{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-55","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":55,"title":"שער יט פרק ד מ\"ב","hebrewTitle":"שער יט פרק ד מ\"ב","segments":[{"index":1,"he":"שער יט פרק ד מ\"ב\nענין אורות והניצוצין והכלים שהם ביסוד בינה ובמקום החתך וביסוד תבונה נלע\"ד ששמעתי \nממורי זלה\"ה שהחו\"ב עלאין נתלבשו ממש תוך יש\"ס ותבונה ובמעי תבונה הזאת היה עיבור \nז\"א לכן ליישב כל זה נלע\"ד שכך הוא. שבהעשות התבונה לבוש גמור אל בינה נמצא שהבינה \nהלבישה את הוד וחצי יסוד דא\"א השמאלי ועל בינה זו הלבישה התבונה אך לא נכנסה כל \nבינה תוך התבונה אמנם כל הבינה הלבישה את הוד וחצי יסוד השמאלי דא\"א שזה שיעור ארכה \nתמיד כי גם קודם זה שנכללו נה\"י דא\"א בחג\"ת שלו אז היתה הבינה מלבשת גבורה וחצי ת\"ת \nהשמאלי דא\"א ותבונה אינה מלבשת הבינה רק מהחזה ולמטה ושם הם ג\"ר דתבונה ומלבישין \nבטן דבינה ובג\"ר דתבונה דהיינו בבינה אשר לתבונה שם היה עיבור ז\"א ונמצא שהוא מכוון \nומלביש בטן דאמא והרי העיבור הוא בבינה דתבונה ובבטן דבינה שהוא יסוד בינה עלאה. \nוהנה בבטן בינה שהוא יסוד שלה שם עלו האורות ובבינה דתבונה עלו ניצוצין וביסוד \n"},{"index":2,"he":"דתבונה עלו הכלים ובצאת ז\"א בסוד הלידה מתבונה אז נתלבש בסוד צלם תוך התבונה הב' \nשהיא תבונה הג' אשר ראש שלה בבטן והיסוד של תבונה א' שהיא הב' שגם היא מלבשת תבונה \nראשונה על דרך שמלבשת תבונה ראשונה את בינה אמנם לענין מקום החתך ששם הם הניצוצין \nפי' היטב בדרוש רחל ולאה בענין עקב ענוה יעו\"ש. נמצא שמה שאנו אומרים שנעשו שתיהן \nבינה ותבונה פרצוף א' ר\"ל שלפעמים יורדת התבונה ראשונה אם הבנים ממקומה לרבוץ על \nהבנים ונמצא פרצוף א' זולת הבינה פרצוף אחר אך עתה שהיא מלבשת לבינה היא הכל פרצוף \nא' ודוק ותשכח. גם בזה תבין רביצת אם על הבנים נמצא שתבונה ראשונה עצמה היא רובצת \nכי תבונה הב' נעשה צלם דז\"א ונקרא זעיר אנפין ממש ולא תבונה וצלם זה יונק מתבונה \nא': \n \n"},{"index":3,"he":"שער יט פרק ה מ\"ב\nפרטי תכלית התיקון כנ\"ל ע\"פ הדרושים הנזכר הוא זה אחר תכלית העיון. הנה כל האצילות \nשהם ה' פרצופין נעשין מב' בחי' שהם שם מ\"ה וב\"ן שהיה נקרא תחלה שם ס\"ג ולהיותה בחי' \nנקודות דשם ס\"ג לכן נקרא שם ב\"ן עולם הנקודות, וזכור זה ושם מ\"ה זכר ושם ב\"ן נוקבא \nוזה רוח וזה נפש והנה עתיק יש בו שם מ\"ה דכורא שבו וב\"ן נוקבא שבו וכן א\"א מ\"ה \nדכורא וב\"ן נוקבא אך משם ואילך לא היה כך והיו שם ב' שינוים ושניהן א' והענין כי \nבא\"א ועתיק היה הזכר והנקבה שבכל פרצוף מהם מחוברים יחד בפרצוף א' כי עתיק הוא \nונוקבא פרצוף א' לכן הזכר היה ממ\"ה לבדו והנוקבא דב\"ן לבדו וכן הענין בא\"א אך משם \nואילך נפרדו הזכרים מהנקבות כי אבא זכר ואמא נקבה ואינם מחוברים כמו עתיק וא\"א אמנם \nהם נפרדין בב' פרצופים זכר לעצמו ונקבה לעצמה וגם בזה גרם שינוי אחר כי כיון שהם \nנפרדין אם יהיה הזכר ממ\"ה לבדו והנוקבא מב\"ן לבדה יהיה פירוד גמור ביניהן ואין שם \n"},{"index":4,"he":"מתוק הדינין ולכן מוכרח שיהיה הזכר כלול ממ\"ה וב\"ן חסד דין וכן הנוק' כלולה ממ\"ה \nוב\"ן חסד דין ועם זה יהיה בין הזכר ובין הנקבה קצת חיבור אע\"פ שאינן חיבור גמור \nבזכר ונקבה כמו פרצוף עתיק או בפרצוף א\"א וכן הענין בזו\"ן. נמצא כי כפי זה הם ד' \nזכרים וד' נקבות כוללים האצילות ואמנם ב' זכרים וב' נקבות העליונים כל זוג מהם \nפרצוף א' והזוג הא' הם פרצוף א' הנקרא עתיק והזכר מ\"ה לבדו והנוקבא ב\"ן לבדה והזוג \nהב' הם פרצוף א' דא\"א והזכר מ\"ה לבדו והנוקבא ב\"ן לבדה אך הזוג הג' או\"א ב' פרצופים \nזכר ונקבה והזכר מעורב ממ\"ה וב\"ן והנוקבא מ\"ה וב\"ן נמצא כי כל כללות האצילות נעשה \nממ\"ה וב\"ן בכללותן ואמנם כל א' מאלו יש בו ד' בחי' כי שם מ\"ה יש בו ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן \nוכן בשם ב\"ן יש בו ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן והנה הזכר דעתיק לקח ע\"ב דמ\"ה שהוא כתר דמ\"ה \nונוקבא לקחה חצי עליון דע\"ב דב\"ן שהוא חצי כתר דב\"ן ודכורא דא\"א לקח ס\"ג דמ\"ה שהוא \n"},{"index":5,"he":"חכמה ונוקבא לקחה החצי תחתון דע\"ב דב\"ן שהוא חצי תחתון דכתר דב\"ן ואבא דכורא לקח \nחצי מ\"ה דמ\"ה שהוא קו ימין וחצי האמצעי של בינה דמ\"ה ואמא נוקבא לקחה חצי מ\"ה דמ\"ה \nשהוא קו שמאלי וחצי קו אמצעי דבינה דמ\"ה. ואמנם משם ב\"ן היה באופן אחר כי אבא לקח \nחכמה ס\"ג דב\"ן. ואמא לקחה בינה מ\"ה דב\"ן. וז\"א לקח ו\"ק דב\"ן דמ\"ה וו\"ק דב\"ן דב\"ן \nונוקבא לקחה מלכות דב\"ן דמ\"ה ומלכות ב\"ן דב\"ן. והנה שם מ\"ה יש בו פנים ואחור פנימי \nוחיצון וכל זה בכלים וכן באורות אחור ופנים פנימי ומקיף וזכור זה מאד. והנה המלכים \nשמלכו בארץ אדום הם י\"ס דב\"ן הכולל הנ\"ל ונקודה ראשונה היא כתר דב\"ן והיא נוקבא \nדעתיק ודא\"א ונקודה ב' הוא אבא צד ב\"ן שבו ונקודה ג' אמא צד ב\"ן שבה וכל אחד מג' \nנקודות אלו היו כלולים מי' נקודות שלימות אך אח\"כ יצאה נקודה הד' ולא יצאה כלולה \nמי' נקודות רק בו' נקודות התחתונות שבה לבד ולכן נקרא בשם ו' נקודות ועם ג\"ר הרי ט' \n"},{"index":6,"he":"נקודות אח\"כ יצאה נקודה ה' ולא יצאה כלולה מי' נקודות שלה רק נקודה א' לבד חלק \nעשירית שבנקודה ההיא הרי נמצא ששרשם אינם רק ה' נקודות ונקרא י' נקודות דב\"ן ואלו \nיצאו ראשונה ונשברו ומתו. ודע כי לא די אלו שיצאו בבחי' האצילות שהם הפנים דב\"ן אלא \nגם אחוריהם שהם בי\"ע יצאו עמהם. ודע כי גם באצילות יש פנים ואחור אך כולם נקראו \nפנימים בערך בי\"ע שהם חיצונות והענין כי בבריאה היה חיצונית הפנים דב\"ן ויצירה \nחיצונית דאחוריים דב\"ן ועשייה חיצונית יותר חיצון דאחוריים דב\"ן וכאשר נשברו לא \nנתקנו כל מה שנשברו רק מעט ולא יושלמו להתברר עד ביאת המשיח בב\"א: \nצמח וז\"ס בקשו פניו תמיד הם פנים והם י\"ס דאצילות כדמשמע מזוהר פ' אמור: \n \n"},{"index":7,"he":"שער יט פרק ו מ\"ב\nוהנה בעיבור ראשון דזו\"ן התחילו להתברר ו\"ק דב\"ן שהם המלכים שמתו וזה בכח שיצאו עתה \nונתערבו עמהם ו\"ק דמ\"ה ונודע כי כל קצה הוא כלול מי\"ס והנה תחלה בעת הזווג נתבררו \nו' מלכיות שבו\"ק דב\"ן ואלו היו ניתנין חציים הימיני ביסוד דאבא וחציים השמאלי ביסוד \nדאמא ואז ירדה טפת מ\"ד שהם ג' מלכיות מג' קצוות דמ\"ה החדשים ימינים ונשתתפו יחד \nוניתנו כולם תוך אימא וגם היא נתנה טיפת מ\"ן שהם ג' מלכיות דג' קצוות שמאלי דמ\"ה \nהחדשים ואז נתקנו בתוכה ונקלטו בג' ימי הקליטה אח\"כ בהמשך כל הט' ימי חדשי העיבור \nנתבררו נה\"י שבכל קצה מו\"ק דב\"ן ע\"י שבאו גם כן נה\"י שבכל קצה מו\"ק דמ\"ה החדש והרי \nשבעיבור היו ג' כלילין בג' כי היו ו' מלכיות אמנם כשנגדלו בחי' נה\"י לא נגדל רק \nבחי' נה\"י שבכל קצה מהם ולכן ענין העיבור אינו רק בחי' נה\"י לבד אלא שהוא בכל קצה \nוקצה מו\"ק. אח\"כ ביניקה מתבררין גם בחי' חג\"ת שבכל קצה מו\"ק דב\"ן וכן באו ונתחברו \n"},{"index":8,"he":"חג\"ת שבכל קצה מו\"ק דמ\"ה החדש והרי עתה נגמרו הו\"ק כל קצה כלול מו\"ק דב\"ן וכן דמ\"ה. \nאח\"כ בגדלות באו תחלה חב\"ד שבכל קצה דו\"ק דב\"ן וחב\"ד שבכל קצה מו\"ק דמ\"ה נמצא שכבר \nו\"ק דז\"א נגמרו כל א' מי\"ס דמ\"ה וב\"ן לכן הם נקרא מוחין דגדלות דו\"ק דשמות דמ\"ה \nוב\"ן והבן זה מאד. ואח\"כ באו ג\"ר בפעם אחת שכל א' כלול מי\"ס דב\"ן וי\"ס דמ\"ה ואז \nהז\"א נקרא גדול ושלם בן י\"ג שנים ואח\"כ נכנס כתר דמ\"ה ודב\"ן בכל הי\"ס שבכתר ביום א' \nוהרי בן י\"ג שנים ויום א' וכבר ידעת כי המוחין מתחלפין כל החכמות והחסדים בנה\"י \nדאבא וכל הבינות וגבורות בנה\"י דאמא והענין [א] כי אבא כלול ממ\"ה דמ\"ה וממ\"ה דב\"ן \nואמא מב\"ן דמ\"ה ומב\"ן דב\"ן ואז מתחלפים ונכנסו בצלם נה\"י דאבא המוחין שהוא ממ\"ה \nדמ\"ה ומב\"ן דמ\"ה ובצלם נה\"י דאמא מ\"ה דב\"ן וב\"ן דב\"ן נמצא החו\"ג שבז\"א מצד אמא הם \nמ\"ה וב\"ן שניהן דב\"ן והחו\"ג דמצד אבא הם מ\"ה וב\"ן שניהם דמ\"ה. ודע כי אף על פי \n"},{"index":9,"he":"שביארנו שנתבררו כל הז' מלכים אינם כולם כי כולם אינם מתבררים עד ביאת המשיח כנ\"ל \nאך הענין כי נתברר מהם כל מה שיוכל אז להתברר בעת אצילות אך בכל פעם חוזרין \nומתבררין עד שיושלמו להתברר והנה גם בנוקבא אירע לה כן ע\"ד ז\"א כי תחלה היה בזווג \nמלכות דמ\"ה ומלכות דב\"ן ובעיבור נה\"י דמ\"ה ונה\"י דב\"ן וביניקה חג\"ת דמ\"ה וחג\"ת דב\"ן \nנמצא כי בזווג היתה כמדת עטרת היסוד שהוא המלכות שבמלכות ובעיבור גדלה כמדת היסוד \nבגבהה ובודאי שלקחה גם נ\"ה ברחבה וביניקה גדלה כמדת ת\"ת בגבהה ובכללם ח\"ג ברחבם \nובגדלות א' גדלה כמדת הדעת בגבהו וגם ברחבו לחו\"ב והרי נשלמו בה מדת מלכות דמלכות \nדמ\"ה בכל י\"ס שבה ובמדת מלכות שבמלכות דב\"ן בי\"ס שבה וכל זה אינו רק ספי' המלכות \nדנוקבא לבד והטעם כי הנה ז\"א יצא ו' נקודות והיא נקודה א' א\"כ כשנגדלו כל הו\"ק דז\"א \nבמוחין דו\"ק דגדלות כנ\"ל נגדלה היא קצה א' לבד שהוא מלכות שבה לבד ואח\"כ כשנגמרו \n"},{"index":10,"he":"ג\"ר דז\"א דגדלות אז נחלקה מדת המלכות הנ\"ל לי' נקודות וכל נקודה מהם נעשה ספי' א' \nונעשה בי\"ס גמורות כמו ז\"א והענין יותר בביאור כי תחלה הגדילה בעיבור נה\"י שבה \nוביניקה חג\"ת ובמוחין דו\"ק חב\"ד שבה וכל זה הם י' נקודות לבד שהם י' מלכיות של י\"ס \nשלה ואחר כך כשנגמר ג\"ר דז\"א אז כל המלכות מאלו י' מלכיות נתגדלו ונעשו ספירה א' \nוהענין כי בא במלכות הכתר ט' נקודות אחרות של חב\"ד חסד גבורה תפארת נה\"י שבכתר שבה \nוכעד\"ז בכולם כמבואר אצלינו באל\"ף בי\"ת דאטב\"ח וע\"ש ואחר זה נגמרה גם היא בי\"ס \nדוגמת הזעיר אנפין ועדיין הם אחור באחור: \n \n"},{"index":11,"he":"שער יט פרק ז מ\"ב\nוצריך שתדע כי י\"ס של הנקבה הם תופסים כל אורך ז\"א אלא שנחלק לב' חצאין חצי עליון \nמתלבשת שם לאה וחצי התחתון היא רחל והטעם כי לאה היא אחוריים דתבונה ונעשית פנימית \nבערך ראש רחל והיא מתלבשת בהם לכן כל מחצית העליון של רחל נקרא על שם לאה והבן זה \nמאד. ודע כי כל זה אינו אלא אחוריים של ב\"ן ואחוריים דמ\"ה בין בז\"א בין בנוקבא ולכן \nהיו עדיין אב\"א כי שניהם היו בחי' אחוריים ואח\"כ חוזרין ולוקחין פנים דב\"ן ופנים \nדמ\"ה בין בז\"א בין בנוקבא ואז חוזרין פב\"פ והבן מפתח זה מאד. ואמנם בעוד שלוקח ז\"א \nהפנים ועדיין אין לרחל אלא אחוריים אז נק' פנים ואחור והבן זה ואחר שהמשיך הפנים \nברחל אז גם שניהם פנים בפנים נמצא כי בהיותן פנים בפנים אז יש אל הזעיר אנפין פנים \nואחור דמ\"ה דמ\"ה וכן אל הנוקבא פנים ואחור דב\"ן דמ\"ה ופנים ואחור דב\"ן דב\"ן אמנם \nנמצא כי כל ספי' מי\"ס דז\"א או דנוקבא יש בה פנים ואחור דמ\"ה ופנים ואחור דב\"ן וכל \n"},{"index":12,"he":"זה בענין החיצוניות שהם הכלים וכן בענין האורות פנימי ומקיף מפנים ואחור דמ\"ה \nופנימי ומקיף פנים ואחור דב\"ן. אך הספק שיש לי אם העגולים נעשו מב\"ן והיושר ממ\"ה או \nהעגולים מאחור דב\"ן והיושר מפנים ואחור דמ\"ה ומפנים דב\"ן והספיקות האלו הם תלוים \nבספיקות שבארנו ברדל\"א ע\"ש נמצא עתה כלל הדברים כי כל הבחי' שיש אל הז\"א עד זמן \nהיניקה שהוא בחי' ו\"ת שבכל קצה וקצה מז\"ת שבו כולם נקראים (בחי') אלקים אך הג\"ר \nשבכל קצה מן הז\"ק תחתונות שבו וכן כל ג\"ר עליונים דרישא דז\"א כל אחד כלול מי\"ס וכל \nזה נקרא מוחין דגדלות וכולם בחי' הויות וזהו בין בבחי' מ\"ה בין בבחי' ב\"ן בין בז\"א \nבין בנוקבא ותמצא כי ז\"א נחלק לב' בחי' א' נקרא מוחין דז\"א וא' נקרא גופא דו\"ק \nוהגוף הם ו\"ק שלו כל אחד כלול מו\"ק לבד והמוחין הם ג\"ר שבראשו כל אחד כלול מי\"ס וכן \nג\"ר שבכל קצה וקצה מו\"ק שבתחתונים שבגופא. והנה תבין איך ז\"א יש בו מצד אמא מ\"ה \n"},{"index":13,"he":"דב\"ן והם ה' חסדים דאמא וה\"ג שהם ב\"ן דב\"ן ומצד דאבא מ\"ה דמ\"ה והם ה\"ח דאבא וה\"ג \nב\"ן דמ\"ה ואח\"כ נותן בה ה\"ג ב\"ן דב\"ן בביאה א' ואחר כך בזווג ב' נותן בה גם החסדים \nדאמא מ\"ה דב\"ן ואז יוצא הולד כלול דכר ונוקבא דכר ממ\"ה דב\"ן ונוקבא מב\"ן דב\"ן \nושניהם הם גבורות מב\"ן וזהו שורש קין כי הוא יוצא משם ב\"ן שתחילתו שם ס\"ג גדול משם \nמ\"ה ושת יצא זכר ונקבה שלו מן החו\"ג דאבא שהם מ\"ה דמ\"ה וב\"ן דמ\"ה אך הבל יצא לחצאין \nחצי ממ\"ה דמ\"ה וחצי ממ\"ה דב\"ן ונוקבא חצי מב\"ן דמ\"ה וחצי מב\"ן דב\"ן ולכן נחלקו לב' \nתאומות ואותה שהיתה מב\"ן דב\"ן נקרא תאומה יתירה יען כי הוא מבחי' קין לכן נתקנא בה \nקין והבן זה. ובזה תבין איך יש אנשים זכרים באים מן הגבורות שהוא שם ב\"ן הענין כי \nהם ממ\"ה דב\"ן והנוקבא שלהם מב\"ן דב\"ן גרועות מהם ויש זכרים ממ\"ה דמ\"ה ונקבות מב\"ן \nדמ\"ה גרועות מהם אך בערך מ\"ה הכולל וב\"ן הכולל יש יתרון גדול לב\"ן הכולל על מ\"ה \n"},{"index":14,"he":"הכולל יען כי שם ב\"ן הוא בחי' ס\"ג והוא עליון ממ\"ה כמבואר בספר אחר בענין המלכים \nשהם מס\"ג וזהו ענין א\"א שכתף ימין שלו הם חסדים ממ\"ה הכולל וכתף שמאלי הם הגבורות \nמב\"ן הכולל ואלו הם דעת דז\"א: \n \nשער יט פרק ח מ\"ב\nלא נזכר במקום אחר ב\"ן רק בנקבות לבד וצ\"ע שהרי גם בזכרים יש בהם בחי' המלכים כנודע \nדיש בבחי' אבא וז\"א במלכים מב\"ן וכנגדן בחי' שם מ\"ה החדש אף בנקבות באמא ובנוקבא \nדז\"א ונ\"ל בקיצור כי הנה שם ב\"ן יש בו י\"ס וכן בשם מ\"ה י\"ס והנה העתיק הוא לוקח י\"ס \nדכתר דמ\"ה ועוד לוקח ה\"ס ראשונים דכתר דב\"ן וג\"ר דחכמה דב\"ן וד\"ר דבינה דב\"ן וז' \nכתרים דז\"ת דב\"ן כל מ\"ה דכורא וכל ב\"ן נוקבא אך ז' כתרים דז\"ת דב\"ן יש ספק אם לקחם \nעתיק בגוף שלו או לא שלא לקחם כלל ונחזור לענין כי א\"א לקח דכורא דיליה כל י\"ס \nדחכמה דמ\"ה גם נוקבא דיליה לקח ה' תחתונות דכתר דב\"ן ודע כי הגלגלתא שלו הוא בינה \nשבכתר דחכמה דמ\"ה מעורבת עם איזה חלק דכתר דב\"ן וחכמה שבו הוא חכמה דחכמה דמ\"ה \n"},{"index":15,"he":"מעורבת עם חלק מכתר דב\"ן וב' אלו נקרא חו\"ב שבמוחין ולפי שבינה זו היא מכתר (דחכמה \nדמ\"ה) גדלה מעלתו על חכמה דחכמה דמ\"ה ולכן היא שם טמירא ולא אתגליא ונקרא בוצינא \nדקרדוניתא אשר שם היא נעלמה יתיר מחכמה ומתלבשת בתוכה ולכן לא אתגליא בינה תמן כלל \nוממנה יצאו כל הגבורות כולם. והטעם שהבינה דכתר דחכמה דמ\"ה היא גלגלתא לפי שכמו \nשא\"א הנקרא כתר דכללות דעולם אצילות אין ג\"ר מתלבשת באו\"א וכן בכל פרצופים כן כתר \nחו\"ב של אריך הפרטי אין מתלבשין בחכמה שבו אלא ז\"ת של כתר נמצא כי בינה שבו נשארה \nעל החכמה דוגמת גלגלתא עליה והבן זה כנזכר בכת\"י מורי זלה\"ה. אמנם בינה שבו היא \nהבינה דחכמה דמ\"ה ועמה חלק מכתר דב\"ן וירדה בגרון כנודע ומשם יצאו או\"א זה ממ\"ה וזה \nמב\"ן כי גם שם יש חו\"ב כי בינה דמ\"ה נעשית חכמה בערך חלק דב\"ן הנקרא בינה דב\"ן \nוהענין כי אלו הב' בחי' הם דוגמת או\"א וישסו\"ת כי או\"א במוחא סתימאה ושניהן נקרא \n"},{"index":16,"he":"חכמה לבד וישסו\"ת הם בגרון ושניהם נקרא בינה לבד וכמ\"ש לקמן גבי או\"א האמיתים ע\"ש. \nוהנה מן הגרון שהוא ישסו\"ת שבא\"א יצאו או\"א האמיתיים של כללות האצילות ואותן או\"א \nנחלקו לב' בחי' אחרות או\"א ויש\"ס ותבונה ודע כי או\"א עלאין נעשו אבא מן הנקבה חצי \nבינה עליון דמ\"ה ואמא מן הזכר חכמה כולה דב\"ן אך נקרא חכמה זו דב\"ן אמא להיותה בחי' \nב\"ן ובינה דמ\"ה נקרא חכמה להיותה דמ\"ה והבן זה. נמצא א\"כ כי כפי האמת שניהן נקרא \nחכמה לבד והם בחי' י' ראשונה שבשם ולפי שאמר גדולה לאין קץ מאבא מג' בחי' א' הוא כי \nזה חצי בינה דמ\"ה וזה חכמה שלימה דב\"ן הב' כי זה חכמה וזה בינה הג' כי זה מ\"ה וזה \nב\"ן שגדלה מעלתו ממ\"ה להיותו בחי' ס\"ג כנודע כי המלכים שמתו הם כולם ס\"ג ולכן נמצא \nכי אמא יצאת עתה טמירא ומלובשת תוך אבא ולכל אלו הסיבות הנ\"ל נקרא שניהן אבא או \nחכמה לבד כי היא לא נגלית כלל לכן שניהן הם י' שבשם כי ו\"ד גי' י' צורתה ד\"ו הרי כי \n"},{"index":17,"he":"אמא היא נעלמת תוך הי' ואינה נזכרת רק י' פשוטה שהוא אבא וז\"ס עטרת בעלה אמנם יש\"ס \n(ותבונה נעשין) מחצי תחתון דבינה דמ\"ה ותבונה מבינה שלימה דב\"ן ואז הם שניהן בבחי' \nבינה דמ\"ה וב\"ן לכן נקרא שניהן בינה לבד והיא ה' ראשונה שבשם ואז אבא טמיר וגניז כי \nגם הוא י' דמילוי ה\"י כי הרי עתה אין לה גדולה עליו שעתה שניהן מבחי' בינה ולהיותו \nמבחי' זכר לכן גובר עליה משא\"כ באו\"א שאז יש לאמא יתרון גדול מאד על אבא כנ\"ל הרי \nנמצא כי כפי האמת אבא הוא כללות או\"א עלאין יו\"ד שבשם ואמא היא כללות יש\"ס ותבונה \nה' ראשונה שבשם אך לפרקים אנו קוראין אבא לאבא ויש\"ס להיותן שניהן בינה דמ\"ה ואמא \nבינה ותבונה להיותן שניהן בחי' ב\"ן לבד שהיא נקבה ובזה תבין מ\"ש במ\"א על ולא אבא \nבעיר כו' כי (יש) זווג יש\"ס ותבונה (נ\"ב נ\"ל שצ\"ל הוא אינו תדיר דפסיק זווגייהו \nוז\"ש ולא אבא בעיר) הוא זווג דלא פסיק כנודע ונקרא זווג בינה ובינה כנ\"ל אך ולא אבא \n"},{"index":18,"he":"בעיר הוא חכמה עם בינה שהוא או\"א עלאין דפסיק זווגייהו. ונודע בדרוש אחר כי אמא \nנפקא מבין דרועין דאבא והוא סוד ישסו\"ת הנקרא אמא נפקא מתחות ב' דרועין דאו\"א עלאין \nהנקרא שניהן אבא לבד: \nצמח מס' זוהר הרקיע די\"ג משמע כי י\"ס של הכתר כ\"א כלולה מי' מדקאמר שם בינה שבבינה \nשל הכתר ואולי שזה בג\"ר דוקא: \n \n"}]}
