{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-15","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":15,"title":"שער א ענף ב","hebrewTitle":"שער א ענף ב","segments":[{"index":1,"he":"שער א ענף ב\nבענין א\"ס ב\"ה. איך היה התחלת אצילות העולמות הנאצלים ממנו וגם חקירה גדולה ומחלוקת \nעצום נחלקו בו כל המקובלים כולם כי יש מי שכתב כי הי\"ס הם כסדר י' מדריגות זו אח\"ז \nוזו למטה מזו. ויש מי שכתב כי סדר עמידתן דרך קוים ימין ושמאל ואמצע והם ג\"ס חח\"ן \nזו ע\"ג זו בקו ימין וג\"ס בג\"ה זו ע\"ג זו בקו שמאל וד\"ס כתי\"ם זו ע\"ג זו בקו האמצעי \nורבים יחכמו ויאמרו כי הם בצורת גלגלים עגולים זה תוך זה וזה מקיף וסובב לזה. והנה \nמי שיסתכל בדברי רשב\"י בס' הזוהר והתיקונים וכן בספר הבהיר (לר' נחוניא בן הקנה) \nימצא בדבריהם מאמרים שונים ומחולפים נוטים לכאן ולכאן והמקובלים האחרונים (נבוכו \nבזה) נלאו יותר לחקור ולא יכלו כי קושיא גדולה וחזקה הולכת ומסערת עליהם באמרם מאחר \nשהא\"ס שוה בכל בחי' השוואה גמורה לא יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור כי כל הכינונים \nהאלו מורים הם היות קצבה וגבול ותחום ומדה באור א\"ס העליון ח\"ו וכן נודע שאור א\"ס \n"},{"index":2,"he":"נוקב ועובר בעובי כל ספי' וספי' ומלגאו כל ספי' וספי' ואסחר לון מלבר לכל ספי' \nוספי' כנזכר בספר הזוהר פ' בהר בר\"מ דק\"ט וז\"ל אנת נשמה לנשמה כו' ובפ' פנחס דרכ\"ה \nורכ\"ו וכן בהקדמת התיקונים ד\"ד וז\"ל ולעילא על כלא עלת על כל העלות לית אלהא עליה \nולא תחותיה ולא לד' סטרי עלמא והוא ממלא כל עלמין ואסחר לון מכל סטרא כו'. וא\"כ \nמאחר שכל הי\"ס קרובות בהשוואה אל הא\"ס וכולם מקבלים ממנו אור בעצמו א\"כ מה הפרש בין \nזה לזה ובמה תתעלה כל ספי' מחברתה כיון שמדרגות כולם שוים כנ\"ל (מבו\"ש ש\"א ח\"א \nפ\"ד). והנה האמת הוא שאלו ואלו דברי אלהים חיים וכולם נכוחים למבין וישרים למוצאי \nדעת אמנם ההפרש שבין ב' הסברות הנ\"ל אם הם כסדרן י' מדרגות זו למעלה מזו אם הם בדרך \nקוים. זה הענין יתבאר לקמן בעז\"ה בענין עולם הנקודים איך קודם תיקונם היו כסדרן זה \nלמעלה מזה אבל אחר התיקון היו כסברא האחרת והיו בציור ג' קוים כנ\"ל. ואמנם ההפרש \n"},{"index":3,"he":"שיש בין ב' הסברות אם הם בדרך קוים או בעגולים זה תוך זה נבאר בעז\"ה בענף זה ושים \nלבך בדברים שיתבארו עתה ומהם תשכיל כל מוצא דבר כי ב' הסברות נכוחות ואמיתיים כי ב' \nבחי' היו בענין הי\"ס א' הוא בחי' היותם עגולים בציור י' עגולים זה תוך זה וגם היה \nבהם בחי' אחרת והוא היותם י\"ס ביושר דרך ג' קוים כמראה אדם בעל ראש וזרועות ושוקיים \nוגוף ורגלים כמו שאכתוב היטב כולו בענפים בעז\"ה לקמן וזהו ביאורם: \nדע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא \nהיה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א\"ס פשוט ההוא \nולא היה לו בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשוואה א' והוא \nהנק' אור א\"ס. וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור \nשלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו \n"},{"index":4,"he":"בענף הא' בחקירה הראשונה. והנה אז צמצם את עצמו א\"ס בנקודה האמצעית אשר בו באמצע \nאורו ממש (אמר מאיר בערכינו אמר הרב זה וק\"ל) וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי \nסביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני מנקודה אמצעית ממש כזה \nציור והנה הצמצום הזה היה בהשואה א' בסביבות הנקודה האמצעית ריקנית ההוא באופן \nשמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה ולא היה בתמונת מרובע בעל \nזויות נצבת לפי שגם א\"ס צמצם עצמו בבחי' עגול בהשוואה א' מכל צדדים והסיבה היתה לפי \nשכיון שאור הא\"ס שוה בהשוואה גמורה הוכרח גם כן שיצמצם עצמו בהשוואה א' מכל הצדדים \nולא שיצמצם עצמו מצד א' יותר משאר הצדדים. ונודע בחכמת השיעור שאין תמונה כ\"כ שוה \nכמו תמונת העיגול משא\"כ בתמונת מרובע בעל זויות נצבת בולטות וכן תמונת המשולש \nוכיוצא בשאר התמונות וע\"כ מוכרח הוא להיות צמצום הא\"ס בבחי' עיגול והסיבה הוא בעבור \n"},{"index":5,"he":"שהוא שוה בכל מידותיו כנ\"ל. גם בפ' בא דמ\"ב איתא מנא בעיגולא דאיהו י' ועיין בפ' \nפקודי דרנ\"ח דקאמר כי היכלות ומה שבהם הם עיגולים. עוד יש סיבה אחרת והוא בעבור \nהנאצלים אשר עתיד להאצילם אחר כך בתוך המקום החלל ההוא הריק ופנוי כנ\"ל. והענין הוא \nכי בהיות הנאצלים בתמונת העגולים הנה אזי יהיו כולם קרובים ודבוקים בא\"ס הסובב אותם \nבהשוואה א' גמורה והאור והשפע הצריך להם יקבלום מן א\"ס מכל צדדיהם בשיקול א' משא\"כ \nאם היו הנאצלים בבחי' מרובע או משולש וכיוצא בשאר תמונות כי אז היה בהם זויות \nבולטות קרובות אל הא\"ס יותר משאר צדדיהם ולא היה מקבלים אור א\"ס בהשוואה אחת. ובסוף \nענף ג' יתבאר טעם למה הוצרך ענין הצמצום הזה ומה ענינו: \n(מ\"ב ענין הצמצום הזה הוא לגלות שורש הדינין כדי לתת מדת הדין אח\"כ בעולמות וכח \nההוא נקרא בוצינא דקרדינותא כמו חטי קרדינותא): \nוהנה אחר הצמצום הנ\"ל אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני באמצע אור הא\"ס ממש \n"},{"index":6,"he":"כנ\"ל הנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם הנאצלים והנבראים ויצורים והנעשים ואז המשיך \nמן אור א\"ס קו א' ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא \nכזה. וראש העליון של הקו נמשך מן הא\"ס עצמו ונוגע בו. אמנם סיום הקו הזה למטה בסופו \nאינו נוגע באור א\"ס ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור א\"ס למטה. ובמקום החלל ההוא האציל \nוברא ויצר ועשה כל העולמות כולם וקו זה כעין צנור דק א' אשר בו מתפשט ונמשך מימי \nאור העליון של א\"ס אל העולמות אשר במקום האויר והחלל ההוא. ונבאר עתה קצת ענין \nחקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף בספירות הנ\"ל. אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו \nנוגע באור א\"ס מצד העליון וסופו אינו נמשך למטה עד מקום אור הא\"ס הסובב תחת העולמות \nואינו דבוק בו לכן אז יצדק בו ראש וסוף כי אם דרך ב' הקצוות היה מקבל שפע הא\"ס היו \nב' הקצוות בחי' ראשים שוים זה לזה ולא היה אז בחי' מעלה ומטה. וכן אם היה הא\"ס נמשך \n"},{"index":7,"he":"מכל סביבות צדדי המקום החלל ההוא לא היה לא מעלה ולא מטה לא פנים ולא אחור לא מזרח \nולא מערב וצפון ודרום אך בהיות אור א\"ס נמשך דרך קו א' וצינור דק בלבד יצדק בו מעלה \nומטה פנים ואחור מזרח ומערב וכמ\"ש בע\"ה בענף זה בכלל דברינו: \nוהנה בהיות אור הא\"ס נמשך בבחי' קו ישר תוך החלל הנ\"ל לא נמשך ונתפשט תכף עד למטה. \nאמנם היה מתפשט לאט לאט ר\"ל כי בתחלה התחיל קו האור להתפשט שם ותכף בתחלת התפשטותו \nבסוד קו נתפשט ונמשך ונעשה כעין גלגל א' עגול מסביב והעגול הזה היה בלתי דבוק עם \nאור הא\"ס הסובב עליו מכל צדדיו שאם יתדבק בו יחזור הדבר לכמות שהיה ויהיה מתבטל \nבאור א\"ס ולא יתראה כחו כלל ויהיה הכל אור א\"ס לבד כבראשונה לכן העיגול הזה סמוך אל \nעיגול הא\"ס ובלתי מתדבק בו. וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל ההוא עם א\"ס \nהמאציל הוא ע\"י הקו ההוא הנ\"ל אשר דרך בו יורד ונמשך אור מן א\"ס ומשפיע בעיגול ההוא \n"},{"index":8,"he":"והא\"ס סובב ומקיף עליו מכל צדדיו כי גם הוא בבחי' עגול סביב עליו ורחוק ממנו כנ\"ל \nכי הוא מוכרח שהארה א\"ס בנאצלים תהיה דרך קו ההוא לבד. כי אם היה האור נמשך להם דרך \nגם מכל סביבותיהם היו הנאצלים בבחינת המאציל עצמו בלתי גבול וקצבה ולא עוד אלא אפי' \nגם הקו ההוא דק מאד ולא בהתרחבות גדול כדי שיהיה האור הנמשך אל הנאצלים במדה וקצבה \nאשר לסיבה זו נקרא הנאצלים י' מדות וי\"ס להורות שיש להם מדה וקצבה ומספר קצוב משא\"כ \nבא\"ס וכמ\"ש בס\"ה פ' פנחס פקודא תליסר דא ק\"ש כו' אבל דלא אית ליה מדה ולא שם ידיע \nכגוונא דספירן כו'. דכל ספי' אית לה שם ידיע ומדה וגבול ותחום ובהיות הקו דק ימשיך \nלהם שפע כדי צרכם בלבד בערך היותם נאצלים ולא יותר מדאי בערך היותם מאצילים. והנה \nהעגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא\"ס הוא הנקרא כתר דא\"ק ואחר כך נתפשט עוד הקו הזה \nונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עגול ב' תוך עיגול הא' וזה נק' עיגול החכמה דא\"ק. עוד \n"},{"index":9,"he":"מתפשט יותר למטה וחזר להתעגל ונעשה עיגול ג' תוך העיגול הב' ונק' עיגול בינה דא\"ק \nועד\"ז היה הולך ומתפשט ומתעגל עד עגול י' הנק' עיגול מלכות דא\"ק הרי נתבאר ענין \nהי\"ס שנאצלו בסוד י' עיגולים זה תוך זה וכ\"ז הוא בחי' עשר ספירות הכוללות דרך סתם \nכל בחי' העולמות כולם. אמנם מבואר ופשוט הוא שכמה מיני עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו \nונעשו אלף אלפים ורבוא רבואות וכולם כא' הם תוך המקום החלל הנ\"ל ואין דבר חוצה לו. \nוהנה כל עולם ועולם יש בו י\"ס פרטית וכל ספי' וספי' פרטית שבכל עולם ועולם כלול מי' \nספי' פרטי פרטית וכולם הם בצורת עיגולים זה תוך זה וזה לפנים מזה עד אין קץ ומספר \nוכולם כגלדי בצלים זה תוך זה ע\"ד תמונת הגלגלים כנזכר בספרי תוכניים. והנה הבחי' \nהמחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה המתפשט מן הא\"ס ועובר ויורד ונמשך \nמעיגול אל עיגול עד סיום תכלית כולם כנ\"ל ודרך הקו הזה נמשך האור והשפע הצריך לכל \n"},{"index":10,"he":"א' וא' מהם והרי נתבאר בחי' העיגולים של הי\"ס: \nועתה נבאר בחי' הב' שיש בי\"ס הלא הוא בחי' אור היושר כדמיון ג' קוים כצורת אדם \nהעליון. והנה דרך הקו הנ\"ל המתפשט מלמעלה למטה אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ\"ל גם \nהקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה \nמתחתית סיום כל העיגולים ממש מלמעלה למטה כלול מי\"ס בסוד צלם אדם ישר בעל קומה \nזקופה כלול מרמ\"ח אברים מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע כלול מי\"ס בכללות \nוכל ספי' וספי' מהם נפרטת לי\"ס עד אין קץ ע\"ד הנ\"ל בענין הי\"ס שהם בדרך העיגולים. \nוהנה בחי' זאת הב' נקרא צלם אלהים ועליה רמז הכתוב באומרו ויברא אלהים את האדם \nבצלמו בצלם אלהים וכמעט כל ס' הזוהר והתיקונים רוב דבריהם כולם מתעסקים בבחי' ב' \nהזאת בלבד כמ\"ש היטב במ\"א והרי בזה יתקיימו ב' הסברות הנ\"ל כי יש ב' בחי' דרך \nעיגולים ודרך קוים ושתיהם כא' טובים דברי אלהים חיים. ובזה יתישבו לך כמה מאמרים \n"},{"index":11,"he":"הנראים כחלוקים זה עם זה בענין סדר ומצב הי\"ס. גם יתבאר לך החקירה הנ\"ל איך יהיה \nראש וסוף מעלה ומטה בענין הי\"ס והנה הוא מבואר בכל ב' בחי' אלו. הא' בחי' הי\"ס \nבציור עגולים זה תוך זה וזו פשוט הוא שעיגול הסובב על כולם שהוא גלגל הכתר הנה הוא \nדבוק עם הא\"ס יותר מכולם ולכן משובח. אמנם גלגל הב' הנקרא חכמה יש הפסק בינו ובין \nהא\"ס. והוא גלגל הכתר לכן מעלתו למטה ממעלת הכתר. וכן גלגל הבינה הוא רחוק מן הא\"ס \nשיעור ב' עיגולים ומעלתו למטה ממעלת החכמה ועד\"ז כל עיגול ועיגול מכל העולמות כולם \nאשר בתוך החלל כל הקרוב אל אור א\"ס יותר מחבירו הוא עליון מאד ומשובח מחבירו עד \nשנמצא כי העוה\"ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי תיכונה תוך כל העיגולים כולם בתוך \nכל המקום החלל ואויר הפנוי הנ\"ל וגם הוא מרוחק מן הא\"ס הרחקה גמורה יותר מכל \nהעולמות כולם וע\"כ הוא כ\"כ גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות עם היותו נקודה אמצעית בתוך \n"},{"index":12,"he":"כל העיגולים והבן זה היטב. ועוד יש סיבה ב' היא קרובה אל הנ\"ל כי הנה נתבאר איך הקו \nהנמשך מן הא\"ס היה מתפשט ואח\"כ מתעגל ומתפשט יותר למטה ומתעגל עד סיום תכלית כל \nהעיגולים ועיגול המתהוה ראשון במקום ראשית הקו הנה הוא מעולה ומשובח מכל העיגולים \nאשר תחתיו כי הנה הוא נמשך מראש הקו. ועוד כי הנה הוא מקבל הארה בהיותו במקום גבוה \nיותר מכולם. וזה העיגול העליון שבכולם יהיה נק' מעלה והעיגול היותר פנימי הוא אמצעי \nותיכון שבכולם אשר הוא תחתון שבכולם אשר הוא מקבל האור מתחתית הקו ההוא יהיה נק' \nמטה. ובענף ג' בענין יו\"ד עיגולים דעולם הנקודים יתבאר איך גם בחי' י\"ס של העיגולים \nיש בהם בחי' קוים ממש עם היותם עיגולים מלבד בחי' הי\"ס של היושר הנעשה בציור מראה \nאדם ע\"ש ושם תכלית דרוש העיגולים ושם יתבאר לך איך גם בי\"ס העיגולים יצדק בהם ימין \nושמאל ואמצע עם היותן כדמיון עיגולים זה תוך זה. והנה גם בבחי' ב' של יושר שהוא \n"},{"index":13,"he":"בציור אדם יצדק שם מעלה ומטה פנים ואחור כי פשוט הוא שהקרוב אל ראשית הקו יהיה ראש \nושלמטה ממנו יהיה גוף ושלמטה ממנו יהיה רגלים וכיוצא בשאר פרטי פרטות. ובענף ג' \nיתבאר ג\"כ בענין יו\"ד עיגולים דא\"ק ע\"ש. והנה ענין זה שנתבאר בענף זה איך כל \nהעולמות הם בבחי' עיגולים זה תוך זה כגלדי בצלים והוא בחי' א' נרמז בזוהר בהרבה \nמקומות ובפרט בפרשת ויקרא ד\"ט ויו\"ד איך אפילו הרקיעים והארצות כגלדי בצלים זה תוך \nזה ע\"ש וכן בפרשת בראשית די\"ט וז\"ל כולא אצטריך קוב\"ה למברי עלמא בהו ולאתתקנא עלמא \nבהו וכלא מוחא לגאו וכמה קליפין חפיין למוחא וכל עלמא כגוונא כו' כולא איהו דא לגו \nמן דא ודא לגו מן דא כו' והרי מוכרח איך כל העולמות זה סובב לזה וזה סובב לזה. \nואע\"פ שמשם נראה להיפך שהיותר פנימית הוא מוח והחופף עליו הוא הקליפה הגרועה ממנו \nעכ\"ז אם תפקח עיני שכלך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכנו אנחנו שוכני ארץ התחתונה \n"},{"index":14,"he":"אשר היותר קרוב אלינו הוא הנק' קליפה הסובבת בערכינו אל המוח אשר לפנים ממנו והוא \nגלגל הסובב עליו ואח\"כ עוד גלגל אחר היותר פנימי ממנו בערכנו והוא המוח אל הגלגל \nהאחר וכן עד\"ז עד אשר נמצא כי הא\"ס לפנים מכל הנאצלים והוא מוח פנימי לכולם וכל \nהנאצלים קליפין ולבושין אליו והגלגל היותר קרוב אלינו הוא החיצון שבכולם ונק' קליפה \nעל כולם. האמנם בבחי' העולמות בעצמם אינו כך אלא הפנימי שבכולם הוא הקליפה והסובב \nעל כולם הוא המוח. גם במאמר זה יובן הבחי' הב' הנק' ציור אדם ביושר שכולל כמה \nעולמות כנז' בס\"ה פ' תולדות דף קל\"ד וכמה דב\"נ איהו אתפלג לכמה שייפין וכולהו \nקיימין דרגין על דרגין מתתקנין אילין על אילין וכולהו חד גופא ה\"נ עלמא ובענף ד' \nנבאר איך כל הבחי' מצטיירין בציור אדם והם דא לגו מן דא ודא לגו מן דא עתיק לגו מן \nא\"א וא\"א לגו מן אבא ואמא ואו\"א לגו וכו' ע\"ס כל המדרגות ושם יובן היטב כפי [נ\"א \n"},{"index":15,"he":"בחי'] היותן דא לגו מן דא דא מוחא ודא קליפה ע\"ש היטב הרי\nנתבאר ענין ב' בחי' שיש בי\"ס א' בחי' עיגולים וא' בחי' יושר כמראה אדם: \nמהדורא תנינא הקדמה אחת כוללת מן הא\"ס עד הזעיר אנפין. דע כי תחלת הכל היה כל \nהמציאות אור פשוט ונקרא אור א\"ס ב\"ה ולא היה שום חלל ושום אויר פנוי אלא הכל היה \nאור א\"ס וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים לסיבה נודעת והוא ליקרא רחום \nוחנון וכיוצא ואם אין בעולם מי שיקבל רחמיו ממנו איך יקרא רחום וכן עד\"ז שאר \nהכנויים הנה צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז האמצעי אל הסביבות והצדדים \nונשאר חלל בנתיים. וזה היה צמצום א' של המאציל העליון וזה המקום חלל עגול בשוה מכל \nצדדין עד שנמצא עולם האצילות וכל העולמות נתונים תוך עגול זה ואור א\"ס מקיפו בשוה. \nוהנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד א' מן החלל המשיך דרך קו א' ישר דק כעין צנור אור א' \nהנמשך מן הא\"ס אל תוך החלל וממלא אותו אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך החלל ובין \n"},{"index":16,"he":"אור הא\"ס המקיף את החלל שאל\"כ יחזור הדבר לכמות שהיה ותחזור ותתחבר האור הזה שבתוך \nהחלל עם הא\"ס כבראשונה יחד וע\"כ לא נתפשט ונמשך האור רחב אל תוך החלל רק דרך קו א' \nדק לבד ודרך קו הזה נמשך ויורד אור א\"ס אל תוך החלל העגול שהוא הנאצל ועי\"כ מתדבק \nהמאציל בנאצל יחד. ולא עוד אלא אע\"פ שכל האצילות עגול והא\"ס מקיפו מכל צדדיו בשוה \nעכ\"ז אותו המקום הנשאר דבוק בו ממש ונמשך ממנו ראש הקו הזה נק' ראש האצילות העליונה \nוכל מה שנמשך ונתפשט למטה נקרא תחתית האצילות ועי\"כ נמצא שיש בחי' מעלה ומטה \nבאצילות דאל\"כ לא היה בחי' ראש ורגלים מעלה ומטה באצילות. והנה האור הזה המתפשט תוך \nהחלל הזה הנה הוא נחלק לב' בחי' הא' הוא שכל האורות שבתוך החלל הזה מוכרח הוא שיהיה \nבבחי' עגולים אלו תוך אלו. והמשל בזה אור ספירת הכתר עיגול א' ובתוך עיגול זה עגול \nחכמה וכיוצא בזה עד תשלום י' עגולים שהם י\"ס דא\"ק ואח\"כ י' עגולים אחרים והם י\"ס \n"},{"index":17,"he":"דעתיק ואח\"כ בתוכם י' עגולים אחרים והם י\"ס דא\"א ואח\"כ בתוכן י' עגולים אחרים והם \nי\"ס דאבא אלו תוך אלו עד סיום כל פרטי אצילות וכל עגול מאלו יש אור מקיף אליו כמוהו \nג\"כ עגול אחר כמוהו נמצא שיש אור פנימי ואור מקיף וכולם בבחי' עגולים. והבחי' הב' \nהוא כי הנה באמצע כל האצילות העגול הזה מתפשט דרך קו ישר בחי' אור דוגמת העגול ממש \nרק שהוא ביושר ויש בו בחי' א\"א ואו\"א וזו\"ן וכולם ביושר ולבחי' זו קראו בתורה את \nהאדם בצלמו בצלם אלהים כמ\"ש ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו' כי הוא קו ישר ומתפשט \nבדרך קוים וכמעט כל ס\"ה והתיקונים אינם מדברים אלא בזה היושר כמ\"ש בע\"ה: \nודע כי יש בזה האצילות מיני עולמות לאין קץ ואין עתה ביאורם אבל נתחיל עתה לבאר עוד \nפרט אחד הכולל כל מציאות החלל הזה וממנו מתפשטים כל העולמות כמ\"ש בע\"ה והוא בחי' \nמציאות א\"ק לכל הקדומים הנז' בס' הזוהר ותיקונים ואחריו נמשך סדר כל המדרגות כולם. \n"},{"index":18,"he":"דע כי בזה החלל נאצל א\"ק לכל הקדומים ויש בו מציאות י\"ס והם ממלאין כל החלל הזה \nאמנם בתחלה יצאו י\"ס דרך עגול אלו תוך אלו ואח\"כ בתוך העיגולים נמשך דרך יושר כציור \nאדם א' באורך כל העגולים הנ\"ל בציור הזה ואין אנו עסוקים כלל בבחי' עגולים רק בבחי' \nיושר לבד ולקמן אבאר בע\"ה עוד מציאות העגולים והיושר מה עניינם. והנה ע\"י הצמצום \nהזה הנ\"ל אשר נעשה האדם הנ\"ל היה בו בחי' עצמות וכלים כי צמצום האור גורם מציאות \nהוויות הכלים כמ\"ש לקמן בע\"ה ואין לנו רשות לדבר יותר במקום גבוה כזה והמשכיל יבין \nראשית דבר מאחריתו כמ\"ש בע\"ה בדרושים אחרים הבאים לפנינו. ואמנם אינו כלי ממש אלא \nשבערך האור שבתוכו נק' כלי. אמנם הוא זך ובהיר בתכלית הזכוך והדקות והבהירות. והנה \nהא\"ק הזה מבריח מן הקצה אל הקצה מן קצה העליון עד קצה התחתון (פי' ולא עד בכלל) בכל \nחלל האצילות הנ\"ל ובזה האדם נכללין כל העולמות כמ\"ש בע\"ה אבל בבחי' פנימית ועצמותו \n"},{"index":19,"he":"של אדם זה אין אנו רשות לדבר בו ולהתעסק כלל. אמנם נתעסק ונדבר במה שנאצל ממנו והוא \nכי הנה להיות אור א\"ס גדול מאד לכן לא היו יכולין לקבל אם לא באמצעות הא\"ק הזה \nואפי' מזה הא\"ק לא היו יכולין לקבלו אם לא אחר יציאת האור חוצה לו דרך הנקבים \nוהחלונות שבו שהם אוזן חוטם פה עינים כמ\"ש בע\"ה: \n \n"}]}
