{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-62","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":62,"title":"שער כג פרק א מ\"ת","hebrewTitle":"שער כג פרק א מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער כג פרק א מ\"ת\nהשער השביעי שער מוחין דצלם ויתחלק לח' פרקים: \nועתה נבאר ענין ג' בחינת שיש בזעיר אנפין ושלשתן נכללין בשם מוחין ושלשתן נקראו צלם \nבסוד נעשה אדם בצלמינו ושלשתן נכללין בג' אותיות צלם מתתא לעילא כי אות צ' דצלם הם \nהמוחין הנכנסין בפנימיות זעיר אנפין ואותיות ל' ם' הם בחי' אורות מקיפים שיש על \nראשו התחתון ל' והעליון ם' ואלו יתבאר לקמן בע\"ה ואמנם עתה נדבר איך נעשו אלו מבחי' \nאמא ונבאר בפרטות ג' בחינות אלו ונאמר כי הנה נכללין באופן אחר והוא כי המוחין דז\"א \nשהם נקראו חב\"ד שלו ובכללן נכללו כל מה שלמטה מהם עד תשלום פרצוף ז\"א הרי זו בחי' \nא'. הב' הוא בחי' כתר דז\"א שהוא ע\"ג מוחין הנ\"ל. הג' הוא בחי' הב' מקיפים שלו שהם \nהנקרא לם דצלם כנ\"ל. והנה ג' בחי' אלו נעשין לז\"א מפאת ג' בחי' שיש כנגדן בתבונה \nכדלקמן בע\"ה כי אלו המוחין הם בתבונה ויש יותר עליונים מהם שהם מן אמא עילאה. ונדבר \n"},{"index":2,"he":"עתה באלו של התבונה ונאמר כי יש בה ג' בחי' א' הוא נה\"י שלה הראשונים שנתלבשו בז\"א \nלהיות לו בסוד מוחין הב' הוא בחי' חצי ת\"ת ונה\"י שלה החדשים שנתפשטו בה מחדש כדי \nשתהיה שלימה בי\"ס גמורות להזדווג עם אבא כנ\"ל הג' הוא בחי' שאר קומתה שהוא מן מחצית \nהעליון דת\"ת שלה עד למעלה עד ראשה וג' בחי' אלו מכוונות עם ג' בחי' אחרות באופן זה. \nוהענין כי הנה נת\"ל כי בעת לידתו עלו אלו האורות של הכלים של נה\"י דתבונה למעלה \nבחצי תחתון של הת\"ת שלה ונתרוקנו אלו הכלים מן האורות שלהם עצמן ולא נשאר בהם שום \nחיות כלל ועיקר בסוד אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ואז בהיותן כלים \nריקים נכנסו לתוכן המוחין דז\"א שהם מן החכמה שבו עד למטה שהם ט\"ס ונתלבשו בט' פרקין \nשיש בנה\"י של התבונה ואח\"כ נתלבשו כולם תוך ז\"א מחכמה שבו ולמטה כמ\"ש בע\"ה. ונמצא \nכי הכלים והגוף של אלו המוחין הם בחי' א' שהם הכלים וגופניות התבונה עצמה אבל \n"},{"index":3,"he":"האורות והרוחניות והנשמה שבהם הם המוחין של הז\"א עצמו אמנם לפי שכבר נסתלקו אורות \nשלהם ונכנסו אורות הז\"א במקומם לכן אלו הנה\"י דאמא מתחלפין מטבעם הראשון ונהפכים \nלהיות עצם מעצמו ובשר מבשרו של הז\"א עצמו וכגוף עצמו דמיין ממש ואינן נקראין אלא \nבשם גופא דז\"א ממש. ובזה תבין מ\"ש בדרוש גדלות דז\"א איך הוא שמן ו\"ק שיש בו בלבד \nכנודע שכל עצמותו אינו רק ו\"ק איך הגדיל אח\"כ ונעשה בן י\"ס גמורות. ושם ביארנו כי \nהנה הענין היה שהיה בו ו\"ס הנקרא ו\"ק ונכנס בו עוד ג\"ס שהם נה\"י דתבונה ומתחברין \nיחד ונעשין ט\"ס גמורות באופן זה כי כל פרק עליון דנצח תבונה מתערב ומתחבר עם ב' \nפרקי עליונים דכלי החסד דז\"א ונעשין חכמה שבו ופרק ב' דכלי נצח דתבונה מתערב עם פרק \nהתחתון דחסד ופרק עליון דכלי דנצח דז\"א ונעשין חסד דז\"א ופרק ג' דכלי נצח דתבונה \nמתערב עם ב' פרקי תחתונים דנצח ז\"א ונעשים נצח דז\"א ועד\"ז בקו שמאלי ועד\"ז בקו \n"},{"index":4,"he":"אמצעי כמבואר אצלינו במקומו. נמצא כי הנה\"י עצמן דתבונה מתערבים עם הכלים וגופא של \nז\"א והכל נעשה כלי וגוף א' בהשוואה א' וכגוף דז\"א הוי ממש ולכן נקרא בחינה זו בחי' \nהגדלה ממש של הז\"א עצמו כי להיותן כלים ריקנים ונכנסו אורות דמוחין דז\"א לתוכן נעשו \nכגוף דז\"א ממש והרי נתבאר בחי' המוחין דז\"א מחכמה שלו ולמטה איך נעשו ע\"י נה\"י \nהראשונים של התבונה שהם הכלים בלתי אור. הבחינה הב' הוא הכתר של ז\"א אשר הוא נעשה \nמן החצי התחתון של ת\"ת ונה\"י החדשים של תבונה והנה בחינת הכתר דז\"א צריך שתחילה \nנבאר מה ענינו אם הוא מכלל מוחין דז\"א או לאו אם מכלל הי\"ס דז\"א או לאו כי בדבר זה \nיש מחלוקת גדולה בין המקובלים ובספר יצירה נתבאר שהחשבון י\"ס מתחיל מן החכמה כמו \nשכתב אחת היא רוח אלהים חיים כו' וכן אמרו אין ראשית אלא חכמה וראיות הרבה לסברא זו \nגם מה ענין הבנת לשון כתר ולמה נק' כך. והנה כפי הנראה מפשטות לשון התקונים וספר \n"},{"index":5,"he":"הזוהר נראה כי הכתר הוא גולגלתא וחב\"ד הם המוחין שבתוך הגולגלתא ואם כן הוא נמצא \nשהכתר הוא גרוע בתכלית הגרעון כי הוא נעשה חיצונית ולבוש אל המוחין כדרך הגולגלתא \nהמקיף ומלביש את המוחין ואין ספק שתכלית ועיקר הם המוחין כי הגלגלת הוא כלי ומלבוש \nטפל אליה ודבר זה לא יעלה על דעת תינוק בן יומו כי הרי כתר גדול לאין קץ על החכמה \nותבונה ודעת ונחשבו אצלו כלא היו אבל הענין הוא כי הנה המוחין הם חב\"ד אבל שרשם של \nהג' מוחין נשאר למעלה הרושם שלהם ומציאותן בכתר ואותן המוחין שבכתר הם גדולים \nומעולים לאין קץ על המוחין הנקרא חב\"ד. ולכן תמצא באדרת נשא שכאשר מבאר סדרי ספירות \nהכוללות כל האצילות אשר הא\"א נקרא כתר ואו\"א חו\"ב מזכיר שם בא\"א בחינת גולגלתא \nומוחא סתימאה דיליה. אמנם חו\"ב הם או\"א שהם ענפים היוצאין ממ\"ס דא\"א הנקרא כתר וכן \nהוא הענין בי\"ס הפרטות שבכל פרצוף וא\"כ בודאי כי המוח הסתום שבכתר הוא גדול מאד מן \n"},{"index":6,"he":"חו\"ב אשר בפרצוף ההוא כי הרי מן הכתר נאצלו הם ובהכרח הוא שבחינת ד' מוחין שהם חו\"ב \nודעת הכולל חו\"ג שארבעתן יהיו נ\nמצאים בכתר בודאי כמבואר אצלינו בברכת שים שלום של העמידה לכן הם ד' כריעות וד' \nזקיפות ע\"ש. נמצא כי המוחין הם למטה מבחי' הכתר ואינם בתוכו כי הכתר גבוה מאד מאד \nמהם והם למטה ממנו לגמרי אמנם בכתר יש בו בחי' פנימית שהם מוחין שבו בעצמו ממש \nובחי' החיצוניות שהוא הגולגלתא אלא שחיצוני' שהוא הגולגלתא מתפשטת עד למטה ומלבשת \nגם את המוחין הנקרא חב\"ד אבל עיקרית הכתר אינו אלא למעלה על אלו המוחין. ועיין \nבביאור אותו מאמר ג' רישין אתגלפין דא לגו מן דא הנזכר בתחלת אדר\"ז דרפ\"ח ומשם תבין \nענין זה המוח שבכתר שהוא מלבד המוח עצמו מה ענינו: \nמ\"ב וזה סוד מנחל בדרך ישתה הנחל הוא יסוד דתבונה ובתוכו מלובש דעת דז\"א שבו החסדי' \nהנקרא מים ואלו מים נמשכין מן הנחל ההוא ומתפשטין עד היסוד דז\"א וחוזרין ועולין \n"},{"index":7,"he":"ומגדלין אותן כנודע ויסוד נק' דרך בסוד דרך גבר בעלמה נמצא כי היסוד דאמא הנקרא דרך \nנעשה נחל מים וממנו שותה הז\"א מאותן החסדים ואז נגדל ומרים ראשו וסוד הרמת ראש הוא \nכי חג\"ת שבו נגדלין ונעשין בחי' ראש בסוד ג' מוחין שבו חב\"ד ונמצא כי אין ראש זו \nמחודש רק שמה שהיתה בסוד חג\"ת הורמו למעלה וגדלו ונעשה ראש בסוד חב\"ד וזו בחי' ו' \nשבשם הוי\"ה הכולל האצילות כי תחלה היה בז\"א ו\"ק לבד ו' זעירא שבתוך ה' דאמא עלאה \nועתה יצאה ונעשה ו' עצמה שבשם הוי\"ה ונעשה לו ראש שהוא צורת י' שיש בראש ו' כנודע \nכי ביניקה היתה ו' לאחר ה' ראשונה אלא שלא היה לה ראש כי היה ו\"ק לבד ובגדלות נעשה \nלו ראש דהיינו י' על ו': \n \n"},{"index":8,"he":"שער כג פרק ב מ\"ת\nועתה נבאר מהיכן נעשה בחי' הכתר הזה והנה הוא נעשה מבחי' חצי התחתון של הת\"ת דאמא \nהנקרא תבונה וזהו ענינו. כי הנה כתבנו לעיל כי לסבת הכנסת נה\"י דאמא הראשונים תוך \nז\"א בבחי' המוחין הוצרכה להתגדל ולעשות לה נה\"י חדשים אחרים ושם בארנו איך היה \nהענין ואמרנו כי האורות של נה\"י דאמא עלו בחצי ת\"ת התחתון של תבונה לדחות את הולד \nשיולד ויצא לחוץ ואז אותן האורות הוציאו שם נה\"י אחרים חדשים כי בעלות האורות הנ\"ל \nהאירו ונתנו כח לכלי ההוא של מחצית הת\"ת התחתון והגדילו ממנו ג\"כ נה\"י חדשים ואז \nהאורות הראשונים שנסתלקו נתלבשו תוך אלו הנה\"י החדשים כי הנה\"י הראשונים הוצרכו \nלהתרוקן לכמה סבות הנ\"ל אם לצורך לידת המוחין דז\"א ואם להעשות לבושין למוחין דז\"א \nעצמו כנ\"ל אבל אלו שהם תשלום י\"ס של תבונה עצמה חזרו האורות להתלבש בהם והנה מזה \nהמחצית התחתון של הת\"ת ומן הנה\"י בבחינת כלים ובחינת אורות ג\"כ שלהם עצמן הם הנעשין \n"},{"index":9,"he":"כתר של ז\"א והרי זה הוא שינוי א' שיש בין הכתר אל המוחין כי המוחין הכלי שלהם הם של \nהתבונה והאורות הם של ז\"א אבל הכתר הכלי והאור שלו הכל הוא של תבונה. ובזה תבין טעם \nלמה אין הכתר במספר י\"ס כנ\"ל אמנם מתחילין מן החכמה שהוא נקרא ראשית. והענין כי הנה \nהמוחין דז\"א שהם חב\"ד שלו האורות הם של ז\"א עצמו ואע\"פ שהכלים והלבושים הם נה\"י \nהראשונים של התבונה כנ\"ל עכ\"ז הם טפלים ונגררים אחר הרוחניות והאורות שבתוכו אשר הם \nמז\"א עצמו ולכן משם הם מתחילין מספר הי\"ס שהם חב\"ד חג\"ת נהי\"ם שבו. ובפרט במ\"ש לעיל \nכי הכלים של נה\"י הראשונים דתבונה נעשו בשר מבשרו וגופו ממש דת\"ת דז\"א אמנם הכתר \nשלו אין לו שייכות עמו לא באורות ולא בכלים כי כולם הם בחי' התבונה לבד ואין בו \nבחי' דז\"א כלל זולתי שהוא מתחבר עמו ושורה עליו כעין כתר כמ\"ש ולכן אינו נחשב במספר \nי\"ס דז\"א וזכור כלל זה. וגם בזה תבין למה נקרא כתר כי הוא לשון כותרת וסובבת כמו \n"},{"index":10,"he":"העטרה המקפת ומסבבת ומלבשת ראש האדם והוא דבר זולתו כנראה בחוש הראות שהעטרה דבר \nהנבדל מן גוף האדם גם מזה תבין הפרש ויתרון מעלת הכתר על המוחין כי המוחין היו \nהאורות בחי' ז\"א עצמו ובחי' הכלים שלהם בלבד היו מן התבונה אבל הכתר שלו כולו כלי \nואור הוא מן התבונה לבדה ופשוט הוא היתרון והמעלה שיש בין תבונה לז\"א שאין קץ וקצבה \nאליו ומה גם כי אפילו בחינת הכלים יש יתרון לכלי הכתר מכלים של מוחין לב' סיבות א' \nכי הכלים של מוחין הם כלים של נה\"י ראשונים לבד אבל כלי הכתר הם מהנה\"י החדשים וגם \nמחצי ת\"ת התחתון ונודע כי חצי ת\"ת גדול מכל הנה\"י כולה כמבואר אצלינו בהקדמה \nהידועה. כי הבחינה הקטנה שבכל ספירה העליונה היא גדולה מכל מה שלמטה ממנה והרי ראית \nכמה יתרון יש אל הכתר על המוחין ופשוט הוא כי הכתר גדול מכל הט\"ס כולם של הז\"א \nלגמרי ואמנם עכ\"ז נקרא כתר של ז\"א עם היות שאין לו שייכות עמו. והטעם הוא לפי שכאשר \n"},{"index":11,"he":"אמא שהיא התבונה רוצה להעטיר ולהכתיר את בנה ז\"א בסוד בעטרה שעטרה לו אמו הנה היא \nיורדת ומשפלת גופה למטה עד שיעור חצי ת\"ת שלה כנ\"ל ומקפת ומסבבת ראשו של ז\"א ונעשית \nלו בחי' כתר ועטרה ואז נחשב כאלו הוא מבחי' ז\"א עצמו לסיבת התחברותו והתדבקותו עמו. \nוז\"ס מ\"ש בתיקונים הכתר הוא אמא על ברא גם אמרו בתקונים כי כל הכתר הוא אהי\"ה \nוהענין הוא כי מבחי' אמא הנקרא אהי\"ה כנודע נעשית כתר דז\"א כנודע כפי מה שבארנו ודע \nכי לא ז\"א לבד אלא ע\"ד הנ\"ל הם כל בחי' של הכתרים של שאר הפרופים כמו א\"א או\"א \nנוקבא דז\"א כי כולם כתריהם נעשה מן ת\"ת העליון שעליו עד\"ז שבארנו בכתר דז\"א והנה גם \nכן יתבאר לך כי הרי מבשרי אחזה אלוה והרי אין אנו רואים שהאדם התחתון שבעה\"ז יש בו \nכתר עם המוחין בתוכו למעלה מן המוחין שלו. אך זה יובן במ\"ש כי הנה כמו שהכתר אינו \nמכלל גופו דז\"א רק בחי' מקפת עליו זולתו כך הוא באדם התחתון שהכתר שלו הוא אור \n"},{"index":12,"he":"רוחני מקיף עליו ואינו נגלה וניכר לעין כל אמנם החיצוניות שלו המתפשט למטה הוא \nהנגלה והוא הגולגלת המקיף את המוחין של אדם עצמו: \n \nשער כג פרק ג מ\"ת\nועתה נבאר ענין הכתר הזה איך נעשה מחצי ת\"ת התחתון ומנה\"י חדשים דתבונה ובו יתבאר \nמ\"ש למעלה כי אמא יורדת ומשפלת עצמה למטה להיותה כתר על ראשו ואם כפי הנ\"ל א\"צ \nלהשפיל עצמה. אבל הענין כי הנה עיקר בחי' הכתר דז\"א אינו רק חצי התחתון של ת\"ת לבד \nשל התבונה והיא ממש שורה ע\"ג מוחין שלו הנקרא חב\"ד כי הרי בארנו כי הכתר הוא רק \nספירה א' לבד ואינה נחלקת לג' קוין וא\"כ א\"א שגם הנה\"י החדשים המתחלק' לג' קוין \nיהיה כתר דז\"א אבל צריך להבין שכפי זה מה נעשה מן נה\"י החדשים המפסקין בין חצי ת\"ת \nאל ראש ז\"א. גם צריך להבין מה שנתבאר אצלינו במקומות אחרים בענין דרוש המוחין דז\"א \nאיך צריך י\"ג שנים עד שיכנסו בו הוא זמן ירידת הכתר עליו ואם כפי הנ\"ל שהת\"ת עצמו \n"},{"index":13,"he":"שורה ע\"ג חב\"ד דז\"א א\"צ לשהות זמן רב כי כיון שנכנסו כבר נה\"י דתבונה בסוד מוחין \nשבתוכו מאליו נשאר עומד הת\"ת ע\"ג המוחין ברגע בלתי שהות זמן אבל הענין הוא כי הנה \nהאמת הוא שחצי ת\"ת תחתון של התבונה הוא לבדו נעשה כתר והוא חונה ושורה ויושב ע\"ג \nהמוחין ממש. והנה הת\"ת הוא גוף רחב כנראה בחוש הראות ויש באמצע ובתוכו מקום חלל \nורחב יותר משאר ספי' ובפרט כאשר נעריך גוף של אמא שהוא מקום היותר רחב שבה ורישא \nדז\"א שהוא היותר צר וקטן משיעור שבכל איבריו ובפרט כי זה בחי' אמא וזה בחי' בנה \nהקטן כי ודאי כאשר חונה אותו חצי ת\"ת על ראשו דז\"א נכנס ראשו דז\"א בתוכו וכל המוחין \nשלו מוקפים ומוכתרים מחצי הת\"ת הזה ויש בו שיעור גדול שיהיה קצתו נשאר למעלה וקצתו \nיורד ומסבב את המוחין דז\"א ואמנם הנה\"י החדשים של התבונה אינם נכנסין תוך פנימית \nדז\"א כאשר נכנסו הנה\"י הראשונים. אמנם הם נכפפין ומתפשטין ויורדין בצד האחוריים של \n"},{"index":14,"he":"ז\"א כאדם הארוך הכופף קומתו ונשען ע\"ג ראש האדם הקצר קומה העומד לפניו ואחורי הננס \nנגד פני הארוך ואז הארוך כופף קומתו ומשים גופו שבמקום טבורו ע\"ג ראש הננס ורגליו \nניתלין לאחוריו דננס נמצא שראש האדם הארוך וחצי קומה העליונה זקופה מעומד למעלה \nוחצי גוף נכפף ונסמך ע\"ג ראש הננס והרגלים שלו יורדין ומתפשטין מאחורי הננס וכן \nהענין באמא עם ז\"א כארוך ע\"ג הננס ממש והיא עומדת ממש על הז\"א כעין ציור הלמד כזה. \nנמצא חצי ת\"ת התחתון דתבונה כפוף על ראש ז\"א כעין כתר על המוחין דז\"א ורגלי אמא שהם \nנה\"י החדשים יורדין ונתלין מאחורי ז\"א עד למטה באופן שהת\"ת עצמו דתבונה הוא דבוק \nממש ועומד ע\"ג מוחין דז\"א והוא נעשה כתר אליו וא\"כ ירידה זו דרך אחורי ז\"א שיורדין \nומתפשטין נה\"י החדשים כדי שישאר הת\"ת בבחי' כתר דבוק ע\"ג מוחין צריכין שהות וזמן \nלירד כמ\"ש אצלינו בענין המשך י\"ג שנים דגדלות דז\"א כנ\"ל. נמצא כי הכתר דז\"א אינו \n"},{"index":15,"he":"דבוק ביחד בגוף אחד עם הנה\"י הנכנסין תוך ז\"א אבל הם גוף אחד עם נה\"י החדשים \nהיורדים ומשתלשלין מאחורי הז\"א. ובזה תבין מ\"ש אצלינו במ\"א כי קו אמצעי דז\"א לפעמים \nיורד עד למטה וגם בחי' הדעת שהוא עמו בקו האמצע גם הוא יורד למטה ממקומו ואמנם \nהחו\"ב שבו נשארין במקומם ואינן יורדין לפי שאינן קשורים עם הכתר אמנם אם היה נקשר \nעם נה\"י הפנימים דתבונה היה מוכרח שאם יעלה הכתר והדעת גם החו\"ב שבב' קוין האחרים \nירדו ויעלו עמהם: \nמ\"ב שבפ\"כ כתר גימטריא ג\"פ אור וסוד אור יוצא מאויר לאויר רי\"ו ג' ע\"ב דיודין נמצא \nכי הכתר רומז לט' פעמים ע\"ב דיודין ועם כולל הרי י\"פ ע\"ב דיודי\"ן נכללין בכתר \nונעשין נשמה בכתר שהוא אור וכבר ידעת כי כתר בחי' אור מקיף: \n \n"}]}
