{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-113","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":113,"title":"שער מ דרוש ח","hebrewTitle":"שער מ דרוש ח","segments":[{"index":1,"he":"שער מ דרוש ח\nכבר כתבנו כי ג' כלים הם נקראים חצוניות ולהם ג' מקיפים וכל זה נקרא חצוניות וג' \nנשמות פנימיות הם נר\"ן וכנגדן ג' מקיפים וממ\"א תבין כי גם המוחין שהם נקרא פנימיות \nהכלים יש בהם ע\"ד הנ\"ל פנימים ומקיפים וכנגדם יפנה וברכת אשר יצר והרי הם ח\"י בחי' \nט' פנימית (והם) ג' כלים ג' מוחין ג' נשמות וט' מקיפים להם עד\"ז. גם תבין ממ\"א \nשכתבנו כי המוחין התחתונים נעשין כלים אל העליונים וכן מראש אצילות עד סוף העשיה \nכלים העליונים הם מוחין לתחתונים יען היות הכל בחי' כלי ואין הפרש רק שזה פנימיות \nוזה חיצוניות וכן עד\"ז באורות מה שהוא רוח לזה הוא נשמה לתחתון ומה שהוא נפש לעליון \nנעשה רוח לתחתון וכיוצא בזה אמנם מאורות לא נעשה כלים וכן מכלים לא נעשה אורות. אך \nאמנם זה שאמרנו אינו רק באצילות לבד כי משם ולמטה כלים דאצילות נעשה נשמה לבי\"ע \nוהבן זה הסוד הגדול שלכך אין בי\"ע נקרא אלהות גמור יען אפי' נשמתם הם כלים לבד \n"},{"index":2,"he":"דאצילות ולא אורות אך להיותן מן אצילות נק' אלהות אשר שם וזה ג\"כ טעם גדול כמה \nנבדלות בי\"ע מן האצילות והוא כי אור העצמות הנמשך מלמעלה נשלם ומסתיים באצילות לבד \nואפשר שעד\"ז יהיה מבריאה אל יצירה ומיצירה אל עשייה. גם תבין ממ\"א כי הי\"א סמני \nקטורת הנקרא קליפת נוגה הנטהרת בעליתה כי הם חיצוניות לחיצוניות מלכות דעשיה. גם \nתבין משם כי עיקר אחיזת הקליפות הוא בג\"ת שבכל עולם אמנם בשאר הז' ראשונים יש גם כן \nקליפה וכמו שיש עליית הקדושה פנימיות התחתון נעשה חיצוניות בעליון ועי\"ז מקבל הארה \nונמתק כן בקליפות הם עולין ג\"כ עד\"ז פנימיות התחתון נעשה חצוניות העליון ועי\"ז \nנמתקין ואינם נאחזין. גם תבין טעם היות י\"ס דקליפה בעשייה נגד א\"א ואבא כו' ע\"ש גם \nתבין ענין הקליפות של ד' עולמות אבי\"ע ובזה תבין היות ז' מלכים תחת כל בחי' בבינה \nובז\"א ובמלכות ובסיום כל אחד ממנו בג\"ת שבהם באחוריים כי זהו נקרא תחת כנזכר במ\"א \n"},{"index":3,"he":"ובמלכות דעשייה נפשות וביצירה רוחין כו' וממ\"א תבין מש\"ל כי הקליפה העליונה דאצילות \nהיא נקראת טהרה דבריאה כי טהרה דבריאה היא נקרא טומאה דאצילות. גם תבין היטב כי הרי \nאמרנו שבחול אין עליה רק לפנימית שהם הנשמה והמוחין והרי אנו רואים כי גם בחול \nעולין חיצוניות ופנימיות. והענין הוא כמ\"ש במ\"א והוא כי לעולם אין עולה היצירה אל \nהבריאה רק פנימיות ג\"ר דיצירה ולא חיצוניות ואע\"פ שעולים החיצוניות הוא מניה וביה \nבעולם היצירה עצמו אך אינו משתנה חיצוניות יצירה להעשות בריאה אך פנימיות יצירה \nחוזר להעשות בריאה וזה נקרא עלייה משא\"כ בחיצוניות וכעד\"ז מבריאה לאצילות ומעשיה \nליצירה אמנם יש שינוי בעשיה (כי גם) שחיצונית דג\"ר דעשיה מלבישין לפנימיות מלכות \nדיצירה ואעפ\"כ אי זה עלייה כי כבר ירדה מלכות דיצירה בעשייה כנזכר שם לכן עדיין \nחיצוניות ג\"ר דעשיה הם בעשיה עצמה והבן זה היטב ואמנם בשבת שעולין מעלות רבות אז \n"},{"index":4,"he":"נמצאו כי כל עשיה אף חיצוניות חוזרין להיות יצירה או בריאה כנזכר ושמור זה היטב וגם \nתבין כי כיון שכל חיצוניות עליונות ירדו להיות מוחין בתחתונים שהם פנימית וא\"כ \nכשחוזרין לעלות בימי החול חוזרין לקדמותן כשהיו. ונמצא כי אין עלייה כלל בחיצוניות \nהעולם כי לא עלה חלקם דבר רק מהעליונים משא\"כ בימי השבת אמנם צריך שתדע מ\"ש בסוד \nהקדיש עולה כל העשיה ביצירה וכן כל היצירה בבריאה אך (מלכות הנ\"ל) נ\"ל כי אינם \nעולין רק פנימיות הנשמה לבדם כנ\"ל אך החיצוניות לא עלה רק מה שהיה קודם הקדיש לבד. \nוראייה לזה שהרי העמוד שבין עולם לעולם היא כנקודה בעולם ואיך כל העולם יעלה דרך \nאותו עמוד ויתורץ במ\"ש שאינן עולין רק הנשמות דרך העמוד כנזכר פרשה ויקהל ופ' ויחי. \nוצ\"ל ולתרץ מ\"ש במ\"א כי אין חיצוניות העולמות עולין דא\"כ היינו רואין בעינינו \nעלייתן אך כיון שאי עולין רק הפנימית של קליפת נוגה להיות חיצונית לחיצוניות מלכות \n"},{"index":5,"he":"דעשיה אך כל שאר הקליפות והחומר נשאר במקומם. וראיה לזה שהרי נשאר חלל ביום השבת \nבין הקדושה לקליפה ולעוה\"ז י\"ד מדרגות כנודע ונמצא כי הנשמות עולין עשיה ביצירה \nויצירה בבריאה ובריאה באצילות והכל נכלל באצילות. גם ענין אב\"א הנזכר במ\"א שעולין \nלמעלה להזדווג וכן נזכר במ\"א ענין עליית מ\"ן כי הנה למטה הם בזמן היניקה ואינם \nראויין לזווג כי חסר כלי הפנימי שלו ושלה ואז נקרא אב\"א והנה הכלי הפנימי שלהם \nעדיין הוא לעילא באו\"א וכשנסתלקו המוחין גם עלה הכלי הפנימי ולכן עולין שם והנה\"י \nדאמא כלים הפנימים מועילין להם ומזדווגים בסוד אמא אוזיפת מנהא לברתא ועדיין אינם \nראויים שירדו המוחין למטה ולכן עולין ונמצא כי בעת עלייתן להזדווג אין להם רק \nאחוריים לבד והבן זה. וממ\"א תראה שאין נקרא אחור רק החיצון מכולן ולעולם אין בהם רק \nב' בחינות לבד או חיצון ואמצעי או אמצעי ופנימי ותמצא כי בזה תבין סוד\nהנסירה שנותן בה הדינין שהם האחוריים כי תחלה היה בו החצוניות הנקרא אחור הוא קטנות \n"},{"index":6,"he":"והבן זה כי האמצעי אינו נקרא אחוריים והיה בו אחור ואמצעי ובבא הפנים שהוא גדלות אז \nמה שהיתה המלכות בסוד עיבור לבד כלי א' באחור כי בזמן שיש לו עיבור אין לה מדה כלל \nרק עטרת היסוד שהוא חצי מדה שבו ועתה נגדלה כיסוד שלו וזה כלל גדול שתבין בו הכל כי \nלעולם הפרצוף הב' הוא חצי העליון כנזכר במ\"א וכיון שז\"א בסוד העיבור היה חצי מדה \nוגם היא היתה חצי מדה כי הוא ו\"ק (ובכללות ג') ונשארו ג' והיא (חצי) קצה ז' (ובצאת \nחציו שהוא חג\"ת כשהז\"א בסוד יניקה ונתגלה כולו גם היא נתגלה כולה שהוא מדה א' (ת\"ת) \nבקצה א' שלם) שהוא כשיעור יסוד שלו שהוא הקטן שבכולם שאין בו רק ב' פרקין. והבן זה \nהיטב כי בזמן היניקה חזרו להתתקן כל מה שהיה טרם מיתת המלכים שהרי הוא ו\"ק מחוברות \nוהיא קצה הז' מתוקן ובהכרח כי בנקדות של המלכים היה בהם ב' בחי' שהם פנים ואחור \nעכ\"פ ולכן אלו הב' בחינות אינם נחסרים משום פרצוף שבעולם ועתה צריכין להתתקן ג\"ר \n"},{"index":7,"he":"דז\"א וט' אחרונות דמלכות שמעולם לא באו אפי' בזמן המלכים ואלו באים בסוד תוספת ועתה \nבאים מעורבים ומתוקנים עם מ\"ה וב\"ן בגדלות כי בקטנות כולם דב\"ן כנודע כי ז' מלכים \nכולם מב\"ן היו גם אחר התיקון לקחו כל א' מהם מ\"ה וב\"ן כנודע ואז נשלמו והבן זה היטב \nכי אין מ\"ה בקטנות כלל רק בגדלות והוא מ\"ה כל י' דיליה ודילה וב\"ן ג' דיליה וט' \nדילה. והנה א\"א ועתיק הזכר לקח כל המ\"ה והנוקבא לקחה כל הב\"ן להיותה נמתקת ואינה \nצריכה אליו. אך מאו\"א ואילך הוצרכו הזכרים ליקח תחלה הב\"ן של נקבה אפי' הקטנות שבה \nכדי למתקו. ואח\"כ ניתנו אליה לגמרי ונשאר בהם שרשו מן הקטנות. ובגדלות לוקח ג\"כ שלו \nושלה. ואח\"כ נותן לה הב\"ן לבדו לפרצופה והמ\"ה הארתו לבד שהם הארת החסדים לבד ולא \nעיקרם כי עיקרם נשאר בו וההיפך בב\"ן כי עיקרו בה ובו הארה בלבד אך עכ\"ז כיון שתחלה \nלקחו הרי יש לו שורש גדול ממנו לכן דעתו שלם אך הנקבה אינה לוקחת מ\"ה רק הארתו לבד \n"},{"index":8,"he":"ועיקרה מב\"ן ולכן דעתה קלה אפי' בגדלות וכל זה המ\"ה וב\"ן דגדלות נק' תוספת המסתלק \nולא נשאר כי אם ב\"ן דקטנות בשניהם וזה בזו\"נ כי באו\"א לעולם נשאר בהם כי כבר שם ב\"ן \nשלם היה להם תחלה בעת המלכים כל י\"ס אמנם גם הם הוצרכו למ\"ה וב\"ן עד\"ז הנ\"ל בזו\"נ \nועיקר מ\"ה בזכר והארתו בנוקבא, ולהיפך בב\"ן, ויען היות חו\"ב מבינה דמ\"ה לבד לכן \nשרשם דיני' ולא ראוים עם שהם מ\"ה. ואפשר כי מ\"ה בחכמת אבא ובחכמת אמא וב\"ן בבינת \nאבא ובבינת אמא וכן יהיה בז\"ון ונחזור לענין כי ביניה נשלמו כבראשונה ואז לא היה \nלכל א' מהם רק ב' כלים שהם אחור ואמצעי ובבא הגדלות לקח ז\"א כלי הפנימי הג' ואז \nהגדיל את הנוקבא מאחוריו פרצוף גמור עד כנגד החזה שהוא חצי שיעורו כנ\"ל והרי נשלמה \nכמוהו עם היות חצי שיעורו ועדיין חסר ממנה נקודת יסוד ומלכות שבה כנודע וכ\"ז בארנו \nבמ\"א וע\"ש היטב וזה לפי שעדיין אינה שלימה כמוהו רק חציו דוגמת זמן יניקתו וחסר \n"},{"index":9,"he":"ממנה כלי הג' הפנימי של אותן ב' בחי' וגם מן הדעת שלה לא היה תוספת גדלות רק כבזמן \nהקטנות כשננסרה שהוא שלקחה היא המוחין חציים לבד שהם בינה וגבורה כנזכר במ\"א בענין \nשופר אז נמשך לה שם ב\"ן שלה כנודע כי בינה וגבורה של ז\"א הם ב\"ן כנ\"ל ואז נזשלם \nיסוד ומלכות שבה ועדיין חסרה הארת שם מ\"ה ואז ניתנו בה האחוריים של החיצונים דעיבור \nונעשה פנימיחת בה והרי נשלמו בה ג' חלוקות, יסוד ומלכות ודעת שבה שהם איברי ההולדה \nשאינם נעשים אלא ממ\"ה ובחזרתן פב\"פ נתן בה בזווג א' שם ב\"ן בבחי' הגדלות ונשלמה, \nואח\"כ בזווג הב' נתן לה המ\"ה שהם החסדים לצורך נשמות אך דע כי הדעת אינו כשאר ספירה \nכי בעיבור לא יש דעת לא בו ולא בה לכן אין בו רק ב' דיעות אך בגדלות א' דיניקה וא' \nדגדלות וכן בה ב' דיעות לבד וכיון שהוא נקרא פנים והיא נק' אחור בערכו א\"כ נמצא כי \nדעת דיניקה שלו יהיה כמו דעת דגדלות שבה ואח\"כ בשבת חוזר הוא לעלות יותר מבחול ולכן \n"},{"index":10,"he":"לוקח הוא דעת פנימי וחיצון ממש כמו של אבא ונותן הפנימי שלו דחול לנוקבא בשבת. ואז \nהחיצון של הנוקבא דחול נתן בבריאה והפנים דחול נשאר בה חיצון והפנימי דחול דז\"א \nלקחה בה לפנים באופן כי לעולם לא היה בה רק ב' בחי' דעת דיניקה וגדלות כי העובר \nאינו מזדווג והקטן מזדווג אלא שאינו מוליד ואע\"פ שאמרנו שאף בה יש ג' כלים אינם \nבזמן א' רק הדעת דחול ושבת ביחד הם ג' כלים ונמצא כי בזמן הנסירה היא לוקחת הגברות \nמז\"א והוא נשאר רק מהחסדים ולוקח הוא הפנימית ונראה לי כי נר\"ן נקרא פנימית העולמות \nוגם במ\"א ע\"ש כי ציצית קטן קטנות שהוא עשייה שביצירה וציצית גדול גדלות שביצירה \nובמ\"א נתבאר כי שניהם נקראו חיצו' שביצירה ובמ\"א ע\"ש כי כל מה שנותן הזכר לנוקבא \nבעת הנסירה גם מה שניתן לה מאמא אינם רק הגבורות והם נקראים אחוריים ו\nיש גבורות באחוריים דזכר ויש גבורות במוחין ג\"כ ושניהם ננסרין וניתנין אליה נראה \n"},{"index":11,"he":"מזה כי הפנימית הם המוחין ובהם ג\"כ בחי' גבורות ב\"ן הניתנין אליה וכעד\"ז בכלים \nמבחוץ והוא נשאר במ\"ה ועיין במ\"א היטב ענין הגבורות והחיבוק בימין ובשמאל והזווג \nוכמה מיני חסדים וכמה מיני גבורות הם. והענין כי בחינת החצונית והאמצעית שבנ\"ה הם \nתרי פלגי גופא שהם גוף א' לבד כי שם ראש הנוקבא א' לבד וזו\"ן משתמשין בהם וכותל א' \nלשניהן אך בבואם החסדים אז הנ\"ה נפרדין זה מזה כי נעשה בזכר בחי' השלישי הפנימי כי \nאז הכותל ההוא לו לבדו מן החסדים ולכן נחלקים נ\"ה ולה כותל א' לבדו מן הגבורה ואינם \nמחוברים נ\"ה לבחי' ראשה והנוקבא לעולם הוא סוד אחוריים של הזכר והזכר הוא בחינת \nהפנים אף בהיותם אב\"א והבן זה. גם ענין יסוד אבא שבתוך רישא דז\"א הוא דעת פנימי \nדז\"א ובמ\"א כתבתי כי העליון מחבירו נעשה מקיף אליו כי המוחין דו\"ק דגדלות הם מקיפים \nלמוחין הפנימית דקטנות ויניקה ועיין במ\"א. בעיבור ויניקה נתקנו ו' ראשונות דז\"א מז' \n"},{"index":12,"he":"מלכים דמיתו ובמוחין דגדלות נתקנו ג\"ר בסוד תוספת ולכן המוחין מסתלקין ובאין בכל \nפעם בסוד תוספת כי הג\"ר הם המוחין דגדלות והבן זה היטב אך נוקבא לא בא לה תחלה רק \nנקודת הכתר שבה, וכל התיקונים הם באים בה ואח\"כ שאר הט' כולם באים בתוס' בפעם א' \nבלי צורך עיבור ויניקה ומוחין כז\"א אלא נעשה הכל בפעם א'. וגם תבין כי שם ב\"ן שמשם \nשורש קין בהיותו שם בדעת ז\"א נותן טפה בסוד זווג ממש והם גבורות זכרים והיוצאין \nלתיקון פרצוף נוקבא הם נקבות כנ\"ל. ונ\"ל כי מ\"ש הנזכר לעיל שג\"ר דב\"ן באו בסוד תוס' \nוהם המוחין דגדלות וממ\"א נראה כי האורות חדשים הם נקרא מתנה כי באין בסוד תוספת \nונראה משם כי על שם מ\"ה איירי וא\"כ נמצא כי משם ב\"ן הו\"ק שלו נתקנו תחלה בסוד עיבור \nויניקה ע\"י ו\"ק דמ\"ה החדש ואח\"כ בבא הג\"ר דב\"ן גם הם נתקנו ע\"י ג\"ר דמ\"ה וב' בחי' \nאלו באים בסוד תוס' ונקרא מוחין דגדלות אך ו\"ק דמ\"ה אע\"פ שבאו בעת התיקון אינם \n"},{"index":13,"he":"נקראים תוס' אחר שבאו דוגמתם ו\"ק דב\"ן, בב\"ן יש חו\"ג וכן במ\"ה ואפשר כי חו\"ג דמ\"ה \nהם המוחין מצד אבא וחו\"ג דב\"ן הם מוחין דמצד אמא או אפשר כי הגבורות דמ\"ה וב\"ן \nנעשין חו\"ג דב\"ן והם המוחין מצד אמא כנזכר בסוד ציצית וחסדים דמ\"ה עם חסדים דב\"ן \nנעשו חו\"ג במוחין מצד אבא וזה יהיה יותר נכון. או אפשר שכל הקטנות דב\"ן לבדו \nוהגדלות מי\"ס דמ\"ה ומג\"ר דב\"ן ועד\"ז יהיה ג' ספיקות אלו בנוקבא כי תחלה היה בה כתר \nשבמלכות דב\"ן ואח\"כ נתוספו בה ט' אחרונות דלכות דב\"ן וכל י\"ס דמל' דמ\"ה ומשניהן \nנעשית ובזה ג' ספיקות ע\"ד הנ\"ל בז\"א. והנה שם ב\" שהם ה\"ג מהארתם נבנית נוקבא דז\"א \nומכח עצמן נעשה האי רוחא דשדי בגווה נפש שבה ביסוד שבה כלי המ\"ן. נראה שהמלכים שמתו \nשהם המ\"ן שעולין ונתנו בשרשם דב\"ן ביסוד דנוקבא וגם שורש מ\"ה דחסדים ביסוד ז\"א של \nהזכר והוא רוחא דביה והוא הכלי אל טפת של הזכר הבא מחסדים חדשים שבכל זווג ומהחסדים \n"},{"index":14,"he":"דיסוד דיליה נעשה לבוש אל החסדים חדשים מסוד אלו\"ה כלי אמצעי דחסד דז\"א כנודע כי \nהטפה מתחיל מחסד ראש הו\"ק ואינה נמשכת מדעת העליון שבמוח זולת ליחידים כנודע \nומגבורות דיסוד דילה נעשה לבוש אל הגברות חדשים וז\"ס שנקראו כלים כי הם לבושים עם \nשהם יותר גדולים ושרשים אל החדשים בסוד כנשר יעיר קנו בסוד אמא על בניה וזה כלי \nדילה משם נמשך ב\"ן הפנימי דעת דילה כנודע כי כ\"כ שקול פנימי דילה כמו אמצעי דיליה \nוב' מלבושים אלו נעשו מלבוש א' שלם אל הנשמה הכוללת חו\"ג. וצ\"ע כי כל הנשמות מחו\"ג \nשבדעת באים והם בחי' דמוחין והרי בחיצונית עיבור ויניקה ומוחין וכנגדם בפנימית שמשם \nבאים הנשמות. ואפשר כמ\"ש בדרוש חברים שלנו כי החו\"ג דטפת קרי הם לבושים אל הנשמות. \nגם תבין כי הפנימי הוא בחי' האורות והעצמות שהם הויות מנוקדות בזכר כנודע וחצוניות \nהם הכלים שהם הויות בלי ניקוד כנ\"ל ומהפנימית הנ\"ל נמשך זווג נשמות ומהחצונית הנ\"ל \n"},{"index":15,"he":"נמשך זווג חיות העולמות. והנלע\"ד לתרץ מ\"ש במ\"א עמ\"ש פה כי הכלים הם ב' בחי' \nחיצוניות ופנימיות שהם הגוף והמוח והגוף יש לו עיבור יניקה ומוחין שהם תחלה נה\"י \nואח\"כ ו\"ק ואח\"כ הראש ג\"ר ואותו הראש נקרא מוחין דחיצונית והם ג' בחי' הכלים ובנה\"י \nדעיבור שהם כלים יש מוחין דקטנות דעיבור והם פנימית הכלים ובו\"ק דיניקה יש מוחין של \nיניקה והם פנימיות הכלים ובמוחין דגדלות דחיצוניות שהם ג\"ר ג' חללי דגולגלתא יש בהם \nמוחין דגדלות והם פנימיות והרי יש חיצוניות ופנימיות בכלים והעצמות ג\"כ יש בו \nפנימיות וחיצוניות שהוא אחור ופנים כנזכר במ\"א שהם הויות בניקוד ובלתי ניקוד והנה \nהנשמות באים מהעצמות פנימיות ומפנימיות הכלי זה הנשמה וזה לבוש שלה ונמצא כי המוחין \nשהם פנימית הכלים הם לבושי הנשמות כנזכר במ\"א ובזה יצדקו ב' החלוקים כי המוחין הם \nפנ\nימיות והם כלים וגם כי הנשמות באים מן העצמות וגם מפנימית הכלים. גם תבין איך יש \n"},{"index":16,"he":"נשמות מקטנות ומיניקה ומגדלות שהם תנאים ואמוראים וכולם מהתפשטות המוחין עצמן שהם \nהחו\"ג בגלוי ובמכוסה ובירידה ובעלייה כנודע אצלינו. גם תבין כי נשמת בני אדם עולה \nבסוד עיבור ב' מבן י\"ג שנה ואז מתקנים לו המוחין שהוא הנשמה שלו היושבת במוח הרי כי \nהמוחין הם הנשמות שבתוך המוח ולא המוח עצמו אף שהוא גדול מבן י\"ג שנה ומה שעולה הוא \nהנפש או הרוח כדי להמשיך הנשמה: \n \n"}]}
