{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-116","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":116,"title":"שער מ דרוש טו","hebrewTitle":"שער מ דרוש טו","segments":[{"index":1,"he":"שער מ דרוש טו\nאפ\"ל כל עליות תוס' שבת ועליית תפלה דחול שעולין פנימיות של ג\"ר דעשיה ונעשים \nחיצוניות לחיצוניות ג\"ת דיצירה כ\"ז הוא בבחי' נשמות כי גם בהם יש חיצוניות שהם הב' \nכלים ופנימיות שהוא הכלי הג' וכן הענין בכללות העולמות שעולין פנימיות ג\"ר שלהם \nדעשיה ומלבישין חיצוניות ג\"ת דיצירה שלהם והכל נקרא חיצוניות כי הם עולמות שלהם \nוכ\"נ מכוונת ר\"ה כי הרי תפילות דיום א' דר\"ה הוא לנשמות ושם יש עליית התפלות \nדחיצוניות ופנימיות והכל הוא בנשמות וביום ב' דר\"ה ג\"כ עלייה חיצוניות ופנימיות \nוהכל בעולמות ובזה יובן מ\"ש בכונת שבת כי בשבת עולין העולמות ובחול נשמות לבד והרי \nבמ\"א נאמר שעולים פנימיות וחיצוניות אך הענין הוא כי בתפלות החול עולין פנימיות \nוחיצוניות והכל בבחי' נשמות ובשבת בתוס' שבת בשדה עולין פנימיות וחיצוניות העולמות \nלבדם ובעמידה ותפלות שבת עולין פנימיות וחיצוניות הנשמות. והנה אמרנו במקומו כי גם \n"},{"index":2,"he":"בתפלות החול עולין העולמות ואפשר לתרץ כי בשבת עלו העולמות תחלה בשדה ואח\"כ פנימית \nהנשמה בתפלה אך בחול לא עלו העולמות תחלה אלא נתקנו במקומן ואח\"כ בעליית הנשמה \nבתפלה נכללין העולמות טפילה עם הנשמות ועולין עמהם לזה צ\"ע עם הכתוב במ\"א: \nוהנה פנימיות העולמות הוא העצמות שיש בעולם ההוא כגון העצמות העשייה יש בהם נרנח\"י \nוכולם נקרא נפשין דעשייה ומזווג זה דעצמות נעשה נפש לה' בחי' הנ\"ל לבני אדם ועצמות \nהיצירה שיש בה נרנח\"י וכולם נקראים רוחין דיצירה ומזווג זה העצמות נעשין רוחין של \nה' בחי' לבני אדם וכן בעצמות הבריאה כו' וכולם נקרא נשמות דבריאה ומזווג זה כו' וכן \nבעצמות אצילות יש ה' בחי' נרנח\"י ואפי' הנפש אשר כאן נקרא נשמה לנשמה בערך הבריאה \nומזווג זה העצמות נעשה נשמה לנשמה לבני אדם וחיצוניות העולמות הם הגופים והכלים כי \nכלים דעשיה כו' ומזווגם נעשים כלים דנפשין והם האופנים ונקרא כלים דנפשין ומכלים \n"},{"index":3,"he":"דיצירה שיש בה ה' בחי' הנ\"ל בבחי' כלים והם כלי המלכות וכלי ז\"א וכלי בינה כו' \nומזווגם נעשים מלאכים דיצירה וכולם נקרא כלים דרוחין כמ\"ש עושה מלאכיו רוחות. \nומכלים ה' דבריאה מזווגם נעשה שרפים וכסא כבוד ונקרא כלים דנשמתין, [הגהה - צמח \nמכאן שצ\"ל שרפים וחיות ואופני הקדש]. ומכלים האצילות הה' מזווגם נעשה המלאכים שאין \nשמם משתנה לעולם עליונים מאד והם נק' כלים דנשמה לנשמה וכל בחי' מאלו יש בה עי\"מ \nבין באורות בין בכלים כי יש כלים קטנים דעיבור ובחי' אורות הוא נפש דעיבור ויש כלים \nדיניקה אמצעים ואורם הוא רוח דיניקה. ויש כלים דמוחין פנימי ואורותיו נשמות דמוחין. \nויש קושיא לכל הנ\"ל שהרי במ\"א כתוב כי גם האורות היו בעיבור א' עם הכלים א\"כ אין \nעיבור א' לכלים בפ\"ע ולאורות בפ\"ע ונלע\"ד כי שם הוא טעות שבקונטרס הישן כתוב להפך \nכי החיצונית והפנימית הוא בכלי וכ\"ז נקרא עולמות אלא שתחלה בקבלת שבת עולה פנימית \n"},{"index":4,"he":"העולמות לבד ובליל שבת עולה גם העצמות שנשאר למטה ועמו עולה חיצונית דעולמות ג\"כ \nובמ\"א כתוב בפי' כי יש ג' כלים ובתוכם יש אור עצמות ונחלק גם הוא לנר\"ן שהם מוחין \nדזז\"א ובפי' אמר כי הג' כלים אחרים דאמא דבהם מתלבשין ג' מיני מוחין אלו בסוד או\"פ \nדעצמות ובזה הספר מבואר בפי' כי הצלם דעיבור הוא נפש וביניקה הוא רוח ודגדלות נשמה \nכו'. והנה ממ\"א תראה היטב כי בחי' החיצונית היא סעודת שבת שהוא מזון הגוף והם הכלים \nוהתפלות הם מזון הנפש דעצמו' והאורות כמ\"ש לרוח חיה ממללא וכל אחד מאלו יש בו \nפנימיות וחיצוניות כי בתוס' קבלת שבת היה בבחינת הכלים הנקרא חיצוניות והוא כלול \nמפנימיות וחיצוניות כנזכר במ\"א שעולין פנימיות ג\"ר דעשיה ונעשה חיצונית לחיצוניות \nדג\"ת דיצירה ופי' הוא כי בחי' הפנים נקרא פנימיות ובחי' האחוריים נקרא חיצוניות \nוכ\"ז בכלים הנקרא חיצונית וכן בחי' הנשמות שהוא אור העצמות הנקרא פנימיות (דפנים) \n"},{"index":5,"he":"יש בו פנימיות וחצוניות שהם בחינת פנים ואחור נמצא כי גם האורות והכלים נקרא \nפנימיות וחצוניות כי הפנימיות שהם האורות הם בבחי' פנים והכלים שהם חיצוניות נקרא \nאחוריים בערך האורות וכעד\"ז כל בחי' משתיהן כלולה משתים כי האורות יש בהם פנים \nואחור והם בחי' פנימיו' וחצוניו' דאורות הפנימי' והכלים יש להם פנים ואחור והם \nפנימיות וחיצוניות דכלים החצוניות אל האורות. כלל העולה כי מלת פנימיות ר\"ל פנים \nמלת חיצוניות ר\"ל אחור ובזה יובן איך בתפלת החול וכן בתוס' שבת כנזכר במקומו שעולה \nפנימית דעשייה ונעשה חצוניות אל החיצוניות דיצירה וכן בשאר העולמות אלא שכיון \nשהפנימיות וחיצוניות שניהן שוין אלא שזה פנים וזה אחור בערך פנים המאירין ההם א\"כ \nפנים התחתונים יהיה אחוריים בערך האחוריים העליונים כמ\"ש במ\"א בענין התבונה שהפנים \nשלה הם אחור דבינה וכן זהו ממש מ\"ש במ\"א כי החצוניות דיצירה הוא שם מ\"ה דאלפי\"ן \n"},{"index":6,"he":"ופנימיות העשיה הוא אחוריים של זה השם עצמו הרי כי כל אחוריים עליונים גדולים \nמהפנים התחתונים וזה הנזכר כאן צריך שתדע שמדבר בבחי' האורות והעצמות כי לכך הוא \nבסדר התפלות ואינו בסעודת שבת שהם הכלים והבן זה מאד וכן במ\"א נזכר שם ב\"ן הוא נשמת \nהעשיה העולה ביצירה והוא מ\"ש ג\"כ במ\"א כי הוא עצמות נשמת העשיה אלא שהוא סוד \nהאחוריים וצריך שתבין ענין זה כי כיון שזה שהוא בליל שבת ובתוס' שבת א\"כ הרי כי גם \nהחיצוניות עולה משא\"כ בבקר (בתפלת שחרית דחול) שאינו עולה רק הפנימיות כנזכר במקומו \nוהבן זה מאד דלא יקשה עליך הנזכר שם אלא שיש הפרש כי בתוספת שבת הפנימיות דעשייה \nהעולה ביצירה הוא בחי' העולמות אך בתפלת שחרית דחול אינ עולה רק הפנימי' הנשמות ולא \nהעולמות והבן זה וצ\"ע ממ\"א שאמר שגם בחול עולין העולמות וצ\"ע ממ\"א מ\"ש בענין \nהאצילות שפנימותיו אהי\"ה ביודי\"ן אך הכוונה כי סוד הנועם הוא בבינה א\"כ אינו מדבר \n"},{"index":7,"he":"עתה בכללות האצילות שא\"כ שם ע\"ב דיודי\"ן הוא (האמת) פנימי שהוא בחכמה ונודע כי \nהאצילות הוא בחכמה אלא שמבינה שבו בסוד והבן בחכמה שהוא אהי\"ה נמשך הנועם והוא \nאחוריים שבו תקמ\"ד ובריאה נגד תבונה ויש\"ס (\nז\"ת) בסוד וחכם בבינה שהם הפנים של התבונה שהם תקמ\"ד והאחוריים שלה הוא ס\"ג והבן \nכלל זה מאד כי יש בכללות האצילות ב' בחי' והם חו\"ב כי כל הי\"ס דאצילות הם כללות \nחכמה, [הגהה - צמח צ\"ל הוא בינה], שהם ע\"ב קס\"א דפנים ותקמ\"ד וקפ\"ד באחור וגם בינה \nנעלמת בחכמה בסוד והבן בחכמה. אך עולם הבריאה הוא כנגד בחי' ב' הנקרא בינה אשר \nבחינתה הוא וחכם בבינה שהוא ישסו\"ת אשר פנימותם אם בחי' אחוריים דאצילות שהם קפ\"ד \nותקמ\"ד ואחוריים שלהם הם ס\"ג וקס\"א הב' ועיין בכוונת ויהי נועם. שם אכתריאל כולו \nבקמץ בעשיה (נ\"א בבריאה) והוא יוצא מפסוק ומאותיות אשר לא יכרת שהם אכתריאל ושם \nחופניאל בפתח ביצירה ושם יוהך כולו בצירי בעשייה: \n"},{"index":8,"he":" \nשער מא פרק א מ\"ק\nהשער הח' שער החשמל ובו ג' פרקים: \nדע כי בכל פרצוף ופרצוף שבכל עולם יש בו פנימיות והם ה' חלקי נרנח\"י וחוצה להם יש \nג' בחי' כלים והוא חצוניות אשר הפנימיות הנ\"ל מתלבש בו ואמנם אין החצוניות רק אל ג' \nחלקי הפנימיות והם ג' כלים לנר\"נ כי החיה והיחידה אין כנגדן כלים ואלו הג' כלים הם \nבשר גידין ועצמות ומחיבור שלשתן נקרא גוף א' כנודע כי אין אבר אלא בסוד בשר גידין \nועצמות ויש ג' כלים יותר פנימיים מאלו והם שרשי ג' כלים האלו והם הכבד שבו שורה \nהנפש בעצם ומשם מתפשט בבשר והלב בו שורה הרוח ומשם מתפשט בגידין הדופקין כנודע \nוהמוח בו שורה הנשמה ומשם מתפשט בעצמות וגידין הלבנים שהם מכלל העצמות שהם החבלים \nשבהם נקשרים העצמות כנודע ולכן כ\"ז היא בחי' א' אך הגידין שהם כלי אמצעי הם עורקים \nשבתוך הבשר הדופקין וכן העורקין של הדם הם נמשכין מן הכבד אל הבשר ומהם נעשה הבשר \nכי משיורי העורקים הנ\"ל מתהפכין לבשר כנודע לחכמי הטבע באופן כי ג' כלים הם שהם בשר \n"},{"index":9,"he":"גידין ועצמות ובתוכם נר\"ן ואלו הם האיברים עצמן אך יש צינורות ואינם מכלל הכלים רק \nצינורות אל הכלים והם ג' בחי' צינור א' גידין לבנים של ההרגשה הנמשך מן המוח עצמו \nלקשר העצמות זה בזה ולהמשיך המזון מן המוח שבראש אל המוח שבעצמות שבגוף הב' הגידין \nוהוא הגידים אשר הם מובלעים ממש בבשר הדופקים שהם רכים וקרובים אל מזג הבשר והם \nקטנים מאד והם כלי אמצעי אך שאר העורקים גדולים הדופקים הם צינורות להמשיך חיות מן \nהלב בתוך הגידין הקטנים המובלעים תוך הבשר כנ\"ל שהם הכלי הנקרא אמצעי הג' הם גידין \nבלתי דופקים מלאים דם ונמשכים מן הכבד אל הבשר ושם אותו הדם מתהפך לכבד ממש אך קודם \nשיתהפכו לבשר הם צינורות לבשר בלבד ואינם מכלל הבשר שהוא כלי החצון והרי נתבארו ג' \nכלים וג' מיני צינורותיהם גם אין כלי שאין בו חיצוניות ופנימיות בו עצמו. והנה על \nהג' כלים האלו מכסה העור והנה הנשמות נמשכות מפנימיות הכלים שהם נר\"ן והעולמות \n"},{"index":10,"he":"נמשכים מג' כלים עצמן והעור הוא חיצוניות ב' בפ\"ע והוא חיצוניות אל החיצוניות והם \nהאחורים חיצוניות וזה העור הוא עצמו עור א' עב שהם ב' עורות דבוקים נקרא גויל \n(ודוכסוסטוס) והוא הכותל שמפסיק בין ז\"א לנוקבא והוא כולו מן שמות אלקים הנקרא \nכורסייא דשביבין בפרשה נשא באדרא ואחר הנסירה נחלק זה העור וננסר לב' כנודע כי אין \nחבור בבשר אלא בעור כי כל א' היה לו גוף בפ\"ע ואינם דבוקים אלא בעור ואז נחלק הגויל \nונעשה ב' עורות קלף ודוכסוסטוס לז\"א קלף לתפלין כי הוא בחי' מוחין ודוכסוסטוס \nלמזוזה למל' נמצא כי כל מה שהיה בחי' גוף לז\"א בבחי' עיבור ויניקה הוא נעשה עור \nבבחי' גדלות וכולם בחי' שמות אלקים מזה נאחזים כל הקלי' ויונקים אך הג' כלים כולם \nמגדלות והנה האורות של הנשות יוצאות מבפנים דרך דופני הכלים. ומשם נמשכים בעור בסוד \nואחר עורי נקפו זאת ואז ההויות של הפנים מתלבשין תוך אלקים שבעור כנזכר בענין נסירה \n"},{"index":11,"he":"במ\"א שסודו משם מ\"ה בהכאה וז\"ש במ\"א כי האורות הם הויות בתוך הניצוצין שהם אלקים \nוהם הקרומות שהם העורות ולכן הם ניצוצין כי הם יוצאין כעין ניצוצין בין נקבי העור \nכנודע ואלו הם האותיות המצטיירות בעור האדם ובמצחו וכיוצא ושם אחיזת החיצונים ולכן \nעור אותיות רע\"ו והוא\"ו הוא נהירו שבקדושה דבגו ההוא סטרא אך אינו רע גמור ח\"ו אלא \nשמשם יונק הרע להותו אלקים תקיפין כלל העולה כי הנשמות נקראו פנימיות והכלים שהוא \nהגוף נקרא חיצוניות השני והעור הוא חיצון השני וזה העור הוא בחי' המלכים שלא נתבררו \nונקרא קליפת נוגה ונקרא חשמ\"ל כנזכר במ\"א והוא הערלה המכסה על היסוד והענין כי \nחשמ\"ל גימטריא מלבוש וכללות של העור כולו נקרא מלבוש ועור הפנים יש בו שע\"ח נהורין \nמנין חשמ\"ל כנז' במ\"א. והענין כי החצונים אינם נאחזין בכל המלבוש רק באחוריים בלבד \nוכן בסיומי הקצוות של העשר אצבעות ידים ורגלים ובעטרת היסוד יען כי הם סיומי \n"},{"index":12,"he":"הצנורות ומשם יונקים. והנה נודע כי המקיפין דאמא דיושר הם ע\"ג עיגולי דז\"א ועיגולי \nדז\"א על אור מקיף דיושר שלו עצמו וכו' כנזכר במ\"א ותמיד נמצאו הקליפות עומדים \nבנקודה אמצעית של הכדור דוגמת הארץ החומרי אשר נדחית באמצעית הכדור מפני חומריותה \nוגסותה ויושבת בין אור מקיף דעשייה ובין כלים דעשיה. והנה זו אילנא דכולו רע הנזכר \nבתיקון ל\"ו דאיהו אילנא לתתא ר\"ל בעשייה כי אין בפנימותה שום דבר שבקדושה כי הרי \nהוא נקודה אמצעית הכדור ואמנם בין הכלים דיצירה אל המקיף שלהם יש ג\"כ קלי' היצירה \nוהענין תשים לבך להבינו מאד כי צ\"ע והוא אע\"פ שכל העולמות הם זה בתוך זה נודע כי לא \nכל עולם אצילות נתון בתוך הבריאה רק בחינת מלכות דנוקבא דאצילות וכן בריאה ביצירה \nוכו' גם בפרצופים עצמן של כל עולם בפ\"ע אין כולו מגולה כי א\"א ראשו מגולה ואו\"א חצי \nהעליון מגולה וז\"א חצי העליון מגולה וחצי תחתון מכוסה ע\"י הנוקבא וכו' א\"כ נמצא אחר \n"},{"index":13,"he":"העיון הדק כ\nי אע\"פ שאנו אומרים שהם זה לפנים מזה הם ג\"כ זה למעלה מזה כי כיון שאין כל \nבחינותיהם מוקפים זה מזה וא\"כ נמצא כי בעולם היצירה מלכות דנוקבא תתאה דיצירה היא \nמתלבשת בעשייה אך כל שאר היצירה הוא מגולה ושם באותו מקום נמצא דבוקה עור של כל \nהכלים דיצירה עם מקיף דיושר דיצירה ושם בנתיים עומדים החיצונית דיצירה ויונקים \nמאותו העור הנקרא קליפת נוגה וכעד\"ז בבריאה ובאצילות כל א' בקליפה שלו וכן בפרטות \nבכל פרצוף ופרצוף שבאותו העולם גם נודע כי לא מכל המלבוש העור יונקים רק מקצת \nהמקומות כנ\"ל שהוא מאחוריים ומהעטרת היסוד ומסופי האצבעות ועיין במ\"א ששמעתי להרמ\"ן \nבענין נסירה ענין עץ הדעת טו\"ר בזו\"ן היכן הוא טו\"ר וכל זה במלבוש שהוא העור מן \nהניצוצין היוצאין משם והנה קודם שנברא אדם היו כל העולמות מבוררים ומתוקנים ולא היו \nהקלי' יונקים רק שיעור מועט די חיותם בצמצום ואם לא חטא האדם היו נגמרים להתברר \n"},{"index":14,"he":"לגמרי ובלע המות והטעם לפי שהיה להם כתנות אור פי' כי הנה הפנימיות דז\"א שהוא נר\"ן \nאינו מתלבש תוך הג' כלים עצמן דז\"א אמנם מתלבשין תוך ג' כלים דתבונה הנקרא צ' דצלם \nכנודע והוא החלק שנתנה האם בבנה בסוד עובר ירך אמו והוא לבוש אל הנר\"ן והנה העור של \nהתבונה אינו נכנס לפנים אמנם הוא נשאר בחוץ מלובש ע\"ג העור הנקרא לבוש דז\"א כנ\"ל \nוהוא הנקרא כתנות אור והיה נעשה מצפורניו כנזכר פרשה ויקהל רכ\"ט בקדמיתא היה מאחורי \nדגנתא דלעילא היא תבונה והוא מאחוריים השניים שהוא העור ואחר כך היה מצפרנים \nמאחוריים דגינתא דלתתא שהוא נוקבא ויובן זה בענין סדר העולמות כי תחלה היה המלכות \nבמקום תבונה ואח\"כ ירדה התבונה במקום המלכות כנזכר במ\"א. וזה העור דתבונה נקרא \nחשמ\"ל ונקרא כנפי נשרים כי נשר הוא אמא עלאה וז\"ס כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף \nיפרוש כנפיו כו' כנזכר במ\"א וכאשר היו רוצין הקלי' להתאחז בז\"א לא יכלו כי אין להם \n"},{"index":15,"he":"אחיזה באור התבונה וכן כל החשמלים הם בחי' העור והם בחי' טוב שבקליפת נוגה שבכל \nעולם ועולם והנה כפי כניסת הכלים דתבונה בפנים כן בחי' העור שלה הוא מלבוש מבחוץ \nוכשחטא אדם הראשושן נסתלקו ממנו המוחין וחזר בסוד היניקה לבד ואז גם החשמ\"ל עור \nדתבונה נסתלק ונשארו הוא ואשתו ערומים ואז יונקים ממנו החצונים ונעשה העור ההוא \nטו\"ר והענין כי הלבוש שלהם אז הוא בחינת אלהים קדושים מקטנות דיניקה הנקרא נחש \nהנושך בערייתה בסוד קריעת י\"ס שהוא בחי' אלקים קדושים דקטנות כנזכר במ\"א לכן הלבוש \nהזה דקטנות כולו נקרא משכא דנחשא והבן זה וזשרז\"ל כתנות עור משכא דחוייא ואז הנחש \nהחצון הטמא יונק משם ונעשה טו\"ר עור וז\"ס חשמ\"ל כי כשפתה את חוה הוא בכח זווג היסוד \nדיניקה עם אור דאלקים משם נאחזו ויונקים ממנו והבן ענין זוהמת הנחש מה עניינה כלל \nהעולה כי כל זמן שחוזר ז\"א בסוד יניקה מתלבש כתנות עור חשמ\"ל וזה בלילה כנ\"ל ואז \n"},{"index":16,"he":"יונקי' חיצונים בלילה בסוד תרין צפרין ובבוקר חוזרין המוחין ואנו מברכין בבקר מלביש \nערומים כנז' במ\"א ואמנם אע\"פ שמסתלק החשמ\"ל נשארין בחי' הצפרנים להגין כי אם היו \nיונקים משם תהיה יניקתן גדולה מאד ח\"ו: \n \nשער מא פרק ב\nנבאר ענין אב\"א הנה נתבאר כי החצונים יונקים מן העור הנקרא קלי' נוגה והנה בהיות \nז\"א בסוד יניקה אז החצונים נאחזין שם מאד יותר מן הצורך מאותן הניצוצין המאירין \nועוברין דרך נקבי העור ואחר כך בהיותן בגדלות נמשכו בחי' מוחין דגדלות אלא שהם \nעדיין בחי' דינין וגבורות קצת אז נמשכו בזו\"ן חשמ\"ל מבחי' נה\"י תבונה הב' לבד כנודע \nואז החיצונית מבחי' הפנים חשמ\"ל הנ\"ל אינם יכולים לינק כי הם אור גדול ונכהים \nעיניהם בסוד לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך אמנם מן האחוריים דחשמ\"ל יכולין לינק לכן \nהמוחין הנמשכים אל הנוקבא הם נמשכין ע\"י ז\"א עצמו אל האחור כדי שעי\"ז תלך אל הנקבה \nלאחור ויהיה אב\"א בכותל העור הנקרא גויל כנזכר וז\"ס שנה ראשונה ב\"ב השותפין שבנו את \n"},{"index":17,"he":"הכותל בגויל בגזית ובכפיסין ואז הקלי' מן הפנים אינם יכולין לינק גם מהאחוריים אע\"פ \nשהיו יכולין לינק מהם עכ\"ז כיון שהם דבוקים א' בא' יגשו ורוח לא יבא ביניהם כי אין \nלהם מקום לינק רק דבר מועט מאד די חיותם מבחי' נקבי העור כל שהוא אך לא הרבה שיגברו \nעל הקדושה ח\"ו ונמצא כי להיות אלו המוחין גבורות והם בלתי שלימין להיותן מבחי' נה\"י \nלבד וגם שהם מתבונה של התבונה לכן הוכרחו להיות אב\"א ר\"ל שימשכו אליה המוחין ע\"י \nואז הוא מוכרח להיות דבוקים ואח\"כ מסתלקין ממנו וניתנים אליה כי משלה הם שהם \nהגבורות ונשארין בה ונגדלת כל האחור כולו ואחר כך באים מוחין חדשים יותר גדולים אל \nז\"א והם חסדים בסוד אתי חסד ופריש לון והרי הגבורות לחלקה ומוחי החסדים הם לחלקו \nואז חוזרין פב\"פ כי האחוריים שלו כיון שעתה הם מבחי' חסדים וגם שחשמ\"ל של עתה אינו \nכחשמ\"ל הראשון ואינן יכולין לינק משם. אמנם מהחשמ\"ל שבאחוריה שאינו רק מהארת חשמ\"ל \n"},{"index":18,"he":"העור דז\"א יונקים משם אלא שהוא החיות המוכרח לקלי' בצמצום כי מלכותו בכל משלה וחפץ \nהוא בקיומם המוכרח וסוד ענין זה דעהו כי הנה מוכרח להמשיך חיות להמלכים שלא נתבררו \nכי הם ניצוצין הקדושה אך אינו נותן בהם רק די ספוקם לבד אך לא דבר שנותר שיוותר אל \nהקלי' אמנם כיון שהקליפות הם מחוברים יחד בסוד הקלי' החופכים בעור לכן גם הם \nניזונים באמצעיות צמצום קטן מאד לכן כשישלמו להתברר אז אינו חפץ בקיום הקלי' ולא \nימשוך להם אור כלל ועיקר ואז יתבטלו הקליפות וז\"ס בלע המות לנצח. והנה בכל המוחין \nהחדשים שלקח אז עלה יותר ואז אינה צריכה התבונה לרבוץ על האפרוחים בסוד חשמ\"ל להגן \nעליהם מהקלי' כי כבר עלו זו\"ן עד מקומם ואז אינה רובצת. ונחזור לענין ז\"א כי הנה \nבג' הכלים של הגדלות יש נר\"ן אך בעיבור ויניקה אין בהם רק הבל דגרמי הם שמות אלקים \nכנ\"ל וזה קוסטא דחיותא פי' בהיות בעיבור עדין ג' כלים אלו כולם הם דקים בחי' עור \n"},{"index":19,"he":"לבד ובתוכם הבל דגרמי דאלקים ואחר שנולד התחילה הנפש דגדלות ליכנס והוא נפש דנפש \nוהוא הנקרא רשימו דנפש הנפש דגדלות וזהו נשלמת לכנוס עד י\"ג שנים ואז הוא בכלי חצון \nשהיא בשר כי כבר גדל צרכו והבל דגרמי נגמר לכנוס בעור החיצון ואז הנפש ההיא דגדלות \nנתחלק נפש שבה בכלי החיצון ורוח שבה בכלי אמצעי ונשמה שבה בכלי הפנימי ואז מסתלקת \nכולו בכלי החיצון לבדו ונכנס הרוח בן י\"ג שנה ויום אחד כי הרי צלם דגדלות דאב\"א \nעדיין הוא בסוד רוח והדעת שהוא צ' דצלם כמבואר אצלינו ואז הרוח נכנס מעט מעט עד \nשנמצא כי בשנת כ' נגמר לכנוס כלי אמצעי שבו ואז מתחלת הנשמה לכנוס בכלי הפנימי והנה \nביום כשמסתלקין המוחין נשאר הרשימו הנ\"ל לכן בכחו נשארים הכלים בגדלותן ובלילה אפי' \nאותו רשימו שהוא הנפש דנפש דגדלות מסתלק ונשאר בבחי' יניקה עם הבל דגרמי ואז יונקים \nהחצונים ואז אינן צריכין להיות אב\"א כי אין בפנימותן אור גדול שיניקו החצונים לכן \n"},{"index":20,"he":"אין חשש שינקו חצונים מאחוריים אם לא בהיות בתוכם מוחין ראשונים דגדלות ואז צריכין \nלחזור אב\"א: \n \n"}]}
