{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-43","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":43,"title":"שער יג פרק יג","hebrewTitle":"שער יג פרק יג","segments":[{"index":1,"he":"שער יג פרק יג\nענין הסתכלות מצחא דעתיקא במצחא דז\"א הנזכר באדרא דקל\"ו הוא כי הנה כבר ביארנו איך \nברישא דא\"א יש בחי' כתר שבו אשר משם מתפשטין י\"ג חוורתי דרישא שהם בחי' לבנונית \nהכתר ע\"ד מש\"ל ואמנם החוורתי או הם כוללים ג' הויות כנגד ג' מוחין אשר שם בפנים \nוהבן זה היטב וכל הוי\"ה הוא משם ע\"ב דיודי\"ן והוי\"ה ג' שהוא חוורתי דרישא מבחי' דעת \nנמשכת דרך אחורי רישא דא\"א דמיניה ירתין צדיקייא ת' עלמין דכסופין כי הם ד' אותיות \nהשם ע\"ב ובו ד' יודין וכ\"א כלול מי' הרי ת' אמנם ב' הויות אחרות שהם בחי' ב' מוחין \nחו\"ב אשר בכתר שיש בהם ח' אותיות ובהם ח' יודין הם נמשכין כנגד הפנים והם מתפשטין \nבבחי' הפנים דעתיקא ששם מאירין אלו הח' חוורתי והרי בין הכל י\"ב חוורתי ועוד יש חד \nחוור הכולל כל י\"ב חוורתי שעמו נקרא כולם י\"ג חוורתי דרישא וזהו החוור הי\"ג נשאר \nלמעלה ברישא דגלגלתא. ונבאר אלו הח' חורתי שנמשכין על הפנים והם ב' הויות שבהם ח' \n"},{"index":2,"he":"אותיות כפשוטן אמנם הם במילוי יודין והם מתחלקין הוי\"ה א' בפן א'. הוי\"ה ב' בפן ב'. \nואמנם כ\"א מאלו הויות יש בהם מ\"ב אותיות שהם ד' אותיות הפשוט וי' אותיות המילוי הרי \nי\"ד וכ\"ח אותיות דמילוי המילוי הרי מ\"ב אותיות בפן א', ומ\"ב אותיות בפן הב'. וכבר \nנתבאר במקומו כי בחי' הפנים הוא תיקון ז' דת\"ד דא\"א כנזכר באדרא והוא תיקון תרין \nתפוחין קדישין והנה כל פן ופן משניהם כולל י\"ס כנודע כי אין דבר שבקדושה פחות מי' \nונבאר ענין הפן א' וממנו יובן הפן ב' הנה נודע כי ענין נ' שערים שיש בבינה לפי שהוא \nענין מ\"ב הנ\"ל שיש בבינה ולפי שהוא ז' שמות שבהם מ\"ב אותיות ועם ז' שמות עצמן הרי \nמ\"ט ויש שער ן' הכולל כל המ\"ט והוא כתר עליון שבהם הרי ן' שערי בינה כנזכר תיקון \nכ\"ב ובזה אל תתמה אם שער הן' הוא לבדו כתר וכל המ\"ט הם בט\"ס אחרות והנון כתר עליון \nכי הרי הוא כולל כל המ\"ט שערים (כולם) ואינו חלק שער פרטי. והנה לא נדבר עתה בענין \n"},{"index":3,"he":"כללות הז' שמות אשר עמהם הם מ\"ט ועם הכולל ן' אבל נדבר בשם מ\"ב עצמו שהוא שם מ\"ב \nאותיות והם מ\"ב שערים והנה נחלקים אל י\"ס הכוללים מ\"ב שערים והנה כתר (עליון) שבהם \nהוא שער העליון שהוא שער המ\"ב הכולל כל המ\"ב שערים אמנם ט\"ס תחתונים אין כל ספי' \nמהם כוללת כל המ\"ב שערים רק כל ספי' מהם כוללת כל המ\"א שערים לבד והענין כי שער \nהמ\"ב הוא בכתר כנ\"ל ומ\"א שערים הם בט\"ס וכל ספירה מהם כוללת ג\"כ כ\"א כל מ\"א שערים \nא\"כ הם בט\"ס של הפן א' ט\"פ מ\"א והם גימטריא שס\"ט ועם כללותם הם ש\"ע שערים אבל הכתר \nשלהם הוא כולל כולן כי הוא (שער) מ\"ב הכולל כל המ\"א שערים התחתונים והנה הם נחלקים \nבכל ט\"ס וכל ספירה כוללת כל מ\"א שהם ש\"ע בין כולם והרי נתבאר כי בפן א' דעתיקא יש \nבו הוי\"ה דיודי\"ן ובה מ\"ב אותיות ובחי' שער העליון מן המ\"ב הוא הכתר אשר שם והמ\"א \nאותיות הם ט\"ס אשר כ\"א מהם כולל כל המ\"א שהם ש\"ע ושער העליון של תשלום המ\"ב כולל \n"},{"index":4,"he":"כולם והוא ג\"כ גי' ש\"ע וכמו שיש הוי\"ה בפן א' כעד\"ז בפן ב' והוי\"ה הב' אשר שם והנה \nנודע כי שם בעתיק לית שמאלא כי כולא ימינא כנזכר באדרא דקכ\"ט וב' הפנים נחשבין כא' \nוז\"ש הם (דף י\"ג סעיף מ\"ט) דקכ\"ח דעתיקא נתפשטו אנפוי לש\"ע רבוא עלמין עם היות שיש \nש\"ע בפן א' וש\"ע בפן ב' והכל הוא התפשטות ההוא חוורתא כנ\"ל ועוד יש טעם בזה כי הנה \nבב' הויות אלו הם (ב') מוחין חו\"ב אשר משם (נמשכו) או\"א כמ\"ש בע\"ה. ודע כי או\"א \nכחדא שריין ועכ\"ז אבא טמיר וגניז יתיר כנזכר באדר\"ז דרצ\"א כי להיותו טמיר וגניז \nיתיר הוא נכלל באמא לכן כל ב' הפנים נחשבין כא' ואינן נזכר אלא ש\"ע רבוא עלמין לבד \nאבל כפי האמת הם ב' ש\"ע כמבואר אצלינו ע\"פ ישעיהו פרק י\"א פסוק ח' ושעשע יונק על \nחוק פתן והנה ב\"פ ש\"ע גי' תש\"ם והוא נרמז בפסוק מפני שיבה תקום ר\"ת מש\"ת כי מפני \nשיבה הם ב' תפוחין דע\"ק וזהו שעש\"ע גי' תש\"ם וז\"ס והאדמה לא תש\"ם כמ\"ש בע\"ה ועוד \n"},{"index":5,"he":"ט\"א כי הנה אבא טמיר וגניז יתיר לכן סוד הכתר של אמא כלול באבא כי שער המ\"ב העליון \nשהוא כתר שבה כנ\"ל כלול באבא נמצא כי נשארין מ\"א לבד באמא וג\"ם באבא וז\"ס גם צפור \nמצאה בית כי צפ\"ר חסר ו' גי' ש\"ע נהורין היוצאין מן מ\"ב שערים הנ\"ל ואבא לוקח (הג\"ם \nהכוללין) הכ\"ע הכולל כל צפ\"ר ש\"ע נהורין וז\"ס כי א\"ם לבינה תקרא כי הבינה נקרא א\"ם \nמפני שחסר ממנה הכתר והיא נכללת באבא ולכן לעולם הבינה נקרא אם והבן זה גם צפור מלא \nו' גי' שע\"ו וש\"ע הם ש\"ע נהורין של החוורתא הנמשכין אל הפנים ואות ו' רמז אל הפנים \nעצמן שהם תיקון ז' מי\"ג ת\"ד וזה תיקון ז' כולל כל ו' תיקונים הקודמין אליו שהם ו' \nשל צפו\"ר. ודע כי כמו שאותן החוורתא מתפשטות בפנים של עתיקא כן ג\"כ מבחי' המצח \nהרצון של עתיקא נמשך הארה אל הפנים שלו והענין כמ\"ש במ\"א כי היסוד דעתיק גנוז תוך \nמצח דא\"א ולכן נקרא מצח הרצון והיסוד נקרא שלום כי הוא כולל כל שע\"ו נהורין הנ\"ל \n"},{"index":6,"he":"ואלו מתפשטין במצח ומשם נמ\nשכין עד העינים וג\"כ עד הפנים גם ידעת מ\"ש באדר\"ז דרצ\"ב בענין ז\"א ממוח הדעת דברישא \nאתפשטו אנפוי ונהרין אנפוי ואסהידו אנפוי באו\"א כנודע שעד\"ז יהיה ג\"כ בא\"א כי דעת \nשלו הגנוז במצחא שלו אשר בתוך הדעת הזה הגנוז יסוד דע\"י וא\"כ גם דעת הזה מתפשט עד \nאנפוי דא\"א ואנהירו אנפוי מסוד הדעת שבו. והנה נתבאר כי הנה הפנים הם תיקון ז' מי\"ג \nת\"ד דעתיקא והנה באדרא קל\"ב אמרו דיקנא דכהנא רבא בח' תיקונין אתתקן והענין כי י\"ג \nת\"ד הם וה' תיקונים קדמאין הם בסוד מוחין של הדקינא שהם עד החסד לכן תיקון ו' ורב \nחסד כנודע ומשם עד תשלום י\"ג הם ח' תקונים וכולם נקרא ע\"ש החסד וז\"ש דדיקנא דכהנא \nרבא בח' תיקונים אתתקן כי החסד נקרא כהן כנודע. גם ביאור ענין זה הוא ע\"ד הנ\"ל כי \nהנה ח' חוורתא דרישא דא\"א הם מתפשטין בתרין תפוחין דיליה כנ\"ל ומהם נמשכין ח' ת\"ד \nדכהנא רבא שהוא סוד החסד בחי' זה החוורתא שהוא שם ע\"ב דיודין גימטריא חסד והנה אח\"כ \n"},{"index":7,"he":"מתפשטין אלו הח' חוורתא בגרון דא\"א ושם נעשין ב\"פ ע\"ב שהם שורש הח' חוורתא הנ\"ל \nואלו הם בחי' אחה\"ע בגרון שהוא גימטריא מ\"ב מ\"ב ולפיכך יש שם בחי' זווג א' הנעשה \nע\"י החיך והגרון כמבואר אצלינו והנה סוד אחע\"ה הוא זווג שם ס\"ג עם שם אהי\"ה שהם \nגימטריא אחע\"ה כי אלו הם ג\"כ זווג חו\"ב ואם תסתכל בכל הנ\"ל תבין כי כל בחי' האלו הם \nזווג חו\"ב ולכן כל אלו המשכות והתפשטות הנ\"ל הם בחי' חו\"ב ובזה תבין ענין או\"א \nוזו\"ן איך נמשך מכאן אליהם כח הזווג. והענין כי מאלו הפנים נמשך הארה לזו\"ן ואו\"א \nוכן מן המצח דעתיקא לפי ששם היסוד דע\"י מלובש בדעת דא\"א עצמו וכל זה הוא בחי' זווג \nומשם נמשך אל הגרון אל הזווג אשר שם ומשם יצא הזווג אל או\"א אשר שם בגרון דא\"א כי \nשם ב' כתרים שלהם כמ\"ש. ונבאר תחלה איך נמשכים מכאן הזווגים שלהם דע כי כאשר או\"א \nאו זו\"ן מסתכלין במצח של א\"א אז הזווגים שלהם הם שלמים לפי שאז הם שוין בקומתן \n"},{"index":8,"he":"למעלה אבל כאשר מסתכלים בפנים דעתיקא ולא במצח אז אין זווגם שלם ולא שלמים בקומתן \nוהזווג הוא בסוד הרכנת הראש ר\"ל אע\"פ שהזווג הוא פב\"פ עכ\"ז הוא בהיות בחי' ז\"א \nבבחי' חצי ת\"ת ונה\"י שלו לבד עם נוקבא קצרות הקומה (שלה) כשיעור הנ\"ל וכעד\"ז באו\"א \nב' בחינות וכמ\"ש לקמן בע\"ה. ודע כי ב' מיני הסתכלות הם א' הוא הסתכלות הז\"א או או\"א \nבעתיקא הב' הוא הסתכלות דעתיקא בהם וכ\"א מאלו הב' נחלק לב' אחרים והם ד' או כאשר \nהסתכלות הוא במצח או\"א (נ\"א א\"א) או כאשר הסתכלות הוא בעין לבד וכ\"א מאלו נחלק לד' \nבחי' או הסתכלות עין א' או הסתכלות ב' עיינין וגם כזה יהיה בז\"א המסתכל בעתיקא וכן \nב' חלוקות אלו כאשר עתיקא מסתכל בז\"א סוף דבר הם חלוקות רבים ואנו לא ביארנו למעלה \nרק ב' בחי' לבד כנ\"ל שהם אלו הסתכלות או\"א או ז\"א במצח דעתיק או הסתכלות בפנים לבד: \n\n"},{"index":9,"he":"מ\"ק סוד הש\"ע נהורין דאנפין יש בכל צד של הפנים רבוע ע\"ב דהיינו קפ\"ד מימין וקפ\"ד \nבשמאל והם גי' עם הכוללים ש\"ע נהורין ואלו קפ\"ד דאחוריים של ע\"ב דיודין הם שורש \nלש\"ע נהורין אחרים שיש בפנים ג\"כ והם ב' א\"ל במלואם בב' צדדי הפנים ימין ושמאל וא\"ל \nבמילואו גימטריא קפ\"ה ושניהם גימטריא ש\"ע ויש א\"ל ג' גם כן בחוטם שהוא בין ב' עינים \nוא\"ל זה יוצא מן ייא\"י דס\"ג שהוא גימטריא א\"ל: \n \n"},{"index":10,"he":"שער יג פרק יד\nובענין הש\"ע נהורין הנזכר באדרא קכ\"ח ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לש\"ע רבוא עלמין \nשמעתי ממורי זלה\"ה כמה בחי' (הם) וכולם הם ג\"כ ש\"ע נהורין א' הוא ע\"ד הנ\"ל כי הנה \nיש ש\"ע נהורין מצד החכמה וש\"ע נהורין מצד הבינה ואותן ש\"ע דאבא הם טמירין אמנם ש\"ע \nשל הבינה הם מתגלים בפנים העליונים מצד הבינה שהיא אהי\"ה אשר יש בפשוט ומילוי \nומילוי דמילוי א\"ם אותיות והט\"ס שהם בפנים העליונים המתגלים מצד הבינה כל ספי' שבה \nשם אהי\"ה בסוד א\"ם אותיות וכולם גימטריא ש\"ע נהורין רק כי של אבא הם טמירין ולכן \nש\"ע אחרים אינן נזכרים. גם יש ש\"ע באופן אחר והוא מן י\"פ מילוי ס\"ג שהוא גימטריא \nל\"ז וי\"פ ל\"ז גימטריא ש\"ע גם יש ש\"ע באופן אחר כי הנה בחי' פנים העליונים הוא תיקון \nז' של י\"ג ת\"ד ובמקומו ביארנו כי הם מתחילין ממטה למעלה תיקון א' הוא א\"ל והוא \nהמלכות כו' תיקון ז' שהוא אמת הוא בחסד הנקרא א\"ל וא\"כ בב' פנים הללו יש ב' שמות \n"},{"index":11,"he":"א\"ל וכשיהיו במילוי אל\"ף למ\"ד אל\"ף למ\"ד הם גימטריא ש\"ע. גם באופן אחר כי הפנים הם \nתיקון ז' הנקרא ואמת והנה הוא כללות פרצוף פנים עם החוטם כי ג' שמות ס\"ג יש בפן אחד \nוג' שמות ס\"ג יש בפן ב' והרי הם גימטריא שע\"ח וס\"ג א' בחוטם עצמו כי כן חוטם \nגימטריא ס\"ג וז\"פ ס\"ג גימטריא אמת. אמנם הששה ס\"ג לבד אשר הם בב' הפנים הם גימטריא \nשע\"ח וה\"ס ח' חוורתא דרישא המתפשטין בפנים לש\"ע נהורין כנ\"ל והרי הם ש\"ע ועם ח' \nחוורתא הם שע\"ח כנ\"ל. והנה דע כי אלו הש\"ע נהורין דאנפין עלאין נמשכין עד היכל הו' \nדהוד הנקרא היכל עצם השמים ושם האי רוחא דביה הנקרא אור פני\"אל ואותו הרוח של ההיכל \nנקרא כך כנזכר פ' פקודי רמ\"ו לפי שאלו השע\"ח נהורין נמשכין שם והם גימטריא אור \nפניא\"ל וגם ההבנה (נ\"א ההכנות) שלו הם אותיות נחלקות אור פניא\"ל ר\"ל אור הפנים \nהעליונים הנמשכין מא\"ל שהוא ב' א\"ל במילוי וב' ס\"ג עם י' אותיות בכל אחד הם גימטריא \n"},{"index":12,"he":"פני\"ו והם לשון רבים ב' ס\"ג ב' א\"ל כנ\"ל גם נקרא חשמ\"ל כנזכר שם שגם הוא גימטריא \nשע\"ח. ודע כי יש בקליפה בחי' ש\"ע ואלו ש\"ע הם נגד ש\"ע דקדושה דא\"א והם נקרא ע\"ש \nבסוד כבגד יאכלם ע\"ש כי הוא האוכל ומכלה בגדים העליונים שהם בחי' מלבוש כמנין חשמ\"ל \nוהענין הוא כי יש בחי' בקליפה והחשמ\"ל הנ\"ל אשר צרופה הוא ח' שמ\"ל כנזכר פ' ויקהל \nשהוא בחי' הקליפה שרוצה ליקח האור הזה ואינו יכול ליקח רק בחי' הש\"ע לבדו ומהם נעשה \nע\"ש הנ\"ל אבל ח' היתירים שהוא בחי' ח' חוורתא כנ\"ל שהם עליונים המאירין בש\"ע נהורין \nשבפנים אין הקליפה לוקח אותן וגם ז\"ס עושה ע\"ש כסיל וכימה גם יש פי' אחר כמ\"ש באדרא \nקכ\"ח ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לש\"ע רבוא נהורין כו'. ובזה תבין מ\"ש פ' תרומה דקמ\"ה \nויהי שירו חמשה ואלף כי הם סוד ה' תרעין מחסד עד הוד ואלו הם חמשה ואלף הם בחי' \nהיסוד שהוא אילנא דחיי ההולך עד חו\"ב דרך חוט השדרה כנודע והנה נודע כי כל הי\"ס \n"},{"index":13,"he":"כלילין בעתיקא והג\"ר הם ש' לפי שהם עליונים הם בחי' מאות אך ז\"ת אין כ\"א מהם כלולה \nאלא מי' הרי הם ע' והרי בין כולם ש\"ע רבוא אבל ז\"א אין בו רק ק\"ן רבוא נהורין לבד \nלפי שכנגד ת\"ת עצמו הם ק' וכנגד הה' תרעין שיש מחסד עד הוד כ\"א כלול מי' הרי נ' הרי \nבין הכל ק\"ן רבוא והנה מן הש\"ע הנ\"ל תסיר ממנו ק\"ן הנ\"ל נשאר אר\"ך ואלו הם בחי' \nהנשארין בא\"א אשר על שמם נקרא אר\"ך אנפין דאתפשט אנפוי דיליה לאר\"ך רבוא וז\"א לק\"ן \nרבוא כנזכר באדרא קל\"ה ע\"ב ובין כולם ש\"ע רבוא. ונבאר ענין הז\"א למה אינו לוקח רק \nק\"ן רבוא נהורין כנזכר באדרא נשא קל\"ה ומהאי אוירא דכיא נתפשטו אנפוי לק\"ן רבוא כו' \nוצריך שתדע כי גם אמא עלאה כאשר היא בבחי' הזווג הב' של רביצה על האפרוחים הנ\"ל שאז \nגם אבא מרכין ראשו ואינם שלמין בקומתן כנזכר במ\"א בסוד כי יקרא קן צפור לפניך והוא \nכאשר אין או\"א יכולין להסתכל במצח דא\"א אלא באנפין דידיה שאז הוא הזווג תחתון של \n"},{"index":14,"he":"או\"א ואז אין בה רק ק\"ן רבוא לבד כמו שיש אל הז\"א וענין הק\"ן הזה באמא (נ\"א דבאמא) \nהוא כי כאשר או\"א הם שוין בקומתן אז יש ט\"ס באמא וכל א' כלולה ממ\"א שערים כנ\"ל שיש \nבאנפין דא\"א אותן הש\"ע נהורין הנכללין גם באמא עלאה ומקבלת אותן כאשר היא שלימה \nבט\"ס ואז מסתכלת במצח א\"א אבל כאשר אינה מסתכלת במצח א\"א רק באנפוי דא\"א אשר אז \nכאשר אין לאמא שיעור קומה רק מהחזה דתנה\"י דאבא לבד ואע\"פ שהיא שם פב\"פ עם אבא ע\"י \nהרכנת הראש. והנה בג\"ס נה\"י הם ג\"פ א\"ם א\"ם א\"ם גי' קכ\"ג ובב' שליש הת\"ת שהוא מחזה \nולמטה כנודע הוא ב' שליש של א\"ם שהוא כ\"ז ועם קכ\"ג הרי ק\"ן רבוא לבד כן הענין בז\"א \nכי הלא שיעורו מחצי ת\"ת ונה\"י דא\"א ולמטה והוא דוגמת אמא כשהיא מן החזה דאבא ולמטה \nלכן גם בז\"א אין בו רק ק\"ן רבוא דוגמת ק\"ן דאמא אבל עכ\"ז יש הפרש בין ק\"ן דאמא לק\"ן \nדז\"א כי אמא נמשך אליה זה הק\"ן מא\"א עצמו להיותה דבוקה עמו שם\n"},{"index":15,"he":"עדיין אבל הז\"א הוא רחוק מאוד מהפנים דא\"א לכן אין נמשכין אלו הק\"ן רבוא מא\"א עצמו \nאלא ע\"י אמא הנקרא אוירא דכיא כמבואר אצלינו ואלו הב' הק\"ן אלה הם נרמזין במשנה אל \nתסתכל בק\"ן ק\"ן אלא במה שיש בו ועיין בשער הכוונות בתפלת ר\"ה בברכות אבות ענין ש\"ע \nנהורין שיש באנפין דנוקבא ודז\"א: \n \n"},{"index":16,"he":"שער יד פרק א מ\"ת\nהיכל הרביעי היכל זה נקרא היכל אבא ואמא ובו שלשה שערים: \nהשער הראשון שער אבא ואמא ובו י' פרקים: \nונבאר ענין תיקון או\"א הנתקן אחר תיקון א\"א וגם הם ינקו תחלה מדדי בהמה בבריאה \nואח\"כ עלו באצי' וינקו מדדי אדם כמ\"ש בע\"ה לקמן בענין זו\"נ ונבאר עתה איך או\"א \nמלבישין את א\"א כנ\"ל שכל בחי' האצילות מלבישין זה את זה הנה נת\"ל שאו\"א לקחו בינה \nדמ\"ה שהוא בחי' התגין דמ\"ה ועוד לקח אבא ז\"ת דחכמה דב\"ן ואמא ו\"ת דבינה דב\"ן כי ג\"ר \nדחכמה דב\"ן וד\"ר דבינה דב\"ן כבר אמרנו ובארנו שלקחם ע\"י אלא שנסתפק לנו כמה בחי' \nלקח מהם אם אורות דפנים או דאחור וכנ\"ל בענין עתיק ועד\"ז נשאר לנו ספק גם באו\"א \nכנ\"ל וא\"כ נמצא כי מבחי' חכמה דב\"ן לא לקח אבא אלא מספי' החסד שבה ולמטה ואמא לא \nלקחה מבחי' בינה דב\"ן אלא מספי' הגבורה שבה ולמטה ובזה תבין מ\"ש בזוהר דאבא אחיד \nותלייא בחסד ואמא אחיד ותלייא בגבורה והבן זה היטב. והנה נת\"ל כי גם א\"א כלול מזכר \n"},{"index":17,"he":"ונקבה בחד פרצוף הזכר בקו ימין והנקבה בקו שמאל ולסבה זו כאשר באו או\"א להלביש את \nא\"א אבא הלביש את קו ימין דא\"א ואמא את קו שמאלו כמ\"ש. והענין הוא באופן זה כי ב' \nכתרים דאו\"א הלבישו את הגרון דא\"א זה ימין וזה משמאל ושאר הפרצוף של אבא ושל אמא \nהלבישו את א\"א מהגרון ולמטה עד הטבור של א\"א אבא מימינא ואמא משמאלא זה בזרוע החסד \nוזה בזרוע גבורה וגם זה פי' שני במ\"ש לעיל שנזכר בזוהר דאבא אחיד ותלייא בחסד ואימא \nאחיד ותלייא בגבורה וצריך שנפרט בחי' אלו כי הלא נת\"ל שאו\"א נחלקים לד\"פ והם או\"א \nוישסו\"ת וצריך שנדע איך ארבעתן מלבישין לא\"א מן הגרון עד הטבור כנ\"ל ולכן צריך תחלה \nלתת סיבה מי גרם לאו\"א שילבישו לא\"א (באופן זה) והטעם הוא בחי' היסוד של עתיק \nהמתלבש בתוך פנימית א\"א כנ\"ל. וכמ\"ש במקומו בענין ז\"א שלסבת היותו בתוכו ב' יסודות \nדאו\"א גרם שיצאו ממנו לחוץ בחי' יעקב ורחל ולאה המלבישין את ז\"א כן הענין בא\"א כי \n"},{"index":18,"he":"האורות החו\"ג היוצאין מן היסוד דעתיק המתלבש תוך א\"א הם הממשיכין ומלקטין ומאחיזין \nהאורות דאו\"א וכן הכלים שלה ומתקנים אותם שם ומלבישים המקום ההוא ונעשו שם פרצופים \nגמורים. והענין הוא כי היסוד של ע\"י הוא יסוד דכורא והוא צר וארוך ואינו רחב כמו \nהיסוד דנוקבא שהוא עמוק ורחב ולכן אין בו מקום לסבול בתוכו החו\"ג שלו אמנם בתחלה \nנכנסין ומתפשטין ויורדין מלמעלה הגבורות בתוכו לפי שעטרא דגבורה הוא במוח הד' \nהתחתון מכל הד' מוחין כנודע לכן מוח התחתון יורד תחלה ומתפשט ונכנס ביסוד דעתיק \nוכאשר באים אח\"כ החסדים הם דוחין את הגבורות ומוציאין אותם לחוץ מן היסוד דרך פיו \nלחוץ תוך גופא דא\"א והגבורות מחמת חשקן ותאוותן להדבק בחסדים הזכרים כדרך הנוקבא \nהנאמר בה ואל אישך תשוקתך ולכן לא ירדו למטה בגופא דאריך להתפשט (בנוק') בנ\"ה ע\"ד \nהז\"א אמנם כאשר הם יוצאין מפי היסוד הם חוזרין ועולין סביבות היסוד דע\"י מבחוץ \n"},{"index":19,"he":"ומקיפין ומסבבין אותו בסוד אור חוזר נוקבא מתתא לעילא ועי\"כ נמצאו מתחברים החו\"ג \nיחד אלו מבפנים ואלו מבחוץ. וכבר נת\"ל כי מקום סיום היסוד דעתיק היה במקום החזה \nדא\"א נמצא שהחו\"ג הנ\"ל הם עומדין כולם תוך א\"א ממקום החזה שלו ולמעלה. וא\"ת למה \nבז\"א כשיוצאין תחלה הגבורות מתוך יסוד בינה ויורדין ברגע עד היסוד דז\"א ובכאן הם \nעולין כנ\"ל וי\"ל כי הז\"א נפרד מן הנוקבא בפרצופים חלוקים והז\"א נתקן ע\"י החסדים \nוהנוקבא ע\"י הגבורות ולכן הם מוכרחים הגבורות לירד ליסוד דז\"א שהוא מכוון כנגד הדעת \nשל הנוקבא כדי שדרך שם יתפשטו אל הנוקבא להגדילה ולתקנה אבל א\"א הזכר והנוקבא שבו \nהנה הם מחוברים בפרצוף א' זה בקו ימין וזה בקו שמאל ולכן הגבורות שבו מתחברים אל \nהחסדים אלו מבפנים ואלו מבחוץ כנ\"ל. גם לסבה אחרת כי החסדים באים מן מ\"ה דעתיק \nוהגבורות מב\"ן דעתיק וגם שם הם מחוברים ונקשרים מ\"ה עם ב\"ן בקשר אמיץ כנ\"ל והנה גם \n"},{"index":20,"he":"החסדים יוצאין אח\"כ מפי יסוד ולחוץ ומתגלין תוך א\"א להגדילו ע\"ד הנ\"ל בז\"א והם \nמוצאין את הגבורות שהם מקיפין ומסבבין את היסוד דעתיק חציים בימינו שהם ב' גבורות \nוחצי וחציים משמאלו ב' גבורות וחצי אחרים ואז הגבורות ממשיכות אותן ומעלין אותן \nלמעלה ואז החסדים רוצין לעמוד מבחוץ בימין היסוד לפי ששם הוא בחי' מ\"ה שביסוד אשר \nהחסדים הם ממנו כנודע אז הם דוחין את הגבורות העומדות בימין ואז הולכין הגבורות אל \nהשמאל והנה אין מקום להכיל מהחזה ולמעלה כל ה\"ח וה\"ג ואז אלו הב' גבורות וחצי שהיו \nבימין הם יותר מעולים ועומדין בקו שמאלי למעלה מהחזה וב' גבורות וחצי האחרים שהיו \nבשמאל ירדו למטה מהחזה בצד שמאל עצמו ונמצאת עתה כל הה\"ג כולם מתפשטות בקו שמאלי \nמלמעלה למטה ב' וחצי למעלה כנגד יסוד הסתומה וב' וחצי למטה כנגד גילוי היסוד ועד\"ז \nהחסדים מתפשטין בקו ימינו ב' וחצי למעלה במקום הסתום וב' וחצי במקום הגלוי ונמצא \n"},{"index":21,"he":"עתה היות כאן ד' בחי' ולכן גרמו להוציא מכנגדן ד' פרצופים והם החסדים העליונים \n(הוציאו פרצוף אבא בימין למעלה) והגבורות העליונים (הוצי\nאו פרצוף אימא בשמאל למעלה) וכן למטה החסדים שבימין (הוציאו פרצוף יש\"ס) והגבורות \nהתחתונים (הוציאו משמאל את פרצוף התבונה) ונמצא כי היות ב' בחינות גלוי וסתום \nבחסדים גרם התחלקות החכמה לב' פרצופים בימין והיות ב' בחי' גלוי וסתום בגבורות גרם \nהתחלקות הבינה לב' פרצופים בשמאל וזה מה שנלע\"ד ששמעתי ממורי זלה\"ה בתחלה ואח\"כ אמר \nלי מורי זלה\"ה כי במה שכתבתי למעלה שהחסדים יוצאין לחוץ מיסוד דעתיק שאין הענין כן \nאלא כך הוא הענין כי ב' חסדים וחצי נשארו סתומים בתוך היסוד דעתיק וב' חסדים וחצי \nהאחרים ירדו בגלוי למטה מזה היסוד משא\"כ בגבורות שכולם הם עומדים מגולות לחוץ מצד \nהשמאלי (נ\"א וב' גבורות וחצי כנגד הסתום וב' גבורות וחצי) ירדו בגלוי למטה מזה \nהיסוד: \n \n"}]}
