{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-92","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":92,"title":"שער לד פרק ד מ\"ב","hebrewTitle":"שער לד פרק ד מ\"ב","segments":[{"index":1,"he":"שער לד פרק ד מ\"ב\nבחינה א הנה תחלה קודם התיקון היה ז\"א בסוד ו' נקודות נפרדות זו מזו והיה נקרא רה\"ר \nכנזכר במקומו ונקרא ו' של הוי\"ה כמנין ו' נקודות שהיה אז בו ואז היה המלכות ג\"כ \nנקודה אחת שביעית אליו והיתה למטה מיסוד של ז\"א בבחי' עטרה שבו ולכן לא נמצא אז \nעדיין נקבה אל הזכר וכבר נתבאר זה בבחי' ד' דק\"ש וע\"ש שורש הדברים. והנה אז שיעור \nמדתה העטרה שביסוד שהיא שלישית מדת היסוד אשר ז\"ס וכל בשליש עפר הארץ כי מדת הארץ \nשהיא מלכות היתה כמדת העטרה הנקרא שליש מדת היסוד ואז נקראת עטרה: \nבחינה ב היתה בזמן העיבור א' של ז\"א בתוך הבינה ואז נתוסף תיקון ז\"א כי ו' נקודותיו \nשהיו נפרדין תחלה קודם התיקון עתה נכללין ג' גו ג' כי נה\"י הלבישו לחג\"ת ונמצא חסד \nתוך נצח וגבורה תוך סוד ות\"ת תוך יסוד. והנה נקודת המלכות שהיתה תחלה תחת היסוד \nכנ\"ל גם היא עלתה שם עם היסוד וכאשר עלה היסוד וכלל את הת\"ת בתוכו והלבישו לא היה \n"},{"index":2,"he":"מקום למלכות לכלול בו ולא היה לה בן זוג וכמו ששהעיבור ההוא היה לצורך תיקון ז\"א \nג\"כ היה לצורך תיקונה והיה באופן זה כי גם הנקודה שלה עלתה והלבישה את היסוד וע\"י \nעלייה זו נכללה המלכות גם בכל הו\"ק כי בהיותה כוללת קו האמצעי כוללת גם את ב' קוין \nהאחרים ועי\"ז העיבור גם היא בהיותה שם בקו האמצעי נכללת בכולם ונעשה הכל בחי' רה\"י \nנמצא כי נקודת המלכות הלבישה את היסוד בסוד עטרה והיסוד הלביש את הת\"ת ואז היתה \nנקראה פסיעה לבר. וז\"ש פ' בלק דר\"ג אשורנו ולא קרוב כיון דהוי במיעהא דאמא אושיט \nפסיעה לבר וכו' וביאור אשורנו לשון ספיעה כמו תמיך אשורי במעגלותיך. והענין כנ\"ל כי \nהו' נקודות שהיה תחלה בז\"א נכללין ג' גו ג' והיה ו' זעירא שבאות ה' ראשונה של הוי\"ה \nכי הם ו' אבל אינן מתגלין רק חצי ו' לבד לכן הוא ו' זעירא ושם בסוף אות הו' זעירא \nאושיט פסיעה לבר כזה []. והטעם הוא כי כאשר הלבישד היסוד את הת\"ת היה עביו שוה אל \n"},{"index":3,"he":"שאר הקוין אבל כאשר גם המלכות עלתה והלבישה גם היא את היסוד יש שם עובי ג\"ס לכן \nנתוסף שם עובי נקודת המלכות ונעשית כעין פסיעה היוצאת בחוץ בסוף הו' ואז ע\"י העיבור \nנגדלה ונעשית כשיעור כל קומת היסוד של ז\"א. ואמנם שיעור מדת היסוד הוא רובע מדת \nהת\"ת כנז' זוהר בלק דף ר\"ד על ומספר את רובע ישראל דשיעורא דגופא הוא ד' בריתות \nוברית רובע ישראל הוא כשעורא דגופא דז\"א ע\"ש: \n[מ\"ק - הטעם שהמלכות בראה בסוד פסיעה לבר הוא מפני שאח\"כ בהגדלה היתה צריכה לבא \nולהיות באחורי ז\"א כנודע כי שם ביתה ולכן נשארה שם בסיום הו' וחזרה משם מל' באחור \nשל ו' וכאשר נתארכו ג' אחרונות של הו' ע\"י הגדל' שהם נה\"י דז\"א כנ\"ל אז נשארת שם \nבאחוריים שלהם (באחורי הת\"ת ונק' ה' אחרונה שבשם): \nבחינה ג מ\"ב היתה בזמן היניקה של ז\"א אחר שיצא מבטן אמא ונתפשטו ו\"ק גדולים ואז \nכשנתפשטו וירד היסוד מע\"ג הת\"ת אז לא ירדה היא עמו למטה כבתחלה תחת היסוד אבל נשארה \n"},{"index":4,"he":"שם למעלה דבוקה באחורי הת\"ת דז\"א. וז\"ס האשה עולה עמו ואינה יורדת עמו כי כשעלה \nהיסוד עלתה עמו וכשירד לא ירדה עמו וזכור מש\"ל כי שרשה הראשון שבעטר' נשארה למטה \nלעולם. והנה ע\"יהיניקה מתגדל ז\"א כנודע וגם היא נגדלת עמו ונעשית כשיעור ספירת הת\"ת \nדז\"א ממש והרי היא עתה מדה שלימה גדולה ככל ספירת ת\"ת דז\"א משא\"כ תחלה בהיותה \nכשיעור היסוד או העטרה ששהם מדות קטנות כנ\"ל אמנם עדיין אינו פרצוף רק מדה אחת \nשלימה גדולה ככל שאר ספי' דז\"א ועתה היא נקרא ה' תתאה של הוי\"ה. והנה נתבאר כי ז\"א \nנגדל ביניקה והיה לו ג\"כ בחי' מוחין דקטנות וגם הנוקבא נגדלו בה מוחין בקטנותה. \nוהנה המוחין שלה דיניקה נרמזו בשם שיש לה עתה שהיא אות ה' אחרונה דהוי\"ה כנ\"ל \nוהענין כי שם הוי\"ה דיניקה אשר בז\"א לבדו ב' אותיות י\"ה הראשונים הם מוחין דז\"א \nוהו' כוללת כל הו\"ק שבו אבל עיקר הו' הוא בת\"ת שהוא קו אמצעי שבו ושם באחור ו' זו \n"},{"index":5,"he":"שהוא בת\"ת שם היא עומדת ה' תתאה שהיא הנוקבא. ונבאר ענין המוחין שלה הנה המוח של \nחכמה שבה הוא אלהים דמילוי אלפין ומוח בינה שלה הוא שם אלקים דמילוי ההי\"ן כי כל \nאות ה' הוא בינה ומוח ג' הוא אלקים פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא ק\"ל \nומכ\"ש בזמן הקטנות. והנה שם אלקים דיודי\"ן אין בה כח להתגלות בה ובמקומו היה בה \nאלקים דאלפי\"ן. נמצא כי ב' מוחין דחו\"ב שבה הם מילוי אלפי\"ן וההי\"ן וזה נרמז במה \nשנקרא ה' זו במילוי זה ה\"א ההי\"ן אלפי\"ן ולפי שהיא נקבה גברה ה' על א' ולפי שכל \nעיקרה של מל' עתה היא אות ה' תתאה לכן גם המוחין שלה הם בסוד מילוי ב' אותיות ה\"א \nכנ\"ל לכן נקראת עתה ה\"א וכנגד ה' זו פשוטה הוא מוח הדעת שבה שהוא אלהים פשוט שיש בו \nה' אותיות לבד כמנין ה' פשוטה והרי הג' מוחין נרמזו בשמה שהיא ה' תתאה של הוי\"ה. גם \nנרמזו ג' מוחין בציור ג' קוין שיש באות ה' שהם ג' קוין חו\"ב ודעת באמצע ונודע מ\"ש \n"},{"index":6,"he":"בזוהר בראשית דס\"א ויברא אלהים את שני המאורות כי תחלה המלכות בקטנותה היא טפלה אל \nהזכר ונקרא ה' תתאה ובהשלמותה פב\"פ יש לה שם שלה בפ\"ע כגון אדני או אלהים וכיוצא בה \nכפי הזמנים וכפי המציאות ואינה טפילה אליו אז. והנה גם בקטנות ודאי צריך שיהיה רמוז \nבה שם אדני אמנם אינו רק דרך רמז במנין ובמספר וחשבון לבד כיצד כשתמנה מספר ג' \nמוחין אלו הנה ב' ראשונים דההי\"ן ודאלפי\"ן הם גימטריא תוק\"ף כי אלו המוחין דקטנות \nהם תוקף ודין גמור ובפרט קטנות הנקבה ומתחבר עמהם מוח הדעת שהוא אלהים פשוט יהיה \nשלשתן גימטריא תרע\"א כחשבון אדני במלואו והנה עתה עדיין נקרא ה' תתאה ונקרא צלע \nכמ\"ש לא טוב היות האדם לבדו כי תחלה היתה הנוקבא אחורי ת\"ת לבד בבחי' צלע א' שהיא \nה' תתאה כנ\"ל שלא היתה רק מדת ת\"ת: \nבחינה ד מ\"ב היא בזמן שנקרא קטנה שהיא עד י\"ב שנים ויום א' והענין כי אין האשה \nנתקנת עד אחר גמר תיקון האדם וכמ\"ש לא טוב היות האדם לבדו כי אחר שנתקן האדם והיתה \n"},{"index":7,"he":"חוה עדיין בסוד צלע לבד אז תיקנה ועשאה עזר כנגדו שלימה כי כן אנו רואים בחושש \nהראות שלעולם האיש גדול בשנים מהאשה ונמצא כי אחר שנכנסו מוחין דז\"א והגדיל אז \nמאירין מוחין אלו בנקבה ונגדלת גם היא וכמו שאין הז\"א גדל עד שיגמרו כל המוחין \nלכנוס בו והוא עד תשלום י\"ג שנים ויום א' כן הנוקבא אינה נגדלת עד שיגמרו כל המוחין \nלכנוס בה והוא עד תשלום י\"ב שנים ויום א' ואז תקרא נערה כמ\"ש. והנה מקום הנוקבא עתה \nהיא באחורי החזה של ת\"ת ואורות היוצאות מן ז\"א לכנוס בה אינם יוצאים ועוברים דרך כל \nאור מחיצת גוף ז\"א דא\"כ היה הדבר נמצא שברגע היו נכנסין בה כל המוחין אמנם הבוצינא \nדקרדינותא הנזכר באדרא דקמ\"א נקיב ואעבר מאחוריו כו' כי במקום החזה דז\"א נקיב נקב \nא' ודרך שם עוברים האורות לאחור ושם עומדת ראש הנוקבא ושם עושין צלם א' ע\"ג ראש \nהנוקבא ע\"ד הנ\"ל בצלם דמוחין דז\"א ונכנסין מעט מעט בהמשך זמן עד תשלום י\"ב שנה ויום \n"},{"index":8,"he":"א' ואז נגמרין לכנוס המוחין. ונמצא כי אורות אלו היוצאין אל הנוקבא הם עולין תחלה \nמלמטה למעלה מן היסוד עד למעלה בחזה ת\"ת של ז\"א תוך פנימית גוף דז\"א ושם נוקבין \nויוצאין לחוץ באחורי החזה על ראש הנוקבא ואז נכפפין ויורדין ונכנסין תוך הנוקבא \nמלמעלה מן הכתר שלה עד למטה בסיום גוף שלה דרך כפיפת קומה. וזהו ענין אותה הבעיא \nהנזכר במסכת בבא קמא בפרק הכונס על האש נכפפת שהזיקה כי כבר ידעת כי אורות המלכות \nהם גבורות הנקרא אש והם יוצאין מבחי' אש נכפפת כמבואר כאן: \n \n"},{"index":9,"he":"שער לד פרק ה מ\"ב\nוהנה דע כי האורות היוצאין אל הנוקבא מן הז\"א מכל ג' ספי' נה\"י שבו כמ\"ש למטה אינן \nיוצאין לבדן אלא כדרך שבהיותן תוך ז\"א היו מלובשין תוך נה\"י דאמא ואח\"כ תוך נה\"י \nדז\"א כן כשיוצאין משם יוצאין הם ולבושיה' עמהם מבחי' נה\"י דאמא ומבחי' נה\"י דז\"א כי \nהרי בצאתן עוברין דרך המסכים ההם א\"כ כמו שהם יוצאין כך הארת המסכים יוצאין עמהם \nומתלבשים תוך הנוקבא ע\"ד שהיו בז\"א אורות אלו תוך נה\"י דאמא ונה\"י דאמא תוך נה\"י \nדז\"א ונה\"י דז\"א תוך הנוקבא כולה. והנה כמש\"ל כי כשיצאו האורות מז\"א לכנוס בנוקבא \nיצאו הם ונרתקן עמהם שהוא בחי' הארה נה\"י דאמא ומנה\"י דז\"א עצמו ונכנסו מלובשים \nבתוכם בתוך הנוקבא וא\"כ נמצא כי כמו שיש בז\"א חסדים סתמים שהוא עד החזה כי עד שם \nהגיע סיום מסך היסוד דאמא ומשם ולמטה מתגליגן החסדים בתוכו כן הענין כאן בנוקבא כי \nהנרתק שלקחו הגבורות עמהם מן יסוד דז\"א אשר שם היו ומשם יצאו ונכנסו אל הדעת שבה \n"},{"index":10,"he":"ואותו נרתק של יסוד דז\"א מתפשט תוך קו אמצעי של הנוקבא. ולהיות היסוד דז\"א אשר הוא \nזכר והוא ארוך לכן מתפשט בכל קו אמצעי עד סיום הת\"ת דנוקבא לכן נמצא כי הז\"א יש בו \nמגולין שתי שלישי חסד שבת\"ת ושתי חסדים שלימות של נ\"ה אבל בנוקבא אין בה גלוי רק \nלשתי גבורות עצמן שנתפשטו בנ\"ה שלה לבד והרי זה שינוי א' בענין גבורות עצמן אל \nהחסדים. עוד יש שינוי אחר בענין המקום בעצמו כי בז\"א שנגמר יסוד דאמא בחזה שלו יש \nהרחק גדול משם עד היסוד שלו וכאשר יוצאין משם החסדים הם נופלין ויורדין ממקום גבוה \nבמרוצה גדולה אבל גבורות היוצאין מיסוד דז\"א אל יסוד דמלכות הוא סמוך ממש ונדבק בו \nכי הרי נתבאר שמסתיים בסוף ת\"ת דנוקבא וכמעט שאין ניכר שם בחי' ירידה כי כל זמן \nשמתפשטין ויורדין נתונים בתוך היסוד דז\"א שהוא כמו מחיצה אליהם ואינו נקרא נפילה \nאבל כשנגמר היסוד דז\"א ואין מחיצה אליהם אז נק' נפילה. והנה סבת ב' שינויים אלו \n"},{"index":11,"he":"גורם שינוי ג' והוא כי בז\"א היו ג' חסדים פחות שליש מגולין והם אורות רבים משל נקבה \nוגם שיורדין במרוצה ממקום גבוה מאד כנ\"ל לכן יש בהם כח אח\"כ לעלות מאד מאד כנראה \nבחוש הראות כי כאשר יפול האבן ממקום גבוה תחזור מכח הכאת ירידה שהיתה בחוזק לחזור \nלעלות למעלה בכח שיעור גדול וכשנפילתה היתה ממקום נמוך לא תחזור לעלות כ\"כ בגובה \nלכן היה כח בחסדים המגולין לב' סבות הנ\"ל להתפשט בג' קוין בז\"א ולעלות בשלשתן עד \nהכתר ומגדילין את כל הז\"א כנ\"ל כי הגדלות דז\"א הם ע\"י מים שהם החסדים אבל הנקבה \nשמקום ירידת הגבורות הוא מועט מאד עד שכמעט אינו נקרא ירידה וגם בענין שיעורם הם ב' \nגבורות בלבד ושם בז\"א היה קרוב לג' חסדים לכן אלו היו אלו הגבורות מתפשטות בעלייתן \nדרך הג' קוין לא היה בכח אלו הב' לעלות עד הכתר ולהגדילו כי היו מתפשטים כחם באלו \nהג' קוין והלואי שיוכלו לעלות עד ח\"ב שבה בלבד. והנה אנו צריכין להגדיל הכתר שבה \n"},{"index":12,"he":"ולכן הוצרך שאלו הב' גבורות דנ\"ה שירדו עד היסוד שבה שכאשר חוזרין לעלות יתקבצו \nשניהן ויעלו דרך קו האמצעי הם בלבד עד שיעלו אל הכתר ויגדילוהו וא\"ת הרי עתה \nכשחוזרות אלו הגבורות לעלות דרך קו האמצעי להגדיל כתר שבה הם מתלבשין תוך הלבושים \nהנ\"ל שהם לבושי נה\"י דאמא ונה\"י דז\"א וא\"כ הרי הם סתומים כמתחלה ומה הועילו בגילוין \nלמטה והרי אחר שהם לא התחזקו והוסיפו כח כדי שיוכלו להגדיל רק מחמת הגילוי שנתגלה \nע\"ד הנ\"ל בחסדים דז\"א וא\"כ עתה שחוזרין לעלות ונכנסין כבראשונה דרך פי היסוד דז\"א \nממקום שיצאו וחוזרין ומכסין ומתלבשים הרי חזר אורם להחליש ולהתמעט ואיך יוכלו לעלות \nאל הכתר שבה. אך התשובה הוא ע\"ד מ\"ש בחסדים דז\"א כי כאשר יצאו מהיסוד דאמא ונתגלו \nקנו הארה גדולה בעצמן והארתן שהיה תחלה נעלמה בהם מחמת צרות המקום נתפשטה והאירה \nבהם ולכן אף אם עתה יחזרו להתכסות כבר שיעורם גדול מבראשונה וכאשר נכנסין ביסוד \n"},{"index":13,"he":"דאמא המקום מתרחב יותר ממה שהיה בתחלה וגם החסדים המכוסים קונים הארה גדולה ועי\"כ \nמתגדלין כי אין המקום יכול לסובלן וכן היה הענין הזה כאן בגבורות הנוקבא. ואמנם טעם \nהדבר למה אנו צריכין יותר התגדלות הכתר משאר בחי' שבה הוא כי בב' הקוין ימין ושמאל \nשבה הם מאירין שם ב' מוחין חו\"ב של ז\"א המתפשטין בכל אורך ב' קוי אמנם בקו האמצעי \nאין שום מוח דז\"א מתפשט בו רק בחי' חצי שליש אור של חסד של ת\"ת דז\"א שנכנס בכתר שלה \nכנ\"ל לכן מוכרח שיעלה הארת אלו הגבורות עד הכתר כדי שיהיה שם בחי' מוחין דכתר דאל\"כ \nיהיה הכתר גרוע מחו\"ב ע\"ד שנתבאר בענין עליית החסדים בכתר ז\"א ולטעם זה כדי שיספיקו \nהארתן לעלות עד כתר שבה לכן לא נתפשטו בדרך עלייתן רק בקו האמצעי בלבד דרך יסוד ז\"א \nאשר שם כי ממנו יצאו ודרך בו עולות עד הכתר ומגדילות אותה. ודע כי עיקר הסיוע והעזר \nאל ההמצאה הזאת שיתקבצו יחד ויעלו דרך קו האמצעי הוא ע\"י יסוד אבא אשר מתפשט תוך \n"},{"index":14,"he":"ז\"א והוא יסוד זכר והוא ארוך עד\nיסוד דז\"א והוא מכוון נגד קו האמצעי של הנוקבא ומאיר בה ומכח הארה ההוא מקבץ אותן \nהגבורות יחד בקו האמצעי שלה ועולין דרך שם עד הכתר שבה וז\"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי \nע\"י יסוד אבא תיקן ויסד ארץ שהיא הנוקבא. וכבר נתבאר ענין זה בפרשה בהעלותך כי הנה \nנצטווה שמתחלה כאשר היה מדליק אותן נרות המנורה יהיה מכוין בכוונתו שכאשר ירדו \nהגבורות למטה בדרך ירידתן שאז הוא זמן הדלקתן והארתן וכמו שכתב יאירו שבעת הנרות \nואז יכוין באותן ב' הגבורות שיהיו נוטים אל מול פני המנורה שהוא קו אמצעי בלבד. \nוז\"ש רז\"ל המתן עד שתהא שלהבת עולה מאליה ר\"ל עד שתחזור לעלות שלהבת אור אותן ב' \nגבורות למעלה אבל בעת שכבר מתחילין לעלות לא נצטווה בכך והוא הוסיף על מה שנצווה \nלפי ששאמר בלבו אחר שהגבורות נתגלו למטה ונפרדו איש מעל אחיו ודאי שכשיעלו יעלו ג\"כ \nנפרדות דרך ב' קוין לכן המתין יותר בכוונתו ולא זז משם בכוונתו עד שעלו הגבורות \n"},{"index":15,"he":"ממטה למעלה דרך קו אמצעי לבד הנקרא אל מול פני המנורה וז\"ש ויעש כן אהרן אל מול פני \nהמנורה העלה וגו' ולא אמר האיר את ז' נרותיה אלא העלה. אמנם אחר שכבר התחילו לכנוס \nדרך קו האמצעי א\"צ להמתין עוד כי אין חשש כיון שחזר (ונתחברו) כבראשונה והם עולין \nדרך מחיצות כי ודאי לא יוכלו להטות ימין ושמאל ועי\"כ יעלו עד כתר ויגדילו אותו. וזה \nשארז\"ל ויעש כן אהרן מגיד שבחו שלא שינה ר\"ל כי אע\"פ שנצטווה שיאירו ז' נרות אל מול \nפני המנורה שהוא בעת ירידתן הנקרא הארה והוא אל מול פני המנורה העלה ג\"כ ולא הארה \nבלבד וא\"כ זהו התוספת שבח הוא לטעם הנ\"ל ואינו נקרא שינוי א\"כ ראוי לשבחו. וטעם \nהיות ענין זה ע\"י אהרן כי אהרן היה כהן בסוד החכמה שהוא אבא וחסד ביה תלייא ואהרן \nהוא יסוד אבא המלובש תוך ז\"א שכן הוא גימטריא של אהרן ע\"ב קפ\"ד שהם אחוריים דע\"ב \nדיודי\"ן שבחכמה והוא בחי' אחוריים דיסוד אבא ומשם שורש בחי' אהרן כנודע במקומו כי \n"},{"index":16,"he":"בחינת אחוריים הם מתגלין בו כי פנימיות היסוד סתום ואינו נראה רק חיצונותו לבד שהוא \nנקרא אחוריים שלו והוא גורם קיבוץ הגבורות שבנוקבא לעלות דרך קו האמצעי כי זהו ענין \nה' בחכמה יסד ארץ: \n \n"}]}
