{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-8","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":8,"title":"הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות (המשך)","hebrewTitle":"הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות (המשך)","segments":[{"index":1,"he":"הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות (המשך)\nעוד הקדמה למהרח\"ו: \nהקדמה שקבלתי אני הצעיר חיים ויטאל ממורי ורבי בוצינא קדישא הרב האלהי החסיד העניו \nכמהר\"ר יצחק לוריא אשכנזי שלמד עם אליהו ז\"ל. גם חברו אליהם קצת כונות התפילות \nוכוונות היחודים וכוונות ע\"ד אמת אשר קראתיו פרי עץ חיים ליחד מאורות עליונים כאשר \nיבוא לפנים בע\"ה וקצת ביאורי מאמרי הזוהר וביאור פסוקים ע\"ד האמת ועפ\"י הפשט מדרושי \nנשמות וגלגולים אשר קראנו בשם נוף עץ חיים: \nובענין ספרי הקבלה האמיתים הנמצאים אמר לנו מורי זלה\"ה כי שלשלת קבלת הראב\"ד ובנו \nהר\"י סגי נהור ותלמידיו עד הרמב\"ן ז\"ל תלמידו תלמידו כולם קבלה אמיתי' מפי אליהו \nז\"ל שנגלה אליהם. וביאור הרמב\"ן שעשה על התורה הוא עמוק מאוד ואין מי שיוכל להבינו \nשדבריו סתומים עד מאד והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו וביאור ס' יצירה להראב\"ד \nאיננו להראב\"ד ז\"ל הנ\"ל אלא חכם גדול א' והיה גדול בחכמת הקבלה וס' הנקרא ברית \n"},{"index":2,"he":"מנוחה הוא אמיתי וחברו חכם גדול בתורה ובחכמה ונאמן רוח וכיסה את דבריו בעומק ונעשה \nעפ\"י נשמת צדיק א' קדמון שנגלה אליו אליהו ז\"ל ולמדו. ושאר ספרי הקבלה שלאחר הרמב\"ן \nז\"ל אל תשלח ידך אליהם כי הם בנוים בשכל אנושי ולא מקובלים לא מפני אחרונים ולא מפי \nראשונים [בע\"ח כת\"י של החסיד בעל יוש\"ה איתא בזה\"ל לא מפי ראשונים ולא מפי \nעליונים]: \nאלו הן הדברים ששמעתי ממורי הק' כמהר\"י לוריא וכל דרוש ודרוש יש בו הקדמות וכללים \nשונים זה מזה מפרטי י\"ס דאבי\"ע ועלה בדעתי שלא לפרוד ולחלק הדרושי' ולסדר הקדמות \nוכללות אשר בכל דרוש ודרוש מהם כל הקדמה והקדמה בפ\"ע ע\"ס י\"ס דאבי\"ע כי בזה יהיה \nנקל בעיני המעיין בהם למצוא דברי חפץ תאות מבוקשו. אכן זחלתי ואירא לפי שיש בדרושים \nהללו דברים רבים אשר הרואה יחשוב שהם דברים המנגדים זה את זה. ולאפס הפנאי לא היה \nלי זמן אחרי שומעם לשאול את פי מורי זלה\"ה. ינחני במעגלי צדק הדרושים האלו ולסלק \n"},{"index":3,"he":"ולהרים מכשול אשר בהם למאן דעאל ולא נפק. ואם ירצה האדם להעמיק את עמק מחשבתו בהם \nולהעמיד על נכון מי הוא אשר ערב לבו להוסיף ולגרוע כמלא אות אחת קטנה כאשר לא שמע \nולא קבל מרבו כי עונו גדול מנשוא כנז' בהקדמת הזוהר ובפ' יתרו בפ' לא תעשה לך פסל \nובמקום זולתם אשר הרואה דברי זוהר ההמה תסמר שערות בשרו כנ\"ז במדרש ע\"פ תאלמנה שפתי \nשקר וכו' יתפרכון ישתתקון כו'. ע\"כ עלתה הסכמתי שלא להוסיף ושלא לגרוע כמלא נימא \nאפי' בענין הסדר בעצמו כאשר שמעתי מפי מורי זלה\"ה ואח\"כ אחבר מראה מקום כל א' הקדמה \nבפ\"ע בחיבור זה. וזה החלי בעזרת צורי וגואלי ע\"כ מכת\"י הרח\"ו זלה\"ה: \nזאת לוקחת ומועתקת מס' פע\"ח שבדמשק מכת\"י הרח\"ו ז\"ל בעצמו וז\"ל: \nאמר הצעיר והזעיר הרח\"ו בראותי תשוקת החרדים אל דבר ה' ראיתי לחבר הס' הזה ולהאיר \nעיניה' בקצת הקדמות שקבלתי ממורי זלה\"ה כאשר אבאר ומהם תוכל לאחוז ולקחת מעץ חיים \nכאשר תראה בעז\"ה דברי בנוים על הקדמו' נעלמות שנתגלו למורי זלה\"ה ברוה\"ק עפ\"י אליהו \n"},{"index":4,"he":"ז\"ל. והיום אביע חידות ונסים ונפלאות תמים דעים כי כמו שבכל דור ודור אלהי הראשונים \nואחרונים הפליא חסדו עמנו כן היום הזה חשף את זרוע קדשו ושלח לנו עיר וקדיש מן \nהשמים נחית הרב החסיד המקובל האלהי [כרשב\"י] בדורו כמהר\"י לוריא זלה\"ה וממצר מצרים \nקראנו י\"ה ועננו במרחב י\"ה בארץ קדושה ורחבת ידים עיר גדולה לאלהים של חכמים ושל \nסופרים צפ\"ת תובב\"א גליל העליון כי שני שנים קודם פטירת הרב זלה\"ה בא אנוס ממצרים \nעפ\"י הדבור כי כן הוגד לו ברוה\"ק כי הגיע עת פקודת רוחו להשיבה אל מקומה לאלהים אשר \nנתנה לו וגם זה במצרי' נצטוה עפ\"י הדבור והפקיד מזער מקצת חכמתו הגדולה והנפלאה כי \nכן ציווהו במתיבתא דרקיע לחיות שארית בארץ והדברים עתיקים כבשים ללבושך ואז בעלותו \nמארץ מצרים סמך ידיו עלי והאיר עיני בקצת הקדמות אמיתיות שורשיות שמסרו לו ממתיבתא \nדרקיע וקוב\"ה להחיות שארית בארץ ומפי אליהו ז\"ל שנתגלה אליו תמיד ורשותא יהבי ליה \n"},{"index":5,"he":"לגלות תמיד רזין סתימין על התיקונים והזוהר שלא נתגלו מימות רשב\"י ואילך ולולא כי \nיגורתי מפני אף וחמה קנאה המתגבר עלי ימצאו באנשי דורנו חכמים בדעתם ויקשו ערפם \nלבלתי האמן כי יש אלהים בארץ ויראתי פן מקנאתם בשומעם גדולתו ונפלאותיו ח\"ו יטילו \nפגם בקדשים ויאמרו מאן גבר בגוברין הלא גם בנו דבר ה' ולולא זאת הייתי מספר מקצת \nדרכיו ונפלאותיו אשר עיני ראו ולא זר דברים מבוהלים לא נראו בכל הארץ מימות תנאים \nכרשב\"י וחביריו ומרשב\"י עד הראב\"ד ז\"ל היתה החכמה הזאת הולכת מפה אל פה ואליהו ז\"ל \nנגלה אליהן לקצת מהחכמים עד הרמב\"ן והרמב\"ן ז\"ל עד מורי זלה\"ה לא היה מי שישיג חכמה \nזו על אמתתה כמוהו כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות ע\"כ דבר ודבר כמה פנים \nבפרד\"ס ומעשה בראשית ומעשה מרכבה בשיחות עופו' ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים בסוד \nכי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב \n"},{"index":6,"he":"ורוח רע והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפ' דברים ובעופו' אלמים ומביא נשמת \nאדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו ואח\"כ מסירהו [נ\"א מחזרים להם] והיה רואה \nנשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי הקברות ובעלותן בכל ע\"ש לג\"ע והיה מדבר עם נשמת הצדיקי' \nשהם בעה\"ב והיו מגלין לו רזי תורה וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי הידים ופתרון \nחלומות על אמיתתם ובגלגולים ישנים וגם חדשים והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם \nומה פסוק קרא בעליית נשמתו לג\"ע בלילה והיה מלמד פי' שורש נשמתו והיה קוראו במצחו \nזכיות ועבירות שחישב והיה נותן לכל א' ואחד תיקון [עונם ולחברים נתן להם יחודים לכל \nאחד] כפי הבחי' המיוחדת או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה\"ר והיה יודע כמה טעיות \nנפלו בספרים והיה יודע להכות בסנורים והיה יודע כל מה ששנו החברים והיה מלא חסידות \nודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מדות טובות ומע\"ט היה בו וכל זה \n"},{"index":7,"he":"היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו ועיני ראו \nולא זר וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם \nחדשים בחכמה זו ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה וזהו הביאו לידי רוה\"ק \nוהיה אליהו ז\"ל נגלה לו תמיד וזה ידעתי מפיו באמונה ואף אם אין גילוי בדורינו זה \nלנביא וחוזה אפ\"ה לא נמנע רוה\"ק מלהיות מרחפת על פניו המאירות הראוין לו כמ\"ש מענין \nהראב\"ד ז\"ל והנה הדברים עצומים והם יתנו עידיהן אשר יצדקו ויעידון ויגידון בחיבור \nזה כל רואיהם יכירום כי דברים כזה אי אפשר לשום אדם נברא להשיג בשום שכל ומדע לולי \nעפ\"י הופעת רוה\"ק ממרום וע\"י אליהו ז\"ל כנזכר בתיקונים דאת עתיד לאתגלייא בסוף \nיומייא וכו'. ואלו באתי לכתוב כל אשר קבלתי ממורי זלה\"ה לא יספיקו כל עורות אילי \nנביות כמפורס' לקצת ולשומעי' לקולי בחברתי. אמנם רצוני להעלות על הספר קצת מהקדמות \n"},{"index":8,"he":"הכרחי מאוד מה שהורשיתי לכתוב ואף גם בקיצור נמרץ כמציץ מן החרכים וקראתיו שם הספר \nעץ חיים על שמי וע\"ש החכמה אשר טועמיה חיים זכו ואכל ממנו וחי לעולם שכולו ארוך \nעכ\"ל: \nעוד הקדמה למוהרח\"ו זלה\"ה אני הכותב משביע בשמו הגדול ית' לכל מי שיפלו הקונרטסים \nאלו לידו שיקרא הקדמה זאת ואם אותה נפשו לבוא בחדרת החכמה זאת יקבל עליו לגמור \nולקיים כל מה שאכתוב ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבוא אליו היזק בגופו ונפשו ובכל \nאשר לו ולא לאחרים תחת רודפו טוב והבא לטהר ולקרב ראשית הכל יראת ה' להשיג יראת \nהעונש כי יראת הרוממו' שהוא יראה הפנימית לא ישיגוהו רק מתוך גדלות החכמה ועיקר \nמגמתו בידיעה הזה יהי' לבער קוצים מן הכרם כי לכן נקראים העוסקים בחכמה הזאת מחצדי \nחקלא ובודאי שיתעוררו הקליפות נגדו לפתותו ולהחטיאו לכן יזהר שלא לבוא לידי חטא \nאפי' שוגג שלא יהיה להם שייכות בו לכן צריך ליזהר מהקלות כי הקב\"ה מדרדק עם הצדיקים \n"},{"index":9,"he":"כחוט השערה לכן צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימות השבוע וצריך הזהרת סור מרע ועשה \nטוב ובקש שלום בקש שלום צריך להיות רודף שלום ולא להקפיד בביתו על דבר קטן וגדול \nוכ\"ש שלא יכעוס ח\"ו: \nוצריך להתרחק בתכלית הריחוק סור מרע: \nא ליזהר בכל דקדוקי מצות ואפי' בדברי חכמים שהם בכלל לא תסור: \nב לתקן המעוות קודם שיבא לעוה\"ב: \nג יזהר מהכעס אפי' בשעה שמוכיח את בניו לא יכעוס כלל ועיקר: \nד גם צריך ליזהר מהגאוה ובפרט בענין הלכה כי גדול כחה והגאוה בזה עון פלילי: \nה בכל צער שיבא לו יפשפש במעשיו וישוב אל ה': \nו גם יטבול בעת הצורך לו: \nז גם יקדש א\"ע בתשמיש המטה שלא יהנה: \nח שלא יעבור כל לילה ויחשוב בכל לילה מה שעשה ביום ויתודה: \nט גם ימעט בעסקיו ואם אין לו פרנסה כי אם ע\"י משא ומתן יכין יום ג' ויום ד' מחצי \nהיום ואילך ובכונה שהוא לעבודת קונו: \nי כל דבור שאינו של מצוה והכרחי יהיה זהיר ממנו ואפי' דבר מצוה ימנע בשעת התפלה: \n"},{"index":10,"he":"ועשה טוב: \nא לקום בחצי הלילה ולעשות הסדר בשק ואפר ובכי גדול ובכונה כל אשר יוציא בשפתיו. \nואח\"כ יעסוק בתורה כל זמן שיוכל להיות בלי שינה ובלבד שחצי שעה קודם עלות השחר \nיתעורר לעסוק בתורה: \nב ילך לבה\"כ קודם עלות השחר קודם חיוב טלית ותפילין להזהר שיהיה מי' ראשונים: \nג קודם שיכנס ישים אל לבו מ\"ע ואהבת לרעך כמוך ואח\"כ יכנס: \nד להשלים רמז צדיק בכל יום שהוא צ' אמנים ד' קדושות י' קדשים ק' ברכות: \nה שלא להסיח דעתו מהתפילין בעת החפילה זולת בעת העמידה ועסק התורה: \nו צריך שיהי' עוסק בתורה מעוטף בטלית ותפילין: \nז לכוין בתפלה הכונות כמ\"ש בע\"ה: \nח שישים תמיד נגד עניו שם בן ד' אותיות הוי\"ה ויזדעזע ממנו כמ\"ש שויתי ה' לנגדי \nתמיד: \nט שיכוין בכל הברכות בפרט בברכת הנהנין: \nי צריך שיהיה עמל בתורה פרד\"ס שנאמר או יחזיק במעוזי ואל יחשוב שיגלו לו רזי התורה \nבהיותו ריק כדכתיב יהב חכמתא לחכימין וצריך ליזהר שלא יוציא בשפתיו בחכמה זו מה שלא \n"},{"index":11,"he":"שמע מאדם שראוי לסמוך עליו וכאזהרת רשב\"י וחבריו השגת החכמה תנאי הראשון צריך למעט \nדבורו ולשתוך כל מה שיוכל כדי שלא להוציא שיחה בטילה כמאמר רז\"ל סייג לחכמה שתיקה \nגם תנאי אחר ע\"כ ד\"ת שלא תבינהו תבכה עליו כל מה שתוכל. גם עלית הנשמה בלילה לעולם \nהעליון שלא תשוט בהבלי העולם תלוי שתישן בבכיה ומרת עצבות מגונה עד מאוד ובפרט \nלהשיג חכמה והשגה אין לך דבר מונע השגה יותר מזה. גם בענין השגת האדם אין לך דבר \nשמועיל כמו הטהרה והטבילה שיהיה האדם טהור בכל עת ומורי זלה\"ה עם היות שהיה לו חולי \nהשבר שהקור מזיק לו עכ\"ז לא היה מונע מלטבול בכל עת: \nהעתק ממהרח\"ו זלה\"ה לבל יפול לב האדם בהתעסקו בחכמה זאת כמ\"ש כל מאן דעייל ולא נפיק \nטב ליה דלא אברי פשטי הדברים שהנכנס בחכמה זאת צריך שידע לכנוס ולצאת. אמנם מי \nשרוצה לכנוס ולא ידע לצאת וכמעשה דד' שנכנסו לפרדס שר\"ע א' מהם שידע ליכנס וידע \nלצאת כי הכיר והשיג הדבר על בוריו אמנם אחרים נכנסו ולא השיגו ולא ידעו לצאת מתוך \n"},{"index":12,"he":"החקירה הזאת בשלום ולזה כפר אלישע אחר והנה בסבא פ' משפטים אמר בר יוחאי לעייל \nוליפוק וכו' לכן אסור לעסוק בחכמה הזאת אם לא שכבר נכנס בחקירות ויצא בשלום ולא \nנשאר בתוכו מבוכות וספקות ונלע\"ד שאין הכונה כפשוטו שא\"כ לא ימצא בדור הזה כמו \nרשב\"י שיבאר לו ספיקותיו. לכן לעד\"נ שגם אם האדם מובטח שאעפ\"י שיראה לו כמה ספיקות \nודברים תמוהים יאמר בלבו רק מחסרון שכלי אני לא משיג ולא שח\"ו בדבר עצמו יש פקפוק \nלזה האיש מצוה ללמוד עמו שמתוך כך מתוך שלא לשמה בא לשמה ואין אסור אלא למי שאין לו \nכח לעמוד בהיכל המלך ויבא לידי כפירה ח\"ו וזה בחשבו כי הוא חכם גדול ואין העדר מצדו \nעכ\"ל: \nהקדמה קטנה מצאתי בע\"ח של ר' נחמיא השייך להקדמה וז\"ל הס' הזה הוא מכת\"י מהרח\"ו ז\"ל \nדהיינו מכמה אופנים ותחלה נמצא ס' א' שלם התחי' בזה\"ל ליקוטי הקדמות והס' שמנוהו \nבאמצע הס' ונק' מהדורא תניינא ושמנוהו בפנים אח\"כ נמצא דפים קטנים קרועי' מתולעים \n"},{"index":13,"he":"וטרח טרחא גדולה מאד החכם מוהר\"ר יעקב צמח נר\"ו מירושלים תוב\"ב עד שסדרם על נכון \nכאשר תחזנה עיניכם ונק' מהדור' בתרא ושמנהו סביב הס' הראשון אח\"כ נמצא אצלינו מכת\"י \nהחכם הגדול מוהרח\"ו ז\"ל במהדורי קמא דרושים שלא הזכירם הרב ז\"ל בחיבור זה ושמנוהו \nג\"כ איש על מקומו ונק' מהדורא קמא ולמען ידע כל המעיין שורש כל דבר מהיכן בא כתבנו \nזה אע\"פ שנלע\"ד שיפה דרכו זה מהדורא קמא איש על דגלו עכ\"ז כתבנו שרשים אלו שאם ירצה \nהמעיין לשנות יוכל לשנות אבל בב' המדורו' ב' וג' אין כח בידינו לשנות כי כן נמצא \nמכת\"י הרב זלה\"ה: \nלשון החכם הגאון מהר\"ר יעקב צמח נר\"ו בהקדמה ספרו רנו ליעקב וז\"ל: \nעוד נ\"ל כי גלוי חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה לו מגן עתה לאחוז בלבב \nשלם באבינו שבשמים כי באותן הדורות הרוב היו אנשי מעשה וחסידים והמעשים טובים היו \nמצילין אותן מפני המקטרגים ועתה רחוקים משורש העליון כמו השמרים בתוך החביות מי יגן \n"},{"index":14,"he":"עלינו אם לא קריאתינו בחכמה זאת הנפלאה והעמוקה ובפרט ע\"ד שכתב הרב ז\"ל שהנסתרות \nנעשו עתה כמו נגלות כי בדור הזה מושל הזנות ומלשינות ולה\"ר ושנאה שבלב ונתפשטו \nהקליפות באופן שמתבייש האדם לנהוג דברי חסידות וה' יגן עלינו וימחול לעונינו אכי\"ר \nעכ\"ל. עוד העתק מל' מהרי\"ץ בהקדמת ספרו וז\"ל דברים הבאים בתוך הקדמות מפי דרושים \nאלו ודברים אלו אמת ויציב עכ\"ל: \nלהרח\"ו דע כי קצת מחברינו כתבו להם ספרים מה ששמעו ממורי זלה\"ה וזולתו על שמו וכולם \nכתבו הדברים בתוספת וגרעון כפי בחינת הכותבים וידיעתן ובהבנתן הניחו מקום למה \nקושיות לכן אין לסמוך על אותן הספרים וצריך להרחיק מהם. ודע כי כל מה שכתבתי כאן \nהכל שמעתי ממורי זלה\"ה לכן כתבתי הכל בחיבור אחד לבד ומה ששמעתי מהחברים משם מורי \nזלה\"ה מה שדרש וגילה להם קודם שלמדתי עמו הכל כתבתי ג\"כ לבדו וע\"ש אמרו מפי מורי \nזלה\"ה: \nהשמטות להגהות וביאורים מה\"ר שב\"ח: \n"},{"index":15,"he":"בדרושי נקודות פ\"ד בדף ל\"ח ע\"ב בהגהות וביאורים סוף אות ו' בענין יציאת המלכים \nבעולם התוהו אם שיצא החסד קודם כמ\"ש בע\"ח או הגבורה קודם כמ\"ש בספר הליקוטים. הנה \nהאמת הוא כי אלו ואלו דברי א\"ח והוא ע\"פ מה שהכריע הרח\"ו זללה\"ה בשער הקדמות דף י\"ט \nע\"ד והובא דבריו בע\"ח שער התיקון פ\"ד כי היה ב' מיני מלאכים א' מה שיצאו מהעינים \nוהם העגולים וא' מה שיצאו מהטבור והיסוד וצפ\"ר והם היושר. וידוע הוא כי היושר \nוהעגולים הם בחי' חו\"ג. והנה בהמלכים דיושר יצא מלך החסד מקודם כמ\"ש בהע\"ח. \nובהמלכים דהעינים שהם העגולים והם בחי' הגבורות יצא מלך הגבורות מקודם וכמ\"ש בספר \nהליקוטים והגר\"א בס\"ד כי בהגבורות יצא הגבורה מקודם. ויש בזה עוד דברים עתיקים הרבה \nאלא שאין כאן המקום לזה: \nבדף מ\"ו ע\"ג שורה ה' בהגהת מהר\"צ ולא ירדו הכלים לבריאה כו' הנוסחא הזאת נדפס מע\"ח \nכת\"י אמנם בכל ספרי הדפוס כתיב ולא אמר ירד הכלי כו' ועיין בספר קול ברמה דפוס \n"},{"index":16,"he":"קארעץ דף ע\"ב ע\"א: \nמ\"ש הרב בשער א\"א פ\"ט בהתיקון י\"א מהי\"ג ת\"ד שהוא תי' ופשע אמר שם הרב ז\"ל י\"א ופשע \nהוא היות אלו השערות קטנות שוין בארכם ולא נפקי דא מן דא עכ\"ל הרי לנו דעת הרב \nזלה\"ה שהתיקון י\"א אינן שערות מיוחדים בפנ\"ע אלא רק אותן השערות קטנות עצמן שבתיקון \nי' מה שהם שווים בארכם בהשוואה א'. הנה אותה ההשאווה הלא נחשב לתיקון בפנ\"ע והוא \nתיקון י\"א וכן אמר ג\"כ בפע\"ח שער הסליחות פ\"ד וכן הוא יותר מפורש בשעה\"כ דרושי \nויעבור דרוש ג' עיי\"ש והנה הגם שכן משמע לכאורה באד\"ר דף קל\"א ע\"א ודף קל\"ד ע\"א. \nאמנם פליאה נשגבה מאד מאד כי בספרא דצניעותא פ\"ב מפורש בביאור גמור שהם שני מיני \nשערות ממש כי תיקון י' הם זעירין. אבל תיקון י\"א הם רברבין יעו\"ש ותמצא. ועיין שם \nבביאור הגר\"א סוף תיקון י\"א שאמר שם כי תיקון י' הם זעירין ומתערבין ותיקון י\"א הוא \nרברבין ובשיעורא שלים עכ\"ל והוא פליאה נשגבה להבין דעת האר\"י זלה\"ה ומצוה גדולה \n"},{"index":17,"he":"לישב. אח\"כ האיר השי\"ת את עיני וראיתי כי האר\"י זלה\"ה היו לו קצת נוסחא אחרת בס\"ד \nוכן היה בנוסחא שלו עשיראה חפיין זעירין על גרונא דיקירא רברבא חד סרי מתשערין \nבשיעורא שלים עיין בעמק המלך בשער דיקנא קדישא (בדף ס\"ו ע\"א וע\"ב) פי\"א ופי\"ט ותמצא \nשם שגם נוסחא שלו היה כמו כן וא\"כ ברור הדבר שכן היה ג\"כ בנוסחת האר\"י זלה\"ה ברוך \nד' שהאיר את עיני: \nבשער הולדת או\"א פ\"ד דף פ' ע\"ג שורה כ\"ד כי בתחלה המעוררת כו' בס' קול ברמה הנוסח \nכי מתחלה מתעורר שם וז\"ס כו': \nשם פ\"ה סמוך לסופו חצי היסוד דרישא עילאה שנשאר כו' צ\"ל דרדל\"א שנשאר כו': \nבשער מ\"ן ומ\"ד דרוש ח' (בדף ע\"ג ע\"א) בהשמ\"ש אות א' צ\"ע מהיכן נמשך כו' בספר שעת \nרצון (מהחבר יפה שעה) כת\"י בדף צ\"ו ע\"א ע\"ז תירוץ נכון וז\"ל שם סוד הדברים הוא במה \nשידוע שבצאת הנשמות מלמעלה לבוא בעוה\"ז בתחלה יוצאים בסוד זו\"ן הזכר מן חסדים \nוהנוקבא מן הגבורות. והם מתייחדים בבריאה כנודע ואז הזכר משפיע בנוקבא סוד ההוא \n"}]}
