{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-71","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":71,"title":"שער כה דרוש ד","hebrewTitle":"שער כה דרוש ד","segments":[{"index":1,"he":"שער כה דרוש ד\nוהנה בכל הדרושים שעברו נתבאר ענין הצלם וענין מוחין פנימים וענין כתר דז\"א ועתה \nנשיב את ידינו בכללות בקיצור רב ונמרץ. הנה התבונה הג' שהיא הב' (נ\"א הד') בה \nנתלבשו כל מוחין וצלם של ז\"א אף על פי שבדרוש א' שבקונטרס זה אמרנו כי ם' דצלם לבדה \nמתלבשים בו' ראשונות דתבונה ע\"ד ה\"ל עד החזה ומשם ולמטה צ\"ל דצלם אינו כן והסדר \nהאמיתי הוא ם' בד\"ר דתבונה כחב\"ד ל' בחג\"ת צ' בנה\"י ונבאר ענינם. הנה נודע כי הם \nבינה ותבונה ולפעמים נכללין בפרצוף א' ולפעמים נחלקים והנה בעת זווגם דאו\"א להוציא \nצלם המוחין אלו נכללין בינה ותבונה ועד\"ז אבא ויש\"ס ואין להאריך כי מאמא נבין את \nאבא. ובהעשות בינה ותבונה פרצוף א' נמצא היות כל פרצוף תבונה נה\"י דבינה ובהיות \nהתבונה פרצוף בפ\"ע יסוד שלה תחתון מאוד ובהיותן פרצוף א' שניהם יהיה היסוד של \nהכללות הפרצוף יותר עליון מאד כמעט בפי התבונה ואז נזדווגו יחד או\"א בכללות כל \n"},{"index":2,"he":"הפרצופים כנ\"ל. ובזה היסוד של הכללות היה הזווג ושם ניתנו המוחין של ז\"א בסוד \nהעיבור ובבא זמן לידה יצאו מוחין אלו מיסוד הזה של כללות. והנה בינה צריכה לעשות ב' \nפעולות א' להזדווג עם אבא כי הרי זווגם לא פסיק לעלמין ואם יכנסו נה\"י שלה תוך ז\"א \nלצורך המוחין נמצא כי היסוד שלה סתום וחתום תוך דעת דז\"א ואיך יזדווג עמה אבא. \nפעולה ב' הוא שהיא מוכרחת להיות רובצת על האפרוחים וזהו בהלביש נה\"י שלה את המוחין \nדז\"א ולהכניס בתוכן להמעיט את אורם כי זולת התלבשות זה לא היה יכול הז\"א לקבל \nהמוחין והארתן הגדולה כמבואר בדרוש ברכת כהנים כי אז הוא עיקר התלבשות המוחין בה \nתחלה בנה\"י דאמא וב' פעולות אלו הם מתנגדות ולכן היא צריכה להתחלק לב' פרצופים בינה \nותבונה ואז מנה\"י של בינה עליונה נעשית כל הפרצוף דתבונה שלימה בי\"ס כי ג\"פ עלאין \nדנה\"י נעשה בה ג\"ר כח\"ב דתבונה וג\"פ אמצעין נעשה חג\"ת שלה וג\"ת נעשה נה\"י תבונה וכן \n"},{"index":3,"he":"מחצי עליון של בינה נעשית פרצוף בינה שלימה בי\"ס והוא באופן זה. כי הנה נתבאר \nשהחיצוניות דנה\"י הוא נכנס תוך ז\"א אמנם פנימותן נשארו למעלה ואותו החיות והפנימית \nמגדיל ונותן כח הגדלה בכלים העליונים כדי שיגדלו דוגמת הגדלת הקטן ויעשו לה נה\"י \nחדשים דחיצוניות שהם הכלים אך לא חדשים ממש כי זה א\"א אמנם הלבושים והכלים העליונים \nנגדלין ומתארכין עד שילבישו גם את נה\"י דעצמות ופנימית. ולכן צריך שתדע הקדמה זאת \nוהוא כי טרם יכנסו המוחין דצלם שמצד אבא המלובשין תוך נה\"י דאבא ועדיין לא נכנסו רק \nצלם דמוחין דמצד אמא אז נה\"י דאמא הם לבושי המוחין דז\"א חב\"ד שלו ושליש תחתון דת\"ת \nדאמא הוא הכתר דז\"א. אמנם אחר שיכנסו מוחין דאבא אז לוקח ב\"ש דת\"ת דאמא ובזה לא \nיקשה לך אם תמצא בדרושים אחרים דברים חלוקים פ\"א נכתב שהוא מחזה דאמא ולמטה ופ\"א \nנכתב שהוא מהטבור ולמטה והבן זה ולמטה בנין כתר ז\"א ית' באורך בע\"ה. ונחזור לענין \n"},{"index":4,"he":"כי הנה עדיין עתה אינם נכנסים אחר הלידה רק צלם דאמא ואז אין ז\"א לוקח לכתר שלו רק \nשליש תחתון לבדו מת\"ת דבינה נמצא מה שנכנס בז\"א מן הבינה היו ד' מדות ושליש שהם \nנה\"י ומל' הבינה ושליש תחתון מת\"ת שלה וזה שחסר מבינה צריך שיוכפלו כנגדן ממש לעילא \nוהם ב\"ש מן הבינה שלה וג' מדות שלימים שהם דעת ח\"ג וב\"ש העליונים שנשארו מן הת\"ת \nשלה שלא נכנסו בז\"א הרי ד' מדות ושליש מדה ואלו הוכפלו והגדילו והוציאו ד' מדות \nושליש אחרים החסרים ובזה נשלמה בינה עליונה לי\"ס. ולמטה בענין הכתר נרחיב ונאריך \nדרוש זה בע\"ה. והנה הבינה עליונה היא מזדווגת תדיר עם אבא ולא פסיק ועליה כתיב ונהר \nיוצא מעדן להשקות את הגן והבן זה היטב ואז התבונה שהיא תחתונה היא רובצת על \nהאפרוחים ואין לה זווג. והנה כאשר היו שניהן פרצוף א' וילדה אלו המוחין דז\"א ואז \nיוצא מיסוד של כללות הב' פרצופים יחד נמצאו צלם המוחין עומדין תלוים באויר חוץ מן \n"},{"index":5,"he":"היסוד בין ב' פרקין קדמאין דנ\"ה של הכללות אשר שם עתה הוא ג\"ר של תבונה זאת וכנ\"ל \nוהרי בחי' זאת ם' של צלם יען שעדיין (עתה) לא נתלבשו המוחין תוך התבונה ובהיותן בלי \nהתלבשות ניכר היותן ד' מוחין ממש שהם ח\"ב ח\"ג כל א' כלול מי' הרי ם דצלם. ונחזור \nלענין כי ם' דצלם הוא התלבשות המוחין בד\"ר דתבונה ול דצלם הוא ירידה שנייה של \nהמוחין בהתלבשותו בחג\"ת דתבונה ואינם רק ג\"ס חג\"ת כל אחד מי' הרי ל' כי הלבושים \nאינם רק ג' חג\"ת אע\"פ שהמוחין הם ד' הנה הם מכוסים בתוכן ואינן ניכרין רק הלבושים \nשהם ג' ועם היות כי אינם רק ב' ספירות וחצי עכ\"ז נקרא ל' והענין כי חצי ספירה דת\"ת \nדתבונה אינה מכלל ל' דצלם כי הוא הכתר דצ' דצלם כמ\"ש בע\"ה. גם טעם ב' בסוד ציור כי \nכשתגביה זרוע א' ותשפיל למטה זרוע א' והגוף מחברם באמצע הוא דמיון וצורת ל' כזה \nציור. גם באופן אחר והוא האמיתי כשתשפיל זרוע א' לבדו ויהיה הגרון זקוף הוא צורת \n"},{"index":6,"he":"ל' כזה ציור. ודע כי הקדושה בכ\"מ שיורדת עושה רושם ונשאר שם שר\nשה ועיקרה והוא מה שאינו יכול להתפשט למטה מרוב הארתם לכן ם' דצלם היא בחי' העיקרית \nשא\"א לירד יותר למטה ואח\"כ ל' הגרוע ממנו ואח\"כ צ' היא בחי' תחתונה שבכולם והיא \nהארה שיכול ז\"א לקבלה בפנימותו ועכ\"ז אינו יכול לקבלו אלא באמצעית המלבושים של \nהכלים דנה\"י דאמא כנ\"ל ונמצא כי ב' בחי' הראשונים שהם מל דצלם לא היה כח בז\"א לקבלם \nונשארו מקיף על ראשו דוקא ולא כשאר אורות המקיפים אף מן הצדדין וזכור זה ואלו הם ב' \nבחי' מקיפים של ז\"א כאשר נתבאר בדברינו בדרוש א'. ואח\"כ צ' דצלם הוא ירידה ג' של \nהמוחין בג\"ת נה\"י דתבונה ואלו נתלבשו תוך ז\"א עצמו בפנימיות. והנה אורך ט\"פ שיש \nבנה\"י דתבונה הם לבדם שיעורם בכל אורך ט\"ס דז\"א ולא יכול לסבול יותר מהם ולכן לא \nנכנס בו רק נה\"י דתבונה לבד והבן טעם זה ג\"כ: \n(ונלעד\"ח כי צ\"ע פה ראשונה כי כאן אומר בענין הצלם הוא בזו התבונה הא' שהיא הב' \n"},{"index":7,"he":"ובדרוש א' כתב הצלם בתבונה ב' שהיא הג'. ונלע\"ד כי העיקר ככתוב שם אלא שפה רצה לקצר \nהדרוש. והראייה לזה כי הרי הלידה היא למטה מיסוד שהוא בג\"פ אמצעים דנה\"י והרי ם' \nדצלם בד\"ר דתבונה כדלקמן א\"כ ודאי הוא שזה ם' דצלם שהוא בד\"ר דתבונה הוא בתבונה הב' \nשהוא הג' שד\"ר הם בג' אמצעיות דתבונה א' שהיא ב' כי הרי התחלה שלה מהחזה כנודע. גם \nצ\"ע כי פה אמר שלא נתלבשה זו ם' דצלם ושם אמר שנתלבשה ממש. ונלע\"ד ודאי שכך הוא שכל \nג' בחי' צלם נתלבשו בתבונה ג' אלא שלהיותם ם' דצלם מלובשת תוך ד\"ר דתבונה הזאת \nניכרו היותן ד' ספירות גמורות משא\"כ בל' דצלם שנתלבשו תוך ג' אמצעיות ואין שם היכר \nד\"ס רק ג' לבד וזה אמת. וראיה לזה כי הרי צלם נקרא כן יען כי הוא גימטריא קס\"א שהוא \nפרצוף תבונה כולה וא\"כ אות ם' פשיטא שגם הוא מכלל התבונה שהם ד\"ר שבה ואינם מוחין \nלבדם בלי לבוש ומ\"ש בדרוש זה שלא נתלבשו הוא יען כי גם הלבושים הם בחי' ד' מוחין \n"},{"index":8,"he":"ד\"ר א\"כ הכל מוחין ואין זה ניכר היותו לבוש משא\"כ בג' אמצעית וג\"ת כי זו נקרא לבוש \nגמור. גם צ\"ע כי בדרוש א' אמרנו כי ם' דצלם נתלבשה בו\"ס ראשונות דתבונה עד החזה ולצ \nבג\"ת דתבונה אלא שהל' קודם התלבשם בז\"א וצ' אחר התלבשם ופה קבלתי בפירוש ממורי \nזלה\"ה כי ל' בחג\"ת וצ' בנה\"י ונראה לפי עניות דעתי כי זהו אמיתת הדרוש בזה ושם לא \nדקדק וזכור זה: \nר\"ל ד\"ר שהן בתבונה שלישית הם וכו' (כ\"י): \nועתה נבאר החילוק שיש בין ג' אותיות דצלם והוא כי אלו ב' מקיפין דלם דצלם הזה הוא \nכחב\"ד וחג\"ת הלבושים והכלים והחיצונים הם בגופא (נ\"א גופא) דתבונה עצמה ואו\"פ הם \nמשותפים כי יש שם אורות דתבונה עצמה וגם אורות של ז\"א הנקרא מוחין ולסיבת היות בהם \nאורות דמוחין דז\"א לכן נקרא מקיפים דז\"א. אמנם צ' של צלם נחלקה לב' בחינות כי כתר \nשל ז\"א בין החיצונים בין הפנימיים שהם אורות וכלים כולם הם מתבונה לבדה בלי שיתוף \nכלל מן הז\"א אמנם היא בחי' שליש תחתון דת\"ת דתבונה או ב' שלישים כנ\"ל הסבה ע\"ש וזה \n"},{"index":9,"he":"השליש של ת\"ת דתבונה האורות והכלים הכל הם מהתבונה לבדה בלי שיתוף כלל דז\"א ואמנם \nהוא להיותו יורד ממש בחי' שליש וסובב ומכתיר ראש הז\"א ומוחותיו כמ\"ש לכן נחשב מכלל \nז\"א משא\"כ במקיפים שהם עומדין למעלה מן הראש ולא מן הצדדין כמו הכתר כנ\"ל. באופן \nשהמקיפין לסבת היות בהם שתוף דז\"א אע\"פ שהם רחוקים נקרא מקיפים דז\"א והכתר אע\"פ \nשאין בו שתוף ז\"א לא באורות ולא בכלים כיון שהוא מסבבו מכל צדדיו עד החזה כמ\"ש לכן \nנחשב מכלל ז\"א. אמנם הצ' דז\"א שהם המוחין הנכנסים בתוכו חב\"ד אלו הנה הלבושים \nוהכלים הם דנה\"י דתבונה לבדה והאורות דז\"א לבדו הרי ג' חלוקים שהם מ' ל' המקיפים \nוהכתר והצ' שהם חב\"ד פנימים כי המקיפים הם גופא דתבונה לבדה והאורות משותפים דתבונה \nודז\"א והכתר גופא ואורות דתבונה לבדה וחב\"ד שהם צ' דצלם גופא דתבונה לבד ואורות \nדזעיר אנפין לבד הרי נתבאר בקיצור: \n \n"}]}
