{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-39","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":39,"title":"שער יב פרק ה מ\"ת","hebrewTitle":"שער יב פרק ה מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער יב פרק ה מ\"ת\nוהרי נתבאר הספיקות שיש ברישא דעתיק ועתה נבאר בחי' ז' כתרים של ז\"ת שהם מלכים שמתו \nואמרנו לעיל שאפשר שעלו בעתיק ואמנם בחי' גופא דעתיק כפי מה שיהיו הספיקות בענין \nרישא דעתיק ימשך ממנו מה שנשאר למטה בגופא דיליה מבחי' חו\"ב דב\"ן כי כפי מה שעלו \nברישא דעתיק עד\"ז יודע [נ\"א יוודע] מה שנשאר למטה בגופא דיליה מבחי' חו\"ב דב\"ן אמנם \nמבחי' הכתרים דז\"ת דב\"ן צריך לבארם עתה כל הספיקות הנופלת בהם והנה כפי הבחי' הא' \nוספק א' שסימנו אא\"ג הנה אז נשארו (האורות דאחור דחו\"ב דב\"ן) למטה בגופא דעתיק שהם \nז\"ת ואור הפנים נשאר באו\"א וזה מקומם בהסתלקותם שם כי אור האחור דכתר דחכמה דב\"ן \nהוא בחסד דעתיק ומשם מאיר אל הג' אמצעית שהם חג\"ת שבו ואור האחור דכתר דבינה דב\"ן \nהוא בנצח דעתיק ומשם מאיר אל ג\"ת שהם נה\"י שבו. ואמנם דע כי אע\"פ שהכלים שלהם עלו \nלמעלה ברישא דעתיק כנ\"ל הנה אלו האורות שלהם ממשיכין ומשלחין הארה אל הכלי ממטה \n"},{"index":2,"he":"למעלה להאיר להם והנה אלו הכתרים של ז\"ת דב\"ן הם מתחלקים בז\"ת דעתיק הא' בחסד שבו \nוהב' בגבורה שבו וכן בכולם עד\"ז עד הז' שהוא במלכות שבו ולא נתחלקו על סדר חילוק \nחו\"ב דב\"ן להיות ג\"ר שבהם עם חכמה דב\"ן בחסד דעתיק וד\"ת שלהם עם בינה דב\"ן בנצח \nדעתיק והטעם הוא לפי שהאורות דכתרים חו\"ב דב\"ן הם מאירים מלמטה למעלה בכלים שלה \nשעלו ברישא דעתיק כנ\"ל ואם אלו השבעה כתרים יהיו מחולקים ג\"כ ע\"ד כתרים חו\"ב דב\"ן \nכנ\"ל יעלה גם אור שלהם למעלה ויהיו חסירי אור למטה במקומם ולכן נפרדו ע\"ד הנ\"ל. ודע \nכי ז' כתרים אלו כ\"א מאיר לחבירו הקטן ממנו ובדרך הקוין כיצד החסד מאיר אל הנצח \nוגבורה מאיר אל ההוד וכעד\"ז השאר. וכפי הספק הב' שסימנו בג\"ד הנה אז עלו האורות \nדאחור דכתרים דחו\"ב דב\"ן למעלה ברישא דעתיק ועכ\"ז המה מאירין מלמעלה (ממנו) למטה \nבדרך קוין בגופא דעתיק והנה הז' כתרים של הז\"ת הם מתחלקים בז\"ת דעתיק ע\"ד הנ\"ל. והם \n"},{"index":3,"he":"מאירין זה בזה דרך קוין כנ\"ל. והנה למעלה בספק אא\"ג שהאורו' דחו\"ב דב\"ן היו למטה \nומשם היו מאירין למעלה בכלים שלהם לכן היה בהם כח להאיר בז' כתרים ולתת בהם כח \nשיאירו זה בזה דרך קוין כנ\"ל. אמנם להיות שכוונתן להאיר למעלה לכן לא היה בהם כח \nלקבץ את הז' כתרים במקומם שלהם בחסד ובנצח כנ\"ל וכאן בספק בג\"ד אשר האורות למעלה \nלכן אין בהם כח לקבץ ז' כתרים בחסד ובנצח. ואמנם לפי שהאורות הנ\"ל אע\"פ שעומדין \nלמעלה עכ\"ז משלחין הארתן למטה לכן הן מאירין בז' כתרים ונותנין בהם כח שיאירו זה \nבזה בדרך קוין כנ\"ל. והבחי' הב' כפי הספק הא' שסימנו בב\"ו הנה אז האורות דכתרים \nדחו\"ב דב\"ן נשארו למטה בגופא דעתיק בחי' פנים ובחי' אחור ומתחלקים ע\"ד הנ\"ל כתר \nחכמה בחסד דעתיק וכתר ובינה בנצח דעתיק ועתה אינן צריכין להאיר ממטה למעלה בכלים \nשלהן אשר עלו ברישא דעתיק לפי שכבר יש למעלה ב' אורות פנימים ומספיק להם וכיון שכן \n"},{"index":4,"he":"הוא יש להם הארה גדולה וכח גדול להאיר בז' הכתרים ולקבצם עמהם ג\"ר בחסד דעתיק וד\"ת \nבנצח דעתיק והם מאירין ע\"ד כתרי חו\"ב עצמן אשר שם והוא כי הג' שבחסד מאירין בג' \nאמצעים והד' שבנצח הם מאירין בד\"ת וכפי הספק הב' שסימנו בד\"ד שאז האורות שלהם דחו\"ב \nדב\"ן דפנים עלו ברישא דעתיק והאורות שלהם דאחור נשארו למטה בגופא דעתיק אור כתר \nהחכמה בחסד ואור כתר הבינה בנצח כנ\"ל ואז אור הפנים שעלו בראש עתיק הנה הוא מתפשט \nדרך קוין עד למטה באופן זה כיצד חכמה מתפשט בדרך קו ימין ומאיר דרך הקו בבחי' \nהתפשטות עצמה ממש ואינה הארה בעלמא ממקומה לבד עד\"ז ג\"כ מתפשט הבינה דרך הקו השמאל \nוהכתר דס\"ג ומ\"ה מתפשט דרך קו האמצעי. וכפי זה נמצא ג' ספיקות בז' כתרים הא' הוא אם \nנאמר שהם עומדין כל אחד ואחד במקומו בז\"ת דעתיק או אם עומדין הג' שבהם בחסד דעתיק \nוהד' אחרונות בנצח דעתיק על דרך שעומדין כך האורות של האחוריים דחו\"ב דב\"ן או אם \n"},{"index":5,"he":"נאמר כיון שמתפשט אור הפנים שלהם ממש למטה כנ\"ל א\"כ אין צריכין להתחבר עם האחוריים \nולכן כל אחד עומד במקומו כנ\"ל. וגם יש ספק כיון שאור הפנים העליונים מתפשטין עד \nלמטה דרך קוין א\"כ גם הם מאירין דרך קוין זה לזה או אם נאמר שהם מאירין זה לזה שלא \nבדרך קוין אלא זה למי שעומד למטה ממנו והדברים הם בספק. וכפי הספק הג' שסימנו ג\"כ \nבד\"ד אשר אז האורות של האחור דחו\"ב עלו למעלה בראש דעתיק אך אורות הפנים הם למטה \nבאו\"א כנ\"ל ואמנם האורות האחור אע\"פ שעלו למעלה עכ\"ז ממקומם הם מאירין למטה בז\"ת \nשלא בדרך קוין ע\"ד הנ\"ל אלא חכמה מאירה ממקומה בג' אמצעית ובינה מאירה ממקומה בד\"ת \nוהנה עתה יש ב' הפסדות א' הוא שהאורות אינם למטה ועוד שאפי' הם למעלה אינם מאירין \nבדרך קוין וע\"כ אין הארה וכח גדול אל הז' כתרים ולכן אינן מתקבצין ע\"ד הנ\"ל בחסד \nובנצח דעתיק ועוד שאינן מאירין דרך קוין רק זע\"ז וזכור בחי' הארה דרך קוין מה \n"},{"index":6,"he":"עניינו ונתבאר פירושו לעיל בבחי' ב' בספק ב'.\nוהנה נתבאר כל הספיקות ששמעתי מפי מורי זלה\"ה ועוד יש ספיקות לאיץ קץ ותכלית ואין \nחקר ולא זכיתי אלהים גם כפי אלו ספיקות אשר בעתיק יפלו ג\"כ כפי אלו בשאר סדר אצילות \nוהמשל בזה אם או\"א לוקחים אור פנים דחו\"ב דב\"ן או לא. כלל העולה מכל זה שלסיבת כל \nאלו הספיקות נקרא עתיק יומין רישא דלא אתיידע כי אין נודע מה בחי' יש בו והנה ישעי' \nהנביא ע\"ה נסתפק גם הוא באלו הספיקות ואליהם רמז והשביע בצחצחות נפשך ודרשו בזוהר \nפ' ויחי צח חד צחות תרין וביאורו הוא כי היה הדבר ספק אליו אם יש בעתיק צח א' או ב' \nצחות כנודע כי בחי' הצחצחות הם בעתיק וזכור הקדמה זו. והנה יש ספק אם לקח צח א' או \nב' צחות והענין הוא כי כבר בארנו שעתיק מורכב מב' בחי' שהם מ\"ה וב\"ן שהם גימטריא \nצ\"ח עם הכולל והיה אפשר לומר שאין ברישא דעתיק רק כתר דב\"ן וכתר דמ\"ה והרי צח א' או \nאם נאמר שג\"כ עולין חו\"ב דב\"ן והם מתחברים עם חו\"ב דכתר דמ\"ה והרי צח א' והם ב' \n"},{"index":7,"he":"צחין ובענין א\"א ואו\"א יתבאר ענין עתיק יותר: \nמ\"ק: \nאודיעך כי כבר ביארנו שעולים האורות דאו\"א ברישא דעתיק ומתחברים עם חו\"ב דמ\"ה עצמו \nואם לא עלו רק אחור אין מתערבין רק של מ\"ה נעשו פנימי ושל או\"א חיצון ואחור גם כן \nוכשעולים שניהם פנימי ואחוריים למעלה אז הפנים מתערבים ואחוריים נעשו חיצונים אך \nהכתר דס\"ג וכתר דמ\"ה מתערבים תמיד. ע\"כ ההגה\"ה: \n \n"},{"index":8,"he":"שער יג פרק א מ\"ת\nשער שני שער א\"א ובו י\"ד פרקים: \nונבאר תיקון א\"א אשר נתקן אחר עתיק יומין הנה נת\"ל שנעשה מבחי' חכמה דמ\"ה שהם בחי' \nנקודות דמ\"ה ומן ה' אחרונות דכתר דב\"ן והוא כולל זכר ונקבה מ\"ה בימינו וב\"ן בשמאלו \nכנ\"ל והנה הוא מלביש לע\"י באופן זה כי הנה ג\"ר דעתיק אי אפשר שיתלבשו תוך א\"א וגם \nאי אפשר לקבל אורם ולכן נשארין מגולים והם עומדין לבחי' מקיף אל א\"א והז\"ת דעתיק \nלבדם מתלבשין תוך א\"א באופן זה כי כח\"ב דא\"א מלבישין לחג\"ת דע\"י וז\"ת דא\"א מלבישין \nלנה\"י דעתיק באופן זה כי הנה ג' פרקין יש בנצח דעתיק וב\"פ קדמאין מתלבשים תוך חסד \nונצח דא\"א וכן ב\"פ קדמאין דהוד דעתיק מתלבשין תוך גבורה והוד דא\"א ונשארו פרק תחתון \nדנצח דעתיק ופ\"ת דהוד דעתיק מגולין בלתי התלבשות ואלו נשארו למטה בבריאה תחת \nהאצילות כדי להאיר שם לעולם הבריאה ואלו הם כדמיון ב' דדי בהמה שעומדין שם אצל \nהרגלים אשר כל אלו הבחי' של א\"א ואו\"א וזו\"נ כשנתקנו (נ\"א שהם נתקנו) בעת שנאצלו \n"},{"index":9,"he":"היו למטה שם בבריאה והתחילו לעלות וינקו תחלה מב' בחי' דדי בהמה ואחר כך הגדילו \nיותר וינקו מדדי אדם כמ\"ש בע\"ה בתחלת דרוש תיקון ז\"א והנה יסוד של עתיק מתלבש תוך \nת\"ת דא\"א עד החזה ושם הוא מסתיים. ודע כי ביסוד דע\"י יש שם ה\"ח וה\"ג ואע\"פ שעתיק \nהוא זו\"נ שהם מ\"ה וב\"ן כנ\"ל וא\"כ היה מן הראוי שיהיה בו ה\"ח וה\"ג מצד הזכר וכן מצד \nהנוקבא ע\"ד שיש באו\"א וזו\"נ כמ\"ש במקומו אבל לפי ששם הזכר והנקבה הם פרצופים חלוקים \nלכן יש שם חו\"ג בכ\"א מהן אבל כאן שהזכר והנוקבא דעתיק הם פרצוף א' מחוברים כנ\"ל לכן \nלא היה בו רק ה\"ח וה\"ג בלבד ואלו ה\"ח וה\"ג יוצאין ומתגלין מתוך פי יסוד דעתיק הנעלם \nומתלבש תוך א\"א ומתפשטין ה\"ח בקו ימין דא\"א מבפנים וה\"ג בקו שמאל כמ\"ש בע\"ה לקמן \nבענין או\"א: \n \n"},{"index":10,"he":"שער יג פרק ב מ\"ת\nועתה נבאר דרוש א' מדרוש א\"א והוא ביאור ג' רישין שבו הקדמה כוללת י\"ס דאצילות והוא \nמיוסד ע\"פ מאמר תלת רישין אתגלפין דא לגו מן דא והוא באדר\"ז דרפ\"ח וז\"ל תלת רישין \nאתגלפין דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא כו' הנה המאציל העליון אשר האציל עולם אצילות \nהוא הנקרא בשם א\"ס לרוב העלמו עמוק עמוק מי ימצאנו ואל מציאות הא\"ס הוא הנקרא \nבאדר\"ז בשם עתיקא דכל עתיקין והענין הוא כי טרם התלבשותו אין מי שישיגנו כלל ועיקר \nולכן כדי שיהיה אפשרות בתחתונים לקבל קצת הארה ממנו נתלבש ונגנז בספי' הכתר כנזכר \nבס\"ה ובתיקונים דאמר דא\"ס טמיר וגניז גו כתרא עלאה ואחר התלבשותו בו יש כח בתחתונים \nלקבל קצת הארה ממנו ואמנם כאשר הא\"ס מתלבש במה שלמטה הימנו כנ\"ל הנה הוא מתלבש בג' \nרישין אלו הנזכר כאן באדרא ובהיותו מתלבש ומתעלם בתוכם אז נקרא הא\"ס עתיקא דכל \nעתיקין וגם הג' רישין עלאין עצמן נקרא עתיקא קדישא ג\"כ בהיות א\"ס מתלבש בתוכם וז\"ש \n"},{"index":11,"he":"אח\"כ האי ע\"ק אשתכח בג' רישין ופי' אשתכח ר\"ל שהוא נמצא לנו ונגלה אלינו בהיותו \nמתלבש גו אלו תלת רישין הנ\"ל שאם לא היה מתלבש לא היה נמצא ונגלה אל התחתונים ונמצא \nכפי זה כי עיקר שם ע\"ק הוא הא\"ס עצמו שהוא מטבורא דא\"ק ולמטה המתלבש בעתיק (נ\"א \nבע\"ק ע\"ש א\"ס הגנוז בתוכו) אמנם בבחי' היותו מתלבש גו אינון ג' רישין נקראו גם הם \nבשם ע\"ק וזכור כלל זה ועם היות שאמרנו כי הא\"ס מתלבש גו ג' רישין ודאי כי אין הא\"ס \nמתלבש באמיתות רק גו רישא עלאה דכולהו שהוא עתיק ורישא תנינא מקבל אור א\"ס דרך מסך \nרישא עלאה ורישא תליתאי מקבל דרך מסך ב' רישין אך להיות כולן בבחי' ראשים לזה אמר \nאור א\"ס מתלבש בכולם (נ\"א מלובש בתוכם) כי אלו ג' מקבלין אור א\"ס יותר בזכות משאר \nאצילות. ונבאר עתה ג' רישין אלו והוא כי הנה נודע כי הסדר של הספירות הנאצלים הם \nכח\"ב חג\"ת נה\"י והם ט\"ס נעלמות מאד. ולמעלה מאלו הט\"ס יש בחי' אחרת הנקרא רישא עלאה \n"},{"index":12,"he":"דל\"א והוא הראש העליונה שבג' רשין אלו ונקרא ע\"י ושאר הט\"ס הנ\"ל אשר תחתיו נקרא בשם \nא\"א ונמצא כי הג' רישין הנ\"ל הנה הראש העליון שבהם הנקרא רדל\"א הוא הנקרא ע\"י שהוא \nנוקבא דע\"י כנ\"ל שהוא נקרא רדל\"א ע\"ש הספיקות שיש בה. וג\"כ יש פי' אחר כי הנה גופא \nדיליה אתלבש גו א\"א והוא מושג ונודע אצלינו ע\"י א\"א אך רישא דיליה דלא אתלבש גו א\"א \nלא אתיידע כי אפי' א\"א עצמו לא ידע ליה וב' רישין שתחתיו שעמהם הם ג' רישין הנה הם \nכתר חכמה דא\"א כנ\"ל כי כתר וחכמה שבו נקרא כל אחד מהם בחי' ראש אבל מבינה דא\"א \nולמטה אינם מכלל הג' רישין הנ\"ל וג' אלו נמנו ונתבארו כאן באד\"ז ג' רישין אתגלפין \nדא לגו מן דא ודא לעילא מן דא והתחיל לבארם ממטה למעלה והתחיל ביותר תחתונה שבהם \nוהוא חכמה דא\"א. ואמר רישא חדא חכמה סתימאה דאתכסיא כו' ועליה ראש ב' והוא כתר דא\"א \nוכנגדה אמר רישא עלאה קדישא עתיקא סתימאה דכל סתימין ועליה ראש הראשונה ועליונה \n"},{"index":13,"he":"שבג' והוא הנקרא עתיק יומין וכנגדה אמר רישא דכל רישא רישא דלאו רישא ולא ידע ולא \nאתיידע כו' נמצאו שהם י' ספי' נעלמות בתכלית ההעלם ומתלבש בתוכם הא\"ס והם עתיק \nורדל\"א ותחתיו ט\"ס מכתר עד יסוד ונקרא בשם א\"א ובין כולם הם י\"ס שהם שורש ומקור \nוחיות אל כל האצילות כולו. אמנם אלו הט\"ס הנ\"ל אשר הם למטה מן רדל\"א הנה הם אותן \nהט' היכלין הנזכר פ' נח דס\"ה ובסוף פ' פקודי דרס\"ט ודרכ\"ו וז\"ל אר\"ש ארימת ידי בצלו \nלעילא כו' וכדין דא נהירו דמחשבה דלא אתיידע בטיש בנהרא דפרסה ונהרא כחדא ואתעבידו \nט' הילכין והיכלין לאו אינון נהורין ולאו אינון רוחין ולאו אינון נשמתין ולא אית \nמאן דקיימי בהו כו'. ולאלו הט' שמכתר עד היסוד שהם למטה מהאי רדל\"א הנה הוא שקראה \nבמקומות אלו ט' היכלין דלאו אינון רוחין ולאו אינון נשמתין גם אלו הט' נזכרו באדרא \nדרפ\"ח ע\"א פתח ר\"ש ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו וגו' עתיקא דכל עתיקין סתימאה דכל \n"},{"index":14,"he":"סתימין אתתקן ולא אתתקן כו' כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה מתיקונוי ואינון \nנהורין מתפשטין לכל עיבר כבוצינא דמתפשטין מיניה נהורין לכל עיבר כו' ובביאור לשון \nזה נסתפקתי במה ששמעתי ממורי זלה\"ה כי תחלה אמר אתתקן ואח\"כ אמר אפיק נהורין דלהטין \nמיניה ר\"ל כי אחר שנתקן עתיק ע\"י התלבשות ז\"ת בא\"א (נ\"א בז\"ת דא\"א) אז אפיק הני ט' \nנהורין דלהטין מיניה כי באמצעית העתיק הנ\"ל אפיק נהורין הנ\"ל שהם ספי' כתר דאצילות \nהנקרא א\"א המתחלק לט' נהורין לבד. והנה אלו הט\"ס דא\"א הם ט' נהורין דלאו אינון \nרוחין כנז' במקומות הנ\"ל. ופ\"א שמעתי ממורי ז\"ל כי הט\"ס הנ\"ל נתחלקו בג' חלקים כי \nהנה הג\"ר שבהם שהם כח\"ב נתפשטו בא\"א וחג\"ת בז\"א ונה\"י בנוקבא ובזה תבין למה בחי' \nמציאות או\"א לא נזכר באדרא רבא אלא באחרונה באדר\"ז כי או\"א במזלא תליין וזה מה \nששמעתי ממורי ז\"ל בענין זה והוא דע כי הנה ביארנו תחלה כי הט\"ס המקוריות (נ\"א \n"},{"index":15,"he":"הנקודו\nת) עם רדל\"א והם י\"ס מקוריות ושרשיות לכל האצילות אבל ענין מציאת ספי' המלכות לא \nנתגלה עדיין עתה אמנם נבאר תחלת הכל האי רדל\"א ובזה תבין מעלת מלכות כי היא עטרה \nבראש צדיק והיתה לראש פנה ויהיה לעתיד אורה גדולה מן השמש והבן זה: \nמ\"ק סוד ז\"ס (נ\"א י\"ס) דא\"א איך נעשו מהם י' פרצופים שלמים כי כבר בארנו כי ג\"ר \nדא\"א נשאר למעלה בסוד רישא מגולה והנה בינה דא\"א שהוא בצואר גרון שלו כנודע ממנו \nנעשה ב' כתרים לאו\"א וחסד דא\"א מתלבש באבא וגבורה באמא הנקרא בינה וז\"ס אני בינה לי \nגבורה וחסד דא\"א נחלק לב' פרצופים אבא וישראל סבא. וגבורה דא\"א נחלק לב' בינה \nותבונה הרי ד' פרצופים. ות\"ת דא\"א מאיר בזו\"ן וזעיר אנפין הנקרא (נ\"א בז\"א ואז הז\"א \nנקרא) ישראל כלול בו ג\"כ יעקב והכל פרצוף א' וכן בנוקבא כלול לאה ורחל והכל פרצוף \nא' הרי ב' פרצופים כלילין בת\"ת דא\"א ועם הד' ראשונים הרי ו' ואח\"כ מתחלקים ב' \n"},{"index":16,"he":"פרצופים הנ\"ל לד' פרצופים כי נצח דא\"א מתלבש בז\"א הנקרא ישראל והוד דא\"א מתלבש בלאה \nויסוד דא\"א מתלבש ביעקב ומלכות דא\"א ברחל הרי ד' פרצופים ועם ו' הראשונים הרי י' \nפרצופים מז\"ת דא\"א. והנה המלכות דא\"א לא היתה ניכרת כמבואר אצלינו בהקדמת ביאור \nאדר\"ז כי לא היה בא\"א רק ט\"ס מכתר עד יסוד כי רדל\"א הוא בחי' עתיק ונשאר א\"א בבחי' \nט\"ס לבד אבל מן האור של התפשטות נה\"י דע\"י המתלבשין בא\"א משם נעשה בחי' המלכות דא\"א \nונשלמו בו י\"ס ובזה תבין איך לעולם בחי' המלכות גדולה מהזכר העליון ממנה ולכן נקראת \nעטרת בעלה: \nמ\"ב ע\"ק הנזכר בזוהר היא בחי' נוקבא דעתיק הנעשה משם ב\"ן ולא בבחי' דכורא הנעשה משם \nמ\"ה (כי) א\"א בירר משם ב\"ן ה\"ת דכתר לבד ונעשים נוקבא דא\"א. אמנם א\"א דכורא נעשה \nמחכמה כולה דמ\"ה ואמנם מצב מעמדן הוא כן כי הזכר ונוקבא שניהן פרצוף אחד לבדו כמו \nבעתיק אלא שהזכר לוקח צד ימין כולו ויש בו פנים ואחור שלו לבד והנוקבא לקחה צד שמאל \n"},{"index":17,"he":"ויש בה פנים ואחור הכל שלה לבדה וענין זה הוא הרחק גדול והבדל יותר מבעתיק כי שם \nבכל צד וצד נתחברו יחד הזכר והנקבה אב\"א כנ\"ל וא\"א הזכר נפרד מהנוקבא כי כל פנים \nואחור דדכורא הם בימין ופנים ואחור דנוקבא בשמאל אמנם הם מחוברים יחד בפרצוף א' \nבגוף א' והרי זה פירוד נוסף בא\"א יותר מבעתיק הזכר שבו מן הנקבה שבו והנה המוחין \nדא\"א נעשו ע\"י נה\"י דעתיק ואז היסוד דעתיק שיש בו בחי' דעת דא\"א שהם חסדים דמ\"ה \nוגבורות דב\"ן ועומד בחזה דא\"א ומסתיים שם ויוצאין החסדים דמ\"ה דדעת דא\"א מתוך יסוד \nדעתיק ומתפשטין בקו ימין דא\"א יען כי הוא הזכר כנ\"ל ויוצאין גם הגבורות ומתפשטין \nבקו שמאל דא\"א כי היא נקבה כנ\"ל ונמצא כי ביסוד דא\"א (צ\"ל בעתיק) כיון שהוא קו \nהאמצעי מוכרח הוא שיתקבצו שם אורות זכרים ונקבות שהם (נ\"א ששם) חסדים דמ\"ה וגבורות \nדב\"ן ואמנם כי המ\"ה וב\"ן כל א' יש בו חו\"ג אמנם להיות שהמ\"ה וב\"ן דעתיק שהם זכר \n"},{"index":18,"he":"ונקבה עצמן הם מחוברים יחד בפרצוף א' ע\"כ החו\"ג דמ\"ה נקרא ה\"ח לבד והחו\"ג דב\"ן נקרא \nה\"ג אמנם בב' הקוין ימין ושמאל דא\"א אינו כן רק החסדים דמ\"ה מצד ימין והגבורות דב\"ן \nצד שמאל: \n \n"}]}
