{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-74","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":74,"title":"שער כה דרוש ח","hebrewTitle":"שער כה דרוש ח","segments":[{"index":1,"he":"שער כה דרוש ח\nדרוש הצלם וקצת מדרוש זה בארנו בברכת כהנים. והענין כבר ידעת כי המוחין דז\"א הם \nמזווג או\"א כי אבא מזריע לובן ואמא אודם ואז שניהן מצטיירין בציור רחם האשה ושם \nברחם אשה נעשה פרצוף אחד בי\"ס רק שהוא רוחני מאד יותר מן הז\"א ונקרא נשמה של הז\"א \nכי כמו שנשמת האדם אינה נכנסת בו עד י\"ג שנים כן נשמת הז\"א שהוא המוחין שלו אינן \nנכנסים בו עד י\"ג שנים. וכבר בארנו כי יש חיות ומוחין אל הקטן בכל ג' זמנים הן \nבעיבור הן ביניקה הן בבחינת מוחין ובארנו זה בסוד מוחין דקטנות כי הלא בכל ספירה \nוספירה יש ג' בחי' לבושים חיצון ואמצעי ופנימי ובתוך לבושים אלו יש אור רוחני וגם \nהוא מתחלק לג' חלקים נר\"ן ואין להאריך. והנה המוחין של העיבור נתלבשו בלבוש החיצון \nשל נה\"י דתבונה והנה כ\"א מבחי' ג' אלו המוחין שהיו מתלבשין בנצח הוד יסוד תבונה \nמסתלק אור פנימי של תבונה ואינו נשאר שם רק הלבוש לבדו ואלו המוחין המתלבשין נעשין \n"},{"index":2,"he":"בו בחינת או\"פ וז\"ש אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה כי התבונה נקרא מי \nוהיא ממיתה עצמה שנסתלק רוחה ונפשה ואין נשאר בה שום חיות בלבושיה אלא אותן המוחין \nהמתלבשים אח\"כ וזה לצורך ז\"א הנקרא תורה וכל בחי' מג' מוחין הם בחי' טפת אבא באמא \nומצטיירין במעי אמא ואח\"כ נתלבשה בנה\"י ונכנסים בז\"א. אמנם היות מוחין אלו כלולין \nמטפת או\"א וכל א' מהם יש בו מוחין חב\"ד לכן בכל בחי' מאלו יש ג' מוחין והם כפולים \nכי הם ב' מוחין א' מאבא ואחד מאימא ואמנם כשרוצין לכנוס בז\"א הם מתלבשין תחלה בסוד \nנה\"י כיצד מוחין דאבא מתלבשין בנה\"י דאבא ומוחין דאמא בנה\"י דאימא ואח\"כ מתחברין \nביחד כי נמשכין נה\"י דאבא בנה\"י דאמא ואח\"כ נכנסים נה\"י דאמא תוך ז\"א. ונדבר עתה \nבבחי' המוחין דגדלות ז\"א הי\"ג שנים ועיין בברכת כהנים ונודע כי עיבור ז\"א היה למעלה \nביסוד כשנכלל בינה ותבונה ביחד ושם נעשה פרצוף אחד וביסוד הראוי אל כל כללות הפרצוף \n"},{"index":3,"he":"זה שם היה העיבור של ז\"א כי בזמן שתהיה התבונה לבד נפרדת מן הבינה אז יסוד של תבונה \nלמטה כי כל כללות של הפרצוף של תבונה דילה היא נה\"י של בינה עילאה וכשנצטרפו בינה \nותבונה יהיה היסוד שלה אז גבוה מאד ומקומה ממקום שהיה תחלה פה תבונה וכשילדה בינה \nאת ז\"א היה בהיותה יחד פרצוף שלם עם תבונה ויצא ז\"א סוד המוחין דגדלות שלו יצאו מפי \nיסוד אמא ונשארו תלוין בין ברכיה שלה שהם נה\"י דילה בראשי פרקין עילאין שלה אחר \nהעיבור צריכה להיות רובצת אמא על אפרוחים והיא צריכה להלביש את המוחין של ז\"א בנה\"י \nשלה כדי להכנס בראש ז\"א כי ז\"א לא יוכל לקבלם בלתי התלבשות כדי להמעיט אורה שלכך \nהוצרכה להלביש אמא עילאה המוחין אלו תוך נה\"י שלה ולהכניסן אחר כך בראש ז\"א. וכבר \nידעת דאמא עילאה לא מתפרשת לעלמין מאבא בסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן תדיר ולא \nפסיק ואם יכנסו נה\"י שלה תוך ז\"א יתבטלו זווג או\"א כי אחר שהיסוד שלה סתום ברישא \n"},{"index":4,"he":"דז\"א היאך תוכל להזדווג עם אבא לכן מה היא עושה חוזרת למציאותה הראשון ונחלקת לב' \nחלקים שהם בינה ותבונה. והנה נה\"י של אימא עילאה נעשה מהם פרצוף תבונה כולה ומחצי \nאמא עילאה נעשה פרצוף אחד עליון ונקרא בינה ואז באותו בינה עילאה נתקיים קרא ונהר \nיוצא מעדן להשקות את הגן ולא אתפרשו לעלמין כי נעשה לה נה\"י חדשים למעלה מן התבונה \nואז נמצא תבונה נעשה מבחי' הראשונים בזמן שהיה פרצוף אחד והנה\"י ראשונים מתחלקים \nכ\"א ואחד לג\"פ ג\"ר נעשו חב\"ד של תבונה וג' אמצעים חג\"ת שלה וג\"ת נה\"י שלה. אמנם \nכשיוצא פרצוף מוחין דז\"א תחלה מנה\"י הראשונים אז חזרו אח\"כ מהם להיות פרצוף תבונה \nכולה. והנה פרצוף מוחין דז\"א יצאו לאויר ועמדו שם באויר שבין פרקין קדמאין דנה\"י \nהראשונים אשר חזרו אח\"כ ונתהווה מהם ונעשה ג\"ר דתבונה והרי זו בחי' אחד ונקרא ם' של \nצלם כי עתה לא נתלבשו עדיין המוחין תוך תבונה וכשאין מתלבשין הם ד' מוחין חו\"ב חו\"ג \n"},{"index":5,"he":"ם' של הצלם. ואח\"כ שנעשה פרצוף תבונה היו צריכים המוחין האלו לירד למטה עד נה\"י \nדתבונה להתלבש בהם כדי שיכנסו בז\"א כי הנה\"י דתבונה הם לבדם ארוכים בכל שיעור אורך \nז\"א כמבואר אצלינו. והנה אלו המוחין עומדין במקום ג\"ר דתבונה וצריכין לירד ב' \nירידות א' בחג\"ת דתבונה ואז הם מתלבשים שם ושם הם ד' מוחין תוך ג' ספי' לבד כי חו\"ג \nהתלבשו תוך ת\"ת דתבונה נמצא כי עתה לא יש היכר אל היות שם ד' מוחין רק ג' לבד נגד \nחג\"ת דתבונה ואז שם נקרא ל דצלם. ואח\"כ יורדין יותר למטה לנה\"י דתבונה ואז הם \nנכנסים תוך ז\"א ואז נקרא צ' דצלם כמבואר. נמצא שכל בחי' שהם יורדין שם הם נעשין \nהארה שם ונשארו שם שרשם כי אדרבא הרוחניות שאין יכול ליכנס בבחי' ב' מחמת גדלות \nומעלתו נשאר למעלה בבחי' הראשונה ומה שאינו יכול ליכנס בבחי' הג' נשאר בבחי' ב' א\"כ \nסדר מעלתן הם מל\"צ. ם' הוא מקיף עליון ל' הוא המקיף ב' אח\"כ צ' והוא או\"פ הנכנס תוך \n"},{"index":6,"he":"ז\"א וג' בחי' אלו נקרא צלם. באופן שהקדו\nשה בכ\"מ שעוברת שם הניחה רושם ושרש במקום ההוא ואותן ב' בחי' לפי שאין יכולים ליכנס \nתוך ז\"א בסוד או\"פ נשארים למעלה צ\"ל על ראשו לכן הוא או\"מ כי משם הוא מאיר אל הז\"א \nלתתא אך אינם מקיפין מצדדים רק על ראשו לבד. אמנם מה שהבנתי מתוך דברי מורי זלה\"ה \nהוא זה כי הוא אמר כי מ' הוא כחב\"ד דתבונה ל' חג\"ת דתבונה וכפי דברינו אלו נ\"ל לומר \nשאין אנו צריכין שמה שאנו קורין מ' של צלם לפי שהם מוחין בלי לבוש וניכרים שהם ד' \nכי הרי צלם גימ' אהי\"ה דיודי\"ן שהוא בתבונה לפי זה (צ\"ל לפירש אחר) הם אינו בכלל \nאהי\"ה דתבונה אלא הם מוחין לבדם. אך הענין נ\"ל שהוא כך כי ם' נקרא ע\"ש שמתלבשין \nהמוחין בד\"ר דתבונה שהם כחב\"ד ונמצא כי הם מתלבשין ד' תוך ד' לכן נקרא ם' ואע\"פ \nשאנו אומרים שהם נגלים להיותן שהם מתלבשים בד\"ר דתבונה ונקרא מוחין לכן אין מזכירין \nבשם לבוש והרי הם כאלו הם מוחין לבד בלי לבוש. אמנם ל דצלם להיות חג\"ת דתבונה נקרא \n"},{"index":7,"he":"ל' שכבר בארנו לפי שהם ג' ספירות לבד נקרא ל' אבל יש טעם א' בסוד הציור עצמו כי \nכאשר תגביה הזרוע אחד למעלה וישפיל זרוע אחד למטה יהיו דומין הב' זרועות עם הגוף \nשביניהן מחוברים צורת ל' כזה ציור גם באופן אחר והוא אמיתי כשתשפיל זרוע אחד \nויהיה גרון זקופה יהיה צורת ל' כזה ציור ואמנם י\"ג שנים ויום אחד שנכנס זה הצלם \nדז\"א בסוד שיעור ירידת החסדים מלמעלה למטה וחזרתן ממטה למעלה והם י\"ג שנים ויום \nאחד. והנה כמו שאנו מונין אותן י\"ג שנים בסוד ירידת החסדים וחזרתן כן צריך לבאר סוד \nהי\"ג שנים בסדר החסדים לבדם הוא מפני שעיקר גידול הז\"א הוא חסדים שהם סוד המים \nהמגדילין את האילן והם גורמין הגדלת ז\"א בי\"ג שנים לכן אנו מכניסין ההגדלה והי\"ג \nבסדר החסדים אבל ודאי שבמוחין עצמם הם י\"ג שנים. וגם נ\"ל כי זה יתבאר בענין אחר \nששמעתי ממורי זלה\"ה שהיה אומר כי אע\"פ שאנו אומרים כי החסדים הם מתפשטין בתוך הז\"א \n"},{"index":8,"he":"אחר כניסת כל המוחין עכ\"ז צריך שתדע כי מן העת (שהיו וכו' אמת בעת) שהיו המוחין \nלמעלה בסוד מקיף על רישא דז\"א כבר שם נתחלקו ונתפשטו ה\"ח למעלה במקומו שהיו בשית \nפרקין אמצעין ותתאין דנה\"י דאמא וכאשר יורד פרק אחד מנייהו כבר החסד הראוי לו בא שם \nעמו וא\"צ להתפשט אח\"כ תוך ז\"א ומה שאנו אומרים שמתפשטים אח\"כ ומגדילין הטעם הוא כי \nעד שיכנס דעת העליון שהוא המוח של הדעת שהוא שורש לאלו החסדים המתפשטים הרי אין בהם \nיכולת לעשות שום פעולה (ולא אבין איך אך) העולה מזה כי ירידת החסדים עם כניסת \nהמוחין הכל בזמן אחד הוא זה ששמעתי ממורי זלה\"ה. ונחזור לבאר הי\"ג שנים בסוד כניסת \nהמוחין עצמם עד שנת י\"ג שנים ויום אחד ויש לי קצת ספק בזה כי הנה כשנולד ז\"א בסוד \nהעיבור ואח\"כ נכנס בסוד היניקה אז יונק ב' שנים ואח\"כ נכנסים המוחין עד י\"ג שנים \nויום אחד והנה באופן זה. כי הלא בכל פרק ופרק צריך שנה אחד ליכנס והנה ג' פרקין יש \n"},{"index":9,"he":"בנצח וג\"פ בהוד וב\"פ ביסוד הרי ח' פרקין בנצח הוד יסוד דתבונה אמנם היסוד שלה \nלהיותה בנוקבא אין לו אלא פרק אחד ואח\"כ פ\"ב הוא סוד העטרה ואינו נחשב בכלל שאר \nפרקים א\"כ כולם הם ז' פרקין הם ז' שנים ואותו פרק הוא בחי' יום אחד הרי ז' שנים \nויום אחד שאז הוא זמן הפעוטות שמכרן מכר במטלטלין. והנה כל ענין י\"ג שנים ויום אחד \nכשנכנסו בו המוחין הפנימים שהוא צ' דצלם דאמא א\"צ לבארם אך כוונתינו לבארם אחר הי\"ג \nשנה ויום א' עד כ' שנה ואילך כי עתה חסרים עדיין מוחין פנימים צ' דצלם אבא לכנוס גם \nמקיפים אבא גם מקיפים אמא של צלם הרי הם ג' בחי'. ותחלה נכנסים מקיפים אמא לם של \nצלם בה' שנים מי\"ג שנה עד י\"ח שנה ויום א' כי אז נאמר בן שמונה עשרה לחופה. אח\"כ ב' \nשנים מי\"ח עד כ' שנים נכסים בו פנימים דאבא צ' דצלם. ואח\"כ מכ' שנה ואילך נכנסים \nמקיפי אבא. ובזה יש קושיות רבות כי איך בה' שנים נכנסין לם דמקיפים דאמא וגם היאך \n"},{"index":10,"he":"בב' שנים יכנסו פנימים דאבא גם היאך מכ' שנה ואילך יכנסו מקיפי אבא והלא אין אנו \nמוציאין רמז לזה. אך האמת ע\"ד ששמעתי בביאור הוא זה כי הנה תחלה נכנסים מקיפי אמא \nבב' שנה דהיינו מי\"ג עד ט\"ו נגד מקיפי לם נמצא שנכנסו הפנימים דאמא עד י\"ג שנים \nומקיפים עד ט\"ו שנה כמ\"ש בסוד ליל שבת כי ל' דצלם או הם אין הכי נמי אינו חשוב רק \nלספי' א' ולא באורך כל הצ' שהוא פרצוף גמור לכן אינו נקראין אלא בשם ב' שנים לבד \nוזהו בן שלשה עשר למצוה שכבר יש לו כל פנימים דאמא ובן ט\"ו לתלמוד כי כבר יש לו כל \nמקיפי אמא. נמצא כי סדר הכנסתם כך הוא פנימי דאמא ומקיפים ואח\"כ פנימי דאבא \nומקיפים. והנה מט\"ו עד ח\"י ג' שנים ואע\"פ שפנימים דאמא נכנסה בכמה שנים הטעם הוא כי \nתחלה שלא היה בו מוחין לא היה ראוי לקבל אלא בשנים רבות אבל אח\"כ שכבר הוגדל ע\"י \nאותן פנימים דאמא. הנה עתה בבא אליו הפנימים דאבא א\"צ שיתעכבו כ\"כ שנים רק ג' שנים \n"},{"index":11,"he":"לבד מספיקין לכנוס כל פנימים דאבא והם נגד כל\nלות ג' מוחין ועתה הוא בן ח\"י שנים ואז הוא ראוי לחופה שאחר שיש לו מוחין פנימים \nדאבא ג\"כ הרי הוא שלם וראוי לנוקבא גמורה אך בהיותו בן ט' שנה ואז אינו ראוי לחופה \nלא אמר רק שביאתו ביאה דרך אקראי בעלמא אך עיקר נישואי אשה הוא בן ח\"י לחופה כמ\"ש \nוב' שנה על ב' מקיפים שהם לם דצלם ואז הוא בן ך' שנה גמורים. וז\"ס שבן עשרים ראוי \nלנשיאות כפים ומוכר קרקעות שהניח לו אביו והוא צלם גמור הוא סוד בן עשרים לרדוף כי \nעד עתה נשלם לגמרי והשתא אתי שפיר שלא מצאנו גידול אח\"כ וזהו דרך האמיתי בודאי. גם \nיש בחי' צלם ליעקב ורחל כי בצאת האורות מחזה דז\"א ליעקב בתחלה נעשה מהם בחי' מקיף \nועומד בראש יעקב ואח\"כ נכנס תוך ראש יעקב ויש לו ג\"כ [ג'] בחי' צלם כמו ז\"א ממש גם \nעד\"ז בצאת המוחין לרחל אחורי ז\"א ויש לה בחי' צלם בבחי' מקיפים על ראשה ואח\"כ \nנכנסים בפנימים דוגמת ז\"א ממש. וענין צלם יעקב מתבאר (ודרחל של הבירורין) שהם טיפין \n"},{"index":12,"he":"דיסוד ויעקב. (גם דע) בהיות ז\"א בן ו\"ק נקרא איש וגם הצלם שלו נקרא צלם איש בסוד אך \nבצלם יתהלך איש ואחר שבאו לו מוחין דגדלות נקרא ז\"א אדם שלם בי\"ס ואז הצלם שלו נקרא \nצלם אדם כמ\"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותינו וכן ויברא אלהים את האדם בצלמו וכן כי בצלם \nאלהים עשה את האדם וזה הצלם הולך תמיד עם האדם: \n \n"},{"index":13,"he":"שער כו פרק א מ\"ב\nשער היו\"ד שער הצלם ויתחלק לד' פרקים: \nענין הצלם באמיתות נלע\"ד הנה באדם העליון יש בו ה' בחי' צורות זו בתוך זו הם נרנח\"י \nויש להם בחי' חומר המלבישם ונקרא גוף וכלים וגם גוף זה נחלק לכמה חלקים. מוח עצמות \nוגידין בשר ועור. ואמנם א\"א לצורה להתלבש בתוך חומר אם לא ע\"י אמצעי נמצא כי יש ה' \nמיני לבושים אל ה' מיני צורות והוא צלם של נפש וצלם של רוח כו' והה' לבושים של ה' \nמיני צורות הנ\"ל נקרא צלמים ואמנם סודם הן מן רפ\"ח ניצוצין שנשארו בתוך הכלים \nשנשתברו הנקרא הבל דגרמי ויש ניצוצין דב\"ן והם צלם דנפש ויש ניצוצין דמ\"ה והם צלם \nדרוח שהוא מ\"ה כו' וא\"א להתלבש שום צורה מאלו הה' צורות בתוך הגוף עד התלבשותם תוך \nהצלם הפרטי שלו וכללות הה' צלמים נקרא צלם אדם ואינו אדם עצמו וה' צורות נקרא נשמת \nאדם עצמו וכללות הכלים עצמות וגידין כו' נקרא גוף האדם אמנם כ\"ז באצילות וכן בבי\"ע. \nאך החילוק כמ\"ש במ\"א כי באצילות כל האורות וכל הצלמים וכל הכלים נקרא אלהות גמור \n"},{"index":14,"he":"אחד יחיד ומיוחד כנזכר בהקדמת תקונים איהו וחייו וגרמוי חד בהון שהם ג' בחי' הנ\"ל \nאך בבי\"ע אינו כן כי אם עד בחי' הנשמה אלהות ומן הרוח ואילך משם יפרד ונקרא נבר\"א \nנוצ\"ר נעש\"ה וכל זה בצורות אך הצלמים וכלים כולם נבראים ונוצרים ונעשים. והנה עד\"ז \nהוא באדם תחתון הכולל כל עולמות אבי\"ע ויש לו ה' צורות וה' צלמים וה' כלים דאצילות \nוכנגדן בבריאה וכנגדן ביצירה וכנגדן בעשיה. ונתחיל מן העשיה ונאמר כי הנה יש לו ה' \nצורות מעשיה וכולם נקרא נפש אלא שיחידה חיה נשמה הם נאצלים מאצילות ואלהות י\"ס \nשבעשיה ורוח נפש הם נעשין מהעשייה עצמה ויש בהם ה' צלמים כולם מעשיה עצמה וכנגדן \nכלים מהעשייה עצמה והנה הכלי שלו טרם שחטא אדה\"ר היה מהקדושה ממבחר עשיה שהוא מעפר \nג\"ע הארץ ואחר שחטא היה מעפר עה\"ז. והנה כל המצות הם לתקן בחי' הכלים והצלמים הנקרא \nהבל דגרמי כנ\"ל שהם הניצוצין שירדו עם הכלים שנשברו ולכן ב\"פ צלם הם ש\"ך דינין ש\"ך \n"},{"index":15,"he":"ניצוצין כנודע ולא נתנו המצות אלא לצרף ולברר וללבן הצלמים וגם הכלים ולהסיר מהם \nהקלי' לכן הצלם הוא תרי\"ג איברים וכולם מבחי' מלאכים נבראים או נוצרים או נעשים כי \nאינם מבחי' אלהות ואצילות שבכל העולמות כולם ואלו הם תרי\"ג מלאכים דסלקין לנשמתין \nואלו הם כללות צלם א' יצה\"ט שבאדם וכנגדן תרי\"ג רעים כללות צלם א' ונקרא יצה\"ר \nותחלה נתקן הצלם בעה\"ז וכפי תיקון הצלם כך נכנסו בו בחי' צורות כנ\"ל ואחר שנתקן \nהצלם ודאי שממילא נתקנו הכלים ג\"כ ואז אחר מות האדם שהוא הכלים האלו מתלבש הצלם \nההוא בכלים ההם האחרים הראויין לו האמיתים הנקרא לבושי האדם שבג\"ע הארץ ושבג\"ע \nהעליון ושבכל עולם ועולם. ואמנם כבר ידעת מהתחלקות הנשמה לכמה ניצוצין ובכל גלגול \nוגלגול באים מקצת מהם וכפי מספר הניצוצין של צלם ההוא הבא להשתלם עתה בגלגול זה כך \nהוא מספר ניצוצין שיש בצורה ההוא לכן הצלם הזה נקרא מדת ימי האדם הנזכר בזוהר ויחי \n"},{"index":16,"he":"דר\"צ כי כמספר ניצוצותיו כך מספר ימי חייו והימים שעשה בהם מצות נתקן ניצוץ א' של \nהצלם ההוא והיום שאין נעשה בהם מצות נשאר פגום ניצוץ ההוא של הצלם ההוא שהוא כנגד \nהיום ההוא וכעד\"ז נתקנין הכלים שהם הלבושים שיש בג\"ע הארץ כל ניצוץ וניצוץ בכל יום \nויום. ואמנם א\"א שיתלבש הצלם הזה בכלי מלבוש ההוא עד גמר תיקונם ואז נפטר מעה\"ז \nוהולך לג\"ע הארץ ומתלבש באותו הגוף העיקרי. כלל העולה כי הצורה הוא העיקר הנקרא אדם \nוהיא יחידה חיה נר\"ן והצלם גם הוא נחלק לה' בחי' כנגדן והוא לבוש הצורה ולעולם \nהצורה הזו אינה יכולה לעמוד בלתי צלם זה והצלם הזה הוא יצה\"ט ויצה\"ר והם המלאכים \nשבאדם עצמו ואינו האדם עצמו והוא הבל דגרמי המתלבש תוך הכלי שהוא הגוף ולכן נקרא \nצלם כי הוא דבר ממוצע בין הצורה והחומר ודומה לשניהן והוא צלם ודיוקן לשניהן. ואמנם \nידעת ג\"כ כי כל המצות אינם אלא לצרף ולברר הצלם והחומר אך הצורה א\"צ תיקון כלל ולא \n"},{"index":17,"he":"הוצרכה להתלבש בצלם וחומר רק להמשיך בהם אור לתקנם והבן זה מאד. כי זה טעם ירידת \nהנשמה בעה\"ז לתקן ולברר דוגמת גלות השכינה לברר ניצוצין שנפלו כנודע. ודע כי יש \nמלאכים גדולים מהנשמה ומלאכים קטנים מהנשמה ולכן אותן המלאכים אינם בחי' גוף כמו \nהאדם כי אינם מתלבשים בגוף והבן זה מאד. אמנם בחי' המלאכים המלוין לאותו אדם הם \nפחותין ממנו כי האדם עצמו הוא צורה והמלאכים המלוין לו הם תרי\"ג איברי הצלם עבדים \nומרכבה שלו נמצא שיש מלאכים מרכבה לאדם ואלו המלאכים הם גרועים מהאדם אך המלאכים \nשהם מרכבה לקודשא בריך הוא הם גבוהים מאדם ובזה תבין שיש מלאכים גדולים מהנשמות \nכנ\"ל: \nצמח לא ידעתי איזה שם נשאר ליחידה: \n \n"}]}
