{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-99","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":99,"title":"שער לז פרק ג מ\"ת","hebrewTitle":"שער לז פרק ג מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער לז פרק ג מ\"ת\nונבאר עתה ענין פרצוף יעקב בפרטות כבר נודע כי כל בחי' אורות הנמשכין ליעקב הוא \nבחינ אורות היוצאין מתוך ז\"א ולחוץ אותן האורות המגולים שהם מן כלים דנה\"י דאבא ומן \nהמוחין שבתוכם שהם מצד אבא אשר אינן מתגלין רק מהחזה דז\"א ולמטה ששם נגמר יסוד אמא \nכנ\"ל. והנה כתר דיעקב הוא כנגד ב\"ש תחתונים של ת\"ת דז\"א שמן החזה ועד סיום הגוף \nהנקרא ת\"ת והענין כמו שכתבתי בדרושים אחרים שיש בחינת אורות מקיפין אל ז\"א הנקרא \nישראל אשר הם סוד התפילין שבו כן יש בחי' אלו ביעקב והוא כי הנה במקום הזה מתגלה \nיסוד של אבא אשר בו מתלבש הדעת דז\"א דמצד אבא. וכבר נת\"ל כי הדעת הוא כלול מד' \nבחינות שהם חו\"ב וחו\"ג ולכן הוא מכריע אותן ב' הכרעות בין חו\"ב דמוחין דמצד אבא \nובין חו\"ב דמוחין דמצד אמא ומאלו יוצא אור שלהם לחוץ לז\"א כנגד פניו ואז שם הם \nנעשין בחי' ד' מקיפים אל יעקב ואלו הם סוד התפילין שלו. ועיין בביאורינו ענין תפלה \n"},{"index":2,"he":"של יד ושל ראש דיעקב ושם יתבאר לך דרושים עמוקים וגדולים בענין רחל ויעקב. ואח\"כ \nמבחינת חו\"ב דמוחין שמצד אבא המלובשין תוך נ\"ה דאבא אשר גם הם מתלבשין תוך נ\"ה דאמא \nמשם יוצא האור מחו\"ב הנ\"ל ויוצא לחוץ ומהאור זה נעשה כלי בית קיבול הנקרא כתר אשר \nתוך כלי בית קבול זה מתקבצין ונכנסין אותן ד' בחי' הדעת הנ\"ל ונעשים שם בסוד מוחין \nתוך כתר הזה וזהו בחי' כתר יעקב. ואל תתמה שאיך אפשר שמן אור חו\"ב נעשו כלים ומאור \nהדעת נעשו מוחין כי אין זה תימא כי הנה אור החו\"ב הנ\"ל יוצא לחוץ מלובש מתוך כמה \nלבושים שהם כלים דנ\"ה דאבא אשר מלובשים תוך נ\"ה דאמא וגם הם מלובשים תוך ב' זרועות \nדז\"א עצמו ואח\"כ יוצא לחוץ אותו אור דרך בקיעת מקום פרקים אמצעים של הזרועות דז\"א \nהנקרא בלע\"ז קובד\"ו במקום הנחת תפילין של יד דז\"א ואח\"כ חוזרין אותן האורות לכנוס \nולהתלבש תוך גופא דז\"א עצמו ואח\"כ חוזרים לצאת מהחזה ולחוץ פעם אחרת ואח\"כ מהארה \n"},{"index":3,"he":"זאת נעשה כלי של כתר יעקב אמנם בחינת הדעת אין בו רק ב' לבושים והוא יסוד אבא ות\"ת \nדז\"א ובצאתו לחוץ אינו אור מלובש כ\"כ ולכן נעשה בחינת מוח אל כתר דיעקב. ועיין \nבדרוש לאה ותראה ענין בקיעת פרקי הזרועות באופן אחר ממוחין דאמא לצורך לאה. גם \nלמעלה תבין ענין התפשטות האורות דרך קוין הזרועות והשוקיים איך הוא הענין. והנה טעם \nהדבר למה האור היוצאין מחו\"ב דרך פרקי הזרועות חוזרין להתלבש בגוף דז\"א הוא מפני \nשכתר דיעקב אינו נעשה אלא מת\"ת דז\"א כי כולם בחינת קו האמצעי ומשם נעשה כנ\"ל אח\"כ \nמבחי' פ\"ת של נצח דאבא אשר בתוכו מלובש שליש תחתון של מוח חכמה דמצד אבא המלובש \nבנצח דאימא בפ\"ת שבה הנה הוא מתלבש בג\"פ שבנצח ז\"א ויוצא האור ההוא משם ולחוץ אל \nיעקב ונעשה ממנו ג' חלקים ג\"כ בקו ימין שהם חח\"ן וכעד\"ז בקו שמאל דיעקב מתחלק בו \nהאור היוצא מן שליש תחתון דבינה דמצד אבא המלובש בהוד דאמא בפ\"ת שבה המלובש בג\"פ \n"},{"index":4,"he":"דהוד דזעיר אנפין נעשה ממנה בג\"ה דיעקב ונלך עתה אל קו האמצעי דיעקב. כי הנה נת\"ל \nכי יסוד דאבא מתלבש תוך ת\"ת דז\"א אשר ממנו נעשה כתר דיעקב כנ\"ל ואמנם עטרת היסוד \nדאבא אשר היא מלובשת תוך כלי יסוד דז\"א הנה גם הוא מתחלק בדעת ובת\"ת וביסוד דיעקב \nשהוא קו אמצעי שלו. והנה אחר שביארנו כי מן החו\"ב דמצד אבא נעשה חו\"ב דיעקב צריך \nשתדע ג\"כ כי גם מן הדעת דמצד אבא המתלבש תוך יסוד דאבא אשר ביארנו שיש בו ד' מוחין \nשהם חו\"ב וחו\"ג הנה מן החו\"ב האלו אשר בדעת דמצד אבא עלו ג\"כ ונתלבשו תוך החו\"ב של \nיעקב אשר נעשו מן מוח חו\"ב עצמן דמצד אבא המלובשים בנ\"ה דאבא ונתחברו בחכמה דיעקב \nחכמה דמצד אבא ממש וחכמה דבחינת הדעת דאבא ובבינה של יעקב נתחברה בינה ממש מצד אבא \nובינה מצד הדעת דאבא וב' בחי' תחתונות שהם ח\"ג ששבדעת דמצד אבא נכנסו בדעת של יעקב \nונעשה כלול מחו\"ג כנודע. והנה כל זה הוא במה שהוא כנגד השורש העליון של יסוד ז\"א \n"},{"index":5,"he":"המחובר עד נגד ראשי פרקי הירכיים שהם נ\"ה כנ\"ל וכל זה הוא מתפשט עד החזה של יעקב \nואח\"כ שאר התפשטות אורך היסוד דז\"א ממנו נעשה כנגדו שאר סיום הת\"ת הנקרא גוף דיעקב \nואח\"כ עטרה של יסוד דז\"א הוא נגד יסוד עצמו דיעקב. ודע כי כמו שנחלקים בז\"א ה\"ח \nוה\"ג כנ\"ל כך מתפשטין ומתחלקים ביעקב כי הה\"ח שבדעת שלו עצמו של יעקב מתחלק לה\"ח \nומתפשטין בחג\"ת ונ\"ה דיעקב וה\"ג שבדעת שלו גם הם מתחלקת אח\"כ לה\"ג ונמשכין עד יסוד \nיעקב ומתקבצין ומתחברין שם: \nמ\"ק בתורה נזכר ב\"פ יעקב זה אחר זה הם נגד יעקב היוצא בפני ז\"א וכנגד רחל היוצאת \nאחורי ז\"א לכן בזוהר קרא לשכינה יעקב: \n \n"},{"index":6,"he":"שער לז פרק ד מ\"ת\nונבאר עתה ענין פרצוף לאה אששת יעקב בפרטות כבר בארנו כי יעקב הוא מן כל י\"ס \nדאחוריים דאבא אבל לאה אינה אלא מן המלכות לבד האחרונה שבכל י\"ס דאחוריים דאמא וכל \nהט' האחוריים לא יכלו להתברר ולהתתקן וכבר נת\"ל הטעם. עוד יש ט\"א והוא מפני שאלו הם \nדינין גמורים שהם אחוריים היותר חצונים שיש באמא אשר אפילו מינה דינין מתערין כנודע \nלכן לא היה יכול להתברר מהם רק האחוריים של מלכות דאמא בלבד וממנה נעשית פרצוף לאה \nואמנם הט\"ס אחרות של אחוריים דאמא שנפלו נשאר למטה במקום שנפלו ולא יכלו להתברר אז \nבעת תיקון אצילות אבל מאז ולהלאה מבריאת האדם עד ביאת המשיח כל מה שנתקן בבחי' \nאחוריים דאמא בכל יום ויום ע\"י תפלתינו אינו אלא מן הט' הנשארים ולא נגמרו להתברר \nלגמרי עד ביאת המשיח ב\"ב אבל המלכות נתקנת בעת אצילות. והר\"ר יצחק כהן אמר לי \n(שנלע\"ד) ששמע ממורי זלה\"ה כי הנה ב' בחינת של אחוריים היו א' הם האחוריים של אמה \n"},{"index":7,"he":"שנפלו בזמן היותם או\"א אב\"א. ואח\"כ נפלו פ\"ב אחוריים אחרות של אמא בזמן שהיו או\"א \nפנים באחור כי אז היה קלקול פ\"ב באחוריים דאמא כי גם אז לא יכלה לקבל אור פנים \nונשארה באחור כנ\"ל אבל אבא לא נפל ממנו אחוריים רק פ\"א לבד בעת אשר היה גם הוא אב\"א \nעם אמא ולא היה יכול לסבול אור פנים אבל אחר שחזר בבחינת פנים באחור דאמא אז אבא \nנתקן ואמא נפלו אחוריה בפעם ב' והנה האחוריים הראשונים לא נתבררו כלל ולא יכלו \nלהתברר עד ביאת משיחגג והנה האחוריים השניים המלכות שבהם נתבררה ונעשית לאה בזמן של \nתיקון האצילות והט\"ס אחרות מתבררות והולכות מאז ולהלאה כנ\"ל עד ביאת המשיח ואז \nיוגמרו להתברר אך איני זוכר ששמעתי כך אלא כמ\"ש. והנה הוא כאשר נכנסין מתלבשין נה\"י \nדאמא תוך ז\"א לעשות לו מוחין כנזכר פשיטא הוא שמכ\"ש שמלכות של אמא שהיא תחתונה \nמנה\"י שבה שהיא נכנסה ראשונה מהם תחתונה מכולם ומקום עמידתה היא בדעת ז\"א ואז זו \n"},{"index":8,"he":"המלכות דאמא שהיא תוך פנימית דז\"א בדעת שלו כאשר לאה שהיא אחוריים שלה עולה מלמטה \nעד מקום הדעת כנ\"ל לסבת שאין לה מקום שיסבול ד' פרצופים ביחד ואז המלכות דאמא \nהמלובש תוך דעת ז\"א יש לה חפץ וחשק להדבק עם בחינת אחוריים שלה הנקרא לאה ואז מושכת \nאותה שם ומעמידה כנגדה מבחוץ לדעת דז\"א היא מבפנים ולאה מבחוץ כנגדה ועדין לאה הוא \nבסוד נקודה א' כי עדיין לא נתקנה ואינה רק מלכות לבד דאחוריים דאמא שהוא ספירה א' \nואז היתה מאירה ומגדילה ומתקנה ונעשית פרצוף שלם ומאחר שהוא כן נמצא כי התחלת ראש \nלאה היא מן כנגד דעת דז\"א ולמטה עד כנגד החזה ששם מתחיל ראש רחל עד סיום רגלי ז\"א \nאבל למעלה מדעת דז\"א אין עלייה והגדלה ללאה כלל לפי ששרשה שהיה מלכות דאימא היא \nבדעת דז\"א כנ\"ל. והנה נתבאר אצלינו בהרבה מקומות וגם בכוונת ק\"ש בשכמל\"ו כי לאה \nנקרא מד\"ת בסוד ומד\"ת ימי מה היא לפי שלוקחת ד' אלפי\"ן שבד' שמות דאהי\"ה שבמוחין \n"},{"index":9,"he":"דז\"א ויש בה הארת ד' מוחין. והנה לאה בעמה אין לה רק האחור של המלכות דאמא לבד שהיא \nספירה א' בלבד אמנם כאשר עלה למעלה נגד הדעת דז\"א אז המלכות של אמה הפנימי אשר \nעומדת בפנים דעת ז\"א נותנת בה כח הארתה ג\"ס תחתונות דאמא שהם נה\"י ואע\"פ שהאחוריים \nשלה לא עלו כנ\"ל ואז מתפשט לאה ונעשית פרצוף א' שלם מבחי' ד' ספי' ששהם נהי\"ם דאמא \nבלבד אבל רחל נוקבא דז\"א אע\"פ שגם היא שיעור קומתה היא בד' ספי' תחתונות דז\"א בלבד \nעכ\"ז יש בה כל הי\"ס אבל לאה אין בה רק ד\"ס אלו בלבד וזכור זה. והנה בהיות בה ד\"ס \nאלו ונעשית פרצוף א' שלם הנה נעשית בחינת אות ה' עליונה כנודע כי לאה ורחל הם ב' \nההי\"ן עילאה ותתאה וכבר ידעת כי פרצוף הנקבה היא צורת ה' ושיש בה ג' קין ימין ושמאל \nואמצע הכוללים כל פרצופה וז\"ש לעיל שלאה נקרא מדת גימטריא ד' אלפי\"ן שלוקחת מד' \nשמות אהי\"ה כי הנה נודע שאמא נקרא אהי\"ה וכל ספי' שלה נקרא אהי\"ה ונמצא כי ד\"ס \n"},{"index":10,"he":"תחתונות שבה שהם נהי\"ם הנכנסים בסוד מוחין תוך ז\"א הנה הם ד\"פ אהי\"ה ועיקרם הוא \nבז\"א וההארה שלהם בלבד היא בלאה והם בחי' ד' אלפין הנ\"ל. גם זהו ממש בחי' שם של לאה \nכי א' של לאה היא בחינת המלכות שהיא שורש בחי' לאה כנ\"ל ו ל' של לאה הם בחי' ג\"ס \nאחרונות נה\"י דאמא הרי הם ד\"ס שלוקחת ואז נעשית צורת ה' והיא ה' של לאה ואז כל בחי' \nאלו יחד נקרא לאה גם ז\"ס אשירה לה' כי גאה גאה כי פסוק זה נאמר על בחי' לאה שנתגאה \nועלתה למעלה בדעת דז\"א למעלה מן ראש רחל. כנ\"ל במקום גבוה ושם נעשית בחי' ג' אותיות \nגא\"ה כי ה ג' הם במקום הנה\"י דאמא וא' היא מלכות דאמא ונתחברו ארבעתן ונעשו פרצוף \nבצורת ה' כנ\"ל וחיבור ג' אותיות הוא גאה והם חשבון לא\"ה כי ג' ול' הם חשבון אחד \nבמספר אי\"ק בכ\"ר גל\"ש כו'. מ\"ב וזהו כי גאה גאה לאה היא בחי' עשירית די\"ס דאחוריים \nדאמא שנפלו והיא חיצוניות דמלכות דאמא ואין בה רק אחוריים של ספי' א' בלבד והוא \n"},{"index":11,"he":"(נגד מוח ז\"א עד) כנגד חג\"ת דז\"א. והנה פ' כי גאה גאה הוא כ\nי יש כאן ב\"פ גאה הא' פשוט כי נקודה חיצונה דלאה היא למטה כנגד חזה דז\"א נתגאה \nשעלתה למעלה במקום גבוה כנגד אחורי הדעת דרישא דז\"א וגאה ב' כי אחר כך לא די שעלתה \nשם נגד הדעת דז\"א אלא נתגאה יותר שנדבקה בפנימיות שלה במל' דבינה ג\"כ העומד תוך דעת \nז\"א. ואז נותן כח ללאה נקודה חיצוניות ומקבל הארה של ג\"ס נה\"י דאמא ונמצא שבהגבהה \nנעשית בת ד\"ס נהי\"ם ואז נעשית פרצוף ונקרא ה' עלאה. וזהו רמז באותיות גאה ובאותיות \nלאה כי א' דגאה היא בחי' אותה נקודה שהוא עיקר שורש לאה נקודה חיצונית שלה והוא ג\"כ \nא' דלאה ואח\"כ נתגאה ועלתה למעלה ומקבלת נה\"י דאמא שהם ג\"ס והם ג' דגאה והם ל' דלאה \nאח\"כ נתגאה יותר ונעשית ה' כי אז הוא פרצוף שלם ונקרא ה' עילאה והיא ה' דגאה והוא \nה' דלאה וזהו כי גאה גאה ר\"ל שגאה ועלתה למעלה במקום גבוה וגם נעשית בחינת אותיות \n"},{"index":12,"he":"גאה ממש כנזכר: \n \nשער לז פרק ה מ\"ת\nואחר שנתבאר ענין לאה איך נתקנים ע\"י נהי\"ם דאמא הפנימים שבתוך זעיר אנפין נבאר עתה \nענין אחיזתה עם ז\"א עצמו ואיך יוצאין הארותיה מתוך ז\"א אליה בחוץ. הנה ע\"ד שנת\"ל \nאיך רחל נבנית ונתקנית ע\"י הפרקים של נה\"י דז\"א ומהם נעשין ג' קוין שבה כך לאה ג' \nקוין שלה נעשין מחג\"ת דז\"א. אבל צריך לבאר כי הנה נתבאר כי ראש רחל מתחיל מן החזה \nדז\"א ולמטה וכבר שם נסתיים קומת לאה ואין מלכות לאה נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא. \nוהנה בחוש אנו רואין שכאשר אדם יפשוט זרועותיו וידיו לאורך בהמשך גופו הפרק הא' \nהנקרא קובד\"ו בלע,ז יגיע עד סיום הגוף ושאר הב\"פ שהם הזרוע עצמו ויד ישארו נתלין \nומשתלשלין למטה ע\"ג הירכיים שהם נ\"ה ואם כן לאה הנבנית מג\"פ הזרועות נמצאת נכנסת \nלאה בגבול רחל מאד מאד. אבל ביאור הענין כך כי הנה נת\"ל כי הזרועות והשוקיים הם \nאיברים ממשים בבשר ועצמות ואין האור יכול לבקוע ולצאת לחוץ זולת בין פרק לפרק דרך \n"},{"index":13,"he":"שם אפשר להאור לכנס בתוכו או לצאת מתוכו כי שם הוא מקום חלל ואע\"פ שהוא סתום בוקע \nהאור ונכנס לתוכו ויוצא. והנה ג\"פ יש בכל זרוע וזרוע מאלו אשר לאה נבנית באחוריהם \nוהנה האור היורד מן המוח החכמה דז\"א אל הזרוע הימין של חסד שבו לצורך ז\"א ודאי שהוא \nיורד מעילא לתתא בחי' אור ישר ותחלה יורד האור מן המוח הנ\"ל ונכנס בפרק עליון של \nזרוע שהוא הפרק המחובר לכתף עצמו דז\"א ומשם יורד האור אל הפרק הב' ומשם אל הפרק הג' \nלפי שהארת הז\"א הוא אור ישר מלעילא לתתא שהוא אור זכר משא\"כ ברחל נוקבא דז\"א שהארתה \nהוא בסוד אור חוזר מתתא לעילא הנקרא (אור ה') נוקבא כמבואר אצלינו איך אחר שירדו \nהחסדים מעילא לתתא ביסוד דז\"א חזרו לעלות מתתא לעילא ואז מחי' אור זה נעשית רחל. \nוכן הענין בלאה שגם היא נקבה ונבנית ע\"י אור החוזר והוא כי הנה כאשר ירד אור ממוח \nחכמה דז\"א ונכנס בז\"א בפרק עליון של הזרוע עד סוף הפרק ההוא דרך יושר עד האציל \n"},{"index":14,"he":"הנקרא קובד\"ו ואז כאשר רצה המאציל שיבנה שם פרצוף לאה חזר האור ההוא מתתא לעילא מן \nהאציל עד ראשש הפרק העליון במקום חבורו בכתף ומשם יוצא האור לחוץ בגלוי מבחוץ עד \nהתחלת הגרון והארה זו נעשית בחי' החסד שהוא זרוע ימין של לאה בסוד אור חוזר נוקבא \nוכעד\"ז היא בזרוע שמאל דז\"א כי מפ\"ע שבו נעשה זרוע גבורה של לאה בבחי' אור חוזר עד \nהתחלת הגרון ג\"כ. ואח\"כ מן האור היורד ביושר בפרק הב' של הזרוע ימין דז\"א מן האציל \nעד פרק כף היד חזר ועלה בסוד אור חוזר נוקבא עד האציל ממטה למעלה ויצא שם ממקום \nהאציל לחוץ בגלוי ואז נעשה הנצח שהוא שוק הימין של לאה ונמשך עד התחלת פרק ראשון של \nהזרוע במקום חבורו אל הכתף נמצא נצח דלאה נעשה מן פרק ב' דז\"א אבל אינו עומד אלא \nנגד מקום פ\"ע זרוע דז\"א חסד לאה נעשית מן פ\"ע דזרוע דז\"א ואינו עומד אלא נגד מקום \nהתחלת גרון ז\"א עד התחלת פ\"ע זרוע ז\"א ודבר זה גורם אותו היות הארה יוצאת מתתא \n"},{"index":15,"he":"לעילא כנ\"ל וכעד\"ז בהוד וגבורה דלאה הנעשים מפ\"ע וב' דזרוע שמאלי דז\"א. גם טעם היות \nכך הענין הנ\"ל הוא כדי שיהיה מקום לסבול בו כל פרצוף לאה ולא תצטרך לרדת בגבול רחל \nכמו שהקשתי למעלה באופן שנתרצו הקושיות הנ\"ל שהרי אין רגלי לאה יורדין רק עד סוף \nאצילי זרועות של ז\"א ואינה נכנסת בגבול רחל ועד\"ז היה בקו האמצעי שעלה האור ממטה \nלמעלה ונעשית קו האמצעי שבה שהיא ת\"ת שבה האמנם בחי' יסוד אין בה כי אין לה רק הת\"ת \nהנעשה מנגד שליש עליון דת\"ת דז\"א אבל היסוד אינו נעשה בה עד שיתן לה אמא הנתונה תוך \nז\"א בשליש ראשון דת\"ת דז\"א כמ\"ש בענין כוונת ויעבור שהם י\"ג מדות ושם יתבאר איך \nנבקע היסוד דאמא ויוצא לחוץ וניתן ללאה וע\"ש היטב. גם בברכת אבות בתיבת האל הגדול \nנתבאר ענין עשיית פרצוף לאה ופרצוף רחל ושם נתבאר כי עדיין לא נעשה בלאה רק ז\"ת שבה \nוגם בחי' הדעת שבה ובברכת כהנים ע\"י נשיאות כפים נעשין חו\"ב ג\"כ אל לאה וע\"ש. ואמנם \n"},{"index":16,"he":"קיצור הדבר נבאר כאן ענין ג\"ר שבה הוא באופן זה כי דעת של לאה נעשית מן הדעת של ז\"א \nשהרי כנגדו ממש עומדת לאה כנ\"ל אבל ב' מוחין דחו\"ב דלאה הוא ממש הענין נשיאות כפים \nשל כהנים בעת ברכתם כמבואר אצלינו בכוונת ב\"כ וע\"ש היטב. והענין בקיצור כי כדי \nלעשות בלאה בחי' חו\"ב שבה אז מגביה ז\"א ב' ידיו למעלה כנגד ג\"ר באופן שראשי \nאצבעותיו יהיו ממש גבוהין נגד ראשו ואצבעות יד ימינו יהיה מצד ימין של הדעת ואצבעות \nשמאלו נגד צד שמאל של הדעת ואז יוצאין האורות בסוד או\"ח ממטה למעלה דרך קצוות \nהאצבעות מבין הצפרנים כנ\"ל ואז מתגלין שם ונעשית בחי' חו\"ב דלאה מב' קצוות הדעת והם \nמתפשטין מן הדעת מלמעלה בסוד אור חוזר. נמצא שהם גבוהים מן הדעת כי לעולם בחי' חו\"ב \nהם גבוהים מן הדעת ומתחיל ההארה הנ\"ל לעלות ולהתפשט ממטה למעלה בב' צדדי הדעת ואז \nנעשו ב' מוחין דילה כנ\"ל. ואחר כך חוזר ז\"א להשפיל ידיו למטה כדרכו כי כבר נגמר \n"},{"index":17,"he":"פרצוף לאה וא\"צ להגביה. ובזה תבין ג\"כ טעם אחר למה\nנשתנו זרועות ז\"א להיות נעים ונדים ומופסקים משאר האיברים ואין קן ימיני ושמאלי \nשלימים מלמעלה למטה בלתי הפסק כמו קו האמצעי והוא כדי שיוכל להעלותן כשירצה \nולהורידן וכל זה לצורך תיקון לאה. ועוד יש ט\"א ונת\"ל שהוא לצורך ז\"א עצמו שלא ינקו \nהקליפות ממנו: \n \n"},{"index":18,"he":"שער לח פרק א מ\"ת\nהשער החמישי שער לאה ורחל ויתחלק לט' פרקים: \nואחר שבארנו ענין רחל ולאה נבאר עתה ענין שתיהן איך נרמזו בכ\"מ הנה הכתוב אומר \nהודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא כי הנה דוד הע\"ה היה מן המלכות כנודע וגם בסבא \nדמשפטים דוד הוי יתיב בעלמא דנוקבא גם מצינו שהיה בן לאה בסוד משיח בן דוד הבא מן \nיהודה בנה של לאה נמצא שהוא נשרש מן שתיהן וע\"כ רצה לחקור ולידע ולהבין בחכמה בחי' \nב' נשים אלה שהם לאה ורחל איך היה מציאותן. וז\"ס הודיעני ה' קצי פי' הודיעני חכמה \nכדי שאדע בחי' קצי ומדת ימי שהם רחל ולאה שבהם תלוין מדת ימי וקצי כי משם נמשך לי \nחיות ולהיות שרחל היא תחתונה שהיא מל' האחרונה שבסוף י\"ס דאצילות וגם שהיא עומדת \nברגלי ז\"א כנגד נה\"י שבו כנ\"ל לכ קראם קצי לשון קץ וסוף אך ללאה קראה מדת בסוד מה \nשנת\"ל איך ביארנו בכונת בשכמל\"ו כי לאה לוקחת הארה מן ד' מוחין של ז\"א שהם ד' הויות \nוהם מלובשים תוך נה\"י דאמא שסודם ד' שמות אהי\"ה ולאה לוקחת הד' אלפי\"ן שבהם ונעשין \n"},{"index":19,"he":"ד' מוחין שבה. והנה ד' אלפי\"ן גימטריא מד\"ת שנת\"ל עניינה בענין אחר ע\"ש וזהו ומדת \nימי מה הוא. והנה דוד ע\"ה היה מסופק לדעת כמה בחי' ושינוים שיש בין לאה לרחל ורצה \nלידע סודם ואחד מהשאלות ששאל דוד ע\"ה הוא לידע ענין א' שנתבאר אצלינו בכוונת \nבשכמל\"ו כי כתר שלה הוא ד' אלפי\"ן דד' שמות אהי\"ה כנ\"ל בהיותן פשוטין רק שכל אחד \nכלול מארבעתן נמצא שהם ט\"ז אותיות נמצא כי כתר של לאה הם ט\"ז אורות בלבד. אמנם הכתר \nשל רחל שהם שאר אותיות של ד' אהי\"ה הנ\"ל שהם ד\"פ הי\"ה הי\"ה הי\"ה הי\"ה גימטריא פ' \nבמנין וע\"ד אורות. וז\"ש ומדת ימי מה היא כי לאה נקרא מדת ימי למה היא לוקחת כמנין \nהיא שהם ט\"ז אורות הנ\"ל לבד אבל רחל היא פ' אורות בכתר שלה והייתי רוצה לשאול מה \nחדל אני שאני מבחי' לאה כנ\"ל ואני חדל וגרוע מבחי' רחל ולמה הוא כך גם רמז באומרו \nמ\"ה הי\"א אל מה שנתבאר אצלינו כי ז\"א הוא הוי\"ה במילוי אלפי\"ן שהוא גימטריא מ\"ה. \n"},{"index":20,"he":"והנה יש בו ב\"פ מ\"ה א' מהחזה ולמעלה שיש בם מ\"ה א' כדי להוציא את לאה חמאחוריו ויש \nלו מ\"ה ב' להוציא את רחל מהחזה שבו ולמטה נמצא כי לאה יוצאת מבחי' שם מ\"ה גמור כמו \nשיש אל רחל שם מ\"ה אחר א\"כ כיון שהם שוין בענין זה של מ\"ה איך נשתנו בענין היא הנ\"ל \nשאין בה רק ט\"ז אורות כמנין הי\"א משא\"כ ברחל כנ\"ל. וז\"ס ומדת ימי מה היא שמאחר שהיא \nמ\"ה למה היתה הי\"א עוד יש שאלות אחרות רמוזים בזה הפסוק בענין לאה וחל ושכחתים: \n \n"}]}
