{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-80","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":80,"title":"שער כט פרק ז מ\"ב","hebrewTitle":"שער כט פרק ז מ\"ב","segments":[{"index":1,"he":"שער כט פרק ז מ\"ב\nונבאר עתה כמה בחי' יש במוחין אלו ונאמר כי הנה הם ו' בחי' ואלו הם. א' בהיותם \nבמקומם עדיין תוך או\"א. ב' כי ע\"י הארת מזלא דדיקנא דא\"א כנ\"ל באו א' נתוסף הארה \nבהם ומתנוצץ אורם עד מבחוץ בסוד אור מקיף כנגד מקומם ששבפנים. ג' כי אח\"כ נמשך האור \nשלהם עד למטה בנ\"י דאמא ומתלבשין בתוכם כנודע. ד' כי גם מתנוצץ אורם מבחוץ של נה\"י \nדאמא בסוד אור מקיף ודע כי אור מקיף זה הוא עיקר מציאת אור המקיף עצמו דז\"א ומאיר \nבו משם מלמעלה בהיותו שם מבחוץ לנה\"י דאמא מקיף לז\"א. ה' הוא אח\"כ כאשר מתפשטין \nיותר ונכנסין הנה\"י דאמא עם המוחין שבתוכם בתוך ז\"א עצמו בג' חללי דגולגלתא. ו' כי \nגם שם מתנוצץ אור המוחין מבחוץ במצח דז\"א בסוד תפילין כמ\"ש למטה בע\"ה. הנה נתבאר ו' \nבחי' ג' פנימים ג' מקיפים אמנם אין אנו קורין פנימים אלא אל הבחי' הה' כשנכנסין \nהמוחין עצמם תוך ז\"א עצמו וכל השאר נקרא מקיף כיון שאינו בתוכו ממש. ודע כי כל אלו \n"},{"index":2,"he":"מקיפין אין בנו כח להשיג זולת הששית שהוא בחי' תפילין לכן אנו מניחין תפילין והבן \nזה. [הגהה - צמח דהיינו שאין אנו עושין רמז לשאר כמו שאנו עושין מעשה להניח תפילין \nהרומז לבחי' ו']. וגם דע כי כל אלו הבחי' אין הכוונה שהמוחין האלו נעקרין ממקומן \nויורדין מדרגה אחר מדרגה אמנם במה שהודעתיך פעמים רבות כי כל דבר שבקדושה שרשו קיים \nבכ\"מ שיהיה והארתו נמשכת למטה וכן הענין כאן כי שרשם לעולם קיים ומכח ריבוי הארה \nשנתוסף בהם הם מתפשטים ומאירים למטה מהם כל בחי' אלו ושרשם קיים למעלה. אמנם בב' \nעטרין הנ\"ל שהם ב' כתפין הנ\"ל הם עצמן אחר שנתלבשו באו\"א יוצאים ויורדין בדעת ז\"א \nולא הארה בלבד אמנם עצמותן ממש כנ\"ל אך מ\"ש כי שרשם נשאר למעלה והארתן נמשכת למטה \nממדרגתן הם חו\"ב דז\"א כי אלו שרשם נשאר למעלה והארתן לבד נמשכת למטה והבן זה. [הגהה \n- ונל\"ח כי הטעם ששורש או\"א הם חו\"ב ושורש הז\"א הוא הדעת א\"כ או\"א הם השרשים לכל \n"},{"index":3,"he":"חכמות וכל הבינות אך הדעת שהוא שורשו דז\"א עצמו לכן הוא עצמו יורד למטה בז\"א והארתו \nלבד נשאר למעלה להכריע בין או\"א נמצא כי לעולם או\"א נקראו חו\"ב של כללות האצילות \nוז\"א דעת של הכללות]. נמצא כי מחג\"ת דא\"א עצמו כשמתלבשין תוך או\"א כנודע הנה מהם \nנעשו מוחין אל הז\"א בסוד אור מקיף למעלה ומנה\"י דא\"א נעשו בז\"א מוחין פנימים שנכנסו \nתוך ראשו ועיין בזוהר מצורע דכ\"ב. וכבר נת\"ל איך מחצי ת\"ת תחתון דא\"א נעשה גלגלתא \nדז\"א ומנה\"י שלו נעשין לו מוחין פנימים שנתלבשו בתוך נה\"י דאמא וגופא דז\"א נעשה \nמהתפשטות יסוד דא\"א בתוכם והרי נתבאר ענין א\"א שבתוך ז\"א איך נתלבש בו. ונחזור \nלענין בחי' אלו בקיצור כי הנה נתבאר כי ג' מקומות הם. א' בהיותן תוך או\"א באור \nפנימי ומקיף. ב' בנה\"י דאו\"א אחר שנתלבשו שם בפנימי ומקיף. ג' אחר שנתלבשו בז\"א \nבפנימי ומקיף. ונבאר מאמר אחד באד\"ר קל\"ה בענין אוירא דכיא ואשא דכיא ועיין בביאור \n"},{"index":4,"he":"לעיל דע כי בוצינא דקרדינותא הוא גבורה דא\"א ואוירא דכיא הוא חסד דא\"א ואלו ב' \nנתחברו יחד כנזכר באדר\"ז רצ\"ב והענין כי או\"א הם שרשם חו\"ב ובהם נגנזים ח\"ג דא\"א \nהנקרא אוירא דכיא ובוצינא דקרדינותא ונתחברו יחד אלו בוציא דקרדינותא ואוירא דכיא \nבהיותן גנזים תוך או\"א והוציאו גולגלתא דז\"א הנעשה מת\"ת דא\"א כי כמו שהת\"ת מכריע \nבין ח\"ג דא\"א ומבין חיבור שניהן יצא כן גלגלתא דז\"א לא נעשה מהת\"ת זה אלא מהתחברות \nח\"ג שעליו והבן זה. והנה נת\"ל כי תחלה היו בחי' המוחין דז\"א תוך או\"א בסוד פנימי \nומקיף אשר כל זה נקרא מקיף לרישא דז\"א ואחר כך נכנסו בנה\"י דאמא פנימי ומקיף ואח\"כ \nנכנסין תוך ז\"א עצמו ואז נעשין לו גלגלתא ומוחין פנימים ונמצא כי קודם שהתחיל בחי' \nגלגלתא אל זעיר אנפין עצמו הקדים אליה בחי' המוחין המקיפים העליונים. והנה כמו שח\"ג \nדאריך אנפין נקרא אוירא דכיא ובוצינא דקרדינותא כן המוחין דחו\"ב דזעיר אנפין \n"},{"index":5,"he":"היוצאים מהם נקרא כך וכן הדעת דזעיר אנפין שהוא הכרעת חו\"ב נקרא כן כי גם הם מח\"ג \nדאריך אנפין מתרין כתפוי נמשכו אלא שהפרש הוא כי חו\"ב שלו נקרא אוירא דכיא ואשא \nדכיא אך ב' עטרין דחו\"ג החסדים נקרא אוירא סתם וגבורה נקרא אשא סתם והב זה. נמצא כי \nמתחלה יצאו אלו המוחין הנקרא אוירא דכיא וכו' בסוד מקיפין ואחר כך נעשה גולגלתא \nדז\"א. וז\"ס דקל\"ה נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא ואתפשט ונפיק חד גולגלתא תקיפא לד' \nסטרין כי תחלה נפקו ונעשו המוחין הנקרא אוירא דכיא עם ניצוצא דאתכליל ביה כמ\"ש שם \nואחר כך נתגלגלו ונתפשטו שהוא מש\"ל כי שרשם נשאר למעלה ואורם נמשך למטה. ואח\"כ נעשו \nונפיק מכחם חד גולגלתא הנעשה אחר המוחין אלו המקיפין העליונים. וביאר כי קודם שנעשה \nהאי גולגלתא ונכנסו המוחין אח\"כ ג\"כ לז\"א עצמו בגו האי גולגלתא היו ד' מוחין כי \nעטרא דחסד מתפשט בצד ימין ועטרא דגבורה בצד שמאל נתפשט. וז\"ש אתפשט אשר מסטרא חד \n"},{"index":6,"he":"ואוירא מסטרא חד ואח\"כ מתפשטים ב'\nמוחין עליונים שהם חו\"ב וחכמה גם כן נתפשט לצד ימין למעלה מעטרא דחסד ובינה לצד \nשמאל למעלה מעטרא דגבורה. וז\"ש ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטרא ר\"ל כי מוח החכמה \nהנקרא אוירא דכיא עומדת על עטרא דחסד הנקרא אוירא סתם העומד מסטר ימינא ואשא דכיא \nשהוא מוח הבינה קאים עליה על עטרא דגבורה הנקרא אשא סתם והאי לסטר שמאלא. ודע כי כל \nזה נעשה כן קוד בסוד אור מקיף על הז\"א כנ\"ל ולכן היו אז ד' מוחין כנ\"ל ואחר כך \nנתלבשו בנה\"י דאמא ואז נעשו ג' מוחין כי ב' עטרין נכנסו ביסוד דאמא ונעששו דעת אחד. \nוז\"ש באדר\"ז רצ\"ב ואי תימא תלת ד' אינון כמא דאמינא אחסנתא דאו\"א וב' גניזין דילהון \nדמתעטרין כולהון ברישא ואינון תפילין ברישא לבתר מתחברין בסטרוי ונהרין ועאלין בג' \nחללי דגלגלתא כנ\"ל. ר\"ל כי בעודן באור מקיף הם ד' מוחין וכן גם כן הם אח\"כ בבחי' ו' \nהנ\"ל שהוא סוד התפילין כנ\"ל שגם אז הם אור מקיף לכן גם אז הם נעשין ד' מוחין ד' \n"},{"index":7,"he":"פרשיות. אמנם לבתר מתחברין בסטרוי ר\"ל כי כשנכסים תוך נה\"י דאו\"א שהם הקצוות \nהתחתונים הנקרא סטרוי ושם מתחברי הב' עטרין ביסוד שלהם ונעשו דעת א' אח\"כ כשנכנסין \nתוך חלל גלגלתא דז\"א ממה (נ\"א ממש) שחוזר לרדת הארת המוחין ולא עצמותן כנ\"ל. וז\"ס \nונהרין ועאלין בג' חללי דגלגלתא כי גם שם הם ג' מוחין לבד בג' חללין ואינם ד' רק ג' \nלבד ואמנם גם שם בג' חללי דגלגלתא הארת כל ד' מוחין יש בתוכם ולא נאמר כי ג' \nבלחידיהו נכנסים רק שמד' נעשו ג'. וז\"ש באד\"ר קל\"ה ונפיק חד גלגלתא תקיפא לד' סטרין \nכי גם שם יש בחי' ד' סטרין ד' מוחין אלא שהב' עטרין נכנסו בחלל א' הנקרא דעת ואל \nתשכח כל אשר בארנו כי שורש המוחין נשארין למעלה והארתן לבד נמשכת ממדרגה למדרגה \nובכל מדרגה נששאר בה שורש א' ומדרגה שלמטה ממנו הוא הארה לבד מהראשונה וכן בכל \nהמדרגות. ובזה תבין כי שורש המוחין דז\"א הם למעלה באו\"א ומשם מתחיל מציאותם ועיין \n"},{"index":8,"he":"בדרוש הצלם שאמר כי הצ' הוא בחי' הדעת ול\"ם הוא בחי' חו\"ב שבו וע\"ש. אמנם סדר \nכניסתן הוא כי חכמה נתלבש בנצח דאמא ובינה בהוד וב' עיטרין שהם דעת א' ביסוד ואח\"כ \nנכנסו אלו הנה\"י ובתוכם המוחין תוך ז\"א באופן זה הנ\"ל גם כן כי תחלה נכנס מוח דחכמה \nשבתוך הנצח דאמא ברישא דז\"א. ואח\"כ מוח בינה שבתוך ההוד דאמא ברישא דז\"א. ואח\"כ \nנכנס הדעת שהם הב' עטרין שבתוך היסוד דאמא ברישא דז\"א. וז\"ש באדר\"ז דרפ\"ט אגליף האי \nחכמתא ואפיק ואתעביד חד מוחא וכו' וזה נגד חכמה דאבא שנעשה חכמה בז\"א. ואח\"כ אמר \nאתגליף האי חכמתא והוא סוד אחסנתא דאמא שהוא חכמה דאמא ונעשה בינה ברישא דז\"א. \nואח\"כ נכנסו הב' עטרין וז\"ש האי נהירו דאתמשכא מב' אילין ב' משיכין מתגלפין ואתחברו \nבחדא רישא עמיקא דבירא דכתיב בדעתו תהומות נבקעו ועייל ברישא דז\"א ואתעביד חד מוחא \nאחרא צריך שתדע כי נצח דאמא לא נתפשטה בז\"א רק עד הטבור של לבא דז\"א והוא מקום החזה \n"},{"index":9,"he":"והטעם כי מוח חכמה שבנצח הוא לצורך ז\"א עצמו לכן נתפשט עד שיעור הזה שהוא עד החזה \nכי משם ולמטה הוא מציאת נוקבא כנודע לכן בינה דז\"א שהוא בהוד דאמא מתפשטת עד טבורא \nשהוא עד הוד דז\"א אשר שם הוא מוח בינה דנוקבא דז\"א. ונמצא כי הוא בחי' בינה הוד \nוהמוח הוא בינה ונתפשט עד בינה דנוקבא דז\"א כי נתפשטה כדי להשלים מציאת נוקבא כנ\"ל. \nוז\"ש בתקונים והתפשטותא דבינה עד הוד והל\"ל עד נצח הוד אמנם זה מורה התפשטותו היותר \nתחתון הוא הוד כי שם נתפשט יותר משיעור נצח דאמא. נמצא כי זה ג\"כ ענין מ\"ש בזוהר \nאיהו בנצח ואיהי בהוד כי לעולם הזכר מנצח ונוקבא מהוד. ואמנם טעם אל הנ\"ל הוא סוד \nוהקרנים גבוהים ואחת גבוה מהב'. והענין דע כי זה כלל גדול שכל בחי' נו\"ה שבכל \nהפרצופים הנה נצח גבוה מהוד (ואמנם טעם אל הנ\"ל) ופירש גבוה קצרה כי בהיותו קצר \nאינו יורד למטה ונשאר למעלה גבוה וזה בין בא\"א בין באו\"א בין בז\"א כולם הם קצרים \n"},{"index":10,"he":"הנצח שלהם יותר מהוד שלהם ותשלום ענין זה יתבאר לקמן בסוד הרצועות של תפילין אשר \nהוא בחי' ו' הנ\"ל. וכבר נתב\"ל כי נה\"י דאמא עם כללות הג' מוחין שבתוכם נכנסים ברישא \nדז\"א ושם נעשו ג' מוחין שבו גו גולגלתא. ואמנם זה היה בג\"פ ראשונים דנ\"ה כי שאר \nפרקין נכנסים ומתפשטין בכל קומת ז\"א כמבואר במ\"א. וז\"ש באדר\"ז אתגליף האי חכמתא \nוכו' ומתמן אתמשיך ונגיד בכל גופא ומתמן אתמשיך ועייל בגו האי גופא ומליא כל אינון \nאדרין ואכסדראין. גם דרצ\"ב אמר נפקין כל חד בסטרוי ומתפשטין בכל גופא וכן בנשא \nדקל\"ו אילין תלתא מתפשטין בכל גופא: \n \n"},{"index":11,"he":"שער כט פרק ח מ\"ב\nוהנה נת\"ל כי היסוד דאמא נתלבש בדעת דז\"א ועטרה בת\"ת עד החזה לבדה. וטע הדבר כי \nהיסוד של זכר ארוך ומתפשט ושל נקבה קצר. וסוד הענין כי יסוד הזכר להיות רובו מצד \nהחסדים לכן יש בו רבוי אור ונמשך ממנו תוספת אור אל היסוד שבו והוא בולט. אמנם \nהנוקבא באה מצד הגבורות שהם דינין אין בה רבוי אור כדי להוציא בה בחי' יסוד בולט \nממש אמנם הוא אור בלתי מורגש ונקרא אוירא דכיא כמבואר במ\"א כי היסוד דכורא נקרא \nבאד\"ר אשא דכיא וכו' ושל נקבה אוירא דכיא ועי' בביאורי דקל\"א לכ לא נתפשט רק עד \nהחזה דז\"א כי עד שם שיעורו. ואמנם מה שנתפשט אח\"כ הוא בחי' אוירא לבד ולא בחי' \nממשיי. וזהו מ\"ש במ\"א ענין התפשטות הדעת בו\"ק דז\"א ולא בקו האמצעי לבד וע\"ש כי אין \nפה מקומם. והטעם כי להיותו בחי' אוירא ולא משיי הוא מתפשט אל הצדדין במקום שהוא \nרוצה בכל הו\"ק כנודע בסוד התפשטות החסדים כנודע אצלינו על מ\"ש בזוהר שלח לך דעת אתי \n"},{"index":12,"he":"בשית סטרי מה דאשתאר איהו ק\"ל וכו' ונודע מ\"ש במ\"א כי החו\"ג המתפשטים בז\"א באים \nמלובשים תוך לבושי דאמא אפי' אחר צאתם מן היסוד שלה (והוא) בבחי' אוירא הנ\"ל. וז\"ש \nבהאזינו רפ\"ט כי הדעת עייל לגו גופא ומלייא אדרין ואכסדרין. וכן באד\"ר קל\"ו ועייל \nבכל גופא שנאמר ובדעת חדרים ימלאון ונמצא כי בזה נבין בחי' אדרין ואכסדרין ולפ\"ז \nבחי' היסוד דז\"א מהיכן נתהווה דבשלמא שאר בחינותיו יש בהם סוד התפשטות הבינה לתוכם \nומכחם נעשה הגדלות אמנם יסוד שבו מהיכן נעשה כי לא הגיע התפשטות יסוד דאמא עד מקומו \nכנ\"ל כי אמא עד הוד אתפשטת ולא עד יסוד. אמנם הענין כמ\"ש לעיל כי או\"א נתהווה בהם \nבחי' נה\"י שבהם ע\"י כפיפת ראש דא\"א כן ע\"י הכפיפה ההיא נתהווה היסוד בז\"א אלא שיש \nהפרש כי שם שהיו חסרים ג' בחי' הוצרך לכפוף מזל הח' עד מזל הי\"ג וד' תיקונים שיש \nבין ב' מזלות אלו אך פה שא\"צ להמציא רק בחי' היסוד לבד לא הוצרך לכפוף רק מזל הי\"ג \n"},{"index":13,"he":"לבדו שגם הוא יסוד דדיקנא כמבואר במקומו והנה הוא נחית בשקולא עד טבורא דלבא כנזכר \nבאדרא ע\"ש והוא עד רישא דז\"א ממש כנ\"ל ואז בהגיעו עד שם וזהו מחמת כפיפת ראש א\"א אז \nמתרבה השפע הרב במוחין דז\"א מאור המזל ההוא עצמו ולא באמצעית או\"א כשאר המוחין כנ\"ל \nרק ע\"י המזל עצמו נמשך אור גדול בראשו ומכח אור זה נתוסף בז\"א ונתהווה בחי' יסוד \nשבו בולט ולא שוקע כמו של נקבה כנ\"ל וכמבואר אצלינו בענין קונה הכל וע\"ש. והנה \nכפיפת ראש דא\"א ע\"י מזלא נרמז בפרשה נשא דקל\"ב ונחית בדיקנא כו' אמנם כאשר כופף \nראשו ומאיר במוחין הוא מאיר במוח הראשושן שהוא בחי' חכמה דז\"א. וכבר נת\"ל על רישא \nדמלכא בחו\"ג אתתקן כו' כי הכלי של החכמה נעשה מחלק עליון של זה החסד דו\"ק דז\"א \nשהגדיל והנה זה חסד נקרא אברהם וממנו נמשך האור הזה מן הכלי זה אל כל הספירות עד \nבואו אל היסוד הנקרא כל ומזל הי\"ג נקרא ונקה כנודע והם אותיות קונה וזהו קונה הכל \n"},{"index":14,"he":"כנ\"ל. וזהו ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ כי אברהם מתקן שמים וארץ ע\"י שקנה \nמחדש בחי' היסוד המזווג שניהן כמ\"ש כי כל בשמים ובארץ והוא הקונה אותם בסוד מזל \nהנקרא ונקה. וז\"ש בפ' בראשית ג\"כ דכד אתי אבר מאברהם אתהדר ברא ונעשה אבר ואתגלייא \nהאי אבר. והענין כי ע\"י האור ההוא שלקח אברהם נתקן האבר הקדוש המזדווג עם המלכות \nהנקרא מ\"ה לכן כח שניהן נרמז בו אבר מ\"ה אברהם כי הוא המתקנם ואמרו אתגליא האי אבר \nמורה על מ\"ש כי ע\"י (נגלית) בליטתו לחוץ בולט מרוב האור ולא שוקע כמו של נקבה: \nמ\"ק ודע כי עד שלא נתהוו זו\"ן פב\"פ ונעשה סוד אצילות עד היסוד לא נתגלה מציאת דעת \nעליון שבין או\"א לכן לא נזכר בכלל הי\"ס וז\"ס ענין אבר מאברהם הנ\"ל ובמקום שלא נתהוו \nזו\"ן פב\"פ לא נתגלה מציאת אות יו\"ד במילוי השמות כי סוד היסוד לעולם הוא סוד המוח \nוכשאין זווג א\"צ למוח לכן לא תמצא יו\"ד ראשונה שבשם וז\"ס מילוי ההי\"ן שהוא אב\"א לכן \n"},{"index":15,"he":"אין בו רק י' אחד: \n \nשער כט פרק ט מ\"ב\nגם דע כי מן ב' מוחין חו\"ב הנקרא אחסנתא דאו\"א נמשך לו הארה בב' פנים שלו כמ\"ש יאר \nה' פניו אליך ב' פנים ימין ושמאל מצד החכמה ומצד הבינה אך מהדעת הוא נמש לגו גופא \nבגו אדרין ואכסדראין שהם הו\"ק כמו שנת\"ל והרי נשלם פרצוף ז\"א בבחי' פנימותיו כנ\"ל \nשהוא בחי' ה' והנה זה היה בד' שנים כנגד התפשטות הד' מוחין ואם תצרפם עם ט' שנה \nויום א' שעד אז נקרא זמן היניקה כנ\"ל יהיה לו עתה י\"ג שנה ויום אחד וכבר הוא אדם \nשלם בכל דבר החייב במצות ואז נקרא איש גמור מי\"ג שנה ויום אחד ולמעלה והנה אחר שז\"א \nע\"י עיבור הזה הב' ששעלה בסוד מ\"ן עד יסוד דאמא כנ\"ל ונתגדל כנ\"ל כיון שעלה עד יסוד \nדאמא העליון אז היה בו שערות ביסוד שבו הנקרא זקן תחתון ג\"כ שהם ב' שערות והם סימן \nבאיש אחרי היותו בן י\"ג שנה ויום א' ובענין הדיקנא דז\"א לא נתבאר לי היטב זמן \nהוייתה. אמנם מה שקבלתי ממורי זלה\"ה הוא כי בתחלה יש לו ט' ת\"ד בלבד אחר היות לו \n"},{"index":16,"he":"י\"ג שנים ואח\"כ אחר היות לו ך' שנים שנכנסו מקיפי אבא דל\"מ דצלם אז נעשה לו זקן \nגמור בי\"ג ת\"ד וזה פירש עד שנתמלא זקנו כי זהו ג\"כ כוונת ברכת כהנים שהם מקיפי אבא \nוע\"ש. ונמצא כי מילוי הזקן אינו רק אחר ך' שנים אמנם היותו בו ט' תיקוני דיקנא לא \nידעתי פרטיות זמן היותם אם הוא תכף אחר שנכנסו מוחין פנימית דאו\"א שהוא צ' דצלם \nשהוא אחר שנת י\"ג שנים ויום א' או אחר שנכנסו מקיפי אמא וצ\"ע. אמנם הכלל העולה כי \nהדיקנא דז\"א וגם התפילין כנ\"ל כולם הם אורו' מקיפים היוצאים מפנימית ז\"א ואינם כמו \nהמקיפים ל\"ם דצלם שהם מקודם שנכנסו כלל תוך ז\"א אמנם אלו המקיפים הם מאורות פנימים \nעצמן שחזרו לצאת בסוד אורות מקיפין והבן זה ההפרש כמ\"ש במ\"א. ובודאי בתחלה התחילו \nלצאת המקיפין של התפילין שהם יותר גבוהים מאלו של הדיקנא ולכן נבאר אלו המקיפים של \nהתפילין ואח\"כ של הדיקנא. כי הרי האיש חייב במצות תפילין תכף אחר היותו בן י\"ג שנים \n"},{"index":17,"he":"ויום אחד והדיקנא מתאחר לצמוח יותר אחר כך ואלו הב' מקיפים שהם התפילין ודיקנא הם \nבחי' ו' הנ\"ל. ואמנם תחלה אבאר בקיצור ענין הז' שנים שיש מי\"ג עד כ' שנים שאני \nמסופק זן הדיקנא אימתי היה ואחר כך אחזור לבאר ענין התפילין והדיקנא. הנה כבר נתבאר \nבמ\"א איך נכנסים מקיפי לם דצלם בפנימית דז\"א באלו הז' שנים כן יש בחי' אחרת הנעשים \nבאלו הז' שנים כנגדן דוק ותשכח זה. והענין כמ\"ש בא\"א אחר שנתקן כל פרצוף נתקן ראשו \nיותר במילוי (נ\"א בעילוי) בסוד ז' תקוני דגלגלתא שנתלבשו בהם והאירו בהם ז\"ת דעתיק \nכן בזעיר אנפין אחר התיקון צריך שיתוקנו ז' תיקוני דגלגלתא מבחי' עתיק ונודע כי אין \nעתיק מתפשט אלא בהתלבשות א\"א נמצא כי ז' תקוני דגלגלתא דא\"א אשר בתוכם ז\"ת דעתיק \nיאירו בתוך ז' דגלגלתא דז\"א ויושלמו ז' דגלגלתא בז\"א ג\"כ. אמנם א\"א שיהיו הם עצמן \nכי הרי אין ז\"א מלביש לא\"א רק מטבורו ולמטה אך הענין כי מאותו אור עליון שבז' \n"},{"index":18,"he":"דגלגלתא דא\"א וז\"ת דעתיק ישתלשל האור ממדרגה למדרגה עד שיכנוס האור ויאיר בז' \nגלגלתא דז\"א. וסוד הענין כי הנה נת\"ל כי חצי יסוד עתיק מתלבש תוך חצי ת\"ת תחתון \nדא\"א והוא מתלבש ממש תוך רישא דז\"א ומאותו יסוד דעתיק יצאו אלו האורות הנ\"ל אחר \nשנתפשטו מלמעלה עד מקומו וממנו יצאו אלו ז' דגלגלתא דז\"א. וטעם הדבר הוא כנודע כי \nעתיק חסד שלו נקרא יומם כי כלולין בו כל ז\"ת והנה התלבשות חסד דעתיק הוא בגלגלתא \nדא\"א כנודע ואותן הז' כלים כללות אורות שבחסד ההוא נתלבשו שם בז' גלגלתא דא\"א כנודע \nוגם היסוד דעתיק נקרא כל ויש בו כללות כל ז\"ת ושמור כללים אלו. והנה אלו הז' שביסוד \nנמשך מן הז' שבחסד בסוד חסד דשריא בפום אמה ואלו הז' אורות דיסוד דעתיק הם מתלבשין \nבז' גולגלתא דז\"א והרי בז' שנים אלו נתקן הכתר דז\"א לגמרי כי הכתר הוא בחי' ז' \nדגלגלתא והיה זה בז' שנים והרי עתה הוא בן ך' שנים ואח\"כ נתקן גם סוד מוח דז\"א \n"},{"index":19,"he":"הנקרא חכמה כנודע כי כבר ידעת כי תיקון המוחא נתגלה בדיקנא ואז אחר הכ' שנים מתתקן \nדיקנא דז\"א ואז מתנוצץ בו סוד הזקן לכן אינו נוצר באדם הדיקנא עד כ' שנים. וצ\"ע אם \nפי' זה הוא עיקר הדיקנא והתחלתה אפי' ט' תקונים או אם איירי במילוי הדיקנא שיהיה בן \nי\"ג תקונים. ונבאר עתה ענין התפילין שהוא הבחי' הו' ואח\"כ נבאר הדיקנא כי שניהם הם \nאורות מקיפים שיצא מהפנימים הנה התפילין הם נקרא חיי המלך והטעם כי המוחין נקרא \nחיים של ז\"א שהוא המלך ואלו החיים נמשכים לו מאו\"א הנקרא חיים כנודע ובהיות המוחין \nבבחי' מקיפין הם ד' ובחי' פנימים הם ג' לכן כנגדן ב' שיני\"ן של תפילין של ג' רישי\"ן \nושל ד' רישי\"ן והנה (נמצא) נצח דבינה נתפשטה עד החזה לבד שהוא טבורא דלבא והבן כי \nזה פי' טבורא דלבא והטעם כי זו היא לצורך ז\"א ומכאן ולמטה הוא התחלת הנוקבא ואז שם \nנתפשט ההוד דבינה עד טבורא דגופא כנזכר באדרא בטבורא שלים וע\"ש. וז\"ס ב' רצועות \n"},{"index":20,"he":"ימנית עד הח\nזה קצרה קרן גבוה ורצועה שמאל עד הטבור ארוכה קרן הב'. ואע\"פ שבפ' פנחס בר\"מ דרכ\"א \nע\"ב אמר כי הימנית הוא ארוכה אין קושיא כי שם אמרו בבחי' המניח תפילין בעצמו אך \nבבחי' הבינה עצמה נמצא כי ימין שבה הוא שמאל שבו וכן להפך. עיבור ב' נקרא אהי\"ה כי \nבסוד עיבור זה נתפשטו כל הו\"ק כל א' בסוד ג\"פ ז' דמיון עיבור א' והם כמנין אהי\"ה גם \nנקרא הבתים דראש אהי\"ה כי הבינה הנקרא אהי\"ה נה\"י דיליה שם הבתים שבהם מתלבשין \nהמוחין הנקרא הוי\"ה בחי' ז\"א: \n \n"}]}
