{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-18","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":18,"title":"שער ב ענף ג","hebrewTitle":"שער ב ענף ג","segments":[{"index":1,"he":"שער ב ענף ג\nאחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחי' א' בחי' הי\"ס בצורת גלגלים עגולים וא' \nבחי' י\"ס בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה. נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחי' אחרות \nשיש בהם. הנה נתבאר בס\"ה פ' בא דף מ\"ב ע\"ב בר\"מ וז\"ל אבל לבתר דעביד האי דיוקנא \nדמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בהאי דיוקנא כו' נקרא אל אלהים ואי איתבר אומנא \nאלין מאנין דתקין יהדרון מיא למקוריה כו' ולבתר עביד מאנא רברבא והוא קרי לגרמיה בה \nמבין כו'. וכבר הארכנו בזה בענף ב' ע\"ש היטב. הרי מפורש היות י\"ס בצורת אדם בעל \nרמ\"ח אברים הנקרא כלים ובתוכם העצמות של האורות הנקרא נשמת אדם והכל כדמיון אדם \nהתחתון שיש בו גוף ונשמה כך אדם העליון כלול מי\"ס שהם עצמות וכלים. והנה ענין בחי' \nהעצמות הזה הם בחי' אורות פנימיים המאירים תוך הכלים כדמיון הנשמה אשר תוך הגוף של \nהאדם ומאירה בו כמ\"ש נר ה' נשמת אדם וזכור כלל זה כי בכל מקום שתמצא בחבורינו זה \n"},{"index":2,"he":"לשון אורות הכוונה על הנשמה הפנימית שבו ולא על הכלים עצמן ואל תשכח ענין זה כי לא \nנוכל להזכירו בכל פעם: \nואחר שביארנו ענין ב' בחי' הנ\"ל שהם אורות וכלים, צ\"ל עוד פרטים אחרים דרך קצרה. \nוהוא כי בחי' האורות שהם עצמות הנשמה הפנימית שבתוך הכלים כנ\"ל הנה אלו האורות \nמתחלקים לב' בחי' והם או\"פ ואו\"מ. והענין הוא כי הנה האור המחיה והמאירה בתוך הי\"ס \nהנקרא כלים הנה יש בו בחי' המתלבשת תוך הכלים כדמיון נשמה הנכנסת תוך אברי הגוף \nומתלבשת תוך איברי האדם ומחיה אותם ומאיר בהם בפנימיותם וזה יקרא או\"פ. אמנם אור זה \nממועט להיותו יכול להתצמצם ולהתלבש תוך הכלים. ויש בחי' ב' אור גדול ממנו אשר אין \nכח בכלים לסובלו ולהגבילו תוך פנימיותם ונשאר בבחי' או\"מ עליהם מבחוץ ומאיר להם \nבהיותו אור מקיף עליהם. וגם ענין זה הוא באדם התחתון כמ\"ש במקומו בע\"ה כי אין לך \nשום אור שבכל העולמות כולם שאין בו ב' בחי' אלו שהם בחי' או\"פ קטן ואו\"מ גדול זה \n"},{"index":3,"he":"בפנימיות הכלי וזה מקיף סביב מבחוץ לכלי. והנה כמו שבחלק האור יש בו ב' בחי' כן \nבחלק הכלים יש בהם ב' בחי' כיוצא באלו כי אין לך שום כלי בעולם שאין בו ב' בחי' והם \nבחי' פנימיות הכלי אשר שם התלבשות והתדבקות האו\"פ בו בעצמו בתוכו ועוד יש בחי' ב' \nחיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף אור הנ\"ל: \nוהנה כמ\"ש שאו\"מ גדול מאו\"פ כן חיצון הכלי יותר מעולה מפנימיות הכלי ואע\"פ שבחוש \nהראות אנו רואין שפנימיות הכלי הוא יותר זך ומעולה מחצוניות הכלי הענין הוא באופן \nשנבאר עתה: \nדע כי הנה האור כולו שוה וכאשר נכנס ונתלבש תוך הכלי אין הכלי יכול לסובלו כולו אז \nבחי' אור שלא יוכל לישאר בפנים נשאר בחוץ בבחי' או\"מ עליו ואז ב' אורות אלו מאירים \nבכלי כי או\"פ מאיר חצי עובי כותל מצד הפנימי ואו\"מ מאיר חצי עובי הכותל מצד החיצון \nוע\"י ב' אורות אלו מאיר ומזדכך הכותל של הכלי מבית ומחוץ. והנה האו\"פ להיותו מצומצם \n"},{"index":4,"he":"ובדוחק תוך הכלי ומתדבק בו היטב הנה הוא נכנס ובוקע בחצי כותל של הכלי מצד פנימיותו \nונבלע בו ועובר בתוכו ועי\"כ מזדכך הכלי ונעשה זך אבל אור החיצון להיותו רחוק ובלתי \nדבוק בכלי ובפרט שאינו מצומצם אינו בוקע בכותל הכלי מצד חיצוניותיו לעבור ולכנס \nבתוכו ולהאיר בו ולזככו. ולתקן הענין הזה הוצרך להיות חיצוניות הכלי יותר מעולה וזך \nוגם האור המאיר בו הוא אור המקיף שהוא יותר גדול ומעולה מן או\"פ ועי\"כ יוכל לקבל \nחיצוניות הכלי הארה גדולה אעפ\"י שאינו דבוק בחוזק באוה\"מ ויהיה מקבל כ\"כ הארה מן \nאו\"מ עם היותו רחוק ממנו כהארת או\"פ בפנימיות הכלי בהיותם יחד דבוקים ועי\"ז ישתוו \nפנימיות הכלי שהוא יותר גרוע עם או\"פ הגרוע ויאיר זה בזה היטב מאד להיותם דבוקים \nאעפ\"י שהם גרועים. וכן חיצוניות הכלי שהוא יותר מעולה בהיותו מאיר בו גם אוה\"מ \nהמעולה יאיר בו היטב מאד עם היותם רחוקים זה מזה. עוד יש סיבה אחרת גדולה והוא כי \n"},{"index":5,"he":"הנה או\"מ מבחוץ חשקו ורצונו וחפצו להתדבק ולהתקרב עם האו\"פ ולהאיר לו. והנה אם \nחיצוניות הכלי לא היה זך מאד לא היה יכול או\"מ לעבור ולבקוע וליכנס באו\"פ להאיר לו \nוהיה האו\"פ בלתי מקבל הארה הזאת הגדולה לכן הוצרך להיות חצי עובי הכותל מצד חיצון \nיותר זך מפנימי ועי\"כ יוכל האו\"מ עם היותו בלתי מתדבק בו לעבור ולבקוע וליכנס עד \nחצי עובי של הכותל מצד חוץ. ואו\"פ להיותו מצומצם תוך הכלי בכח יכול לעבור חצי עובי \nשל הכותל מצד הפנימי ולהאיר בו חצי עובי הפנימי אע\"פ שאינו זך כ\"כ כמו החיצוני ואז \nמתדבקים יחד או\"פ ואו\"מ ומאיר או\"מ באו\"פ. וגם הכלי עצמו מקבל הארה משניהם ומזדכך \nמאד. אמנם אם אנו רואים בחוש הראות שהפנימי הוא יותר זך כנ\"ל הטעם הוא כי או\"פ אע\"פ \nשהוא קטן מאוד מאו\"מ עכ\"ז להיותו מצומצם ומוגבל בכח תוך הכלי ההוא מאיר הארה גדולה \nושלימה בפנימיות הכלי משא\"כ באו\"מ אע\"פ שהוא גדול מאד כיון שהוא בלתי דבוק \n"},{"index":6,"he":"בחיצוניות הכלי וגם הוא אינו מצומצם ומוגבל בתוכו בכח לכן איננו מאיר בו בשלימות \nהארה שלימה ועי\"כ יראה שפנימיות הכלי יותר זך מחיצוניות ויתבאר זה לקמן בהארת פה \nדא\"ק: \n \nשער ג פרק א\nשער השלישי - מ\"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח\"ו: \nראשונה כל הא\"ס ב\"ה מקיף את כל העולמות וגם הוא מוקף מהם ומתלבש בתוכם עד סוף עולם \nהאצילות ואינו נוגע ודבוק זולתי בעולם אצילות לבד ולא בבי\"ע ולכן משם ולמטה ישתנה \nמהותם ויקראו בי\"ע. אך בחי' המקיף דבוק ונוגע בכל הד' אבי\"ע ותחלה משתלשל ממנו \nבאמצעתו א\"ק הנזכר בתיקונ' תי' ע' דקל\"ב. ובבחי' היותו שניות לא\"ס נק' אדם דבריאה \nעם שהוא קודם אצילות. גם נרמז אדם זה בפ' פקודי דרס\"ח במאמר אר\"ש ארימית ידי \nבצלותין לעילא כו' טי\"ת היכלין כו' כולהו איקרון א\"ס עכ\"ל. כי זה האדם כלול מי\"ס \nוכולן נקרא א\"ס בערך עולם האצילות שלמטה הימנו. וזה הא\"ק נחלק לאלפים ולרבבות \nעולמות ותחלת התחלקותו הם ד' עולמות הנקרא ראיה שמיעה ריחא דיבור הנזכר בתיקונים \n"},{"index":7,"he":"תי' ע' דקכ\"א. ומהם מתחלקים עולמות לאין קץ וכל אלו הבחי' נרמזו במאמר פקודי הנז\"ל \nלמבין. וזה האדם נרמז בקוצו של יו\"ד דשם הוי\"ה כי הוא בחי' הכתר של כללות העולמות \nואור א\"ס בכח התלבשותו בחכמה דא\"ק זה. האציל תחתיו עולם האצילות וז\"ס כולם בחכמה \nעשית וחכמה הנ\"ל נתלבשה במלכות דא\"ק וזה המלכות ירדה ונתלבשה בסוד ז\"ס שלה תוך י\"ס \nדעולם האצילות והיה זה כדי לקשר א\"ק בעולם האצילות ועד\"ז בכל עולם ועולם כמ\"ש בע\"ה. \nוראש זו המלכות שהם ג\"ר שבה נשארו במקומם. וז\"ת שהם גופא דילה של ז' ימי בראשית הם \nנתלבשו בי\"ס דאצילות. וזה הבחי' נקרא עתיק יומין שהם ז' ימים העתיקן מן מלכות דא\"ק \nוהז\"ת נחלקים לי\"ס כי ראשונה כלולה מג' ע\"ד היכל ק\"ק שכולל ג'. וזה העתיק נעשה נשמה \nלא\"א שהוא כתר דאצילות וגם הוא מתפשט בט\"ס אחרות דאצי' ואור א\"ס תוך (א\"ק דא\"ק) תוך \nהעתיק וא\"א מלביש לז\"ת לזה העתיק וחו\"ב דאצילו' מלבישים לא\"א הז\"ת שלו לבדו \n"},{"index":8,"he":"(בהתפשטותם בז\"א) על דרך הנ\"ל ונקראו או\"א. וז\"א הוא ו\"ס דאצילות מלביש לאו\"א את \nז\"ת שלהן וכל קצה הוא צורת ו' הם ו\"ק ופ\"ו גימ' אל\"ה ובהם מתלבש הבינה הנקרא מ\"י \nונעשה אלהים מ\"י בר\"א אל\"ה ונוקבא דז\"א הוא המלכות דאצילות מלבשת להז\"א ז\"ת שלו \nבסוד נקבה תסובב גבר ובעת הזווג שוה היא אליו פב\"פ ודי בזה. הרי כשנעריך בדיעה \nיתירה נמצא היות כל קומת מלכות שיעור ספי' א' לבד בערך כללות כל עולם האצילות. וז\"א \nיהיה ו\"ק של כללות עם שהוא בעצמו י\"ס. ואו\"א גבוהים ממנו וראש הכתר גבוה מעליהם. \nהאמנם רגלי כולן שוין עד סוף האצילות רגלי עתיק ורגלי א\"א ורגלי או\"א ורגלי זו\"ן \nכולן שוין אכן יתפרדו בראשם זה למעלה מזה באופן כי יהיו כולם מלובשים זה מלבוש לזה \nוזה מלבוש לזה. והעתיק שהוא מל' דא\"ק ובתוכו חכמה דא\"ק בסוד ה' בחכמה יסד ארץ \nובתוכו הא\"ס עצמו. כל ג' אלו מתלבשים תוך האצילות וזה נרמז באדרא האזינו דרפ\"ח וז\"ל \n"},{"index":9,"he":"כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה מתיקונוי ואינון נהורין מיניה מנהרן ומתלהטן \nואזלין ומתפשטים לכל עיבר כבוצינא דמתפשטין מיניה נהורין לכל עיבר ואינון נהורין \nדמתפשטין כד יקרבון למנדע לון לא שכיח אלא בוצינא בלחודוי כך הוא ע\"ק בוצינא עילאה \nסתימא דכל סתימין ולא אשתכחא בר אינון נהורין דאתפשטן דמתגליין וטמירין ואינון \nאיקרון שמא קדישא ובג\"ד כלא חד. באופן כי אין ניכר מכל א' מהם כ\"א הראשים אכן גופם \nמתלבשים אלו תוך אלו ואינם ניכרים רק בחי' ראשיהם לכן יכנום באדרא האזינו בבחי' \nהראשים וד\"ל: \nוהנה כל הי\"ס דאצילות נחלקים לה\"פ כח\"ב זו\"ן כ\"א כלול מרמ\"ח אברים והם בחי' ד' \nאותיות הוי\"ה הכולל עולם אצילות לבדו ועם קוצו של י' הרי הם ה' פרצופים. אכן בערך \nההוי\"ה הכולל כל העולמות כנ\"ל נמצא כי א\"ק קוצו של י' וי\"ס דאצילות הם יו\"ד דהוי\"ה \nהנרמזת בחכמה והוא אצילות כנודע ואח\"ז נשלם חוט הא\"ס בבחי' פנימיותו הנ\"ל ואז נתעבה \n"},{"index":10,"he":"האור ונעשה שם מסך ודרך המסך ירדה שם המל' דאצילות ז\"ת שבה והיתה ראש לשועלים לי\"ס \nדבריאה וכ\"ז אחר התעבותה והתלבשותה דרך מסך הנ\"ל. גם הבינה דאצי' נתלבשה אור ז\"ת \nשלה במל' דאצי' וירדה דרך המסך ונתלבשה בי\"ס דבריאה. וז\"ס בינה מקננה בכורסיי' ואלו \nהז\"ת דמלכות נתהוו לע\"י דבריאה וע\"י דבריאה בא\"א דבריאה וכו' על סדר הנ\"ל באצילות. \nוגם הוא ה\"פ דבריאה וכולם בחי' ה' דהוי\"ה הכוללת כל העולמות. ואח\"כ נפרש מסך ב' \nוירדו ז\"ת דמלכות דבריאה ובתוכם מתלבשת אור ו\"ק דז\"ת דאצי' ונתהווה בחי' ע\"י דיצירה \nוז\"ס ז\"א מקנן ביצירה וזה העתיק מתלבש בא\"א דיצירה כו' ע\"ד הנז' בבריאה כנ\"ל וגם \nהוא ה\"פ דיצירה וכולם בחי' ו' דהוי\"ה הכוללת כל העולמות. ואח\"כ ירדו ז\"ת דמלכות \nדיצירה ובתוכם מלכות לבדה דאצי' מתלבשת (נ\"א היא לבדה מתלבשת) תוך א\"א דעשיה וגם זה \nדרך מסך שבין יצירה לעשיה. וז\"ס מלכות מקננא באופן ונקרא ע\"י ומתלבשת תוך א\"א דעשיה \n"},{"index":11,"he":"והכל ע\"ד הנ\"ל ביצירה וגם הם ה\"פ וכולם בחי' ה' תחתונה דהוי\"ה הכוללת כל העולמות: \n \nשער ג פרק ב\nאמנם דע כי כל בחי' ה' פרצופים שבכל עולם ועולם הנ\"ל הנה כל א' כלול מרמ\"ח אברים \nושס\"ה גידין וצריך המעיין לחקור על ניתוח אברים שבכל פרצוף ופרצוף איך יפגשו אבר \nפרצוף זה באבר פרצוף המלבשת אותו כי אין עומדים כל הפרצופים בשוה ובקומה א' נמצא כי \nראש המלכות דעשיה נפגשה בתחתית העקב דא\"ק וכעד\"ז בכל שאר הבחי' לא יכילם העין כ\"א \nנגולו כספר השמים וכפי דבוק זה האבר שבזה הפרצוף באבר הפרצוף שכנגדו לפעמים יפגשו \nעין בחוטם ואזן בעקב וכיוצא בזה לאין קץ. וזהו ענין חכמת הצירוף כ\"ב אותיות א\"ב \nאל\"ף עם כולם וכולם עם אל\"ף וכיוצא בשאר האותיות והם הם גורמים השינוי שאין לך יום \nשדומה לחבירו ואין צדיק דומה לחבירו ואין בריה דומה לחבירתה וכל הנבראים כולם לצורך \nגבוה כי אין יניקת כולם שוה אף לא תיקון כולם שוה ותתקן החלבנה בקטורת מה שלא תתקן \n"},{"index":12,"he":"הלבונה לכן היה צריך באלו העולמות טו\"ר ובינוני ובכ\"א מינים לאין קץ. והנה אלו הה' \nפרצו' של עולם האצילות נתבארו באד\"ר ובאד\"ז וז\"ס בהבראם בה' בראם כי כל הנבראים היו \nבחי' ה\"פ הן באצי' הן בבי\"ע וז\"ס ה' זעירא כי כולם יצאו מה' זעירא דמלכות דא\"ק (אחר \nשנתמעטה) [אחר שנתפשטה] בסוד ז\"ת שלה לבד ואז היתה ראש להם כנ\"ל לכן נרמזו בה' \nזעירא והנה הי\"ס דאצילות להיותם לבושים למלכות דא\"ק התחילו בהם הסיגים ונרמזו באלה \nהמלכים הנזכר בראש אד\"ר כי כולם בני מלכים הם בראשית ברא אלהים [שהיא מלכות דא\"ק \nהנקראת אלהים ומכחה נבראו שמים וארץ דאצילות] ומתחלה לא נתקנו עד שיצא הדר מלך הח' \n(ממ\"ה סא\"א) שם הוי\"ה הוא תולדות היסוד דא\"ק מילה שניתנה בח' והוא הדרת פני [נ\"א \nפנים] זקן והוליד טיפת הלובן הנקרא חסדים והטיל במ\"ן דמל' שבו (נ\"א מ\"ד במ\"ן במל' \nשבה) שהוא טיפת אודם ארץ אדום וכדין עלמין אתתקנו שהם ז' מלכים הכוללים הי\"ס \n"},{"index":13,"he":"דאצילות כי ראשון כולל ג\"ר וכדין עלמא אתבסם בזווג יסוד ומל' דא\"ק. וזהו ביום עשות \nה' אלהים ארץ ושמים שיתף רחמים בדין ואז נתקן האצילות גם המלכות עצמה דא\"ק שהיא \nראשית דאצילות והיא עתיק יומין נתקנה טיפת אודם שלה [היינו אור ז\"ת שלה המתלבשת \nבי\"ס דאצילות] ועלי' נאמר באד\"ר דקל\"ה ע\"א כל רישא דעמא דלא אתתקן איהו בקדמיתא לית \nעמא מתתקן ואין הכוונה ח\"ו עליה עצמה רק על הארת ז\"ת שבה המתלבשים בי\"ס דאצילות אך \nעצמות ממש ז\"ת שבה נשארו למעלה במקומו רק ניצוצי אורם הם היורדין להתלבש באצילות \nונק' רישא דעמא ולכן נקרא אנ\"י ונק' אי\"ן ודא מל' דא\"ק וכתר דאצי' והבין וז\"ש \nבאדר\"ז דרפ\"ח ובג\"כ אקרי ע\"ק אין דבי תליא אי\"ן, בגין דהאי חכמתא סתימאה (אקרי אי\"ן \nדביה תליא) דביה מתפרש תלת זמנין כו' שהוא חכמה דא\"ק המתלבש' בעתיקא שהוא כתר \nדאצילות ואז נקרא אי\"ן. הרי אם ירצה המעיין להעמיק בדברינו אלה יסתכל היות א\"ס \n"},{"index":14,"he":"פנימי' לעולמו' ומקיף כל העולמות ורגלי קומת א\"ק המלביש את א\"ס מבריח עד סיום כל \nהעולמות אבי\"ע. ואציל' לבוש לז\"ת דמלכות שבו וכל בריאה לבוש לז\"ת דמל' דאציל' וכל \nהיצירה לבוש לז\"ת דבריאה וכל עשיה לבוש לז\"ת דמל' דיצי' והיה (נ\"א כי) עקביים דא\"ק \nמתלבשים בי\"ס דעשי' וכ\"א כלולה מק' הרי אלף יומין דחול כי שם הקלי' כולם ובהשתלם \nלהזדכך ולהתברר האור מעולם העשיה שהוא יסוד יעקב י' עקב כי הם עשר ניצוצי אורה \nהניתנין בעקב שהוא עולם העשיה כי אז בעקבא משיחא היא א\"ק חוצפא יסגא ואח\"כ יעמדו \nרגליו על הר הזתים דכתיב ועמדו רגליו וגו' וישתלם קומתו ועליו נאמר הנה ישכיל עבדי \nירום ונשא וגבה מאד. ישכיל מעשיה בסוד ונחמד העץ להשכיל עץ הדעת. ירום מיצירה. ונשא \nמבריאה. וגבה מאציל'. מא\"ד אותיות אדם. הוא א\"ק. אז יבוא משיח בע\"ה ומחת לצלמא על \nרגלוהי הם הקלי' שכנגד ג' עולם בי\"ע. כי על האציל' נאמר אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר \n"},{"index":15,"he":"לא אתן. והבריאה היא רישא דדהבא כי היא בחי' זהב מצפון זהב יאתה שהיא בינה עלמא \nדאתכסיא המתלבשת ומקננת בבריאה כנ\"ל וקלי' דיצירה כסף ונחושת. וקלי' דעשיה פרזלא \nוחספא. והאבן מל' האחרונה שבכל העולם הוא עקב א\"ק ואתה תשופנו עקב. בהאי אבן רצוץ \nמוחא דנחש ומחת לצלמא על רגלוהי שבעשיה ואז שמים דעשיה וארץ דעשיה נאמר עליהם שמים \nכעשן כו' והארץ כבגד תבלה כי בהגלות רגלי א\"ק על הר הזתים אשר בתוכם הא\"ס מתלבש \nכנ\"ל ואז יהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור ז' הימים הראשונים \nז\"ת דמלכות דא\"ק כנ\"ל הנקרא ע\"י דאצילות: \n \n"},{"index":16,"he":"שער ג פרק ג\nכלל העולה כי הא\"ס הוא נשמה לנשמה והאציל ממנו אדם אחד הכולל כל העולמות כולם שבחי' \nעצמות שבו שהם בחי' נרנח\"י נקרא א\"ק. ובחי' הגוף שבו הוא עולם האצילות. ובחי' \nהמלבושים הם ג' עולמות בי\"ע שאינם רק עולם א' לבדו והוא לבוש האצילות כולו שבין \nשלשתם אינם רק י\"ס דוגמת י\"ס דאצילות הנקרא גוף. וכ\"מ בתיקונים די\"ח אימא בג\"ס \nעילאין מקננא בבריאה וכבר ידעת בר\"מ פ' בא דמ\"ב כי הי\"ס דאצילות נקרא מאנין ר\"ל \nאברי הגוף כי הגוף שהם הכלים שם נגלו באצילות ולא יותר למעלה כנודע. וכבר ידעת כי \nהנרנח\"י אינם מתלבשים בגוף זולת ע\"י אמצעית מלבוש זך לכ\"א מהם. והכל נקרא עצמות כי \nכן א\"ק שהוא בחי' כל העצמות יש לו גוף זך שבו מתלבש עצמותו כדי להתלבש אח\"כ בגוף \nהאמיתי שהוא אצילות. לכן אפי' הכלים דא\"ק נקרא עצמות וכמו שהעצמות מלבד היות \nעקריותו בפנימיות הגוף עכ\"ז משלח פארות מאורו בכל איברי הגוף מבית ומחוץ ובתוך \n"},{"index":17,"he":"עובים להמשיך בו חיות. כן א\"ק מאיר עצמותו בכל איברי הגוף דאצילות ואותו אור נקרא \nא\"ס בערך האצילות ונקרא עילת העילות של האצילות. אך במלבושים אין אור עצמות מתגלה \nלכן בי\"ע אינם מבחי' אלהות אלא נקרא נבראים נוצרים נעשים וכעד\"ז בא\"ק שנעשה בחי' \nגוף אל הא\"ס הזה העליון אור א\"ס מתגלה בו אך לא במלבוש (הא\"ס העליון) שהם י\"ס \nדאצילות כי הא\"ס הנגלה בי\"ס דאצילות הוא הנק' א\"ק כנ\"ל. אמנם אחרי התלבשות אין סוף \nעליון בא\"ק בחכמה שבו שאז מאיר על ידו בי\"ס דאצילות וזה אומרו כולם בחכמה עשית וזה \nאומרו עשית כי הי\"ס דאצילות הם בחי' עשיה אל הא\"ס העליון כי הם מלבושים כנ\"ל. \nוכעד\"ז א\"ק כדי להאיר במלבושיו שהם בי\"ע מתלבש בבינה דאצילות ועל ידה מאיר בבריאה \nכמ\"ש אימא מקננא בכרסייא. וכ\"ז שאמרנו תדע מהקדמה ב' של מרכבת יחזקאל. וחוץ לאלו \nהמלבושים שהם בי\"ע הם הקלי' ולכן תראה שאפילו הקליפות שכנגד האצילות אינם שם אלא \n"},{"index":18,"he":"בבריאה כנודע אצלינו. נמצא כי אף שנאמר כי אצילות הוא גוף דא\"ק הנה האור שמאיר הא\"ק \nבגוף הזה נקרא נר\"ן של אצילות ובתוך כולם מתלבש האור עצמו דא\"ק וכן עד\"ז בא\"ק נגד \nא\"ס העליון וכן עד\"ז בבי\"ע נגד אצילות הנקרא גוף. וז\"ש בתיקונים ובס' הזוהר \nדכורסייא דאיהו אמא כגופא לגבי שכינתא דאצילות נמצא כי הקליפות יהיה לבושים באצילות \nבכללות עם היות שבפרטות יש גוף באצילות עצמו ובי\"ע הם לבושים אליו. והנה כל בחי' \nהכלים של כל העולמות יש בהם חיצוניות ופנימיות. וכבר הודעתיך איך כל העולמות אלו זה \nנעשה גוף לזה וזה לזה ונמצא כי כל העולמות כולם כאחד אפילו א\"ק כל הכלים שלהם יש \nבהם בחי' פנימיות וחיצוניות. ודע כי כל בחי' זו\"ן שיש בעולמות כולם נקרא ז\"ק [נ\"א \nו\"ק] של גוף של אותו עולם כי כן יצאו בעת אצילות הראשון שנאצלו חסרים ג\"ר לז\"א וט\"ר \nלנוק' ואלו הב' צריכים ג' זמנים שהם עיבור יניקה ומוחין להשלימם. נמצא כי כל עולם \n"},{"index":19,"he":"ועולם אינם צריכים עיבור יניקה ומוחין רק זו\"ן של אותו עולם בערך א\"א ואו\"א של אותו \nהעולם שהם שלימים כפי אותו עולם. אמנם בבחי' הכלל יהיה כל הה\"פ שבאותו עולם נקרא \nזו\"ן אל עולם שלמעלה ממנו ויהיו חסרי מוחין בבחי' הכלל כנ\"ל והבן זה היטב. נמצא \nכיון שיש ב' בחי' בכל מיני כלים שהם חיצוניות ופנימיות א\"כ מוכרח הוא שיהיה עי\"מ \nבכלים חיצוניים ועי\"מ בכלים פנימיים. הנה בר\"ה בתחילה נעשה כלים פנימים אך בקבלת \nשבת ובתפלה של שאר ימי החול תחילה נתקן מוחין כלים חיצוניים (ואח\"כ) ומוחין פנימים \nולכן כשתעיין בספרינו אל תתמה אם פעמים יראה שכבר יש מוחין ופעמים נראה שהם עדיין \nביניקה וכיוצא בזה כי זה בפנימיות וזה בחיצוניות. ועיין לעיל איך כל פנימיות נקרא \nמוחא בערך חיצוניות הנקרא גופא: \n \n"}]}
