{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-110","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":110,"title":"שער לט דרוש טו","hebrewTitle":"שער לט דרוש טו","segments":[{"index":1,"he":"שער לט דרוש טו\nהספירות הם אור ישר ואור חוזר והוא כי הא\"ס האציל י\"ס מלמעלה למטה דהיינו מכתר עד \nמלכות וחזר עוד בעת שובו אל מקורו האיר עוד והאציל עוד י\"ס אחרים מלמטה למעלה כתר \nבמלכות וחכמה ביסוד כו' עד מלכות בכתר וז\"ס נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן וז\"ס \nיהו\"ה הוה\"י וסוד תרין יודי\"ן שבא' כזה [] ומקור האור לעולם הוא י' וכתר הוא סוד \nקוץ י' ראשון ואחרון סוד אדני הוא סוד הוה\"י ממש וזהו יאהדונה\"י בסוד אנ\"י ואי\"ן \nשבאדני בסוד כתר ומלכות וסודם כ' כתר בסוד ב' יודי\"ן ב\"פ י\"ס מלמעלה למטה ומלמטה \nלמעלה הנאצלים ומתיחדים בכתר ובענין העשר ממטה למעלה כן הדין בכולם כיצד מן כתר עד \nהחכמה וחוזר חכמה לכתר וכן מכתר לבינה ומבינה לכתר גם מחכמה לבינה ומבינה לחכמה \nומחכמה לחסד ומחסד לחכמה וכן עד סוף הי\"ס וכן דין זה נוהג בכל ספירה וספירה עצמה \nכנודע היות כלולה כל א' מי' וכן עד סוף כל הפרטים ויש הפרש כי אור ישר הוא עצם אור \n"},{"index":2,"he":"האצילות כדמיון אור השמש המכה בעששית אך אור החוזר אינו דומה לזה רק אור חלש יותר \nכמו אור השמש המכה ומתהפך אליו וכן הדין בכל י\"ס ובכל ספירה וספי' עצמו כפי \nהתפשטותו והבן זה ובתקון ח\"י דל\"ב איתא כי י\"ב מזלות הם שית מחסד עד יסוד אור ישר \nואור חוזר וז' כוכבי לכת הם מחסד עד המלכות וזהו בסוד אור ישר שאל\"כ י\"ב מזלות וז' \nכוכבי לכת הכל א' וב' זווגים הם חו\"ב ת\"ת ומל' ומזווג חו\"ב ירד אור ישר בסוד הוי\"ה \nשבחכמה ואהי\"ה שבבינה ויורדין עד המלכות בסוד הוי\"ה חח\"ן ואהי\"ה בג\"ה ושניהם בכתי\"ם \nואור חוזר מזווג תו\"ם בסוד הוי\"ה אדנ\"י הוי\"ה דרך קו ימין ואדנ\"י דרך קו שמאל \nושניהן בסוד כתי\"ם זה נרמז בתיקון ח\"י והנה עם האמור תבין מ\"שש בתקונים כי ש' בבינה \nובמלכות והוא סוד שורש האילן ויובן בסוד האילן שהוא ו\"ק ששורשו מאור ישר בבינה ואור \nחוזר במלכות וש' בו ג' קוין וכן בה' שבבינה ושבמלכות בכל א' מהם ג' קוין שהם קו חסד \n"},{"index":3,"he":"דין רחמים והנה ד' דברים הן א' זכר או נקבה ב' דין או רחמים ג' עליון או תחתון ד' \nמשפיע או מושפע ולעולם הזכר עליון רחמים משפיע והנוקבא דין תחתון מושפע ולכן בעת \nהזווג הנוקבא פניה כלפי מעלה שהוא אות ה' בסוד הוי\"ה לקבל מן הזכר והזכר ביושר בסוד \nיהו\"ה. וז\"ס ה' על י' נוקבא ודין כנזכר בהרבה מקומות וההי\"ן נקבות יודי\"ן ווי\"ן \nזכרים. הנה להבין איך בכל ספירה וספירה בעצמה שייך אור ישר ואור חוזר ובזה תבין שם \nס\"ג כי במקום א' קראו זכר ובמ\"א קראו נקבה בסוד ה' על י' והנה מילוי אלפין במוחא \nומילוי ס\"ג באוירא ומילוי יודי\"ן בכתר אך הענין כי שם זה בכתר בסוד אור חוזר שבספי' \nכתר וזהו מדה הנשפע שבכתר היותר קרובה אלינו אך אור ישר שבכתר הוא משפיע וקרוב אל \nהא\"ס ולכן אינו מושג אלינו ואינו נקרא בשם כמו הא\"ס שאינו עולה בשם וז\"ס הנזכר \nתיקון נ\"ו וחוורא ואוכמא תרווייהו אשתכחו מכתרא עלאה והנה אוכמא נוקבא לחוורא ישת \n"},{"index":4,"he":"חשך סתרו והסוד כמ\"ש כי אוכמא דיליה הוא שם מילוי יודי\"ן ע\"ב א שם ס\"ג חוזר וסותם \nוהבן זה ומאלו הב' דרגין נאצלו חו\"ב חיור ואוכם זכר ונוקבא. ובס' הבהיר מזכיר \nמלמעלה למטה וממטה למעלה וגם נרמז שם כי היורד יורד במרוצה בלי עיכוב השפע שהוא \nבחי' אור ישר אך העולה עולה בנחת כי הוא דין הנקבה. עוד יש חילוק אחר כי היורד יורד \nדרך ימין תחלה להגביר הרחמים והעולה מקדים השמאל להגבירו ומשנה דרך הלוכו אך לפעמים \nאפשר שיעלו דרך ימין פירוש בהתחלה מיסוד לנצח או בהיפך מיסוד להוד ומהוד לנצח וכן \nכל הי\"ס אך דרך ימין הוא מיסוד לנצח ומחסד לחכמה אבל היורד יורד דרך החכמה תחלה \nשהוא ימין בכל פעם שיורד. כלל העולה מכל הנ\"ל כי ב' יסודות הם מז\"א לנוקבא בסוד אור \nישר וממלכות לת\"ת בסוד אור חוזר. ובזה תבין מאמר ר' חזקיה פ' ויצא דקנ\"ה ע\"א אבל \nת\"ח כזא דמלא בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל ביה עייל ומניה נפיק כו' הסוד כי \n"},{"index":5,"he":"הלא תחלה הנקבה משפעת בעת הזווג מ\"נ בסוד אור חוזר בסוד יסוד א' ולכן התחיל ואמר \nצדיק מעלמא תתאי נפיק שהוא בסוד אור חוזר ואח\"כ עייל בסוד אור הישר מ\"ד הרי שבנימין \nעם היותו בעלמא דנוקבא עכ\"ז עלמא דדכורא איהו ולא בעלמא דכרודא תחת מלכות רחל גם כי \nנולד ממנה ואלו השנים הם יוסף ובנימין אור ישר יוסף אור חוזר בנימין לכן יוסף הוא \nיעקב אור ישר ובנימין אור חוזר בצאת נפשה כי מתה כי היא נפש הנקבה אך מצד שנסתלק \nלעילא אביו קרא לו בנימין בן ימין ולא בן שמאל גם הוא אור חוזר והטעם שאחר כך חוזר \nלירד בסוד אור ישר וז\"ס שמש בנימין במקום יוסף כד אתאביד כנזכר פ' ויצא דף קנ\"ג \nע\"ב: \n \n"},{"index":6,"he":"שער מ דרוש א\nשער ז שער פנימיות וחיצוניות ובו ט\"ו דרושים: \nענין הקדמה א' נכונה ואמיתית שיש לנו בענין הי\"ס כי יש בהם ב' בחי'. א' הוא בחי' \nהעולמות עצמן ובחי' זו נקרא חיצוניות הספי'. הב' הוא בחי' נשמות עצמן ובחי' זו נקרא \nפנימיות הספי' וצריך ששתדע כי ג' פירושין יש בביאור הקדמה זו פי' א' הוא זה כי כל \nבחי' י\"ס דקטנות נחלקות לג' והם עיבור יניקה ומוחין שהם ג\"ת דאלקים וג' אמצעים וג\"ר \nוכל זה נקראו חיצוניות ואח\"כ כל בחי' הגדלות יש בהם עיבור ויניקה ומוחין שהם ג\"ת \nדהויות וג' אמצעית וג\"ר וכל זה נקרא פנימיות. פי' ב' הוא כי הי\"ס דקטנות דאלקים \nכולו נחלק לב' בחי' שהם עיבור ויניקה והוא כי ג' תחתונות דאלהים הם עיבור וו\"ק \nעליונים יחד נקרא יניקה ואח\"כ כל הי\"ס דגדלות דהויות נקרא עיבור ב' וכל ג' בחי' אלו \nנקראים חיצוניות ואחר כל ג' בחי' אלו הנ\"ל שהוא בחי' אב\"א והם נקרא חצוניות יש ג' \nבחי' דוגמתן שהוא בחי' פב\"פ ונקראים פנימיות ואמנם כל אלו ב' בחי' שהם חיצוניות \n"},{"index":7,"he":"הנקרא אב\"א והפנימיות הנקרא פב\"פ כולם הם מנה\"י דתבונה ויש\"ס ויש כנגדן ב' בחי' \nאחרות והוא אחור ופנים מאו\"א עלאין והם נקרא חיצוניות ופנימיות. פי' הג' כי י\"ס \nדקטנות דאלקים כולו נחלק לב' בחי' שהם עיבור ויניקה והוא כי ג\"ת הם עיבור וו' \nעליונות יחד נקרא יניקה ואח\"כ כל י\"ס דגדלות דהויות נקרא עיבור ב' (ג') והרי ג' \nבחי' הנ\"ל שהם עיבור ויניקה דקטנות ועיבור דגדלות כל זה נקרא חיצוניות יען כי הם \nמנה\"י דתבונה ויש\"ס ואח\"כ ג' בחי' הנזכר עצמן ב' דקטנות ואחד דגדלות יען כי הם \nמנה\"י או\"א עלאין הם נקראים פנימיות. ואמנם ג' פירושים אלו הם יותר האמיתיים ואין \nזולתן כלל. [הגהה - צמח פי' שאין כמותן אמתיים ומאלו ג' פירושים הפי' ראשון הוא \nיותר נכון: \nהאמנם הפירוש היותר אמיתי ונכון אצלי בלי ספק הוא הפירושש הראשון מכולם כי ב' \nפירושים האחרי' יש קושיות רבות ונאמר עתה מקצתן. והוא כי לפירוש הב' קשה שהרי \n"},{"index":8,"he":"בפירוש הק\"ש אמרינן בפירוש כי אלו המוחין הבאים ע\"י ק\"ש שאינם רק מוחין דו\"ק והם \nנקראו פנימיות גמור והרי כל זה אינו רק בחי' אב\"א כי בחי' פב\"פ נעשה בברכת אבות \nעצמה כנזכר שם ובמקומות אחרים. גם לפירוש הג' קשה מכל המקומות כי בחול כל המוחין \nאינן אלא בנה\"י דיש\"ס ותבונה ואפילו בי\"ט הוא בתבונה בחג\"ת שלה אך באו\"א אינם רק \nבשבת ובליל פסח כנז' שם במקומו ומשם מובן בפירוש שכל אלו המוחין דפנימיות הם מיש\"ס \nותבונה עצמם כנזכר במ\"א. העולה מכל זה שהפירוש ראשון הוא אמיתי לכן נרחיב בביאורו \nהיטב ע\"ד קצרה בע\"ה הנה אין לך פרצוף מכל הה' פרצופים שבכל ד' עולמות אבי\"ע שכ\"א \nמהם יש לו ג' כלים לכל ספי' וספי' שלו והם ג' כלים לג' בחי' נר\"ן כי עד הנשמה שהיא \nמבינה שממנה בחי' אותיות יש כלים אך משם ולמעלה שהוא כנגד חיה ויחידה בכל ספירה \nוספירה אין עוד כלים כי שם הם הטעמים ונקודות ולא אותיות ונודע כי כל הכלים \n"},{"index":9,"he":"מהאותיות נעשו והנה בג' כלים אלו יש בתוכם נר\"ן דחיצוניות כנזכר גם יש בהם (בנר\"ן) \nבחי' או\"פ ואו\"מ בסוד הצלם כנודע גם יש בהם אורות כפולים שהם צלם דאו\"א וכל זה נקרא \nחיצוניות העולמות וכנגדן יש גם כן שלשה כלים פנימיות דנשמות ובתוכם נר\"ן דפנימיות \nהנשמות ויש בהם או\"פ ומקיף וכפולים בבחי' צלם דאו\"א ע\"ד הנ\"ל ממש וכולם פנימיים \nאמנם יש עיון במ\"ש בק\"ש שהכלי הג' הוא נקרא פנימיות ז\"א וכן שם בענין ק\" נראה כי \nהעיבור הג' דמוחין הוא נק' פנימיות והנה אנחנו פירשנו כי העיבור הב' הוא בחיצוניות \nזולת הפנימיות והענין הוא כי תחלה נכנס העיבור ראשון דקטנות והם נה\"י כלולין בחג\"ת \nואח\"כ נכנסה היניקה דקטנות והוא התפשטות נה\"י וחג\"ת כל אחד לעצמה ובחינת אלו לא \nיחסרו ממנו לעולם אמנם בהיותו בעיבור א' אשר נכנסו נה\"י דתבונה בחב\"ד דז\"א אז אין \nבו דעת כנזכר במ\"א כי אין כלי חיצון ליסוד דלתבונה ואחר כך ביניקה נכנסו חג\"ת בחב\"ד \n"},{"index":10,"he":"דז\"א וירדו נה\"י בחג\"ת דז\"א אז יש לו ג' מוחין דיניקה וזהו תמיד בז\"א ואחר כך בעת \nהק\"ש בשמע ישראל יש עיבור ב' דקטנות בתבונה ואז נכנסין מוחין גורים דקטנות בחב\"ד \nדז\"א ויורדין חג\"ת בחג\"ת ונה\"י בנה\"י ואז נשלם ז\"א בחיצונותיו לגמרי בג' בחי' דכלים \nובכל מוחין דקטנות עיבור ויניקה ועיבור ואורות פנימיים ומקיפים דצלם דאו\"א ואח\"כ \nעולה בסוד מ\"ן בילת אחד ואז באים לו פנימיות ז\"א הן דעיבור א' בחי' ג' כליל בג' והן \nבחי' ו\"ק דיניקה והן המוחין דו\"ק דגדלות המפורשים אצלינו בכוונת ק\"ש ע\"ש אח\"כ בברכת \nאבות באלקינו ואלקי אבותינו אז בא עיבור ג' דגדלות ונשלמים מוחין דז\"א דפנימיות \nחב\"ד בחב\"ד דיליה וחג\"ת בחג\"ת דיליה ונה\"י בנה\"י דיליה והנה כיון שעיקר ק\"ש הוא \nליניקה דפנימית ע\"כ נכלל בו עיבור הג' דמוחין דקנות ועיבור א' דג' כלילין בג' \nדפנימיות ולא נזכרו רק היניקה דפנימיות שהוא מוחין של ו\"ק הנרמזין במלת אחד כנודע \n"},{"index":11,"he":"אבל אין ה\"נ שג' זווגים (נ\"א זמנים) הם כנ\"ל וכולן נקרא או בחי' עיבור ג' דחיצוניות \nיען כי הוא הקודם בכוונת ק\"ש כנזכר או נקרא בחינת גדלות עיבור (ראשון) דפנימיות אבל \nהאמת הוא כי (הוא) ג' זווגים הם בק\"ש שהם עיבור ג' דחיצוניות והם שמות דאלקים והם \nמוחין ממש דאלקים דקטנות והם גדלות דקטנות ויש עיבור א' דקטנות דפנימיות ויש יניקה \nדפנימיות. ואפשר שעיבור של ג' כליל בג' של חיצוניות ושל פנימיות לעולם לא יחסר מז\"א \nוע\"כ לא יש בשמע רק ב' זווגים א' עיבור ב' דמוחין דחיצוניות והב' יניקה דמוחין \nדפנימיות ובעמידה אז נכנסין ג\"ר דגדלות דפנימיות ואח\"כ נכנסין אורות המקיפין כנודע \nבתפלת ר\"ה ואמנם גם המקיפין דחיצוניות שהם בחי' אלהים גם הם נכנסין במלת שמע ישראל \nכנזכר במקומו וע\"ש היטב אלא שמורי זלה\"ה לא חש לפרש כל זה אכן זהו אמיתות הענין בלי \nשום ספק כנלע\"ד: \n \n"},{"index":12,"he":"שער מ דרוש ב\nוהנה נמצא כי כל ג' בחי' כלים דחיצוניות הם שמות אלקים דניצוצין כנזכר במ\"א אך נר\"ן \nשבהם הם הויות ואורות אך בהכנס הפנימיות אז הכלים הראשונים נעשים כלים והכלי הפנימי \nנקרא נשמות בערך הכלים דחיצוניות. [הגהה - צמח ר\"ל בערך כלים הראשונים] ולא בערך \nהנר\"ן שבתוך החיצוניות ואז כלים הראשונים הם הקרומים והכלים הפנימים הם מוחין ממש \nוהנה ג' בחינות כלים הנזכר אצלינו בכל ספירה וספירה שהם הויות כולם הם כלים \nדפנימיות ולא חיצוניות וזכור גם כלל זה מאד. גם דע כי ג' כלים דחיצוניות הם כנגד \nבי\"ע שבז\"א ולכן כנגדן ג' כלים ובתוכם נר\"ן שהם מלכות ות\"ת ובינה שהם בי\"ע שהם כנגד \nרוחניות ג' עולמות בי\"ע וג' כלים של פנימיות הם כנגד אצילות דז\"א שגם הוא יש בו ג' \nבחי' בינה ת\"ת ומלכות שבו ובתכו נר\"ן דבחי' האצילות עצמו והם י' הויות המנוקדות \nבקמץ ופתח כו' כנזכר בתיקונים ונמצא כי גם בז\"א דאצילות עצמו יש בו בי\"ע כנגד בי\"ע \n"},{"index":13,"he":"התחתונים ויש בו פנימיות בי\"ע כנגד בי\"ע דאצילות עצמו עם היות שו' כלים אלו הם \nאצילות אלא שהם ג' חיצוני' בסוד בי\"ע חיצוניות דאצילות והג' פנימיות בסוד בי\"ע \nדפנימיות דאצילות. וע\"כ תראה מ\"ש בשער השמות ע\"ש כי ג' כלים של בריאה גמורה תחתונה \nושל יצירה ושל עשיה הם שמות אלקים כולם והוא ע\"ד שיש בבי\"ע דחיצוניות דז\"א דאצילות \nכנזכר ובתוכן מתלבשין הג' כלים פנימיים דז\"א דאצילות של הויות ונעשים נשמה ממש להם \nכנודע ע\"ד מה שהוא פה באצילות עצמו אכן בהיות ג' כלים פנימיים האלו באצילות יש \nבתוכן נר\"ן האמיתיים כנזכר. גם אל יקשה בעיניך אם תראה לפעמים שיש זווג בחיצוניות \nאו\"א או א\"א וע\"י נכנסים מוחין (דפנים) דז\"א כי דע כי כל מה שהוא למעלה כלים \nחיצוניים כשיורדין למטה ממקומם נעשים שם כלים פנימיים גמורים וכן להיפך כשעולין \nכלים פנימים דלמטה למעלה אז נתהווה שם לבחינת הכלים דחיצוניות כנזכר במ\"א ובכמה \n"},{"index":14,"he":"מקומות דעליית התפלות ועליית שבת. גם תמצא זה בענין שית סטרין דחיצוניות הבינה ונק' \nגופא דבינה שבהכנסן בז\"א נעשין הם עצמן נשמות ופנימיות לז\"א ולא עוד אלא שחיצוניות \nנה\"י דבינה נעשה פנימיות לחב\"ד דז\"א וכעד\"ז מז\"א לנוקבא כי חיצוניות כלים דנה\"י \nדז\"א הם כלים פנימיות שבחב\"ד דנוקבא והבן זה היטב ויתורצו לך מאמרים רבים וקושיות \nרבות בענין זה. וכללות הענין דע כי כל בחי' מצות מעשיות וברכותיהם כו ציצית ותפלין \nואכילת מצה וסוכה ולולב וכיוצא בזה כולן הם בחיצוניות העולמות אע\"פ שיש בהם בחי' \nמוחין הם בחיצוניות וכל מצוה שהוא בדיבור לבד כמו תפלה הכל הוא בפנימיות וזה תמצא \nבפירוש ברוך שאמר במקומו ובפירוש כוונת התפלין ובכוונת נט\"י ונמצא כי ארבע עולמות \nאבי\"ע וכן בכל ה' פרצופים שבכל עולם מהד' יש בכל א' מהם חיצוניות ופנימיות וכל \nהמעשה הוא וברכותיה הכל הוא בחיצוניות או\"פ כנגד המעשה ואו\"מ כנגד הברכה כמו ג' \n"},{"index":15,"he":"סעודות דשבת ואכילת מצה דפסח וקידוש שבת שעל היין וציצית וסוכה ולולב ותפילין אכן \nכל דבר התלוי בפה לבדו כגון התפלה ועסק התורה הכל תלוי בפנימיות. ואמנם הכונה \nבמחשבה הוא הנשמה בין בחיצוניות כמו כוונת עשיית המצות שהוא בחיצוניות וכן הוא נשמה \nלפנימית כגון כוונת התפלות כו' כי החיצוניות והפנימית הכל הוא בבחינת הכלים וכיוצא \nבזה בנשמות יש חיצוניות ופנימית שהוא נשמה חיצוניות לכלי חיצוניות ונשמה פנימיות \nלכלי פנימיות וכ\"ז בבחי' או\"פ וכנגדן יש בבחי' או\"מ כנזכר במ\"א וכן כל בחי' שיש \nבחיצוניות שהוא אב\"א ואחור בפנים ופב\"פ ופב\"א ופנימי ומקיף ומוחין וצלם דאבא וצלם \nדאמא וכלים ועצמות וכיוצא בזה בכל הפרטים כולם ישנם בחיצוניות לבדו, וכן בפנימיות \nלבד כי החצוניות של כל עולם ועולם הוא בחי' חלק העשיה שיש בכל עולם כנודע כי כל א' \nמד' עולמות אבי\"ע כלול מכל חלקי אבי\"ע ולא זו לבד אלא אין לך כל ספירה וספירה שאין \n"},{"index":16,"he":"בה ד' חלקי אבי\"ע ובפרטות בחי' חיצוניות הספירה ההיא הוא בחי' עשיה אשר בה: \n \n"}]}
