{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-120","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":120,"title":"שער מב פרק יד מ\"ת","hebrewTitle":"שער מב פרק יד מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער מב פרק יד מ\"ת\nבענין המסך שיש בין אצילות לבריאה ובין בריאה ליצירה ובין יצירה לעשיה ובו יתבאר \nקצת מהנ\"ל ונבאר ענין מצות מעקה והנה סוד מצוה זו הוא כי על בנין העולמות האלו כתיב \nכי תבנה בית חדשש כו' והנה גג\"ך גימטריא שם הוי\"ה מעקה גימטריא רי\"ו והענין כי \nהרי\"ו של שם ע\"ב כנודע וכמ\"ש ועשית מעקה לגגך שהוא שם הוי\"ה. והענין כי נתבאר בדרוש \nהקודם כי ד' עולמות אבי\"ע הם הנקרא חו\"ב תו\"מ והנה הכתוב אומר כולם בחכמה עשית כי \nהאצילות כולל את כולם וממנו יצאו והנה אחר שנאצל עולם האצילות אז עשתה הבינה \nדאצילות מסך א' להבדיל בין אצילות ובין בריאה והנה ודאי הוא כמו שיש כח באותו לבוש \nשל בינה כשיורד ממנה להלביש לזו\"ן עד מתחת רגליהם הנה ג\"כ יש בו כח להתפשט יותר \nולהלביש את כל העולמות אשר תחתיו שהם בי\"ע והנה ודאי יש כח באצילות נגד כל אשר \nתחתיו כי פשוט כי כל דבר עליון גדול כנגד כל מה שלמטה ויותר ג\"כ וכמשארז\"ל על רגלי \n"},{"index":2,"he":"החיות ככולהו ושוקי החיות ככולהו כעזכר פ' בשלח אבל המאציל העליון לא רצה כך שיתפשט \nעד למטה. ולהבין טעם הדבר נמשיל לך ונאמר כי ארבע העולמות האלו הם כדמיון ד' בתים \nזו למעלה מזו וכולן שוין בארכן וברחבן אלא שהם עומדים זו למעלה מזו והנה בית העליון \nהוא עולם האצילות והנה בגג הבית הזה אין לנו רשות לדבר כי מן הכתר דאצילות ולמעלה \nנאמר עליו במופלא ממך אל תדרוש. אמנם נתחיל לדבר מן הבית הב' שהוא עולם הבריאה שהוא \nבחינת בינה כנ\"ל אשר היא נקרא בי\"ת רבתי דבראשית וזהו כי תבנה בית חדש בית עלאה \nדבריאה והנה גג הבית הזה הוא עצמו קרקע עולם האצילות כי קרקע בית העליונה שהוא מסך \nהנ\"ל הוא עצמו גג של הבית הב' הנקרא בריאה כי רגלי בני העליה העליונה שהם זו\"ן \nדאצילות דורכין ע\"ג מסך ההוא והוא קרקע להם וגג לדרים בבית הב' שהוא בריאה והנה בזה \nהמסך שבין אצילות לבריאה הנקרא גג הבריאה כנ\"ל צריך לעשות בו מעקה א' גבוה י' טפחים \n"},{"index":3,"he":"והענין הוא כי האמת הוא שאור האצילות אינו יכול ליפול בבריאה כי מסך ההוא מפסיק \nבנתיים אמנם אם לא יהיה שם מעקה בצדדי הגג יוכל ליפול אור האצילות דרך צדדי גג \nהבריאה ועד סיום העשיה בחוץ למחיצת הבריאה ויצירה ועשיה אחורי הכתלים אשר להם ואם \nיפול האור שם ימות וביאורו הוא כי סוד המיתה הוא ענין פרידת הדבר ועקירתו מעולמו \nוממקומו ללכת אל עולם אחר למטה ממנו ע\"ד מיתת ז' מלכים שמלכו בארץ אדום כי ירדו \nבבריאה ודבר זה נקרא מיתה כמ\"ש בדרוש המלכים אמנם או\"א אע\"פ שירדו למטה כיון שלא \nירדו ויצאו חוץ מעולם אצילות לא נזכר בהם מיתה וזש\"ה כי יפול הנופל ממנו כי כאשר לא \nיהיה מעקה בצדדי הגג יפול משם אור האצילות באחורי הג' עולמות בי\"ע ואז יקרא אור \nההוא מת כנ\"ל. נמצא כי כמו שהוצרך לעשות מסך ורקיע אל עולם האצילות שהוא משמש במקום \nגג דבריאה כדי להפסיק ולמנוע שלא יפול אור האצילות בבריאה כך צריך לעשות כתלים \n"},{"index":4,"he":"ומעקה בצדדי הגג גבוה עשרה טפחים וזה אופן מעשהו הנה נת\"ל שהיה בכח מסך ההוא הנעשה \nממלבוש הבינה להתפשט עד סיום עולם עשיה אמנם לסבת נפילת הנ\"ל הוצרך המאציל לעשות \nמעקה הנ\"ל באופן זה כי אותן השוליים של מסך העודפים והיו יכולים להתפשט עד למטה \nבעשיה הגביהם והעלה אותן למעלה מגג הבריאה וזקף אותם ומה שהיה תחלה בסוד כתלים אל \nעולמות בי\"ע נעשה מעקה וכתלים אל עולם אצילות ועי\"כ לא יפול אור האצילות למטה לא \nדרך מטה ולא דרך צדדים. ואמנם מציאת המעקה הוא כי הנה ד' עולמות אבי\"ע הם סוד ד' \nשמות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן כנודע אשר הם בעצמן בחי' חו\"ב תו\"מ המכונים לד' עולמות אלו \nכנ\"ל. והנה כל סוד הוי\"ה מאלו הד' יש בכל א' י' אותיות במילוי חוץ מהאחרון שם ב\"ן \nדמילי ההי\"ן שאין בו רק ט' אותיות והנה כמו שאו\"פ של שלשה עולמות בי\"ע נמשך מעולם \nאצילות וכן כמו שבכל ג' הויות של ס\"ג מ\"ה ב\"ן כלולים בהוי\"ה של ע\"ב דמילוי יודין גם \n"},{"index":5,"he":"סוד המלבוש הזה הנמשך מבינה דאצילות להלביש ג' עולמות אלו הוא ג\"כ מבחי' ג' הויו\"ת \nשל ס\"ג מ\"ה ב\"ן וכולם כלולים בלבוש האצילות שהוא הוי\"ה דע\"ב. נמצא כי הלבושים של \nבי\"ע שהם ס\"ג מ\"ה ב\"ן קודם שירדו להתפשט למטה העלה אותם למעלה בסוד מעקה ומחיצות \nלעולם אצילות ובהיותם שם כל הג' שמות שהם ס\"ג מ\"ה ב\"ן שעולין רי\"ו (פי' כי כל אחד \nמהם ע\"ב ס\"ג וי' אותיות מ\"ה וכ\"ו ב\"ן באחוריים) כמנין מעקה כולם כלולים בשם ע\"ב \nשהוא עשרה אותיות נמצא שבהיותן באצילות אין גבהין רק י' כי יותר גדולים הם י' טפחים \nבאצילות מל' טפחים בבי\"ע. ונמצא כי גובה המעקה הזה הוא י\"ט כנגד הוי\"ה דיודי\"ן דע\"ב \nשבאצילות שהוא י\"ס דאצילות וז\"ש ועשית מעקה לגגך כי ס\"ג ומ\"ה וב\"ן הם כמנין מעקה \nלצורך גגך שהוא הוי\"ה דע\"ב דאצילות שמילויו י' אותיות וזה השיעור שנתנו אל המעקה \nשיהיה גבוה י\"ט. ואמנם מ\"ש שג' הויות ס\"ג מ\"ה ב\"ן גימטריא (רי\"ו) מעקה הוא באופן זה \n"},{"index":6,"he":"כי ס\"ג ע\nם י' אותיותיו הם ע\"ג ושם מ\"ה עם מספר הד' אותיות הוי\"ה הם ע\"א ושם ב\"ן בחי' \nאחוריים שלו שהוא דרך ריבוע כזה י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה הם גימטריא ע\"ב והנה ג' ע\"ב הם \nרי\"ו גימט' מעקה אשר שמות אלו נעשים מעקה אל האצילות וביאור ענין ג' הויות אלו שאנו \nעושי אותם בחי' ע\"ב ע\"ב ע\"ב נתבאר בדרוש רפ\"ח ניצוצין מה ענינם כי אלו הרי\"ו הם \nמכלל הרפ\"ח ניצוצין שנפלו וחזרו לעלות בסוד מעקה. והנה זו שמעתי לפ\"ד ממורי זלה\"ה \nאבל מה שמ\"כ אצלי מכת\"י בשם מורי זלה\"ה הוא זה כי הנה אין המעקה נעשה מג' הויות \nהנ\"ל רק מהוי\"ה אחרונה של ב\"ן בלבד. והענין כי הנה כשיורד האור עליון להלביש \nהעולמות הנה מה שיורד למטה מאצילות הם ס\"ג מ\"ה ב\"ן ואמנם כאשר חזרו אלו הג' שמות \nלעלות אין עולין כולם באצילות כי גם הבריאה צריך שתהיה מלובשת ולכן נשאר שם ס\"ג \nמלבוש לבריאה וכל זה הוא בעת ירידת האור למטה נמשך ומלביש את הבריאה ואח\"כ כאשר עלה \n"},{"index":7,"he":"האור לעלות בסוד מעקה באצילות כנ\"ל הנה חוזר שם מ\"ה ועולה ומלביש לשם ס\"ג כי כל א' \nמהן גובהן י' וגובהן שין ונשאר הוי\"ה בההי\"ן ב\"ן והיא העולה בעולם האצילות ונעשים \nשם בחי' מעקה אליו ולכן גובה המעקה הם י\"ט י' אותיות כמנין אותיות ב\"ן והכולל \n(ואפשר שהוא ע\"ב קד\"ם גי' רי\"ו. ואמנם כונת זה המעקה הוא כי הנה ודאי הוא שכמו \nשהאור האצילות עובר ויורד דרך מסך הנקרא גג דבריאה כדי להצטייר כמוהו בבריאה כי ע\"כ \nנקרא עולם הבריאה חותם האצילות כנ\"ל הנה גם כן צדדי ודופני הבריאה צריכין אורות \nרוחניות עליון של אצילות ולכן אותו אור העליון של אצילות עובר דרך אותו מסך של \nהמעקה שבצדדי האצילות ויורד למטה עד צדדי הבריאה וכבר יש שם מחיצות כנ\"ל אשר נעשה \nמשם מ\"ה ושם ס\"ג בירידה ובעליה ועובר האור ההוא דרך המחיצות ההם ומחיה אותן באופן \nכי כאשר האור עובר דרך דופני האצילות אע\"פ שאור זה גדול מהאור העובר דרך מסך הנק' \n"},{"index":8,"he":"קרקע דאצילות עכ\"ז אין שם רק מסך א' אמנם יש כאן ג' מחיצות א' מחיצת האצילות עצמו \nוב' מחיצות של הס\"ג ומ\"ה כנ\"ל ועי\"כ מתמעט האור ההוא העובר בתוכם והוא המחיה את \nהבריאה ונמצא עתה אור האצילות העובר דרך מסך מחיצות אלו אינו נק' כותל (ממש) אמנם \nהוא עובר דרך המחיצות הנקרא מעקה ודרך מסך הזה ומאיר למטה וזהו הטעם מ\"ש בגמרא כי \nהמעקה די לו בהוצי ודופני והטעם הוא כי אנו צריכין שיעבור דרך שם הארה אל הבריאה \nולכן אם נעשה בהוצי ודופני ש\"ד כי אף אם האור עובר דרך שם אינו בדרך נפילה כנ\"ל. \nוהנה גם בגג היצירה יש בו מעקה ע\"ד שפי' בגג הבריאה והוא כי אור הבריאה ירד עד \nהעשיה ואז נכפל ונזקף ונעשה מקיף בדופני הבריאה כי כמו שיש הפרש בין אצילות לבריאה \nכן יש הפסק בין יצירה לבריאה ובין עשייה ליצירה ולכן אם האור של הבריאה יפול ליצירה \nיקרא נפילה ומיתה. והנה היות המעקה הזה ג\"כ בחי' רי\"ו הוא באופן זה כי הנה נתבאר \n"},{"index":9,"he":"אצלינו כי עולם היצירה נקרא א\"ל יהו\"ה והנה זה האור היורד מיצירה ולמטה הוא א\"ל \nאל\"ף למ\"ד גימטריא רי\"ו וזה הרי\"ו עולה לגג היצירה ונעשה שם בחי' מעק\"ה שהוא בחי' \nרי\"ו ג\"כ והנה מעקה עשיה הוא כי הלא גם העשיה היה אור שלו מתפשט ויורד מאד בסוד \nהרקיע שארז\"ל שהיה מותח והולך עד בלי די ואז חזר לעלות ונעשה מעקה לגג העשיה. ואמנם \nמעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות עד בריאה ומעקה יצירה הוא כדי שלא ירד אור \nהבריאה ביצירה ומעקה עשיה כדי שלא ירד אור היצירה לעשיה וגם כדי שלא יתפשט אור \nהעשיה למטה עד הקליפה שתחת העשיה לכן חזר בסוד מעקה בראש העשיה והנה מעקה עשיה הוא \nשם ב\"ן ונודע שהוי\"ה זו היא בעשיה ב\"ן ונעשים ע\"ב קד\"ם שהוא י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה. \nיו\"ד יו\"ד ה\"ה יו\"ד ה\"ה ו\"ו יו\"ד ה\"ה ו\"ו ה\"ה שהם אחוריים דעשיה והם גימטריא רי\"ו \nכמנין מעקה. וא\"ת למה מעקה הבריאה והעשיה הם מהויות ומעקה יצירה הוא משם א\"ל הטעם \n"},{"index":10,"he":"הוא כנודע כי תמיד אנחנו מכנים שם הוי\"ה אל יצירה שהוא סוד ז\"א הנקרא הוי\"ה כנודע \nכי בינה ומלכות שהם בחי' בריאה ועשיה הם שמות אהי\"ה אדנ\"י לכ אין מעקה יצירה נעשית \nמעצמותה שהוא הוי\"ה רק משם א\"ל אמנם בריאה ועשיה שאין עצמותה בחי' הוי\"ה לכן נעשית \nהמעקה מבחי' שם הוי\"ה כנ\"ל: \nודע כי בבריאה אין יכולת להיות ניכר בו פרצוף שלם לא בא\"א שבו ולא באבא שבו כי א\"א \nואבא דבריאה כל אחד מהן אין בו רק ו\"ק לבד ואמנם באצילות יש לו י' והנה באצילות ג\"ר \nשל א\"א שהם המוחין שלו הם מגולין ובהם מתלבשין ו\"ק כולם דעתיק כנודע והו\"ק דא\"א הם \nמתלבשים באצילות אבל בבריאה ג\"ר מהו\"ק שיש בא\"א הם מגולין ובהם מתלבש אותה בחי' \nשנאמר עליה לכי ומעטי את עצמך והוי ראש לשועלים כנודע שהוא אותה נקודה של המלכות \nדאצילות שירדה ונתלבשה בהם בסוד נשמה אליו וג\"ת של ו\"ק דא\"א הם מתלבשים בו\"ק דאבא \nונעשית נשמה אליו אמנם אמא של בריאה היא פרצוף שלם מי\"ס וז\"ס אמא מקננא בכורסייא כי \n"},{"index":11,"he":"פרצוף בינה דבריאה הנקרא כורסייא הוא נגלה בפרצוף שלם משא\"כ באותם שלמעלה ממנה שהם \nא\"א ואבא ולכן מכנים הבריאה אל בינה וטעם הדבר הוא לפי שאין יכולת להגיע בבריאה רק \nאור בינה. לבד דאצילות כי באצילות עצמו יכולה החכמה שלו להתלבש בכל חלקיה בכל \nהאצילות אשר ז\"ס כולם בחכמה עשית. אמנ בבריאה אין אור החכמה מתפשט בה כלל רק אור \nהבינה לבד ולכן אין פרצוף שלם ניכר בבריאה אלא מבינה שלה ולמטה כי גם הז\"א יש בו \nפרצוף מן י\"ס אלא שנתוסף בו על בינה שבבריאה כי יש לו חו\"מ א' משא\"כ בבינה. ונוקבא \nדז\"א דבריאה מלבד שיש לה פרצוף שלם מי\"ס הנה נוסף בה שיש לה ב' אורות מקיפין אבל \nביצירה אינו נגלה רק אור ת\"ת שבו בבחי' ו\"ק. וז\"ס מ\"ש בתיקונים שית ספירן מקננא \nבמט\"ט שהוא היצירה וא\"א ואבא דיצירה אין להם רק בחי' תלת כליל בתלת לבד והבחינה \nהראשונה של א\"א דיציר' נשאר מגולה והב' תחתונות מתלבשים באבא דיצירה אמנם אמא ת\"ת \n"},{"index":12,"he":"ומלכות דיצירה יש לכל אחד מהם ו\"ק וההפרש שיש בהם כי אין לבינה או\"מ ולת\"ת יש אור \nאחד מקיף לבד ולנוקבא יש ב' אורות מקיפין ובעשייה אבא שבו בלבד הוא בחי' נקודה א' \nלבד אבל כל השאר אפילו א\"א שבו כל א' כלול ג' בג' כי פחות מזה א\"א לעמוד. אמנם למה \nא\"א דעשיה עם היותו גבוה מאבא היה לו ג' כליל בג' (ולאבא נקודה א' לבד) הטעם הוא \nלפי שהוא קו אמצעי ולכן יכול להיות ג' כליל בג' משא\"כ באבא שאינו מן קו אמצעי. עוד \nיש חילוק אחד בד' עולמות אבי\"ע והוא כי באצילות יש הפרש בו בעצמו ובחלקיו והוא כי \nא\"א שבו מתפשט בו אור א\"ס בקירוב ובהרחבה גדולה ואו\"א דאצילות אור א\"ס בהם בקירוב \nאמנם אינו נמשך בהם בהרחבה גדולה רק דרך חלון וז\"א דאצילות אור א\"ס הוא בריחוק \nובדרך חלון כשיעור רוחב יסוד העליון דאו\"א ונוקבא דז\"א דאצילות אור הא\"ס הוא בריחוק \nוע\"י חלון אלא שהוא חלון יותר צר מן חלון ז\"א אמנם כל בחי' אלו הם בלי מסך כלל אמנם \n"},{"index":13,"he":"בין אצלות לבריאה יש מסך מפסיק והאור בא אליו דרך מסך. ודרוש זה נלע\"ד ששמעתי מפי \nאחרים בשם מורי זלה\"ה ולא מפי עצמו ובשער מ\"ז פ\"א אמר פי' אחר בשם הרב גדליה הלוי \nזלה\"ה: \n \nשער מב פרק א מ\"ב\nהשער השני שער כללות אבי\"ע ובו ד' פרקים: \nארבע עולמות אבי\"ע בקיצור אחר שנתבאר בדרושים שעברו ענין הי\"ס של עולם האצילות \nבפרטות צריכין אנו לבאר בכללות כל בחי' ד' עולמות הנקרא אבי\"ע וצריך לבאר ג\"כ כללות \nעולם האצילות אע\"פ שאין זה מקומו אמנם להיות שורש להבין ג' עולמות בי\"ע אשר תחתיו \nקבענו ביאור כללותו בדרוש זה והנה היותן בחי' ד' עולמות אבי\"ע הוזכרו בהרבה מקומות \nובתיקונים מפוזרים אמנם אלו הב' מקומות נזכרו שם בדרך כללות על מתכונתם א' הוא \nבהקדמת התקונים ד\"ג ועלת על כלא הוא נחית בי\"ס דאצילות ובי\"ס דבריאה ונהיר בי' כתות \nדחמלאכייא וי' גלגלי רקיע וכן בפ' בא בר\"מ דמ\"ב ענין י\"ס דאצילות דאינון מקור מעיין \n"},{"index":14,"he":"וים וז' נחלים ולבתר עביד משמשין לאילין מאנין כורסיא בד' סמכין ושית דרגין הרי עשר \nולבתר תיקן לשמשא לכורסייא י' כתות מלאכים אראלים וכו' ולבתר עביד לאינון משמשין \nדאינון סמאל. וביאורו הוא כי תחלה הם י\"ס דאצילות שהם מתחלת עתיק יומין עד סיום \nנוקבא דז\"א דאצילות כנזכר במ\"א ואחריהן עולם בריאה ובו י\"ס ג\"כ דוגמת י\"ס דאצילות \nונקרא עולם כסא הכבוד יען הם למטה מנוקבא דז\"א הנקרא כבוד והבריאה כסא תחתיה לכן \nנקרא עולם הבריאה כסא הכבוד ואחריהן עולם יצירה והוא י\"ס ג\"כ ובזה העולם מטטרו\"ן שר \nהפנים חעם י' כתות מלאכים ואחריהן עולם העשיה והם י' גלגלי הרקיע הסובבים עלינו אשר \nבתוכם ארץ התחתונה וכבר ידעת כי כמו שי\"ס דבריאה נעשו בסוד היכלות כי היכל א' \nהעליון הנקרא ק\"ק כולל ג\"ר וכן בעשיה הם ז' רקיעים והרקיע העליון הנקרא ערבות כולל \nג\"ר אמנם כל הי' גלגלי של הז' כוכבי לכת וי\"ב מזלות שמנו חכמי התכונה כולה קבועים \n"},{"index":15,"he":"ברקיע ב' מתתא לעילא כמ\"ש ויתן אותן אלהים ברקיע השמים שהוא דמיון היסוד הנקרא כל \nוכולל כולם בו ותחתיו הוא וילון מל' דעשיה שאינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא \nערבית כמארז\"ל ובתוך וילון זה הם ד' יסודות ארמ\"ע דהיינו אש מים עפר רוח והארץ וכל \nאשר בה וכללות כל הז' רקיעים אלו העליונים והארץ שבתוכה נקרא עולם העשיה ששם נגמר \nהחומר והכלים להתגשם כמ\"ש במ\"א כי התחלת הכלים הם מעולם הנקודים שהם י\"ס דאצילות \nשהם מאנין וכלים הנזכר ר\"מ פ' בא וכאן בעולם עשיה נגמר מלאכת הכלים והוא תכלית \nהחומרים שהוא קצה האחרון ולכן פה נתגלו בחי' הקליפות לגמרי ולכן נקרא זה עולם \nהקליפות עם היות בתוכה עשר ספירות דעשיה דקדושה וז\"ס ריש פ' בר ולאילן עביד משמשין \nסמא\"ל וכל כת דיליה והרי נתבאר בקיצור ד' עולמות אבי\"ע: \n \n"},{"index":16,"he":"שער מב פרק ב\nבענין האורות שאנו אומרים ששרשם נשאר במקומן והארתן יצא לחוץ נבאר לך בז\"א וממנו \nנקיש אל השאר הנה בהיות שהאציל א\"ס את הכתר עשאו מכללות ה' פרצופים שהם כתר שבו \nואו\"א וזו\"ן שבו ודע שבעת שהאציל כתר שבו היו כלולים בתוכו כל הכתרים שיש משם ולמטה \nעד העשיה זה תוך זה כיצד כתר דאצילות מלביש אותו כתר דבריאה ועליו כתר דיצירה \nועליכו כתר דעשיה מלבוש אליו (ש' י' פ\"ה) וכן בענין הפרטי. המשל בזה כתר דא\"א ועליו \nכתר אבא ועליו כתר אמא ועליו כתר ז\"א ועליו כתר נוקבא וכ\"ז באצילות ועד\"ז בכתרים \nדבריאה וכן אח\"כ בכתרים דיצירה וכן אח\"כ בעשיה ובעת שהאציל חכמה היו כלולין בו כל \nהחכמות שיש בכל העולם ע\"ד הנזכר וכעד\"ז בבינה שבו כל הבינות ובז\"א כל הזעירין שבכל \nהעולם ובנוקבא כל הנקבות וכאשר האציל א\"א את אבא דאצילות הנה הכתר שבו לקח א\"א \nלעצמותו וכל מה שלמטה ממדרגתו נתן הכל באבא ונמצאו כל החכמות כולם נתונים באבא ע\"ד \n"},{"index":17,"he":"שנזכר בא\"א וכעד\"ז באמא ובזו\"ן ובכל ג' עולמות בי\"ע ונבאר לך ענין ז\"א בפרטות כי \nתחלה נאצל ז\"א מכתר א\"א ובו כלולין כל הז\"א ואח\"כ לקח א\"א שאר החלק המגיע לבחי' א\"א \nויצאו כל השאר וכעד\"ז באו\"א ונמצא שבחי' בן ובת שהם זו\"ן דא\"א דכתר דאצילות נשארים \nשם ויצאו כל שאר הבחי' דזו\"נ בנה\"י דתבונה ואז נשארים שם זו\"נ באופן ששורש זו\"ן הוא \nאותו חלק הכתר שלהם שהיה כלול בכתר דאצילות כנ\"ל ושאר זעירין ונוקבא של שאר עולמות \nופרצופים הם הארות לבד וכן תקיש אל שאר הפרצופים הנודעים כנ\"ל: \nכל ד' עולמות אבי\"ע הובררו בירור המלכים היותר מעולה באצילות והגרוע ממנו בבריאה \nוממנו נתהוה בריאה וכעד\"ז היצירה ואח\"כ בעשייה והגרוע מהכל מה שלא היה יכול להתברר \nנשאר בסוד הקליפה ר\"ל שהם דינין קשים עד מאד שלא יוכלו להתברר מן הסיגים ונשארו \nניצוצי קדושה שלהן בתוך הקליפות והם נקרא י\"א סמני הקטורת וכעד\"ז בכל אצילות עצמו \n"},{"index":18,"he":"היותר מובחר נברר בעתיק וגרוע בא\"א ועד\"ז בכל ספירה וספירה שבכל פרצוף ופרצוף \nבפרטות ואין להאריך בזה כי כשל כח הקולמוס לפרטם ודע שאחר שהוברר חלק העתיק לגמרי \nאז התחיל הוא לברר את חלק הא\"א ואחר שהוברר חלק א\"א לבדו אז בירר הוא חלק או\"א ואחר \nשהוברר חלק או\"א אז התחילו לברר חלקי זו\"ן וכ\"ז על ידי זווגים ועיבורים שאותן \nהניצוצין המבוררים עולין ממקום נפילתן עד למעלה ונכנסים בבטן הנוקבא ושוהין שם זמן \nהעיבור ונמתקים שם ונעשים שם בחי' פרצוף ואחר שנתברר האצילות כולו אז מתחיל בירורי \nעתיק דבריאה להתברר ע\"י נוקבא דז\"א דאצילות ואח\"כ אחר בירור עתיק דבריאה אז הוא \nמברר חלקי א\"א דבריאה וכיוצא בזה בכל הבריאה ועד\"ז אח\"כ ביצירה בכל פרטיו ועד\"ז \nבעשיה בכל ענין פרטיהן נמצא שכל ד' עולמות כולן הם מבירור ז' מלכים ומה שלא הוברר \nנשאר בסוד אחד עשר סמני קטורת: \n \n"}]}
