{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-14","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":14,"title":"פרק יג סוד הגמירה:","hebrewTitle":"פרק יג סוד הגמירה:","segments":[{"index":1,"he":"פרק יג סוד הגמירה: \nודע כי מ\"ש הפסוק ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן הענין כי המוחין הבאים לז\"א \nמסתלקין ממנו ונכנסין בנוקבא שהם נה\"י דיש\"ס ותבונה עם המוחין שבהם והם מסתלקין \nמז\"א ונכנסין בה שלא ע\"י ז\"א כבתחלה. וז\"ס ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ממש ואז לאה \nנכללת ברחל לפי שלאה יצאת אחורי רישא דז\"א כנודע ועתה שהמוחין יוצאין מז\"א ונכנסין \nברחל העולה עד למעלה ברישא דז\"א ואז נכללת בה לאה. וא\"ת א\"כ כיון שהמוחין נסתלקו \nמז\"א וניתנו לנוקבא א\"כ האיך יכול עתה להזדווג עמה. והענין הוא כי ע\"י הדורמיטה \nמקבל ז\"א מוחין חדשים יותר מעולים מאו\"א והזווג הוא אז יותר עליון בהיות שיש לו \nמוחין מלמעלה וזש\"ה ויקח אחת מצלעותיו פי' שנסרו ומ\"ש ויביאה אל האדם הוא ז\"א שתחלה \nבהיותה אחורי ז\"א היא יונקת ממנו ואז נעשין הכלים שלה כולם ע\"י האור של ז\"א היוצא \nלאחור ועתה ה' אלהים שהוא או\"א לקחו הכלים שלה שהיו מאחור ועשאוהו פרצוף שלם כמו \n"},{"index":2,"he":"הז\"א ואח\"כ ויביאה אל האדם פב\"פ וכשחטא אדה\"ר חזרה לאחורי ז\"א. גם עתה אחר החרבן \nהיא באחור ז\"א כל ימי החול חוץ משבת שאז עולה פב\"פ אך על ידי תפלתינו אנו מחזירין \nאותה פב\"פ מהחזה ולמטה ואפי' בחול בסוד מלך עוזר ומושיע ומגן כמבואר ואחר התפלה \nחוזרת לאחור כבתחלה לכן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפלה ואחר התפלה \nושעה בתפלה כדי לעכב הארת פב\"פ אחר התפלה ולא תחזור תכף אחר התפלה לאחור ז\"א. ודע \nכי כמו שלאה נכללת ברחל כנ\"ל כך למעלה בזווג חו\"ב נכלל התבונה עם הבינה וטעם שנכללו \nאלו הבחי' עם היותם כל אחד פרצוף בפ\"ע הטעם הוא מפני שבינה ורחל הם ב' ספירות \nעצמיות של י\"ס דאצילות אך תבונה ולאה אינם רק הארות הנמשכות מבינה לבד ולכן יכולות \nלהכלל עם הנקודה עצמית של י\"ס. ודע כי כמו שנכנס צלם דאמא תוך הז\"א כך נכנס צלם \nדאבא בז\"א וכמו שמן המלכות דתבונה נעשית לאה כנ\"ל כך ממלכות דאבא נעשית בחי' הנקרא \n"},{"index":3,"he":"צפורה אשת משה שהיא יסוד דאבא וזה מצד צלם דמוחין דגדלות. והנה גם כן יש צלם דמוחין \nדקטנות דאבא וצלם דקטנות אמא וממל' דאמא דקטנות יצאה ממנה תמנע פלגש אליפז וממל' \nדאבא יצאה כושית אשת משה כמבואר בד\"ה של משה שמשה הלך ומלך על כוש מ' שנה ונשא אשת \nהמלך הכושי ונעץ חרב בינו לבינה ולא נגע בה וכן תמנע באתה לחלות ליעקב שישאנה ולא \nרצה גם יוסף לקח אסנת בת פוטיפרע ולא רצה לשכב עם אשת פוטיפרע הנקרא פוטיפר שם \nהטבחים והטעם שכ\"א מאלו הנ\"ל דחו את הדינין. והענין כי יש ג' מוחין דקטנות מצד אבא \nוהם ג' אלהים וג' מוחין מצד אמא ונקרא בני האלהים כי יש באלהים פשוט ומילוי ומילוי \nדמילוי ב\"ן אותיות וז\"ס ויבואו בני האלהים וג' אלהים אלו יורדין לגרון והם גימ' \nגרון וגם הם גימט' נח\"ר וזהו נח\"ר גרוני הנמשך מן הדינין אלו אשר שם וזהו וילך חרנה \nחרן ה' וז\"ס ה' זו כי הלא ש\"ך דינין הם והם סוד ל\"ב נתיבות חכמה כ\"א כלול מי' \n"},{"index":4,"he":"גימטריא ש\"ך ועוד ה' הם שכ\"ה דינין כי מן ה' אלו משם באו כל [נ\"א מיתוק לכל] אלו \nהדינין וכוונת ה' זו הם ה' אלפי\"ן של אדני וז\"ס נער נערה ש\"ך שכ\"ה וע\"ה גימטריא \nכו\"ש. וז\"ס הכושית שדחה אותה משה כי היא דינין ויעקב דחה תמנע כי כל הדינין וגבורות \nדקטנות היו בה כי ב' פעמים מנצפ\"ך גימ' תמנע וגם יוסף דחה פוטיפרע שהוא דנין \nפוטיפרע גימטריא תנ\"ה שהם סוד אחורים כולם דע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן (נלעד\"ח שהם גימ' ג' \nאהיה מלאים והם דינין) אמנם אני הכותב מצאתי נ\"א וכתוב בה גם כן עסמ\"ב אחוריים שלהם \nועוד כתב תסיר שרש של השמות. ונלע\"ד שהוא כך כי אחורי ע\"ב הוא דפ\"ק תסיר ע\"ב שהוא \nשורש להשם נשאר קי\"ב וכן ק\"ל דמ\"ה תסיר מ\"ה נשאר פ\"ה וכן אחור דב\"ן קד\"ם תסיר ב\"ן \nנשאר צ\"ב וכן אחור ס\"ג קס\"ו תסיר ס\"ג נשאר ק\"ג הרי לכולם לא עשינו אלא יה\"ו לבד \nבאחוריים אבל הארון שהוא יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י חסרנו אותו שהוא שורש א\"כ ד' אחורי יה\"ו \n"},{"index":5,"he":"בד' מלואים גימ' שצ\"ב חסר לנ\"ה ס\"ג והם אלו ד' אחוריים יהיו במלוי הם ס\"ג אותיות \nודוק ותשכח הרי תנ\"ה באחוריים ד' שמות שהם דינין אך לקח את אסנת בתו שהיא אחור לאה \nפי' התפשטות למטה נקרא אסנת ודחה אשת פוטיפרע שהיתה אחור תמנע דינין קשין עכ\"מ \nסליק: \nמ\"כ מכת\"י מורי זלה\"ה בעצמו וז\"ל לשון הזהב: \nהנה הזווג נמצא בד' ספירות לבד חו\"ב תו\"מ ונמצא לרשב\"י הפרש גדול בין זווג לזווג כי \nחו\"ב לא מתפררשין לעלמין משא\"כ תו\"מ. וצריך לדעת מפני מה זווג חו\"ב תדיר ואינו כן \nבזווג תו\"מ ועוד לעני מה הוא זווג חו\"ב ומה היא מתחדשת ממנו כי בשלמא בזווג תו\"מ \nנותן נשמה לישראל כדכתיב ונשמות אני עשיתי אבל זווג חו\"ב מה יתן ומה יוסיף שמא תאמר \nלהעמיד הויות שהם הספיררות על יחודם וכדי שיעטרו תו\" באותם העטרות המשובחים ויתיחדו \nכמ\"ש מורינו ורבינו נר\"ו בש' מהות ההנהגה פי\"ג ליתא שא\"כ לא היה ראוי להיות זווגם \nאם לא בשעת זווג תו\" כדי לעטרם באותן עטרות כי כן נראה מדברי הזוהר בפי' שעטרות אלו \n"},{"index":6,"he":"לצורך זווג תו\"מ שהרי אמרו שם בשעתא דמלכא עילאה בתפנוקי דמלכא יתיב בעטרוהי כדין \nכתיב עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו דא יסוד דאפיק ברכאין להזדווג מלכא קדישא \nבמטרוניתא בהאי דרגא. הרי בפי' שעטרות אלו הם לצורך זווג תו\"מ א\"כ מהראוי היה להם \nשלא יהא זווגם אלא בשעת זווג תו\"מ לא שיהיה לעולם וכבר הרגיש בקושיא זו מורינו נר\"ו \nוכתב וז\"ל ובהיות יחודם תמיד יהיה עטרת אל הבנים לעת הצורך ואין זה התירוץ כלום. \nוהנראה אלינו כי ב' מיני זווגים אלו צריכין להיות למלאכים ורוחין קדישין ולהיות \nנשמות לעליונים ותחתונים וע\"י זווג חו\"ב מתהוין מלאכין ורוחין קדישין ומתהוים נשמות \n[מלאכים] עליונים ואין כוונתינו נשמות ממש אלא חיותם והוא אור השופע בהם להחיותן \nכמ\"ש ואתה מחיה את כולם מחיה לכולם וזהו תמידי כמ\"ש בזהר בלק ת\"ח כל אינון מלאכין \nקדישין לא קיימין ולא יכלין למיקם בר בנהורא עלאה דנהיר ולפיכך לא מתפרשין לעלמין \n"},{"index":7,"he":"כי הם צריכין לתת מזון ומחיה לעליונים לעולם ועד ולהיות מלאכים חדשים לבקרים. אמנם \nזווג תו\"מ להיות נשמה לתחתונים. וזהו לפרקים ולעתים מזומנים ובזה הרווחנו שאין פי' \nשלא מתפרשין לעלמין בשעת שלום לבד כמ\"ש רבינו נר\"ו כי זה דוחק מאד שבפי' נראה באד\"ז \nשגם בעת הגלות לא מתפרשין וזה לשונו בספרא דר\"ה סבא אמר שלמה מלכא כו' אלא לעולם \nועד אין זווגם זה חסר אפי' רגע ח' כי הוא חיי המלאכין ואין להם חיות אלא ע\"י זווג \nזה. ודע כי אין כוונתינו באמרם שאין זווג חו\"ב אלא לצורך המלאכין לשלול בו שאין בו \nצורך לתחתונים כי מבואר בזוהר כי מזווג חו\"ב נעשה עטרות לבנים ועי\"ז מזדווגים תו\"מ \nאבל כוונתינו לומר שהזווג חו\"ב צריך לעליונים ותחתונים משא\"כ בתו\"מ שאינו כי אם \nלנשמות תחתונים ומזה יעלה לנו תירוץ למה שנמצא בתיקונים נשבע הקב\"ה שלא יכנס כו' \nובכמה מקומות נזכר דאתתרכת אימא עלאה וכיוצא בדברים אלו. והענין זה כי כדי להנחיל \n"},{"index":8,"he":"עטרות לבנים לייחדם ושיתייחדו זה חסר בעו\"ה בזמן הגלות. וז\"ש אימא עילאה כי בערך \nשהיה אמא להנחיל עטרה לבנים אתתרכת כי אינה מזדווגת להניל עטרות לבנים ליחדם. וזהו \nענין קרבן עולה ויורד כי אינה מזדווגת י' בה' עד שיתחבר ו' בה' כי י\"ה מורה שהזווג \nלצורך בנים כי יו\"ד במלואו ו\"ד שהם ד\"ו פרצופים וה' צורתה ד\"ו נמצינו למדין שזווג \nחו\"ב לא יחסר תמיד אלא שבזמן הגלות אינו זווג שלים ר\"ל לצורך בנים ואינו כ\"כ משובח \nכדי שיגיע ממנו עטרה לבנים כדי שיוכלו להזדווג ולהתחבר אבל יש זווג לצורך עליונים \nלהחיותן וזה לא יפסוק ובזה יובן מ\"ש בזוהר אחרי מות כתיב ונהר יוצא מעדן וגו' ע\"כ \nמצאתי סליק: \n \n"},{"index":9,"he":"שער א ענף א\nהיכל א מן שבעה היכלות, והוא היכל אדם קדמון, ובהיכל זה יש שבעה שערים: \nהשער הראשון: \nדרוש עגולים ויושר ובו חמשה ענפים: \nבענין תכלית הכוונה של בריאת העולמות נבאר עתה ב' חקירות שנתעסקו בהם המקובלים. \nהחקירה הראשונה הוא מה שחקרו חכמים ראשונים ואחרונים לדעת סיבת בריאת העולמות לאיזה \nסיבה היתה ונמנו וגמרו וגזרו אומר כי סיבת הדבר היה לפי שהנה הוא יתברך מוכרח שיהיה \nשלם בכל פעולותיו וכוחותיו ובכל שמותיו של גדולה ומעלה וכבוד ואם לא היה מוציא \nפעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה לא היה כביכול נקרא שלם לא בפעולותיו ולא \nבשמותיו וכינויו כי הנה השם הגדול שהוא בן ד' אותיות הוי\"ה נקרא כן על הוראות \nהוויותו הנצחית וקיומו לעד היה הוה ויהיה טרם הבריאה ובזמן קיום הבריאה ואחרי \nהתהפכו אל מה שהיה. ואם לא נבראו העולמות וכל אשר בהם לא יוכל ליראות אמיתת הוראת \nהויוותו יתברך הנצחית בעבר והוה ועתיד ולא יהיה נקרא בשם הוי\"ה כנ\"ל. וכן שם אדנו\"ת \n"},{"index":10,"he":"נקרא כן על הוראת אדנות היות לו עבדים והוא אדון עליהם ואם לא היה לו נבראים לא \nיוכל ליקרא בשם אדון ועד\"ז בשאר שמות כולם וכן בענין הכנויים כגון רחום וחנון ארץ \nאפים לא יקרא על שמם זולת בהיות נבראים בעולם שיקראו לו ארך אפים וכיוצא בזה בשאר \nהכינוים כולם. אמנם בהיות העולמות נבראים אז יצאו פעולותיו וכוחותיו יתברך לידי \nפועל ויהיה נקרא שלם בכל מיני פעולותיו וכחותיו וגם יהיה שלם בכל השמות וכינוים \nבלתי שום חסרון כלל ח\"ו. וענין טעם זה נתבאר היטב בס\"ה פ' פנחס דרנ\"ז ע\"ב וז\"ל \nפקודא תליסר וכו' דא ק\"ש ואית למנדע דאיהו אקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני \nתבונות וכו' אלא קודם דברא עלמא אתקרי בכל אילין דרגין ע\"ש בריין דהוו עתידין \nלהבראות דאי לאו הויין בריין בעלמא אמאי אתקרי רחום דיין אלא ע\"ש בריין דעתידין \nוכו' ובפ' בא דמ\"ב וז\"ל דאי לא אתפשט נהוריה על כל בריין איך ישתמודעון ליה ואיך \n"},{"index":11,"he":"יתקיים מלא כל הארץ כבודו: \nהחקירה ב היא קרובה אל שאלת מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור במס' חגיגה פ' \nאין דורשין והנה להיות השאלה זו עמוקה מאד אשר כמעט מסתכן האדם בהעמיק הסתכלותו \nבחקירה זו. וענינו כאשר הזכירו חז\"ל במשנה הנ\"ל כל המסתכל בד' דברים אלו ראוי לו \nשלא בא לעולם [מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו \nשלא בא לעולם]. וע\"כ לא נוכל להרחיב ולהעמיק בחקירתם. אמנם נבאר בע\"ה ראשי פרקים \nכמציץ מן החרכים בלתי הסתכלות בדברים העמוקים והמשכיל על דברינו אלה ימצא טוב טעם \nודעת אם יבינהו. והנה ענין החקירה הזאת אשר שואלים למה בריאת עוה\"ז היה בזמן שהיה \nולא קודם או אח\"כ. ולכן צריך שתדע את אשר נבאר בחיבורינו. והוא כי הנה נודע כי האור \nהעליון למעלה למעלה עד אין קץ הנקרא א\"ס שמו מוכיח עליו שאין בו שום תפיסה לא \nבמחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר. והוא מופשט ומובדל מכל מחשבות והוא קודם אל כל \n"},{"index":12,"he":"הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים ולא היה בו זמן התחלה וראשית כי תמיד הוא נמצא \nוקיים לעד ואין בו ראש וסוף כלל. והנה מן הא\"ס נשתלשל אח\"כ מציאות המאור הגדול \nהנקרא א\"ק לכל הקדומים כמ\"ש בענף ג'. ואח\"כ נשתלשלו ממנו האורות הנתלין בא\"ק הנה הם \nאורות רבים היוצאים מתוכו ומאירין חוצה לו. מהם תלויין ממוחו ומהם מגולגלתא ומהם \nמעיניו ומהם מאזניו ומהם מחוטמו ומהם מפיו ומהם ממצחו חוצה לו ומהם סביבות גופו \nשהוא בחי' ז' תחתונים שלו ובסביבותיהם אורות רבים מאירים ונתלים בהם הנקרא עולם \nהנקודים ואח\"כ נשתלשלו ממנו ד' עולמות אבי\"ע הידועים ומפורסמים כנזכר בזוהר \nובתיקונים. ואמנם אצילות א\"ק הזה ומכ\"ש שאר עולמות שתחתיו כנ\"ל היה להם ראש וסוף \nוהיה להם זמן התחלת הויותן ואצילותן משא\"כ בא\"ס הנ\"ל. והנה מן העת וזמן אשר התחיל \nהתפשטות והשתלשלות האורות והעולמות הנ\"ל מאז התחיל הויות הנבראים כולם זה אח\"ז עד \n"},{"index":13,"he":"שבא הדבר אל המציאות אשר הוא עתה וכפי סדר ההתפשטות וההשתלשלות כסדר הזמנים זה אח\"ז \nכך נעשה ולא היה אפשר להקדים או לאחר בריאת עוה\"ז כי כל עולם ועולם נברא אחר בריאת \nעולם שלמעלה ממנו וכל העולמות היו נבראים ומתפשטים ומשתלשלים והולכים זה תחת זה \nבזמנים שונים ומאוחרים זא\"ז עד שהגיע זמן בריאת עוה\"ז ואז נברא בזמן הראוי לו אחר \nבריאת העולמות העליונים אשר עליו ודי בזה כי לא נוכל להרחיב ולהעמיק ביאור זה הענין \nככל הצורך ואיך וכמה ומתי: \n \n"}]}
