{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-52","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":52,"title":"שער יח פרק ג מ\"ת","hebrewTitle":"שער יח פרק ג מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער יח פרק ג מ\"ת\nועתה צריך לבאר כמה שאלות שיש בכל הנ\"ל והוא כי צריך לידע למה היו השינוים האלו \nשבשם ע\"ב אנו לוקחין חשבון מדרגה הז' ומס\"ג ב' מדרגות שהם ה' וז' וממ\"ה ב' מדרגות \nשהם ג' וז' ומב\"ן מדרגה א' בלבד והיא הד' והתשובה כי הנה נת\"ל כי הצד השוה שבד' \nהויות הנ\"ל שהם ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן הוא שהמדרגות שהם ממדרגה הז' ולמטה כולם נפלו \nבבריאה ולכן בשום חשבון אין אנו מחשבין משם ולמטה כלל רק ממדרגה הז' או למעלה הימנו \nולא למטה ממנו כי כל שלמטה ממדרגה הז' כלולים בה כי כולם גרועים ממנה ואינו עולה \nבשום חשבון כלל ולכן אין אנו מזכירין ומחשבים באלו הרפ\"ח ניצוצין רק אלו הד' מספרים \nשיש בד' מלואים של ד' שמות אלו שהם ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן ולהיותם משונים במילויהן לכן \nנזכרים כל הד' מלואים לפי שזה גי' ע\"ב וזה ס\"ג וזה מ\"ה וזה ב\"ן ואין מספרם שוים \nבמילוייהן. גם צריך שתדע כי במקום שאנו מחשבין בחי' הפנים אין האחוריים עולים בשום \n"},{"index":2,"he":"חשבון כי טפלים הם אל בחי' הפנים הראשונים המעולים מהם לכן אין אנו מחשבין באלו \nהרפ\"ח ניצוצין בחי' האחוריים כלל רק משם ב\"ן האחרון כמ\"ש הטעם למטה בענין המל'. גם \nצריך שתדע כי כ\"מ שיש בו מספרים וחשבונם שוין אין אנו מחשבין את שניהן אלא א' בלבד \nוהוא כי הנה י' אותיות דס\"ג וי' אותיות דמ\"ה ירדו בבריאה עכ\"ז לא חשבנו בחי' י' \nאותיות דמ\"ה כיון שכבר נחשבו י' אותיות דס\"ג הראשונים מהם כי כבר ביארנו שאפי' בחי' \nהד' מילוין הנ\"ל לא היינו מונין ומחשבין אותן ד\"פ אלא להיותן משונים זה מזה כי זה \nע\"ב וזה ס\"ג וזה מ\"ה וזה ב\"ן משונים במילוייהם וטעם הדבר הוא במה שנקדים לך הקדמה \nא' והוא כי הנה כאשר הניצוצים שוין במציאותן ומספרם נשארו שניהן במקום שנשברו ונפלו \nהעליונים ושם נשארים התחתונים עמהם כיצד הרי שנפלו י' אותיות דס\"ג ואח\"כ נפלו י' \nאותיות דמ\"ה והנה עם היות י' אותיות דמ\"ה גרועים במעלה מי' אותיות דס\"ג עכ\"ז בנפלו \n"},{"index":3,"he":"למטה לא נפלו רק עד מקום שירדו י' אותיות דס\"ג ושם נתערבו ונתקשרו עמהם י' אותיות \nדמ\"ה לפי שבחי' ס\"ג נשבר קודם מ\"ה כנודע כי תחילה מלכו העליונים ונשברו ואח\"כ \nהתחתונים ולכן בעת שירדו י' דמ\"ה פגעו ומצאו י' אותיות דס\"ג שירדו שם בבריאה תחילה \nונתערבו עמהם ולא ירדו עוד למטה מהם ונדבקו עמהם לסבת היות מספרן שוה אבל כאשר אין \nב' הבחי' במספרם שוין כל אחד יורד בקומו הראוי לו לירד ולכן כל הבחי' השוות לא \nכפלנו אותן למנות בחשבון ולכן בחי' י' אותיות דמ\"ה אשר נתקשרו במקום נפילת י' \nאותיות דס\"ג אינן נמנין בפ\"ע אבל המדרגה הזו של מ\"ה אשר איננה דומה למספר מדרגה הז' \nדס\"ג נחשבת בפ\"ע כי זו מספרה ס\"ג וזו מספרה מ\"ה וכן מדרגה הג' משם מ\"ה שמספרה כ\"ו \nנכנס בכלל החשבון לפי שמשם ע\"ב ומשם ס\"ג לא נפלה מדרגה הג' לכן אנו מחשבין גם אותה \nבחשבון על הע\"א של מ\"ה וכן בס\"ג אשר המדרגה הה' שבה לא ירדה כמוה משם ע\"ב לכן נמנים \n"},{"index":4,"he":"בחשבון הע\"ג ניצוצין דס\"ג וכן מדרגה הז' שהוא החשבון משונה מן ז' של ע\"ב ושל מ\"ה גם \nהיא נחשבת. ונשאר לנו לבאר עתה ע\"ב הד' של ב\"ן שהיא במל' הנה הוא המדרגה הד' שהוא \nבחי' האחוריים והנה אמרנו למעלה כי כאשר יורדין הפנים אין האחוריים נכנסין בחשבון \nכלל וכאן היה הדבר להפך כי האחוריים נכנסין בחשבון ולא הפנים. והתשובה הוא כי בג' \nשמות אשר חשבנו בחי' פנים לכן לא חשבנו בחי' האחוריים אבל כאן במל' שאין הפנים \nנחשבין במספר אז נחשבו האחוריים ועדיין נשאר לנו לתרץ כי אדרבא אעיקרא דדינא פירכא \nלמה אין בחי' הפנים נמנין במל' ולא היו האחוריים נכנסין במנין כדמיון שאר האחוריים \nלכן צריך שנבאר לתרץ לכל המדרגות מלמעלה למטה ונאמר כי הסבה שאין אנו מחשבין המדרגה \nהג' שהיא בחי' הפנים והוא מספר ד' אותיות הפשוטים הטעם הוא כמ\"ש למעלה שכשיש ב' \nמספרים ומניינם שוים אינן נמנין רק פ\"א ומדרגה זאת כבר נכנסה בחשבון ע\"א ניצוצות \n"},{"index":5,"he":"דשם מ\"ה ואלו הכ\"ו נשארו ונתקשרו שם למעלה כנ\"ל וכן מדרגה הז' שהוא מספר הט' אותיות \nהמילוי שהוא גי' ב\"ן לא נמנית עם שהוא בחי' הפנים וגם שאינו דומה לשאר מלויים כי \nלסיבה זו נמנית לעולם המדרגה הז' בע\"ב ובס\"ג ובמ\"ה אבל הנין כמ\"ש ענין הוי\"ה דשם \nב\"ן ומה עניינה. דע כי שם של ב\"ן דמילוי ההי\"ן אשר במל' הוא ב' הויות יחד ממש והיא \nהוי\"ה כפולה ונקרא מערת המכפלה כנודע כי ו\"ד דמילוי יו\"ד גי' י' כחשבון אות הפשוט \nוכל השאר הם אותיות הוי\"ה כפולה ממש. והנה ענין ב' הויות אלו עניינם הוא כי הוי\"ה \nא' בחי' ז\"א והוי\"ה הב' הוא בחי' הנוק' עצמה וכאשר מתחברים הז\"א בנוק' אשר אז מאיר \nז\"א בנוק' הנה אז הז\"א נותן הארת הוי\"ה שלו אליה ואז נעשין ב' הויות בנוקבא ואז \nנעשית בה שם ב\"ן שהוא בחי' ב' הויות וזכור הקדמה זו. והנה בהקדמה זו הותרה השאלה \nהנ\"ל כי להיות שעיקר האותיות של שם ב\"ן הוא מן הז\"א כנ\"ל לכן אין ראוי למנותן בפ\"ע \n"},{"index":6,"he":"בבחי' המל' לכן אין המדרגה הז' שהוא מספר ב\"ן\nנכנס בכלל החשבון ע\"ב ניצוצין שלה וכן מדרגה הג' שהוא מספר כ\"ו אינה נכנסת בחשבון \nלפי שנשארת דבוקה למעלה עם מדרגה הג' שבז\"א שכבר נכנסת בחשבון. אך י\"ל למה אין אנו \nחושבין מדרגה ב' שהוא אחוריים הפשוטים כזה י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה ולא שייך לתרץ כדמתרץ \nכאן ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא שנכנסו במקום אותיות דמ\"ה שנכנס בו כדלקמן פ\"ד אך \nבפ\"ד לא משמע כן וצ\"ע. וכן המדרגה הה' שהיא בחי' הפנים והם ט' אותיות המילוי כצורתן \nעם היותם משונים מן האחרות שהם י' בכל מילוי עכ\"ז לא נכנס בחשבון והטעם עם הנ\"ל \nשכיון ששורש שם זה במילוי ב\"ן הוא מן ז\"א לכן לא נמה בנוק': \n \n"},{"index":7,"he":"שער יח פרק ד מ\"ת\nועתה נשאר לנו לבאר ענין א' והוא כי נת\"ל כי מן הח\"ג ומן הת\"ת והמל' ירדו רפ\"ח \nניצוצין שהם ד\"פ ע\"ב ועתה צריך לבאר כי בהכרח הוא שגם מן הנה\"י ירדו ניצוצין א\"כ מה \nעניינם ואם ירדו למטה למה לא נכנסו ונכללו גם הם במספר ניצוצין. ונבאר תחלה מה הם \nבחי' הניצוצין שירדו מהם הנה נודע כי נ\"ה הם ב' פלגי דגופא כנ\"ל לכן אין הוי\"ה \nגמורה בכל א' מהם רק הוי\"ה א' בין שניהם נמצא כי חצי הוי\"ה הוא אור של נצח וחצי \nהוי\"ה הוא אור של הוד ופשוט כי כשהוי\"ה נחלקת לב' אינה עולה בשם בפ\"ע רק חצי העליון \nשהם ב' אותיות י\"ה כמ\"ש כי יד על כס י\"ה כי ב' אותיות ו\"ה אינן שם בפ\"ע נמצא כי נצח \nנקרא י\"ה וכן ההוד וכן היסוד י\"ה כי היסוד אינה בחי' בפ\"ע רק הארה כלולה מהאורות \nעליונים כנודע. ועוד ט\"א במה שנבאר כי ב' יסודות דאו\"א מתלבשין תוך ז\"א וכל א' מהם \nיש בו ה\"ח וה\"ג וה\"ח דיסוד דאמא הם מתפשטין בז\"א בח\"ג ת\"ת ונ\"ה שלו והה\"ג דיסוד \n"},{"index":8,"he":"דאמא וכן הה\"ח וה\"ג דיסוד דאבא אשר לא נתגלו ולא יצאו הנה כל אלו הם יורדין אל \nהיסוד דז\"א וכבר ידעת כי סיום היסוד דאבא הוא מסתיים ביסוד דז\"א עצמו נמצא כי ט\"ו \nחסדים וגבורות יש ביסוד דז\"א אשר מספרם י\"ה. עוד ט\"א והוא בענין ה\"ח עצמן המתפשטים \nבז\"א מצד יסוד אמא והוא כי הלא נת' אצלינו כי ג' בחי' יש אל החסדים דז\"א א' הוא \nלמעלה במקום הדעת דז\"א כי שם הוא שורש החסדים ואח\"כ מן הארתן מתפשטין ה\"ח מן החסד \nשבו עד הוד שבו ואח\"כ מהארתן של החסדים המתפשטין מתקבץ הארתן ביסוד דז\"א ה\"ח אחרים \nאשר לסבה זו נקרא היסוד כל כנודע והרי הם ט\"ו חסדים כמנין י\"ה נמצא כי נה\"י אינן \nהויות גמורות רק ג' שמות של י\"ה כנ\"ל והנה כל בחי' המדרגות שנת\"ל בשם יהו\"ה כולם \nג\"כ יש בשם י\"ה ודוגמת מה שירד משם מ\"ה כך ירד מג' שמות י\"ה הנ\"ל כי לא נשארו \nבאצילות רק ב' מדרגות הראשונים לבד שהם ב' אותיות י\"ה וגם האחוריים שלהם בבחי' \n"},{"index":9,"he":"אותיות לבד שהם י' י\"ה ואמנם מהמדרגה הג' ולמטה וגם הוא בכלל כולם ירדו בבריאה ע\"ד \nמה שירד מהת\"ת שהוא שם מ\"ה ואמנם הטעם למה אין בחי' כל הניצוצין האלו נזכר בפ\"ע ע\"ד \nשהוזכרו שאר הנצוצין הענין הוא לפי שכל הנצוצין שירדו מן נה\"י מתחברים כולם עם \nהניצוצין של ת\"ת וכבר נת\"ל שכל מה שמתחבר עם מה שלמעלה הימנו אינה עולה בשם בפ\"ע \nוהנה בבחי' ניצוצין האחוריים שלהם אינו צורך לתת טעם למה לא נמנו כי כבר נת' במקום \nשנמנו הפנים לא נמנין האחוריים אבל בחינת הפנים צריך לבאר איך הם מתקשרים עם הבחי' \nשל מעלה מהם אשר לסבה זו לא נמנו כנ\"ל הנה הם ג\"פ י\"ה הם מ\"ה לכן ניצוצותיו מתחברים \nעם ניצוצות מ\"ה כנ\"ל ואע\"פ שאין מספרם שוין כי חשבון של זה מן המילוי וחשבון של זה \nמן הפשוט אין בזה חשש כמ\"ש בע\"ה אבל אין הכוונה עתה רק למצוא מציאות שיתחברו שניהן \nיחד אע\"פ שלא יהיה חשבונם שוין וכן מילוי ג' שמות י\"ה הנ\"ל הוא באלפין לפי שנה\"י \n"},{"index":10,"he":"אלו הם נה\"י של ז\"א שהוא בחי' מילוי אלפין והנה י\"ה דמילוי אלפין הם גי' כ\"ו ולכן \nהוא מתחבר עם שם מ\"ה במדרגה הג' שלו שג\"כ מספרה כ\"ו ואע\"פ שאין שוין במציאותן. \nוהענין הוא כי כבר בארנו שי' אותיות המילוי דשם מ\"ה של ת\"ת עלו עם י' אותיות דס\"ג \nלמעלה ונתחברו עמהן והנה מתיראים אנחנו כי כיון שעלו אלו הי' אותיות למעלה שלא יעלה \nג\"כ עמהן המספר שלהם שהוא גי' מ\"ה והוא מדרגה הז' לפי שהמספר נגרר אחר האותיות שהם \nשרשם ואם יעלו גם הם נמצא שהכלי של הת\"ת יהיה בתכלית הגרוע ריקן בלתי ניצוצין ולא \nיוכלו אח\"כ להתתקן בעת תיקון שאר הכלים לכן עולין ניצוצין של נה\"י למעלה בת\"ת \nשיתקשרו עם מספר מ\"ה מדרגה ז' של הת\"ת ואז לא יעלה מספר ההוא למעלה בשם ס\"ג ולכן \nכיון שאין עלית הניצוצין אלו רק לסבה זו לכן אין חשש וקפידא בדבר ההוא למעלה שיהיה \nחשבונם שוין ובלאו הכי עולין לסבה הנ\"ל וא\"ת למה בשם של ע\"ב אין אנו חוששין אולי \n"},{"index":11,"he":"יעלה המספר של שם ע\"ב שהוא המדרגה הז' עם שרשו שהוא המדרגה הה' של ע\"ב שהוא [נ\"א \nשהם] בחי' הי' אותיות [דמילוי ע\"ב] ומטעם פחד זה היה ראוי שיעלו ג\"כ יו\"ד אותיות \nדמילוי ס\"ג למעלה עמהם כדי לקשרם שלא יעלו. התשובה הוא כי שם בע\"ב לא ירדו י' \nאותיות המילוי כלל בבריאה כי נשארו באצילות והמספר שלהן בלבד ירדו אל הבריאה ולכן \nאין חשש שיעלו כי אין עולין מעולם לעולם אחר כי אינן יכולין ובפרט כי הרי בעל כרחם \nירדו מאצילות לבריאה לפי שלא היה להם כח לעמוד שם ונשברו ואיך עתה יעלו אל האצילות \nאחר שנשברו ונפלו אבל המספר של מ\"ה הוא יכול לעלות אל שרשו שהם י' אותיות דמ\"ה אשר \nעלו ונתקשרו עם י' אותיות דס\"ג לפי שכולן בבריאה הם עומדין והם יכולין לעלות. וצריך \nלבאר כי מאחר שסבת עליית ניצוצין נה\"י עם המ\"ה אינן אלא כדי שלא יעלה מספרו עם שרשו \nאשר עלה עם י' אותיות דס\"ג וא\"כ היה צריך שימצאו בחי' י' אותיות באלו הנה\"י מחמת \n"},{"index":12,"he":"המילוי כדי שיהיה תמורת אותן הי' אותיות\nשל מ\"ה אשר עלו אבל הענין הוא כי הרי בב' שמות של י\"ה יש במילואם י' אותיות ואלו הם \nבמקום אותן הי' אותיות של המילוי דמ\"ה שעלו לשם ס\"ג כנ\"ל ואמנם אע\"פ שהם ג' שמות \nי\"ה וא\"כ יש במלואם ט\"ו אותיות אין קפידא רק אם יהיו אותיותן מועטות ממספר י' אבל \nאם הן יתרים מי' אין חשש בזה נמצא כי כל ניצוצין של נה\"י כולם עלו ונתחברו עם \nניצוצין של מ\"ה שבת\"ת לכן אין עולין בחשבון רק הניצוצין של ד' שמות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן \nשהם רפ\"ח כנ\"ל אלא שהג' בחי' הראשונים דע\"ב בחי' הפנים והע\"ב הד' הוא בחי' אחוריים \nובין כולם הם רפ\"ח ניצוצין אשר אנו מזכירין בכ\"מ בחבורינו זה ועתה תבין ותראה איך \nנשארו הכלים של נה\"י בלתי ניצוצין עצמן ולכן יניקת הקליפות הוא מהם: \nויש להקשות למה אנו מחשבין לעיל ג\"פ י\"ה וכאן אין אנו מחשבין רק פ\"א כ\"ו ולא ג\"פ. \nוי\"ל כי כל זמן שיש איזה בחי' להתחבר עם שלמעלה ממנו אז הוא מתחבר עמו ולכן בשם של \n"},{"index":13,"he":"י\"ה אין להם שום בחי' עם שלמעלה מהם עד שיתחברו שלשתן ואז מתחברים עם שם של מ\"ה אבל \nבשם של כ\"ו יש בכל בחי' להתחבר למעלה לכן כל אחד בפ\"ע מתחבר למעלה במספר כ\"ו של שם \nמ\"ה. ויש להקשות הלא המספר של ס\"ג יכול ג\"כ לעלות לשרשו שהם י' אותיות דס\"ג ולמה \nאין אנו חוששין שלא יעלו. וי\"ל בשלמא שם מ\"ה כיון שי' אותיות עלו ונתקשרו בשם ס\"ג \nועתה יעלה המספר של מ\"ה ג\"כ לשם א\"כ ישאר הכלי של מ\"ה בלתי אור כלל ויש לחוש אבל \nבשם ס\"ג אין לחוש אף אם יעלה המספר אל שרשו כיון שהכל הוא בכלי שלו: \n \n"}]}
