פב\"פ [מן] (עם) הכתר והיה בו יכולת לסבול האור \nאך הבינה לא קבלה האור מחכמה אלא אב\"א שלא יכלה לסבלה. וז\"ס וחכם באחור ישבחנה כי \nחכם שהיא חכמה השביח את הבינה והאיר בה בסוד אב\"א. וגם ז\"ס הנזכר בזוהר פרש' בראשית \nבצורת אות צ' שהם או\"א יו\"ד ונו\"ן כזה נ' כפופה הפוכה אב\"א. והנה כשיצא אח\"כ אור \nמבינה לו\"ק תחלה יצא הדעת ואח\"כ נתבטל וזהו המלך הראשון שהוא בלע בן בעור. אח\"כ יצא \nחסד וגם הוא לא היה יכול לסבול האור ונשבר הכלי שלו ג\"כ וירד למטה ואח\"כ יצא גבורה \nוכן כל הז'. ואלו הם ז' מלכים שמתו שנאמר בהם וימת וימלוך תחלה מלכו ואח\"כ מתו \n"},{"index":5,"he":"ונתבטלו הז' כלים אלו שלא היה בהם יכולת לסבול האור המתפשט בהם מספירה לספירה אע\"פ \nשבחסד כבר נתבטל א' עכ\"ז לא הניח האור מלהתפשט בכל ז\"ת לראות אולי אינו ימות ויוכל \nלסבול מחמת ריחוק כי כל מה שהוא יותר רחוק אפשר שיוכל לסבול יותר. אך להיות שהכלי \nהתחתון הוא יותר קטן מהעליון לכן גם הוא אע\"פ שהוא יותר ררחוק לא היה יכול לסובלו. \nוהנה כשהגיע האור אל היסוד באו ב' אורות א' שלו וא' לתת אל המל' והחלק שלו להיותו \nגדול לא היה יכול לסובלו ונתבטל כמו האחרים אבל חלק המל' שקבל הוא נשאר בו ולא \nנתבטל וז\"ס בן ישי חי על האדמה ולכן נקרא יסוד חי. וכשנתן אח\"כ היסוד חלק המל' לה \nאלו היה נותן דרך צנור היה כח במל' לקבלה אבל עתה כשנשבר היסוד נתגלה האור ובא האור \nמהיסוד בגילוי ובחוזק אל המל' ולכן גם היא נשברה. ולא לגמרי כמו הראשון אלא נעשה \nפרצוף א' אחר התיקון (פי' שזכתה להעשות פרצוף שלם עם היותה רק בחי' נקודה א' מה שלא \n"},{"index":6,"he":"זכו הו\"ק להעשות כל א'\nפרצוף א' כנ\"ל) כמו שנבאר לפי שלא קבלה כל האור רק החלק שקבל היסוד לתת לה גם שלא \nקבלה ע\"י צנור. ופי' מה שאמרנו שנשברו המלכים פי' כי האורות נסתלקו למעלה למקומן \nועכ\"ז עדיין נשארו קצת ניצוצי קדושה בכלים ונפלו באלו מאנין תבירי למטה ומהם נתהוו \nשורש הקלי'. ואע\"פ שנתברר האוכל מהפסולת ועלה למעלה עכ\"ז עדיין ניצוצי הקדושה נשארו \nבתוכם. וזהו מה שנשאר לנו לתקן ע\"י תפלה ומע\"ט וכן ע\"י נשמת הצדקים כשהם נפטרים \nמעוה\"ז עוברים בעולם העשיה ומעלין מהם ניצוצי קדושה שבקליפה ליצירה וכן עד\"ז בעלותם \nמיצירה לבריאה ומבריאה לאצילות ומחזירין האור הגדול למקומם. וז\"ס מ\"ן וז\"ס עשרה \nהרוגי מלוכה שהיו בזמן החרבן והעונות גרמו שאז גברה הקליפה ולא היה כח להעלות מ\"ן \nשהם הניצוצין ההם והיה העולם שמם ומתמוטט לכן מסרו גופם למלכות והיו מ\"נ למלכות \nונפשותם העלו למ\"ן לאו\"א אותן הניצוצין שבתוך הקלי'. וז\"ס כך עלה במחשבה לפני הנז' \n"},{"index":7,"he":"אצל ר\"ע וז\"ס ג\"כ סבת המלכים שמלכו ומתו וז\"ס בונה עולמות ומחריבן. ואע\"פ שאמרנו \nשהמלכים שמתו הם הז' מאנין תבירין מחסד עד מל' והוצרכו תיקון. הנה חו\"ב ג\"כ הוצרכו \nתיקון כי הלא בינה היתה תחלה מקלת האור אב\"א כי לא היתה יכולה לסבול פב\"פ ואז נקטן \nונתמעט הכלי שלה וזה המיעוט נפל למטה. (פי' אחוריים דאו\"א הם נפלו ונעשה מהם יעקב \nולאה) וכן חכמה מאר שהבינה לא יכלה לקבל האור הנ\"ל גם חכמה לא קיבל האור הראוי לה \nאם היתה משפעת פב\"פ לבינה ובחי' זו ירדה למטה. וז\"ס ע\"ד הצדיק אבד כי הצדיק שהוא \nהיסוד כמשפיע לשכינה אז נותנים לו חלקו וחלקה אך כשהוא אינו משפיע לשכינה אז אין לו \nרק חלק א' ולא מחמת פגם שלו ח\"ו רק מחמת חסרון המל' המקבלת שאינה יכולה לקבל באופן \nאחר. באופן שגם מהאור שהיה ראוי לקבל החכמה יותר על מה שקיבל עתה וגם מן הבינה ירד \nמהם חלק למטה במקום ז\"א. וז\"ס שארז\"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה ונובלות בינה שלמעלה \n"},{"index":8,"he":"שכינה כי אור שנפל ונובלת מאור חכמה עליונה שהוא אבא ממנו נעשה התורה שהוא ז\"א ומה \nשנפל מבינה שהיא אמא ממנה נעשה שכינה נוק' כמ\"ש כי ז\"א כשעולה למעלה מעלה עמו מן \nאותו אור שנפל מלמעלה במקוו מ\"ן לאו\"א וחוזר עתה להעלות את הנובלות וניצוצי הקדושה \nשירדו למטה. כי כמו שנשמת הצדיקים מעלין מ\"ן לצורך זווג זו\"ן כן זו\"נ מעלין מ\"ן \nלצורך זווג או\"א מן אותן הנובלות שנפלו מהם למטה. ופי' הדברים כי מ\"ן ששל רחל הוא \nשאנו מוסרין נפשותינו למיתה ע\"י נפילת אפים ועם אותה העלאה של נפשותינו אנו מעלין \nשם מן ניצוצי הקדושה שבתוך הקליפות אל רחל. וכן הצדיקים במיתתן עולין ומעלין ניצוצי \nהקדושה עמהן לצורך מ\"ן של רחל להזדווג ז\"א בנוק' ודוגמא זו בזו\"ן כשעולין באו\"א \nבסוד יחוד שמע ישראל ואז מעלין את ניצוצי הקדושה שירדו מן נובלות של או\"א ומעלין \nאותם עד בינה להיות שם בסוד מ\"ן להזדווג עם אבא: \n"},{"index":9,"he":"פרק ב סדר התיקון: \nוהנה לפי שראה המאציל העליון כי אלו הכלים נשברו לסבת היות האור הגדול ולא יכלו \nלסובלו. לכן עלה ברצונו לתקן כל העולמות באופן שיוכלכו לסבול האור הזה וזהו ע\"י \nהתפשטות האור וברחיקותם מן המאציל העליון אשר האורות יבואו יותר מכוסים ובזה יהיה \nקיום להעולמות וכח לסבול האור. ולכן מנקודת כתר נעשה התפשטות של פרצוף א' שלם מי\"ס \nשהיו כלולים בו מתחלה כנ\"ל ועתה הוציאם אל הפועל ואז נק' א\"א. וכן מנקודה של חכמה \nנעשה פרצוף א' שלם מי\"ס ואז נק' אבא. וכן מבינה נעשה פרצוף א' שלם מי\"ס ונק' אמא \nומן הו' נקודות הנשברים עשה מכולם פרצוף שלם מי\"ס ונק' ז\"א ומנקודה עשירית נעשה \nפרצוף שלם כלול מי\"ס ונק' בת והוא פרצוף ה' ואלו הה' פרצופים נרמזין בד' אותיות \nיהוה קוץ של יו\"ד בא\"א י' עצמה באבא ה' ראשונה באמא ו' בז\"א ה' תתאה בבת הנק' נוק' \nדז\"אא. וא\"ת למה המאציל העליון לא עשה מתחלה ה' פרצופין אלו ולא יעשה אותם נקודות \n"},{"index":10,"he":"יהיו נשברים והלא גלוי וידוע לפניו כי בהיותן נקודות לא יוכלו לסבול האור. התשובה \nכי כוונת המאציל העליון היתה כדי שיהיה בחירה ורצון ביד האדם באשר שתהיה טו\"ר בעולם \nמפני ששורש הרע בא ממאנין תבירין והטוב בא מהאור הגדול ואם לא היה כן לא היה רק טוב \nבעולם ואז לא היה שכר ועונש אך עתה שיש טוב ורע יש שכר ועונש שכרר לצדיקים ועונש \nלרשעים שכר לצדיקים שע\"י מעשיו הטובים הניצוצין הקדושים שירדו הם מעלין אותם מתוך \nהקליפות ועונש לרשעים שהוריד ע\"י מעשיו הרעים מאור הגדול אל הקלי' והקלי' בעצמה היא \nרצועה של מלקות ליסר הרשע. ועוד ט\"א כי להיות עתה קודם התיקון נקודת המל' במקום ראש \nא\"א שלאחר התיקון לכ יש כח ע\"י תפלתינו ומעשינו הטובים להעלותה למקומה שהיתה שם \nבתחלה: \nונחזור לפרש סדר התיקון של הה' פרצופין והוא כי בריחוק האור תיקן בא\"א תלת רישין. \nא' נק' רישא דלא אתיידע. הב' נק' אין. הג' מוחא סתימאה ושלשתן נגד כח\"ב שבשאר \n"},{"index":11,"he":"הפרצופי' כן ג\"כ כאן ג' רישין נגד כח\"ב [ס\"א ורדל\"א נק' עתיק] ונק' עתיד סתם והז' \nאחרים מחסד עד מל' נק' עתיק יומין ואלו הם הנשמה ופנימיות של או\"א ובהתפשטותם בא\"א \nהם מתקנים בתחלה בגלגלתא ז' תיקונים וסימנם ג\"ט קר\"ע פ\"ח גלגלתא טלא דבדולח' קרומא \nדאוירא רעוא דרעין עמר נקי פקיחא דלא נאים חוטמא. וכ\"ז בסוד א\"א עם י\"ג ת\"ד שנתפשטו \nכנז' באד\"ז. ואלו הז' תיקונים נתפשטו עד מקום אשר היו נקודות המאנין תבירין מתחלה \nואחר שנעשה פרצוף שלם דא\"א נעשו ב' פרצופין דאו\"א. וזהו כוונת אדר\"ז כחדא נפקין \nוכחדא שריין ולא מתפרשין לעלמין. והכוונה שהחו\"ב לא נאצלו כמו זו\"ן אשר נוק' יוצאת \nמבין חדוי ודרועוי מאחוריו אך או\"א כחדא נפקין הוא שבעת הלידה יצאו שניהן יחדיו ולא \nקדם א' לחבירו. וכחדא שריין הוא כי זו\"ן אב\"א אבל או\"א כחדא שריין פב\"פ. ומ\"ש ולא \nמתפרשין לעלמין כי זו\"ן אי זיווגם תדיר כמ\"ש בזוהר פ' ויקרא ע\"פ אכלו רעים שתו \n"},{"index":12,"he":"ושכרו דודים אכלו רעים דא אינון או\"א שתו ושכרו דודים דא אינון זו\"ן. וצריך שתדע כי \nמזרוע ימין דא\"א מן ג' פרקין שבו עם חלק הגוף עד החזה של א\"א נעשה פרצוף שלם של אבא \nומזרוע שמאלי גבורה עם חלק הגוף עד החזה נעשה פרצוף שלם אמא בזה האופן. כי מן פרק \nא' דזרוע ימין דהיינו חלק היד והאצבעות נעשה חב\"ד דאבא. ומה שאנו קוראין אל היד פרק \nעליון אע\"פ שנראה תחתון הטעם הוא בסוד עליות הידים אל הראש כשמגביהין אותם וז\"ס \nנשיאת כפים בסוד וישא אהרן את ידיו כו'. ומפרק אמצעי של זרוע ימין נעשה חג\"ת דאבא \nדהיינו עד הקיבורת ומפרק תחתון הנק' כתף נעשה נה\"י דאבא וכן עד\"ז נעשה מתלת פרקי \nזרוע של שמאל כל פרצוף אמא נמצא כי מן ב' זרועות דא\"א עד חצי תת שלו היה נשמה וחיות \nופנימי אל או\"א ומן גרון של א\"א נעשו ב' כתרים א' לאבא וא' לאמא וז\"ס קנה חכמה קנה \nבינה כי מן גרון שהוא צורת קנה נעשה משם כתר לאו\"א. והנה נשאר חצי ת\"ת התחתון של \n"},{"index":13,"he":"א\"א ונה\"י שלו מגולים בלתי התלבשות וז\"ש כי מים תחתונים בוכים פי' שג' ספי' אלו \nהתחתונים שהם נה\"י היו מגולין והיה אור שלהן גדול להיות שהם מגולות יותר מהאור של \nזרועות לפי שהם מכוסים תוך או\"א. וז\"ס ברוך כבוד ה' ממקומו ר\"ת בכי\"ם וזהו שהיו \nבוכים להיותן מגולין יותר מאור של זרועות כי הכלים הראשונים נתבטלו ונשברו מלהכנס \nהאור בהם. ולתקן זה הוצרך המאציל להשות שיכללו השוקיים דא\"א בזרועותיו. נה\"י שלו \nבתוך חג\"ת שלו תלת גו תלת וגם חצי ת\"ת התחתון המגולה נכלל בתוך חצי העליון ונצח \nנכלל בחסד והוא בגבורה ויסוד וחצי הת\"ת התחתון בחצי ת\"ת העליון וכשעלו ליכנס נה\"י \nבזרועות שהם חג\"ת הנה גם האורות של מאנין תבירין עלו עמהם. אבל דע כי לא עלה כל \nהאור לגמרי אבל נשארו קצת ניצוצי הקדושה תוך הכלים הנשברים להיות חיות לקליפה. \nונמצאו שעלו אורות של הכלים הנשברים למעלה בחג\"ת דא\"א ואז מהם נעשה מציאות זו\"ן \n"},{"index":14,"he":"בחיבור או\"א והיתה אמא מעוברת מהם ג' כלילן בג' כמ\"ש בזוהר ח\"ב ד\"ג. וצריך שתדע כי \nכשנכללו נה\"י דא\"א בחג\"ת דא\"א הנה היסוד דא\"א אחר שנכלל בחצי ת\"ת הנה הוא שם מוציא \nהבל תוך הת\"ת ואותו הבל נחלק לב' צדדים אותו של צד ימין נעשו מוחין לאבא ואותו שבצד \nשמאל נעשו מוחין לאמא ועי\"ז שיש להם מוחין נעשה התעוררות זווג לאו\"א וזה הזווג הוא \nבלי מ\" רק בתורת חסד כמ\"ש אמרתי עולם חסד יבנה שז\"ס מ\"ש בזוהר דף צ\"ב כד סליק \nברעותא וכו' ואו\"א כשזדווגים יש ג\"כ בחי' נשיקין בתחלה נושק אבא לאמא ואח\"כ אמא \nלאבא ואבא ממשיך הבל מאמא בעת הנשיקה כנודע בחוש הראות וכן בנשיקת אמר לאבא מושכת \nממנו הבל הרי יש לאבא ב' נשיקים וב' הבלים כי בכל נשיקה יש בה ב' כללות או\"א. והנה \nכל נשיקה נחלק לב' וכן ההבל נחלק לב' בערך מה שנתן ומה שקיבל וכן ג\"כ באמא לכל א' \nוא' ב' נשיקים וב' הבלים עד\"ז. והנה באבא יש תוספות הדיבור והוא שצריך לפייס בדבורו \n"},{"index":15,"he":"את אשתו בעת הזווג אך אמר אין לה דיבור כי התובעת בפה יוצאה שלא בכתובה וכנגד ה' \nבחי' אלו ב' נשיקים ב' הבלים ודבור א' הם ה' מוצאות הפה וזה הטעם שמצינו נשמה לנשמה \n[הבאה מנשיקין] ודקות רוחא ברוחא הבאים מן ההבלים אך בנפש לא מצינו נפש בנפש לפי \nשהנשיקים והבלים שהם כפולים יש בעבורם נשמה לנשמה הבאים מנשיקה וג\"כ יש רוחא ברוחא \nהבאים מן ההבלים אך הנפש היא באה מן הדבור והדיבור אינו כפול לכן ג\"כ הנפש אינה רק \nנפש א' מן הדיבור דאבא. גם צריך שתדע כי הנשיקות הוציאו בחי' הכלים חו\"ג דז\"א חסד \nמאבא וגבורה מאמא ונצח מהבל דאבא והוד מהבל דאמא ות\"ת דז\"א נעשה מאותן נשיקים \nשנכללו אבא באמא ואמא באבא ומכללות כפל זה נעשה ת\"ת דז\"א כי גם הוא כלול וכפול \nמחו\"ג ומכריע ביני\nהן ויסוד דז\"א נתהוה מהבל הכולל והכפול מד' הבלים דאבא באמא ואמא באבא ומל' דז\"א \nנתהוה מדבור אבא. וז\"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי ע\"י דבור החכמה נתהוה המל' הנק' ארץ \nוהרי נתבאר ענין ו\"ק דז\"א לבד מהיכן שרשם והוויותם: \n"}]}
